נמצאו 102 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: עמליה השכל
תיאור: ספר זה מציע חוויית למידה המתאימה ללומדים בני זמננו ומעודדת סקרנות, מעורבות וחשיבה. הוא נכתב בגישה הרואה בלומדים שותפים פעילים במסע הלימוד ומזמינה אותם לחקור, להסיק מסקנות, להבין וליהנות מדרך הלימוד. הספר מיועד לכל מי שמתעניין בשפה הערבית - תלמידים, סטודנטים, מורים ומכשירי מורים.
עמליה השכל עוסקת שנים רבות בהוראת השפה הערבית, בהדרכת מורים ובהכשרת סטודנטים להוראה. במהלך השנים פיתחה חומרי לימוד רבים להוראת השפה. ספר הלימוד הקודם שלה, "כלים לפיענוח טקסט בשפה הערבית", זיכה אותה בפרס "קרן אברהם שרוני". ספר הלימוד שלפניכם הוא ספרה השני ומהווה את המשכה הטבעי של מחשבתה הפדגוגית.
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל
מאת: נועם חומסקי
תיאור: כשאתה קורא את ספרו האמור של חומסקי, על שני פרקיו, את המאמר "לשון וחרות", בקובץ זה, או את ספריו על בלשנות בצד ספריו על הבעיות הפוליטיות של השעה, כגון "שלום במזרח התיכון" (1969), אתה עומד בפני פיתוי אינטלקטואלי גדול לחשוף אחדות רעיונית מאחרי המבחר הרבגוני של תשובות מרתקות לבעיות הנראות רחוקות זו מזו, בוודאי בלתי-תלויות אחת בשנייה.
(מההקדמה לספר מאת אסא כשר)
הספר כולל את המסות: "לשון וחירות", "פסיכולוגיה ואידיאולוגיה", "על הפאציפיזם המהפכני של מאסט", "חוק הכוח ביחסים בינלאומיים", "תפקיד האוניברסיטה בעת משבר" ו"שלום במזרח התיכון?".
פרופסור נועם חומסקי הוא אחד מחשובי חוקרי הלשון בימינו – חוקר שחולל מהפיכה בתחומו. נוסף להישגיו המדעיים, היה נועם חומסקי לחלוץ אינטלקטואלי של ביקורת בלתי-מתפשרת על הסדר הקיים, על האידיאולוגיות השליטות והערכים המשתמעים מהם.
מאת: זלי גורביץ'
תיאור: העברית עוברת. היא הייתה לפנינו ותהיה אחרינו. עכשיו היא על פינו - מתקשקשת לנו, נמסה לנו בפה, ואנחנו אלה שמעצבים אותה. על פינו יישק דבר. אלפי שנים היא מתגלגלת, גם גלגולים קטנים, אדוות של משחקי שפה, הדי דברים שקרו, וגם גלגולים גדולים, מהפכות של ממש. הספר מוקדש לכמה מהם - מהאלף-בית הקדום, דרך מילים עם עבר עשיר כמו: "זמן", "חילוניוּת", "רושם", "געגועים", "השראה", "אושר", ועד לצקצוקי לשון עכשוויים. העיון באותיות, במילים ובצלילים, הוא פתח להכרת העברית, עומקהּ, ניסיונותיה והחוכמה האצורה בהּ.
זלי גורביץ' הוא משורר ופרופסור (אמריטוס) לאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. חי בתל-אביב
כרמל
מאת: עשהאל אבלמן, חנוך גמליאל
תיאור: אם לקחתם לידיכם את הספר הזה, אתם כנראה מדברים עברית, וזה לא מובן מאליו.
מדוע אנחנו מדברים כיום עברית, ולא יידיש, ערבית, לאדינו או כל שפה אחרת שבה דיברו הסבים שלנו?
למה כתבו יהודי ספרד ספרי קודש בערבית אך שירה — בעברית?
מדוע המשיכו יהודי הבלקן לדבר לאדינו מאות שנים אחרי שעזבו את ספרד?
איך הפכה היידיש לשפת האֵם של רוב יהודי העולם?
באיזו שפה חשב הרצל שידברו במדינת היהודים?
