נמצאו 198 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: דפנה ליאל
תיאור: המערכת הפוליטית נכנסה בשנים האחרונות לוורטיגו, ששינה את פניה: הימין והשמאל פנו לכיוונים חדשים, המפלגות הערביות והחרדיות עברו טלטלה, והרשתות החברתיות אילצו את הפוליטיקאים לעדכן את מודל ההפעלה שלהם. עושים פוליטיקה הוא ספר ייחודי על העולם הפוליטי שמעבר למהדורות החדשות. הוא בוחן מה היעד במצפן של המנהיגים שלנו, איך הם רואים את ישראל בעוד 50 או 100 שנה, ואם כל האמצעים כשרים בדרך למטרה. הוא מאפשר להבין את תהליכי העומק שעוברת החברה הישראלית ולראות את הסוגיות הפוליטיות הבוערות במשקפיים חדשים. זהו מורה נבוכים שמסביר איך מתנהלת המערכת הפוליטית מאחורי הקלעים ומדוע המציאות כל כך שונה מכל מה שלמדנו. הוא לוקח את הקורא לביקור בלתי-אמצעי במסדרונות השלטון –מהקבינט המדיני-ביטחוני, דרך ועדת השרים לחקיקה ועד לחדרי המשא ומתן שבהם מוקמות ממשלות. בין דפי הספר גם תמצאו מענה לתעלומות שמעסיקות את הציבור, כגון למה הסקרים לא מדייקים, מה הן שיטות הפעולה של הלוביסטים ואם הפוליטיקה בימינו באמת מושחתת יותר. הבסיס לספר הוא הפודקאסט המצליח "עושים פוליטיקה", שזכה למיליוני האזנות והוכיח שהציבור צמא לדיון מעמיק בסוגיות המהותיות שקובעות את עתידו. הוא כולל עשרות ראיונות מאירי עיניים עם המוחות הפוליטיים המבריקים בישראל – חוקרים, עיתונאים, פוליטיקאים ויועצים אסטרטגיים ומיועד לכל מי שאכפת לו לאן ממשיכים מכאן.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אייל פרופר
תיאור: האמרה המיוחסת לנפוליאון, "מוטב לתת לענק הסיני לישון; כשיתעורר, העולם ירעד", מתאימה לשינויים המתרחשים בעולם בעשור האחרון – סין מתעוררת והעולם רועד. העוצמה הכלכלית והמדינית של סין מורגשת כמעט בכל פינה על פני הגלובוס. היא מעלה שאלות רבות לגבי מקומה ותפקידה במאה ה-21 ותהיות כיצד נושפע, כל אחת ואחד מאיתנו, מצעדיה של סין.

מה אנחנו יודעים על סין? מעט מאוד. כמעט כל אחד יודע לומר שסין היא מדינה ענקית ו"מסתורית" ובה האוכלוסייה הגדולה בעולם; לסינים שיער שחור ועיניים מלוכסנות והם מדברים וכותבים בשפה משונה שאינה מובנת במערב. ככל שעוברות השנים יותר ישראלים רוכשים ציוד טכנולוגי סיני ונוסעים באוטובוסים ובמכוניות חשמליות מתוצרת סין. בתקשורת קוראים על "האיום הסיני" ועל כך שסין, אשר ממנה יצא נגיף הקורונה, צועדת בדרכה לכבוש את העולם או לקנות את רובו או את חלקו, תוך קריאת תיגר על ההגמוניה האמריקאית. אולם מעטים בישראל יודעים את שמו המלא של נשיא סין; מהי "המפלגה הקומוניסטית" ששולטת בסין; מיהם האישיים והגופים המשפיעים בסין; כיצד מתפקדת מדינת ענק זו; ומהם האינטרסים הפנימיים והחיצוניים שלה.

"הספר האדום", שנכתב ביוזמתו ובניצוחו של השגריר ד"ר אייל פרופר, מאגד את הידע הרב שנצבר על ידי מיטב מומחי סין בארץ. זהו מקור ייחודי בעברית להכרת סין העכשווית, תוך בחינת ההיסטוריה של החברה והאוכלוסייה, הבנת המשטר והפוליטיקה מזוויות פנים וחוץ וכן בירור יחסיה של סין עם מדינות המזרח התיכון, ובפרט עם מדינת ישראל. מטרת הספר היא להציג לפני הקוראים את השינויים המהותיים שסין עוברת בהנהגת מזכיר המפלגה והנשיא סי ג'ין-פינג וכיווני התפתחות אפשריים לעתידה, ולבחון את השאלה: האם עלינו לחשוש לעתידנו?
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: סטיוארט אייזנשטאט
תיאור: ב־26 במרס 1979 רשם ג'ימי קרטר את הישגו הגדול ביותר כנשיא ארצות הברית. באותו יום הוא התייצב עם מנחם בגין ואנואר סאדאת על מדשאת הבית הלבן בוושינגטון כדי לחתום על הסכם השלום הראשון בין ישראל ואחת ממדינות ערב — הסכם שהנשיא קרטר היה האדריכל שלו. קצת יותר משנה אחר כך ספג קרטר את מפלתו הצורבת ביותר. זה קרה ב־24 באפריל 1980, כאשר שמונה חיילים אמריקאים נהרגו בניסיון כושל לחלץ עשרות בני ערובה אמריקאים שהוחזקו בשגרירות האמריקאית בטהרן בידי סטודנטים חסידי האייתולה ח'ומייני. כישלון המבצע פגע קשה בתדמית של קרטר, והיה מהסיבות המרכזיות להפסדו בבחירות לרונלד רייגן. אחד האנשים שעמדו לצד קרטר במהלך כל החודשים האלה של קידום יוזמת השלום ושל המשבר באיראן היה יועצו הבכיר סטיוארט אייזנשטאט, שבמקביל לעבודתו השוטפת תיעד בדפדפות הצהובות שלו את האירועים. עכשיו, כמעט חצי מאה אחר כך, אייזנשטאט מפרסם את ספרו ג'ימי קרטר, ישראל והיהודים. כשהוא חמוש ביותר מ־5,000 עמודי הדפדפות שבהן תיעד את כל המגעים שהיה נוכח בהם, ומגובה בראיונות עם עשרות מהאישים שהיו מעורבים בשתי הפרשות, אייזנשטאט מציג מבט מרתק, מבפנים, על האירועים הכבירים ההם שהשפעתם מורגשת עד היום בישראל ובעולם כולו.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: גדי היימן
תיאור: כולנו כועסים לפעמים, עצובים לפעמים, מתחרטים לפעמים. כולנו שוגים באשליות, נאחזים בחלומות. לרגשות שלנו יש מחיר והשלכות, לעיתים רק עלינו, לעיתים גם על אחרים. אני כועס על מחבר הספר, שלא הגיש טיוטה בזמן. לשנינו לא נעים. המחבר עצוב, כי לא אהבתי את המבוא שכתב. צריך למצוא דרך לעודד אותו. רגשות הם בדרך כלל עניין לעיסוק פרטי, ליחסים אישיים. החרטה שלה היא שלה. האימה שלו היא שלו. זה לא מה שמעניין את פרופ׳ גדי היימן. הוא מתעניין במקומות שבהם רגשות של כעס מובילים לקטל של מאות אלפים. הוא מתעניין במצבים שבהם רגשות של חרדה מדרדרים אימפריות לסף תהום. הוא מתעניין באירועים שבהם רגשות של חרטה מובילים מנהיגים להימורים מטורפים. למעשה, כפי שהוא מדגים בספר, כך מתנהל העולם. כך מוכרע גורלם של מיליארדים. יש משהו מתעתע בספר שלו: הוא מתאר תהליך עוכר שלווה בסגנון קולח, כמעט מחויך. את העולם הוא מדמה לעיירת ספר במערב הפרוע. ״החוק קיים אך הנבלים בעיירה רואים בו המלצה בלבד... כיוון שכך, אף על פי שרוב התושבים בעיירה הם טיפוסים נורמטיביים, הם אינם מעיזים לצאת מפתח ביתם ללא אקדח בחגורתם. הפיתוי להשתמש בנשק קבוע״. כאשר תתחילו לקרוא את הספר, אולי תחשבו לרגע שאתם כבר יודעים הרבה ממה שכתוב בו. אתם יודעים שהיפנים תקפו בפרל הרבור, שהצרפתים התעקשו להשפיל את גרמניה, שצ׳כוסלובקיה ננטשה, שישראל כבשה את חצי האי סיני, שרוסיה ואוסטרו־הונגריה התקשו להסתדר, שצ׳מברלין החניף להיטלר. אבל למה קרו כל הדברים האלה? היימן בוחן בדקדקנות תהליכים של קבלת החלטות. הוא מביט בחדות מפוכחת במניעים העמוקים שמגלגלים מנהיגים ואומות לאסון ידוע מראש, למרחץ דמים אכזרי וחסר תוחלת. פה ושם, זה יזכיר לכם את ״מצעד האיוולת״ הקלאסי של ברברה טוכמן. אבל היימן לא רואה איוולת, הוא רואה קנאה וחרטה, פחד ואשליה, בושה ואשמה. אזמל המנתחים שלו מיטיב לחדור לנבכי הנפש הסוערת של קיסרים ומצביאים, דיפלומטים ושרים. ולא, הם לא טיפשים. היה נוח יותר, קל יותר, לחשוב שהם טיפשים. אלא שזו לא תהיה אבחנה מדויקת. היימן מוכיח שהם הרבה יותר גרועים מטיפשים. הם אנושיים.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: עדנה הראל פישר, תמר הוסטובסקי ברנדס, ליטל פילר
תיאור: מדוע המאבק בשחיתות שלטונית הוא אינטרס של כל אזרחית ואזרח? מדוע שחיתות־על קשה לזיהוי? מדוע המאבק בשחיתות שלטונית מורכב כל כך? כיצד מאיימת שחיתות שלטונית על המשטר הדמוקרטי? כיצד מסייעים שקיפות וחופש המידע למאבק בשחיתות שלטונית? מהו זרע הרע הטמון ביחסי הון־שלטון? מהי דמותו של העיתונאי החוקר, ומהו ייחודה של תקשורת חוקרת? מדוע עיתונות חוקרת חיונית לשמירה על החברה מפני שחיתות שלטונית?

