נמצאו 258 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: דניאל סטטמן
תיאור: בשנת 2019 פעלה במכון הישראלי לדמוקרטיה קבוצת מחקר בנושא החרדים והמרחב הציבורי. בקבוצה השתתפו נשים וגברים חרדים, דתיים שאינם חרדים וחילונים. מטרתה הייתה לפתח נקודות מבט חדשות על הנושא שיאפשרו להרהר בצוותא על ההסדרים הראויים בתחום הנדון. הפרקים באסופה זו צמחו ברובם מתוך דיוני הקבוצה הזאת, והם מציגים לקוראות ולקוראים מגוון היבטים מרתק של הסוגיה האמורה.
שאלת מקומם של החרדים בחברה הישראלית הפכה לשאלה מרכזית בתנועת המחאה שקמה בשנת 2023 נגד ממשלת נתניהו. היא התעצמה בעקבות מתקפת 7 באוקטובר 2023 והמלחמה שבאה בעקבותיה, שגרמה למספר הולך וגדל של ישראלים לחשוב שמוכרח לחול שינוי ביחסה של המדינה לחרדים. אני תקווה שהספר שמונח לפניכם יסייע לחשוב על טבעו של שינוי זה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: חגי איתן
תיאור: עיר. רחוב. מונית. מוניות מסתובבות ברחבי העיר… באחת מהן יושב מחברו של ספר זה, מעביר נוסעים מפה לשם, ועל הדרך גם מנהל מחקר-שדה אוטו-אתנוגרפי. רואה ואינו נראה. במונית נרקמים דרך שגרה יחסי-גומלין בין זרים, בין בני-אדם שאינם מכירים זה את זה: עובדה יסודית זו עוררה את סקרנותו, ולמעשה דחפה אותו אל השדה, אל עורקי התנועה של הג'ונגל העירוני. תחילה הוא שאל את עצמו: מה קורה, מה עשוי לקרות, בין נהג לנוסע.ת במהלך נסיעה במונית? מהם המאפיינים המבניים של היחסים הללו? אילו דפוסים של יחסי-גומלין ניתן יהיה לזהות במונית (אם בכלל) – ומה כל זה עשוי ללמדנו אודות התרבות העירונית-ישראלית בת-זמננו? במהלך מחקר השדה, שנמשך כ-18 חודשים, עלו שאלות וסוגיות נוספות, כמו למשל "על בחירת מקום הישיבה במונית", "על שיחת החולין", "על התשר" ועוד.
"מה שאולי הכי מוצא חן בעיני בעבודה כנהג מונית זה הזמן הריק, הפתוח, של השוטטות ברחובות… נהיגה, מעין ריחוף קל על הכביש, מעוררת מחשבות, מעלה זיכרונות, מחוללת חלומות. רק צריך להתנתק מהקריזה שמעלה בך הפקק (ואולי גם מהתוגה שבאה עם הבדידות), ולהתמסר לקצב, לנהיגה, למה שקורה ברחוב. קצת כמו הליכה, רק יותר מהר ובלי להתאמץ. ובמזגן. ואז לפתע מישהו מגיח מאיזה בניין ומניף לעברך אצבע מורה. אתה מחסיר פעימה, מתגלגל לעברו, עוצר לצידו. בן-אדם נכנס לך למונית, מתיישב לצידך או מאחוריך, מבקש להגיע מפה לשם. עם או בלי מונה. רק בבקשה דרך המלך ג'ורג'. מרגע זה מתחיל לך סרט חדש. אתה עדיין משוטט בעיר, אלא שעתה יש לך יעד מוגדר וכיוון ברור, ובן-אדם בשר ודם שיושב פה אתך. לפעמים נשתוק ביחד, נתגלגל ונבהה ונאזין לרדיו; לפעמים תתלקח שיחה. כך או כך, בכל מקרה, תמיד יקרה שם משהו בין אדם לאדם. ואת ה'משהו' הזה יצאתי לחקור, על ה'משהו' הזה ניסיתי לעמוד…" (מתוך הספר).
רסלינג
מאת: אורלי צרפתי
תיאור: פוסט אנונימי שהתפרסם בפייסבוק בבחירות 2013 הציב דרישה של נשים חרדיות לייצוג במפלגות החרדיות. הפוסט פרץ את חומת השתיקה של נשים חרדיות נגד הדרתן מהמרחב הציבורי, מהעשייה הפוליטית וממוקדי הכוח בחברה החרדית, וחולל לראשונה בישראל מאבק של נשים חרדיות לייצוג פוליטי.
איך צומחת מחאה דמוקרטית־פמיניסטית במהותה בחברה השוללת את ערכי הדמוקרטיה? בחברה פטריארכלית, שבה הפרדה בין גברים לנשים היא ערך מרכזי, המגדיר את זהותה ואת אורחות חייה, ו'פמיניזם' היא מילת גנאי?
סיפור מאבקן של נשים חרדיות פורצות דרך עומד במרכזו של ספר זה. הוא אוצר בתוכו סיפור על נחישות ועל מנהיגות של קומץ נשים חרדיות, שאימצו את האינטרנט והפייסבוק כדי לעקוף את הדרתן; נשים שהעזו למחות למרות המחירים האישיים הכבדים הכרוכים בכך. הספר בוחן את היוזמות השונות במאבק לייצוג פוליטי במערכות הבחירות בשנים 2013 ו־2015 , ובמרכזן – מחאת "לא נבחרות לא בוחרות" וייסודן של שתי מפלגות נשים חרדיות — "עיר ואם" ו"ובזכותן — חרדיות עושות שינוי". הוא מתמקד בשיח התקשורתי ובתהליך התהוותה של מנהיגות פוליטית של נשים חרדיות. מתוקף הדרישה לייצוג פוליטי, התמודדו הנשים עם אימוץ רעיונות פמיניסטיים־ליברליים, הסותרים את זהותן החרדית. פעילותן הניחה את התשתית הראשונית לצמיחתו של פמיניזם חרדי.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: ורדה זילברברג, אורית אבן שושן-רשף
תיאור: שבעה באוקטובר 2023 הוא קו השבר של מדינת ישראל והחברה הישראלית שאחריו שום דבר כבר לא יהיה כפי שהיה.
בדיעבד היו אין ספור סימנים מקדימים וברורים לאסון המתקרב שהתעלמנו מהם. איך זה קרה לנו?
ספר זה, המתאר את המשבר החברתי שפקד את מדינת ישראל בשנת 2023, נכתב ברובו לפני קו השבר, ודווקא בשל כך הוא מכיל, בין השאר, תובנות מקדימות על האסון שעמד להתרחש.
מטפלים, יועצים וחוקרים מציגים מחקרים, מודלים תאורטיים, מאמרי דעה וראיונות עם אנשי מקצוע ואזרחים מן השורה במגוון נושאים הנוגעים למשבר החברתי בשנת 2023. כל אחד מהפרקים עוסק בעולם תוכן אחר, וכולם יחד יוצרים קליידוסקופ של נקודות מבט מתוך החברה הישראלית. הספר הוא התבוננות מרתקת ומורכבת במרחב הציבורי בישראל ערב אירועי שבעה באוקטובר, ובכך הוא משמש מסמך נדיר ומיוחד להבנת המשבר החברתי בארץ. נקודת המבט הפסיכולוגית והסוציולוגית על התקופה שקדמה לאסון עשויה לספק הבנה טובה יותר של ההתעלמות וההדחקה של כל סימני האזהרה, ולצייד אותנו בכלים טובים יותר כדי למנוע אפשרות של הישנות האסון, להתמודד עם המציאות בהווה – ולשנות כיוון מהידרדרות לשיקום ובנייה.
איפאבליש הוצאה לאור
מאת: רינה נאמן
תיאור: רינה‭ ‬נאמן‭ ‬משחזרת‭ ‬בספר‭ ‬זה‭ ‬את‭ ‬חוויות‭ ‬ההגירה‭ ‬שעברה‭ ‬בילדותה‭ ‬ואת‭ ‬ההלם‭ ‬התרבותי‭ ‬בעקבותיהן‭. ‬כבר‭ ‬בפרידתה‭ ‬הדרמטית‭ ‬מדירת‭ ‬הוריה‭ ‬בבוקרשט‭, ‬וכן‭ ‬במסע‭ ‬הרכבת‭ ‬והאנייה‭, ‬בעגינה‭ ‬בנמל‭ ‬חיפה‭ ‬ובנסיעה‭ ‬למעברה‭, "‬ידעה‭" ‬בדרך‭ ‬כלשהי‭ ‬שחייה‭ ‬הקודמים‭ ‬הסתיימו‭, ‬ושהעתיד‭ ‬צופן‭ ‬לה‭ ‬שינויים‭ ‬לרעה‭. ‬לכן‭ ‬כנראה‭ ‬מחקה‭ ‬מזיכרונה‭ ‬את‭ ‬כל‭ ‬הפרטים‭ ‬הקשורים‭ ‬בשלבים‭ ‬הללו‭ ‬של‭ ‬המעבר‭ ‬לישראל‭. ‬הסופרת‭ ‬מתארת‭ ‬ברגישות‭ ‬רבה‭ ‬את‭ ‬המפגש‭ ‬האכזרי‭ ‬שלה‭ ‬עם‭ ‬המציאות‭ ‬עקב‭ ‬אי‭ ‬ידיעת‭ ‬השפה‭, ‬העדר‭ ‬הבנה‭ ‬של‭ ‬הקודים‭ ‬התרבותיים‭ ‬שנהוגים‭ ‬במקום‭ ‬החדש‭, ‬וההבדלים‭ ‬הדרסטיים‭ ‬בין‭ ‬תנאי‭ ‬החיים‭ ‬שלה‭ ‬בבוקרשט‭ ‬לעומת‭ ‬אלה‭ ‬שלאחר‭ ‬ההגירה‭. ‬מגבלות‭ ‬אלו‭ ‬גרמו‭ ‬לה‭ ‬למצב‭ ‬של‭ ‬שיתוק‭, "‬כיבוי‭" ‬כפי‭ ‬שהיא‭ ‬מכנה‭ ‬זאת‭ ‬בספר‭. ‬והמאמץ‭ ‬להתגבר‭ ‬עליהן‭ ‬שנמשך‭ ‬עד‭ ‬סוף‭ ‬גיל‭ ‬ההתבגרות‭, ‬והיה‭ ‬רצוף‭ ‬מכשולים‭, ‬אי‭ ‬הבנות‭ ‬וטעויות‭, ‬מתואר‭ ‬בספר‭ ‬באופן‭ ‬חושפני‭, ‬כנה‭ ‬ומעורר‭ ‬הזדהות‭. ‬חווית‭ ‬ההגירה‭, ‬שהייתה‭ ‬מרכזית‭ ‬בחייה‭ ‬של‭ ‬רינה‭ ‬נאמן‭, ‬השפיעה‭ ‬מאוחר‭ ‬יותר‭ ‬גם‭ ‬על‭ ‬בחירותיה‭ ‬המקצועיות‭ ‬ועל‭ ‬אופי‭ ‬הקריירה‭ ‬האקדמית‭ ‬שלה‭. ‬רינה‭ ‬הפכה‭ ‬לד‭"‬ר‭ ‬לאנתרופולוגיה‭ ‬והתמחתה‭ ‬בנושא‭ ‬ההגירה‭, ‬עם‭ ‬דגש‭ ‬מיוחד‭ ‬על‭ ‬המשמעות‭ ‬התרבותית‭ ‬והקיומית‭ ‬של‭ ‬העדר‭ ‬שפה‭ ‬ושל‭ ‬שינויי‭ ‬מקום‭ ‬בעקבותיה‭. ‬גם‭ ‬בספר‭ ‬הנוכחי‭ ‬היא‭ ‬מצטטת‭ ‬אחדים‭ ‬מנחקריה‭ ‬אשר‭ ‬התבטאו‭ ‬בנושאים‭ ‬אלה‭. ‬
שנים‭ ‬רבות‭ ‬לאחר‭ ‬ההתגברות‭ ‬על‭ ‬מצב‭ ‬ה‭"‬כיבוי‭" ‬חוזרת‭ ‬רינה‭ ‬נאמן‭ ‬לחוויות‭ ‬הילדות‭ ‬וההתבגרות‭. ‬במסע‭ ‬זה‭ ‬היא‭ ‬מנסה‭ ‬להסביר‭ ‬לעצמה‭ ‬את‭ ‬אופני‭ ‬החשיבה‭,‬‭ ‬ההרגשה‭ ‬וההתנהגות‭ ‬שלה‭ ‬על‭ ‬פי‭ ‬המורשת‭ ‬התרבותית‭ ‬מבוקרשט‭, ‬בתוספת‭ ‬התובנות‭ ‬והלקחים‭ ‬מתהליך‭ ‬ההגירה‭ ‬לישראל‭. ‬הפוזיציה‭ ‬של‭ "‬בדיעבד‭" ‬מאפשרת‭ ‬לה‭ ‬לערוך‭ ‬מסע‭ ‬זה‭ ‬בסגנון‭ ‬סיפורי‭, ‬תיאורי‭, ‬אסוציאטיבי‭, ‬עם‭ ‬נגיעות‭ ‬רבות‭ ‬של‭ ‬הומור‭. ‬בעידן‭ ‬הנוכחי‭, ‬בו‭ ‬תופעת‭ ‬ההגירה‭ ‬כה‭ ‬נפוצה‭ ‬בזירה‭ ‬הבינלאומית‭ ‬והישראלית‭, ‬יזכו‭ ‬הקוראות‭ ‬והקוראים‭ ‬של‭ ‬הספר‭ ‬להכיר‭ ‬את‭ ‬החוויות‭, ‬ההתנסויות‭, ‬והתובנות‭ ‬הקשורות‭ ‬בה‭, ‬מכלי‭ ‬ראשון‭ ‬של‭ ‬סופרת‭ ‬מהגרת‭.‬
איפאבליש הוצאה לאור
מאת: תמר שכטר
תיאור: "בקובץ זה תספר החברה על חייה היא; בקובץ זה תאמר החברה את אשר עם לבה, את אשר היא הוגה וכואבת בשאלות-החיים של הקבוץ והתנועה. הרגשנו שיש ערך רב לגורם מעורר מבפנים, שהוא עשוי להפרות רגשות והגוּיות, נידחים ורדוּמים. שאינם באים לידי התגלות מחוסר-יד דואגת ומטפחת."