בספרם המרתק דנים עשהאל אבלמן וחנוך גמליאל בשאלות אלה ורבות אחרות. הם מתארים את מערכת היחסים הענפה בין חיי עַם ישראל ובין הלשונות שבהן דיבר וכתב, למן ימי המקרא, דרך גלגולי הגלויות, ועד חזרתה של העברית אל בימת ההיסטוריה כמנצחת.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: אדם רז, אסף בונדי
תיאור: מלחמת עזה היא המלחמה הארוכה בתולדות מדינת ישראל. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הגדיר אותה כחלק מ"מלחמת שבע החזיתות", אך ישנה חזית נוספת, שלא הוזכרה – חזית השפה. בזירה זו מתנהלת מערכה פנים-ישראלית, שבה מילים נכתשות, מסורסות ומעוותות, ומורחקות ממשמעויותיהן הממשיות, האמיתיות. בחזית זו נוקטים השלטון והתקשורת המסייעת בידו שלל אמצעים כדי לשלוט במחשבה של הציבור הישראלי, לעקר את יכולתו להתנגד, ובעיקר – להפוך אותו לשותף לפשעים שמובילה ממשלת ישראל מאז השבעה באוקטובר ברצועת עזה ובגדה המערבית.
הלקסיקון הוא כלי במערכה נגד הברוטליות. הוא מבקש להציג את אוצר המילים המשמש את הישראלים כשהם מדברים על המלחמה. הרי אפילו השיח על אודות המלחמה הוא צורה של השתתפות בה: בסלון הביתי, במכולת השכונתית, במפגש רעים. הערכים חושפים את מה שמוסתר מאחורי מילים ומושגים ששטפו את הרחוב הישראלי: "נזק אגבי", "אין בלתי מעורבים", "שטח השמדה", "הגירה מרצון", "הניצחון המוחלט", "לשטח את עזה" ועוד רבים. מאחורי מסך העשן המילולי שוכנות הזוועות.
הלקסיקון מבקש לחדד את שעומעם בכוונת מכוון ולעודד מחשבה ביקורתית הן על תוצאות הלחימה הברוטלית המתרחשת בעזה והן על תוצאותיה המופנות פנימה – אל החברה הישראלית.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: יונתן מנדל
תיאור: הספר הלטינית של המזרח התיכון: הוראת הערבית בחברה היהודית ממפנה המאה ועד 1948 עוסק בשלהי השלטון העות'מאני ובשנות המנדט הבריטי בארץ. תקופה זו אופיינה בריבוי אפשרויות – חברתיות, פוליטיות, חינוכיות – אשר הלכו והצטמצמו לקראת 1948, וכל שכן לאחר קום המדינה. בשדה הוראת הערבית תהליך זה ניכר במיוחד: הדיון על אופן הוראת השפה, ועל השאלה מי אמור להוביל את התחום, היה עשיר ומגוון. אך דיון זה היה כרוך בהתנגשות בלתי נמנעת בין כמה תפיסות עולם ובין סוגי ידע שונים בערבית שייצגו המעורבים בשדה: משכילים ערבים־פלסטינים שלימדו ערבית בבתי ספר עבריים ושקולם בוויכוח כמעט לא נשמע; יהודים ספרדים משכילים שראו בערבית את שפת המרחב והיא הייתה להם כשפת אם; יהודים אשכנזים בני היישוב הישן שידעו ערבית בהיותם "בני הארץ"; מהגרים יהודים יוצאי אוניברסיטאות גרמניות בעלי ידיעות פילולוגיות בערבית; ויהודים ילידי הארץ שהתחנכו במוסדות ציוניים ושעמדו על הצורך השימושי־פוליטי בידיעת השפה.
בין השאר, הספר מברר מי ראו בערבית את "הלטינית של המזרח" ומי ראו בה שפת חיים יומיומית; מי שאפו לקדם את הוראת הערבית המדוברת ומי שאפו לקדם את הערבית הספרותית דווקא; כיצד השתנו הגישות לאורך השנים; מי אחז במושכות בכל הנוגע להוראת הערבית; מי נאלץ לקבל על עצמו את השיח ההגמוני, ומי הודר לשוליים. מתוך המחלוקות המוצגות בספר עולות האפשרויות שהתקיימו בתקופה הנחקרת בשדה הוראת הערבית, אפשרויות שבכוחן להציע – למי שמוכן להקשיב – דרכים שנזנחו בעבר ושרלוונטיות גם היום.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: עוז אלמוג
תיאור: מחקר זה הוא מחקר סוציולוגי המתבונן בתרבות בני הנוער בקיבוץ היום, דרך המנסרה הסוציו-לינגוויסטית.