שאלות אלה ורבות אחרות נדונות בקובץ זה, שייחודו במגוון נקודות המבט של הכותבים והכותבות שנתקבצו אליו. הקובץ נועד להקנות כלים עדכניים לדיון הציבורי בנושא השחיתות השלטונית, מופעיה ונזקיה, היכרות עם מורכבות המאבק בשחיתות השלטונית והבנה מחודשת של החשיבות העמוקה שיש למאבק מתמיד ועיקש כנגדה, לטובתה של החברה הישראלית ולטובתו של כל אזרח ואזרחית במדינה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: ידידיה צ' שטרן, שוקי פרידמן, ישי פרס
תיאור: מדינת לאום שבה הלאומיות אינה זהה לאזרחות איננה תופעה חריגה בנוף העולמי. אולם התנאים הייחודיים של ישראל, מדינת הלאום היהודית, הופכים אותה למעבדה לבחינת האתגרים הניצבים לפני מדינת הלאום המודרנית והשאלות המרחפות מעל תופעת הלאומיות בכללה. האם הלאומיות היא תופעה חדשה או עתיקה? כיצד מיישבת מדינת לאום דמוקרטית את המתח בין מרכיבי זהותה הייחודיים לבין ערכים אוניברסליים? כיצד מתייחסת מדינת לאום בעלת רוב אתני מוצק למיעוט גדול החי בתוכה? וכן הלאה, שאלות של הגירה, דת ולאום, לאומיות בתנאי סכסוך ועוד. בשנים 2016–2018 נערכה במכון הישראלי לדמוקרטיה סדנת לימוד בין־תחומית, שבה השתתפו חוקרים וחוקרות מובילים ממגוון תחומים, לצד אנשי מעשה, פוליטיקאים ואישי ציבור. הסדנה עסקה בלאומיות כתופעה תאורטית וקונקרטית - בשורשיה האינטלקטואליים של הלאומיות, בלימוד משווה של דגמי לאומיות ובביקורת על הלאומיות. חלק ניכר מהדיונים בסדנה הוקדשו לעיסוק בהתהוותה של הלאומיות היהודית המודרנית, בדרכי הביטוי שלה במדינת ישראל, ובהשלכותיה על אופייה של מדינת ישראל ומדיניותה. במדינת ישראל נוצרה במרוצת השנים תשתית רחבה של עיסוק באתגרים המאפיינים מדינת לאום יהודית שהיא גם מדינה דמוקרטית־ליברלית. משתתפי הסדנה ביקשו להוסיף נדבך על תשתית זו, והכרך שלפניכם מציג כמה מפירות הסדנה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עופר קניג, גדעון רהט
תיאור: חיבור זה עוסק במפלגות שפעלו בישראל בשנים 1992–2021 , ובכך הוא ממלא חֶסֶר ניכר בספרות המחקר - מאמצע שנות ה-90 של המאה הקודמת לא נכתב חיבור מקיף המנסה לתאר בשיטתיות את קורות חייהן (ולעיתים את מותן) של המפלגות בישראל, במכלול היבטים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עופר אשכנזי, ערן רולניק, דוד בר-גל
תיאור: האם אלימות המונית היא בלתי נמנעת? האם טבעו של האדם מכריע אותו לצאת למסעי רצח בשם הדת, הלאום או הגזע? בשנת 1932, בעיצומם של משברים אלימים ברחבי העולם ועל רקע התחזקותה של המפלגה הנאצית בגרמניה, התבקשו אלברט איינשטיין וזיגמונד פרויד להתייחס לשאלות אלה ולהציע הבנה טובה יותר של מקורות המלחמה והאפשרות למנוע אותה. תשובתם של שני ההוגים היהודים סוכמה בחליפת מכתבים שהתפרסמה בשם למה מלחמה? והגדירה חלקים מהותיים בשיח על אלימות ומקורותיה בעשרות השנים שלאחר מכן. הספר איינשטיין ופרויד והמלחמה הבאה מציע תרגום עברי חדש לחליפת המכתבים ודיון מעמיק ברעיונות המובעים בהם, במקומם במחשבה של איינשטיין ופרויד וברלוונטיות של רעיונות אלה בתחילת המאה העשרים ואחת. דומה כי כיום, לנוכח משברי המנהיגות בעולם המערבי ובישראל, היחלשותה של הדמוקרטיה הליברלית והשפעתן הגוברת של תפיסות עולם שובניסטיות ואתנו-צנטריות, ראוי לחזור לרעיונות של איינשטיין ופרויד ולדחיפות שבה התייחסו אל הצורך למנוע אלימות.
כרמל
מאת: שמחה רוטמן
תיאור: בחדר קטן וסגור, שדיוניו חסויים יותר מדיוני הוועדה לאנרגיה אטומית, יושבים תשעה אנשים ומחליטים מי ימונו לשופטים בישראל. רוב נציגי הוועדה מעולם לא נבחרו על ידי הציבור, אך הם ישפיעו מהותית על דמותה של המדינה בעשורים הקרובים.

בספר חד וקולח מסביר חבר הכנסת שמחה רוטמן מדוע רפורמה באופן בחירת השופטים היא הכרחית. מהיכרותו רבת השנים עם הוועדה לבחירת שופטים הוא מציע ניתוח עדכני ובהיר המפרט את כשליה של השיטה הנוכחית: שופטים הבוחרים את חבריהם ומשכפלים את הגישה האקטיביסטית של בית המשפט, קומץ עורכי דין שהשפעתם גדולה פי מאה מכל אזרח אחר, מינויי קרובים, כללי ותק בבית המשפט המזכירים פלוגה מסייעת. רוטמן מציע מבחר פתרונות, המבוססים על עיקרון מרכזי אחד: העם צריך לבחור את שופטיו.
הוצאת סלע מאיר
מאת: לין שלר, איתמר דובינסקי
תיאור: דיפלומטים ונציגים ישראלים רבים החלו להגיע לאפריקה בסוף שנות החמישים ותחילת שנות השישים, עם ראשית השחרור של מדינות היבשת מהכיבוש הקולוניאלי, בעקבות השאיפה של ישראל לאזן את היחסים עם שכנותיה במזרח התיכון באמצעות כינון בריתות חדשות עם המדינות המשוחררות. מנגד, שיקולים אידיאולוגיים ומעשיים הניעו גורמים אפריקאיים שונים לבקש סיוע מישראל בתהליך הדה-קולוניזציה. אולם המצב היה דינמי, ולעתים הצרכים והאג'נדות השתנו. הישראלים האמינו כי מאמציהם האדירים ברחבי היבשת יגנו עליהם מפני ההשלכות הדיפלומטיות של הסכסוך במזרח התיכון, אך משאלה זו נכזבה לאחר מלחמת 1973, כאשר כמעט כל מדינות אפריקה ניתקו את קשריהן איתם. ניתוק היחסים היה נרחב ומהיר, וסיים בפתאומיות את "תור הזהב" הישראלי-אפריקאי. רק בסוף המאה העשרים החלו היחסים הדיפלומטיים עם חלק ממדינות אפריקה להתחדש בהדרגה. הספר לבטים פוסטקולוניאליים עוסק ביחסים המשתנים והמורכבים בין ישראל למדינות אפריקה מסוף שנות החמישים ועד לראשית המאה העשרים ואחת. פרקיו מעמיקים מעבר להכללות כלל-יבשתיות, תוך בחינת התפתחות הקשרים בזירות מקומיות שונות וניתוח יעדיה של ישראל בכל הקשר פוסטקולוניאלי, כמו גם ההשתלשלות הייחודית של יחסיה עם כל מדינה. מרבית פרקי הספר מתמקדים ב"תור הזהב" שקדם לניתוק היחסים ב-1973, ועוסקים בסוגיות של פיתוח ובניין אומה תוך בחינת הקשרים עם גאנה, מאלי, צ'אד, דרום סודאן, ניגריה, קניה, סיירה ליאון, זמביה ועוד. פרקים אחרים עוסקים ביחסיה של ישראל עם דרום אפריקה במהלך משטר האפרטהייד ולקראת סופו, ובהשפעותיה של המדיניות הישראלית כלפי אפריקה והאפריקאים על מבקשי מקלט שגורשו לדרום סודאן. קיבוצם של כל אלה יחדיו חושף מגוון נקודות מבט ותובנות מרתקות לגבי תולדות היחסים בין ישראל ומדינות אפריקה כצומת של מדיניות, אידיאולוגיה, כלכלה ותרבות. הספר מבהיר שבחקר קשרי ישראל-אפריקה, עלינו לחתור לחשיפת המורכבויות והניואנסים, השאיפות הגדולות והאכזבות המרות שעיצבו את היחסים לאורך זמן.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: יצחק גל-נור, נטע שר-הדר, ליהיא להט
תיאור: המשילות המשולבת צמחה על רקע שינויים שהתחוללו במדיניות הציבורית בארבעת העשורים האחרונים, שבמסגרתם אומצו שיטות ניהול מהמגזר העסקי, מתוך שאיפה לתת לאזרחים תמורה נאותה עבור המיסים הנגבים מהם. המשילות המשולבת מציעה חלופה לגישה זו, ומשיבה את הערכים הציבוריים אל לב העשייה של גופי הממשל. לפי תפיסה זו האזרחים אינם עוד "לקוחות" מקבלי שירות בלבד, אלא הם שותפים בקבלת ההחלטות. לפיכך, המדיניות הציבורית אינה נחלתם הבלעדית של משרדי הממשלה או הרשויות המקומיות, אלא היא מעוצבת מתוך שיתוף פעולה עם שחקנים וארגונים ממגזרים שונים.