במילים אלו נפתח הקובץ "חברות בקיבוץ". בקובץ סיפרו על חייהן כמאה חברות קיבוצים והוא פתח צוהר לעולמן. ליליה בסביץ ויוכבד בת רחל הן שהגו את הרעיון לפרסם את סיפוריהן של החברות, הגיהו וערכו את החומר שנאסף ופעלו ללא לאות עד שהוגשם חלומן והקובץ יצא לאור ב1943.
הספר "לדובב שפתי שותקות" מנתח את הסיפורים, באמצעות כלי המחקר הנרטיבי והמגדרי. מתיאור פרשות החיים שמעוגנות בקהילה הקיבוצית הייחודית נדלים הלכי הרוח על התקוות והאכזבות ומוצגת הפרשנות שהחברות העניקו לחייהן. כך גם משורטט הדימוי העצמי שלהן שהוא מכלול התכונות שכל אחת ייחסה לעצמה, תוך התבוננות בהיבטים שונים של חייה ובניסיון להתאים עצמה לדפוסי החיים בקיבוץ."
הספר מפריך את הטענה שהושמעה במחקרים בני ימינו שהקובץ "חברות בקיבוץ" הוא שופר תעמולתי למען החיים בקיבוץ. באמצעות קריאה מושכלת חושף הספר את צפונות לבן של החברות ומציג תובנות חדשות שמאתגרות את הסיפור הידוע על החברות בקיבוץ באותה תקופה, והן כגילוי של ארץ לא נודעת.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: מוחמד ח'לאילה, אחמד בדראן, אריק רודניצקי
תיאור: שנתון החברה הערבית בישראל הוא פרויקט מרכזי וחשוב של התוכנית לחברה הערבית בישראל במכון הישראלי לדמוקרטיה. מטרתו של השנתון היא לספק מידע ונתונים מעודכנים על החברה הערבית בישראל, לנתחם ולהנגישם לגורמי ממשל, לאנשי אקדמיה, לגורמים מקצועיים למיניהם וגם לציבור הרחב.
שנתון זה הוא המשך לשנתון הראשון שיצא לאור בשנת 2022 ועדכון שלו. השנתון מציג נתונים על האוכלוסייה הערבית בכללותה ועל הקבוצות השונות שבתוכה, ומשווה ביניהם לבין נתונים על הציבור היהודי בישראל.
בשנתון מוצגת תשתית רחבה של נתונים המבוססים על עיבוד הנתונים הרשמיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) ושל גורמים רשמיים מוסמכים נוספים. בכמה מקרים נערכה השוואה בין הנתונים הרשמיים של הלמ"ס לבין מקורות אחרים, כדי לתקף את הנתונים המופיעים כאן. הסיבה לכך היא שחלק מהנתונים שמפרסמת הלמ"ס מוצגים בדרך אחרת מהשפה השכיחה במחקר על אודות החברה הערבית בישראל, ולכן נערכו עיבוד והתאמה.
עיבוד המידע והתאמתו לשפה המחקרית המקובלת בחברה הערבית עשויים גם לתרום להבנת ההבדלים החברתיים והכלכליים בין האזרחים הערבים לאזרחים היהודים בישראל, ואף להבדלים בין הקבוצות המרכיבות את החברה הערבית עצמה. כך נוכל להניח בפני אנשי מקצוע ומקבלי החלטות מידע שיתרום לקידום תוכניות ממשלתיות שיגובשו על פי הצרכים האמיתיים והחיוניים של האוכלוסייה הערבית על כל חלקיה, בהיבט הגאוגרפי, המעמדי, הגילי, המגדרי והדתי.
בשנתון ארבעה פרקים. הפרק הראשון סוקר מגמות דמוגרפיות עיקריות בחברה הערבית ומציג את המגמות האלה גם בהשוואה לחברה היהודית. הפרק השני עוסק באיכות החיים וברמת החיים, מתוך התייחסות למדדים חברתיים־כלכליים ולנתונים על בעיית האלימות והפשיעה בחברה הערבית. הפרק השלישי מציג נתונים הנוגעים לתעסוקה ולשכר של האזרחים הערבים, והפרק הרביעי מנתח מגמות בתחום החינוך.
אנו מקווים כי הנתונים והניתוח הנלווה להם יתרמו להעמקת הידע וההבנה של התהליכים העוברים על החברה
הערבית בישראל, ולקידום מדיניות כלפי האוכלוסייה הערבית בדרך שתהיה רגישה למצבה, לבעיותיה ולאתגרים הרובצים לפתחה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יעל פויס
תיאור: מהו הערך המוסף של החינוך הקיבוצי בגיל הרך? מדוע רוצים הורים רבים לשלוח את ילדיהם לגנים הקיבוציים? הספר החינוך הקיבוצי בגיל הרך: המסע הפדגוגי של מכללת אורנים עונה על השאלות הללו דרך עיון בתורה החינוכית שהתגבשה עם השנים במכללת אורנים, תורה הומניסטית המייחסת חשיבות הן לילד כמכלול שלם והן לקבוצה החינוכית שהוא משולב בה. הספר מציע תיאור מקיף של התפתחות החינוך הקיבוצי, מייסדיו ומתווי דרכו, רעיונותיו פורצי הדרך, יתרונותיו ופגמים, התמורות שחלו בו והרלוונטיות שלו לעת הזאת.
באמצעות השילוב הייחודי בין סיפורי חיים לבין תפיסות חינוכיות, הספר פונה להורים, למחנכים, לסטודנטים ולכל אדם שהחינוך יקר לליבו. זאת בדגש על החינוך לגיל הרך, שבשנים האחרונות התבססה ההכרה בחשיבותו העליונה.  
מכון מופ"ת
מאת: יובל פלדמן, הילה שואף-קולביץ, זק הירש, ענבל מוספיר
תיאור: משבר הקורונה הציף צורך אקוטי לציות וולונטרי של האזרחים לנהלים ולתקנות חריגים שאכיפתם מורכבת. משבר זה עורר עניין רב בקרב מקבלי ההחלטות בשאלה: מתי יכולה מדינת ישראל לתת אמון ולבטוח בשיתוף הפעולה הוולונטרי (מרצון) של אזרחיה, ללא התערבות כופה?
בהקשר הישראלי מקובל לטעון שהחברה הישראלית אינה בשלה להחלת מערכת כללים מבוססת אמון וציות וולונטרי. התפיסה העצמית של הישראלים שבישראל הכי חשוב "לא לצאת פראייר" מביאה לכך שהישראלים תופסים את זולתם כלא אמינים ולא צייתנים ומקשה, בימי שגרה, לקיים בישראל מערכת המבוססת על ציות וולונטרי ועל אמון, הן מצד המדינה והן ברמה הבין־אישית.
בשנה האחרונה היינו עדים לשתי מגמות הפוכות בהקשר הזה. בצל מהלכי הרפורמה המשפטית שהובילה הממשלה היינו עדים לשבירה הולכת וגוברת של הלכידות הישראלית, ובעטיה לירידה במוכנות האזרחיות והאזרחים לבטוח בשלטון ולשתף פעולה, כפי שהעידה למשל הירידה בנכונות של משרתי מילואים, המוגדרים מתנדבים, להתייצב לשירות. עם זאת, עם אירועי 7 באוקטובר התהפכה מגמה זו, והתברר כי בעיתות חירום קיצוניות הנכונות של הציבור הישראלי להתנדבות ולשיתוף פעולה עולה בהרבה על המצופה. נכונות זו התגלתה ברוב תפארתה בהקשר של החברה האזרחית ושיעורי ההתנדבות הגבוהים בחזית ובעורף, אך גם בצייתנות הוולונטרית של האזרחים להנחיות פיקוד העורף. ואף על פי כן, קשה להתעלם ממגמות שקדמו לאסון, בימי שגרה, ומהאכזבה שפלגים רבים בציבור הישראלי מביעים מתפקוד הממשלה בעת הזאת. אנו נדרשים לתהות האם וכיצד תישמר נכונות זו לאמון הדדי ולציות וולונטרי להנחיות ולנהלים ככל שיפקדו ימי המלחמה ואף לאחריה.
במחקר זה בחנו בפעם הראשונה בחינה שיטתית את תפיסתם של הישראלים את עצמם כחברה וכפרטים, וניסינו להציף ולאמוד את רמת האמון בין האזרחים — אמון בנכונות של האחר לציית לחוקים ונהלים מטעם מוסדות המדינה, וכן את נכונותו לסייע לזולת ולפעול על פי נורמות חברתיות המטיבות עם הזולת ומשקפות תרבות פרו־חברתית גבוהה. כאמור, המחקר נערך בעיתות שגרה, בשלהי משבר הקורונה (המחצית השנייה של שנת 2021) ולפני מהלכי הרפורמה המשפטית ואסון 7 באוקטובר, ואם כך, המסקנות שניתן לגזור ממנו רלוונטיות לעיתות שגרה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אסף מלחי
תיאור: מחקר זה נועד לבחון את שביעות הרצון והאתגרים החברתיים והאישיים של צעירים חרדים הלומדים בישיבות גדולות ואת יחסם לחלופות אפשריות ללימודים בישיבה, דוגמת לימודי מקצוע ויציאה לעבודה.
