נמצאו 509 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: דבורה אברמזון ברוש, אהוד פראוור, חוה ארליך
תיאור: נייר עמדה זה בוחן את סוגיית העברת הסמכויות מהממשל המרכזי לדרגים מקומיים, נושא מרכזי במדינות רבות בעולם. המסמך מציג את היתרונות והאתגרים של ביזור, מנתח מנגנונים ליחסים בין דרגי הממשל, ומציע תובנות ממקרי בוחן באירופה. מטרתו לספק מסגרת לדיון על אפשרויות הביזור בישראל, תוך התמקדות בשיפור יעילות הממשל ואיכות השירותים לאזרחים.
מאת: מיקי פלד, אביב רותם, יובל כרם-גילה
תיאור: נייר עמדה זה מציע מודל הפעלה יישומי לביזור סמכויות מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי בישראל. המסמך מתמקד בפיתוח דפוסי פעולה וכלים חדשים, תוך התחשבות באתגרי הביצוע, השונות בין הרשויות המקומיות, וחשיבות צמצום פערים חברתיים-כלכליים. מטרתו לספק מסגרת מעשית ליישום מדיניות הביזור באופן הדרגתי ואפקטיבי, לטובת שיפור השירותים לאזרחי ישראל.
מאת: דבורה אברמזון ברוש
תיאור: נייר עמדה זה בוחן מודלים מישראל ומהעולם ליצירת גמישות פעולה ברשויות המקומיות. המחקר מציג חמישה מקרי בוחן ממדינות ה-OECD, המדגימים סוגים שונים של יחסים בין הממשל המרכזי והמקומי. מטרת המסמך היא לקדם תהליך הדרגתי לחיזוק השלטון המקומי בישראל, תוך התאמת מענים לצורכי האזרחים. הנייר מדגיש את חשיבות בניית מנגנוני היוועצות ותקשורת בין משרדי הממשלה והרשויות המקומיות, כבסיס לשיפור האמון ויעילות השירות הציבורי.
מאת: טלי הינדי
תיאור: נייר עמדה זה מנתח תהליכי ביזור סמכויות רווחה בחמש מדינות: הולנד, אנגליה, דנמרק, בלגיה ואיטליה. המחקר בוחן את הרקע, התכנון והיישום של רפורמות הביזור, תוך התמקדות בתחומים כמו טיפול בנוער בסיכון, אנשים עם מוגבלות, אזרחים ותיקים, טיפול במשפחה והכשרות תעסוקה. הנייר מציג תובנות מרכזיות לגבי תכנון וביצוע תהליכי ביזור, כולל חשיבות ההדרגתיות, שיתוף הפעולה בין רמות הממשל, והצורך במנגנוני בקרה ואיכות. המסמך מספק תובנות חשובות למקבלי החלטות בישראל השוקלים רפורמות ביזור בתחום הרווחה.
מאת: מיכה גודמן
תיאור: המחלוקת על עתיד שטחי יהודה ושומרון מטלטלת את ישראל. המחלוקת נובעת מזרמים רעיוניים תת־קרקעיים שפרצו לשיח הציבורי לאחר מלחמת ששת הימים, התנגשו בעוצמה זה בזה וקרעו לגזרים את החברה הישראלית. במרוצת חמישים השנים שחלפו מאז המלחמה הפכה המחלוקת מוויכוח על רעיונות לקרב בין זהויות. השיחה הישראלית התמוטטה. מלכוד 67 הוא מסע לחקר הרעיונות והזהויות הללו.
"מלכוד 67" צולל אל הפילוסופיה שביסוד הפוליטיקה, על מנת לנסות לשקם את השיחה הישראלית הפצועה. ״מיכה גודמן מצליח לעשות את הכמעט בלתי אפשרי: לכתוב על נושא טעון ומורכב בצורה סוחפת ולשלוף מנושא מכאיב ונדוש תובנות מפתיעות ומעוררות מחשבה.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: שגיא אלבז
תיאור: בתום יותר משבעה עשורים של חיים משותפים חייבים להודות בצער: נכשלנו.
המאמץ לכונן לאום ישראלי אחד לא עלה יפה. החברה הישראלית מחולקת לחמישה שבטים (חילונים, מסורתיים, דתיים־לאומיים, חרדים וערבים) בעלי ערכים סותרים ואורח חיים שונה ולעיתים מנוגד, ועומדת לפני התפרקות מוחלטת.
לפני שלושת־אלפים שנה הביאו שסעים מהסוג הזה לפיצול ממלכת בית דוד לשתי מדינות: יהודה וישראל. כיום פיצול גיאוגרפי כזה אינו אפשרי, אבל יש פתרון אחר, וייתכן שהוא הרבה פחות קשה לביצוע מכפי שהדבר נראה במבט ראשון.
בספרו מעורר המחשבה יציאת חירום עוקב ד"ר שגיא אלבז אחרי התפוררות החברה הישראלית, מנתח את החולָיים של מדינת ישראל ומציע להם פתרון: הפיכת ישראל לפדרציה, תוך חלוקתה לערי־מדינה או מחוזות אוטונומיים על בסיס הזהות הערכית של תושביהם. בספרו מראה אלבז כי פתרון כזה הוא המתכון היחיד לריפויה של החברה הישראלית, רגע לפני שהיא מידרדרת למלחמת אזרחים תרבותית, ואולי אפילו למשבר חמור מזה; וכפי שהספר מראה, זהו גם פתרון שכל השבטים בישראל עשויים להרוויח ממנו.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: ערן אלדר
תיאור: איך התמודדה מפלגת העבודה – המערך דאז – עם אובדן השלטון וההגמוניה בבחירות של מאי 1977? האם עשו מנהיגיה חשבון נפש אמיתי והתוו חזון לעתיד? איך התייחסו לטענות בנוגע לקיפוח המזרחים וליחס פטרוני כלפיהם, והאם הזניחו את ציבור המצביעים הטבעי של המפלגה – בני מעמד הפועלים? האם התעלו לגודל השעה לנוכח חתימה על הסכם השלום בין ישראל למצרים, והאומנם נטמנו אז הזרעים לשסע פוליטי-תרבותי בישראל ולשקיעתה של מפלגת העבודה? בשאלות אלו ואחרות עוסק ספרו של ערן אלדר - אחרי 77', המושתת על מבט מקרוב באירועי התקופה ועל הקשבה להדיהם הנסתרים והגלויים.
ב-1977, אחרי שהמערך איבד לראשונה את שלטונו לטובת הליכוד, החלה להתלהט המלחמה הפנים-ישראלית בין גוש השמאל לגוש הימין, בין שתי תרבויות פוליטיות ובין שני ציבורים – הליברלי והמסורתי – עד שהיו שהזהירו כבר אז ממלחמת אחים. אלדר מתחקה אחרי האירועים דרך מסמכי ארכיון רבים הנחשפים כאן לראשונה ודרך עיתונות התקופה, ומרכיב מהם תמונה מרתקת של רגע מכונן בפוליטיקה ובהיסטוריה הישראליות.
הקיבוץ המאוחד
מאת: יורם שוייצר, אביב אורג, חיים איסרוביץ
תיאור: היום הנורא שנצרב בזיכרון האנושי ובדפי ההיסטוריה – ה-11 בספטמבר 2001 – היווה צומת דרכים מרכזי בהתמודדות הבינלאומית עם הטרור של ארגוני הסלפייה-ג'האדייה. הפיגועים המחרידים וחסרי התקדים בניו יורק ובוושינגטון הפכו את "הג'האד העולמי" מתופעה שולית בזירה הבינלאומית לאיום הטרור העיקרי מאז ועד היום. מתקפת הטרור ההיא שינתה את ההתייחסות של ארצות הברית ושל מדינות המערב כלפי האיום הגלובלי המתפתח, והן הפעילו נגדו מגוון אמצעים צבאיים, פוליטיים, משפטיים, דיפלומטיים וכלכליים ואף יצאו לשלוש מלחמות באפגניסטן, בעיראק ובסוריה בשם "המלחמה בטרור העולמי". מדינת ישראל, שצברה ניסיון רב בלחימה בטרור הפלסטיני והשיעי, נדרשה לבצע התאמות במדיניות הביטחון שלה למול הטרור הג'האדיסטי הסוני, שכוון נגד יעדים ישראליים ויהודיים בתוך ישראל, לאורך גבולותיה ומחוצה לה.
ספר זה הוא הראשון שנכתב בעברית ובוחן במבט לאחור את פיגוע הטרור החמור ביותר בהיסטוריה ואת תוצאותיו בחלוף יותר משני עשורים. הוא כולל ניתוח נרחב של התפתחות ציר הטרור הסלפי-ג'האדי מהקמת אל-קאעדה ועד ארגון דאע"ש, שבשיאו קמה "המדינה האסלאמית" כישות מדינתית קצרת ימים, ששלטה על שטחים נרחבים בעיראק ובסוריה וגייסה אלפי מתנדבים מרחבי העולם למאבק אל מול ציר בינלאומי שלחם נגדה.