הספר משילות משולבת בישראל: היבטים תיאורטיים ומעשיים מתבסס על עבודתה של קבוצת מחקר במרכז לצדק חברתי ודמוקרטיה ע"ש יעקב חזן במכון ון ליר בירושלים. הוא הראשון שבוחן הֶסדרים של משילות משולבת בישראל, והשלישי והאחרון בטרילוגיה העוסקת במדיניות ציבורית בישראל. קדמו לו הספרים מדיניות ההפרטה בישראל: אחריות המדינה והגבולות בין הציבורי לפרטי (2015) ורגולציה בישראל: ערכים, אפקטיביות, שיטות (2019). הספר משילות משולבת בישראל ממשיך את קודמיו, ומאמריו בוחנים דרך אחרת לפעילות של הממשל, בעיקר במצבים שבהם תהליכי ההפרטה והרגולציה אינם מניבים תוצאות רצויות. אחדים ממאמרי הספר עוסקים בפיתוח ההיבטים התיאורטיים של מושג המשילות המשולבת, ואחרים בוחנים הֶסדרים של משילות משולבת שיושמו בישראל. שתי שאלות עוברות בספר כחוט השני: האחת - האם הסדרי המשילות המשולבת מסייעים לקידומם של ערכים ציבוריים? השנייה - האם הסדרים אלה תורמים לתהליכים דמוקרטיים?
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: אורי ביאלר
תיאור: ההיסטוריה של מדיניות החוץ של ישראל היא תחום עיון אקדמי חדש. דפוסי סודיות שאפיינו את היישוב בתקופת המנדט הבריטי השתמרו גם לאחר הקמת המדינה והשפיעו על היקפו ועל טיבו של החומר ההיסטורי שנחשף לעיון, וממילא על העיסוק הציבורי בנושאי מדיניות חוץ. שיתוף הפעולה של התקשורת עם הממשלה מנע אף הוא חקירות, ונושאים רגישים לא נודעו לציבור. אפילו עניינים שאין הסודיות מחויבת בהם, כמו רכש הדלק, לא נחשפו בתקשורת. גורמים רבים מעכבים את המחקר ומעיבים עליו: החקיקה בתחום חשיפת חומרי הארכיונים בישראל והארכת משך האיפול, סירוב המדינה לחשוף תיעוד ביטחוני ועיכובים ניכרים בחשיפת המסמכים השמורים בארכיונים, אף שהחוק מורה על חשיפתם. מדיניות החוץ של מדינת ישראל יכולה להיחקר אפוא רק בהדרגה.
בשנות התשעים החל להתפרסם מחקר בתחום זה, ומאז הוא מוסיף להיכתב על בסיס מסמכים מסווגים שנחשפים אט־אט. ספר זה מתַכלל את הספרות המחקרית הקיימת ופורס יריעה כרונולוגית רחבה, החל במאה ה־ 19 , בשורשיה ההיסטוריים של מדיניות החוץ של ישראל, וכלה בהסכמי אוסלו, בשנת 1993.
מדיניות החוץ של ישראל נועדה להבטיח קשרים ויחסים שיסייעו לה ויחזקו את קיומה ואת חוסנה – יעד־העל של המדינה. פתרון הסכסוך עם מדינות ערב ועם הפלסטינים היה אחת המטרות שנועדו להבטיח זאת, ולא חזוּת כל עשייתה הדיפלומטית. דיפלומטים ישראלים נרתמו להשגת יעדיה של ישראל, ולצדם פעלו אישים רבים אשר השפעתם על הדיפלומטיה הישראלית הייתה מכרעת, אף שלא מילאו תפקיד דיפלומטי רשמי.
אורי ביאלר מניח בספר זה יסודות להבנת מרכיבים חשובים במדיניות החוץ של ישראל, מנתח אותה, על היבטיה והקשריה השונים, וממזג את קורותיה של המדינה לכלל סיפור אחד.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: יורם שחר
תיאור: לא בהר סיני ולא מידי שמים ניתנה למדינת ישראל הכרזת העצמאות שלה, אף שבתודעה הציבורית הישראלית היא מצטיירת ככזו – טקסט שנולד ברגע הסכמי מכונן, שהוקרא ונחתם באירוע פולחני. לאמ̣תו של דבר על ניסוחה של הכרזת העצמאות עמלו עשרים אנשים במשך חודשים רבים; הם כתבו ומחקו, התפלמסו והוסיפו עוד מילה, משפט או פסקה עד שהוסכם נוסחהּ הסופי, המוכר לנו כיום.

בספר כבוד, חירות ועמל-ישרים יורם שחר מתחקה אחר נוסחיה השונים של הכרזת העצמאות ומברר סוגיות רבות-חשיבות, ובהן: מדוע הוכרז על הקמת 'מדינה יהודית' ולא 'מדינה יהודית דמוקרטית ועצמאית'? כיצד גובשה הקביעה שלפיה תבטיח מדינת ישראל לאזרחיה (היהודים) 'חיי כבוד, חירות ועמל-ישרים'? מדוע הוחלף בהכרזה אפיונו של היישוב מ'יהודי' ל'עברי'? באילו נסיבות הובטחה חירות השפה אך נדחה שוויון השפות? מה משמעותה של מחיקת ההבטחה לשוויון מגדרי ('בלא הבדל... מין) מנוסחים אחרים של ההכרזה? אילו מרכיבים הושמטו ממנה ומדוע? המחבר מציג את המחלוקות העקרוניות, הפוליטיות והמילוליות שהתגלעו בתהליך ניסוח הכרזת העצמאות, ממחיש ומדגיש את היבטיה ההיסטוריים.

ההכרזה הייתה פריו של שיג ושיח מורכב על אודות יסודותיהן של הלאומיות היהודית ושל המדינה שהוקמה בשמה. לתשובות שניתנו לשאלות היסוד הללו בנוסחהּ של ההכרזה יש תוקף מדיני ומשפטי מובהק, והשפעתן ניכרת עד ימינו אנו. קורות תהליך ניסוחה של הכרזת העצמאות – על כל חלקיו, הגנוזים והגלויים – מסופרים בספר זה לראשונה.
מאת: רובין האריס
תיאור: מרגרט תאצ'ר, ראש ממשלת בריטניה בשנים 1979–1990, הייתה לדמות החשובה ביותר בבריטניה במחצית השנייה של המאה העשרים. בלשון שנונה, בחושים פוליטיים חדים ובגישה מעשית המשולבת בדבקות אידאולוגית היא הובילה את בריטניה השוקעת לסגת מהתפישות הסוציאליסטיות, והפכה את האיש החולה של אירופה לאחת מהכלכלות המובילות בעולם.

אשת הברזל היא ביוגרפיה מיוחדת במינה של דמות חד פעמית. רובין האריס, ממקורביה של מרגרט תאצ'ר בשנות שלטונה וגם אחריהן, כותב עליה באהבה שאינה מקלקלת את השורה: הוא מציג אותה כמות שהייתה, על כל פגמיה ומגבלותיה, בלי שאלה יטשטשו את המעלות, הכישרונות והעוצמה הכבירה שראש הממשלה ניחנה בהם.
הוצאת סלע מאיר
מאת: בוריס ג'ונסון
תיאור: מה משנה את מהלך ההיסטוריה: דחפים כלכליים והתנהגותם של המונים, או אישים דגולים המתעלים למעלה מגובה השעה? הספר הזה מציע תשובה ברורה, ומוכיח אותה ממקרהו של אדם גדול מהחיים, שבכוח אישיותו ותושייתו, שנינותיו וגם שיגעונותיו הציל את העולם מגרמניה הנאצית: ראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל. היה בו גרעין אישיותי נדיר ששינה הכול. בוריס ג'ונסון קורא לו אפקט צ'רצ'יל.

את סיפורו של צ'רצ'יל כתבו רבים, גם צ'רצ'יל עצמו, אבל בוריס ג'ונסון כותב אותו אחרת לגמרי. זו איננה עוד ביוגרפיה. זהו סיפור, סיפור אמיתי, המטייל הלוך ושוב בין נקודות מייצגות בתשעים שנות חייו של צ'רצ'יל, ומאיר מהן את ימינו שלנו – שאלמלא צ'רצ'יל היו נראים אחרת לגמרי.
הוצאת סלע מאיר
מאת: צבי כהנא
תיאור: בימים אלו מתנהל בישראל מאבק ציבורי עז על שינויים חוקתיים רחבים ועמוקים. בין היתר, הוגשו הצעות חוק הכוללות סעיפים המכוננים "פסקת התגברות" – מנגנון שיאפשר חריגה מכל חוקי היסוד. הצעות אלו מתווספות להצעות למנגנון חריגה שהונחו בשנים האחרונות על שולחן הכנסת והועלו גם על ידי חוקרים, ארגוני חברה אזרחית, עיתונאים, מפלגות ופוליטיקאים.

מחקר מדיניות זה מסביר מהי פסקת התגברות (או בשמה הנכון יותר, "מנגנון חריגה"), מהם השימושים שנעשו בה בארץ מוצאה – קנדה, ומדוע היא אינה מתאימה לישראל.

