נמצאו 1348 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: ברוך כנרי
תיאור: "משק מתוכנן ציוני ומשק מתוכנן ציוני-סוציאליסטי" הוא ספר מאת ד"ר ברוך כנרי, הספר עוסק בתולדות הכלכלה והתכנון המשקי בתנועה הציונית ובתנועת העבודה, תוך ניתוח המודלים של "משק מתוכנן" בהקשר הציוני והסוציאליסטי.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יוסף לניר
תיאור: "המשבר הדמוגרפי בקיבוץ" מאת יוסף לניר, מנתח את הפתולוגיה החברתית-כלכלית של התנועה הקיבוצית. המחקר מתמקד בעזיבת דור ההמשך, ירידה בילודה, הזדקנות האוכלוסייה, והשפעת משברים אלו על התעסוקה והמבנה החברתי, כפי שמתואר גם בספרו הנוסף, "הקיבוץ בחברה הישראלית – פתולוגיה של משבר".
לניר מצביע על שילוב של משבר חברתי-כלכלי ודמוגרפי, הכולל עזיבה משמעותית של בנים, ירידה בשיעור הילודה, ועלייה בגיל הממוצע של חברי הקיבוץ.
המשבר מאיים על היכולת התעסוקתית והיציבות החברתית של הקיבוצים.
המחקר מציג את הקיבוץ לא רק כיישות כלכלית, אלא כמערכת חברתית הסובלת ממצוקה מורכבת המצוטטת באתר סימניה.  
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אביבה זמיר
תיאור: "בני קיבוץ - מיצוי הפוטנציאל והשתלבות בפעילות" הוא ספר מאת אביבה זמיר מבוסס על "מחברת מחקר" (מס' כ"ח/כ"ט) ועוסק בדור ההמשך של הקיבוץ – בני הקיבוץ. הוא בוחן את היכולת שלהם לממש את הפוטנציאל האישי שלהם בתוך המערכת הקיבוצית ואת מידת השתלבותם בפעילויות השונות של הקהילה.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: מרטין גלסנר, שלמה שלמון
תיאור: "מגמות עיור ביישוב הקיבוצי" מאת מרטין גלסנר ושלמה שלמון עוסק בתהליכים משמעותיים של שינוי שעברו הקיבוצים בישראל והפיכתם לישובים בעלי מאפיינים עירוניים. הספר בוחן את השינויים החברתיים, הכלכליים והמרחביים המאפיינים את הקיבוץ המודרני.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אברהם דניאל, עוזי שמעוני
תיאור: "קואופרטיבים במבחן" הוא מחקר ועבודה תיעודית הבוחן מקרים ספציפיים של קואופרטיבים יצרניים בישראל, כגון "הארגז" ו"דלתות חמדיה", דרך הצלחותיהם והאתגרים האידיאולוגיים והארגוניים שעמדו בפניהם. המחקר מנתח את פעילותם בראייה היסטורית של המודל השיתופי.
נקודות מרכזיות במחקר:
"הארגז" - הצלחה וקוץ בה: אברהם דניאל מנתח את ההתפתחות של מפעל "הארגז" כקואופרטיב, ומציג את ההישגים לצד האתגרים והמורכבויות בניהול שיתופי.
"דלתות חמדיה": עוזי שמעוני בוחן מקרה בוחן נוסף של מפעל שיתופי, תוך התמקדות בניהולו והתנהלותו.
הקשר רעיוני: המחקרים יצאו במסגרת מרכז מחקרי של התנועה הקיבוצית, המדגיש את הדיון על העקרונות הקואופרטיביים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יצחק גרינברג
תיאור: מחקר מאת יצחק גרינברג בוחן את השינויים במדיניות השכר בהסתדרות, בדגש על המעבר מ"משכורת משפחתית" המבוססת על צרכים למבנה שכר מקצועי יותר, תוך ניתוח ההשפעות החברתיות והכלכליות.
התפתחות דרגת המשכורת המשפחתית בהסתדרות בתקופת היישוב ולאחר קום המדינה.
המחקר מראה כיצד עקרון ה"שכר השוויוני" התמודד עם נטיות לסתגלנות וצורך בביטחון סוציאלי.
המחקר מקיף שלושה עשורים קריטיים (1954-1924) לעיצוב הכלכלה הריכוזית של משק העובדים.  
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: קייס נאסר
תיאור: האם שוֺנוּת תרבותית אמורה להשפיע על תכנון המרחב בישראל, ואם כן – איך?
ציבור, שיתוף, קרקע, ספרו של קייס נאסר, עוסק בהבניית המרחב העירוני של החברה הערבית בישראל ובמפגש שלה עם המדינה ומוסדותיה, וממחיש את הקשרים הסבוכים שבין חוק, לאומיות, חברה, תרבות ומרחב. הוא עושה זאת דרך הפעולות בשני מקרי מבחן: האחד הוא ניסיון ההקמה של עיר חדשה לאוכלוסייה הערבית בישראל, והאחר הוא תהליך של איחוד קרקעות בשטחי השיפוט של מועצות קיימות וחלוקתן מחדש.
נאסר משתמש בתאוריות של צדק חלוקתי מרחבי ומבקש לבחון באמצעות התרבות הערבית בישראל ואת המקום, תרתי משמע, שהיא מעניקה לאחיזה בקרקע, לעומת יחסן של מוסדות המדינה לקרקעות. בתוך כך נחשפים היחסים בין חברת הרוב היהודית לחברת המיעוט הערבית, הפארים הבין-דוריים מחברת הערבית והשפעתם של אינטרסים כלכליים ותרבותיים על חלוקת הקרקעות בישראל.
חסמים מצד מוסדות המדינה, הנובעים בין יתר מעיוורון תרבותי ומאי-הבנה של מאפייני התרבות של ערביי ישראל, בולמים את ההתפתחות של שוק נדל”ן דינמי. לצדם משפיעים על התפתחותה של החברה הערבית במרחב הן המבנה החברתי שלה, הן מוסדותיה, תפיסותיה ומסורותיה. אין זה מתמיה אפוא של תכנון המרחב העירוני השלכות כבדות משקל החברה על הערבית בישראל ועל המדינה כולה.
בנוסף תיאור התנאים והמור החיים מכובים נאסר במאמר זה תפיסה חדשה של תכנון וחקיקה, שתבטא את צורכי המדינה ודרישותיה ותכיר בצרכים ובדרך של הערבית. הוא מנתח את פעולת הגומלין בין תכנון לתרבות ופורס את מנעד הדילמות והאפשרויות העומדות לפני הציבור הערבי בישראל כיום, ציבור שנע בין מסורת למודרניזציה, בין חיים כפריים לחיים עירוניים ובין ניסיונותיו לדאוג לצרכיו ובין. הרגשת האיום על תרבות ועל המרקם החברתי שלו.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
מאת: קובי פלד
תיאור: מקדמת דנא הייתה השירה לערבים אוצר תרבות יקר ערך, צורת מבע נערצת, אמצעי תקשורת ותעמולה, מכשיר פוליטי חד וגנזך היסטורי. במילותיה, שנבררו בקפידה למען לא ישתכחו מלב, מקופלות תולדותיהם של הערבים.
קרובת משפחתה של השירה הערבית הקלאסית, השירה העממית של הבדואים, שנמסרה על פה מדור לדור, נגוזה מזיכרונם של בני השבטים בנגב ככל שהשתנה עולמם בתהפוכות המאה ה־20, וכיום אך מתי מעט זוכרים משהו מאוצר בלום זה.
לבל ישכחו ומטעמים אחרים, ליקט משנות הארבעים ועד שנות השמונים של המאה הקודמת יהודי בשם ששון בר־צבי שירים, פתגמים וסיפורים בדואיים. מאוספיו של בר־סמכא זה, שהיה בעברו שומר שדות בקיבוץ רביבים, המושל צבאי של הנגב ופקיד בכיר בעיריית באר שבע, נבחרו לאסופה זו 43 שירי מחאה, מאבק וביקורת על מצבם הפוליטי של הבדואים.
שירים אלה מובאים כאן בתרגום לעברית ובתעתיק לערבית באותיות עבריות ולטיניות, וסביבם נטווה אריג מחקר הפורס שש נקודות מבט שונות זו מזו ומשלימות זו את זו. נקודות מבט אלו מראות שמשוררים בדואים, דַבָּריהָ חדי הלשון של החברה השבטית, לא שבעו נחת ממצבה של חברתם, ובראייה מפוכחת עמדו בחרוזיהם על חולשתה הגדולה ותלו אותה יותר מכול במנהיגותם הכושלת. ספר זה פותח אפוא פתח חדש לתמורות בעולמם של הבדואים בנגב בראי השירה.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
מאת: ג'יין ליפשיץ
תיאור: בשבעה באוקטובר 2023 הפכנו, כמו משפחות רבות אחרות בישראל, למשפחה מגויסת. בתוך שעות נותרתי לבד עם ילדה קטנה, בזמן שאביה גויס למילואים להגן על המדינה. הימים הפכו לשבועות, והשבועות לחודשים. ככל שהזמן חלף, הבדידות שלי הלכה והעמיקה.
בסופה של אותה שנה ארוכה, כשעדיין לא היה צפי לסיום המילואים, חשבתי על נשות משרתי הקבע. האם זו מציאות חייהן? איך הן מתמודדות? האם יש להן עצה עבורי ועבור "נשות המילואים" שמצאו את עצמן במצב שלי?
