נמצאו 25 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: ג'וני תומסון
תיאור: פילוסופיה נתפסת לעתים קרובות כדבר מרתיע ומסובך – אך למען האמת היא יכולה להיות נגישה, מעשית ובעיקר כיפית, כי היא נוגעת לכולנו, ויכולה לעזור לנו להבין כמעט כל רגע וכל חוויה בחיינו.
בספר המבריק הזה איגד ג'וני תומסון, מרצה פופולרי לפילוסופיה באוניברסיטת אוקספורד, הסברים פשוטים ובגובה העיניים לרעיונותיהם של גדולי המוחות ב-2,500 השנים האחרונות – ולא רק שמות שיופיעו בכל ספר פילוסופיה כמו אפלטון, קאנט וניטשה, אלא גם (בין היתר) מהטמה גנדי, סימון דה בובואר, ואפילו הג'וקר מסרטי באטמן ונבל-העל הבדיוני תאנוס.
בעזרתם, הוא מציע תשובות אפשריות לשאלות הגדולות של הקיום האנושי, וגם על השאלות הקטנות – והחשובות לא פחות – של היומיום, כמו:
למה אנשים אוהבים סרטים מפחידים?
מדוע הנאה עדיפה על כאב?
איך אפשר לדעת אם אלוהים באמת קיים?
ומתי ברווז איננו ברווז?
פילוסופיה בקטנה הוא ספרו הראשון של ג'וני תומסון. הספר הפך לרב-מכר עם צאתו ותורגם לשפות רבות.
תכלת הוצאה לאור
מאת: נג'לא ג'ריצאתי ח'ורי
תיאור: חצי תרנגול, אף באורך שבע אמות, נערה בתחפושת של נער היוצאת לדו־קרב עם השאה, מלך וּוזיר שיוצאים לשוטט בממלכה בבגדי דרוויש, מפלצות על אם הדרך, אנשים שהופכים לבעלי חיים ולצמחים, נימפות מים, ענקים, רוחות רפאים ושדים לחשנים – כל אלה הם רק חלק משלל הדמויות המופיעות בסיפורי העם שנאספו בקובץ זה.
שישים וחמישה הסיפורים בקובץ הם מבחר מתוך ארכיון ובו מאות סיפורים שאספה הסופרת הלבנונית נג'לא ג'ריצאתי ח'ורי בשנות מלחמת האזרחים בלבנון. את הסיפורים היא שמעה בעל פה, בעיקר מפי נשים מבוגרות – לבנוניות, סוריות ופלסטיניות – אשר המשיכו את המסורת האוראלית של סיפורי העם מן הלבנט (בִּלַאד אַלשַּאם). חלק מהסיפורים מקומיים, וחלקם יובאו ממסורות מערביות ועברו אדפטציה מקומית.
הסיפורים הללו מסגירים מידע רב על הנשים שסיפרו אותם. הם חושפים את ההרגלים שלהן, את המבנה המעמדי של החברה שלהן, את יחסיהן עם הממלכה ואת האופן שבו הן תופסות את הסדר החברתי ואת עולם הטבע. עלילותיהם נעות בין מציאות לבדיון, ובין הסביר למה שאינו בתחום האפשר או הלשון, ולפעמים משולבים בהם גם קטעי נוֹנְסֶנְס החותרים תחת חוקי הלוגיקה וההיגיון.
במסגרת התזה על "הסרת הקסם מהעולם", הראה מקס ובר כיצד החליפו המערכות הרציונליות – של המדינה, הביורוקרטיה, המשפט, החוק והסדר חברתי – את המקום שנשמר ליסודות הפלאיים של העולם. באחרית הדבר שלהם מציעים פרופ' יהודה שנהב־שהרבני ולואי ותד לראות בסיפורי העם שיירים של עידן קדום, המחזירים את הקסם אל העולם.
מכון ון ליר בירושליםפרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: חגי איתן
תיאור: עיר. רחוב. מונית. מוניות מסתובבות ברחבי העיר… באחת מהן יושב מחברו של ספר זה, מעביר נוסעים מפה לשם, ועל הדרך גם מנהל מחקר-שדה אוטו-אתנוגרפי. רואה ואינו נראה. במונית נרקמים דרך שגרה יחסי-גומלין בין זרים, בין בני-אדם שאינם מכירים זה את זה: עובדה יסודית זו עוררה את סקרנותו, ולמעשה דחפה אותו אל השדה, אל עורקי התנועה של הג'ונגל העירוני. תחילה הוא שאל את עצמו: מה קורה, מה עשוי לקרות, בין נהג לנוסע.ת במהלך נסיעה במונית? מהם המאפיינים המבניים של היחסים הללו? אילו דפוסים של יחסי-גומלין ניתן יהיה לזהות במונית (אם בכלל) – ומה כל זה עשוי ללמדנו אודות התרבות העירונית-ישראלית בת-זמננו? במהלך מחקר השדה, שנמשך כ-18 חודשים, עלו שאלות וסוגיות נוספות, כמו למשל "על בחירת מקום הישיבה במונית", "על שיחת החולין", "על התשר" ועוד.
"מה שאולי הכי מוצא חן בעיני בעבודה כנהג מונית זה הזמן הריק, הפתוח, של השוטטות ברחובות… נהיגה, מעין ריחוף קל על הכביש, מעוררת מחשבות, מעלה זיכרונות, מחוללת חלומות. רק צריך להתנתק מהקריזה שמעלה בך הפקק (ואולי גם מהתוגה שבאה עם הבדידות), ולהתמסר לקצב, לנהיגה, למה שקורה ברחוב. קצת כמו הליכה, רק יותר מהר ובלי להתאמץ. ובמזגן. ואז לפתע מישהו מגיח מאיזה בניין ומניף לעברך אצבע מורה. אתה מחסיר פעימה, מתגלגל לעברו, עוצר לצידו. בן-אדם נכנס לך למונית, מתיישב לצידך או מאחוריך, מבקש להגיע מפה לשם. עם או בלי מונה. רק בבקשה דרך המלך ג'ורג'. מרגע זה מתחיל לך סרט חדש. אתה עדיין משוטט בעיר, אלא שעתה יש לך יעד מוגדר וכיוון ברור, ובן-אדם בשר ודם שיושב פה אתך. לפעמים נשתוק ביחד, נתגלגל ונבהה ונאזין לרדיו; לפעמים תתלקח שיחה. כך או כך, בכל מקרה, תמיד יקרה שם משהו בין אדם לאדם. ואת ה'משהו' הזה יצאתי לחקור, על ה'משהו' הזה ניסיתי לעמוד…" (מתוך הספר).