הספר מתאר כיצד למרות אובדן הטריטוריה הגיאוגרפית של "המדינה האסלאמית" ועל אף ההצלחות בחיסול מנהיגי אל-קאעדה ודאע"ש, הגחלים של תופעת "הג'האד העולמי" עודן לוחשות במזרח התיכון, בערבות אפריקה ובכרכים הגדולים של אסיה, והעשן העולה מהן מרחף גם מעל מדינות המערב. פעילי הג'האד מצפים להתאוששות ולבואו של דור חדש שיפיח את להבות הטרור הסלפי-ג'האדי בצומת הבא.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: אופיר וינטר
תיאור: החל ממסעו הדרמטי של אנואר אל-סאדאת לירושלים ב-1977 ועד ההכרזה המפתיעה על הסכמי אברהם ב-2020, משטרים ערביים שפנו לשלום עם ישראל ניצבו בפני אתגר קשה – מתן לגיטימיות ציבורית למדיניות מהפכנית השנויה במחלוקת עמוקה.
דרך ניתוח של אלפי פסקי הלכה, דרשות, חיבורים הלכתיים, ראיונות, מאמרים פובליציסטיים, שירים ובולי דואר, הספר בוחן את המערכות הרעיוניות שניהלו ההנהגות הפוליטיות והדתיות של מצרים, ירדן ואיחוד האמירויות במטרה להקנות הכשר דתי-אסלאמי להסכמי השלום והנורמליזציה עם ישראל.
ממצאי המחקר מדגימים כי אנשי דת גוזרים ממקורות האסלאם פרשנויות שונות – מתחרות ולעיתים הפוכות זו מזו – בשאלות הנוגעות לשלום עם ישראל, בהתאם לצרכים המשתנים של גורמי כוח פוליטיים והלכתיים. ל"אסלאם", מתברר, אין עמדה בשאלות פוליטיות; לפרשניו יש. הפולמוס סביב השלום עם ישראל מתגלה כחלק מהמאבק הרחב יותר בין המשטרים הערביים והממסדים הדתיים הכפופים להם לבין תנועות אופוזיציה אסלאמיסטיות ואחרות.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: שגיא אלבז
תיאור: גיליון 4 של כתב העת מחשבה (דצמבר 2024) מוקדש לנושא מנהיגות. בפתח הגיליון מציג פרופ׳ אבנר בן־זקן את המתח בין מוסדות בחברה לבין עליית המנהיג הפופוליסט, על רקע תקופה של טלטלה וחוסר יציבות. הוא ממקם את הדיון בין אידאל “המלך־הפילוסוף” של אפלטון לבין הדגש האריסטוטלי על שלטון חוק ומנגנוני איזונים ובלמים. בהמשך מופיעות מסות שמנסות לפצח מהי מנהיגות במצבי משבר—בין היתר מאמר של אהוד ברק על היחסים בין מנהיגים למציאות היסטורית משתנה. במאמר “כריזמה הפוכה” פרופ׳ אווה אילוז בוחנת איך מנהיגים יכולים לצבור תמיכה ציבורית גם כשחסרונותיהם גלויים לעין. פרופ׳ מיכה פופר עוסק ב“כמיהה למנהיג גדול” ובמחירים של ריכוז תקווה ציבורית בדמות יחידה. פרופ׳ מוחמד ותד מנתח מנהיגות בעידן של פופוליזם דיגיטלי, ואיך הזירה המקוונת משנה את כללי המשחק הפוליטי.
מאת: שגיא אלבז, אבנר בן-זקן
תיאור: במשך שנים רבות התעלמו הציבור הישראלי ונבחריו מההשפעה ההרסנית של שיטת הבחירות היחסית על הסדר הפוליטי והחברתי, אבל המשבר הנוכחי הביא אותנו לנקודת רתיחה בין הקבוצות בחברה הישראלית. שיטת הבחירות היחסית בישראל יצרה סתירות רבות בין אינטרסים מגזריים ובין טובת הכלל והמדינה: מערכות הבחירות העצימו את הקיטוב הפוליטי והשנאה; קבוצות יריבות מסרבות לתת אמון במוסדות המדינה ובמערכת הפוליטית וניצבות אלה מול אלה על סף תהום, רגע לפני הידרדרות אל מלחמת אזרחים תרבותית ואולי אף למשבר חמור מזה, אלים באופיו.
לאחר 5 מערכות בחירות רצופות שלוו בפיצול פוליטי ובשיתוק מערכות השלטון, ולאחר שבחסות שיטת הבחירות היחסית העצימו קבוצות מיעוט את כוחן הפוליטי באופן לא מידתי וגררו את המדינה למחוזות מסוכנים, עולה צורך דחוף לשנות את שיטת הבחירות.
בספרם מעורר המחשבה ישראל חדשה – השבר והתיקון: משיטה יחסית לבחירות אזוריות עומדים המחברים פרופ' אבנר בן-זקן וד"ר שגיא אלבז על מגרעות השיטה היחסית ועל חשיבות המעבר לשיטת בחירות אזורית־רובית, ומציעים מודל חדשני לבחירות אזוריות כגשר לבנייתה המחודשת של ישראל.
מאת: דוד אוחנה
תיאור: בספרו האם עוד ישראלים אנחנו? מציב דוד אוחנה שאלה מהותית, טעונה ואקטואלית: האם עדיין קיימת זהות ישראלית משותפת, או שמא ישראל הפכה לזירה של מאבקים בין שבטים, דתות, זהויות ואידיאולוגיות מתנגשות? מתוך מבט היסטורי, פילוסופי ופוליטי, אוחנה מתחקה אחר שורשי הקרע החברתי-תרבותי במדינת ישראל וחושף את האופן שבו הישראליות – שבעבר נשענה על אתוס משותף, זיכרון תרבותי משולב ודיאלוג חי בין יריבים רעיוניים – הלכה והתפוררה מול תהליכים של קיטוב, הפרטה והקצנה דתית ולאומית.
במסה אישית ונוקבת, שזורה באנקדוטות חיים, אזכורים ספרותיים והגות פוליטית עמוקה, הוא מזהיר מפני עלייתה של "מהפכה שמרנית" בישראל, אותה הוא מדמה למהלכים שאפיינו את עליית הפשיזם באירופה של המאה ה־20. אוחנה מתאר תהליכים של רדיקליזציה, אובדן הלגיטימציה הדמוקרטית, ושיח ציבורי שהופך לשיח של שנאה, "גזע" ומשיחיות.
זהו ספר על שבר, אך גם על תקווה: תקווה כי מתוך ההבנה העמוקה של הסכנות – ייוולד מחדש שיח ישראלי משותף; שיח שמבוסס לא על אתניות או דת, אלא על אזרחות, שותפות ותחושת אחריות הדדית.
מאת: אבנר בן-זקן, מרדכי כהן, ליאת סאבין בן שושן, בת-אל יוסף רביד, יותם אביתר
תיאור: בעשורים האחרונים הפך השלטון המקומי בישראל למוקד עיצוב מרכזי של החברה והמדינה. הפערים בין רשויות עם זהויות אתניות ודתיות שונות מעמיקים את השסעים החברתיים והגאוגרפיים, מאיימים על הלכידות הלאומית ופוגעים בשווי המשקל הגאוגרפי. מבנה השלטון המקומי הנוכחי אינו מתאים למציאות המשתנה, ויש צורך ברפורמה אזורית שתצמצם את הפערים, תחזק את השירותים ותשיב לאזרח את התחושה של שוויון גאוגרפי. בספר האזוריות החדשה של ישראל: מקיטוב ללכידות מציע המכון למחשבה ישראלית רפורמה מקיפה שתעצב מחדש את המדינה על בסיס מבנים פוליטיים עדכניים, ותהדק את הקשרים בין חלקי הארץ השונים.
מאת: אבי שילון
תיאור: במשך כמעט חמישה עשורים, מאז המהפך של 1977, הימין שולט בפוליטיקה הישראלית. בכל זאת נדמה כי עדיין חסרים מחקרים אשר מפצחים את סיפורו המלא, על ההתפתחויות שחלו בו מאז הקמת המפלגה הרוויזיוניסטית ב־1925, שהשנה אנו מציינים מאה שנים להקמתה.
הספר שלפניכם נענה לאתגר ומציע מבחר פרקים שעוסקים באישים, בפרשות מפתח, בשינויים וגם בעמדות שנותרו עקביות בתולדות הימין, מאז עידן ז'בוטינסקי עד ימינו. בין יתר הסוגיות הנבחנות בספר עולה השאלה על אודות הקשר בין יחסו של בנימין נתניהו לשמאל הישראלי ובין העובדה שאביו ההיסטוריון הרוויזיוניסטי בן־ציון נתניהו הִפנים ממקס נורדאו את תפיסתו בדבר ניוון תרבותי? מדוע בחר מפקד מחתרת לח"י לשעבר נתן ילין־מור לתמוך לאחר הקמת המדינה במחתרת האלג'ירית דווקא ואף הואשם בשאיפה לחסל את ישראל? ומה הן הסיבות החברתיות־היסטוריות הניצבות בבסיס הקשר בין המחנה החרדי לליכוד?