עם השאלות הללו יצאתי לדרך. ערב־ערב ראיינתי נשות משרתי קבע, ומצאתי את האתגרים, היופי, האהבה, והמסע הייחודי של כל אחת. והתוצאה לפניכם בספר זה.
אהבה מגויסת הוא תיעוד מרגש של מציאות נפוצה ולא מדוברת בחברה הישראלית, של מערכות יחסים העומדות מול אתגרים ייחודיים, ושל המשמעויות העמוקות בבחירה בשירות בכוחות הביטחון.
שש־עשרה נשים וגבר אחד מספרים על חוויית הזוגיות בצל השירות המתמשך בכוחות הביטחון. ספר זה הוא אסופת סיפורים אישיים ואינטימיים המעניקים הצצה נדירה לעולמן של נשים החיות לצד בני זוג בשירות תובעני ומתמשך. כל אחת מהן מוצאת את דרכה להתמודד עם סוגיות של מרחק וגעגוע, תחושת שותפות וגאווה לצד ההשלכות על הזוגיות והמשפחה, ולעיתים אף חוסר הבנה של הסביבה למצוקה שלהן.
איפאבליש הוצאה לאור
מאת: תמר הוסטובסקי ברנדס, גונן אילן, מוחמד ותד, ענבל מימון בלאו
תיאור: חיבור זה ממפה את ההשלכות של עיגון נוקשות חוקתית בעת הזו, קרי, ההשלכות האפשריות של יצירת הליך נוקשה לחקיקה ותיקון של חוקי יסוד, על רקע הקריאות לחקיקת חוק יסוד: החקיקה. ככלל, אנו סבורים כי אכן קיים צורך בייצוב "כללי המשחק" החוקתיים, גם בטרם חקיקת חוקה שלמה לישראל. עם זאת, לצד היתרונות של הקשחת הליך חקיקת ותיקון חוקי היסוד, משמעות הקשחה זו במצב החוקתי הקיים היא שריון של הסדרים בעייתיים או חסרים. לאור זאת, כל מהלך לחקיקת חוק יסוד: החקיקה חייב לקחת בחשבון את השלכות הרוחב, לתקן הסדרים אלו לפני "נעילת" חוקי היסוד או לעצב את חוק יסוד: החקיקה עצמו באופן שיאפשר את תיקונם.
מאת: רותי ארד
תיאור: מצבה של ישראל בשנת 2024 מדאיג. לאחר שנים של סבבי בחירות, מאבק אזרחי ופוליטי מהקשים שידעה המדינה, ומלחמה שסופה אינו נראה באופק, נדמה שהשעה ההיסטורית שאנחנו מצויים בה תהיה מכרעת לעתידה של ישראל. האם מדינת ישראל תדע לייצר ולהטמיע פתרונות חדשים או שמא היא כבר בעיצומו של תהליך קריסה? נדמה שהשאלה הזו תלויה קודם כל בניסיון להשיב בצורה מדויקת ועמוקה ככל הניתן על השאלה: מהו מצבה של ישראל בעת הזאת? אנחנו במכון למחשבה ישראלית מאמינים בבחינה של תהליכים היסטוריים ארוכים מתוך מטרה להציע שינויים מבניים עמוקים ותשתיתיים. אומנם, הדוח שלפניכם אינו מציע אף שינוי ספציפי, אך הוא בוחן סדרה ארוכה של מדדים בינלאומיים שכל אחד מהם מציע נקודת מבט שונה על מצבה של ישראל בעת הזאת. מטרת הדוח הזה היא לייצר תמונת מצב מורכבת של ישראל, ולהוות בסיס לדיונים מעמיקים על עתידה.
המדדים בדוח חולקו לשבע קטגוריות: עוצמה צבאית, עוצמה מדינית, עוצמה כלכלית, הון אנושי, חוסן חברתי, הון ממשלי ומצב משטרי. החלוקה לקטגוריות מאפשרת מבט נוח יותר על הנתונים והיא מבוססת על קבוצות מדדים קרובים זה לזה מבחינה תוכנית ומאפשרת לייצר תמונת מצב שמוכוונת לאתגרים הגדולים של ישראל בעתיד. למרות זאת, ברור כי התופעות הנמדדות מורכבות יותר, ויש קשרים רבים בין המדדים שחוצים את הקטגוריות. לכן, הדוח מאפשר גם קריאה של הנתונים בכל מדד בנפרד והעמקה בו באמצעות הקישורים וחומר הרקע המצורף.
מאת: דבורה אברמזון ברוש, אהוד פראוור, חוה ארליך
תיאור: נייר עמדה זה בוחן את סוגיית העברת הסמכויות מהממשל המרכזי לדרגים מקומיים, נושא מרכזי במדינות רבות בעולם. המסמך מציג את היתרונות והאתגרים של ביזור, מנתח מנגנונים ליחסים בין דרגי הממשל, ומציע תובנות ממקרי בוחן באירופה. מטרתו לספק מסגרת לדיון על אפשרויות הביזור בישראל, תוך התמקדות בשיפור יעילות הממשל ואיכות השירותים לאזרחים.
מאת: מיקי פלד, אביב רותם, יובל כרם-גילה
תיאור: נייר עמדה זה מציע מודל הפעלה יישומי לביזור סמכויות מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי בישראל. המסמך מתמקד בפיתוח דפוסי פעולה וכלים חדשים, תוך התחשבות באתגרי הביצוע, השונות בין הרשויות המקומיות, וחשיבות צמצום פערים חברתיים-כלכליים. מטרתו לספק מסגרת מעשית ליישום מדיניות הביזור באופן הדרגתי ואפקטיבי, לטובת שיפור השירותים לאזרחי ישראל.
מאת: דבורה אברמזון ברוש
תיאור: נייר עמדה זה בוחן מודלים מישראל ומהעולם ליצירת גמישות פעולה ברשויות המקומיות. המחקר מציג חמישה מקרי בוחן ממדינות ה-OECD, המדגימים סוגים שונים של יחסים בין הממשל המרכזי והמקומי. מטרת המסמך היא לקדם תהליך הדרגתי לחיזוק השלטון המקומי בישראל, תוך התאמת מענים לצורכי האזרחים. הנייר מדגיש את חשיבות בניית מנגנוני היוועצות ותקשורת בין משרדי הממשלה והרשויות המקומיות, כבסיס לשיפור האמון ויעילות השירות הציבורי.
מאת: ינון שנקר
תיאור: נייר עמדה זה בוחן את אפשרויות הביזור במערכת הבריאות הישראלית. למרות האתגרים בביזור מלא, המסמך מזהה שני תחומים מבטיחים לפיילוט אזוריות בבריאות: זיקנה מיטבית ובריאות התלמיד. הנייר מציע רציונל, תמיכה מעשית, ויתרונות לשלטון המקומי בכל תחום, תוך הדגשת הפוטנציאל לשיפור שירותי הבריאות באמצעות שיתוף פעולה בין השלטון המרכזי והמקומי.
מאת: יונתן נבו, מיכל קרומר-נבו
תיאור: בין הנגב לגליל מתעד בתצלומים ובקטעי שיחות את מפגשיו של יונתן נבו, הצלם, עם אנשי התחנה המרכזית הישנה בתל אביב – חסרי בית, מכורים לסמים ואנשים ממעגל הזנוּת. הנִראוּת של אנשים אלה מתעתעת: עקב החשיפה שלנו לדימויים שחוקים שלהם, נדמה שכולנו יודעים איך הם נראים, אלא שרובנו מעולם לא התבוננו בהם מקרוב. המבט הנוקב והמעורטל שנשקף מהתצלומים קורא לנו במפגיע לראות אותם, על אנושיותם.
את המפגשים מלווים טקסטים של מיכל קרומר-נבו, הבוחנים את הסוגיה המורכבת כיצד לייצג סבל חברתי. מכיוון שמיכל היא אימו של יונתן, הספר טווה מארג עדין בין שתי נקודות מבט: האינטימית והאינטואיטיבית, לצד התיאורטית והמקצועית, ופותח כך למעננו, צעד אחר צעד, דרך ואפשרות להתבונן בגובה העיניים בזר, במרתיע ובאחר.
הוצאת אסיה
מאת: מאיר שטרית
תיאור: "בשעות הלילה הקטנות, כשתוצאות ההצבעה הראו בבירור שאני אהיה ראש המועצה הבא של יבנה, החלו החגיגות. תומכיי רקדו ושרו, מישהו אפילו פתח שמפניה. רק אדם אחד לא חגג ולא שמח. זה הייתי אני, צעיר בן 25 וחודשיים, שלא היה לו מושג ירוק איך בכלל עובדת מועצה. תפסתי את ראשי ותהיתי: מה אני עושה עכשיו? איך אני מתחיל לממש את כל מה שהבטחתי?"
15 שנים לאחר שעלה ארצה ממרוקו היה מאיר שטרית לראש המועצה הצעיר ביותר בישראל, מאז ועד היום. המהפכה שעשה ביבנה גרמה לוותיקים ממנו לעלות אליו לרגל. שנים ספורות לאחר מכן נבחר לכנסת מטעם הליכוד, כיהן בה במשך 30 שנה ושימש שר בשישה משרדים. הוא קרא כול מכתב שהגיע אליו, החזיר טלפון לכול פונה ומעולם לא חשש ללכת עד הסוף עם האמת שלו. כך עשה כשתמך בהסכמי אוסלו, ביוזמה הסעודית ובהקמת מדינה פלסטינית על בסיס גבולות 67' וחילופי שטחים, כי לתפיסתו אין דבר ששווה את מחיר המלחמה.