רסלינג
מאת: יוחאי עתריה
תיאור: בכל פעם שמתפרסם מחקר שנוגע למוצא האדם הוא זוכה להד אדיר בתקשורת ולעניין בקרב מדענים. אך בספר זה יוחאי עתריה טוען שהעניין במוצאו של האדם נובע לא רק מהניסיון המדעי לאשש את תורת האבולוציה אלא דווקא מהניסיון להסביר את הזוועות שהתרחשו בעולם במאה ה-20. בעצם אנחנו משתוקקים למצוא את עצמות "האדם הראשון" ולידו עוד שלד, ובידי שניהם אלות וגולגולותיהם מנופצות משום שממצאים כאלה יאפשרו לטעון כי אנחנו רעים מטבענו. אם נוכיח שהאדם רע מטבעו, נוכל להסיר מעצמנו אחריות לזוועות מסביבנו - "זה טבוע בנו".
אולם מאחר שמדענים אינם מסוגלים לספק ממצא ארכיאולוגי- היסטורי מפורש שיעיד כי אנחנו "רוצחים מלידה", אנחנו פועלים בעוד ערוץ - הטכנולוגיה אשמה בהרג, ולא האדם. כך למשל חתם אלברט שפאר, מבכירי המשטר הנאצי, את נאומו במשפטי נירנברג: "אין עוד דבר שיעצור בעד המדע והטכנולוגיה, אם אמנם יופעלו ללא ביקורת ורסן, מלהשלים את מלאכת השמדת האנושות שהם (המדע והטכנולוגיה) פתחו בה ביעילות כה מחרידה"
מנגד, גם אבי פצצת האטום רוברט אופנהיימר גרס כי פיתוח הפצצה נבע בסך הכול מהאפשרויות הטכניות שהתגלו למדענים. לפי גישה זו, אין האדם אחראי להטלת פצצת האטום, ובוודאי לא ליצירת אינטליגנציה מלאכותית שהפוטנציאל לנזקים ממנה כבר ידוע.
באמצעות דיון חדשני בממצאים ארכיאולוגיים, עמדות פילוסופיות, ספרי מדע פופולרי וסרטי מופת עתריה מבקש להוכיח כיצד החיפוש אחר עצמות האדם הראשון והדינמיקה הטכנולוגית פועלים מתוך תפיסה אפוקליפטית:
החיפוש אחר עצמות האדם הראשון מונע מהתשוקה לחשוף את ראשית הזמן, ואילו הטכנולוגיה דוחפת אותנו לעבר סוף העולם וקץ הזמן. אך המטרה משותפת וסמויה: זיכוי האדם מאשמה והסרת אחריות למעשינו.
עם עובד
מאת: תמר אלאור
תיאור: הוא הגיע ממסופוטומיה וממדבר יהודה, אך גם - ובעיקר - מרחוב דיזנגוף; הוא נוצר בסדנת הפסל ובסנדלרייה הקיבוצית, אך גם באירופה ובמפעל בסין; נועלים אותו, לובשים אותו, ובעיקר מתאמצים שלא להתאמץ אתו. חמקמק אך שכיח, אקלקטי אבל מדויק: הסגנון הישראלי.
במחקר חדשני ומרתק המתמקד בחפץ אחד - הסנדל - מתחקה האנתרופולוגית פרופ' תמר אלאור אחר לקסיקון הצורות המקומי, ומתווה אופן התייחסות חדש לתרבות החומרית שלנו.
עם עובד
מאת: רינה נאמן
תיאור: רינה‭ ‬נאמן‭ ‬משחזרת‭ ‬בספר‭ ‬זה‭ ‬את‭ ‬חוויות‭ ‬ההגירה‭ ‬שעברה‭ ‬בילדותה‭ ‬ואת‭ ‬ההלם‭ ‬התרבותי‭ ‬בעקבותיהן‭. ‬כבר‭ ‬בפרידתה‭ ‬הדרמטית‭ ‬מדירת‭ ‬הוריה‭ ‬בבוקרשט‭, ‬וכן‭ ‬במסע‭ ‬הרכבת‭ ‬והאנייה‭, ‬בעגינה‭ ‬בנמל‭ ‬חיפה‭ ‬ובנסיעה‭ ‬למעברה‭, "‬ידעה‭" ‬בדרך‭ ‬כלשהי‭ ‬שחייה‭ ‬הקודמים‭ ‬הסתיימו‭, ‬ושהעתיד‭ ‬צופן‭ ‬לה‭ ‬שינויים‭ ‬לרעה‭. ‬לכן‭ ‬כנראה‭ ‬מחקה‭ ‬מזיכרונה‭ ‬את‭ ‬כל‭ ‬הפרטים‭ ‬הקשורים‭ ‬בשלבים‭ ‬הללו‭ ‬של‭ ‬המעבר‭ ‬לישראל‭. ‬הסופרת‭ ‬מתארת‭ ‬ברגישות‭ ‬רבה‭ ‬את‭ ‬המפגש‭ ‬האכזרי‭ ‬שלה‭ ‬עם‭ ‬המציאות‭ ‬עקב‭ ‬אי‭ ‬ידיעת‭ ‬השפה‭, ‬העדר‭ ‬הבנה‭ ‬של‭ ‬הקודים‭ ‬התרבותיים‭ ‬שנהוגים‭ ‬במקום‭ ‬החדש‭, ‬וההבדלים‭ ‬הדרסטיים‭ ‬בין‭ ‬תנאי‭ ‬החיים‭ ‬שלה‭ ‬בבוקרשט‭ ‬לעומת‭ ‬אלה‭ ‬שלאחר‭ ‬ההגירה‭. ‬מגבלות‭ ‬אלו‭ ‬גרמו‭ ‬לה‭ ‬למצב‭ ‬של‭ ‬שיתוק‭, "‬כיבוי‭" ‬כפי‭ ‬שהיא‭ ‬מכנה‭ ‬זאת‭ ‬בספר‭. ‬והמאמץ‭ ‬להתגבר‭ ‬עליהן‭ ‬שנמשך‭ ‬עד‭ ‬סוף‭ ‬גיל‭ ‬ההתבגרות‭, ‬והיה‭ ‬רצוף‭ ‬מכשולים‭, ‬אי‭ ‬הבנות‭ ‬וטעויות‭, ‬מתואר‭ ‬בספר‭ ‬באופן‭ ‬חושפני‭, ‬כנה‭ ‬ומעורר‭ ‬הזדהות‭. ‬חווית‭ ‬ההגירה‭, ‬שהייתה‭ ‬מרכזית‭ ‬בחייה‭ ‬של‭ ‬רינה‭ ‬נאמן‭, ‬השפיעה‭ ‬מאוחר‭ ‬יותר‭ ‬גם‭ ‬על‭ ‬בחירותיה‭ ‬המקצועיות‭ ‬ועל‭ ‬אופי‭ ‬הקריירה‭ ‬האקדמית‭ ‬שלה‭. ‬רינה‭ ‬הפכה‭ ‬לד‭"‬ר‭ ‬לאנתרופולוגיה‭ ‬והתמחתה‭ ‬בנושא‭ ‬ההגירה‭, ‬עם‭ ‬דגש‭ ‬מיוחד‭ ‬על‭ ‬המשמעות‭ ‬התרבותית‭ ‬והקיומית‭ ‬של‭ ‬העדר‭ ‬שפה‭ ‬ושל‭ ‬שינויי‭ ‬מקום‭ ‬בעקבותיה‭. ‬גם‭ ‬בספר‭ ‬הנוכחי‭ ‬היא‭ ‬מצטטת‭ ‬אחדים‭ ‬מנחקריה‭ ‬אשר‭ ‬התבטאו‭ ‬בנושאים‭ ‬אלה‭. ‬