אולם הספר אינו מסתפק רק בהפניית מבט אל תולדות הימין – הוא גם עומד על ההתפתחויות האחרונות שהביאו ליצירתו של מה שמכונה הימין החדש ועל הקשר בין הימין הישראלי לתנועות שמרניות ופופוליסטיות בארצות הברית.
עם עובד
מאת: יהודה הראל
תיאור: תוכנה של מחברת זו:
1. יצחק טבנקין
2. קומוניזם קונסטרוקטיבי מהפכני
3. סוציאליזם וולונטארי
4. סוציאליזם, שלטון וממלכה
5.סוציאליזם לאומי
6. טבנקין בהתיחסות לתנועות וזרמים בתנועת הפועלים העולמית
7.רדכו הארגונית של טבנקין
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: ליאור זמיגרוד
תיאור: המוח האנושי מתמודד מדי יום עם שלל אתגרים, והאידאולוגיות שאנו חיים איתן ולצידן – ימניות, שמאליות, לאומניות, דתיות או ליברליות – מציעות לו קיצורי דרך. הן מסייעות לתחושה של זהות משותפת, ומעניקות לנו מסגרות מארגנות לפעולה ולתקשורת עם אחרים. אבל לאידאולוגיות יש מחיר של קונפורמיות, של דיכוי האינדיבידואליות ושל חוסר סובלנות. ברגע שהן אוחזות במוחנו, הן משנות אותנו מהיסוד, והופכות אותנו לנוּקשים יותר – ולרגישים פחות.
בהסתמך על מחקרה פורץ הדרך, חושפת ד"ר ליאור זמיגרוד את המנגנונים הנסתרים המניעים את האמונות ואת ההתנהגויות שלנו. היא משתמשת בכלים החזקים של מדעי המוח כדי להראות שהאמונות הפוליטיות שלנו משנות, הלכה למעשה, את הארכיטקטורה העצבית שלנו ואפילו את התאים שלנו.
המוח האידאולוגי הוא ספר חיוני לקריאה בעולם המקוטב של ימינו, שבו כולנו צריכים לשאוף להיות גמישים יותר. כדי לטפח חברה מושכלת, עמידה וחופשית, עלינו להתקרב לתהליכים המתרחשים בתוך כל אחד מאיתנו וללמוד לזהות חשיבה נוקשה בעצמנו ובאחרים.
ד"ר ליאור זמיגרוד היא מדענית עטורת פרסים וחלוצה בתחום מדעי המוח הפוליטיים. היא למדה באוניברסיטת קיימברידג' וקיבלה מלגות מחקר בין השאר בסטנפורד ובהרווארד. הופיעה ברשימת מצטייני פורבס "30 מתחת לגיל 30" במדע, ומחקריה הוצגו בהרחבה בתקשורת, כולל בניו יורק טיימס, בגרדיאן ובפייננשל טיימס.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא כתב עת מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו היסטוריה של הציונות הדתית, בהגות וביצירה בקרב תנועה זו ובתהליכים העוברים עליה מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו.
הכרך ה־יג מכיל מחקרים בסוגיות מגוונות. הוא פותח בדיון על התפיסה החיונית (וויטליסטית) של הרב אברהם יצחק הכהן קוק וזיקתה ללאומיות, דן במתח שבין צניעות למאבק בקרב נשים במאחזים, עוסק בהמשך בפרק בהקמת אוניברסיטת בר־אילן, מנתח את עשייתו של במאי הסרטים הרב מרדכי ורדי ומסיים במסמכים של אידאולוג חשוב של תנועת הפועל המזרחי, ישעיהו ברנשטיין.
ראש המכון, פרופ' דב שוורץ, חתן פרס ישראל לשנת תשפ"ג, מכהן כראש המחלקה לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת בר־אילן ועמית מחקר בכיר במכון שלום הרטמן בירושלים. פרסם ספרים ומאמרים רבים על ההגות היהודית לדורותיה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא כתב עת מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו היסטוריה של הציונות הדתית, בהגות וביצירה בקרב תנועה זו ובתהליכים העוברים עליה מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו.
הגיליון ה־ 12 עוסק בנושאים מגוונים: הסיקור העיתונאי של פטירת הרבנים הראשיים לישראל, דרשנות הציונית הדתית לדורותיה, פרק בהגותו של הרב יצחק גינזבורג, מקומו של המשפט העברי בחקיקה ומסמכים מהפלוגות הדתיות במלחמת השחרור.
ראש המכון, פרופ' דב שוורץ, חתן פרס ישראל לשנת תשפ"ג, מכהן כראש המחלקה לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת בר־אילן ועמית מחקר בכיר במכון שלום הרטמן בירושלים. פרסם ספרים ומאמרים רבים על ההגות היהודית לדורותיה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא כתב עת מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו היסטוריה של הציונות הדתית, בהגות וביצירה בקרב תנועה זו ובתהליכים העוברים עליה מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו.
הגיליון הנוכחי עוסק בנושאים מגוונים: הוא פותח בניתוח דמויותיהם של הרב שמואל מוהליבר והרב י"י ריינס כשני מודלים של פוליטיקאים, ממשיך בבחינת דמותו של שמעון דובנוב בעיתונות הציונית-דתית, עוסק בשיח הציוני-דתי על מזרחים, דן ברעיון הבחירה היהודית בשיח הציוני-דתי ומנתח את מקומו של הרלב"ג במחשבה הציונית-דתית. הכרך נחתם בניתוח פילוסופי של קיומה של זהות ציונית-דתית. כל המאמרים בשפה האנגלית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא כתב עת מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו בהיסטוריה של הציונות הדתית, בהגות וביצירה בקרב תנועה זו ובתהליכים העוברים עליה מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו.
הגיליון ה-11 מכיל שורת מחקרים מגוונים בתחומים רחבים. בכרך מאמרים על חקר הפסיכולוגיה, הגות השואה, הישיבות התיכוניות ותודעתהתסכול והקיפוח בקרב הציונות הדתית. חותם את הכרך תיעוד של כתיבת הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא כתב עת מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו בהיסטוריה של הציונות הדתית, בהגות וביצירה בקרב תנועה זו ובתהליכים העוברים עליה מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו.
הגיליון העשירי מוקדש לזכר הרב חיים דרוקמן. בכרך זה שורה של מחקרים על זיקת הציונות הדתית לחינוך, לפוליטיקה ובעקיפין גם לצבא.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא כתב עת מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו בהיסטוריה של הציונות הדתית, בהגות וביצירה בקרב תנועה זו ובתהליכים העוברים עליה מייסודה בשנת 1902 עד ימינו.
הגיליון התשיעי כולל מאמרים על זרמים סוציאליסטיים בציונות הדתית ועל דמותו של הרב יוסף דב סולובייצ'יק. פועלם נבחן מתוך זוויות ראייה מגוונות, ובהן פעילות היסטורית, הגותית ואסתטית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא כתב עת מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו בהיסטוריה של הציונות הדתית, בהגות וביצירה בקרב תנועה זו ובתהליכים העוברים עליה מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו.
הגיליון השמיני יוצא לאור לרגל חמישים שנות המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג. הוא מכיל מאמרים על הציונות הדתית בתחומים שונים: ארכיונאות, התיישבות, חינוך, מוסיקה, פוליטיקה, רבנות וחברה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: סטיבן לי מאיירס
תיאור: חיוניות הבנת שאיפותיו ומעמדו של ולדימיר פוטין לא הייתה עמוקה ומכרעת יותר מאשר בימינו. ולדימיר פוטין, נשיאה של רוסיה המתחדשת, הנהיג רפורמות רבות בארצו והעלה את קרנה בעמים. בני ארצו, שמאז נפילתה של ברית המועצות, התנסו בדמוקרטיה שמשמעה עוני, פשע וחולשה מדינית, זכו בהנהגתו להרחיב ציפיות ותקוות בעולם של רווחה. עם זאת, המנהיג הרפורמטור הוא אביו ומייסדו של משטר סמכותני וחסר עכבות המשתיק את כל אויביו ומתנגדיו מבית ובגבולותיה של רוסיה הגדולה. ולדימיר פוטין, פוסק סטיבן לי מאיירס בביוגרפיה המרתקת שלו, הוא הצאר החדש של רוסיה בת ימינו. פוטין המבקש להחזיר לרוסיה את מעמדה האימפריאלי, אינו מהסס לשלוח את ידיו גם לאזורים שמחוץ לארצו – לאוקריאנה, לקרים, ולאחרונה גם למזרח התיכון. קרבתו של הצאר החדש אלינו ומעורבותו בסוריה מלמדות עד כמה הוא מעורב גם בהכרעות מדיניות החוץ של ישראל.