בספר מרתק, עשיר וכן משרטט מאיר שטרית את הדרך הארוכה שעשה. הוא מספר על תפיסת העולם שגיבש בעקבות המראות הקשים שאליהם נחשף במלחמת יום הכיפורים; חושף את ההסכם ההיסטורי שכמעט נחתם בין מפלגות העבודה והליכוד והיה עשוי לשנות את פניה של הפוליטיקה הישראלית; מתגעגע לבנימין נתניהו של פעם ולמפלגה שבה היה מותר לצאת נגד המנהיג, ומייחל לימים שבהם המדינה שהוא כל כך אוהב תחזור להיות המדינה שהכיר. עד אז הוא ממשיך להיאבק עליה.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: מיכה גודמן
תיאור: המחלוקת על עתיד שטחי יהודה ושומרון מטלטלת את ישראל. המחלוקת נובעת מזרמים רעיוניים תת־קרקעיים שפרצו לשיח הציבורי לאחר מלחמת ששת הימים, התנגשו בעוצמה זה בזה וקרעו לגזרים את החברה הישראלית. במרוצת חמישים השנים שחלפו מאז המלחמה הפכה המחלוקת מוויכוח על רעיונות לקרב בין זהויות. השיחה הישראלית התמוטטה. מלכוד 67 הוא מסע לחקר הרעיונות והזהויות הללו.
"מלכוד 67" צולל אל הפילוסופיה שביסוד הפוליטיקה, על מנת לנסות לשקם את השיחה הישראלית הפצועה. ״מיכה גודמן מצליח לעשות את הכמעט בלתי אפשרי: לכתוב על נושא טעון ומורכב בצורה סוחפת ולשלוף מנושא מכאיב ונדוש תובנות מפתיעות ומעוררות מחשבה.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: בכל סרלואי
תיאור: משקל עודף הוא ספר מסות אוטוביוגרפי, אישי ופוליטי, העוסק בצורך ובניסיון לתפוס מקום – כאישה וכיוצרת, בעולם בכלל ובעולם הדתי בפרט.מסותיה החכמות והנוקבות של בַּכֹּל סֶרְלוּאִי נכתבות בגוף ראשון, מנקודת המבט של משוררת ישראלית דתית ופמיניסטית, ומקפלות בתוכן את סיפור חייה הפרטי, הנפרש לכדי מפת נפש בהירה, מרתקת ועכשווית. באומץ, בכנות ובעדינות מציעה סרלואי אוטוביוגרפיה אישית שהיא, איך לא, פוליטית, ודנה במרחב סביבה, על כל היבטיו, מתוך גופה וקולה האישיים והייחודיים. מבעד לעדשות הכפולות הללו היא מתבוננת בעולמות עשירים ומגוונים, ומנהלת דיאלוג עם מנעד רחב של הוגים והוגות – מהרב קוק ועד וירג'יניה וולף, מנעמי וולף ועד ליקוטי מוהר"ן.סרלואי מעניקה לנו נקודת מבט ייחודית וחדה על משקל עודף והמאבק המתיש והאינסופי בו; על טהרת המשפחה ועל איסור נגיעה; על אהבת התורה ועל הדרת נשים; על מחזור הווסת ועל הגוף הנשי; על גוף ומלחמה, על רצח רבין ועל הגדרה עצמית; ועל כל הנשים שהיא: אֵם, רעיה, כותבת ומשוררת.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: יפתח גיא
תיאור: מלבנון בשאלה הוא מסמך כן ואותנטי, המתאר את הלחימה המדשדשת ברצועת הביטחון בדרום־לבנון של שנות ה־90, לצד התהליכים הפנימיים שעבר המחבר מול הקריאה הנוקבת של נשות ארגון "ארבע אמהות, לצאת בשלום מלבנון". בפתיחות וברגישות מוביל המחבר את הקוראים אחריו למסע של שינוי והתפתחות, מסע שבמהלכו הפכו הנשים המוחות מיריבות מרות לגיבורות, המתייצבות מול המוסכמות הצבאיות והמדיניות של זמנן.
זהו ספר מעורר השראה על מנהיגות, על מחשבה צלולה וביקורתית ועל אחריות. הוא מיועד למפקדים ולמפקדות, למחנכים ולמחנכות, ולכל השואלים את עצמם שאלות על תפקידם כאזרחים בחברה דמוקרטית. תובנותיו פוקחות עיניים, ומהדהדות בעוצמה לאירועי ימים אלה.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: שגיא אלבז
תיאור: בתום יותר משבעה עשורים של חיים משותפים חייבים להודות בצער: נכשלנו.
המאמץ לכונן לאום ישראלי אחד לא עלה יפה. החברה הישראלית מחולקת לחמישה שבטים (חילונים, מסורתיים, דתיים־לאומיים, חרדים וערבים) בעלי ערכים סותרים ואורח חיים שונה ולעיתים מנוגד, ועומדת לפני התפרקות מוחלטת.
לפני שלושת־אלפים שנה הביאו שסעים מהסוג הזה לפיצול ממלכת בית דוד לשתי מדינות: יהודה וישראל. כיום פיצול גיאוגרפי כזה אינו אפשרי, אבל יש פתרון אחר, וייתכן שהוא הרבה פחות קשה לביצוע מכפי שהדבר נראה במבט ראשון.
בספרו מעורר המחשבה יציאת חירום עוקב ד"ר שגיא אלבז אחרי התפוררות החברה הישראלית, מנתח את החולָיים של מדינת ישראל ומציע להם פתרון: הפיכת ישראל לפדרציה, תוך חלוקתה לערי־מדינה או מחוזות אוטונומיים על בסיס הזהות הערכית של תושביהם. בספרו מראה אלבז כי פתרון כזה הוא המתכון היחיד לריפויה של החברה הישראלית, רגע לפני שהיא מידרדרת למלחמת אזרחים תרבותית, ואולי אפילו למשבר חמור מזה; וכפי שהספר מראה, זהו גם פתרון שכל השבטים בישראל עשויים להרוויח ממנו.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: דרור חטר-ישי
תיאור: לאחר יובל שנים בשליחות המקצוע, מתוכן שמונה שנים כראש לשכת עורכי הדין ובחלקן גם חבר בוועדה למינוי שופטים, עורך הדין דרור חׄטר-ישי מאפשר לנו בספרו הכח ממכר הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של עולם המשפט.
הוא מספר על תפירת תיקים פליליים לשר בממשלה; לתא"ל בצה"ל; לאזרחים מהשורה; על תפירת פרשיות שוחד כספי לראשי רשויות; על הרוצח אשר מתהלך חופשי; על מפקח טיסה שהציל מטוס נוסעים מהתרסקות אך נענש על כך; על פגמים בעבודת הוועדה למינוי שופטים. עשרות סיפורים מרתקים שחושפים איך נראה מבפנים המאבק על עקרונות המשפט.
בהיותו ראש לשכת עורכי הדין, לפני חצי יובל שנים, היה חטר-ישי עקבי בביקורתו כלפי "המהפכה החוקתית", פרי שיתוף הפעולה בין נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים.
הוא צפה את ההשפעות החמורות על אופייה של המדינה. הוא חשף את הסכנה המאיימת על החוק והסדר, כמו גם על הדמוקרטיה, כאשר שופטים פועלים לפי אג'נדות אישיות במקום לפי החוק והעובדות.
אותה עת היה חטר-ישי קול קורא באפילה. אך המציאות שהוא חזה – מתגשמת. על דבקותו שילם מחיר אישי כבד כאשר מערכת המשפט ניסתה לסלקו מכהונתו. אבל גם אם הוא הסיר בינתיים את הגלימה נדמה כי לא הסיר את הכפפות.
חד, חריף ונוקב הוא חושף עוולות ועיוותי דין שהיה עד להם. בספרו הכח ממכר מתווה חטר-ישי את הדרכים הראויות לשמור על הדמוקרטיה ועל מערכת משפט עצמאית הממלאת את תפקידה.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: בנימין יסעור
תיאור: החל מראשית דרכה ביקשה התנועה הקיבוצית לעצב אורח חיים אלטרנטיבי לאורח החיים העירוני־בורגני. השאיפה ליצירת אדם חדש, עולם חדש, חברה חדשה קיבלה ביטוי בכל מקום ואתר בחיי היחיד והיחד. כשם שדובר על חינוך אחר, על תרבות אחרת ועל חברה אחרת, כך גם דובר על תכנון אחר, על מרחב ציבורי ופרטי אחר, על הצורך לתרגם את חזון המהפכה הקיבוצית לשפת בטון ומלט (ראו עמ‘ 80).
ברגישות ובתבונה משרטט בנימין יסעור (בנג'ילה) את סיפורה של המחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי. במובן מסוים, ניתן לראות בתהליכי השינוי בתכנון הפריסה המרחבית בקיבוץ מעין צילום רנטגן המיטיב להציג תהליכים ותמורות בעיצוב הזהות הקיבוצית לאורך ציר הזמן.