שנים‭ ‬רבות‭ ‬לאחר‭ ‬ההתגברות‭ ‬על‭ ‬מצב‭ ‬ה‭"‬כיבוי‭" ‬חוזרת‭ ‬רינה‭ ‬נאמן‭ ‬לחוויות‭ ‬הילדות‭ ‬וההתבגרות‭. ‬במסע‭ ‬זה‭ ‬היא‭ ‬מנסה‭ ‬להסביר‭ ‬לעצמה‭ ‬את‭ ‬אופני‭ ‬החשיבה‭,‬‭ ‬ההרגשה‭ ‬וההתנהגות‭ ‬שלה‭ ‬על‭ ‬פי‭ ‬המורשת‭ ‬התרבותית‭ ‬מבוקרשט‭, ‬בתוספת‭ ‬התובנות‭ ‬והלקחים‭ ‬מתהליך‭ ‬ההגירה‭ ‬לישראל‭. ‬הפוזיציה‭ ‬של‭ "‬בדיעבד‭" ‬מאפשרת‭ ‬לה‭ ‬לערוך‭ ‬מסע‭ ‬זה‭ ‬בסגנון‭ ‬סיפורי‭, ‬תיאורי‭, ‬אסוציאטיבי‭, ‬עם‭ ‬נגיעות‭ ‬רבות‭ ‬של‭ ‬הומור‭. ‬בעידן‭ ‬הנוכחי‭, ‬בו‭ ‬תופעת‭ ‬ההגירה‭ ‬כה‭ ‬נפוצה‭ ‬בזירה‭ ‬הבינלאומית‭ ‬והישראלית‭, ‬יזכו‭ ‬הקוראות‭ ‬והקוראים‭ ‬של‭ ‬הספר‭ ‬להכיר‭ ‬את‭ ‬החוויות‭, ‬ההתנסויות‭, ‬והתובנות‭ ‬הקשורות‭ ‬בה‭, ‬מכלי‭ ‬ראשון‭ ‬של‭ ‬סופרת‭ ‬מהגרת‭.‬
איפאבליש הוצאה לאור
מאת: עפרי אילני
תיאור: בשביל רבים מאיתנו, העולם שבו אנו חיים הוא ארץ זרה. ילידי המאה ה-20 חשים כמו במציאות שכלליה השתנו, ורקמת החיים בה נפרמה בחלקה הגדול. ההוויה שבתוכה גדלנו התנדפה. אנו חיים תחת שמים חדשים, בארץ חדשה. הקרקע שאנחנו עומדים עליה כבר אינה אותה קרקע שעליה צמחה המחשבה של שנות השבעים, או אפילו שנות התשעים. העולם משתנה כל הזמן, ונדרשת הבנה של העכשווי המזהה את הכוחות הפועלים בהווה. אם להגדיר את המשימה הכללית של ספר זה, הרי היא לכוון את תשומת הלב לשינוי שעברנו. כמו גיבורים של סיפור מדע בדיוני שעברו שינוי פיזיולוגי בהשפעת נחיתה בפלנטה מרוחקת, עלינו להכיר בכך שהפכנו לאנשים חדשים. כעת עלינו לסייר בעולם שנגלה לעינינו ולנסות להבין באמצעותו את התמורה שחלה בתוכנו; ובד בבד, להתבונן במפלצות החדשות שצמחו מסביב.
המאמרים שבאסופה זו עוסקים במגוון רחב של נושאים מתחומי התרבות, הפוליטיקה, האקולוגיה, התיאולוגיה, המיניות, הטכנולוגיה, ועוד. מה שעובר כחוט השני ברובם הוא הניסיון לאפיין אותו יצור חדש שנוצר והתעצב בתוך הרחם של תקופתנו: האדם החדש של המאה ה-21. אנחנו אנשים חדשים כולל מאמרים שטרם התפרסמו, וכן מאמרים שהופיעו בגרסה קודמת במוסף הארץ, ורואים אור בשינויים קלים.
הוצאת בבל בע"מ
מאת: מיקי קרצמן
תיאור: באוגוסט 2010, שהיתי בכפר הבדואי הלא מוכר אלנעם שבנגב. ביקשתי להבין מה המשמעות של החיים במקום שנמצא תחת איום מתמיד של הריסה.
המטרה שלי לא הייתה לצלם, לא ידעתי אם בכלל ירשו לי. כשהגעתי למקום, העמיד לרשותי שייח' עטיה קרוון עץ רעוע, שהיה זרוק במדרון האחורי בוואדי.
השעון הפנימי שלי הסתגל לחיים בלי חשמל, ומהר מאוד מצאתי את עצמי הולך לישון בשבע בערב ומתעורר בארבע לפנות בוקר, קם ומתחיל ללכת במדבר.
באותו חודש החלו כוחות משטרה להרוס שוב ושוב את הכפר הלא מוכר השכן, אלעראקיב, שנהרס מאז כבר יותר ממאתיים פעם. כמעט בכל בוקר נסעתי לאלעראקיב ולרוב הגעתי אחרי שהכוחות כבר הרסו את המבנים המאולתרים.
הצטרפתי לתושבים להקמת סככות ארעיות למחסה. לפעמים היה עלי לחכות שיביאו קרשים ויריעות פלסטיק לבנייה, ואז גם יכולתי לצלם את ההרס. כולם השתתפו בבנייה: גברים, ילדים ונשים, שהסתובבו בין ההריסות וניסו לחלץ מתוכן כל חומר שהיה אפשר לעשות בו שימוש חוזר.