המחקר נשען על מערך מחקר משולב שכלל: (א) סקר כמותי שהקיף כ-530 תלמידי ישיבות בני 17-23 ממגוון זרמים וקהילות (ב) נדבך איכותני שכלל ראיונות עומק עם 15 מחנכים ורבנים חרדים, וכן שתי קבוצות מיקוד בהן השתתפו 16 תלמידי ישיבות מרקע ליטאי וספרדי כאחד. במחקר הבחנו בשתי תתי-אוכלוסיות של תלמידי ישיבות: תת הקבוצה הראשונה, בה לומדים מרבית התלמידים בישיבות רגילות של הזרם החרדי המרכזי בהן ישנה הקפדה רבה על סדרי הלימוד, סגנון לבוש ואורח חיים תורני מוקפד ('ישיבות רגילות'). תת הקבוצה השנייה, בה לומדים כ-8,320 תלמידים (כ-19% מכלל תלמידי הישיבות) בכ-130 ישיבות "רכות". ישיבות אלו נועדו לצעירים המתקשים ללמוד לאורך כל היום לימודי הקודש, הלחץ הלימודי בהן מופחת ויש גם שיעורי עזר ופעילויות חברתיות שאינן מקובלות בעולם הישיבות ('ישיבות רכות'). בהתאם לכך גם גובשה החלוקה של המשיבים לסקר הכמותי שהתמקד בשתי אוכלוסיות/קבוצות אלו.  
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יובל פלדמן, שלי רובינסון, נטע ברק-קורן
תיאור: המחקר כולל נתונים שנאספו מסוף שנת 2020 ועד סוף שנת 2021 • נמצא שרבע מהגברים הצעירים החרדים רוצים להתגייס לצה״ל וכן התגלה פער ניכר בין הרצון להתגייס לצה״ל ובין התכנון המעשי להתגייס – אשר עמד על כ-10% בלבד, בהלימה לנתוני הגיוס החרדי בפועל • צעירים חרדים המעוניינים להתגייס מונעים משלושה סוגי מוטיבציות: מוטיבציה שירותית-ערכית (רצון לתרום למדינה), אישית-אינדיבידואליסטית (רצון לרכוש מקצוע או להתקדם בחיים) ומוטיבציה אזרחית (תפיסת השירות כחובה אזרחית). חרדים שאינם מעוניינים להתגייס מונעים במידה פחותה באופן מובהק ממוטיבציות אלה • המוטיבציות השליליות המניאות צעירים חרדים מגיוס הן המוטיבציה הדתית-סמכותית (חשש מתגובת הרבנים), החברתית (חשש מנידוי חברתי) והאישית (חשש מהסתגלות לסביבה חדשה ו״התקלקלות״).
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אסתי רידר־אינדורסקי
תיאור: מבעד לסורגים שקופים מאיר תופעה חדשה שאפלה אמפירית אופפת אותה: נשים חרדיות הלומדות גמרא. עצם קיומה הוא פריצת דרך היסטורית עבור נשים חרדיות, וככל תופעה תרבותית היא אינה צומחת בחלל הריק. התופעה הנחקרת נשענת על האדנים של תהליכי הדרה והכלה בחברה החרדית, כמו גם על הדרת נשים חרדיות מאתוס חברת הלומדים, והיא חלק מתופעה רחבה יותר של יחסי מדינה והחברה החרדית, והשפעתם של יחסים אלו על נשים.
בשנים האחרונות התחוללו שינויים בתחומים שונים בתוך החברה החרדית, בעיקר בשדות שבהם פועלות נשים חרדיות, ובעקבותיהם נוצרו תמורות רבות במגזר שהצטייר תמיד בצבעי שחור ולבן. למרות זאת, מעל ראשיהן של הנשים החרדיות מוצבות תקרות הנראות כבלתי עבירות. הראשונה היא תקרת בטון המדירה אותן מהאתוס המרכזי המגדיר את החברה החרדית – לימוד הגמרא. השנייה היא תקרת בטון המונעת מהן את היכולת להיכנס אל הפוליטיקה החרדית – המוסדות המעצבים את פני החברה החרדית ומוקדי קבלת ההחלטות. בנוסף לכך – ואולי דווקא בעקבות ה"אביב" של הנשים החרדיות – החלו לנשב בחברה החרדית רוחות של מחיקה והדרה, לצד תופעות של הקצנה דתית ומשטור צניעותן של נשים באופנים שלא נראו כמותם בעבר.
מבעד לסורגים שקופים חושף את המנגנונים המעורבים בהדרה זו והופכים אותה ל"טבעית" ושקופה, כמו גם את הא.נשים והגופים המעורבים בתחזוקתה של שקיפות זו בתוך החברה החרדית ומחוצה לה בסיועה של המדינה. לצד זאת הספר בוחן מקרוב את אסטרטגיות הפעולה של ציבור מתנגד בתוך הקהילה.
רסלינג
מאת: סבינה ליסיצה, יערית בוקק-כהן
תיאור: כל מאמרי הספר מציינים במידה זו או אחרת את חשיבותה של השמירה על הזיקה לתרבות המוצא כמשאב שהועיל רבות לעולים בתהליך הסתגלותם לתנאים החברתיים והכלכליים בארץ...מרבית העולים לא קפאו על שמריהם אלא שהשכילו לנתב את כישוריהם ומשאביהם באופן כזה שהוביל אותם להתפתחות חברתית, תעסוקתית וכלכלית...תקוותנו כי אסופת מאמרים זו תשמש לתיעוד תהליכי צמיחתם של העולים, לצורך הפקת לקחים לעתיד ולעיצוב תוכניות אסטרטגיות בידי מקבלי החלטות בתחום העלייה.
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל
מאת: אורנה סוסק
תיאור: "הדברים שראיתי בדרכים נדמו לי לפעמים כפרי דמיון. ראיתי אנשי חזון נפגשים כדי לדון, ללמוד, להתווכח, לקבל החלטות, לבנות ולשפץ יקומים מקבילים. ראיתי מתקני עולם מתחייבים למניפסטים ערכיים, קובעים חוקות ומכוננים מהפכות זעירות וססגוניות. ראיתי במו–עיני ובאתי לספר".
ישראל עשירה בקהילות מיוחדות. במסע של שוטטות ומפגשים בכל רחבי הארץ, מנסה המחברת, חברת קהילה בעצמה, להתוודע אליהן, להבין את ההיסטוריה שלהן, את השקפת העולם של חבריהן ואת אופן התנהלותן. הדרכים שבהן בוחרים בני אדם לחיות יחד, לשתף פעולה, לעבוד, ליצור ולחגוג, הן רבות ומגוונות. בעידן של גלובליזציה והכחדה של תרבויות מקומיות, מתעקשות הקהילות המתוארות בספר לקיים את תרבותן הייחודית ולממש את חזונן החד–פעמי. ממלכת היקומים המקבילים השוכנת ממש מתחת לאפינו, נוכחת כאן כהצעה מתמדת, כמטאפורה, כשירה שמתקיימת תמיד לצד השפה אבל נגלית רק למי שמבקש אותה. יקומים מקבילים הוא עדות לכוחה של הקהילה, ליכולת שלה להתמודד עם לחצים עצומים מבפנים ומבחוץ ולשרוד כתרבות. היקומים המקבילים הללו, על ניסיון החיים המשותף שצברו, הם אוצר של ידע מעשי ונגיש הזמין לכל מי שנפשו חפצה בחיי קהילה.
הוצאת בבל בע"מ
מאת: סילביה פוגל-ביז'אווי, עמית קמה
תיאור: מאז תחילת ההתיישבות הקיבוצית חיו בה לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים. חלקם הצהירו על זהותם המגדרית או נטייתם המינית, כלומר יצאו מהארון, אחרים שמרו על נטייתם כסוד, ואילו השאר מצאו את עצמם במצב ביניים המכוּנה "הארון השקוף" – זהותם הייתה בבחינת סוד גלוי, אך סביבתם התעלמה ממנו ובכך דחתה אותם. העמדת פנים קולקטיבית זו אפיינה את הקיבוץ במשך דורות.
אסופת המאמרים מבעד לארון השקוף, הראשונה בנושא מושתק זה, משרטטת דיוקן פורץ דרך של חיי להט"ב בקיבוץ מימיו הראשונים ועד היום ומתייחסת למערכות החברתיות, המבניות והערכיות שאפשרו להם לשלב את אורח החיים הקיבוצי עם זהותם המינית. המאמרים בתחומי דעת מגוונים, בהם סוציולוגיה, חינוך, ספרות, תקשורת וגיאוגרפיה, משמיעים את קולם של להט"ב בקיבוץ ובוחנים את ההיסטוריה של "הארון השקוף" מאז הקמתו, דרך הסדקים הראשונים שהחלו להופיע בו בעשורים האחרונים של המאה ה־20 וכלה בניצני התפרקותו בראשית שנות האלפיים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתלמדא עיון - הוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה
מאת: מנחם טופל, ארנה שמר
תיאור: התלכדות היחד הקיבוצי מכילה את היחיד, את השייך ואת הדומה, ובמשך עשרות שנות קיומן של הקהילות השיתופיות הצמיחה מנגנונים של הכלה, וגם של הדרה, של האחר. להתמודדות עם השונוּת בקהילה פנים רבות, גלויות וחבויות, מדוברות ומושתקות, לעיתים בתחכום רב. ספר זה מבקש לבחון לראשונה, באמצעות מחקרים על קבוצות זהוּת שונות בקהילה הקיבוצית, את חוויית היחיד ביחד הקיבוצי מנקודת מבט של הכלה והדרה. נראה שככל שגוברת המציאות של שונות בקהילה הקיבוצית, כך נחלשים מנגנוני ההדרה, שהיו טבועים בה. עם זאת, היחלשות המרקם הקהילתי והמעטפת הממסדית מאתגרים את ההכלה החברתית.
ספר זה פונה אל בני הקהילה הקיבוצית, אך לא פחות מזה אל כל מי שחיים בקהילה אחת, שיחדיו מעמידים את השלם הקהילתי, וכן לכל המוצאים עניין וחשיבות בחיי קהילה. המסע בין פרקי הספר מזמין את הקוראים בו לחשבון נפש קהילתי בנוגע לפרקטיקות ההכלה וההדרה המופיעות בו, הכלה במלוא הַדְרתה (במשמע תפארת) או במלוא הַדָּרתה (במשמע הרחקה). ומופעי ההדרה המבדלים מחרישים ופוגעים. הכלה היא תהליך משותף, שיש בו מחויבות מתמשכת, ברית שכל הצדדים בה יוצאים נשכרים, והיא אינה רק מחווה של האחד לאחר. הכלה אינה מושגת בשיח מטיף, יפה נפש או מוסרני, אלא בחינוך, בהתנסות ובחיים משותפים, בהתארגנות ובהסדרת תקנות.