המחקר טוען כי במנגנון החריגה טמונות שלוש סכנות: סכנת השימוש העריץ, הפוגע בזכויות האדם פגיעה חמורה במיוחד או המסכן את הבסיס הדמוקרטי של המשטר; סכנת השימוש התכוף, כך שההגנה החוקתית על זכויות האדם ועל שלטון החוק נחלשת; וסכנת האפקט המצנן – עצם קיומו של המנגנון יגרום להשפעה מצננת על פסיקתו החוקתית של בית המשפט העליון ועל הייעוץ המשפטי לכנסת ולממשלה. המחקר מראה כי בקנדה שימש המנגנון גם לפגיעה חמורה בזכויות האדם, ויש להניח שגם בישראל יוביל אימוצו של מנגנון חריגה לפגיעות כאלה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אור ענבי, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
תיאור: בדף הבית של המכון הישראלי לדמוקרטיה כתוב: "חוקרי המכון שוקדים על מחקרים המניחים תשתית רעיונית ומעשית לדמוקרטיה הישראלית. בעקבותיהם מגובשות המלצות מעשיות לשיפור התפקוד של המשטר במדינת ישראל ולטיפוח חזון ארוך טווח של תרבות דמוקרטית נכונה לחברה הישראלית ולמגוון הזהויות שבה". סקר מדד הדמוקרטיה הישראלית השנתי, שזהו הדוח העשרים (2003-2022) המציג את ממצאיו, הוא כלי מרכזי בחתירה לביצוע המשימה הלאומית שהמכון קיבל על עצמו מהקמתו. מדי שנה בשנה מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות (בעבר — מרכז גוטמן) מתכנן ומבצע סקר דעת קהל מקיף, שנועד לעמוד על עמדות ותחושות בציבור הישראלי לקבוצותיו בכל הנוגע לעקרונות היסוד של הדמוקרטיה הישראלית, לתפקוד מערכות השלטון, ליחסים בין מגזרים ואוכלוסיות, למשקל הראוי בין הרכיב היהודי לרכיב הדמוקרטי בישראל ועוד כהנה וכהנה נושאים הנמצאים בלב השיח הלאומי הפוליטי־חברתי־כלכלי.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אריאל פינקלשטיין
תיאור: מנגנוני פיקוח ובקרה על פעילות מערכות השלטון הם אחד מיסודותיו הבסיסיים ביותר של המשטר הדמוקרטי. הביקורת במגזר הציבורי היא מהחשובים שבמנגנונים אלה. מרבית השיח הציבורי והמחקרי בנושא הביקורת ממוקד במוסד מבקר המדינה ובביקורת במגזר הממשלתי, וישנו עיסוק דל מאוד במוסד הביקורת הפנימית ברשויות המקומיות. מטרתו של מחקר מדיניות זה היא לסקור את פעילותו של מוסד זה, להצביע על הליקויים הקיימים בו ולגבש המלצות מדיניות לשיפורו. התמונה העולה מהמחקר היא שישנם ליקויים ניכרים במערך הביקורת הפנימית בשלטון המקומי בישראל. הליקויים העיקריים הם: אי־איוש משרת המבקר או איוש חלקי; תקצוב נמוך ללשכת המבקר; היעדר חובה לפרסם את דוח המבקר, וכך רק חלק מהרשויות מפרסמות את הדוח; שיתוף פעולה נמוך של גורמים ברשויות עם המבקרים עד כדי התנכלות למבקרים; אי־כתיבת דוחות; איכות ירודה של דוחות; פגיעה בייצוג האופוזיציה בוועדת הביקורת; התכנסות חלקית של ועדת הביקורת ותפקוד לקוי של הוועדה; אי־פרסום פרוטוקולים של ועדות הביקורת, ובדרך כלל דיון לא אפקטיבי במסגרות הפורמליות של הרשויות —ובראשן ועדת הביקורת — בהמלצות המבקרים. באופן כללי ניתן לומר שהמצב בעיריות, ובפרט ברשויות הגדולות, טוב בהרבה מהמצב ברשויות הקטנות או הפריפריאליות, ובפרט ברשויות הערביות וברשויות החלשות מבחינה חברתית־כלכלית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: מיכל שמיר, גדעון רהט
תיאור: הבחירות בישראל – 2021-2019 הוא הספר ה־ 16 בסדרת הפרסומים "הבחירות בישראל". שלא כקודמיו, שהתמקדו במערכת בחירות אחת, הוא נסב על ארבע מערכות בחירות ארציות שהתקיימו בישראל בין אפריל 2019 למרץ 2021 – שלוש בפחות משנה, וארבע בשנתיים. מדובר באירוע חסר תקדים בישראל ויוצא דופן בעולם הדמוקרטי. תקופה זו של בחירות תכופות התאפיינה בכהונה נמשכת של ממשלות מעבר, בשינוי תדיר של כללי המשחק, בחוסר משילות בשל שיתוק המערכת הפוליטית ומשרדי הממשלה, ובראש ממשלה מכהן שנחקר, הואשם והועמד לדין על עבירות של שוחד והפרת אמונים. מדובר אפוא בו בזמן במשבר פוליטי, חוקתי ותפקודי. אירוע זה גם הביא לידי ביטוי מרוכז ודרמטי את משבר הדמוקרטיה בישראל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: האני מרזוק
תיאור: "ספר זה מנתח בצורה יסודית ומרתקת את גרף היחסים בין ישראל לסעודיה בצמוד ובמקביל לכרוניקת האירועים במזרח התיכון ובזירה הגלובלית. ספרו של האני מרזוק מנתח באופן הולם את היחס בין השינויים המתחוללים בעולמה הפנימי של הממלכה לבין התמורות מחוצה לה. הספר מומלץ ביותר עבור כל המתעניין/ת בנושאי המזרח התיכון, שכן יש בו הסבר מעניין לגבי ההתנהלות הסעודית ופיתוחה של גישה סעודית שונה כלפי ישראל. תרומתו של הספר להבנת המציאות החדשה במזרח התיכון, המונחת לפתחה של ישראל, רבה והוא מספק חומר למחשבה ולמחקר עתידי בנושאים אלה." (פרופ' עוזי רבי ראש מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל-אביב).
כתב ווב הוצאה לאור בע"מ
מאת: דני קורן, יחיאל גוטמן
תיאור: סיפוריהם של 12 ראשי הממשלה שכיהנו בישראל מאז הקמתה ועד היום. מה הם עשו וכיצד - ומה לא עשו.
מה היו ההחלטות החשובות שלהם בעת כהונתם - ומה החמיצו. אילו החלטות נכונות לזמנן הפכו לבעייתיות במרוצת השנים. אילו החלטות בעייתיות הסתברו בדיעבד כהצלחות. כיצד הם בנו קואליציות - ומה שילמו לשותפיהם. איך הם ניהלו את אנסמבל השרים - והאם זה ניגן בהרמוניה או זייף.
ובשקלול המעשים והמחדלים - מיהו ראש הממשלה הטוב ביותר ב־73 שנותיה הראשונות של ישראל, מה הסדר אחריו בטבלה ומי במקום האחרון.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: ברוך לשם
תיאור: בנימין נתניהו נבחר ארבע פעמים לראשות הממשלה והוא מכהן בתפקיד זה יותר מאשר כל ראש ממשלה אחר במדינת ישראל, לבד מדוד בן גוריון. אם עדיין ימשיך בתפקידו גם בשנת 2018, הוא יחלוף גם על פניו של ראש הממשלה הראשון במספר הימים שבהם שימש בתפקיד.

כיצד הוא מצליח לעשות זאת? כיצד התמודד, לכל אורך דרכו הפוליטית, עם משברים רבים ומול עמדה עוינת של התקשורת?

הספר מבהיר את תופעת נתניהו באמצעות ניתוח מקצועי ותוך הסברת שיטות הקמפיין האמריקניות שנתניהו ייבא לישראל, ואשר שינו לעד את פניו של השיווק הפוליטי בארץ ואולי גם את פניה של המדינה.

בעזרת יועצי התקשורת, שעבדו עם נתניהו במשך השנים, מאפשר הספר הצצה נדירה אל המטבח הפוליטי-תקשורתי שלו.