זה היה המקום היחיד שבו יכולתי לראות נשים בדואיות, לצלם אותן ואפילו לדבר עמן. בערבים הצטרפתי לשיחות הגברים בשיג (שיק). שתיתי איתם קפה ומים בכמויותוהם דיברו על אורחות חייהם ומנהגיהם. שם התוודעתי אל מערך ערכים שוניםלחלוטין מכל מה שהכרתי, שהותיר אותי מבולבל.
את הקרוון באלנעם עזבתי בסוף אוגוסט וחזרתי מותש לתל אביב.
הוצאת אסיה
מאת: אסתר הרצוג
תיאור: הספר נשים בישראל — סוגיות חברתיות ומאבקים פמיניסטיים מתבסס על מחקר המשלב תיאוריה עם עבודת שדה ופעילות חברתית־פמיניסטית עם עבודה אקדמית. גישה זו מדגישה גם דמיון בין שיטת המחקר האנתרופולוגית לגישת המחקר הפמיניסטית. שתיהן עולות בקנה אחד עם מחויבות לערכי שוויון וצדק חברתי ומערבות פעילות חברתית למניעת עוולות חברתיים. מכאן שאנתרופולוגית פמיניסטית היא מי שמעורה ומעורבת בהוויה החברתית־ פוליטית בסביבתה הקרובה והרחוקה, מודעת להסדרים החברתיים ולמערכי הכוח שבבסיסם, מחויבת לתיאור דקדקני ואמין של מצבים ואירועים המתרחשים בתחום מחקרה ומעורבת בהם לשם תיאורם ולשם השפעה עליהם. אנתרופולוגית פמיניסטית מודעת באופן מיוחד למצבו של המין הנשי, בכל הגילים ומרקעים מגוונים, מודעת לפערי הכוח בין המינים ובקרב נשים ופועלת כדי לשנותם. הספר משקף גישה זו.
המאמרים שקובצו בספר מתארים ובוחנים סוגיות פמיניסטיות ומגדריות מרכזיות בחברה הישראלית בשלושת העשורים האחרונים. הם עוסקים, בין היתר, בהיבטים מגדריים ובאירועים הקשורים למעמד המורות, לאמהוּת במדינת הרווחה, לטיפול הביורוקראטי בעולות מאתיופיה, למקומן של מפלגות נשים בפוליטיקה, לפעילותם ולמאבקיהם של ארגוני הנשים, ליחסי כוח בין המינים במכוני כושר. המאמרים הכלולים בספר פורסמו בבמות שונות בעשרים השנים האחרונות. הם נערכו קלות, הוסף להם תיאור אירועים ותהליכים בולטים שהתרחשו מאז פרסומם וכן תובנות שעלו מהמבט לאחור.
הספר עשוי לתרום למחקר האנתרופולוגי העוסק בנשים ובמגדר בישראל וכן להנגשת עבודות מחקר אנתרופולוגיות לציבור הרחב, מעבר לקהל האקדמי.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: שלמה דשן
תיאור: אסופת המאמרים חכמה לשלמה מציגה מבחר מאמרים פרי עטו של פרופ' שלמה דשן ז"ל. גם ממרחק השנים מחקריו האנתרופולוגיים של דשן מחזיקים ערך רב עבור תחומי מחקר ועיון נוספים, כמו תולדות ישראל ויהדות זמננו, לימודי ישראל ומדינת ישראל וחקר מוגבלויות.
מחקריו של דשן התבססו על אתנוגרפיה דקדקנית במרחבים שונים ובתחומים מגוונים: מעיר פיתוח בצפון הנגב, עבור בקהילות מסורתיות של יהודי מדינות המזרח בארץ ובתפוצות ועד לחיי היומיום של עיוורים. מקצת המאמרים נכתבו לפני ארבעה וחמישה עשורים על חוויות חיים שכמעט אינן קיימות עוד בצורתן המקורית. עם זאת, אופי השדות, בחירת המקרים והשקדנות באיסוף הפרטים והפרשנות המקורית – כל אלה הופכים את האסופה הנוכחית למקבץ שניתן לחלץ ממנו תמונות ותובנות חשובות גם לימינו: הכמיהה לזהות חברתית עוטפת, שאלת הזיקה של מהגרים למסורת האתנית, ייחודן של הדתיות ואמונות היסוד תחת תנאים של הגירה לאומית, הקשר ההדוק בין דת לפוליטיקה ועוד. כמו כן, יצירתו המחקרית של שלמה דשן מספקת רקע מאיר עיניים להבנת טיבם של ויכוחים ציבוריים ופוליטיים בישראל אף כיום.
מאמרי הספר משובצים בחמישה שערים – כל אחד מהם מציג היבט במחקריו של דשן. בפתחו של כל שער מופיעה הקדמה קצרה הסוקרת ומעריכה את תרומתו של דשן לנושא ומציגה בקצרה את המאמרים המופיעים בו. פעילותו המחקרית והאינטלקטואלית של דשן ענפה ורחבה מאוד; לאסופת מאמרים זו נבחרו וכונסו מקצת מכתביו.
רסלינג
מאת: נוזהה אלאסד-אלהוזייל
תיאור: נוזהה אלאסד-אלהוזייל מתארת את חייהן של הנשים הבדואיות בין לבין: בין שימור לשינוי, בין ברכה לבין הגנה ובין השמעת קול נשי לבין השתקתו. הספר עשיר בציטוטים, כפי שהובאו על ידי הנשים הבדואיות עצמן, כל זאת לצד פרשנות נאמנה לחוויה של הנשים הבדואיות ולדרך שבה הן בחרו לספר את סיפורן. נוזהה מיטיבה לתאר את מסעה בין הטיפות - כחוקרת הנאמנה למחקר ותוצאותיו וכאישה בדואית הנאמנה לתרבותה ולנשים הבדואיות שישתפו אותה בחוויותיהן האישיות והאינטימיות. זהו מסע מורכב וזהיר אשר מצד אחד בא להשמיע את קולן של הנשים הבדואיות אך מצד שני בא להגן עליהן. ספר מרתק זה מביא לראשונה את סיפורן של שלושה דורות של נשים בדואיות מהפרספקטיבה המחקרית של חוקרת בדואית, בת החברה הבדואית שחוותה באופן אישי את תהליך המעבר ותהליך השינוי שהחברה הבדואית עוברת. הספר מתאר את המשמעות שהנשים הבדואיות בחרו להעניק לבית בחייהן, לזוגיות, לברכה, לבאר המים ולאישה הטובה. הוא מתאר את אמצעי הביטוי של הנשים הבדואיות לאורך שלושה דורות, תוך כדי התייחסות לשינויים באמצעי הביטוי. כותבת הספר מתארת את השוני בין הדורות, את המשמעויות השונות שמעניק כל דור לאירועים בחייו, כמו גם את אסטרטגיות ההתמודדות של כל דור.