השאלה הנשאלת היא, מה ניתן ללמוד על מערכת הערכים והגבולות התרבותיים של בני הנוער בקיבוץ מתוך ניתוח מרכיבים שונים של תרבות השיח שלהם והשוואתו לשפת בני גילם בעיר.
ההנחה הבסיסית של מדע הסוציו-ליגוויסטיקה היא, שהשפה, בעיקר זו המדוברת (PAROL), מהווה מראה תרבותית, אשר דרכה משתקפים לעתים כמה מהנימים העדינים של מערכת הערכים החברתית, המייחדים תרבות או תקופה היסטורית.
אופיה הדינמי של שפת הדיבור, ובעיקר של ביטויי הסלנג, מקנה לסוציו-לינגוויסטיקה ערך מחקרי מיוחד, כחיישן העוקב אחר זרמי השינוי בחברה. המלים והביטויים החדשים "העולים לאוויר" הם בדרך כלל, מעין סנוניות תרבותיות המבשרות את תהליך השינוי ואת כיוונו.
התעניינותנו בשפת בני הנוער בקיבוץ איננה נובעת רק מתוך הסקרנות להבין את תרבות הנעורים בקיבוץ היום כשלעצמה, אלא בעיקר, מתוך הרצון להבין את הדינמיקה הערכית, המתחוללת בתנועה הקיבוצית בכללותה.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אריה שטרן
תיאור: מי הנחתום ומדוע הוא מעיד על עיסתו?
מה לגולם לקום פתאום על יוצרו?
למה המשיח רוכב דווקא על חמור?
למה לאליהו כל כך קשה להתעורר?
מדוע עדיף לבלוע צפרדע על הבוקר?
מי כתב את הכתובת שהיתה על הקיר?
למה לא כדאי לשים את הכסף על קרן הצבי?
איזו עצה נתן אחיתופל שרודפת אותו עד היום?
סקרנים לדעת? אתם בספר הנכון.
למה לא בוכים על חלב שנשפך? הוא ספר שכתבתי בדרכים ובטיולים שאני מוביל כמורה דרך בשבילי הארץ. בטיולי אני כולל תיאורים היסטוריים מרתקים, אגדות עממיות וסיפורים מתקופת המקרא והיישוב היהודי בארץ ישראל, ומשלב מגוון ביטויים נפוצים ממקורות שונים. כך, בתום מסע ארוך נולד הספר הזה שבו אני מציג את הפרשנות לביטויים השגורים ביותר וחושף בפניכם את סודותיהם. אז אם אין לכם מושג ירוק, מה מקור חלק מהביטויים, ואתם רוצים לתהות על קנקנם, תרימו את הכפפה ותפתחו את הספר הזה ותוכלו לקרוא הכול באותיות קידוש לבנה, ואז אולי ייפול לכם האסימון. אבל רק אם אתם רוצים – בכל זאת, זו לא חתונה קתולית.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: אריאל אבן-מעשה
תיאור: לר' דב בער פרידמן, "המגיד ממזריטש" (1772-1704), היה תפקיד מכונן בגיבוש החסידות, תנועת ההתחדשות המיסטית שהפכה לאחד הכוחות החשובים והמצליחים ביותר ביהדות המודרנית. ב"דיבור לאינסוף" אריאל אבן־מעשה פונה לדרשותיו של המגיד כדי להבין את מקומן של המילים בחוויה המיסטית. לטענתו, תורת השפה של המגיד היא המפתח להבנת התיאולוגיה המיסטית המופשטת שלו, ולחיי הדבקות ועבודת השם אליהם ביקש להוביל את תלמידיו. הספר בוחן את חײו של מיסטיקן מופנם זה על בסיס סיפורים, אגדות ומקורות היסטוריים שונים, ומבדיל את הדמות ההיסטורית מהדמות העולה מהמערך המורכב של מסורות טקסטואליות ומסורות בעל־פה שעיצבו את זכר המגיד ואת מורשתו.