סיפורה של המחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי הוא מעין מיקרוקוס־מוס שדרכו ניתן להבין את סיפורה של התנועה הקיבוצית. יסעור עומד על המתח בין היחיד ליחד, בין תכנון הספירה הציבורית לתכנון המרחב הפרטי, בין השפה האידיאולוגית לשפת המאוויים הפרטיים. המתח בין מסורת אירופית לבין השתלבות במרחב הארץ־ישראלי, המתח שבין תכנון מלמעלה לתכנון מלמטה, המתח בין החלום למציאות, בין הרצוי לאפשרי, בין השאיפות הרוחניות למגבלות החומריות.
קרל מרקס היטיב לעמוד על יחסי הגומלין שבין התשתית לבניין־העל, המתח שבין ממלכת הרוח לממלכת החומר. סיפור המחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי יכול לשמש מקרה בוחן מייצג לניסיון המאתגר והסיזיפי של תנועות אידיאולוגיות ליצור חיבור בין רעיון למעשה, בין אידיאולוגיה לפרקטיקה, בין עולם המילים לעולם המעשים והמבנים.
כותב הספר הוא גם החוקר וגם (לעיתים) מושא המחקר. יסעור עבד במחלקה הטכנית וגם ניהל אותה, וספר זה משלב מבט מבפנים של אדם שהיה במרכז העשייה, עם מבט מבחוץ של חוקר המבקש להציג מבט רטרוספקטיבי, הן על ההצלחות והן על הכישלונות של המחלקה, שתרמה תרומה משמעותית לעיצוב המרחב הקיבוצי.
האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו, כתב טשרניחובסקי. אם נשאל לרגע שורה זו, נוכל לומר שספר זה ממחיש לנו כיצד הקיבוץ הוא במובן מסוים גם תבנית נוף תכנונו.
יד יערי
מאת: דן בן-עמוס
תיאור: מהם המונחים המרכיבים יצירת פולקלור? אילו קשרים מתקיימים בין פולקלור לתרבות בכללותה? כיצד משתלב פולקלור יהודי בחקר מדעי היהדות? אילו בדיחות פולקלור הסעירו את ישראל בשנותיה הראשונות של המדינה ואילו אפוסים מרכיבים את התרבות העממית בבֶּנין שבדרום־מערב ניגריה?
תשעת המאמרים המקובצים בתקשורת במסורת: מאמרים בפולקלור נכתבו, כל אחד בשעתו, במשך חמישים השנים האחרונות, בידי חוקר הפולקלור דן בן־עמוס (2023-1934). לכאורה, נושאיהם מגוּונים ומרוחקים זה מזה, אבל מגמתם אחת: להסיר מהפולקלור את המעטה האידיאולוגי שהרומנטיקה כפתה עליו ולהאיר את המציאות התרבותית־החברתית שבה הוא מתקיים.
בכתיבה המשלבת תיאוריה ודוגמאות אמפיריות, הלקוחות מתרבויות שונות זו מזו, מבקש בן־עמוס לבאר ולהמחיש את המונח "פולקלור" ואת סוּגֹותיו הספרותיות, ולבחון סוגיות קונקרטיות בפולקלור יהודי, הומור בפולקלור ופולקלור אפריקאי.
הקיבוץ המאוחד
מאת: ערן אלדר
תיאור: איך התמודדה מפלגת העבודה – המערך דאז – עם אובדן השלטון וההגמוניה בבחירות של מאי 1977? האם עשו מנהיגיה חשבון נפש אמיתי והתוו חזון לעתיד? איך התייחסו לטענות בנוגע לקיפוח המזרחים וליחס פטרוני כלפיהם, והאם הזניחו את ציבור המצביעים הטבעי של המפלגה – בני מעמד הפועלים? האם התעלו לגודל השעה לנוכח חתימה על הסכם השלום בין ישראל למצרים, והאומנם נטמנו אז הזרעים לשסע פוליטי-תרבותי בישראל ולשקיעתה של מפלגת העבודה? בשאלות אלו ואחרות עוסק ספרו של ערן אלדר - אחרי 77', המושתת על מבט מקרוב באירועי התקופה ועל הקשבה להדיהם הנסתרים והגלויים.
ב-1977, אחרי שהמערך איבד לראשונה את שלטונו לטובת הליכוד, החלה להתלהט המלחמה הפנים-ישראלית בין גוש השמאל לגוש הימין, בין שתי תרבויות פוליטיות ובין שני ציבורים – הליברלי והמסורתי – עד שהיו שהזהירו כבר אז ממלחמת אחים. אלדר מתחקה אחרי האירועים דרך מסמכי ארכיון רבים הנחשפים כאן לראשונה ודרך עיתונות התקופה, ומרכיב מהם תמונה מרתקת של רגע מכונן בפוליטיקה ובהיסטוריה הישראליות.
הקיבוץ המאוחד
מאת: חגית הלפרין
תיאור: מעטים זוכרים את מועדוני התרבות ששגשגו בישראל בראשיתה, אולם הם היו בזמנם מרכזי יצירה חשובים. עוד לפני קום המדינה, ובשנותיה הראשונות, קמו מועדונים כמו "המועדון לתרבות מתקדמת" (לימים "צוותא"), "מִלוא", "בארי", "בוסתן", "יחדיו" ו"מדורה" – מוקדי תרבות שוקקים שחבריהם היו סופרים, אמנים, אנשי רוח, והתארחו בהם אישי ציבור וראשי ממשלה. לימים נזנחו ונשכחו, אך תרומתם לעיצוב תרבות ישראלית מקורית הייתה משמעותית.
ספרה החדש של חגית הלפרין, פרי מחקר מקיף וראשוני, מתחקה אחר סיפורם של אותם מועדונים – סיפור שהחל בחזון אוטופי מרגש והסתיים לא אחת בשברון לב. הוא מאיר את הקשרים הסבוכים בין תרבות לפוליטיקה, ואת המאבקים בין ראשי מפלגות הפועלים ליוצרים שנאבקו על עצמאותם הרוחנית. סיפורם משורטט על רקע התמורות הפוליטיות והחברתיות שעיצבו את פני המדינה.
בין הדמויות המרכזיות בספר: המשורר אברהם שלונסקי, שהקים את "המועדון לתרבות מתקדמת" (צוותא) מטעם מפ"ם, והסופרים יעקב הורוביץ וישראל כהן, מקימי "מִלוא" (בחסות מפא"י). הספר חושף את העשייה התרבותית, המתחים, התקוות והפשרות שעיצבו את התרבות הישראלית בראשיתה – תקופה שבה חלמו חלומות גדולים, והצליחו להגשימם, ולוּ חלקית.
רסלינג
מאת: סילביה ביז'אוי
תיאור: לפני כשני עשורים החלה בתנועה הקיבוצית פעילות בעלת אופי של "יציאה מן הגדר" אל ריכוזי האוכלוסייה שהתהוו בשכנותם המיידית של הקיבוצים. חברים מספר, ביוזמתם הם ובאורח ספוראדי, יצאו אל עיירות פיתוח סמוכות ופתחו בפעילות קהילתית בין בני נוער ומבוגרים כאחד. היוצאים מחצר קיבוצם הונעו על ידי הרגשת אי נחת אישית שנבעה מהיותם חברים ביישובים מבוססים, יחסית, בעוד שכניהם בעיירות הפיתוח עדיין נאבקים עם קשיי קליטה והסתגלות ועם קשיי פרנסה יום יומיים. העובדה שהקיבוץ איבד ממעמדו המרכזי בחברה הישראלית ונדחף, על ערכיו ועקרונותיו, מן המרכז הסמלי והערכי אל הפריפריה, כמעט לא היוותה באותה עת גורם שהניע לפעילות.
נכון שמרבית הקיבוצים מצויים מבחינה גיאוגרפית בפריפריה, אך הדבר נעשה מרצונם ובתוקף השליחות ההתיישבותית והביטחונית שנטלו על עצמם. לעומת זאת, בשכנותם מצויים אנשים שבאו אל הפריפריה לא מתוך בחירה והכרה, אלא מכוח "גזירת" פיזור האוכלוסייה - הצו הלאומי שהוטל בעיקרו על העולים החדשים. בין שתי אוכלוסיות אלה כמעט ולא נוצר מגע חברתי במשך השנים, וככל שנוצרו קשרים היו אלה בעיקרם קשרי עובדים מעבידים. במצב זה טמון קונפליקט רדום, אך בלתי נמנע; סכנה פוטנציאלית זו היא שהביאה לאימוצה של פעולת המתנדבים הראשונים על ידי התנועה הקיבוצית, למיסודה במסגרות תנועתיות ולאחר מכן גם במסגרות הסתדרותיות. מזה עשור וחצי משקיעה התנועה הקיבוצית משאבים רבים (הן בכוח אדם והן בממון) במסגרות השונות והכפולות לעתים של מעורבות (ולאחר מכן של שילוב) בעיירות הפיתוח.