נוזהה אלאסד אלהוזייל מתארת את חייהן של הנשים הבדואיות בין לבין: בין שימור לשינוי, בין ברכה לבין הגנה ובין השמעת קול נשי לבין השתקתו. הספר עשיר בציטוטים, כפי שהובאו על ידי הנשים הבדואיות עצמן, כל זאת לצד פרשנות נאמנה לחוויה של הנשים הבדואיות ולדרך שבה הן בחרו לספר את סיפורן. נוזהה מיטיבה לתאר את מסעה בין הטיפות- כחוקרת הנאמנה למחקר ותוצאותיו וכאישה בדואית הנאמנה לתרבותה ולנשים הבדואיות שישתפו אותה בחוויותיהן האישיות והאינטימיות. זהו מסע מורכב וזהיר אשר מצד אחד בא להשמיע את קולן של הנשים הבדואיות אך מצד שני בא להגן עליהן.
רסלינג
מאת: יאיר אפטר
תיאור: ספר זה עוסק בטיפול בגברים שנהגו באלימות בזוגיות מנקודת מבט אישית ומקצועית של מנחה הקבוצה הטיפולית. דרך תובנות מקצועיות ותאורטיות, שהצטברו לאורך 23 שנים של הנחיית הקבוצה, אנו זוכים לתיאור מקיף של טיפול קבוצתי ולתובנות שלא זכו עד כה למספיק התייחסות בספרות הקלינית והמחקרית, כמו למשל כשלים אמפטיים של המטפל ביחס לתוקפן, כמו גם תופעת האלימות של נשים ביחס לגברים. באופן הזה ספרו של יאיר אפטר שובר טאבו ומוסיף רבדים נוספים לדיון באלימות במשפחה.הספר מתאר היבטים מרכזיים ביחס לטיפול באלימות זוגית: הסיבות להתנהגות אלימה, הנחיית קבוצת גברים, כלים יישומיים להתערבות, מורכבות המוטיבציה של גברים לפנות לעזרה ופרקטיקת התערבות רגישת מגדר בגברים. בעוד שהספרות הקיימת נוטה להציג גברים הנוהגים באלימות בזוגיות באופן חד-ממדי, ספר זה הוא רחב יריעה דיו, כך שהוא מצליח להציג את מורכבות התופעה והטיפול בה.ספר זה נכתב מנקודת מבט אמפטית, מבלי לוותר על ראייה חברתית ביחס לטיפול בתופעה. בזכות נקודת מבט ייחודית של מי שמטפל באוכלוסייה זו שנים רבות, מזמין המחבר את הקורא להכיר את החוויה של גברים המצויים בטיפול על רקע בעיית אלימות, לצד חווית המטפל. מדובר בספר חשוב.
רסלינג
מאת: אבי גופר, שחל עבו
תיאור: לפני כ-10,500 שנים, לאחר מאות אלפי שנים שבהן חיו בני אדם בקהילות קטנות, שויוניות ונוודיות, התפרנסו ממשאבי הטבע כלקטים-ציידים ואכלו את מה שמכונה בימינו "דיאטת פליאו", התרחשה באזורנו מהפכה - "המהפכה החקלאית" או "המהפכה הניאוליתית". היה זה שידוד מערכות תרבותי-חברתי-כלכלי מכונן בהיסטוריה האנושית שהוביל ליצירת חברות יושבות קבע של יצרני מזון, צומחות וגדלות בהיקפן, צפופות, מורכבות ומרובדות, שהולידו את התרבות המערבית. קבוצת הצמחים שבוייתה והייתה למרכיביה של "חבילת הגידולים" הניאוליתית במזרח הקרוב כוללת את השעורה, שני מיני חיטה, האפון, העדשה, החמצה (חומוס), בקיית הכרשינה וכן פשתה. רוב המינים האלו מספקים עד היום חלק ניכר מהתוצרת החקלאית המזינה את האדם וחיות המשק שלו. בעלי החיים שבויתו באותה מהפכה הם העז, הכבש, הבקר והחזיר, ומאוחר יותר בויתו עצי פרי - זית, גפן, תאנה, רימון ותמר. אי לכך, יש להכיר בעובדה שהמהפכה החקלאית אימצה אל סביבת החיים והחברה האנושית כבר לפני למעלה מ-10,000 שנים את מרכיבי התזונה הבולטים ביותר עד היום בחלקי עולם גדולים. המעבר לאורח חיים חקלאי דרש שינויים מרחיקי לכת בתפיסת העולם של האדם, כמו גם במבנה ובארגון החברתי, ואלו הובילו את החברה והתרבות האנושית במהרה אל המצב המודרני המוכר לנו כיום. הספר שלפניכם בוחן את שאלות היסוד הנוגעות לביות הצמחים במזרח הקרוב; הוא מציג היבטים שונים של ביות הצמחים ושל היחסים החדשים בין האדם לצמחים, ובינו לבין הטבע בכלל בעקבות הביות. המחברים מעלים את הטענה שביות הצמחים היה מהלך מהיר שהתרחש במרכז אחד, בדרום מזרח תורכיה ובצפון סוריה, ושהוא היה מהלך מתוכנן ומבוסס ידע שבמסגרתו בוייתה חבילת גידולים מאוזנת מהבחינה החקלאית ומהבחינה התזונתית
רסלינג
מאת: רוטחר ברחמן
תיאור: רב המכר העולמי אשר טוען כי בני אדם משגשגים במשבר, וכי טוב לבנו המולד ושיתוף הפעולה בינינו הם הגורמים המשמעותיים ביותר להצלחתנו ארוכת השנים על פני כדור הארץ. זאת אמונה המאחדת שמאל וימין, פסיכולוגים ופילוסופים, סופרים והיסטוריונים. ממקיאוולי עד הובס, מפרויד עד דוקינס, שורשי האמונה הזאת חדרו עמוק-עמוק למחשבה המערבית. בני אדם, כך תמיד מלמדים אותנו, אנוכיים מטבעם ונשלטים בידי האינטרס העצמי. אך מה אם זה לא נכון? "המין האנושי" מעלה טיעון חדש: ההנחה שיצר לב האדם טוב מנעוריו היא מציאותית, ואף מהפכנית. לאינסטינקט לשתף פעולה במקום להתחרות, לבטוח במקום לחשוד, יש בסיס אבולוציוני עוד מראשית הופעתו של ההומו ספיינס. זאת ועוד, בכך שאנחנו מניחים את הרע ביותר ביחס לאחר, אנחנו גם מקבלים את הרע ביותר בפוליטיקה ובכלכלה ובכל תחומי החיים. מחבר רבי-המכר רוטחר ברחמן לוקח כמה מהמחקרים והאירועים המפורסמים ביותר ובוחן אותם בהקשרים חדשים, ובכך מספק נקודת הסתכלות רעננה על 200 אלף השנים האחרונות בתולדות האנושות. מסיפור בעל זבוב אמיתי ועד לבליץ, מחוות שועלים בסיביר ועד לרצח ידוע לשמצה בניו יורק, מהניסוי בהלם חשמלי של סטנלי מילגרם באוניברסיטת ייל ועד לניסוי הכלא של סטנפורד, ברגמן מראה כיצד אמונה בטוב הלב ובאלטרואיזם של בני אדם יכולה ליצור צורת חשיבה ודרך פעולה חדשות שישמשו בסיס לשינוי חברתי אמיתי.