הוא חושף כיצד נולדו וגובשו האסטרטגיות והטקטיקות שבהן השתמש נתניהו במערכות הבחירות השונות, וכיצד סייעו השיטות הללו להשגת נצחונותיו, אך במקביל תרמו גם לכשלונותיו.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: שחר בורלא
תיאור: מהי תפוצה וכיצד היא נוצרת? מה הפך את התפוצה לתופעה פופולרית כל כך בעשרים השנים האחרונות, כיצד היא מעצבת את זהותם של חבריה ומה חשיבותה הפוליטית למדינת האם? ספר זה מבקש לענות על שאלות אלה ואחרות באמצעות הבנת פעילותו של מנגנון הדמיון הפוליטי ודרך פעולתו, כגורם מחבר ומאחד, במדינת הלאום ובתפוצה. הספר מציג סקירה מקיפה של הוגים שדנו בדרך פעולתו של הדמיון הפוליטי – אפלטון, קאנט, טיילור ואנדרסון – וכמו כן מציג מודל ייחודי לתיאור דרך פעילותו של הדמיון הפוליטי בתפוצה. על בסיס תיאורטי זה מציג הספר את הדרך שבה האליטה הפוליטית בישראל מנסה להבנות את זהות התפוצה היהודית. באופן הזה נחשפים שני נרטיבים מנוגדים שמדינת ישראל משדרת לתפוצה – האחד מתאר ישראל "חזקה, מגנה ומצילה" ואילו השני מתאר ישראל "חלשה וזקוקה לעזרה". ספרו של שחר בורלא קושר את שני הנרטיבים המנוגדים האלה למושגי מפתח כמו סוכני דמיון ומטרות פוליטיות וחושף את המניעים הכלכליים-פוליטיים המסתתרים מאחוריהם. בתוך כך מתבהרים מאפייניה של התפוצה בכלל ודרך פעולתו של הדמיון הפוליטי בפרט. ייחודו של הספר אינו נובע רק מהשילוב החדשני בין תיאוריה של דמיון פוליטי ללימודי תפוצה בבחינה פרקטית של יחסי ישראל ותפוצותיה, אלא גם מיכולתו להשקיף על החברה ועל הפוליטיקה הישראלית דרך יחסה לתפוצותיה.
רסלינג
מאת: אלי גליה
תיאור: מי היה ג'ורג' חבש, המנהיג שעשה כברת דרך פוליטית ולוחמנית ארוכה בשירות המהפכה הפלסטינית לאורך חצי מאה? תולדות חייו של ג'ורג' חבש שזורות בסיפור המאבק הפלסטיני מאז 1948. חבש (2008-1925), יליד העיר לוד, עמד בראש "תנועת הלאומיים הערביים", ולאחר מכן בראש "החזית העממית לשחרור פלסטין". מראשית שנות ה-50 של המאה ה-20 שימש חבש מודל פלסטיני למאבק אידיאולוגי-מהפכני חסר פשרות. מנהיגותו לאורך שנות העימות הישראלי-פלסטיני הייתה שזורה בהשקפת עולם מוצקה המבוססת על חזון, רעיונות ואסטרטגיה. כל אלה, בשילוב תכונות כמו כריזמה, ייצוגיות וצניעות, הפכו את חבש לסמל המהפכה בעיני פלסטינים רבים, בני-ברית ובני-פלוגתא כאחד. תפיסת עולמו של ג'ורג' חבש כרכה את המאבק המזוין בישראל עם פעולה בקרב ההמון הפלסטיני כדי לגייסו ולהפכו לגורם אקטיבי בדרך לממש את שאיפותיו הלאומיות. חבש הדגיש שוב ושוב שאלימות מהפכנית לבדה אינה יכולה להיות חלופה לתנועת ההמון. במסגרת חזונו לשחרור ולעצמאות הוא השקיע מאמצים כבירים כדי להביא לאחדות לאומית פנימית – אחדות בתנועה הלאומית הפלסטינית ואחדות בין שכבות העם ומעמדותיו. הספר סוקר לעומק את התמורות האידיאולוגיות והפוליטיות בקריירה הענפה של ג'ורג' חבש, ובראשן המפנה אל המרקסיזם-לניניזם בסוף שנות ה-60 ואימוץ תכנית החלוקה של האו"ם משנת 1947 בדבר שתי מדיניות עצמאיות, יהודית וערבית, בכינוס חגיגי של המועצה הלאומית הפלסטינית שנערך בשנת 1988. תמורות אלו נסקרו לאור אירועים מכוננים בהיסטוריה הערבית והפלסטינית, ובתולדות חייו האישיים של חבש, ובעיקרם: הנכבה של 1948, הנכסה של 1967 והאינתיפאדה שהחלה בשנת 1988.
רסלינג
מאת: סוהאד דאהר-נאשף
תיאור: ספר זה מתבסס על עבודה אתנוגרפית בת ארבע שנים, אשר במהלכן שהתה המחברת בתוך המכון הפלסטיני לרפואה משפטית אשר ממוקם במתחמה של אוניברסיטת אל-קודס באבו-דיס. הספר מתעד את קורות חיי גוף המת/ה הפלסטיני/ת שנמצא בנסיבות מוות מחשידות, מרגע כניסתו למכון עד לרגע יציאתו, כל זאת תוך כדי התייחסות מעמיקה לאופן שבו ההקשר החברתי-פוליטי מבנה את ישותו. הספר מתאר את כל הפרקטיקות הרפואיות – לגאליות, חברתיות, דתיות, פוליטיות ובירוקרטיות – אשר נחרטות על גוף הפלסטיני/ת מרגע הכרזתו כגופו/ה של מת/ה עד "שחרורו" אל יעדו הסופי; הוא מפרק את הדיאלקטיקה שבין חברה, מדע ופוליטיקה במעבריו המרחביים-זמניים השונים של הגוף. המחברת מבררת את התפקיד שנוטל גוף המת/ה בהבניה של דיאלקטיקה זו, בעיצוב המרחבים-זמנים, החברתיים-פוליטיים, אשר בקרבם הוא משונע. הספר מזמין את הקורא/ת לעיון מקיף במהלך ישות גוף המת/ה הפלסטיני/ת כדרך להבין את ישות הפלסטיני/ת החי/ה. מכאן שההתייחסות אל גוף המת/ה היא כאל סוכן חברתי-פוליטי אקטיבי, כאל זירה שעליה ובאמצעותה מתעצבים מחדש יחסי השליטה בין מוקדי הכוח השונים בתוך החברה הפלסטינית, ובין החברה הפלסטינית לבין הכוח הקולוניאלי הישראלי. הספר כתוב בלשון זכר ונקבה כאחד/ת; הוא מזמין שימוש בטקסט אקדמי-מדעי כאמצעי לחולל שינוי מעמדי ומגדרי.
רסלינג
מאת: זהר מיכאלי
תיאור: חנה ארנדט טענה שהמסורת, כלומר רעיונות וסטנדרטים שנסמכנו עליהם כ"מעקה" בתהליך החשיבה, נותקה במודרנה. הנאציזם, למשל, הרס את המדד המוסרי שלנו, החוק איבד מאמינותו כשהורה לרצוח, ורעיון הסמכות גווע עם מות אלוהים אחרי ניטשה. ה"מעקה", שהפך להיות לא רלבנטי, מנע מאנשים להבחין בהופעתה של הטוטליטריות. לכן החשיבה צריכה להתחיל מהניסיון ולא מרעיון מוכן מראש. ומכיוון שהניסיון הוא זרימה, לחשיבה אין סוף, כך שעלינו "לעלות ולרדת במדרגות ללא מעקה" ולהסתמך על אחריות עצמית, דבר שאינו דורש ידע אלא תרגול. ארנדט חיברה את ספרה "משברים ברפובליקה" העוסק במחאות נגד מלחמת וייטנאם בשנות ה-60 כתרגיל חשיבה פוליטית מעין זה. זהר מיכאלי מתבונן דרך ספר זה במציאות הפוליטית בישראל כפי שהשתקפה במהלך ההפגנות נגד ממשלת נתניהו על מנת להראות את האתגר שארנדט מציבה להבנתנו את המשמעות של פוליטיקה בכלל. במקום קְרֵדו, ארנדט מציעה עקרונות לחשיבה על מה שאנו עושים; נגד המסורת המערבית שצמצמה את משמעות הפוליטיקה כיום לשאלה "מי שולט במי?" היא מביאה איתה רוח רפובליקנית של שלטון עצמי בהשראת המהפכה האמריקאית. על בסיס ההבחנה שלה בין כוח לאלימות ניתן לומר שהכוח אינו נובע מתוך השלטון אלא מדעות האזרחים. אזרח נועד להיות שותף פעיל בהליך הפוליטי. מכיוון שממשלות בנות-זמננו – בשיטה הרפרזנטטיבית המנוונת של דמוקרטיות לא פחות מאשר במשטרים אוטוריטריים – החליפו את כוחן, כלומר את אמון הציבור, באלימות של ביורוקרטיזציה דכאנית של החיים הפוליטיים ("שילטון האף אחד"), אזי היחסים בינן לאזרח התבטלו והאלימות בחברה נמצאת בעלייה. לטענת ארנדט, המוצא היחיד ממגמת הצנטרליזם השלטוני הוא מהפכה, במטרה לייסד דגם חדש של ממשל עם צורה אופקית של כוח. המחאה נגד נתניהו לא הולידה דגם פוליטי חדש, אבל האקטיביסטים שנסמכו על "חשיבה ללא מעקה" של צורות מחשבה פוליטית עייפות שלא הובילו בהכרח לבהירות כלשהי (ימין, שמאל, קפיטליזם, סוציאליזם), הובילו בסופו של יום לרפורמה ולהצלת הדמוקרטיה.
רסלינג
מאת: לב גרינברג
תיאור: כיצד ניתן להסביר את המהפך שהתחולל בחברה הישראלית – בין ימי האופוריה והפתיחות לשלום של הסכמי אוסלו לקבורתו הפומבית ימים ספורים לאחר פרוץ האלימות באוקטובר 2000? הספר שלום מדומיין, שיח מלחמה הוא ניסיון ראשון מסוגו להתחקות בצורה מקיפה ושיטתית אחר התהליכים שהובילו לאובדן התקווה. ספרו של לב גרינברג מסביר בצורה בהירה כיצד נוצרה הנכונות המחודשת (בתיווך הפוליטיזציה של צה"ל) להקרבה ולתמיכה בעימות אלים ומתמשך – עד הניצחון. אבל לא מדובר בצייד אשמים, לא בצד כלשהו (הפלסטיני או הישראלי, מתונים או קיצונים) וגם לא במנהיג כלשהו (ערפאת, ברק, נתניהו, פרס, רבין או שרון), שכן המנהיגות אינה אלא ביטוי של הלך רוח ציבורי, של תהליכים פוליטיים וכוחות פנימיים וחיצוניים המופעלים עליה. שלום מדומיין, שיח מלחמה עוסק במנהיגות הישראלית בהקשרה הרחב – בהצלחתם של רבין ושרון, במשבר המנהיגות שנפער בפוליטיקה הישראלית לאחר הסתלקותם הפתאומית, ובכישלונם של פרס, נתניהו וברק, כמו גם הצמד אולמרט-פרץ במלחמת לבנון השנייה. שלום מדומיין, שיח מלחמה דן בתהליך פוליטי מורכב שאפשר לדמיין שלום, לדמיין מציאות חדשה, אך הקשה על מימוש הדמיון. הספר מנתח מדוע בסופו של דבר התהליך קרס והוביל לעימות אלים מחודש, אכזרי וארוך יותר מבעבר, כזה המונע אפילו לדמיין כיצד ניתן לצאת ממעגל האלימות ולשוב להידבר על שלום.
רסלינג
מאת: דינה זילבר
תיאור: על אחד הקירות במשרד המשפטים תלויה שורה של פורטרטים. אלו הם אחד עשר היועצים המשפטיים של הממשלה שכיהנו בתפקיד מאז קום המדינה. האחד עשר שתלויים כך על הקיר - חנוטים בחליפותיהם וחנוקים בעניבותיהם – עמדו במרכזן של הפרשיות המשפטיות שטלטלו את המדינה. כל אחד מהם קם ברגע נתון על רגליו ואמר למנהיגי המדינה: עד כאן! – לא יעבור! הרגעים האלה שבהם התרחש העימות, בין היועצים המשפטיים לממשלה ובין הדרגים הפוליטיים שמינו אותם לתפקיד, היו רגעים מכוננים בתולדות המדינה.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: ניר קידר
תיאור: מדינת ישראל היא מהמדינות היחידות בעולם שלא אימצה חוקה בסמוך להקמתה. מה הסיבה לכך? האם ראש הממשלה דוד בן־גוריון באמת התנגד לחוקה כי לא רצה מסמך משפטי שיגביל את כוחו? וכיצד קשור הוויכוח על החוקה לשאלות המטרידות את החברה הישראלית כיום בעניין "חוק הלאום", הדמוקרטיה הישראלית, יחסי הצבא עם הדרג הפוליטי ומעמדה של מערכת המשפט? הספר בן־גוריון והחוקה שופך אור חדש על פרשת החוקה ומזמין את הקוראים לחשיבה אחרת על עיצובה של ישראל כמדינת חוק דמוקרטית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילןכנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: אביטל הכט
תיאור: מחקר ייחודי זה שופך אור על דמותה של איסבל פרון אשר כיהנה כנשיאת ארגנטינה בין השנים 1974-1976. דמותה של איסבל הוזנחה על ידי היסטוריונים ונשכחה בצל דמותה של אוויטה. לראשונה מוצג ניתוח שעוקב אחר צעדיה של איסבל במאמציה להתקרב לפרון ולהיכנס לנעליה של קודמתה – אוויטה. איסבל הצטרפה לנשיא ארגנטינה הגולה, חואן דומינגו פרון, במרכז אמריקה, מספר חודשים לאחר הדחתו על ידי כוחות הצבא בשנת 1955. באותה תקופה החל תהליך שיוביל את איסבל אל כס הנשיאות בארגנטינה, וכך תהפוך לאישה הראשונה שעמדה בראש מדינה ביבשת אמריקה כולה. איסבל הייתה הרקדנית שהצליחה להגשים את חלומותיה של אוויטה פרון, 24 שנים לאחר מותה. החלל שאוויטה הותירה עם מותה בגיל צעיר ממחלת הסרטן, בידיעה שלא תוכל להגשים את שאיפתה להתמנות לסגניתו של בעלה (פרון) ולכהן כסגנית נשיא ארגנטינה, התממש בדמותה של אישה שברירית וחולנית שלא ידעה מנהיגות מהי. איסבל פרון הפכה באחת לתחליף דהוי של אוויטה. למרות היעדר מוחלט של כישורי מנהיגות או כריזמה, היא נבחרה לכהן בתפקיד סגנית הנשיא לצדו של פרון. בהמשך ירשה – מבלי שביקשה זאת – את כס הנשיאות כשבעלה פרון נפטר בשנת 1974, פחות משנה לאחר שנבחר לתפקיד הנשיא בפעם השלישית, בבחירות פתוחות ודמוקרטיות. ראשי הצבא הארגנטיני ראו בכהונתה של איסבל הזדמנות להנהיג דיקטטורה צבאית מוסווית, וכך עשו עד להדחתה בחודש מרס 1976. הטרור המדיני שהונהג בידי כוחות הביטחון נגד העם כולו, נגד קבוצות גרילה ונגד מתנגדי הנשיאה היווה מבוא לדיקטטורה צבאית, אכזרית ומדממת.
רסלינג
מאת: ישראל דנציגר
תיאור: הזמנה לשרת ציבור מספק הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של הציבוריות הישראלית ומשרדי הממשלה, ואל עבודתם של השרים ופקידי הציבור. בספרו חושף דנציגר את שיתופי הפעולה, את קרבות האגו, את הלכלוכים וההתמודדות עם הכפשות, כמו גם את הטוב הרב לצד האתגרים, המורכבויות והכשלים בעבודת המגזר הציבורי.בין שלל הדוגמאות, הוא מביא את העקרונות הבסיסיים לכל מנהיג ציבור – ובמיוחד קורא לבוא להטות שכם ולשרת ציבור.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: תמר הרמן, אור ענבי, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
תיאור: מדד הדמוקרטיה הישראלית מציע הערכה שנתית של איכות הדמוקרטיה הישראלית. לצורך זה נערך מדי שנה בשנה, 19 שנים ברציפות, סקר רחב במדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית. מטרתו של המדד לעמוד על המגמות בחברה הישראלית בשאלות כבדות משקל הקשורות להגשמת הערכים והיעדים הדמוקרטיים ולתפקוד של מערכות השלטון וממלאי התפקידים הנבחרים. ניתוח התוצאות מבקש לתרום לדיון הציבורי על מצב הדמוקרטיה בישראל וליצור מאגר מידע רחב שיעמיק את הדיון בנושא.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: תמר הרמן, איילת רובבשי-שטרית, אברהם ריטוב, אלה הלר
תיאור: מדד הדמוקרטיה הישראלית מציע הערכה שנתית של איכות הדמוקרטיה הישראלית. לצורך זה נערך מדי שנה בשנה, 18 שנים ברציפות, סקר רחב במדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית. מטרתו של המדד לעמוד על המגמות בחברה הישראלית בשאלות כבדות משקל הקשורות להגשמת הערכים והיעדים הדמוקרטיים ולתפקוד של מערכות השלטון וממלאי התפקידים הנבחרים. ניתוח התוצאות מבקש לתרום לדיון הציבורי על מצב הדמוקרטיה בישראל וליצור מאגר מידע רחב שיעמיק את הדיון בנושא.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עופר קניג, גדעון רהט, אסף שפירא
תיאור: המפלגות בישראל נתונות במשבר קשה, והמשבר במפלגות הדמוקרטיות המִצרפיות, קרי מפלגות שאינן מגזריות או "מפלגות של נושא אחד", חמור במיוחד. כמעט לפי כל אמת מידה – מהיקפי החברוּת במפלגות ועד מעמדן בשלטון המקומי ועוד – המפלגות נחלשו מאוד בעשורים האחרונים. אילו תיקוני חקיקה נדרשים כדי לחזק את המפלגות המצרפיות הדמוקרטיות; אילו שיטות לבחירת מנהיג ומועמדים לכנסת כדאי למפלגות לאמץ; כיצד יש לארגן את פעילות המפלגה "בשטח"; האם, וכיצד, כדאי למפלגות לשלב מרכיבים של דמוקרטיה דיונית; אילו סמכויות יש להעניק לחברי המפלגה, פעיליה ותומכיה; האם המפלגה צריכה להשקיע משאבים בבחירות המקומיות; כיצד צריכה המפלגה להתנהל ביחסיה עם גורמים חיצוניים כמו מכוני מחקר והחברה האזרחית? כל ארבעת המאמרים שבקובץ זה עניינם שיקום המפלגות. אבל בטרם שואלים כיצד לשקם את המפלגות, תחילה יש לברר מדוע לשקם אותן: במה המפלגות מועילות לדמוקרטיה; האם אפשר למצוא להן תחליפים; האם קיימות או יכולות להתקיים מפלגות מצליחות שהן גם דמוקרטִיות?
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: לילה מרגלית
תיאור: חוק המאבק בטרור, שנחקק ב– 2016, מעניק לרשות המבצעת את הסמכות הקיצונית להכריז על ארגונים ארגוני טרור, ועל סמך הכרזה זו לנקוט צעדים מרחיקי לכת נגד מעגלים רחבים של חברים, פעילים ואוהדים. עם חקיקת חוק זה, שנועד במהותו להחליף את תחיקת החירום בתחום המאבק בטרור בחקיקה מודרנית המתאימה למדינה דמוקרטית, נהפכה סמכות ההכרזה לחלק בלתי נפרד מהחקיקה הקבועה של מדינת ישראל. על רקע זה המחקר מבקש לחזור למושכלות יסוד ולשאול כמה שאלות בסיסיות: מה מקומו של מנגנון הכרזה כזה במדינה דמוקרטית? מהן התכליות הספציפיות המצדיקות מתן סמכות לרשות המבצעת להחליט בהליך מינהלי - הנסמך פעמים רבות על ראיות סודיות – שארגון הוא טרוריסטי? מהם המחירים הכרוכים בכך, ומהן הערובות הדיוניות המינימליות הדרושות כדי להבטיח שימוש ראוי בסמכות זו? המחקר מבקש להתמקד במיוחד בשאלה הנדחקת לעיתים קרובות לשוליים: כיצד עלולה סמכות ההכרזה להשפיע על המרחב הדמוקרטי – לפגוע בחופש הביטוי הפוליטי, לצנן התארגנויות אזרחיות או להצר את מרחב הפעולה של החברה האזרחית? מחקר זה בודק את השאלות האלה על רקע בחינה מעמיקה של הסדרי ההכרזות שאומצו בעשורים האחרונים במועצת הביטחון של האו"ם, באיחוד האירופי ובארבע מדינות דמוקרטיות: ארצות הברית, קנדה, בריטניה וגרמניה. על בסיס בחינה זו המחקר מציג שורה של המלצות לפרשנות מנגנון ההכרזה בחוק המאבק בטרור ומציע כמה הצעות לתיקון החוק.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: חן פרידברג, דנה בלאנדר
תיאור: האם ועדת השרים לענייני חקיקה היא מוסד חיוני לסינון ולריסון מבול הצעות החוק הפרטיות של חברי הכנסת, או שהיא משמשת מעין גיליוטינה שמחסלת את הצעות החוק הפרטיות בעודן באיבן, ולאו דווקא מטעמים ענייניים?