מוסד ביאליקיד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אבי שניידר
תיאור: "…יש עכשיו תאגידים. אין אגודה, יש תאגידים. אז אותו דבר, אין הבדל…"
"…בכל פעם שאתה יוצא מהשדה שלך, או שאתה יוצא מהמשק שלך, אז אתה פוגש מישהו. אתה הולך לגן אז אתה פוגש את כל הורי הגן. כולם מביאים את הילדים שלהם. אתה הולך למזכירות, אתה הולך לזה, אתה כל הזמן רואה אנשים…"
.."מקום קטן, שאני חושב שחשוב שלא יהיו פה פערים גדולים בין האנשים. זה לא בריא מבחינה חברתית. למרות שאני לא… אני לא איזה סוציאליסט. אבל אני חושב שזה מקום העבודה שלי, זה מקום שאני חי בו, ואני פוגש את האנשים גם בנסיבות חברתיות ולא רק של עבודה"…
ציטוטים אלו מתוך דבריהם של חברים במושב צין פותחים צוהר אל סיפורו של מושב חקלאי בערבה. למרות הפרטת המבנה הארגוני של המושב, ממשיכים המבנה המרחבי והקהילתי לייצר ולשמר סולידריות ושיתופי פעולה. באמצעות חקר המקרה של מושב צין מציע ספר זה נקודת מבט חדשה, בתר-ארגונית, על ישובים כפריים בפרט ועל תהליכי עבודה משותפים בכלל.
הספר בוחן את המסד הארגוני החדש של מושב צין, את המסד המרחבי ואת המסד הקהילתי של המושב ואת יחסי הגומלין בין מסדים אלה. בדרך זו מבקש הספר להבין מה היה ומה נותר מהרעיון של מושב העובדים שנוסד בישראל לפני כמאה שנים.
במסגרת המגבלות האקדמיות של הסקה אנליטית מבקש הספר להסביר באילו תנאים חברתיים ומרחביים יכולים ישובים כפריים, מושבים, קיבוצים וישובים קהילתיים במאה ה21 לשמר סולידריות, חרף תהליך ההפרטה הארגוני. יתרה מזאת, מקרה הבוחן של מושב צין, המדגיש את חלקם של המרחב והקהילה ביצירת עבודה משותפת גם ללא ארגון, יכול לשמש גם להבנה תיאורטית של תופעות רחבות יותר בשוק העבודה העכשווי כדוגמת We Work, חממות פיתוח טכנולוגי ועוד
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: נוי נחום
תיאור: מישל פוקו הפך לסמל, לקוד תרבותי בשיח הישראלי. הוא לא רק שגור בשיח הציבורי אלא גם מעורר רגשות פוליטיים עזים. עבור רבים פוקו מייצג את הפילוסופיה הביקורתית במיטבה, ועבור קבוצות אחרות הוא אבי אבות "הטרלול הפרוגרסיבי" שמאיים על כל מה שטוב בתרבות המערב. שמרנים רבים טוענים שיש להבין אירועים מכוננים בהיסטוריה של המדינה כפועל יוצא של מלחמתה של האליטה בעם, בלאומיות היהודית – בציונות. אבל באיזה מובן פוקו קשור לזה? התשובה של השמרנים היא שפוקו הוא המורה הרוחני של אותה אליטה. השיח השמרני בישראל הפסיק להיות עניין לאינטלקטואלים בלבד כאשר הוא הוביל את ניסיון החקיקה של המהפכה המשפטית. הצורך בשינוי מהותי ביחסי הרשויות נתפס אצל השמרנים כמהלך הכרחי במערכה נגד שופטים אליטיסטים שאימצו בין השאר גם את הגותו של פוקו. גם לאחר טבח שבעה באוקטובר ישנם קולות מרכזיים בשיח השמרני שרואים בהשפעה של פוקו על האליטות גורם למחדל הנורא.
מדוע המונחים "פרוגרס", "פוסטמודרניזם" ו"מישל פוקו" מחכים לנו בסוף כל משפט שהשמרנים הישראלים אומרים? כיצד המציאו השמרנים את הדימוי של פוקו? מהי הפרשנות שלהם לפוקו? באיזה אופן הדימוי של פוקו משרת את האידיאולוגיה הפוליטית של השמרנים? אלו השאלות המרכזיות של הספר. כדי לענות עליהן יש לחזור כמה עשרות שנים אחורה על מנת לברר כיצד השפיע פוקו על האינטלקטואלים של השמאל הישראלי, אילו תנאים תרבותיים גרמו לישראלים להתעניין בפוקו, ומדוע הדימוי שלו לאורך השנים השתנה בעיני ישראלים.
בחינת ההיסטוריה של פוקו הישראלי שופכת אור על פרקים מרתקים בהיסטוריה האינטלקטואלית של השמאל והימין הישראלי; אבל פוקו הישראלי אינו רק ספר היסטוריה, שכן מדובר בניסיון להבין את השיח השמרני בישראל כיום, את ההווה הפוליטי שלנו.
רסלינג
מאת: רמי קמחי
תיאור: סרטי הבורקס עדיין פופולריים ביותר בישראל. רק לאחרונה יצאו כמה מהם במהדורות חדשות על גבי תקליטורים. אחדים משודרים שוב ושוב בערוצי טלוויזיה ישראליים, בעיקר בחגים לאומיים. מהי הסיבה לפופולריות עצומה ומתמשכת זו של סרטים אלה, שהפקתם הסתיימה כבר בשנות ה-70 – זו השאלה המרכזית שספר זה מנסה לענות עליה. הספר מגדיר לראשונה את סרטי הבורקס ומשרטט את מאפייניהם. יתר על כן, הספר מצביע על הקשר שבין סרטי הבורקס לבין טקסטים של ספרות יידיש קלסית, בפרט על הדמיון בין הייצוג של הקהילה הישראלית-מזרחית בסרטי הבורקס לבין האופן שבו מיוצגת בספרות יידיש קלסית הקהילה היהודית-אשכנזית של השטעטל.
רמי קמחי מציע קריאה חדשה של סרטי הבורקס כטקסט היברידי – טקסט שהוא בעת ובעונה אחת מזרחי-ישראלי וגלותי-אשכנזי. נקודת מבט ייחודית זו מעמידה את סרטי הבורקס כשלב בדרכו של הקולנוע הישראלי אל שיקוף משוחרר ועצמאי של המנעד האמיתי של הגיוון האתני-תרבותי בישראל; שלב שבו הקולנוע הישראלי כבר היה בשל להדהוד אתניות אשכנזית פרה-ציונית, אבל אך ורק תוך כדי הסוואת מקורם האמיתי של המאפיינים האתניים האשכנזיים והשלכתם על מי שנתפסו על ידי השיח הציוני כ"אחרים" – המזרחים.
רסלינג
מאת: תהילה גאדו, גיא בן-פורת
תיאור: התמונות של עימותים בין חרדים למשטרה מוכרות לרוב הציבור הישראלי, אבל כיצד תופסים חרדים את המשטרה, מהן הציפיות שלהם ממנה, והאם הם מוכנים לשתף פעולה איתה? מגפת הקורונה ומדיניות הסגרים וההגבלות על התקהלויות הביאו להתנגשויות רבות בין חרדים למשטרה. בעיני החרדים, האכיפה המשטרתית נתפסה לא פעם שרירותית, מפלה ומתעלמת במכוון מאורח החיים החרדי. אבל, בה בעת, המחיר שגבתה המגפה מהקהילות החרדיות פגע גם באמון בהנהגה החרדית וחיזק את התחושה שיש צורך במשטרה אפקטיבית - ובלשונם של מרואיינים למחקר הזה: "אלמלא מוראּה של מלכות, איש את רעהו בלעו". מחקר זה בוחן את היחסים בין המשטרה והחרדים ובתוך כך גם שאלות רחבות יותר הנוגעות לזהות, שייכות ולגיטימציה. המחקר משלב מתודולוגיה כמותנית ואיכותנית ומתבסס על סקר דעת קהל, קבוצות מיקוד, ראיונות עם אנשי מפתח וסקירת עיתונות חרדית. נבחנים בו ההבדלים בין העמדות של חרדים ושל יהודים שאינם חרדים כלפי המשטרה, המתח הערכי שבין החרדים למשטרה, תפיסות של שיטור יתר ושיטור חסר והנכונות לשתף פעולה עם המשטרה. נוסף על כך, המחקר סוקר אירועים אחדים שבהם התעמתו חרדים והמשטרה בשנת משבר הקורונה, וכיצד באו בהם לידי ביטוי התפיסות והמתחים המתוארים במחקר.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עידית שכנאי-רן
תיאור: שנות השבעים של המאה העשרים נתפסות כשנים של יציבות יחסית בתנועה הקיבוצית, אולם מתחת לפני השטח רחשו כבר תהליכים כלכליים, פוליטיים, חברתיים ואידיאולוגיים שבאו לידי ביטוי במתח הולך וגובר, עד לפיצוץ בשנות השמונים, במה שמכונה "משבר הקיבוצים".
בספר הנה ימים באים מספקת האדריכלית עידית שכנאי-רן זווית ייחודית לבחינת השינויים האידיאולוגיים שחלו בחברה הקיבוצית, באמצעות בחינת התהליכים המרחביים שהתרחשו בה ערב פרוץ המשבר. חנוכת חדר האוכל החדש בקיבוץ יפעת, שמוצג כמקרה מבחן בספר, אירעה במקביל להחלטה ההיסטורית שהתקבלה בקיבוץ על הפסקת הלינה המשותפת. הסמיכות בין שני אירועים מכוננים אלה מדגימה את הווקטורים הסותרים שרחשו בקיבוצים בשנות השבעים – חיזוק הקולקטיב מחד וחיזוק המשפחתיות מנגד – ומספקת דוגמא מאלפת לקשר בין הסדר המרחבי ובין הסדר החברתי.
הנה ימים באים משלב תיאוריות מתחומים שונים – סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, גיאוגרפיה ולימודי תרבות – עם תיאוריות וכלים מתחום האדריכלות. עולה ממנו כי המרחב הפיזי אינו רק מושפע מתהליכים חברתיים ותרבותיים, אלא גם משפיע על עיצובם והשתנותם; שותף פעיל בכינון תהליכים היסטוריים ואידיאולוגיים. זהו ספר החושף באופן רב-שכבתי את הנימים הרבים שקושרים בין האדם לבין המרחבים שבתוכם מתנהלים חייו, ואת האתרים הנסתרים שבהם נפגשים חיי היומיום והאידיאולוגיות הגדולות.
הקיבוץ המאוחד
מאת: ניסן שור
תיאור: לרקוד עם דמעות בעיניים מציע צלילה יסודית וסוחפת אל מעמקי תרבות המועדונים והדיסקוטקים בישראל, ומאיר אותה בזרקור רב-עוצמה. סיפורה המלא, המשורטט כאן לראשונה לפרטי פרטיו, נפרש על פני ציר זמן היסטורי של חמישים שנה, בקו מקביל – ועם זאת מתנגש – לתולדות המדינה: מהחבורות הסלוניות של אמצע שנות ה-50 והדיסקוטק הראשון בישראל, דרך שיגעון הדיסקו של שנות ה-70, מועדוני הגל החדש האפלוליים של תל אביב בשנות ה-80, לידתו של הטראנס כתופעה ישראלית מוזיקלית-חברתית ייחודית ועד לפריחתם חסרת התקדים של מוזיקת הריקודים האלקטרונית, מועדוני ההומואים, סם האקסטזי ו"אומת הדאנס", אשר היא היא התופעה התרבותית הבולטת של העשור האחרון של המאה ה-20, אשר השפיעה על חייו של דור שלם של צעירים ועיצבה אותם.
בשפה קולחת, אשר אינה מסתירה את אהבתו ותשוקתו לנושא, מביא ניסן שור את סיפוריהם האישיים של גיבורי הספר, אנשים שעד כה התקיימו בשוליים, דווקא מפני שלא הסכימו ליישר קו עם האתוס הציוני ועם הקטסטרופיזם המובנה של החברה הישראלית. דמויות אלה – בעלי מועדונים, תקליטנים, בליינים ובוהמיינים – הפכו את חיי הלילה לביתם ואת השמחה לייעודם, תוך כדי בריאת יקום אוטונומי של תענוגות.