מאת: משה שוקד
תיאור: הספר מגולל קשת עשירה של חוויות ותופעות חברתיות מפרי מחקריו האתנוגרפיים ותצפיותיו בחיי היום־יום של האנתרופולוג משה שוקד, בישראל וארה"ב. רצף הפרקים מעלה סדרה של מפגשים חריגים במספר עולמות, דוגמת: שיקום בית הכנסת האורתודוכסי מימי ראשוני המהגרים לעולם החדש, בית הכנסת ההומוסקסואלי בניו יורק, קהילת היהודים המשיחיים בתל אביב־יפו, ועד ארגוני המחזירים בתשובה בניו יורק ובישראל. ומכאן לאירועי החיים האקדמיים: תנועת מחאה אוניברסיטאית נגד הכיבוש, הפתעות מטרידות באתיקת המחקר והיחסים הקולגיאליים בין מדענים, ועד לפולמוס המקצועני והציבורי, אודות מציאות הפיצול "העדתי" בחברה הישראלית. ביטויי מיניות קווירית, תהפוכות הזמן במרחב הפוליטי, הקהילתי, המחקרי, והסביבתי, מלווים את העדויות של תצפיתן מיומן.
כרמל
מאת: יובל לוריא
תיאור: האנתרופולוגיה חוקרת את ההוויה האנושית הרווחת בתרבויות אדם. אנתרופולוגיה פילוסופית מאפשרת לנו להרהר על משמעות ההוויה האנושית בתרבויות אדם. אחד המאפיינים של ההוויה האנושית, בשונה מההוויה של יצורם אחרים, הוא היותה הוויה של יצורים בעלי תרבות. במרוצתה בני אדם רוכשים תכונות ונטיות אישיות שונות המאפיינות לא רק אותם באופן אישי אלא גם את בני תרבותם ולעתים גם תרבויות אחרות. משמע, תרבות אנושית היא חלק מההוויה האנושית, כמו שתעופה בשמים היא חלק מההוויה של ציפורים. בין התכונות והנטיות התרבותיות המעצבות את ההוויה האנושית בולטת העובדה שבני אדם משתמשים בשפה אנושית, שהיא פרקטיקה משותפת המעצבת את חייהם, בהקנותה למתרחש בהם משמעות לשונית מעשית, אישית ומשותפת. שפה אנושית גם מחברת וגם מפרידה בין בני אדם, ודרכה נוצרות קבוצות לשוניות ותרבותיות שונות. בה-בעת, השימוש המעשי בה מבטא ומייצר היבטים שונים של חיים אנושיים בעלי משמעות אנושית מעשית, אישית, לשונית, תרבותית ומשותפת. ההכרה בתפקיד המעשי שהשפה תופסת בעיצוב משמעות ההוויה האישית והמשותפת של בני אדם בתרבויות שונות היא הבסיס לספרו של יובל לוריא. אנתרופולוגיה פילוסופית משלב תובנות פילוסופיות מהשיח האקזיסטנציאלי של מרטין היידגר עם תובנות מהשיח הפילוסופי של לודוויג ויטגנשטיין על שפה אנושית כצורת חיים מעשית ומשותפת של בני אדם. בתוך כך הוא דן בתולדות החשיבה הפילוסופית ביחס לתרבויות אדם מאז ביטויה בפילוסופיה היוונית הקדומה עד לחשיבה הפילוסופית המודרנית. הוא מאפשר לקוראים להרהר במשמעות חייהם בהקשר אישי, אנושי, תרבותי ופילוסופי.
רסלינג
מאת: עמנואל מרקס
תיאור: החלק הדרומי של חצי האי סיני הררי וצחיח ומיושב בדלילות. הוא משמש בית לכ-10,000 בדווים המתפרנסים מזה דורות בעיקר בעבודות חוץ. אם הפרנסה במקום דלה כל כך, מדוע ממשיכים הבדווים לגור במדבר הזה? ספרו של עמנואל מרקס מנסה להשיב על שאלה זו: האזור מספק לתושביו ביטחון כלכלי בזמנים שכלכלת השוק נחלשת והבדווים מאבדים את מקומות העבודה שלהם, ואילו רשתות חברתיות אמיצות מעניקות להם ביטוח חברתי כולל מפני מחלה, זקנה ושכול. לכל משפחה יש עדר עיזים קטן ובוסתן עם עצי פרי וירקות, אשר בעת מצוקה ניתן בזמן קצר להופכם לנכסי ייצור פעילים. כמו כן, גברים רבים יכולים להתפרנס במקצועות שונים, כגון מרפאים, מוהלים, בנאים, חופרי בארות, חייטים, נהגים ומדריכי תיירים, ואף כחברים בארגוני מבריחים. נוסף על כך, החברות בשבט מבטיחה להם גישה לאדמה ולאזורי מרעה בכל רחבי סיני. קשרי משפחה, שארות וידידות המתוחזקים על ידי הנשים הנשארות בבית מספקים סעד וסיעוד לעת צרה – אלה הסדרים סוציאליים שגם מדינות עשירות עשויות להתקנא בהם. הספר מבוסס על מחקר שדה שנעשה בעשור של הכיבוש הישראלי בסיני, ואחריו.