בשנים האחרונות ועת השרים לענייני חקיקה הפכה לאחד המוסדות המשפיעים ביותר על יחסי הממשלה והכנסת. עם זאת, רב הנסתר על הגלוי באשר לדרכי פעולתה ולאופן קבלת ההחלטות בה, משום שדיוניה ושיקוליה סמויים מעין המחוקקים והציבור.

הוועדה בראשות שר המשפטים מתכנסת אחת לשבוע ומגבשת את עמדת הקואליציה ביחס לכל הצעות החוק הממשלתיות והפרטיות הנידונות בה. אף שהוועדה פועלת כבר מקום המדינה, לאור הגידול הניכר שחל בעשורים האחרונים בהצעות החוק הפרטיות המונחות על שולחן הכנסת, תפקודה והתנהלותה בכל הנוגע להצעות חוק פרטיות נתונים כיום במחלוקת עמוקה בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת. הם אף מעוררים ביקורת ציבורית רבה הנוגעת לכך שוועדה ממשלתית היא זו שחורצת את גורלן של הצעות החוק הפרטיות של חברי הכנסת ולכך שהיא איננה מחויבת בשקיפות.

מחקר זה מתאר את עבודת הוועדה ואת הדילמות העולות מאופן תפקודה ובוחן אם בדמוקרטיות אחרות פועל מוסד דומה. בסופו מוצגת שורת המלצות באשר לשינויים שיש לחולל באופן פעולתה, על מנת שתשמש חלק ממערך האיזונים והבלמים החיוני לדמוקרטיה ומתוך שמירה על עקרונות כמו שקיפות, אחריותיות ודיווחיות.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: ידידיה צ' שטרן, יפה נחומי, גלעד מלאך, אסף מלחי
תיאור: 13% מאזרחי המדינה הם חרדים. כמעט כולם נולדו בישראל, ורובם הם כבר דור שני, שלישי ורביעי של ילידי הארץ. האם עובדה זו משפיעה על יחסם לדמוקרטיה ולשאר אזרחי המדינה - יהודים, ערבים ואחרים? מי אמור, לדעתם, לקבל את ההחלטות החשובות במדינה, הרַב או הריבון?

מהו יחס החרדים אל המוסדות הדמוקרטיים? האם תהליכי השילוב בתעסוקה מביאים אותם לאמץ ערכים דמוקרטיים ושוויוניים, או שמא הגידול הדמוגרפי מביא אותם לשאוף לקדם ערכים לא דמוקרטיים במרחב הציבורי הישראלי? החברה החרדית חיה במדינת ישראל הדמוקרטית ופועלת לרוב בהתאם לכללי המשחק שלה. ספר זה מבקש אפוא לבחון את תפיסות העומק של בני ובנות חברה זו ביחס לסוגיות של אזרחות ודמוקרטיה. סקר שערכו מחברי הספר נותן מענה מקיף לשאלות אלו ואחרות. הספר גם מציג ניתוח היסטורי של אסטרטגיית הבידול החרדית לאחר הקמת מדינת ישראל, בוחן את התמורות שחלו במרוצת השנים בעמדות החרדים כלפי המדינה וכלפי ערכים דמוקרטיים וסוקר את האתגרים שעימם מתמודדת החברה החרדית היום. תפיסת האזרחות החרדית קריטית לעתיד היחסים בין כלל הקבוצות המרכיבות את החברה הישראלית. הספר מצביע על חשיבות הדיון בסוגיית האזרחות של אוכלוסייה זו ומספק שלל נתונים ומצע רעיוני העשויים ליצור בסיס לדיון זה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: צבי מגן, דניאל ראקוב
תיאור: לפני שלושים שנה, בשנת 1991 , ישראל וברית המועצות חידשו את היחסים הדיפלומטיים ביניהן, אשר נותקו ב־ 1967. מאז חידושם מתאפיינים היחסים בין המדינות בדינמיקה חיובית, חרף ניגודי אינטרסים רבים. בבסיס הקשר עומדת היסטוריה משותפת: החל מהתרומה הסובייטית להקמת המדינה ולניצחון צה"ל במלחמת העצמאות, עבור ביריבות בימי המלחמה הקרה וכלה בשנים האחרונות שב הן רוסיה וישראל, כל אחת בדרכה, פועלות לעצב מחדש את מקומן בעולם.