לרקוד עם דמעות בעיניים מנתח באופן חד את היחסים הסבוכים והמסוכסכים שבין תרבות המועדונים בישראל לבין הנוף הלאומי שבצלו התקיימה תמיד. הוא עוסק בהרחבה בפוליטיקה של הריקוד הישראלי, לצד המתח שבין הלוקאלי לגלובלי כפי שהוא בא לידי ביטוי על רחבות הריקודים.
רסלינג
מאת: יגיל לוי, רינת משה, עפרה בן-ישי
תיאור: הדוקטרינה הצבאית בישראל מתעצבת בפורומים ביטחוניים־צבאיים סגורים, באופן הנגיש בלעדית ליודעי ח”ן. התוצאה היא שהעיסוק בהשלכותיה החברתיות והפוליטיות של הדוקטרינה נעלם מן העין הציבורית ואף מהמחקר. רִִיק זה, בפרט על רקע רמות האמון הגבוהות שהציבור בישראל מעניק לפיקוד הצבאי, מרדד את הדיון הציבורי ופוגם ביכולתם של מקבלי החלטות להשפיע על עקרונות הדוקטרינה, לא כל שכן ביכולתם להפעיל עליה פיקוח אזרחי יעיל. הספר הנוכחי תורם למילוי חֶֶסֶֶר זה ולכינון גוף ידע אקדמי לעיון במשמעויותיה הסוציו־פוליטיות של הדוקטרינה הצבאית בישראל. אסופה זו חובקת אחד־עשר מאמרים, והיא מציעה כיוונים מגוּונים לקריאת הדוקטרינה כטקסט המאפשר לזהות ולנתח תהליכים מרכזיים ביחסי צבא וחברה בישראל, ביחסי הדרגים המדיני והצבאי, ובאופן שבו הצבא עצמו מפרש את הדוקטרינה ומבקש להשפיע באמצעותה על סביבתו החברתית והפוליטית. הניתוח המוצע בספר נעשה בהקשר של התפנית מרחיקת הלכת שחלה בדוקטרינה מסוף שנות התשעים, ובפרט בהקשר מקרה הבוחן של תפיסת ההפעלה לניצחון והתוכנית הרב־שנתית “תנופה”, אשר קודמו במהלך כהונת הרמטכ”ל אביב כוכבי.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: גבריאל קאבאליון, אפרת שהם
תיאור: ספר זה עוסק בביטויים שונים של סטייה חברתית בישראל ובהשפעתן של תגובות חברתיות על ביטויים אלה; הוא עוסק בתהליכי הבנייתן והעצמתן של סוגיות חברתיות שונות, לצד התעלמות, מזעור או הכחשה של סוגיות חברתיות אחרות. הספר מתמקד בתופעות שהן דוגמה למוקדים מרכזיים של דאגה אצל סקטורים חברתיים שונים בישראל, כמו למשל אלימות במשפחה, סחר בנשים, רצח נשים וילדים, אונס, התעללות ופגיעות מיניות בילדים, אלימות של שוטרים ומאבקים ערכיים של קבוצות דתיות-יהודיות. סוגיות אלה נידונות בהקשר הרב-תרבותי, כפי שהוא מקבל ביטוי באמצעי התקשורת המסורתיים, לצד הזירות הווירטואליות ברשת האינטרנט. ניתוח סוגיות אלה כפי שהן משתקפות באמצעי התקשורת המסורתיים והווירטואליים מסייע לחשוף ביטויים אופייניים, מוטיבים ומסגרות המולידות רטוריקה ייחודית לתרבות המקומית. הספר מאמץ את המודל המתון של תיאורית ההבניה החברתית המניחה שהמשמעויות המיוחסות לתופעות של סטייה חברתית, כמו גם דפוסי התגובה החברתית אליהן, מושפעים מנקודות המבט הייחודית של השחקנים הפועלים בחברה נתונה. אי לכך, קהלי צופים, בלוגרים ורשתות חברתיות אחרות הופכים לכוח פעיל בהגדרת המציאות החברתית כנורמטיבית או כסוטה.
רסלינג
מאת: רוביק רוזנטל
תיאור: "הספר "מדברים צהלית" מציג לקורא הישראלי, לחוקרי הלשון והחברה ולמוסדות הצבא מחקר מקיף, ראשון בתחומו, של שפת הצבא הישראלית, הקרויה כאן "צהלית". בכך הוא ממלא חסר מתמשך במדף ספרי המחקר העוסקים בצבא ההגנה לישראל, המוסד המרכזי והמשפיע ביותר על החברה והתרבות בישראל. הספר נוגע בכל משלבי הצהלית, ובעיקר בשפת הדיבור של מפקדים וחיילים בחילות השדה. המחקר המוצג בו נסמך על כ-6,000 מבעים של חיילים ומפקדים, בייחוד מן העשורים האחרונים. חלקו הראשון של הספר עוסק במאפיינים השונים של הצהלית: איך נכתב המילון הצבאי מאז הקמת צה"ל? מה מייחד את הצהלית במבנה המילים ובשימושיהן? איך מקבלים מילים וביטויים בשפה הכללית משמעות מיוחדת בשפת החיילים? איך נעשו ראשי התיבות הצבאיים לחלק מהשפה המדוברת, ועוד. החלק השני עוסק בקשר בין הצהלית ובין המאפיין הסוציולוגי המובהק של הצבא - ההיררכיה: איך נקבע מערך הדרגות הצבאי? על פי אילו כללים לשוניים ניתנת פקודה צבאית? מה אפשר ללמוד על טון הדיבור של מפקדים בצה"ל? איך מתייחסת הצהלית למגדר ולהיבטים אתניים בצבא? השפעתה של הצהלית על השיח התקשורתי ועל השפה האזרחית?
מוסד ביאליק
מאת: יונה הדרי
תיאור: עשרים ושבעה מרואיינים המייצגים קשת רחבה של דעות והשקפות בציבוריות הישראלית משתתפים בספר. הספר מעמת את המרואיינים עם מכלול יצירתם ומחקריהם בתחומי ההיסטוריה, הספרות, הפסיכולוגיה, הפילוסופיה וההגות הדתית ובונה תמונת קולאז' מרתקת של המחשבה הציבורית בישראל.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: איתן מכטר, אביטל מאיה מכטר
תיאור: ספר זה מבקש לתרום לשיח סוציו-תרבותי על העיר העברית-הקוסמופוליטית הראשונה, שיח שעשוי לשמש חלופה לעולם התוכן הכלכלי השגור ביחס לתהליכים אורבניים. הניסיון לפענח את סוד הפיכתה של העיר העברית הראשונה לכדי "עיר עולם" נעשה כאן באמצעות בחינת הייחודיות של התרבות והאתוס התל אביביים בזיקה לנורמות קיום אוניברסליות. הדיון החברתי-תרבותי מציג את המתח בין רציונליות לתשוקה אשר עליו מתבסס הקפיטליזם המאוחר, כל זאת לצד הצגת ביטוייו של מתח בזירה העירונית, הכללית והמקומית - הן בכיבוש המרחב על ידי ההון והן בעיצוב תודעה וסגנון צרכני מחופצן. רב-תרבותיות ודחיסות הם מאפיינים אורבניים מובהקים התורמים לעשייה עירונית המבוססת על פתיחות, יצירתיות, חדשנות ותחכום, אבל גם משקפת מופעים של התכנסות וניכור. תהליך האינדיבידואציה משמש ציר מרכזי בתרגום הסובייקט הרציונלי לנושא תשוקה צרכנית פרי השיטה הקפיטליסטית. האינדיבידואציה ותהליך המיתוג העצמי מצמיחים צורות מגוונות של זהות וסגנון ייחודיים ודינמיים, אך מכבידים על בניית יחסים מבוססי רגש ומחויבות. "הקהילה השכונתית" מוצעת בספר זה כפתרון אפשרי לאנונימיות ולאינסטרומנטליות של היחסים הבין-אישיים, פתרון המאפשר קיום יחסים בין-אישיים בכרך ללא פגיעה באופי הדינמי של ההשתנות והמגוון, אגב יצירת גרעין יציב, טריטוריאלי או וירטואלי. הפרק החותם את הספר דן באתגר הרוחני של העיר הגדולה להצמיח מתוכה ביטויים של "חירות קשה" לאור תפיסתו של לוינס, כתחליף ל"פיצול" הסובייקט והניכור העצמי המאיימים על הנפש העירונית.
רסלינג
מאת: יוספה טביב־כליף
תיאור: ספר זה בוחן את דינמיקת הזהות האתנית בקרב צעירים לאורך מהלך הכניסה לבגרות, ומערער על מושג האתניות כזהות קבועה ונתונה. תוך כדי כך שהיא מתעמקת בחיי היומיום של צעירים ממוצא מזרחי וממעמד נמוך, לצד צעירים ממוצא אשכנזי וממעמד בינוני, עוקבת יוספה טביב-כליף אחר מקומה ותפקידה של האתניות בעולמם של צעירים כשהם מפלסים את דרכם לחיים הבוגרים. המחברת מבקשת לבחון את תהליכי המשא ומתן הנסובים על משמעותה של האתניות לאורך המעבר לבגרות, כמו גם את האופנים שבהם הסוכנים האנושיים משתמשים באופן פרגמטי באתניות בהתאם למקום, זמן, מוטיבציות ואינטרסים משתנים. הספר מדגיש את השפעת המיקומים החברתיים והאילוצים המבניים המתווכים את תהליך המעבר לבגרות של קבוצות אתנו-מעמדיות שונות, אך בה בעת גם את דרגות החופש המאפשרות פרשנות והענקת משמעויות לסובייקט כסוכן אנושי אקטיבי, מפרש ומאתגר. ספרה של טביב-כליף מלמד על דינמיקות שונות של זהות אתנית בהתאם למיקומם האתנו-מעמדי של הצעירים בחברה הישראלית. הצעירים המזרחים בני השכונה תופסים את המוביליות המעמדית ביחס להוריהם כמשימה מרכזית בבגרות. במהלך זה הם אינם שוכחים את זהותם האתנית, אבל הם משחקים בה בצורות שונות כדי להציג הישגים והצלחות, ולחילופין להצדיק או להסביר כישלונות. בניגוד אליהם, המשימה של הצעירים האשכנזים בני המעמד הבינוני היא לשמור על המעמד החברתי ההגמוני שהשיגו הוריהם. במסע זה הם משילים מעליהם את המודעות לזהות האתנית הלבנה והמבוססת שהולכת ונשחקת עם השנים, וזאת כחלק מתהליך של שיבה לחיקה של הזהות ההגמונית השקופה. מחקרה של טביב-כליף מעיד על כך שלאתניות יש עדיין מקום בולט בעבודת הפרשנות של צעירים ישראלים את מסלול חייהם, את הקשיים שאותם הם חווים, את הבחירות שבהם הם בוחרים, את השיח שבו הם משתמשים ואת זהותם ועתידם בחברה הישראלית.