סטיבן לי מאיירס, אשר היה שנים רבות ראש המשרד במוסקווה של ניו יורק טיימס, מגולל את סיפורו של פוטין מילדותו הענייה בלנינגרד, שירותו בשירות החשאי הסובייטי ועלייתו למעמד של פוסק־על כול־יכול, צאר וקיסר. הספר הוא הישג נדיר של מחקר מעמיק ופרשנות פורצת גבולות. כל קורא, מזכיר לנו סטיבן לי מאיירס, המבקש להבין את עולמנו, חייב לחדור לנבכי חייו ופועלו של הצאר ולדימיר.
עם עובד
מאת: אן אפלבאום
תיאור: במאה ה-21 משטרים אוטוקרטיים כבר לא נשענים על דיקטטור יחיד.
אוטוקרטיות מנוהלות על ידי רשתות מתוחכמות של מבנים פיננסיים קלפטוקרטיים, שירותי ביטחון פנים ואנשי תעמולה העוסקים במלאכה מתמשכת: קשירת קשרים בין החברות המושחתות שבשליטת מדינה לא דמוקרטית אחת ועסקיה עם חברות מושחתות שבשליטת מדינה לא דמוקרטית אחרת. טכנולוגיות מעקב המשתרגות ומשתלבות בהפצת מסרים ומשאבים מתקיימות ברחבי העולם במדינות שונות במקביל, מסין דרך רוסיה ועד איראן.
גינויים בינלאומיים וסנקציות כלכליות הם פונקציה לא רלוונטית למנגנונים אוטוקרטיים. אפילו לתנועות מחאה עממיות דוגמת ונצואלה, לניסיונות להתקוממות בהונג קונג וגם למתרחש במוסקבה ובקייב אין סיכוי ממשי. חברי אוטוקרטיה בע"מ אינם קשורים באידיאולוגיה מאחדת כמו הקומוניזם, אלא בתשוקה משותפת לכוח, לעושר ולחסינות מפני ענישה, תוך הפצה והטמעה של מסרים הנוגעים לחולשותיהם של משטרים דמוקרטיים והעולם הליברלי.
זה לא סיפור על אידיאולוגיה, אלא על שליטה, כסף ופחד.
ידיעות אחרונות
מאת: קים ליין שפלי
תיאור: אנחנו כבר מכירים את התרחיש הזה: דמוקרטיה חוקתית, פגומה אבל במצב טוב בסך הכול, נפגעת אנושות לאחר בחירות שמשנות את טבעה. מנהיג כריזמטי חדש עולה לשלטון, מתוחזק בידי חוסר הנחת הציבורי ההולך וגובר מהתנהלות הדברים במדינה. הוא מבטיח להעלים את הנאמנויות המפלגתיות הישנות, את התקיעויות, את הבירוקרטיה. הוא טוען שהוא קורא לדברים בשמם ומדבר על הדברים שאף אחד לא מעז לדבר עליהם. הוא מגנה את מוקדי הכוח הבלתי חדירים, את האליטות המאותרגות, את המבנה החברתי הקיים. אנשים הולכים אחריו כי הוא מבטיח להם שהמדינה שייכת להם ורק להם. הוא מנחיל תבוסה מפתיעה לכוחות הפוליטיים המבוססים ומתחיל מהפכה חוקתית".
פרופסור קים ליין שפלי לוקחת אותנו צעד אחר צעד למסע בעקבות הרודנות בחסות החוק, משטר מסוג חדש שפורח בשנים האחרונות במדינות כמו פולין והונגריה, רוסיה וטורקיה, ונצואלה ואקוודור – וגם בישראל. היא מסבירה איך אפשר לזהות את עלייתו של המשטר הזה, מנתחת את דרכי הפעולה שלו ומבהירה איך אפשר לעצור אותו.
קים ליין שפלי היא פרופסור לסוציולוגיה ויחסים בין־לאומיים באוניברסיטת פרינסטון. מחקריה מתמקדים בדמוקרטיות ליברליות ומהפכות משטריות ברחבי העולם.
יונתן לוי הוא דוקטורנט במרכז ללימודים אירופיים של ה־London School of Economics ועמית מחקר בקרן ברל כצנלסון ובמכון מולד. ב־2011 היה ממובילי המחאה החברתית.
סדרת ספרי אופק מבית "תלם" נולדה מתוך ההתעוררות הציבורית והמחאה האדירה ששוטפות את ישראל מאז ינואר 2023. היא מבקשת לתרום למדף הספרים (ולכיס) חיבורים שמתבוננים במה שקרה וקורה כאן, להציע לו הסבר ולסייע לשרטט עתיד אחר, טוב יותר.
תלם – במה לשיחה פוליטית אחרת, מיסודה של קרן ברל כצנלסון, מהווה במה כתובה – מודפסת ומקוונת – לדיון מעמיק אודות האתגרים הניצבים בפני מדינת ישראל.
קרן ברל כצנלסון היא מכון חשיבה ומעשה הפועל לבניית תשתיות ארוכות טווח למחנה השוויון בישראל. הקרן פועלת לאור חזונו של ברל כצנלסון וערכי תנועת העבודה, ומתוך מחויבות עמוקה לעיצוב עתידה של ישראל כמדינת רווחה יהודית ודמוקרטית שכל אזרחיה שווים.
מאת: אדם רז
תיאור: "אין להניח שכל הפוליטיקאים הם שקרנים במקצועם, הפועלים בשירותה של האלימות ה'חוקית' (של המדינה) לדיכוי ההמונים. קיימים בהחלט טיפוסים אחרים של פוליטיקאים. אך במרכז הדיון יעמוד הדמגוג, אותו טיפוס שמביא עמו סכנות אל כל עידן פוליטי, כולל זמננו האוניברסלי בכלל וזה הישראלי בפרט".
במסע בין מקורות ספרותיים, היסטוריים ופילוסופיים, מציג בפנינו ההיסטוריון הפוליטי אדם רז את הדמגוג - טיפוס פוליטי שימיו מקבילים לימי השלטון בהיסטוריה האנושית, ובכל דור ודור הוא מתבלט בכך שהשלטון איננו אמצעי בשבילו, אלא מטרתו היחידה. רז לוקח אותנו אל מאחורי הקלעים של מערכת ההפעלה הדמגוגית: מהמלחמה והבורות, דרך סילוף ההיסטוריה ואספסוף המשרתים ועד השנאה והמחסור המתמיד - שיטות פעולה (מכניזמים) שמוכיחות את יעילותן משחר ההיסטוריה ועד מהדורת החדשות האחרונה.
ידע והבנה פוליטיים, מסביר רז שוב ושוב, מפחידים את הדמגוג כי הם מסכנים את יכולת השליטה שלו. כאוצר בלום של שני הדברים הללו, הדמגוג הוא כלי עזר במאבק נגד דמגוגים באשר הם.
אדם רז הוא היסטוריון העוסק בחקר ההיסטוריה הפוליטית והרעיונית של המאות ה־19 וה־20. בין ספריו: הרצל: מאבקיו מבית ומחוץ (עם יגאל וגנר); טבח כפר קאסם: ביוגרפיה פוליטית; ביזת הרכוש הערבי במלחמת העצמאות; וכן המאבק על הפצצה ומשטר היד הקשה, שני חלקים מתוך טרילוגיה על ההיסטוריה הפוליטית של תוכנית הגרעין הישראלית. כולם בהוצאת כרמל. רז פרסם מספר מחזות, ביניהם אסונו הפרטי של מר סמי סעאדה, וכן מאמרים רבים בכתבי־עת ובעיתונות בארץ ובעולם. לאחרונה הוציא לאור את הרומן המנקה טטיאנה – סיפורו של סמרטוט מדבר. זהו רומן ראשון מתוך טרילוגיה ששני כרכיה הבאים יתפרסמו בחודשים הקרובים.
רז הוא חוקר בעקבות – המכון לחקר הסכסוך הישראלי־פלסטיני.
סדרת ספרי אופק מבית "תלם" נולדה מתוך ההתעוררות הציבורית והמחאה האדירה ששוטפות את ישראל מאז ינואר 2023. היא מבקשת לתרום למדף הספרים (ולכיס) חיבורים שמתבוננים במה שקרה וקורה כאן, להציע לו הסבר ולסייע לשרטט עתיד אחר, טוב יותר.
תלם – במה לשיחה פוליטית אחרת, מיסודה של קרן ברל כצנלסון, מהווה במה כתובה – מודפסת ומקוונת – לדיון מעמיק אודות האתגרים הניצבים בפני מדינת ישראל.