שותפים אנו לחרדתה של החוקרת נוכח ירידת משקלו של הקיבוץ בחברה הישראלית ודחיקתו לשוליה. חוששים אנו מפני הסתגרות מרצון בחצר הקיבוץ "עד יעבור זעם". לפי מיטב הכרתנו, החזרת הקיבוץ, חרף מצוקותיו וקשייו, אל מוקדי העשייה, ההשפעה וההכוונה - הכרחית לישראל; בה במידה חיוני הדבר להמשך קיומו של הקיבוץ, לבל יירשם בספרי ההיסטוריה כאפיזודה חולפת שיפה הייתה לזמנה בלבד.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: גילה אדר, חנה לואיס
תיאור: לאחר הצגת התמונה הכללית של פעילות הנשים, נבחן את המאפיינים הדמוגרפיים של קבוצת הפעילות. במרכז הדיון תעמוד השאלה, האם הנשים הפעילות מחפשות בפעילות הציבורית פיצוי על חסר שקיים אצלן בתחום מילוי התפקידים המשפחתיים. או שעולמן רחב דיו כדי לכלול גם את תחום התפקידים הציבוריים. לשם קבלת תשובה על שאלה זו, נערוך השוואה בין קבוצת הנשים הפעילות לבין כלל הנשים בתנועה הקיבוצית, על פי המשתנים הבאים: גיל, מצב משפחתי, מספר ילדים, ארץ מוצא ומקום עבודה קבוע. לאחר הצגת המאפיינים הדמוגרפיים של קבוצת הפעילות נבחן את פיזורן של הפעילות בתפקידים השונים, וננסה לעמוד על השינויים שחלו בהתפלגות תחומי הפעילות על ידי השוואת ממצאיהם של כהן ולשם עם מחקרו של יוסף שפר ועם מחקרם של מנחם רוזנר ואחרים.
תשומת לב מיוחדת תוקדש למקומן של הנשים במזכירויות הקיבוצים ולתחומי העבודה מתוכם יצאו לפעילות. כמו כן ננסה לקשור את מאפייני פעילות הנשים עם מאפיינים מבניים של הקיבוצים: גודל הקיבוץ והפרופורציה בין ילדים לבין אוכלוסיה בוגרת. אחרי כן נעמוד על ההבדלים בין הקיבוצים בהם פעילות הנשים גבוהה יותר לבין אלה שבהם היא נמוכה. נבחן אם קיים קשר בין עמדות נושאי התפקידים כלפי פעילות הנשים למידת פעילותן, ואם מבנה המזכירות קשור למידת הפעילות של הנשים ולתחומי פעילותן. נעסוק גם בהבדלים בין התנועות הקיבוציות, בהנחה שהן נבדלות במחויבותן האידיאולוגית לשוויון הנשים, ובהדגשת החשיבות שהן מייחסות למילוי תפקידים בבית ובמשפחה לעומת תפקידים חברתיים כלליים. ננסה לענות על השאלה, האם ההבדלים הקיימים בין התנועות השונות במידת הפעילות ובתחומי הפעילות של הנשים, תואמים את מקום התנועות על רצף המחויבות האידיאולוגית, ובמיוחד על רצף המשפחתיות. על הרצף הזה הקיבוץ הדתי הוא המשפחתי ביותר; אחריו איחוד הקבוצות והקיבוצים; לאחר מכן הקיבוץ המאוחד ולבסוף הקיבוץ הארצי.
הפרק האחרון יביא את תשובות מזכירי הקיבוצים לשאלה, האם אפשר לעשות להרחבת פעילותן של הנשים, הן מבחינת מספר הפעילויות והן מבחינת היקף התפקידים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: דן בר-און, אמתי ניב
תיאור: ספר זה הוא פרי עבודת מחקר שארך כשבע וחצי שנים. בשלב הראשון (1979-1981), נפגשנו תחילה קבוצה של חמישה חברים ממרכז ההפעלה שבתק"מ והחלטנו לדון על המפעלים האזוריים, ממפגשים אלו התפתח הסקר המוצג בפרק השני בשער השני. בשלב השני (1983-1984) הוזמנו על ידי יד טבנקין להמשיך את הסקר, יחד עם מנחם טופל שגויס למטרה זאת.
באותו שלב כבר הגדרנו את הנושא שאנו עוסקים בו, כהתמודדות הקיבוץ עם בעיית הגודל (או הקוטן), התמודדות שהיא פרי המתח בין שמירת הייחודיות מחד, ועמידה בתנאי תחרות בסביבה משתנה מאידך. לאחר השלמת שלב שני בסקר על המפעלים האזוריים, החלטנו לבחון את בעיית הגודל בשלושה מגזרים נוספים: דן בראון לקח על עצמו לבחון זאת בתחום שירותי הרווחה (שער שני, פרק שלישי); אמיתי ניב במגזר התיעוש, במיוחד במעבר לדור השלישי של התעשיה (שער שני, פרק רביעי), ויובל דרור בתחום החינוך (שער שני, פרק ראשון). הסקרים הנוספים בוצעו במהלך השנים 1984-1986. סדר הפרקים בשער זה משקף את הרצף ההיסטורי, ולא את סדר עריכת הסקרים.
בשער השלישי אנו מנסים לברר אם יש קווים משותפים להתמודדות עם שאלת הגודל בתחומים השונים: החברתי, החינוכי החקלאי, והתעשייתי. אנו מוצאים דמיון בין שלושת התחומים הראשונים: יש בשלושתם חוסר הכרעה בין שתי גישות חד כיווניות בין הגישה הערכית, הקיבוצית-מסורתית, לבין גישה המדעית-פוזיטיביסטית, שבאה בדרך כלל לתקן את הליקויים שנתגלו בקודמתה. אי הכרעה זאת איננה אפשרית בנושא הרביעי: שם דרוש שינוי פרדיגמאטי לתפישה מערכתית כוללת כדי להתמודד עם דילמת הגודל בהחדרת תעשיה מתוחכמת לקיבוץ.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אורי ברנר
תיאור: בסיכום חיבורנו זה נוכל לקבוע בהחלטיות, כי אין שחר לכל הגירסאות של אישים ועתונאים, שכתבו בוואריאציות שונות את הנוסח נטול היסוד כאילו מפ"ם ולחילופין אחדות העבודה במפ"ם, הקיבוץ המאוחד, טבנקין וחבריו, הורתה לחבריה המפקדים לעזוב את צה''ל אחרי פירוק מטה הפלמ''ח ב1948 - ולחילופין: אחרי מלחמת העצמאות, אחרי פירוק שלוש חטיבות הפלמ"ח ב1949. הוראה כזו לא ניתנה מעולם בשום זמן, אפילו לא בשלהי 1949, אחרי הדחתו של יגאל אלון. היא לא יכלה להינתן כיון שמפ"ם, על כל מרכיביה וחלקיה, חייבה מפורשות את הישארות המפקדים בצבא. מהתבטאויות ראשי הקיבוץ המאוחד והקיבוץ הארצי בדיוני מפ"ם ובמועצות ועידות של התנועות בשנים 1949-1950, אנו למדים שזו היתה גם עמדתן שלהן.
מהמחקר שלנו עולה בבירור, כי שגו האומרים: מפקדי הפלמ"ח פעלו לפי הסיסמה או ההכרה: "בצבא זה לא נשרת". גם אין זה נכון כי הנהגת מפ"ם כולה האמינה כי "בלעדינו לא תוכלו", לאמור כי צה"ל לא יוכל להתקיים כיאות ולמלא תפקידיו בלי שיתופם של המפקדים חברי מפ"ם, שהיו בין טובי הלוחמים במלחמת השחרור. אם נשמעו באותם הימים מפי דוברי מפ"ם דברים דומים לסיסמה זו אך בוודאי לא בניסוח כזה, היתה כוונתם: בלעדי מפקדים אלה לא יוכל לקום צבא נאמן לערכים החברתיים והבטחוניים שגם מפא"י, מפלגת השלטון, שואפת להגשמתם. כוונת הדברים היתה לבטא השקפתה היסודית של מפ''ם המאוחדת דאז לגבי מכלול הבעיות שהמדינה הצעירה ניצבה לפניהן. אך גם אין אמת בסברה הרווחת: "עזיבת מפקדי הפלמ"ח היתה המונית". רבים ממפקדי הפלמ''ח המשיכו בשירותם בצה"ל, התמידו בו ובחלקם הגיעו לצמרת הפיקוד.
המסקנה ההגיונית היתה, כי שר הביטחון מסלק בשיטתיות מהצבא את כל מי שעשוי להימנות על החולקים על דעתו ועל תפיסתו בדבר בניין הצבא. ברור כי מרבית המפקדים הצעירים, שראו מלכתחילה בשירותם הצבאי שליחות חברתית ובטחונית ולא מקצוע ודרך לחיים, העדיפו בתנאים אלה לפרוש מהצבא מרצונם, בטרם תיחסם בפניהם בפועל הדרך לקידום ולהגשמה עצמית בצה"ל.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: דב שנער
תיאור: בחוברת זו התבקשנו לעמוד על ממדי חדירתו של המדיום החדש (הטלויזיה), האלקטרוני-חזותי, אל חצר הקיבוץ, על מידת השפעתו ועל אופני הפעלתו, משמע - עד כמה הוא ממלא תפקיד של נושא מסריה של חברה קיבוצית.
על כך ימצא המתעניין נתונים בגוף העבודה ובנספחיה, וביתר פירוט בחוברת המסכמת סקר משותף שנערך על ידי "יד טבנקין", המכון לחקר הקיבוץ באוניברסיטת חיפה ומחלקת ההסברה והתקשורת של ברית התנועה הקיבוצית.