אבן־מעשה מראה כיצד תפיסת השפה של המגיד ממזריטש עוצבה מתוך מפגשיו עם הבעל שם טוב (הבעש"ט), שמשנתו הציגה תפיסה רדיקלית של אימננטיות אלוהית. המגיד פירש את האימננטיות כחיוניות לשונית הפועמת ומהדהדת בחלל העולם. מתוך פרשנות זו פיתח המגיד את התפיסה שכל המילים האנושיות, בכל שפה, ואפילו בשימושים היומיומיים ביותר, יכולות להתקדש כאשר תוחזרנה למקורן האלוהי. בחינת הכתיבה ההגותית של המגיד ממזריטש מעמידה בפנינו את דמותו של הוגה חסידי יצירתי ומהפכני. מבחינות רבות, טוען המחבר, המגיד ממזריטש - ולא הבעש"ט - היה המייסד האמיתי של תנועת החסידות והמעצב הראשי של התיאולוגיה שלה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: גדליה לסר
תיאור: במאה העשירית ניטש בספרד היהודית ויכוח חריף ומוחצן בין שניים מבעלי הלשון הראשונים - מנחם בן סרוק ודונש בן לברט. הוויכוח המר, שהיה גם בעל השלכות פרשניות למקרא, גלש והגיע עד כדי האשמתו של מנחם בקָ רָ אוּת. לאחר כמאתיים שנה מפרוץ הוויכוח נזעק רבנו תם הצרפתי, הענק התלמודי, להכריע בין הניצים בסוגיות של לשון. לדבריו, חובתו היא לתקן את העוול המתמשך שנגרם למנחם הן על ידי דונש בתשובותיו השגויות על 'מחברת מנחם', הן על ידי חכמים שבמשך הדורות לא התייצבו לצידו של מנחם. הכרעותיו של רבנו תם מקובצות בחיבור שקיבל את השם 'הכרעות רבנו תם', והן נוטות באופן מובהק לצידו של מנחם. החיבור חושף, בין היתר, את שיטת השורש הייחודית של רבנו תם שטרם אובחנה כראוי במחקר, את שיטתו בנושאים שונים בתורת הלשון ואת דרכו בפירוש המקרא. על אף היות רבנו תם בן המאה השתים־עשרה, אין הוא מכיר את תורת השורש השלָ שי של הפועל העברי, כפי שזיהה אותו יהודה חיוג' בסוף המאה העשירית.
לראשונה, מקובצים בכרך אחד כל מרכיביו של הנושא: ציטוטים רלבנטיים מ'מחברת מנחם', תשובותיו של דונש על מנחם, מהדורה מדעית מוערת ומבוארת של חיבור ההכרעות עם מנגנון חילוף נוסחאות על פי ארבעה כתבי־יד המוכרים כיום ופירוש צמוד המבאר את לשונו הסתומה והחידתית של רבנו תם. למהדורה הוקדם מבוא נרחב הבוחן, בין היתר, את דרכו הפרשנית והלשונית של רבנו תם.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אורה (רודריג) שורצולד
תיאור: העברית בת ימינו היא נושא מרתק למחקר בלשני, משום שהיא ממשיכתה של לשון עתיקה ובד בבד היא לשון בהתחדשות מתמדת. במחקרים שכונסו בספר זה המחברת מראה כי המקורות העבריים הקלסיים הם הבסיס למערכת הדקדוק של העברית החדשה, אך השפה ממשיכה להתפתח ולהשתנות והשפעות הלעז רבות בה.
גישתה של המחברת אל המחקר הבלשני של העברית מתייחדת בכמה נקודות מוצא: מבנה ההברה כגורם המזהה את המילה כעברית; הקושי שגורמות דווקא המילים השכיחות על תפיסה דקדוקית כוללת של העברית ועל לימודה; הבחנה בין דקדוק המילים העבריות המקוריות ובין דקדוק המילים השאולות והדומות להן; השפעות החברה על השינויים המתחוללים בעברית של ימינו.
שלושה־עשר המחקרים המתפרסמים בספר נערכו ועובדו מחדש, והם מקובצים בשלושה שערים: היבטים דקדוקיים; חברה, חינוך ולשון; סוגיות מילוניות. בחלק האחרון נדונה גם השפעת הספרדית היהודית על העברית בת זמננו.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: זאב בן-חיים
תיאור: כרך זה, "מילים ומילונאות", פותח את "עֵת הֵאָסֵף", אסופת מאמריו של פרופ’ זאב בן־חיים, גדול חוקרי העברית שפעלו בארץ ישראל בזמן החדש.