קרן ברל כצנלסון היא מכון חשיבה ומעשה הפועל לבניית תשתיות ארוכות טווח למחנה השוויון בישראל. הקרן פועלת לאור חזונו של ברל כצנלסון וערכי תנועת העבודה, ומתוך מחויבות עמוקה לעיצוב עתידה של ישראל כמדינת רווחה יהודית ודמוקרטית שכל אזרחיה שווים.
מאת: נועם חומסקי
תיאור: כשאתה קורא את ספרו האמור של חומסקי, על שני פרקיו, את המאמר "לשון וחרות", בקובץ זה, או את ספריו על בלשנות בצד ספריו על הבעיות הפוליטיות של השעה, כגון "שלום במזרח התיכון" (1969), אתה עומד בפני פיתוי אינטלקטואלי גדול לחשוף אחדות רעיונית מאחרי המבחר הרבגוני של תשובות מרתקות לבעיות הנראות רחוקות זו מזו, בוודאי בלתי-תלויות אחת בשנייה.
(מההקדמה לספר מאת אסא כשר)
הספר כולל את המסות: "לשון וחירות", "פסיכולוגיה ואידיאולוגיה", "על הפאציפיזם המהפכני של מאסט", "חוק הכוח ביחסים בינלאומיים", "תפקיד האוניברסיטה בעת משבר" ו"שלום במזרח התיכון?".
פרופסור נועם חומסקי הוא אחד מחשובי חוקרי הלשון בימינו – חוקר שחולל מהפיכה בתחומו. נוסף להישגיו המדעיים, היה נועם חומסקי לחלוץ אינטלקטואלי של ביקורת בלתי-מתפשרת על הסדר הקיים, על האידיאולוגיות השליטות והערכים המשתמעים מהם.
מאת: אלקסיס דה-טוקוויל
תיאור: בספרו המשטר הישן והמהפכה הוכיח ההוגה הצרפתי אלקסיס דה טוקוויל (1805–1859) שאף כי המהפכה הצרפתית הייתה אירוע המבשר את העידן הפוליטי המודרני, ואף כי הדגימה הלכה למעשה את השיח הדמוקרטי בן זמננו (זכויות אדם ואזרח, אומה, ריבונות העם), בסוגיה אחת היא הלכה דווקא בעקבות המשטר הישן: הקמתה של מדינה ריכוזית. בדומה למשטר הישן אשר ביטל את שרידי השיטה הפאודלית למען חיזוקה של המדינה, חיזקה המהפכה הצרפתית את המדינה ואת המִנהל שבתוכה, וביטלה גופי ביניים ומוסדות עצמאיים, כשהיא עושה זאת בשם העם – הריבון במקום המלך. בעיניו של טוקוויל, ההמשכיות הזאת שבין המשטר הישן למהפכה הצרפתית איננה רק תיאור עובדתי, אלא גם פגם מהותי, המסביר במידה רבה מדוע נפלה הרפובליקה בקלות לידיו של נפוליאון, כעשר שנים בלבד לאחר פרוץ המהפכה. ההכרעה הפוליטית, לטובת השוויון ועל חשבון החירות, טומנת בחובה סכנה הניצבת בפני כל משטר דמוקרטי: ניהול ומשטור החברה האזרחית, תוך צמצום מעורבוּתה והרחקתה מתהליך קבלת ההחלטות. המשטר הישן והמהפכה אינו רק מחקר פורץ דרך בתאוריה פוליטית, אלא שהוא גם משלים את הניתוח שבו פתח טוקוויל בספרו הראשון "על הדמוקרטיה באמריקה", באשר לתנאים הנדרשים ליצירת משטר דמוקרטי ליברלי, שבלעדיהם מרחפת מעליו סכנה לשלטון אוטוריטרי. המשטר הישן והמהפכה יצא לאור בשנת 1856, ותורגם על-ידי הוד הלוי. נוספו לו אינדקס שמות, מקומות ומושגים וכן אחרית דבר, "שוויון וחירות, מהפכה ומשטר ישן: היֵלכו השניים יחדיו?" על עמדתו החצויה של טוקוויל ביחס למהפכה הצרפתית, מפרי עטו של פרופ' דניס שרביט מהאוניברסיטה הפתוחה, העורך המדעי של הספר.
כרמל
מאת: רון שביט
תיאור: לא היה בהיסטוריה הישראלית, וספק אם העולמית, מנהיג עם פער כה דרמטי בין פסגות מדיניות לבין כישלונות פוליטיים צורבים כמו שמעון פרס. אחד הווינרים הגדולים במדינאות (לשיטתו), חתן פרס נובל לשלום ומנהיג נערץ ברחבי העולם, היה לדוגמה מובהקת לביטוי "אין נביא בעירו". באופן בלתי מפוענח נמנעה ממנו אהדה ציבורית רחבה פעם אחר פעם, כחוט השערה מהיעד הפוליטי הנכסף. בערוב ימיו, בתקופת נשיאותו, זכה אמנם לעדנה קונצנזואלית, אך לא היה בה כדי לפצח את עומק החידה.
רון שביט, אשר חקר במשך שנים את הפער הבלתי נתפס הזה, לוקח אותנו למסע היסטורי ופסיכו-פוליטי מרתק הנפרס על פני ארבעה עשורים. צעד אחר צעד, בעשרים ושבעה אירועים היסטוריים דרמטיים, מצרף שביט את החלקים הקטנים לתמונת הפאזל הגדולה. ההפרדה המלאכותית לכאורה שיצר שביט בין הישות של המנהיג כפוליטיקאי לבין ישותו כמדינאי משרתת בסופו של דבר את מלאכת התרת התעלומה. שמעון פרס, אחד המנהיגים החשובים והמשפיעים בתולדות מדינת ישראל, לקה כמובן ככל בן תמותה בחסרונות, קיבעונות ומשגים, אבל עם זאת יצירתיותו, מעשיותו וחלומותיו רקמו שמלת בטון של ביטחון וחצבו תקווה בלתי נואשת לשלום. הבנת דמותו והתנהלותו היא חלק בלתי נפרד מהבנת ההיסטוריה הישראלית.
שמעון הפוליטיקאי, פרס המדינאי אינו ספר על פרס בלבד, שכן מדובר במורה דרך פסיכו-פוליטי למנהיגות. מנהיגים, ככל בני האנוש, הם עולם מלא של קווי אופי, אמונות וסגנון אישי, אשר לעיתים מתקיימים באופן סדור ונוח להבנה ולעיתים הם כמערבולת הנדמית כאוטית ומלאת סתירות. גם את השיטה וגם את היעדרה כביכול חשוב לחקור ולפענח, שכן מנהיגות היא עמדה אנושית מופלאה ונדירה שהשפעתה על חיינו אינה פחות מקריטית.
רסלינג
מאת: נעמה אביעד, נועם זיצמן
תיאור: בתחילת שנת 2011 , נהרו מיליוני אנשים ברחבי העולם הערבי אל הרחובות והכיכרות ובפיהם הקריאה: "העם רוצה בהפלת השלטון". טעמן של התקווה והאופוריה שהיו מנת חלקם של ההמונים, התחלף עד מהרה באכזבה ובתחושה שהמהפכה למענה נלחמו, נגנבה מהם על ידי גורמים מאורגנים יותר או אלימים יותר. בהדרגה, חלחלה בציבור ההכרה כי המטרות שלשמן יצאו ההמונים לרחובות, לא התממשו, ומצבו של האזרח הפשוט במדינות ערב אף הורע. אלה שהפגינו בתחילת 2011 ברחובות, מצאו את עצמם מסתתרים מאחורי מקלדותיהם או תרים אחר מחסה מפני האלימות הגואה בחלק מן המדינות.
ספר זה מקבץ את השירים שהיו חלק מן הפסקול של השנים האחרונות בעולם הערבי - שירי רוק, היפ-הופ, ראפ ועוד - שזכו למיליוני צפיות באתר "יוטיוב", ונעשו המנוניהם של ההמונים, תחילה ברחובות ובכיכרות ואחר כך בתוככי הבתים.
נעמה אביעד ונועם זיצמן הם חוקרים בכירים במרכז למחקר מדיני של משרד החוץ. שניהם בעלי תואר שני בלימודי האסלאם והמזרח התיכון ובספרות ערבית, וחוקרים את העולם הערבי שנים רבות מזוויות חברתיות, מדיניות וכלכליות.