אולם לא די בתיאור המצב הקיים ובניתוחו. ראינו מחובתנו להציג בפני מקבלי ההחלטות ברמה התנועתית כבפני החברים בקיבוציהם – דרכים שונות להפעלת מערכות טלויזיה (וידיאו) בקיבוץ.
המחקר מצביע על כמה אפשרויות פיתוח של הפקות קיבוציות ברמה הארצית-תנועתית, האזורית והמקומית. הוא שם את הדגש על דגם של טלויזיה קהילתית, דגם שיש בו הבטחת שירות לצרכים קיבוציים מובהקים ברמת הכלל כברמת הפרט. על הטלויזיה הקיבוצים להוות אמצעי תקשורת דמוקרטי, המקיים ערוץ פתוח לשני הכיוונים, ולהימנע מדפוס הפעלה של הנחת המסר "מגבוה", מהמרכז התנועתי או מייסדי הקהילה היחידה. אין חבר קיבוץ אמור להיות צופה פאסיבי, חשוף בכורסתו לדבר "חכמי ההלכה והמעשה", שלעיתים הם נבחרים ובמקרים לא מעטים הינם ממונים מטעם עצמם.
בשולי המחקר מובאים כנספחות דברים שהושמעו ביום עיון, שנערך מטעם "יד טבנקין" בעקבות פרסום דו"ח הביניים של המחקר. בחרנו להביא את הדברים שהתמקדו בצד העקרוני והערכי של הפעלת הטלויזיה בקהילה הקיבוצית.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: סטנלי מרון
תיאור:  לימים נוצר ויכוח בין שתי עמדות יסוד בקשר לייעוד הקיבוץ. מצד אחד נטען, שהקיבוץ משמש, בצורה יעילה ומהירה ביותר, מכשיר לקידום המטרה הציונית של יישוב הארץ. מצד אחר נאמר, שהקיבוץ מגלם בתוכו מהפכה חשובה בפני עצמה ובשאיפותיו החברתיות והכלכליות הקיבוץ שייך למהפכה הסוציאליסטית העולמית על גווניה השונים. הוקמו תנועות נוער בחו"ל ובארץ, שבהן עיצבו רעיונות ציוניים וסוציאליסטיים את תודעתם של בני הנוער במגמה להביאם להגשמה אישית בחיי קיבוץ.
הצעד הראשון בקביעת תפישה רעיונית נכונה לזמננו ולדור הבא חייבת להיות חקר ההוויה לאשורה. לאחר מכן צריכה לבוא הפקת הלקחים הדרושים לגבי עיצוב שינויים בה.
בחוברת זאת מוגש נסיון של מיפוי המציאות החברתית בקיבוצים של היום כבסיס לקביעת היעדים הרצויים בעתיד. אין בזה שום יומרה לתיאור כולל. המציאות הקיבוצית רבגונית מדי, וניתנת להבנה רק לפי היבטים שונים ומשתנים. כוונת החוברת הזאת להעמיד בפני הקורא נתונים על מספר תהליכים חברתיים מרכזיים, לבחון את התפתחותם בקווים כלליים, ולנסות להעריך את האפשרויות הגלומות בהם להמשך.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אופיר וינטר
תיאור: החל ממסעו הדרמטי של אנואר אל-סאדאת לירושלים ב-1977 ועד ההכרזה המפתיעה על הסכמי אברהם ב-2020, משטרים ערביים שפנו לשלום עם ישראל ניצבו בפני אתגר קשה – מתן לגיטימיות ציבורית למדיניות מהפכנית השנויה במחלוקת עמוקה.
דרך ניתוח של אלפי פסקי הלכה, דרשות, חיבורים הלכתיים, ראיונות, מאמרים פובליציסטיים, שירים ובולי דואר, הספר בוחן את המערכות הרעיוניות שניהלו ההנהגות הפוליטיות והדתיות של מצרים, ירדן ואיחוד האמירויות במטרה להקנות הכשר דתי-אסלאמי להסכמי השלום והנורמליזציה עם ישראל.
ממצאי המחקר מדגימים כי אנשי דת גוזרים ממקורות האסלאם פרשנויות שונות – מתחרות ולעיתים הפוכות זו מזו – בשאלות הנוגעות לשלום עם ישראל, בהתאם לצרכים המשתנים של גורמי כוח פוליטיים והלכתיים. ל"אסלאם", מתברר, אין עמדה בשאלות פוליטיות; לפרשניו יש. הפולמוס סביב השלום עם ישראל מתגלה כחלק מהמאבק הרחב יותר בין המשטרים הערביים והממסדים הדתיים הכפופים להם לבין תנועות אופוזיציה אסלאמיסטיות ואחרות.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: שגיא אלבז
תיאור: גיליון 4 של כתב העת מחשבה (דצמבר 2024) מוקדש לנושא מנהיגות. בפתח הגיליון מציג פרופ׳ אבנר בן־זקן את המתח בין מוסדות בחברה לבין עליית המנהיג הפופוליסט, על רקע תקופה של טלטלה וחוסר יציבות. הוא ממקם את הדיון בין אידאל “המלך־הפילוסוף” של אפלטון לבין הדגש האריסטוטלי על שלטון חוק ומנגנוני איזונים ובלמים. בהמשך מופיעות מסות שמנסות לפצח מהי מנהיגות במצבי משבר—בין היתר מאמר של אהוד ברק על היחסים בין מנהיגים למציאות היסטורית משתנה. במאמר “כריזמה הפוכה” פרופ׳ אווה אילוז בוחנת איך מנהיגים יכולים לצבור תמיכה ציבורית גם כשחסרונותיהם גלויים לעין. פרופ׳ מיכה פופר עוסק ב“כמיהה למנהיג גדול” ובמחירים של ריכוז תקווה ציבורית בדמות יחידה. פרופ׳ מוחמד ותד מנתח מנהיגות בעידן של פופוליזם דיגיטלי, ואיך הזירה המקוונת משנה את כללי המשחק הפוליטי.
מאת: אלי אברהם
תיאור: מדוע הפכה ישראל למוקד של התקשורת הבין־לאומית וזוכה לתדמית שלילית, למרות מאבקה הצודק? הספר בוחן את הסיבות לכך שישראל מוצגת בתקשורת העולמית כמדינה תוקפנית, שמבצעת פעולות צבאיות לא מוצדקות, הורגת בכוונה ילדים ואזרחים פלסטינים ופעולותיה מאופיינות במוסר לקוי. הפלסטינים מוצגים כקורבן נצחי, שאינו אחראי למעשיו, תוך טשטוש והלבנת המהות הטרוריסטית של פעולותיהם.
באמצעות ניתוח הסיקור התקשורתי, מקורות המידע, מוסדות התקשורת, ארגונים בינלאומיים והסביבה הפוליטית־התרבותית – נחשפת לראשונה ההטייה המובנית של מערכות התקשורת הבין־לאומית שמובילה לסיקור מעוות וחד־צדדי. הספר עוסק גם בזיקה בין דפוסי הסיקור של ישראל לעלייה באנטישמיות וחושף את המחיר הכבד של כישלון ההסברה הישראלית לעומת יחסי הציבור הפלסטיניים. הספר מציע גם דרכי פעולה ואסטרטגיות לשיפור מערך ההסברה הישראלית למען שינוי תדמיתה של מדינת ישראל.
כרמל
מאת: חיה יצחקי, מאיר חובב, אורלי דביר
תיאור: הדרכה בעבודה סוציאלית בישראל הוא הספר הראשון המשלב בין גישות תאורטיות, לבין גישות יישומיות בהדרכה, ומציע נקודות מבט מגוונות על הגדרת ההדרכה ומטרותיה, חשיבותה, השפעותיה, משמעותה ותרומתה לפיתוח המקצוע של עבודה סוציאלית בכלל ושל העובדים הסוציאליים בפרט.
כרמל
מאת: מישאל ציון, נעם ציון
תיאור: ״הגדה ישראלית״ היא גרסה מקוצרת ומעודכנת של ״הלילה הזה: הגדה ישראלית״, שיצאה לאור בשנת 2004, והפכה לרב מכר בישראל ובעולם. ב״הגדה ישראלית: מהדורה מיוחדת״ קיצרנו את הפירושים והתוספות בהגדה כדי להפוך אותה לנגישה עוד יותר, והוספנו איורים ופירושים חדשים ומעודכנים. במהדורה המיוחדת תמצאו את כל ההגדה של פסח המסורתית לצד האיורים האהובים של מישל קישקה, עם התייחסות לאירועי השבעה באוקטובר, וקולות ישראליים של חירות ותקווה. הגדה ישראלית - ההגדה של כולנו.
ידיעות אחרונות
מאת: שגיא אלבז, אבנר בן-זקן
תיאור: במשך שנים רבות התעלמו הציבור הישראלי ונבחריו מההשפעה ההרסנית של שיטת הבחירות היחסית על הסדר הפוליטי והחברתי, אבל המשבר הנוכחי הביא אותנו לנקודת רתיחה בין הקבוצות בחברה הישראלית. שיטת הבחירות היחסית בישראל יצרה סתירות רבות בין אינטרסים מגזריים ובין טובת הכלל והמדינה: מערכות הבחירות העצימו את הקיטוב הפוליטי והשנאה; קבוצות יריבות מסרבות לתת אמון במוסדות המדינה ובמערכת הפוליטית וניצבות אלה מול אלה על סף תהום, רגע לפני הידרדרות אל מלחמת אזרחים תרבותית ואולי אף למשבר חמור מזה, אלים באופיו.