המכונס בכרך זה מוצג בשני מדורים. האחד מאמרים על משמעויותיהן וגיזרונן של מילים עבריות וארמיות, והשני מאמרים ורשימות על מילונאות, ובייחוד דברים על מפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית, שבן־חיים היה יוזמו, מקימו ומעצב דמותו. מחקריו של בן־חיים חובקים את כל תקופות הלשון העברית ונוגעים בכל סוגי העיון בשפה – בפונולוגיה, במורפולוגיה, בתחביר, באוצר המילים וסידורו ובהכוונת הלשון ותקנתה. מעשה כביר זה התפרס על פני למעלה משבעים שנה – ראשיתו בשנת תרצ״ו ואחריתו בשנת תשס״ח – וגלגולי השפעתו הגדולה על המחקר ועל ההוראה האקדמית של הלשון העברית ומקצועות מדעי היהדות עדיין קשים לאומדן.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: אליצור א' בר-אשר סיגל
תיאור: הספר מכנס מאמרים במגוון נושאים בחקר העברית והארמית לתקופותיהן וללהגיהן: עברית המקרא, לשון חז״ל ועברית בימי הביניים, ארמית המקרא, סורית, ארמית הבבלית, ארמית הגלילית, ארמית של ספר הזוהר, ועוד.
בספר נשזרים זה בזה מחקר בלשני בשאלות דקדוק ומחקר פילולוגי המתמודד עם שאלות של ביקורת הטקסט הגבוהה והנמוכה. במחקרים אלו באים לידי ביטוי יחסי הגומלין הפוריים שבין דיונים פילולוגיים ודיונים בלשניים.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: עלי ותד
תיאור: ספר זה הוא מהדורה מדעית של ״ספר המליץ – كتاب الترجمان״, מילון דו־לשוני: עברית (שומרונית)–ערבית המיוחס לפינחס הכהן בן יוסף הרבּן בן המאה ה־14. המילון הזה מייצג את המסורת הקדומה ביותר של המילונים הדו־לשוניים אצל השומרונים.
בחלקו הראשון של הספר – המבוא – מתוארים בפירוט כתבי היד של המילון, נבחן היחס בין המילון הנדון ובין מילונים שומרוניים אחרים, ומובא הסבר על קביעת אב הטיפוס של המילון ועל היחס בינו ובין כתבי היד האחרים. עוד מוצג במבוא מבנה המילון, מקורות הטור העברי ומקורות הטור הערבי.
בחלק השני של הספר מובא המילון במלואו. בכל עמוד במהדורה מוצג גוף הטקסט ובו שני הטורים של המילון, תרגום לעברית חדשה, מראה המקום של המילה העברית והשוואה לתרגום הערבי של התורה נוסח שומרון. אל עמוד המילון נספח אפרט ובו דיון בלשני והשוואה למקורות שומרוניים אחרים – הפרשנות השומרונית, ״המליץ: המילון התלת־לשוני״, התרגום הארמי השומרוני ותפסיר רס״ג.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: משה בר-אשר
תיאור: בספר "מחקרי עברית מראשונות לאחרונות" עשרים ושניים פרקי מחקר המוגשים בשבעה שערים: החל בלשון המקרא, עבור למגילות קומראן, לשון הברכות והארמית בעברית, אחריהם באים עיונים בעברית החדשה והעשייה בה, עיון במפעלותיהם של ארבעה אישים, ושני פרקים העוסקים בנושאים אחרים. רוב הפרקים (שישה־עשר במספר) התפרסמו באכסניות שונות ועודכנו ככל שהתבקש לקראת פרסומם בספר. שישה פרקים מתפרסמים לראשונה.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: אליצור בר-אשר סיגל, דורון יעקב
תיאור: לאורך כל התקופה המשתרעת מראשית ימי הביניים ועד לעת החדשה שימשו העברית והארמית לכתיבתה של יצירה ענפה ורבת פנים. בתקופה זו נתהוו סוגות חדשות של כתיבה בעברית ובארמית: שירה, ספרות פילוסופית, קודקסים הלכתיים, פירושים למקרא ועוד. כמו כן שוכללה מלאכת התרגום לעברית ונוצרו קורפוסים חדשים של כתיבה מיסטית שיטתית. לצד זה בתקופה ההיסטורית המכונה ״שיא ימי הביניים״ החלו לעסוק בחוכמת הלשון העברית ובחקר הדקדוק של רבדיה הקלסיים.