מאת: אליזה רקלו
תיאור: "אוטופיה היא המציאות היחידה" [אליזה רקלו]
"אלה התוקפים אותה יכולים לעשות זאת במצפון שקט. אין ספק שתנועת השינוי תוביל למעשי אלימות ולמהפכות, אבל האם העולם הסובב אותנו אינו עולם של אלימות מתמשכת ומהפכה מתמדת? ובין העומדים משני צידי המתרס במלחמה החברתית, מי יהיו האנשים שיישאו באחריות? אלה המכריזים על עידן של צדק ושוויון לכול, ללא הבדל מעמדות ויחידים – או אלה המבקשים להותיר את המחיצות על כנן וכתוצאה מכך לשמֵר את השְׂנאוֹת והכיתתיות, אלה המוסיפים עוד ועוד חוקי דיכוי ושאינם יודעים לפתור בעיות אלא באמצעות חיילים, פרשים ותותחים?! ההיסטוריה מאפשרת לנו לקבוע בוודאות גמורה שפוליטיקה של שנאה גוררת תמיד שנאה, מחמירה בהכרח את המצב הכללי או אפילו מביאה לחורבן מוחלט. כמה אומות נכחדו כך, על המדכאים והמדוכאים גם יחד! האם גם אנו נִכחֵד בתורנו? אני מקווה שלא, וזאת הודות למחשבה האנרכיסטית המפלסת את דרכה יותר ויותר ומחדשת את היוזמה האנושית."
נהר ספרים
מאת: אמנון מגן, משה נתיב
תיאור: יום העיון מוקדש למחשבה הסוציאליסטית בימינו ומתקיים בעקבות הופעת ספרו של חברנו אשר מניב "אדונים לגורלנו". אשר מניב הוא חבר לעבודה, מרצה באפעל, איש יד טבנקין, ובשבילנו זה אירוע חגיגי והזדמנות לשוחח על הרעיונות והאתגרים שהספר מעורר. סגנון הדברים בספר, כפי שנוכח מי שקרא אותו, הוא מרתק וקריא, גם כאשר הוא דן בסוגיות עיוניות מורכבות.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יוסף שמיר
תיאור: בחורף שעבר חידש את פעולתו "החוג לסוציאליזם", שנוסד בשעתו ע"י מרדכי בלאנש ז"ל. את חידושו יזמו חברים מספר מצוות העובדים בגבעת חביבה וביד טבנקןו, ואליהם נוספו עוד אחרים.
החוג איננו פועל כחוג לימודי פתוח, הבא להפיץ את רעיונות היסוד של הסוציאליזם ברבים. כוונתו לרכז חברים בעלי יידע בנושא, ובעלי רצון להעלות לדיון בעיות יסוד בתחום התיאוריה והמעשה הסוציאליסטי, בישראל ובעמים. דיון מעין זה הוא בעינינו צורך דחוף ביותר.
אחרי שקיימנו מספר פגישות רצופות ונערכו בהן דיונים בכמה משאלות היסוד של הסוציאליזם החלטנו להוציא את הדברים בכתב, בהוצאה משותפת של יד טבנקיו וגבעת חביבה.
החוברת הראשונה מוקדשת למחשבה סוציאליסטית בימינו.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אשר מניב
תיאור: הנני מביר את הבאים ליום עיון זה ואני שמח, שאפשר עדיין לכנס ציבור רציני לדבר על סוציאליזם אצלנו ובעולם.
החלטנו להתחיל את הריון היום בשאלה הכללית יותר, העקרונית יותר שקראנו לה: "השלב הבא בסוציאליזם". כשלעצמי אני חושב, שזה לא רק השלב הבא בסוציאליזם, אלא זה גם השלב הבא בדמוקרטיה. שכן, לדעתי, אין עתיד לדמוקרטיה, אם לא נדע להעביר אותה קרוב ככל האפשר לאותם התחומים, שבהם האדם חי ופועל בחיי היום-יום שלו. ונדמה לי, שגם בעניין זה יש לקיבוץ תשובה, שאין מוצאים אותה בנקל במקומות אחרים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: תומר פרסיקו
תיאור: קצת יותר משלושים שנה לאחר קריסת הגוש הקומוניסטי, ולאחר מה שנראה כמו מסע ניצחון עולמי של הדמוקרטיה הליברלית, נמצא הליברליזם תחת מתקפה בכל העולם.
בספרו ליברליזם מסביר תומר פרסיקו בקצרה ובבהירות מהו ליברליזם, מהם שורשיו ומדוע נקלע הסדר הליברלי למשבר קשה כל כך. פרסיקו משרטט את לידתו של הסדר הליברלי מתוך ימי הביניים ודרך תנועת הנאורות, עומד על מקור כוחם של אויבי הליברליזם בעת הזאת - הפונדמנטליזם הדתי, הזהותנות והתנועות הפופוליסטיות — ולבסוף ממקם את משבר הליברליזם בישראל בהקשר עולמי, ומציע נתיבים אפשריים שיסייעו לליברליזם להתגבר על נקודות התורפה שלו.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: רות הכהן-פינצ'ובר, ירון אזרחי
תיאור: בספרם להלחין כוח, לשיר חירות מבקשים המחברים – רות הכהן-פינצ'ובר וירון אזרחי – לחשוף את פניהם הרבות של הקשרים האינטימיים, הגלויים והסמויים, בין המוזיקה והפוליטיקה כפי שאלה התגלו והתגלגלו בתולדות השתיים במאות השנים האחרונות במערב. עיקר הדגש בספר הוא על חשיפת הרקמה הרגשית והאסתטית של משטרים מונרכיים, לאומניים, טוטליטריים, ליברליים ודמוקרטיים כפי שהיא מתגלמת מבעד לקשרים אלה. מלכים ושליטים, מתברר, ידעו לרתום את המוזיקה לאסתטיזציה ולרוממות הכוח, אך המוזיקה מצאה את מקומה גם בעידוד הסולידריות וההתלהבות של מהפכנים. בטקסי לוויות מלכותיים וממלכתיים קידשה המוזיקה את עלילות השליט המת ועוררה תקווה לעתיד זוהר. במדינה הלאומית היא ידעה לכסות על פחד המוות במקצבים וזמרה של חיילים הצועדים מאחורי הדגל אל שדה הקרב, אך בה בעת נתנה ביטוי לתחושות מקבריות ולמרי אנטי-מלחמתי.
ברוח הליברליזם העולה, טוענים המחברים, הצליחה המוזיקה לא אחת לגלם את הפנימיות, הבדידות והרפלקסיביות של היחיד, אך גם לטפח את אסתטיקת השיח הקאמרי הבין-אישי; ובדמוקרטיה ביקשה להשמיע את "קול העם". המוזיקה שימשה ומשמשת לפיתוי קונים וצרכנים בתרבות הקפיטליסטית, זאת בצד ביטוי לזעקת הנדכאים בשכונות העוני. במשטרים שונים היא הנפישה את קול האישה הנבגדת או המדוכאת, אך גם את זו המבקשת לקרוא תיגר על כבלים חברתיים ותודעתיים.
מהם המנגנונים ההדדיים של שתי אמנויות חמקמקות אלו – אמנות הצליל וא(ו)מנות השלטון – שאפשר ומאפשר מגוון כה רחב של עיצובי הסובייקט הפוליטי ודמות הריבון וממשלתו? דרך דוגמאות היסטוריות רבות הספר מוביל את קוראיו לכמה תשובות עקרוניות לשאלה זו, הנובעות מתוך סגולותיהן הייחודיות של כל אחת מן התופעות הנדונות כפי שהן עוצבו בהקשרים התרבותיים השונים.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: בן שפירו
תיאור: חולקים על תורת ההתחממות הגלובלית? מתנגדים לטרור התקינות הפוליטית? מאמינים שמהגרים בלתי-חוקיים צריכים לחזור לארצם? אנשי השמאל הקיצוני לא יבחלו בשום אמצעי כדי להציג אתכם כפושעי מלחמה, סוטי מין, נצלנים, מושחתים ופשיסטים באופן כללי. ואז, אחרי ששמכם הטוב נרמס עד עפר, הם יקראו לפטר אתכם ממערכת העיתון, ממשרת המרצה או מהתפקיד הציבורי שלו מוניתם.
אם תשאלו את בן שפירו, אחת ההצלחות הכבירות של השמאל היא הנצחת השקר שהימין השמרני הוא בריוני, מתלהם וסותם פיות, בעוד הוא עצמו עדין נפש, אצילי ולוחם למען חופש הביטוי. בספר זה חושף שפירו את שיטות ההשתקה וההשחרה שפיתחו בריוני השיח של השמאל האמריקני, כדי לחסל את יריביהם הפוליטיים. הקורא הישראלי, אשר מוטרד מניצנים לשיטות אלו שכבר נראו בארץ, עשוי לגלות בספר את מה שעוד צפוי פה.
• כיצד מסמן השמאל הקיצוני ומשמיד כל סממן ימני במוקדי הכוח?
• מהי הטקטיקה החביבה על הפרוגרסיבים במהלך ויכוח עם יריב שמרני?
• איך בתור ימנים "ידועים לשמצה" תדעו שפעלתם נכון בזירה הציבורית?
• מדוע דווקא ברק אובמה, הנשיא האלגנטי והמשכיל, הוא מגדולי הבריונים של המאה?
הוצאת סלע מאיר
מאת: בן שפירו
תיאור: בן שפירו חושב שיש סיבה טובה לכך שאנשי ימין מפסידים בוויכוחים. לדעת שפירו, אחד העיתונאים החריפים והשנונים בשיח האמריקאי, התמקדותם של אנשי ימין בעובדות ובטיעונים לוגיים, הופכת אותם פגיעים לבריונות המילולית של אנשי שמאל.