לאחר 5 מערכות בחירות רצופות שלוו בפיצול פוליטי ובשיתוק מערכות השלטון, ולאחר שבחסות שיטת הבחירות היחסית העצימו קבוצות מיעוט את כוחן הפוליטי באופן לא מידתי וגררו את המדינה למחוזות מסוכנים, עולה צורך דחוף לשנות את שיטת הבחירות.
בספרם מעורר המחשבה ישראל חדשה – השבר והתיקון: משיטה יחסית לבחירות אזוריות עומדים המחברים פרופ' אבנר בן-זקן וד"ר שגיא אלבז על מגרעות השיטה היחסית ועל חשיבות המעבר לשיטת בחירות אזורית־רובית, ומציעים מודל חדשני לבחירות אזוריות כגשר לבנייתה המחודשת של ישראל.
מאת: לימור דנש, אמיר לוי, מרדכי כהן, נדב דוידוביץ', ניר קידר
תיאור: עד שנות ה־80 של המאה ה־20 , המשק הישראלי התאפיין בריכוזיות גבוהה ומעורבות ממשלתית עמוקה בכלכלה. מדיניות זו, שהתאימה לשעתה, הובילה לצמיחה כלכלית מרשימה ולרמות אי־שוויון נמוכות יחסית. אך שינויים במשק העולמי, רצף מלחמות באזור וגורמים נוספים הביאו את ישראל למשבר כלכלי חריף ואינפלציה חמורה. הללו הובילו לאימוץ תוכנית הייצוב בשנת 1985, שפתחה את השלב השני בהתפתחות המשק הישראלי. במסגרת התוכנית צומצמו הוצאות הממשלה, הופרטו חברות והשוק הפך לתחרותי יותר. על אף שהמשק הישראלי הגיע להישגים מרשימים, פירות הצמיחה לא חולקו באופן שוויוני, ואי־השוויון הוביל לפערים גדולים בהכנסה, בנגישות לתשתיות, בחינוך ובבריאות, וכן לפגיעה במוביליות החברתית. כעת הגיע הזמן לעבור לשלב הבא בתולדות המשק – צמצום אי־השוויון.
מחקרים מראים שככל שאי־השוויון גדל, כך קטנה ההשתתפות הפוליטית, בעיקר בקרב השכבות החלשות, וכן שאי־שוויון כלכלי נקשר גם לרמות גבוהות של אי־אמון במערכות הציבוריות. חיבור זה מציג מתווה ממוקד לצמצום אי־השוויון בישראל, שאינו כולל בהכרח הקצאת תקציבים אלא שינויים מבניים במספר מערכות מרכזיות.
שני עקרונות יסוד מנחים חיבור זה: הראשון, ביזור סמכויות שלטוניות מהממשל המרכזי לגורמים שלטוניים הקרובים לאזרחי המדינה ומבינים את צורכיהם היום־יומיים טוב יותר. עקרון זה מיושם במדינות רבות בעולם, והוכח כמקדם יעילות במוסדות השלטון, מעודד השתתפות פוליטית רחבה יותר ויוצר התאמה רחבה יותר בין רצונות האזרחים למדיניות הממשלה. השני, צמיחה כלכלית מכלילה ששואפת להשגת מטרות מעבר להגדלת התוצר, ומבוססת על חלוקה הוגנת יותר של פירות הצמיחה וקידום כלכלה מקיימת.
מאת: דוד אוחנה
תיאור: בספרו האם עוד ישראלים אנחנו? מציב דוד אוחנה שאלה מהותית, טעונה ואקטואלית: האם עדיין קיימת זהות ישראלית משותפת, או שמא ישראל הפכה לזירה של מאבקים בין שבטים, דתות, זהויות ואידיאולוגיות מתנגשות? מתוך מבט היסטורי, פילוסופי ופוליטי, אוחנה מתחקה אחר שורשי הקרע החברתי-תרבותי במדינת ישראל וחושף את האופן שבו הישראליות – שבעבר נשענה על אתוס משותף, זיכרון תרבותי משולב ודיאלוג חי בין יריבים רעיוניים – הלכה והתפוררה מול תהליכים של קיטוב, הפרטה והקצנה דתית ולאומית.
במסה אישית ונוקבת, שזורה באנקדוטות חיים, אזכורים ספרותיים והגות פוליטית עמוקה, הוא מזהיר מפני עלייתה של "מהפכה שמרנית" בישראל, אותה הוא מדמה למהלכים שאפיינו את עליית הפשיזם באירופה של המאה ה־20. אוחנה מתאר תהליכים של רדיקליזציה, אובדן הלגיטימציה הדמוקרטית, ושיח ציבורי שהופך לשיח של שנאה, "גזע" ומשיחיות.
זהו ספר על שבר, אך גם על תקווה: תקווה כי מתוך ההבנה העמוקה של הסכנות – ייוולד מחדש שיח ישראלי משותף; שיח שמבוסס לא על אתניות או דת, אלא על אזרחות, שותפות ותחושת אחריות הדדית.
מאת: אבנר בן-זקן, מרדכי כהן, ליאת סאבין בן שושן, בת-אל יוסף רביד, יותם אביתר
תיאור: בעשורים האחרונים הפך השלטון המקומי בישראל למוקד עיצוב מרכזי של החברה והמדינה. הפערים בין רשויות עם זהויות אתניות ודתיות שונות מעמיקים את השסעים החברתיים והגאוגרפיים, מאיימים על הלכידות הלאומית ופוגעים בשווי המשקל הגאוגרפי. מבנה השלטון המקומי הנוכחי אינו מתאים למציאות המשתנה, ויש צורך ברפורמה אזורית שתצמצם את הפערים, תחזק את השירותים ותשיב לאזרח את התחושה של שוויון גאוגרפי. בספר האזוריות החדשה של ישראל: מקיטוב ללכידות מציע המכון למחשבה ישראלית רפורמה מקיפה שתעצב מחדש את המדינה על בסיס מבנים פוליטיים עדכניים, ותהדק את הקשרים בין חלקי הארץ השונים.
מאת: אבי שילון
תיאור: במשך כמעט חמישה עשורים, מאז המהפך של 1977, הימין שולט בפוליטיקה הישראלית. בכל זאת נדמה כי עדיין חסרים מחקרים אשר מפצחים את סיפורו המלא, על ההתפתחויות שחלו בו מאז הקמת המפלגה הרוויזיוניסטית ב־1925, שהשנה אנו מציינים מאה שנים להקמתה.
הספר שלפניכם נענה לאתגר ומציע מבחר פרקים שעוסקים באישים, בפרשות מפתח, בשינויים וגם בעמדות שנותרו עקביות בתולדות הימין, מאז עידן ז'בוטינסקי עד ימינו. בין יתר הסוגיות הנבחנות בספר עולה השאלה על אודות הקשר בין יחסו של בנימין נתניהו לשמאל הישראלי ובין העובדה שאביו ההיסטוריון הרוויזיוניסטי בן־ציון נתניהו הִפנים ממקס נורדאו את תפיסתו בדבר ניוון תרבותי? מדוע בחר מפקד מחתרת לח"י לשעבר נתן ילין־מור לתמוך לאחר הקמת המדינה במחתרת האלג'ירית דווקא ואף הואשם בשאיפה לחסל את ישראל? ומה הן הסיבות החברתיות־היסטוריות הניצבות בבסיס הקשר בין המחנה החרדי לליכוד?
אולם הספר אינו מסתפק רק בהפניית מבט אל תולדות הימין – הוא גם עומד על ההתפתחויות האחרונות שהביאו ליצירתו של מה שמכונה הימין החדש ועל הקשר בין הימין הישראלי לתנועות שמרניות ופופוליסטיות בארצות הברית.
עם עובד
מאת: יוסף לניר
תיאור: בחיבור שלפנינו אנסה לעגן את הגישה העיונית והאנליטית בחקר הקיבוץ כמערכת מדינית-חברתית בהתפתחות הגיאוהיסטורית של סביבתו. בדרך סכימטית, במידת מה, אסביר הן את השינויים והן את השימור של דפוסי ההתנהגות התפקידית של הקיבוץ, על רקע המציאות ההיסטורית המשתנה. ברצוני להדגיש, שאנו עוסקים כאן ברקע היסטורי ולא בדיון בעל אופי היסטוריוסופי מובהק.