קובץ מאמרים זה נכתב על ידי מיטב המומחים בישראל, ברוסיה ובארצות הברית במטרה להתבונן ביחסים בין המדינות כיום. הוא מציג את האדנים העיקריים שהם נשענים עליהם ודן בדילמות באשר לעתידם:

• עד כמה ירושלים ומוסקבה יכולות לשתף פעולה ביחס להסדרת המצב בסוריה, סוגיית הגרעין האיראני והסכסוך הישראלי-פלסטיני?
• האם בעידן של עוינות חריפה בין רוסיה לבין המערב נדרשת ישראל לבחור צד, או להיפך – האם היא יכולה לשמש גשר בין מוסקבה לוושינגטון ביחס לסוגיות קונקרטיות במזרח התיכון?
• מה חשיבותם של הקשרים בין רוסיה לבין קבוצת דוברי הרוסית בישראל, ומהי זיקתם של היהודים במרחב הפוסט-סובייטי לישראל?
• כיצד זיכרון השואה והתפקיד של הצבא האדום בהכרעת גרמניה הנאצית משפיעים על היחסים העכשוויים בין המדינות?
• האומנם הקשרים הכלכליים בין המדינות ממצים את הפוטנציאל הטמון בהם?
• האם ישראל ורוסיה יכולות להפוך לשותפות בתחום החדשנות הטכנולוגית?
• האם תתפתח תחרות בין השתיים בשוק הגז האירופי?
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: פנינה שרביט ברוך
תיאור: שנים ‫האחרונות ‫הולכת ‫וגוברת ‫הנטייה ‫לדבר ‫על ‫אודות ‫"מותו ‫של ‫פתרון ‫שתי ‫המדינות” ‫ועל ‫החלפתו ‫במודל ‫של ‫מדינה ‫אחת ‫בין ‫הים ‫לירדן ‫כפתרון ‫לסכסוך הישראלי-פלסטיני. ‫הטענה ‫העיקרית ‫היא ‫שאין ‫כיום ‫אפשרות ‫מעשית ‫לחלוקה ‫פיזית ‫של הארץ, ‫בשל ‫הטשטוש ‫המוחלט ‫של ‫הקו ‫הירוק ‫והחיבור ‫המעשי ‫של ‫יהודה ‫ושומרון ‫(הגדה המערבית) ‫למדינת ישראל, ‫המתבטא ‫בהיקף ‫הנרחב ‫של ‫ההתיישבות ‫היהודית ‫ושל ‫הפעילות ‫הישראלית - ‫הביטחונית ‫והאזרחית - ‫באזור זה. ‫האם ‫פתרון ‫של ‫מדינה ‫אחת ‫לסכסוך ‫הישראלי-פלסטיני ‫הוא ‫פתרון ‫ישים? ‫במזכר ‫זה ‫נבחנים ‫ארבעה ‫מודלים: ‫מדינה ‫יוניטרית ‫על ‫כלל ‫השטח ‫שבין ‫הים לירדן; ‫מדינה ‫על ‫כלל ‫השטח ‫שבתוכה ‫אוטונומיה פלסטינית; ‫פדרציה ‫שמחולקת ‫למחוזות ‫יהודיים ‫ופלסטיניים; ‫וקונפדרציה פלסטינית-‫יהודית. ‫הדיון ‫הציבורי ‫מתמקד ‫בשאלה ‫אם ‫ניתן ‫לקיים ‫מדינה ‫אחת ‫שהיא ‫הן ‫יהודית ‫והן דמוקרטית. ‫המזכר ‫מוסיף ‫ובוחן ‫כיצד ‫תתנהל ‫מדינה ‫כזו ‫מבחינה ‫מעשית ‫ואם ‫מדובר ‫בפתרון ‫מוצלח לסכסוך. ‫לשם ‫כך ‫נבחנים ‫ביחס ‫לכל ‫מודל ‫מכלול פרמטרים: ‫החלוקה ‫הטריטוריאלית; מעמד ההתנחלויות; ‫מעמד ירושלים; ‫היבטי ‫אזרחות ‫ותושבות; ‫סמכויות ‫שלטוניות; ‫מעורבות ‫הפלסטינים בשלטון; ‫חופש ‫התנועה במדינה; ‫סוגיית הפליטים; ‫היבטים ‫ביטחוניים; ‫היבטים חברתיים; ‫היבטים ‫כלכליים ואזרחיים; ‫שימור ‫האופי ‫היהודי ‫של ‫המדינה; ‫שימור ‫האופי ‫הדמוקרטי ‫והליברלי ‫של המדינה; ‫השלכות ‫על ‫אזרחי ‫ישראל ‫הערבים; ‫השלכות ‫על ‫הרשות ‫הפלסטינית; ‫מעמד ‫רצועת ‫עזה; ‫אופן ‫כינון ‫המודל; ‫ההיתכנות ‫של ‫הגעה ‫למודל; ‫וסיכויי ‫ההצלחה ‫של ‫המודל ‫כפתרון ‫קבע ‫לסכסוך ‫הישראלי-פלסטיני.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: יאיר יאסן
תיאור: על סמך ראיונות אישיים שערך המחבר עם עשרות פעילי מחאה מקבוצות מיעוט שונות מתאפשרת הצצה מבפנים על המחאות החברתיות שמטלטלות את ישראל של תחילת המאה ה-21 ומאיימות להעמיק את קרעיה הפנימיים. ספרו החשוב של יאיר יאסן מספק מבט עומק השוואתי על שלוש זירות מחאה סוערות אך שונות לחלוטין בישראל: הימין-הרדיקלי בגדה המערבית, הבדואים בנגב, ויוצאי אתיופיה. כל אחת מהזירות מתאפיינות ברקע, נסיבות וביטויים שונים של התנגשויות אלימות בין פעיליה לבין סוכני המדינה, התנגשויות שכולן, על פניו, מנוגדות לאינטרסים של חבריה. מחאות ועימותים אלימים בין אזרחים לרשויות המדינה מעוררות עניין ציבורי, תקשורתי ומחקרי. הפעלת אלימות מדינתית היא חלק מהמונופול על האלימות המופקד בידי המדינה, והיא מלמדת, בין השאר, על מעמדם של מי שהיא מופעלת נגדם ועל מקומם בהיררכיה של האזרחות. ספר זה מציע זווית נוספת לדיון באלימות פוליטית, זו של אזרחים כלפי רשויות המדינה והחוק. מה ניתן ללמוד מהמחאה האלימה על הלגיטימיות הנתפסת של המדינה בעיני הפעילים? על האמון במשטרה? על מעמדן של הקבוצות המעורבות באלימות? ועל הדרך שבה פעילים מפרשים את האלימות שבה לקחו חלק, במתכוון או שלא במתכוון?
רסלינג
מאת: רותי גינזבורג
תיאור: מה רואים פעילים של ארגוני זכויות אדם? מה מראים הארגונים בדוחות? כיצד הדימויים החזותיים הנבחרים מדווחים על הסכסוך? איזה מבט מייצר שיח זכויות האדם אצל הפעילים? כיצד נפגש השיח האוניברסלי בתיעוד החזותי עם השיח המקומי? כיצד האזרחות של הפעילים ממסגרת את שדה הראייה, ובאיזה אופן עושה זאת השיח האוניברסלי? בספרה של רותי גינזבורג, והייתם לנו לעיניים, המישור החזותי במאבק על זכויות האדם אינו רק ייצוג המתווסף לזה המילולי, אלא הוא גם כלי בעיצוב השאלות. הספר מציע מרחב תיאורטי ומיפוי היסטורי של ארגוני זכויות אדם ישראליים. לראשונה מוצע כאן דיון בשיח של ארגוני זכויות אדם מקומיים אשר פעילים בשטחים הכבושים דרך עיון בינתחומי המשלב בין ניתוח תצלומים, ראיונות עם אנשים מרכזיים בארגונים וקריאה מדוקדקת בדוחותיהם. הפרקים השונים מציעים התבוננות השוואתית בפעילות של שלושה ארגוני זכויות מרכזיים הפועלים בישראל: בצלם, רופאים לזכויות אדם – ישראל, ומחסום Watch. בעזרת עיון בארכיונים שנוצרו אצל כל אחד מהם נבחנים התנאים החומריים והרגשיים אשר מעצבים את הדיווחים, לצד היחסים המרחביים והפוליטיים שנוצרים בפעילות. ניתוח המבט של הפעילים חותר להבנת הפרקטיקה של הארגונים אשר מתמקמת במערך המקוטב שבין כובש לנכבש, בין פוגע לנפגע. ספר זה חובר למחקרים חלוציים אשר נעשים בעולם הבוחנים את החזותי, האסתטי והחושי אשר מעצבים את המשא ומתן האזרחי ואת הממדים החזותיים שהוא מעצב במסגרתו.
רסלינג
מאת: אלי פודה
תיאור: ספר זה עוסק ביחסים החשאיים שטוותה ישראל עם מדינות ועם מיעוטים במזרח התיכון מאז הקמתה ב־1948 עד היום. הוא עונה על שאלות מסקרנות כמו מה דחף את ישראל לחפש קשרים נסתרים עם מדינות באזור שאינן מכירות בה ואף יריבות שלה; עד כמה הניבו המאמצים מגעים עם מדינות כאלה; ומי היו הגורמים בישראל שעסקו במגעים החשאיים. הספר מראה כי להבדיל מהתפיסה המקובלת במחקר, ישראל לא הייתה כה בודדה במרחב המזרח־תיכוני וכי מדינות ומיעוטים שונים, בזמנים ובנסיבות משתנים, בחרו לשתף פעולה עם ישראל, כל עוד התנהל הדבר מאחורי דלתיים סגורות. שיתוף הפעולה התקיים בחשאי: רובו התבצע בידי המוסד, מקצתו בידי מערכת הביטחון והמודיעין, ומקצתו בידי משרד החוץ. בשנים האחרונות מצאו מדינות ערביות בישראל בעלת ברית במאבקן נגד איראן להשגת נשק גרעיני. הקשרים החשאיים הביאו לחתימה על הסכמים גלויים עם איחוד האמירויות הערביות, עם בחרין, עם סודאן ועם מרוקו ב־2020. הסכמים חדשים אלה, נוסף על ההסכמים שהיו קיימים עם מצרים ועם ירדן, מלמדים שישראל נעשית אט־אט שחקן מוּכר ולגיטימי במזרח התיכון, שאין צורך עוד להסתיר את הקשרים עימו. מעמדה של ישראל משתנה אפוא מפילגש לידועה בציבור, ואולי אפילו לשותפה. על בסיס מקורות היסטוריים מגוונים ועל ראיונות עם יותר ממאה אישים שמילאו תפקידים בכירים במערכת הביטחון ובמשרד החוץ, הספר חושף גילויים חדשים רבים על קשריה החשאיים של ישראל במזרח התיכון.
עם עובד
מאת: חמי בן נון
תיאור: גלי המחאה החברתית בארץ ובעולם הובילו לדיון ציבורי נוקב בשאלות של ציות לחוק – ספרו מעורר ההשראה והנוקב של חמי בן נון בא לתרום לדיון הציבורי בסוגיה זו. הספר מאפיין את דרכי המחאה, והוא עוסק בעיקר במרי האזרחי שהוא מעשה הפרת חוק ממניעים פוליטיים, שתכליתו להביא להאצת תהליך של שינוי החקיקה או המדיניות הציבורית. הספר מאפיין את האזרח האחראי במדינה הדמוקרטית, אזרח הנאמן למדינה ולמשטר ושמטרת פעולתו הבלתי חוקית היא דווקא השמירה על מערכת החוק והמשטר הדמוקרטי. מול האזרח האחראי ניצבים רבים אשר מעדיפים להציג את המרי האזרחי כסכנה למשטר, אולם אלה עלולים להביא לפגיעה ממשית במדינה בהותירם שתי חלופות מסוכנות: פסיביות ואפתיה או מרד ומהפכה. תרומתו החשובה של הספר לדיון המשפטי-ציבורי היא ראיית המרי האזרחי ככלי פרשני אשר מותח ומבהיר את גבולות הדמוקרטיה; מרי אזרחי אינו עבריינות אידיאולוגית ואינו מוליך לאנרכיה. מה שמוליך לאי סדר הוא דווקא יישומו העיוור של החוק והציות העיוור לו, שכן כידוע היו הרבה יותר עוולות שמקורן בציות עיוור לחוק מאשר כאלה שמקורן בסירוב לקיימו. זאת ועוד, ההיסטוריה מלמדת שלאחר ששככו גלי המרי האזרחי בחברה פלונית, היא הפכה לצודקת ושוויונית יותר. אי לכך, המדינה הדמוקרטית האיתנה מסוגלת לסבול גם מחאות שעל גבול החוק ואולי לעתים אף מעבר לו, תוך כדי עצימת עיניים של זרועות אכיפת החוק. כך או כך, מחבר הספר מבקש שהמחאה תתנהל ללא שפיכות דמים, אבל בעקביות, בנחישות ובעוצמה, כך שהמדינה הדמוקרטית תחזור לידי בעליה החוקיים – העם.
רסלינג
מאת: יצחק אורן
תיאור: היכן עובר הקו המבחין בין המחווה התיאטרלית של המנהיג, הדיבור המוחצן והבוטה ומטבעות הלשון השיווקיות לבין המדיניות הממשית? – ככל הנראה לא קיים יותר קו כזה. התהליך שבו טכנולוגיות התקשורת המתקדמות רומסות ובולעות שיח מסורתי אינו רק נחלת השנים האחרונות. את תחילתו של הספין הפוליטי–סיבוב וסחרור הבסיס העובדתי במגמה להשפיע על הצד השני ועל עיצוב עמדותיו–ניתן להציב כבר בשיחה הקשה בין בורא עולם לאדם הראשון. כדי לנקות את עצמו מאשם, מסובב האדם הראשון את נרטיב סיפור מעילתו באמון אדונו לסיפור המוכר לנו כ"סיפור חווה והתפוח". בהקשריו הדיפלומטיים קנה לו הספין הפוליטי אחיזה בולטת במיוחד עם עלייתה של המהפכה הטכנולוגית-תקשורתית בשנות ה-80 של המאה הקודמת.