במלים אחרות, אנשי ימין מופיעים לדיון תרבותי. אנשי שמאל עולים עם כפפות אגרוף ומטרתם היחידה היא ניצחון. ספרון זה ילמד אתכם כיצד להנחיל לאנשי שמאל מפלה.
בן שפירו פורש בתמציתיות את הטקטיקות המלוכלכות שמפעילים שמאלנים כדי להימנע מדיון הוגן ושיטתי, ואז מסביר כיצד אפשר להימנע מנפילה למלכודות האלה, להיערך לקרב בדרך הנכונה — ולנצח.
הוצאת סלע מאיר
מאת: גד סע
תיאור: "בניגוד למגפות אחרות שפתוגנים ביולוגיים אשמים בפריצתן, במגפה הנוכחית אשמים אוסף רעיונות שנולדו באקדמיה ומפרקים את מבני ההיגיון, החירות והכבוד האישי שלנו."
רוח בלהות מנשבת באמריקה. סטודנטים שמתבצרים בקמפוסים של אוניברסיטאות העילית, אנרכיה ברחובות, ביזת חנויות, תיאור מחבלי הנוח'בה כ"לוחמי חופש", הערצה של אוסאמה בן־לאדן, פיטורי מדענים ובכירי חברות היי־טק המצטטים ממצאים שאינם הולמים את פוליטיקת הזהויות – התופעות הללו כבר מזמן אינן נחלת שוליים קיצוניים, והן מחריפות והולכות.
מה שמניע את האירועים האלו היא השתלטות מעין־טפילית של תבניות חשיבה מעוותות על התודעה המערבית. כך לפחות טוען חוקר מדעי החברה היהודי־קנדי גד סעד. בספרו השנון פרזיטים, סעד משתף בניסיונו האישי כמרצה ולא עושה הנחות לאף אחד: הוא מראה כיצד חשיבת העדר הפרוגרסיבית משמידה את השכל הישר ומאפשרת את פריחתן המחודשת של רעות חולות רבות, מהפרעות אכילה ועד אנטישמיות, ומציע דרכי התמודדות ומאבק שכל אחד מהקוראים יכול ליישם אפילו בחיי היום־יום.
* מדוע נאלצים מדענים וחוקרים אמריקנים לצנזר את ממצאיהם?
* איך מעוותים את החשיבה והמדע מטבעות לשון כמו "גבריות רעילה"?
* למה דבקות באידיאולוגיה של "גיוון, הכללה ושוויון" מסכנת את החברה?
* האם יש שיטה אמינה לקבוע מה נכון ואמיתי?
הוצאת סלע מאיר
מאת: דאגלס מאריי
תיאור: גל עכור של תיעוב־עצמי שוטף את העולם המערבי. אינטלקטואלים בעיני עצמם, סטודנטים מוסתים ועיתונאים רודפי רייטינג הפכו את ביזוי הערכים, היצירות והמנהיגים שכוננו את התרבות המערבית לכרטיס הכניסה למועדון המוסריים והנכונים.
מי שמרוויח מהאופנה הזו אלו משטרי הרשע, הדיקטטורות ומפירי זכויות האדם האמיתיים ברחבי העולם, ששמחים לתמוך בכל הפגנה שבה זועקים אידיוטים שימושיים ש"אמריקה היא מדינה גזענית", תוך כדי שהם רוצחים את אזרחיהם ומאיימים על מדינות שכנות.
דאגלס מאריי מראה כיצד אויביו הגדולים ביותר של המערב התפתחו בעשורים האחרונים דווקא בשורות העילית האינטלקטואליות שלו עצמו, ואיך נוצרה המציאות שכל מי שמנסה לעמוד מולם – מושחר ומושתק מיד.
אך אם המערב רוצה לשרוד ולהתגבר על האיומים עליו מבפנים ומבחוץ, יש לנצח בקרב שנכפה עליו: להצביע על הצביעות והכחש שבטיעונים האנטי־מערביים ולפתח מחדש את הביטחון העצמי בציביליזציה שהביאה לעולם את בשורת החירות, הצדק והשוויון.
הוצאת סלע מאיר
מאת: ג'ונתן היידט
תיאור: ג'ונתן היידט, פסיכולוג חברתי בעל שם עולמי, מציע מבט רענן ומאיר עיניים על האופן שבו בני האדם משייכים את עצמם לקבוצות חברתיות שונות, ומאתגר את תפיסות המוסר, הפוליטיקה והדת המקובלות, הן מימין והן משמאל. התיאוריה פורצת הדרך שלו תעורר עניין רב אצל ליברלים, שמרנים או ליברטריאנים, ובכלל אצל כל מי שמחזיק בהשקפה פוליטית או אמונית כלשהי, ומרבית הסיכויים שגם תעמיד לבחינה מחודשת את הקונבנציות שהם חיים לפיהן.
בשפה נגישה, בהירה וקולחת היידט מסביר איך אנשים בוחרים לקשור את עצמם לקבוצה חברתית מסוימת וכיצד הם נלכדים במטריצות המחשבה של קבוצה זו, מדוע בני אדם לא מקבלים החלטות על סמך היגיון מנומק אלא על בסיס אינטואיציה, כיצד המוסריוּת מגבילה ומוליכה שולל אפילו את האדם עצמו ועוד.
דרך סקירה דקדקנית של מהלך ההיסטוריה היידט מספק לקוראים את המפתח להבנת הנס שבבסיס שיתוף הפעולה בין בני האדם, ובה בעת חושף את הקללה הטמונה בבסיס חילוקי הדעות והעימותים הנצחיים בינינו. הוא מעודד פתיחות מחשבה וחקר עצמי, ומבקש מקוראיו לראות את הדבשת שעל גבם ולהחליף את הזעם והפלגנות בפליאה וסקרנות.
ידיעות אחרונות
מאת: אריאל פיקאר, יעל גוראון
תיאור: בשנת 2015 תשע"ה יזמו הרב שי פירון ושלמה דברת, יחד עם אנשי ציבור ומנהיגים, את הקמתה של תנועת פנימה במטרה להתמודד עם הפיצול והקיטוב בחברה הישראלית.
פנימה פועלת ליצירה של אתוס ישראלי המבוסס על סולידריות, תיקון ותקווה באמצעות פתרונות ישראליים משותפים לסוגיות הליבה הפוצעות ומפצלות את החברה.
פנימה התמקדה בהצעות למדיניות חדשה במגוון תחומים כגון סוגיית השבת במרחב הציבורי, השירות הצבאי-לאומי-אזרחי, מעמדם של מקומות קדושים בישראל ועוד.
במקביל לעבודה המאומצת על תוכניות מעשיות התעורר הצורך בגיבוש השקפת עולם רעיונית וחזון משותף לרוב החברה הישראלית. לשם כך הוקם בשנת 2021 תשפ"א בית יוצר ישראלי. פנימה היא בית של פתרונות ואילו בית יוצר ישראלי - בית של רעיונות. הספר שלפניכם הוא פרי עבודתם של עמיתי ועמיתות בית יוצר ישראלי, שלמדו, התווכחו וכתבו במהלך שנת הלימודים תשפ"א. הם הקדישו יום בשבוע לדיון משותף וליצירה אישית שתבטא את השקפת העולם והחזון הראויים למדינת ישראל, מדינה יהודית ודמוקרטית.
ידיעות אחרונות
מאת: מרטין וולף
תיאור: מה קורה כאשר נישואי הדמוקרטיה והקפיטליזם מתערערים? מרטין וולף, הפרשן הכלכלי הראשי של ה־Financial Times ואחד מהוגי הדעות המובילים בתחום הכלכלה העולמית, מנתח בספרו פורץ הדרך את הדינמיקה בין שתי המערכות הללו וטוען כי גירושים ביניהן יהיו אסון עולמי. וולף, שמעולם לא נתפס כאדם אופטימי, לא היה מודאג כפי שהוא כיום. הדמוקרטיה הליברלית נמצאת בנסיגה, בעוד הסמכותנות הולכת וצוברת תאוצה. הקשרים שאמורים לחבר בין שווקים פתוחים לבחירות חופשיות והוגנות מתערערים, אפילו בלב הדמוקרטיות הגדולות – ארצות הברית ואנגליה.
בעשורים האחרונים, צמיחה כלכלית אטית, אי־שוויון גובר בחלוקת העושר, והידרדרות האמון בממשלות ובמוסדות דמוקרטיים ערערו את ערכי החירות. בכל העולם נשמעים קולות שטוענים ש"הקפיטליזם יפעל טוב יותר ללא דמוקרטיה", או להפך – "שהדמוקרטיה עדיפה ללא קפיטליזם". וולף מתמודד עם טענות אלו ומראה כיצד, על אף הכישלונות של השנים האחרונות, הקפיטליזם הדמוקרטי הוא עדיין השיטה הטובה ביותר שהמציאה האנושות לקידום שגשוג וצדק חברתי.