רסלינג
מאת: אנדרה לוי
תיאור: אסופת המאמרים על מלאכים, שדים ובני אדם מזמנת חוקרות וחוקרים שתרמו מפרי עטם לכבוד חתן פרס ישראל וחבר האקדמיה הלאומית למדעים, פרופ' יורם בילו, אשר תרם אף הוא מאמר משלו. הספר מציע קשת רב-גונית של מחקרים אשר במרכזם חקר התרבות במובָנָה הרחב ביותר; כל מאמר נכתב מפרספקטיבה אחרת, אבל איגודם יחד משקף נאמנה את גישתו המולטי-דיסציפלינרית של בילו. המופעים התרבותיים בספר מתייחסים לאזורים שונים על פני הגלובוס: ישראל, לוב, מרוקו, ספרד, קמבודיה וארצות הברית. הפרישה הגיאוגרפית הרחבה של שדות המחקר המיוצגים בספר זה אינה אופיינית לאנתרופולוגיה של מדינות קטנות דוגמת ישראל, ובכך ייחודה. ייחוד זה תואם את האתוס של האנתרופולוגיה – אחת משתי הדיסציפלינות שהדריכו את בילו (לצד הפסיכולוגיה) – המציע הזדמנות לשבור מחסומים אפיסטמולוגיים שמייצר המובן מאליו המקומי. בין הנושאים הנדונים: יחסי יהודים-מוסלמים בצפון אפריקה; הגבולות והזיקות בין חיים למתים ביהדות ובבודהיזם; האופנים שבהם מצוקות נפשיות מוּבָנות ומוּבְנות אצל מטפלים ומטופלים; ההיבטים הרטוריים והפרפורמטיביים של תהליכי גיור רשמיים בישראל; מוזיאונים היסטוריים כמוסדות נרטיביים; עולמן של מתקשרות בישראל, וארכיאולוגיה של מרבצי אשפה בעידן האנתרופוקן. המפגש הטקסטואלי בין המאמרים השונים מעודד קריאה שנעה בין התרבותי, החברתי, והפסיכולוגי; תנועה זו מהדהדת את החינוך האקדמי של בילו שהציב אותו לדבריו "בין שני עולמות": העולם הסוציו-תרבותי והעולם הפסיכולוגי. התנועה בין הפרספקטיבות הללו הולידה אסופת מאמרים בין-תחומית ורב-דיסציפלינרית הכוללת עבודות עשירות, מורכבות ורבות-פנים.
רסלינג
מאת: חנה יפה
תיאור: ספרה של חנה יפה נפתח בתיאור מאבק להצלת מרחב קדוש וטבעי בעל הוד קדומים ועובר דרך העצמת שבטים ותרבויות נעלמות. הספר חוצה יבשות וימים, דרך נופים שהולכים ונכחדים לצד אורחות חיים מסורתיים המשלבים בתוכם את המודרנה; הוא מעניק טעימה לצד הרחבה והעמקה ביחס לנוהגיהם ומסורותיהם של בני תרבויות בכל רחבי עולם – על המשותף והשונה ביניהם. דרך תיאור מסע לארצות רחוקות וקרובות – אסיה, אמריקה ואגן הים התיכון – עולים רשמים תרבותיים מתוצריהן המוחשיים והבלתי מוחשיים של תרבויות המזרח והמערב, ואף עולה הקשר-מפגש האנושי מתוך תיאור תופעות טבע וסביבה ייחודיות במינן. בצורה שקולה ומפוכחת מורה חנה יפה על המשותף והשונה ביחס לארכיטיפים שונים ברחבי עולם, ומתוך התיאור המפורט הזה עולות שאלות באשר לעתידן של התרבויות הללו ועתידנו בכלל. ספרה של חנה יפה מבוסס על מפגשים אישיים עם התושבים, על ניתוח טקסטים ספרותיים-מקומיים ועל ניסיון לשקף מתוך חוויית המתבונן את ייחודה של כל תרבות ותרבות.
רסלינג
מאת: עמנואל מרקס
תיאור: ספרו של עמנואל מרקס דן באחד מסוגי האלימות הנפוצים ביותר: האלימות שמפעיל כל אחד מאתנו כדי להשיג מטרות חברתיות רצויות. זו אלימות שאדם נוקט בה בשיקול דעת ובמתינות, בידיעה ברורה שההצלחה לא מובטחת ושיש בה סיכון. מרקס אסף את החומר הנתון בספר זה בשתי שנות עבודת שדה בעיירת פיתוח גלילית. ההקשר החברתי של התנהגות אלימה ראה אור לראשונה באנגלית (בהוצאת ראוטלג׳ וקיגן פול) בשנת 1976; הוא נבחר על ידי ראוטלג' היוקרתית לאחד ממאה ספרי האנתרופולוגיה החשובים. לכבוד בחירה זו הוא הודפס שנית בשנת 2004.
רסלינג
מאת: משה שוקד
תיאור: בספר זה מזמין האנתרופולוג הבכיר משה שוקד את הקוראים להצטרף אליו למסע בשדות המחקר ולתצפיותיו מחיי היום-יום, ליטול חלק בחוויות אשר בהן התנסה במסגרת עבודתו כאנתרופולוג חברתי-תרבותי בישראל ובאתרים אחרים. ראשית מסעו בתיאור חייהם של עולים מהרי האטלס במושבי הנגב, ופיתולי המסע מגיעים עד למחקריו בניו יורק של שנות ה-80 על אודות עולמם של הומוסקסואלים (בין השאר יהודים בבית כנסת רפורמי) כיחידים וכפעילים בארגונים. שוקד מוביל את הקוראים למפגש עם תוצאות האלימות של תנועת "הנתיב הזוהר" בפרו, מעלה בפניהם תמונות מהווי רחובות החרדים בבני ברק, מעמת אותם עם מצוקותיהם של עולי אתיופיה וחושף דיאלוג נוקב עם אנתרופולוג מברלין, בנו של פרופסור נאצי. לבסוף מעלה שוקד את דמותו של המורה הכריזמטי מאנגליה, מקס גלקמן, אשר הכשיר אותו כאנתרופולוג והניח את התשתית ללימודי המקצוע באקדמיה הישראלית. הקוראים המשוטטים באתרים קרובים ורחוקים פוגשים בדילמות של מותר ואסור בחקר חייהם של "אחרים" – זרים. במהלך הפרקים נחשפים ריגושים, הפתעות ואכזבות שהם נחלתו של חוקר שהמעבדה שלו נסמכת כולה על נכונותם של נחקריו לפתוח בפניו את צפונות לבם, לשתפו בניסיונותיהם מן העבר ולראות בו חבר ושותף לעולמם בהווה. אבל מעבר לזהותו כחוקר "האחרים" מעלה המחבר גם את לבטיו ביחס לאזרחות הישראלית. מתוך היכרות אישית כותב שוקד את סיפור מיסודה של האנתרופולוגיה בישראל ומעיד גם על התמורות שחלו במהלך השנים בבחירת האתרים ושיטות המחקר, כמו גם בסגנון הכתיבה האתנוגרפית. אפשר לראות בספר זה מעין "הזמנה לפגישה עם האנתרופולוגיה".