בפרקים הבאים נבנית מסגרת, שיש בה, אמנם, אלמנטים של רציפות בין תקופות, אך לא הרציפות של האירועים ההיסטוריים היא מעניננו כאן, אלא הרציפות הקשורה במילוי תפקידים מסויימים הנמשכים מעבר לתקופה מסויימת, והשינויים שחלו בתפקידים אלה.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: זאב צור
תיאור: שאלת השותפות בממשלה ביו מפא"י למפ"ם היתה אחד מסלעי המחלוקת הכבדים שהפריד ביניהן ופילג גם את מפ"ם בתוכה במחצית הראשונה של שנות החמישים, כשמפ"ם היתה מחוץ לממשלה ובאופוזיציה לה. היתה זו התקופה הפורמאטיבית של המדינה, תקופת המעבר מיישוב מאורגן על בסיס וולונטרי למדינה המבוססת על חוקים מחייבים, תקופה של קליטת העליה ההמונית, של יישוב השטחים והיישובים הנטושים, של הקמת צה"ל ובניינו, תקופה של קביעת מעמדה ויחסיה של מדינת ישראל בעולם ושל עיצוב המבנה הסוציאלי והדמות החברתית של המדינה. עובדת התפלגותה של תנועת הפועלים, לחלק השולט בממשלה ולחלק המצוי באופוזיציה, היתה בין הגורמים המכריעים שקבעו את דרך התפתחותה של המדינה ומעמדה של תנועת הפועלים בה בשנים הבאות. מבחינה מדינית גרם הפילוג להתחפרותן של מפלגות הפועלים בעמדות שאפשר שלא היו מגיעות אליהן אילו קוימה ביניהן השותפות כפי שאומנם הוכח בשנים שלאחר מכן, עם חידוש השותפות. באותה תקופה, רחוקים - מפא"י והציונים הכלליים - נעשו קרובים, ואילו קרובים - מפא"י ומפ"ם - נעשו רחוקים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: מוטי גלוסקה
תיאור: איך אפשר לחקור לעומק את מחדל טבח 7 באוקטובר? מה ניתן ללמוד מחקירת מחדל יום הכיפורים? האם מה שהיה הוא שיהיה, ואנחנו נידונים לעקומת למידה שלילית לנצח? בישראל – מדינה של מלחמות ומבצעים — רבים ההישגים הצבאיים, אבל רבים הם לדאבוננו גם המחדלים הבלתי־נתפסים. בחמישים שנה ויום עוקב ד"ר מוטי גלוסקה אחר ועדות החקירה והבדיקה של מחדלי המדינה, והתוצאה: דיוקן ישראלי מורכב, מרתק, מסקרן. שני קווי פרשת המים, שביקעו את הווייתנו בהפרש מדויק ומצמרר של חמישה עשורים ויום, מעלים שאלות רבות, שבחלקן עוסק ספר זה: האם אנו מסתפקים ב"עריפת ראשים" של האחראים הראשיים למחדלים? מהו הכשל המובנה בממשק המדיני־צבאי בישראל? האם ועדות חקירה מציגות רק חוכמה לאחר מעשה (חל"ם)? מוסד ועדות החקירה אמנם זוכה לביקורת רבה, אבל הוא עדיין מהווה אמצעי ממלכתי ומקובל לבירור האמת. חמישים שנה ויום בוחן את הנושא בהקשרים חברתיים, תרבותיים, צבאיים ופסיכולוגיים. יש בו דיון בוועדות חקירה מהשנים האחרונות (אסון מירון, פרשת הצוללות), אך הוא עוסק בעיקר בחקירת מלחמות: ועדת אגרנט (מלחמת יום הכיפורים), ועדת כַּהַן (מלחמת לבנון הראשונה) וּועדת וינוגרד (מלחמת לבנון השנייה). בעקבות לקחי העבר מציע הספר מִתווה לוועדת חקירה משוכללת ויעילה מקודמותיה, שנועדה לסייע בתהליך הריפוי המקיף שהחברה הישראלית מוכרחה לעבור.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: אמנון מגן
תיאור: כנס זה נערך לציון עשרים שנה למותו של בן גוריון ועשרים שנה להקמת יד טבנקין.
בימים אלה, כימים של מפנה היסטורי, חשיבות מרובה למבט נוסף אל מרכיבי הבטחון הלאומי כפי שראה אותם בן גוריון, ובעיקר מקומו של השלום בכלל חמשת המרכיבים שמנה. ראוי לתשומת לב גם מה לא כלל בן גוריון במרכיבי הבטחון הלאומי כמו עוד שטח, למשל. בהרהורי שעה אלה יש כדי לספק חומר למחשבה לעושי השלום ולמתנגדיו כיום. איך ספק, שלא הייתה הסכמה עם בן גוריון ברחבי התנועה הקיבוצית כולה, ובוודאי לא בכל הסעיפים. עוד נכונו אז ויכוחים בין בן גוריון לבין הקיבוץ המאוחד והשומר הצעיר (שהיו אז החלק המרכזי במפ''ם) והיו לו בני-פלוגתא.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אמנון מגן
תיאור: יום העיון שלנו יעסוק בפרשה שאינה חדלה לעורר סקרנות, רגשות והתייחסויות, מאז התרחשה ועד היום פרשת שביתת הימאים בנובמבר 1951 או כפי שקראוה אז ''מרד הימאים".
אפשר לראות בפרשה זו נקודת תפנית מהחשובות בתקופה קריטית בתולדות ההגשמה הציונית. ראשית ימיה של מדינת ישראל, הוא זמן של ייצוב מסגרות חדשות ושבירת הישנות. גיבורה הראשי של הפרשה, כמו במרבית הפרשות הקריטיות של הזמן ההוא, הוא דוד בן-גוריון. ככל שעובר הזמן מתברר יותר ויותר, שבן-גוריון ראה בהקמת המדינה רגע מהפכני בתולדות העם, ואמנם הוא ביצע מהפכה, מדרך "היישוב" לדרך המדינה, מהפכה שחייבה שבירת מסגרות והקמת אחרות תחתן, שבירת אתוס והצעת אתוס שונה תחתיו.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אמנון מגן
תיאור: בשבעה במרס 1988 התקיים ב"יד טבנקין" כנס, שעניינו שישים שנה לקיבוץ המאוחד מבט פנימי. במשך יומיים השתתפו המתכנסים בחוגי עיון ובישיבות מליאה, שמעו הרצאות ואף תרמו בדברים לדיון.
יבול הדברים שנשמעו בכנס ניתן בזה על פי סדר הכינוס והעניינים שנדונו בו, ואלה התייחסו לקיבוץ המאוחד באהבה ובגעגועים, בביקורת ובחשבון נפש, בתחומים הרבים בו תרם הקיבוץ המאוחד את כוחו והגותו לארץ ולעם, לבניינם ולהגנתם, לעלייה, להתיישבות ולחינוך הנוער.
ב 1979 התאחדו הקיבוץ המאוחד ואיחוד הקבוצות והקיבוצים לתנועה הקיבוצית המאוחדת, ובכך הוטל כעין סימן סיום לפרק של הקיבוץ המאוחד בהיסטוריה של ישראל. לכאורה, נקודת סיום המאפשרת סיכום. סיכום זה נעשה כ"מבט פנימי" שההזדמנות לו באה לידינו במלאת 60 שנה לייסודו. הקיבוץ המאוחד שייך להיסטוריה, אך עלילותיו יכולות לתת השראה לתנועה הקיבוצית ולתנועה הציונית בימינו יותר מאי פעם. גם לכך נועד לקט זה.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אמנון מגן
תיאור: יום עיון של החוג לקידום השיתוף והניהל העצמי שהתקיים בתאריך 09.01.1991 בנושא הקיבוצים העירוניים:
1. "קיבוץ ראשית" נוסד בשנת 1979 על ידי צעירים, ברובם "ש"ינשינים", בוגרי צבא, יוצאי הקיבוץ הדתי. הקיבוץ קשור לתק"ם. הקיבוץ מונה כיום 85 נפש 40 מבוגרים ו45 ילדים.
2. בוגרי גרעין נח"ל של הנוער העובד והלומד ומחציתה בני קיבוץ. כיום מונה הקיבוץ כ35 נפשות 15 חברים מבוגרים, 10 סטודנטים הגרים בקיבוץ ומשתתפים חלקית בפעילות, ועשרה ילדים. הקיבוץ קשור לתק"ם.
3. קיבוץ "מיגוון" נוסדר ב-1987. המייסדים - בני קיבוץ ובוגרי גרעינים. כיום מונה הקיבוץ 10 חברים ועוד ארבעה חברי גרעין ושלושה ילדים. קשורים לקיבוץ הארצי השומר הצעיר.
אנחנו מבקשים לבדוק שלוש שאלות:
א. האם זו דרך לרבים?
ב. מה הם דפוסי המעורבות של הקיבוץ העירוני בסביבה החברתית והפוליטית?
ג. האם דרוש משק עצמי לקיבוץ כזה?
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אמנון מגן
תיאור: הסדר הקיבוצים כרוך בסכום בסדר גודל של שבעה מיליארדי שקל חדש, והוא פחות מסכום הסדר מניות הבנקים עליו המליץ כל כך אברהם שפירא, יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, "עבור יתומים ואלמנות", כביכול. אין ספק, שהרעש שעורר הסדר הקיבוצים הוא מסיבות פוליטיות. טוב לשים לב גם להשלכות החברתיות פוליטיות של המשבר. הוא גם משפיע על מוראל חברי הקיבוצים, שהם כאילו עומדים בשער הממשלה עם כינור וכובע, לפי הקריקטורה של מושיק ב"דבר". זה לא עוזר לתהליך חידוש הצמיחה ולקבלת הפלח המתאים לקיבוצים בחקלאות ובתעשייה. לכן אבקש משלמה לשם ואייבי רון, הדוברים של התק"ם, לומר איך הם רואים את ההשלכה הפוליטית ואת הפרסטיזיה של התנועה הקיבוצית לאור חובות הקיבוצים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
הצג עוד תוצאות