הספר מנתח באופן ברור ומעמיק את הגורמים למשבר, ומדגיש כי רק שילוב איתן בין עקרונות הדמוקרטיה והקפיטליזם יכול להבטיח עתיד יציב ומשגשג. וולף קורא לחיזוק אמונה משותפת בטובת הכלל ולביסוס אזרחות פעילה כאבני הבניין של חברה בריאה.
המשבר של הקפיטליזם הדמוקרטי המבוסס על מחקר קפדני ונתונים מוצקים הוא קריאה נחרצת לפעולה: שמירה על החירות הכלכלית לצד בחירות חופשיות והוגנות, ועידוד חלוקה שוויונית של פירות השגשוג. במבט חד ואמיץ, וולף מציע חזון חדש לתקופה מאתגרת זו, שבו פוליטיקה וכלכלה משתלבות יחד למען עתיד טוב יותר לכולנו. זהו קול קורא לחשבון נפש, כי עצם קיומה של הדמוקרטיה מוטל על כף המאזניים.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: גל אריאלי
תיאור: מזה זמן רב וביתר שאת בשנים האחרונות מתקיימת מחלוקת נוקבת על טיבו של המשטר הישראלי. מצד אחד יש הרואים בישראל דמוקרטיה ליברלית משגשגת הפועלת בתנאים קשים; מצד שני יש הכופרים בעצם ההגדרה של ישראל כדמוקרטיה ומאפיינים את המשטר שלה כמשטר אפרטהייד או סוג אחר של משטר לא דמוקרטי. ספרו של גל אריאלי אינו מציע פתרון למחלוקת זו על ידי הצעת הגדרה נכונה יותר. אריאלי טוען שאין דרך ליישב את הוויכוח על המשטר הישראלי, מכיוון שהמחלוקת על הגדרת המשטר הישראלי משקפת מחלוקת ביחס לשתי שאלות יסוד בסיסיות יותר: ראשית, כיצד, אם בכלל, מגדירים וממשיגים דמוקרטיה? שנית, כיצד, אם בכלל, מתחשבים בשאלת הגבולות של ישראל כגורם בדיון על המשטר שלה?
ספר זה בוחן לעומק את שאלות היסוד האלה ומציע חלופה לאפיון המשטר הישראלי. המחבר טוען שהסיווגים הסותרים של ישראל חושפים את המגבלות האינהרנטיות של ה"דמוקרטיה" כמושג אנליטי; מגבלות אלה מטילות בספק כל נסיון להציע הגדרה סגורה וכוללת של המשטר. לכן, כחלופה להגדרה של המשטר בכללותו נטען שיש להסיט את המיקוד לבדיקה לא-מִצְרָפִית של רמות דמוקרטיוּת על פני ממדים שונים, בהתאם לתפישה השולטת כיום בחקר משטרים. בהקשר זה עולה הטענה שהתשובות ביחס לגבולות המשטר מכתיבים מראש את אפיונו של המשטר. אי לכך מוצע לנתח את המשטר הישראלי לפי אזורי שליטה שונים בתקופות שונות. הספר מדגים כיצד הגישה הזאת מאפשרת לבחון שני גורמי מפתח המעצבים את המשטר – הסכסוך וכוחה של המדינה – וכמו כן לדון בשאלת היציבות היחסית של המשטר הישראלי, יציבות שייתכן שהולכת ומתערערת בשל שחיקה אפשרית של הממד הליברלי.
רסלינג
מאת: יחיאל אדמוני
תיאור: בין התהפוכות, וההתפתחויות שהביאה עמה מלחמת ששת הימים בולט נושא ההתיישבות בשטחים. מייד עם תום הקרבות עמדה ישראל בפני מצב חדש - בלא שיהיו בידי קברניטיה "תוכניות מגירה" לגבי הדרך שיש לנהוג בשטחים ובתושביהם. ספר זה מתאר את מערכת השיקולים והפעילויות באשר להתארגנות, לתכנון ולביצוע של המעשה היותר קובע לגבי עתידם של השטחים, מתוך המגמה להגיע לשלום עם הפלסטינים תושבי השטחים, תוך הבטחת ביטחונה של ישראל.
הספר מתמקד בעשור הראשון 1977-1967, תקופת שלטון המערך;  עשור שהצטיין בתנופה במעשה ההתיישבות משני צדי הקו הירוק.
עמידתו של המחבר, כאיש מחלקת ההתיישבות של הסוכנות ואיש הוועדה הממשלתית להתיישבות בשטחים, בצומת מערכת ההחלטות ומנופי הביצוע, הקנתה לו את הבקיאות בנושא. הוא מגולל בפני הקוראים את המסכת במבט אישי, תוך חשיפת פרטים ועובדות שלא פורסמו עד כה.
הספר מתאר את הכוחות הפורצים להתיישב ואת הכוחות העוצרים;  הוא מספר על העושים את המעשה בשכרון חושים בלתי-ראציונאלי ועל הכוחות שפועלים בשיקול דעת, ומתאר את מגוון התוכניות והמחלוקות סביבן שחלקן היו ענייניות וחלקן בגלל יריבויות אישיות.
הספר שופך אור נוסף על הנושא שאינו יורד מסדר היום הלאומי שלנו, והוא מוגש באחריות, בהערכה לעושים במלאכה תוך נקיטת עמדה של המותר והאסור בתחום הרגיש שמעורבים בו ביטחון ומיסטיקה, כובשים ונכבשים, מתיישבים וצה"ל, שמירת חוק ופריצתו.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: זאב צור
תיאור: הקיבוץ המאוחד ביישובה של הארץ, כרכים א'-ד' שנים 1980-1927. עבודה מקיפה ביותר של זאב צור על קורות הקיבוצים והקיבוץ המאוחד בפרט.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: זאב צור
תיאור: הקיבוץ המאוחד ביישובה של הארץ, כרכים א'-ד' שנים 1980-1927. עבודה מקיפה ביותר של זאב צור על קורות הקיבוצים והקיבוץ המאוחד בפרט.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: ניסים כהן, רון דול, טל אבוטבול
תיאור: התפיסה המסורתית במינהל הציבורי קובעת כי עובדי שירות המדינה נדרשים לשירות בעל אופי ממלכתי וא-פוליטי. אף על פי כן, ולמרות הניסיונות לצמצם את תופעת המינויים הפוליטיים בעשורים האחרונים, היא נמשכת ומתרחבת. על אף טענות הנשמעות לאחרונה, במיוחד לאחר אוקטובר 2023, כי שירות המדינה הפך מקלט לעסקנים מפלגתיים ולמקורבים נטולי כישורים מתאימים, ולמרות ריבוי התחקירים המתפרסמים בתקשורת, עד כה אין בנמצא נתונים מהימנים בנושא מינויים פוליטיים.
המחקר הנוכחי מבקש להציג לראשונה תמונת מצב ברורה, אובייקטיבית ומבוססת נתונים של פטורים ממכרז בשירות המדינה, הקשורים לדעתנו קשר בל יינתק מתופעת המינויים הפוליטיים. זאת תוך בחינת ההחלטות שהתקבלו בנושא הפטור ממכרז וההתפתחויות שחלו בו לאורך השנים, ובפילוחים שונים. אנו מציגים את מספר ההחלטות והמשרות שזכו לפטור לפי שנים, לפי ממשלות, ולפי נציבי שירות המדינה שכיהנו נכון לעת מתן הפטור.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: דנה בלאנדר, עופר קניג
תיאור: "בראש המדינה עומד נשיא" - מהי המשמעות של קביעה זו המופיעה בחוק-יסוד: נשיא המדינה? מהו תפקידו של הנשיא בישראל? האם הנשיא מסמל את הממלכתיות? האם הנשיא הוא בעל מעמד טקסי בלבד או שהוא רשאי להתערב במחלוקות שעל סדר היום הציבורי? האם מוסד הנשיאות נחוץ?
המחקר הנוכחי, ראשון מסוגו על מוסד הנשיאות בישראל, סוקר את תפקיד הנשיא (ראש מדינה טקסי) בדמוקרטיות פרלמנטריות, מתאר את מוסד הנשיאות בישראל - את עיגונו החוקי ואת הבחירות לתפקיד - ובוחן בעיון את תפקידיו הפורמליים והבלתי פורמליים של הנשיא, מהם טקסיים ומהם מהותיים (שיש בהם שיקול דעת). המחקר מציג גם המלצות לשינויים בתפקיד הנשיא שיחזקו את ההיבטים הממלכתיים של מוסד הנשיאות; כן מובאת אפשרות לאימוץ שינויים מרחיקי לכת יותר בסמכויות הנשיא, המותנים בהסדרה כוללת של היחסים בין הרשויות.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
הצג עוד תוצאות