רסלינג
מאת: ברוניסלב מלינובסקי
תיאור: בספרו המהפכני והקלאסי מין והדחקה בחברה הפראית (1927) מתעמת האנתרופולוג הנודע ברוניסלב מלינובסקי עם אחדים מהעקרונות הפילוסופיים-מדעיים של האסכולה הפסיכואנליטית הפרוידיאנית. מלינובסקי מבקר בעיקר את יומרתה של הפסיכואנליזה לספק תיאוריה אוניברסלית להתנהגות אנושית, תוך שהוא דוחה את האפשרות שהפסיכואנליזה מסוגלת להציע מודלים הסבריים אחידים ביחס למבנה הנפש האנושית והדינמיקה שלה, מודלים אשר יהיו ישימים ותקפים לכל בני האדם בכל מקום ובכל תקופה. לפי מלינובסקי, ההנחות של פרויד על אודות תסביך אדיפוס מתבססות על דגם ייחודי של משפחה מערבית-פטריארכלית (אב-אם-ילד) ופוריטנית (אב סמכותי מעניש ומרוחק, אם רכה ואוהבת). מכיוון שהדגם הזה הנו ייחודי לחברה המערב-אירופית בתקופה נתונה, התסביך אינו יכול, בהגדרה, לשמש מצע לעקרונות אוניברסליים אחידים. לכל היותר כוחו ההסברי יפה לזמן ולהקשר האירופי שבו פותח מודל זה. את ההבחנות הללו גוזר מלינובסקי מעבודת השדה שביצע – בזמן מלחמת העולם הראשונה – באיי טרובריאנד, מול חופה המזרחי של גינאה החדשה. ואכן, הספר גדוש בעדויות אמפיריות-אתנוגרפיות לקיומן של חברות כאלו שאין בהן עדויות להיווצרות תסביך אדיפוס בצורה שפרויד מציג, כלומר מלינובסקי מעיד בתצפיותיו על תרבויות מטריליניאליות, שבהן האב אינו הסמכות המחנכת/מענישה, אלא אחי האם.
רסלינג
מאת: תמר שק
תיאור: הגעתי לרואנדה בדצמבר 2011 ולא ידעתי כמעט כלום. ידעתי על המקום, כפר של יתומים שהקימה הפילנתרופית האמריקאית, אן היימן, לפי מודל הפנימיות של ימין אורד. ידעתי שבשנת 1994, כשלאדר בתי הקטנה מלאה שנה, היה ברואנדה רצח עם שבו בתוך שלושה חודשים נרצחו כמיליון בני טוטסי בידי ההוטו. אבל לא חשבתי על הקשר ההדוק כל כך בין הג'נוסייד של 1994 לחיים שאני עתידה לפגוש ולהכיר במקום הזה. לא חשבתי שהרעיון המקורי שלי, התנדבות כנקודת מוצא לטיולים, יתהפך על פניו – שאשאר בכפר שנתיים תמימות, ושגם אחר כך אמשיך לחלק את זמני בין ישראל לרואנדה. לא עלו אז בדעתי אפילו מקצת השינויים שהייתי עתידה לחוות וללוות. הספר ארבע שנים ברואנדה הוא סיפור מסע אישי, תרבותי, היסטורי וגיאוגרפי אשר שזורים בו, בד בבד, התהליכים החינוכיים שעברו המורים והתלמידים במשך ארבע שנים והטראומות של מי ששרדו את הג'נוסייד ונגזר עליהם לחיות יחד עם רוצחיהם.
רסלינג
מאת: רות ג'יניאו, נועה לוי, לין שלר
תיאור: השדות באפריקה פותח צוהר אל עולמם של חוקרים ישראלים העוסקים בגיבוש ידע אודות אפריקה. האוסף מעלה שאלות בנושא מתודולוגיה, חוויות מהמחקר וסוגיות שונות שעומדות בפני חוקרים ישראלים בתהליך עבודת השדה. המחברים כולם פונים ליבשת כתחום ידע, ותרומותיהם השונות משקפות גיוון דיסציפלינארי, גיאוגרפי ועִתִּי עצום. מקום המפגש בין המאמרים השונים הוא השאיפה המשותפת לתרום למחקר מושכל על “אפריקה”. ספר זה מציע תובנות על המורכבויות, הדילמות והחוויות שמאפיינות את תהליך הבניית הידע על היבשת כיום. פירות המחקרים תורמים להבנת העולם כולו ומאתגרים את הנחות היסוד של דיסציפלינות רבות, כמו היסטוריה, אמנות, לימודי דתות, פילוסופיה, סוציולוגיה ומדעי המדינה.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: ג'ארד דיימונד
תיאור: מרביתנו מקבלים כעובדות חיים מובנות מאליהן את מאפייניה של החברה המודרנית. אנחנו מתהדרים בטלפונים האלחוטיים, בטכנולוגיה השוברת שיאים ומנפצת מגבלות, ביכולותינו לנוע על פני הגלובוס בלא קשיים מרובים. יש אף שמעלים לרשימת הזכות את עליית האוריינות והשיפורים בתוחלת החיים. ג'ארד דיימונד, המחבר רב־התהילה של הספר רובים,חיידקים ופלדה (ספרית אפקים, 1997) וחתן פרס פוליצר עליו, מזכיר לקוראיו כי הקיום האנושי במשך יותר משישה מיליון שנים לא דמה כלל לאורחות חיינו כיום. וכדי להציע לנו הצצה מסקרנת לדמותם של חיי אבותינו, הוא מתעד את חיי היום־יום בקהילות הנידחות בגינאה החדשה ובעוד מקומות מרוחקים ומבודדים שסממניה של הציביליזציה המודרנית לא הגיעו אליהם. מן הבחינה המרתקת הזאת העולם עד אתמול הוא ספרו האישי ביותר של ג'ארד דיימונד. הוא מסכם בו יותר מ־40 שנה של עבודה מתבוננת בחברות המסקרנות האלה ומאמץ לחשוף חיים אחרים. ג'ארד דיימונד אינו נוטה לרומנטיזציה של חיי השבטים המרוחקים. הוא אינו מעלים מקוראיו כמה מאורחות חייהם וממנהגיהם הקשים והמקוממים. ועם זאת, כשהוא בוחן כיצד בני האינדיאנים מן האמזונס ואחרים נוהגים בזקניהם, כיצד הם מגדלים את ילדיהם וכיצד הם פותרים סכסוכים קשים ביניהם, הוא מגיע למסקנה כי לנו, בני העולם המודרני, יש מה ללמוד מהתנהלותו של "העולם עד אתמול".
עם עובד
הצג עוד תוצאות