רסלינג
מאת: ראובן פדהצור
תיאור: הספר ניצחון המבוכה מתחקה אחר תהליכי קביעת המדיניות בממשלת אשכול בתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים. המאפיינים הבולטים של תהליכים אלה היו מבוכה והיעדר כיוון פעולה ברור. מקורה של המבוכה היה בצורך להתמודד, זו הפעם הראשונה מאז הקמת המדינה, עם הגדרה מחודשת של האינטרסים הלאומיים; כיבושי מלחמת ששת הימים העמידו את מקבלי ההחלטות בפני הצורך לגבש מדיניות ברמה האסטרטגית. הם נדרשו להכריע, בתוך זמן קצר וללא הכנה מוקדמת, בשלוש סוגיות אסטרטגיות מרכזיות: נסיון לפתור את הבעיה הפלסטינית; גיבוש מפת גבולות חדשה; ועיצוב מדיניות ההתיישבות בשטחים הכבושים. בספר נחשף לראשונה המישור הלא פורמאלי של תהליך קביעת המדיניות. בהתבסס על מקורות ראשוניים ועל מסמכים שלא ראו אור עד היום, משורטטת תמונת האמת של מה שנעשה מאחורי הקלעים בממשלת אשכול. נחשפות דרכי ושיטות הפעולה של המעטים שבאמת קבעו את המדיניות. קבוצה קטנה של מחליטים, שמנתה את אלון, דיין, גלילי ואשכול, הוליכה לא פעם את הממשלה כולה לאמץ החלטות שרוב שריה התנגדו להן מלכתחילה. הספר חושף את השימוש המניפולטיבי במידע מסווג והעלמתו מפני רוב שרי הממשלה; את שיתוף הפעולה בין אלון למתנחלים הראשונים ברמת הגולן ולקבוצתו של הרב לוינגר, שהתיישבה בחברון ללא אישור הממשלה; את מאבקי הכוח והחיכוכים האישיים בין ארבעת קובעי המדיניות המרכזיים; את המגעים החשאיים עם המלך חוסיין; ואת ההכרעה בין האופציה הפלסטינית לאופציה הירדנית, שהובילה לשינוי מהותי בבסיסה של "תוכנית אלון". קשה להבין ולהסביר את התהליכים שהובילו להסכמי השלום עם מצרים וירדן ול"הסכמי אוסלו" עם הפלסטינים מבלי להכיר ולהבין את הרקע להם, כפי שהוא בא לידי ביטוי בהחלטותיה ובמעשיה של ממשלת לוי אשכול. ספר זה מוקדש לתיאורה, לניתוחה ולנסיון להסביר את התקופה הקריטית שלאחר מלחמת ששת הימים, זו התקופה אשר שינתה את מהלך ההסטוריה של המזרח התיכון ואשר השפעתה על חייהם, ומותם, של בני הלאומים המאכלסים אותו היתה, ועודה, מכרעת.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: תמי הופמן, מיטל ברון
תיאור: כיצד מתעצבת מדיניות חינוך לדמוקרטיה במדינות בעולם? האם האתגרים שמדינות שונות מתמודדות עימם בהקשר זה דומים במהותם? והאם ניתן ללמוד ממדינות אחרות על צעדי מדיניות שנכון לאמץ, או לחלופין נכון דווקא להימנע מהם, כדי לקדם מדיניות חינוך לדמוקרטיה בת קיימא בישראל? מחקר זה עוסק בשאלות אלו ומסרטט את האפשרויות והאתגרים הטמונים בקידום חינוך אזרחי וחינוך לדמוקרטיה שאיתם מתמודדות חמש מדינות: נורווגיה, קנדה (מחוז אונטריו), גרמניה, ארצות הברית והונגריה. המחקר אינו מתמקד בהיבט אחד של המדיניות, אלא בוחן את הקשרים והזיקות בין רכיבי מדיניות, שלרוב נבחנים במחקרים בנפרד, כדי להבין את התמונה הכוללת של ההקשר הרחב שבו מתעצבת מדיניות החינוך. המחקר מציג מנעד של דרכי התמודדות של מערכת חינוך ציבורית עם קידום נושא החינוך לדמוקרטיה וקושר בין המחויבות הפוליטית והחברתית של המדינה הנידונה לערכים ליברליים לבין האופן שבו מתעצבת המדיניות בפועל. כל אחת מן הדוגמאות המובאות במחקר זה מאירה מאפיינים שונים של המצב בתחום זה בישראל, אך התובנה העיקרית היא שכדי לקדם מדיניות חינוך אזרחי וחינוך לדמוקרטיה נדרשת חשיבה "מכלולית" המקדמת תמהיל של פעולות – תכנים, סדירויות וחקיקה – בעת ובעונה אחת והמבוססת על תכנון ארוך טווח שמביא בחשבון את הזיקות בין הרכיבים ואינו פועל בכל אחד מהם במנותק מן השאר.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: לי כהנר, גלעד מלאך
תיאור: החברה החרדית היא חברה מגוונת, מורכבת ודינמית; יחידה ומיוחדת ברבדים מסוימים, ודומה לכלל החברה ברבדים אחרים. מהם פניה היום, אילו מגמות מסתמנות בה מתחילת שנות האלפיים, במה מתבטאים מאפייניה הייחודיים לעומת כלל החברה, ובמה היא דומה לה? החברה החרדית בישראל גדֵֵלה בשני העשורים האחרונים בקצב מהיר ועוברת שינויים מואצים, תולדה של השתלבותה הבלתי נמנעת בחברה הכללית. מעצבי מדיניות וחוקרים, ארגוני המגזר השלישי, אנשי תקשורת והציבור הרחב – כולם סקרנים ורוצים לדעת עוד על התהליכים האלה, אך כדי להשלים את התמונה חסרים להם נתונים ומידע שיטתי, מהימן ועקבי. שנתון החברה החרדית בישראל 2023 מכנס בפעם השמינית במקום אחד את מרב המידע הכמותי הקיים היום על החברה החרדית הישראלית, ומסרטט תמונה שלמה ומעודכנת שלה על בסיס מידע סטטיסטי וניתוח נתונים בתחומים רבים וחשובים – דמוגרפיה, חינוך, רווחה ורמת חיים, תעסוקה, אורחות חיים ודפוסי הצבעה בבחירות. הפרק המתחלף בשנתון עוסק השנה בהשפעה ארוכת הטווח של הקורונה, בתפיסות הנוגעות לדמוקרטיה ואמצעי התקשורת ובסוגיות של דת ומדינה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: מיכאל מירו
תיאור: ארגוני החברה האזרחית הם נדבך בעל משמעות מיוחדת במרקם היחסים וההתנהלות עם הממשל והעסקים. המודל שמוצג בספר זה הוא משולש שבו לכל קדקוד תפקיד משלו. החברה האזרחית הפכה עם השנים לבית היוצר לרעיונות ציבוריים ולמועמדים ראויים למפלגות ולכנסת. בעוד שהעסקים עסוקים בייצור, מסחר ושיווק מוצרים, החברה האזרחית מציעה מרכול של רעיונות, בעיקר הצעות חוק שנבחרי הציבור מאמצים. הממצאים הללו שעולים ממחקר ארוך שנים מחזקים את העובדה שהחברה האזרחית בכלל ובישראל בפרט הפכה להיות שחקן מרכזי בתהליכי קבלת החלטות. מדובר בפעילות יומיומית של הארגונים בהנגשת מידע מבוסס ובעיבוד המידע בידי אנשי מקצוע מיומנים לכדי תכניות פעולה והצעות שהופכות לחוקים. תיאור התהליך הזה הוא חדשני, הוא תורם רבות להבנת היכולת של אזרחים להשפיע על קבלת החלטות. העידן הדיגיטלי חיזק את המגמה הזאת, ולצד התנגשויות בין אזרחים לממשל, אשר מקבלות ביטוי ברשתות החברתיות, מתנהל דיאלוג מתמיד ופורה שמניב תוצאות לקידום האינטרסים האזרחיים במשטר דמוקרטי. זאת אף זאת, התהליך הזה מחזק את ממדי השתתפות האזרחים בעיצוב הדמוקרטיה, כל זאת לצד המהלכים של הממשל להצר את צעדי האזרחים והתקשורת ביכולת להביע מחאה. החברה האזרחית – בית ספר לפוליטיקה מדגים את המודל האידיאלי של למידה מתמדת של צרכי הציבור כדרך טובה ויעילה להכשרת מועמדים ומועמדות לתפקידים ציבוריים בכלל ובכנסת בפרט. הספר מציע מודל של יחסי גומלין ערכיים בין הארגונים באשר הם לבין הממשל; הוא מספק כלים לארגונים אזרחיים ולמקבלי ההחלטות ביחס לאופן שבו ניתן לקדם אינטרסים אזרחיים באמצעות בניית הסכמות.
רסלינג
מאת: זהבית גרוס
תיאור: לאחר התמודדות עם שאלות טכניות פרוצדורליות הקשורות לתהליך השלום והעלייה מברית-¬המועצות, מאתיופיה, מתימן ואולי ממקומות נוספים בעולם, תצטרך מדינת-¬ישראל להתמודד עם שאלת עיצובה של הזהות היהודית בתוכה. ספר זה מנסה לחשוף ניסיון להתמודדות של חניכי התנועה הקיבוצית עם שאלת הקשר ליהדות ולטיפוסי יהודים. התנועה הקיבוצית נתפשת כקבוצת התייחסות לחברה החילונית היהודית בארץ¬-ישראל, למרות מספר נפשותיה הזעום יחסית בחברה הישראלית. ממצאי מחקר זה עשויים להעניק למחנכים, לחוקרים ולמעצבי חינוך, הטרודים בשאלות אלה, חומר רב למחשבה ועשייה. חידושו של ספר זה וייחודו הם בכך, שהוא בוחן את סוגיית החינוך היהודי מזווית¬ ראייתם של חניכיו, שהם אוכלוסיית¬ היעד של תוכניות הלימודים השונות שיוצרת מערכת החינוך. דומה כי לעיתים, בלהט העשייה והתוויית המדיניות החינוכית, שוכחת מערכת החינוך להיוועץ באופן בלתי¬ אמצעי בדעתם של צרכניה ומסתפקת במידע המגיע אליה מ"כלי שני" ומ"כלי שלישי", באמצעות מורים, מנהלים וכולי. ברם, איסוף מידע פתוח מתלמידים שלא במתודות אמפיריות הינו תהליך ארוך ומורכב, שחייב להיעשות באופן מקצועי מיומן, תוך הקפדה על אמות ¬מידה מחקריות¬-מקצועיות מקובלות. בתהליך של עיצוב מדיניות והתוויית דרכי פעולה בעולם חינוכי מודרני בעל השקפת¬ עולם פידוצנטרית, יש למצוא ערוצי תקשורת ישירים לאוכלוסיית-¬היעד של תוכניות הלימודים, כמקובל במערכות צרכניות¬ שיווקיות מודרניות שונות.
רמות
מאת: דוד קורן
תיאור: כשירדו הראשונים לסדום בשנת 1934 נחשב המקום כארץ רחוקה, ארץ גזרה, ארץ שעדיין עשנים בה שרידי הזעזוע הקוסמי, ארץ מלחה ואוכלת יושביה. מאידך, היורדים אליה במובן הטופוגרפי נחשבו במעפילים אל שיאים חדשים של חלוציות. ההון היהודי ומשה נובומייסקי בראשו וחלוצי הקיבוץ המאוחד. חברו יחד כדי להגשים רעיון נועז וליישב את דרום ים המלח. המחנה בסדום לא היה רק מחנה אלא יישוב ממש בו חיו העובדים חיי תרבות וחברה. ה"הגנה" בסדום פעלה לא רק לביטחונו של המקום, אלא גם מילאה תפקיד ביטחוני בשמשה מוקד למסעות ואימונים ולניסויי נשק. המחבר היה פועל ונוטר בסדום וביחד עם חברים אחרים עלה להתיישבות בבית הערבה. במלחמת העצמאות, עם פינויה של בית הערבה חזר לסדום לתקופה קצרה ולקח חלק בהגנתו של דרום ים המלח. היום הוא חבר קיבוץ גשר¬ הזיו.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור
מאת: יוסי צור, איריס שגב
תיאור: במרץ 2003 נרצח אסף צור בפיגוע בחיפה. בקיץ 2006 נפל נמרוד שגב במלחמת לבנון השנייה.