ספרו של יצחק אורן בוחן ומנתח ארבעה אירועים דרמטיים ביחסים בין ישראל לארצות הברית בשלהי המאה הקודמת אשר בהם הוביל הספין הדיפלומטי את מסכת היחסים בין שתי המדינות: משבר הערבויות, נכונות ישראל להשתתף בוועידת מדריד, גירוש מנהיגי החמאס וקבלת הערבויות אשר הייתה מלווה בספקולציה עיתונאית ביחס ל"דיג משותף עם הנשיא". בהמשך לכך מאבחן ומתווה הספר את מאפייני הספין הדיפלומטי כשדה תיאורטי חדש ומרתק.את מקרי הבוחן מנתח המחבר גם מנקודת מבטו האישית, כמישחווה את האירועים מתוך לשכת ראש הממשלה.
רסלינג
מאת: דניאל בן-חורין
תיאור: ספר זה דן בסגנון מנהיגותו של משה דיין המדינאי. המחבר רוקם עלילה מרתקת ורבת-עניין של אדם ותקופה העשויה לעניין כל אדם שוחר דעת. זהו סיפור על לוחם מזהיר שנעשה מצביא ומדינאי שהחלטותיו המיניסטריאליות כשר החקלאות, הביטחון והחוץ שינו את פניה של המדינה וקבעו לשנים רבות את עתידה.

זו אינה ביוגרפיה היסטורית, אלא ניסיון להטיל אור מפרספקטיבה תאורטית על תכונותיו שהתגבשו במהלך חייו ועיצבו את דפוסי מנהיגותו כאחד המנהיגים הבולטים בגלריית המנהיגים בישראל.

דיין היה מנהיג שנוי במחלוקת, מנהיג של מלחמות ושלום. מעריציו רבים וגם משמיציו, אך דומה שאיש אינו מטיל ספק במרכזיותו לאורך שנות פעולתו. כאסטרטג מדיני הוא חורג מהקליסיקה המקובלת בקרב רבים מחוקרי העוצמה הקלסיים. הוא לא היה עסקן מפלגתי או ממשלתי, ובכל זאת תומכיו יטענו שבזכות תבונתו ואלתוריו היצירתיים היו הישיגיו רבים.
אוריון הוצאה לאור
מאת: יעל ברדה
תיאור: הספר הביורוקרטיה של הכיבוש: משטר היתרי התנועה בגדה המערבית פורש לפני הקורא את המנגנונים הביורוקרטיים של הכיבוש בגדה המערבית. באמצעות שימוש בחומרים משפטיים, מסמכים אדמיניסטרטיביים, ראיונות ותצפיות חושפת המחברת את מערכת ניהול האוכלוסין ואת משטרי ההיתרים וההגבלות על תנועתם של פלסטינים תושבי הגדה המערבית, אשר מתאפשרים בזכות דינמיקה ארגונית מורכבת, קפקאית לעתים, הסמויה מעיני הציבור.
שלא כמו המנגנון הביורוקרטי במשטרים ליברליים, שאת עקרונותיו הבסיסיים ניסח מקס ובר, הביורוקרטיה של הכיבוש פועלת על פי המודל הארגוני הקולוניאלי והאימפריאלי לניהולן של אוכלוסיות נתינים במשטרים לא דמוקרטיים. ביורוקרטיה זו נהנית מגמישות מינהלית ומחקיקת חירום קבועה המבוססת על החריגים שבחוק.
חייהם של הפלסטינים תושבי השטחים נשלטים בידי מערך של ארגונים ובהם המשטרה, המינהל האזרחי, משמר הגבול, מתאם הפעולות בשטחים, שירות התעסוקה ושירות הביטחון הכללי. מערכת זו, שפעולתה מושתתת על מנגנונים של זיהוי וסינון בני אדם על בסיס הכרעות סודיוֹת, מדיניות משתנה ואיסוף מודיעין, היא מקרה קיצון של מנגנון ניהול אוכלוסין שהפרקטיקות ואופני הפעולה שלו משפיעים לא רק על הגדה המערבית ותושביה הפלסטינים, אלא גם על עיצובה של הביורוקרטיה המדינתית המנהלת את חייהם של האזרחים והתושבים של מדינת ישראל.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: אפרים דוידי
תיאור: השאלה בידי מי השלטון ומדוע השלטון פועל לטובת ההון אינה חדשה. בשנים 1976-1966 הפכה תנועת הפועלים בארגנטינה שאלה זו לסימן קריאה. ספר זה עוסק בקשר שבין עבודה, הון ושלטון בעשור זה, אחד העשורים המשמעותיים ביותר בתולדות ארגנטינה. עובדי ארגנטינה לא היו לבד: מותו של צ'ה גווארה בבוליביה, המהפכה הקובנית, מרד העובדים והסטודנטים במאי 1968 בצרפת, מלחמת וייטנאם והתחושה שהשינוי החברתי מן השורש עומד בפתח, כל אלה ליוו את מאבקיהם של עובדי ארגנטינה וארגוניהם תחת המשטרים הצבאיים הממושכים והממשלות האזרחיות הקצרות. ספרו של אפרים דוידי עבודה, הון ושלטון, פרי מחקר של חמש שנים, מכיל עדויות ומסמכים שטרם פורסמו. המחבר שוחח עם עשרות מגיבורי התקופה ואסף בקפדנות עדויות של אחרים שנרצחו בידי כוחות הביטחון לפני ואחרי ההפיכה הצבאית העקובה מדם במרץ 1976, הפיכה המהווה סגירה של פרק בתולדות ארגנטינה ופתיחת עידן ניאו-ליברלי פראי בצִלם של כידוני החיילים. ספר זה מספר את סיפורם של העובדים בארגנטינה בשנות ה-60 וה-70 של המאה שעברה, אך גם את סיפורם של עובדים אחרים, ביבשות אחרות ובזמנים אחרים, המנסים לקדם את מעמדם ומתקשים עד מאוד להשלים עם החברה הקפיטליסטית ועם מצוקותיה.
רסלינג
מאת: שמואל שניידר
תיאור: אסופת מאמרים ותגובות שהתפרסמו בשנות השמונים והתשעים בכתבי העת ’ביצרון’ ו’הדואר’ שיצאו לאור בניו-יורק. הספר כולל גם מכתבים למערכת שנשלחו לעיתונים בארץ, בתגובה על מאמרים והתבטאויות שנדפסו בעיתונים בישראל. הספר עוסק בהוויה הפוליטית והאידיאולוגית בארץ ובחיים היהודיים בארצות הברית. הדברים נכתבו מתוך נקודת הראות של אדם הנוטה לימין, המגיב על אירועים בשתי המדינות. ההתנחלויות והתייחסות השמאל אליהן, רצח יצחק רבין וההתייחסות לימין בכלל ולחוגיים הדתיים הלאומיים בפרט, מלחמות לבנון, אירועי ההתנתקות והנגזר מהם - כל אלה זוכים לניתוח אינטלקטואלי ופולמוסני. בספר נידונים גם אירועים מרכזיים בהוויה הפוליטית האמריקאית: הפוגרום בקראון-הייטס שבברוקלין; כתב העת ’תיקון’ ופעילותו האנטי-ישראלית; הפקדונות היהודיים בבנקים השוויצריים ומורשת מקארתי.
מאת: אריאל פינקלשטיין, אביטל פרידמן
תיאור: חברי מועצות ברשויות המקומיות בישראל אינם זכאים לתגמול מכל סוג שהוא על תפקידם כנבחרי ציבור. יתרה מזו, חוזר מנכ"ל של משרד הפנים אף אוסר על הרשויות לתגמל חברי מועצות גם אם הן מעוניינות לעשות זאת. למצב זה, שבו חברי מועצה אינם מקבלים תגמול על פעילותם במועצה, ולעיתים קרובות הם אף נדרשים לשלם מכיסם הפרטי על הוצאות לצורך מילוי תפקידם, יש השלכות בעייתיות גם על תפקוד המועצה וגם על הדמוקרטיה המקומית. כך לדוגמה, זמינותם של חברי המועצה לעסוק בענייני הרשות ולמלא את תפקידם כנבחרי ציבור נפגעת, שכן רובם עובדים במשרה בשכר בד בבד עם פעילותם במועצה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אריאל פינקלשטיין
תיאור: מאות שנים הייתה הרבנות המקומית הקהילתית מסימני ההיכר ומעמודי התווך של הקהילות היהודיות בעולם. עם תחילת היישוב היהודי בארץ ישראל והקמת המדינה חלו במוסד הרבנות שינויים מרחיקי לכת, ותפקידים רבניים רבים היו לתפקידים ממסדיים של עובדי מדינה. מחקר זה סוקר את תופעת הרבנות מבחינה היסטורית ומבחינת החקיקה וחושף פער מהותי בין אופי הרבנות המקומית במסורת ישראל לאופי הרבנות המקומית הממסדית כיום.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
הצג עוד תוצאות