מתוך ייסורי הכאב והאובדן פנו יוסי, אביו של אסף, ואיריס, אימו של נמרוד, לעשייה פוליטית. יוסי פועל בדבקות להחמרת הענישה וההרתעה של מחבלים; איריס שותפה בפורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני. יוסי רואה בדעותיה של איריס תמימות הרת אסון. איריס רואה בדעותיו של יוסי יאוש שרק יגביר את מעגל הדמים. ברגישות, בכבוד ובלי לעשות זה לזה הנחות החליטו יוסי ואיריס לשטוח את סיפורם האישי – וסיפורה של הישראליות כולה. הם מדברים על כל מה שאסור לדבר עליו: ההיררכיה של השכול, הכעס על האחראים למות בניהם, היאוש מול עמדתן של משפחות שכולות "מהצד השני" והמאבק ההרואי, הבלתי אפשרי, בסופיותו של המוות. שמאל ימין שכול הוא מסמך ישראלי יוצא דופן, אמיץ ומרגש. בתקופה בה נדמה שהשסע הפוליטי מאיים להכריע אותנו, הספר מכריח את הקורא משני צידי המפה הפוליטית להטות אוזן, לפתוח את הלב, ולקבל את הנחת היסוד של המחברים: על אף המחלוקות והדרכים השונות – הם ימשיכו לאחוז בהערכה, בכבוד ההדדי ובקשר ביניהם.
הוצאת סלע מאיר
מאת: אפרת זקבך
תיאור: הספר מתאר, באמצעות סיפורה של יחידה צבאית, את עיצובה של תודעה קולקטיבית ישראלית ומאיר מזווית ייחודית את התמורות בזהות החברה הישראלית, בסולם הערכים שלה ובדימויה העצמי לאורך שלושה עשורים. הספר בוחן את נסיבות היווצרותו וגלגוליו של מיתוס יחידה 101 וצנחני פעולות התגמול, את הביקורות שסדקו אותו ואת התמורות שחלו בו על רקע שינויים ערכיים בחברה הישראלית למן הקמת יחידה 101 (אוגוסט 1953) ועד סוף מלחמת לבנון הראשונה (1985). חיבור זה בוחן את החברה הישראלית בציר הזמן ובציר העומק – ציר הערכים והזיכרונות, שכן מיתוס יחידה 101 וצנחני פעולות התגמול עוסק בערכים מרכזיים של החברה הישראלי, בדמותם של צה"ל ושל מפקדיו ובדיוקנה של החברה. למעשה, זהו מיתוס שגיבוריו וערכיו מעוררים גם היום הדים, חיוביים או שליליים, בחברה הישראלית, משום שהוא נוגע בעצביה החשופים ומציב דילמות שבאמצעותן היא בחנה, ועודנה בוחנת, את זהותה: המתח בין השימוש בכוח צבאי לבין ערכי המוסר; מתן הכשר לפעולות צבאיות ותוצאותיהן גם אם היו לא הכרחיות או לא מוצדקות, עידוד רוח הקרבה והתנדבות אל מול עשיית יתר ואי־ציות להוראות. ספר זה תורם להבנת טיבו וגלגוליו של הזיכרון הציבורי הישראלי ולהעמקת ההבנה בדבר תפיסותיה של החברה הישראלית וערכיה המרכזיים עד ימינו.
יד יצחק בן-צבימכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
מאת: מיכל קרמר, רוני סטריאר, עידית וייס-גל
תיאור: הספר ביקורת בפעולה מהווה תיעוד ראשוני של פרקטיקות ביקורתיות בעת הזאת בישראל. הוא מתאר עשייה מגוונת של אקדמאים, אנשי מקצוע, פעילים חברתיים ואזרחים מהשורה, עשייה השואבת את השראתה מניתוח ביקורתי של מנגנוני הכוח היוצרים ניצול ודיכוי בחברה הקפיטליסטית המערבית. הספר מאגד דוגמאות מפורטות של פרקטיקות ביקורתיות בזירות של עבודה סוציאלית, חינוך, מגדר, סוציולוגיה, ניהול, משאבי אנוש, ייעוץ ארגוני ומשפטים. המשותף לפרקטיקות המתוארות הוא ערעור על ה"טבעיות" ועל ה"נורמליות" כביכול של הסדר החברתי ההגמוני, לצד ניסיון להציע אלטרנטיבה לפעולות קיימות, במטרה ליצור פלטפורמות מוּבְנות לביטויים של התנגדות. באמצעות תיעוד והמשגה של פעולות התנגדות עכשוויות, ולטובת שחרור אישי וקולקטיבי, הכותבים מבקשים להציף את השיח הציבורי בדרכי פעולה מוחשיות וממשיות הנובעות מהיכולת לדמיין עולם הוגן, צודק ואנושי יותר.
רסלינג
מאת: אוריין צ'פלין
תיאור: רבות כבר דובר בחינוך המשותף בקיבוצים, אבל כמעט ולא דובר על האימהוֹת במודל הייחודי הזה. כל תפקידי האימהוּת המסורתיים נמסרו לידיים אחרות: רחצה, הלבשה, האכלה, השכבה לישון והשכמה בבוקר, טיפול בילד חולה. את הכול עשתה המטפלת בבית הילדים, שבידיה הופקדה למעשה הסמכות האימהית. מה מרגישה אמא שפוגשת את ילדיה לזמן קצוב, ארבע שעות ביום? כיצד חוו האימהות הללו את המציאות של הפרידה והניתוק? כיצד הושפע הקשר שלהן עם ילדיהן? בשלושה-עשר מונולוגים מרתקים ומרגשים, המבוססים על שיחות שקיימה אוריין צ'פלין עם נשים בנות דורות שונים מכל התנועות הקיבוציות, נפרשים חייהן כאימהות בקיבוץ. לספר מצורפת אחרית דבר מאת פרופ' אריאלה פרידמן, מחברת הספר מחוברות – אימהות ובנות.
הקיבוץ המאוחד
מאת: מיכאל ביטון
תיאור: כיצד מצמיחים קהילה? כיצד מנצחים אתגרים בני 70 שנה? כיצד יוצרים צוות ומשאבים חדשים על מנת להתגבר על אתגרים חברתיים? וכיצד נער שעזב ארבעה תיכונים, התגייס בגיל 17 ללא בגרות ולאחר אובדן של אחיו בצבא, צומח להיות קצין ויזם חברתי ומנהיג ציבור, שקושר את גורלו בירוחם ואחרי שנים של יזמות חברתית לוקח מנהיגות כראש העיר? בספרו, מציע לנו מיכאל ביטון משנה סדורה, כיצד ניתן לטפל באתגרים הסוציו-אקונומיים בישראל, כפי שעשה בירוחם. אין מדובר במעשה קסמים, אלא במסע ארוך, קשה ומייגע. מסע שראשיתו בילדותו, באהבה המוחלטת לקהילתו, גם בימים של שבר. מסע שאליו הצטרף צוות מובחר לחולל שינוי. אפשר לנצח את הסוציו-אקונומי אינו ספר אוטוביוגרפי, אלא מסע עמוס בתובנות ניהוליות, חברתיות וכלכליות, השזור בקורות חייו של ביטון – מעליית הוריו ממרוקו, דרך ילדותו בעיר, ועד לשינוי שחולל בה. בשפה ציורית וקולחת, הוא פורש את תפיסת העולם, את התחנות בדרך ואת התובנות שיוכלו לשרת כל יזם, מחנך, מנהל מתנ"ס וקהילה, פעיל חברתי וכל מי שמחפש אמונה ותקווה, ידיעה ותובנה – שאפשר לנצח את הסוציו-אקונומי בישראל.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: יצחק בנימיני
תיאור: בחמש המסות שבספר הזהות העצמית שלי זוכה באוטוביוגרפיות, סיפורי חיים. אוטו-ביו-גרפיות שהן רישום עצמי של החיים או רישום של חיי העצמי.

כותרת הספר מציגה את העצמי כשווה ערך של להיות בתוך זהות מסוימת, אך תחת רישום גרפי עם קו מוחק, להיות בזהות המזרחית. העצמי בביוגרפיה שלו, בסיפור החיים שלו, חי בתוך המחיקה של המילה או המושג של הזהות שלו. מדובר באקטיביות עצמה של מעשה המחיקה של העצמי את הזהות, גם במובן של המושג או הזהות ככבר מחוקים או מתים. יוצא שהקיום של העצמי בזהות ופעולת המחיקה האקטיבית של העצמי את הזהות שלובים זה בזה ומקיימים זה את זה תמידית.

מדובר אם כן, באוטוביוגרפיות מושגיות. הקיום שלנו הוא רישום עצמי של חיי המושג או המילה המגדירה את הזהות, בקיומו ובמחיקתו. אנחנו חיים את המושגים הזהותיים כמו יהודי, ישראלי, מזרחי, גבר, אישה וכדומה, וגם את פעולות המחיקה שלנו את הזהויות או את האופן שבו המושגים האלה כבר מתים עבורנו. לעיתים אף מושגים מתים או מבוטלים הם בלב הקיום שלנו בשל כוח ההתנגדות הגלום בפעולת המחיקה, וגם מכיוון שהזהות מעצמה מפעילה מחיקה של העצמי או של זהויות שכנות.

בספר זה אני מבטא אפשרות הגותית ופוליטית רדיקלית לחשוב את עצמנו כנשאים של זהויות גם כאשר מושגי הזהות מתים או מחוקים עבורנו, אבל גם מאפשר פתח מילוט מתוך סבך הקיום בתוך פוליטיקת הזהויות, מכיוון שהזהות עצמה היא פעולת מחיקה ולא רק פעולת רישום חיובי, ובכך היא אולי המפלט מעצמה – להיות ולחיות בתוך הזהות ומעבר לה, מעבר למושג שלה. להיות מזרחי משמעו גם להיות לא מזרחי. וכך ה״מזרחי״ וגם ה"מערבי" אינם מושגי זהות ומושגי קיום סותרים, אלא מושגים שנרשמים, מתים ונמחקים אחד לתוך השני
רסלינג
מאת: אבישי בן חיים
תיאור: ברוכים הבאים למסע, אתם מוזמנים להצטרף. המזוזה מצד ימין, אפשר לתת לה נשיקה קטנה, אבל רק אם זה בכֵּיף שלכם. תרבחו ותסעדו, שתו משהו חם, קחו לכם משהו מתוק, אפשר לטעום גם מהדוכן של החריפים. תפסו מקום על הברזלים המטפוריים שעליהם נגזר על ישראל השנייה לשבת לנצח. הסתכלו על המסך, האנשים האלה שתראו מדברים עם הידיים לא מנסים לאיים עליכם חלילה, אלא לחבק אתכם, והדבר המפחיד ההוא, ששכנעו אתכם שהוא "שד עדתי", הוא לא שד, הוא "פיית שוויון וצדק חברתי" הנושאת בכנפיה בשורה של מתינות וסובלנות. ונסו – בבקשה בבקשה – להיות קשובים. כבר מתחילים. נא לשבת. מותר לעשן. האירועים והרעיונות המתוארים בספר זה, שמשום מה נקשר להם הכינוי "תיאוריית ישראל השנייה", מספרים מצד אחד את סיפורה של הבשורה המזרחית המתוקה שהציעה ישראל השנייה, ומצד אחר את סיפור הדיכוי המר שלה ואת המהלכים שננקטו על מנת לדכא אותה. ישראל השנייה הוא מסע בין שני חלקים אלה של הדיכוי אל הריפוי, של המר אל המתוק. זהו מסמך היסטורי ועכשווי כאחד, שנכתב מהלב ומהראש, והוא מבטא את מה שמרגישים דורות רבים בישראל, הרגשה שטרם נוסחה עלי ספר.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: עמליה זיו, רז יוסף, אייל גרוס
תיאור: תחום הלימודים הקוויריים קשור בטבורו לקהילת הלהט"ב שממנה צמח; הוא תורם להעצמתה של קהילה הסובלת עדיין מהומופוביה, סטיגמה ואפליה בתחומים רבים. ספר חלוצי זה, ראשון מסוגו בישראל, מנגיש היבטים מגוונים של חוויית החיים הלהט"בית המקומית ומנכיח את תרומתה הביקורתית של נקודת המבט הלהט"בית. הספר כולל מאמרים המבוססים ברובם על עבודות שהוצגו בכנסי "סקס אחר". המאמרים עוסקים בסוגיות של מיניות וזהות מגדרית בחברה הישראלית, בביקורת התרבות הישראלית מזווית קווירית מקשת רחבה של דיסציפלינות: היסטוריה, לימודי תרבות, משפטים, קולנוע, סוציולוגיה ועוד.

הספר מחולק לחמישה שערים מרכזיים: השער הראשון עוסק במיניות ולאומיות, אחד הצירים המרכזיים של המחקר הקווירי בישראל. השער השני מציע מבטים היסטוריים על הבניית ההומוסקסואליות – או העדרה של הבניה כזו – בתקופות שונות ובשדות שיח הגמוניים שונים. השער השלישי עוסק באקטיביזם קווירי בשנות האלפיים, תוך כדי דיון בזיקות בין אקטיביזם להטב"י לאקטיביזם פוליטי בהקשרים אחרים. השער הרביעי דן בהבניה ובמשטור של הזמן והמרחב בשרות הנורמטיביות המינית והמגדרית, כמו גם במרחבים המציעים התנגדות למשטרי הנורמליות. השער החמישי פונה לסוגיות של זהות וייצוג; הוא דן בצורך של הקהילה הלהט"בית להתמודד עם העדר ייצוג תקשורתי או עם ייצוגים סטריאוטיפיים.
רסלינג
מאת: גיא אבוטבול-זלינגר
תיאור: ההד המזרחי במרכז הישראלי יוצא בעקבות מלאות עשרים שנה לכנס המזרחי הראשון (שהתקיים ב־1999 במכון ון ליר בירושלים) ולאור ההבנה כי הגיעה העת לבחון מחדש את המציאות האתנית בישראל. אוסף המאמרים העדכני שמופיע בספר משרטט מחד את המרחבים השונים שבהן ממשיך להתקיים אי שוויון בין מזרחים לאשכנזים אך מאידך גם את הזירות אשר בהן חלים שינויים חברתיים, כלכליים ותרבותיים משמעותיים אשר מעצבים מחדש את החברה הישראלית. הקריאה בספר זה על פרקיו השונים חושפת כי למרות הטענות הנשמעות כי הקטגוריה האתנית אינה רלוונטית יותר הרי שקטגוריה זו ממשיכה להיות מרכזית ורוחשת כל העת בזירות השונות של המרחב הציבורי הישראלי.
כרמל
מאת: עופר שיף, אלעזר בן לולו
תיאור: בין החברה הישראלית לתנועה הרפורמית מתקיים שיח ושיג מתמשך על גבולות, על זהות, על קהילה ועל מקום. מדוע? באיזה אופן מנהיגיה וחבריה מתמודדים עם החברה הישראלית? מיהו קהל היעד הישיר והעקיף של התנועה? כיצד היא נתפסת בעיני קבוצות שונות בציבור הישראלי? אילו סדקים, מתחים ומאבקי כוח בחברה הישראלית חושפים המחקרים המכונסים בספר זה?

באסופה זו מוצעת בחינה היסטורית, סוציולוגית ותאולוגית של התנועה הרפורמית בישראל, התעמקות במבט הישראלי על התנועה והתבוננות בשלל נקודות המפגש של התנועה עם החברה בישראל.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
מאת: גילה חן, תומר עינת
תיאור: ספר זה מתאר ומנתח ממצאי מחקר אתנוגרפי שנערך בין השנים 2006-2010 בכלא "נווה תרצה", כלא הנשים היחיד בישראל. מטרה המחקר הייתה לתאר את עולמם התרבותי של האסירות ואת חוויית המאסר מנקודת מבטן של האסירות.

תיאור החוויות וההתנסויות השונות של האסירות הובילו את מחברי הספר לערב רב של שאלות שנגעו לתחומי העניין המרכזיים של חייהן בכלא, למשל: מה טיבן של מערכות היחסים בינן לבין עצמן (ותיקות וצעירות, ילידות ישראל וילידות חבר העמים ואתיופיה, יהודיות ומוסלמיות ועוד) ובינן לבין אנשי הסגל? האם קיימים יחסי מין לסביים בין האסירות, ואם כן, מה שכיחותם, מה טיבם ומה הגורמים לקיומם? האם התא בכלא מהווה תחליף למשפחה שבחוץ? כיצד הן מתמודדות עם העובדה שכשליש מהן מאובחנות כסובלות מהפרעות פסיכיאטריות?

רוב הדוברות בספר הן קורבנות של ניצול פיזי ונפשי שיטתי, סיטואציה שדחפה אותן ללא כל אפשרות מפלט לשולי החברה ולמעורבות בפשיעה. האם חוויית הכליאה שנגזרה עליהן, אשר מהווה לדידן המשך ישיר למסכת ההתעללות אשר אותה חוו לאורך כל שנותיהן הקודמות, היא אכן מטרת החברה הכולאת? האם ניתוקן ממסגרת הקהילה הנורמטיבית ובעיקר מילדיהן עשוייה לסייע לשיקומן בעתיד? עם תהיות קשות אלה מנסים מחברי הספר להתמודד ואף להציע כיווני חשיבה חדשניים.
רסלינג
מאת: אורית נוטמן-שורץ
תיאור: החברה הישראלית משחר היווסדה מנהלת את שגרת יומה לצד אירועי מלחמה וטרור. אירועים אלו עיצבו וקידמו את הידע והתובנות בתחומי הטראומה הנפשית והחוסן של יחידים ושל כלל החברה. עבודת הסיוע "תחת אש", המתמקדת במצבי חשיפה מתמשכים ומשותפים של העובדים והאוכלוסיות לאירועים טראומטיים, תרמה ליצירת גוף ידע חדש המבוסס על התנסות, התערבות ומחקר.

הספר שם לו למטרה להציג ולקדם את הידע החדש בפני הקורא הישרא, כדי להיטיב עם הנמצאים במצוקה, להגביר את החוסן שלהם, להשמיע את קולם של המסייעים להם ולהכשיר את הדור הבא. פרקי הספר מספרים את סיפורם של תושבים החיים בצל מלחמה, אירועי טרור, הגירה ופליטות ובעיקר את סיפורה של עבודת הסיוע "תחת אש". את הפרקים בספר כתבו חוקרים, עובדי סיוע ומטפלים מתחומים שונים, כמו עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה וחינוך, והם ביטוי רב-קולי ואישי לאתגרים הנגזרים מחיים ומעבודה בצל איום. בפרקים מתוארים ההשפעות על העבודה הטיפולית והחברתית, תהליכי פיתוח והתאמת ידע, שינויים בתפיסות מקצועיות ובמארג היחסים בין המסייעים לסביבותיהם, וכן דרכי הדרכה, הוראה ומחקר ייחודיות המתאימות לחשיפה הכפולה של בעלי התפקיד ומקבלי השירות.

הספר מיועד למטפלים, לסטודנטים הלומדים את מקצועות הסיוע, לעוסקים בתהליכי הכשרה לעבודה בתחום ואף לציבור הרחב המבקש להכיר לעומק את משמעות החיים בצל איום מתמשך, אם מקורו באירועי טרור ומלחמה ואם מקורו במציאויות טראומטיות אחרות כמו אסונות טבע, מגפות ומשברים חברתיים.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: עמיה ליבליך
תיאור: מי הם המשכילים החדשים בישראל? ספר זה מביא את סיפורי החיים של ישראלים הלומדים, או שסיימו לימודים, במסגרת אקדמית, והם הראשונים לרכוש השכלה אקדמית במשפחותיהם. ביניהם צעירה חרדית וצעירה בדווית, רב חרדי וצעיר אתיופי, עולה חדש מרוסיה, וצברית שגדלה בשכונת קטמון בירושלים. סיפוריהם הססגוניים והמרגשים התקבלו בראיונות נרטיביים אישיים, שערכו עימם אנשי/נשות סגל בקריה האקדמית אונו, גם הם ברובם דור ראשון להשכלה אקדמית. כל אחד מהם כתב פרק לספר זה בגישתו ובסגנונו המיוחדים. כך מתקבל פסיפס עשיר של שש-עשרה דמויות וסיפורים על משכילים חדשים המאכלסים את האקדמיה הישראלית היום.

את הספר ערכה עמיה ליבליך, שהנחתה את כל החבורה בעבודת המחקר, ותרמה לספר בדיון המקיף שכתבה על ממצאי המחקר.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: קלריס חרבון
תיאור: השתכנות מתקנת, ספרה פורץ-הדרך של ד"ר קלריס חרבון מנסח מחדש את מושג ה״פלישה״ מקטגוריה משפטית פלילית ל"השתכנות מתקנת", ובכך הוא מציב את פעולותיהן של נשים מזרחיות נגד פינוין מבתיהן במסגרת חלופית של המאבק לשוויון. השתכנות מתקנת, המעוגן במחקר הבינתחומי המתעצם של לימודי מזרחיוּת, מפרק בנחרצות הנחות יסוד בנוגע לחוקי הדיור הציבורי, תוך שהוא ממחיש את האפשרויות המחקריות שבמושג ההצטלבִיוּת – של מעמד, גזע, אתניות, מגדר ומיניות – ללימודי המשפט. הספר גם משקף את האקטיביזם הפמיניסטי המזרחי של המחברת עצמה כעורכת דין מעוררת השראה שייצגה משתכנות ומיקמה מעשי התנגדות גופניים אלה בהקשרם ההיסטורי הרחב (פרופ' אלה שוחט).
הקיבוץ המאוחד
מאת: גלעד מלאך, לי כהנר
תיאור: החברה החרדית היא חברה מגוונת, מורכבת ודינמית; יחידה ומיוחדת ברבדים מסוימים, ודומה לכלל החברה ברבדים אחרים. מהם פניה היום, אילו מגמות מסתמנות בה מתחילת שנות האלפיים, במה מתבטאים מאפייניה הייחודיים לעומת כלל החברה, ובמה היא דומה לה? החברה החרדית בישראל גדֵלה בשני העשורים האחרונים בקצב מהיר ועוברת שינויים מואצים, תולדה של השתלבותה הבלתי נמנעת בחברה הכללית. שנתון החברה החרדית בישראל 2022, שתקצירו מובא לפניכם, מכנס בפעם השביעית במקום אחד את מרב המידע הכמותי הקיים היום על החברה החרדית הישראלית, ומסרטט תמונה שלמה ומעודכנת שלה על בסיס מידע סטטיסטי וניתוח נתונים בתחומים רבים וחשובים – דמוגרפיה, חינוך, רווחה ורמת חיים, תעסוקה, אורחות חיים ודפוסי הצבעה. פרק מיוחד בכרך זה מוקדש לשימוש בשפות, מדדי רווחה אישית ובטיחות בדרכים. השנתון הוא תוצר של התוכנית "חרדים בישראל" של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שעיקר עיסוקה הוא חקר המגמות בחברה החרדית ועיצוב מדיניות ציבורית לשילוב החרדים בחברה הישראלית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
הצג עוד תוצאות