המאמרים בכרך הזה עוסקים בשאלות עקרוניות הנוגעות לחקר העברית והארמית בתקופה הזאת, ובהן: כיצד נכון לחקור שפה שכל חיותה היא רק בכתיבתה? מה השפיע על השינויים בלשון בתקופה הנדונה, והאם המחקר הדיאכרוני שלה שונה שוני מהותי ממחקר העברית והארמית בתקופות אחרות? כיצד נוצרו הסוגות החדשות – מה מקורות ההשראה שלהן ומה עיצב את אופיין?
לצד העיסוק בלשון בתקופה המיוחדת הזאת המאמרים בספר דנים בשאלות הנוגעות לחקר חוכמת הלשון, ובכלל זה ביחס בין המסורת העברית של חקר הלשון בתקופה הזאת ובין מסורות שכנות אחרות ובעקרונות שהנחו את המדקדקים בעיצוב הדקדוק.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: אוהד אבודרהם
תיאור: חיבור זה מתאר את הלשון המנדאית הקדומה על סמך קורפוס נרחב של מקורות אפיגרפיים – קערות השבעה עשויות חרס וקמעות מָגיים חרותים על מתכת – שנכתבו בין המאה החמישית למאה השביעית לסה"נ באזורים נרחבים של מסופוטמיה. קערות ההשבעה והקמעות יוצרו בעבור לקוחות פרטיים שביקשו להבטיח את שלומם ואת שלום בני ביתם מפני שדים, רוחות, מזיקים וליליות, ולעיתים אף לְהָרַע לאויב קרוב או רחוק. הקערות הוטמנו במקומות חשובים בבית הלקוח ובבתי קברות, ואילו הקמעות נישאו על הגוף עד למימוש תכליתם.
טיבם הראשוני של המקורות האפיגרפיים תורם תרומה מכרעת להיכרותנו עם דמותה של המנדאית בשלהי העת העתיקה. בתקופה זו החישו המנדאים את פַּעֲמֵיהֶם במרחב הבבלי לצד שכניהם בני הדתות השונות – יהודים, נוצרים, מָנִיכֵאִים ועובדי כוכבים ומזלות אחרים, שכמו המנדאים אחזו בהסתעפויות של הארמית המזרחית המאוחרת – והחלו מגבשים סִפרות ענפה. הספרות המנדאית ודאי קדומה היא, אלא שלבושה המאוחר מרחיק את עדותה. מנגד החומר האפיגרפי נטוע בלב תקופת חיותה של הלשון ויש בו ערובה כמעט מובטחת לייצוג נאמן של הלהג המנדאי באחד משלביו הקדמוניים.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: אהרן דותן
תיאור: הספר שלפנינו מציג שישים וחמישה פרקים, או קונטרסי מסורה, שנכתבו במועדים שונים ובמקומות שונים. הם מוינו ומוגשים באחת עשרה קבוצות לפי נושאיהם, כגון תשעת הקונטרסים (יב–כ) העוסקים בשווא ובחטפים. כל אחד מהקונטרסים הוהדר ונותח והתבררו העניינים הנידונים בו. אכן טמונים בחיבור הזה מכמני לשון מני קדם, שהמחבר חשף אותם ובירר אותם מִשָּׁלֵם.
פרסום זה משלים ומרחיב את העבודה של המחבר שראתה אור בשנת תשכ"ז – ספר דקדוקי הטעמים לר' אהרן בן אשר על פי כתבי יד עם מבואות ומחקרים. מעתה מתעשר חקר המסורה והדקדוק העברי בכלי חדש רב ערך.
אהרן דותן, פרופ' אמריטוס של אוניברסיטת תל־אביב, ונמנה עם חשובי המלומדים בה שנים הרבה. דותן הוא אחד מגדולי חוקרי הלשון העברית וחקר המסורה. חבר האקדמיה ללשון העברית ומעמודי התווך שלה. הרים תרומות רבות ערך בחקר ראשית הדקדוק העברי וחוכמת הלשון העברית בימי הביניים, והעמיד מחקרים חשובים בכל תקופותיה של הלשון העברית. כתב שפע מחקרים בחקר המסורה. בזכות זה הוא עמד עשרות בשנים בראש הארגון הבין־לאומי לחקר המסורה (IOMS). זאת ועוד, דותן הרים תרומות מוכחות בעשייה הלשונית – הן במינוח הן בסוגיות התקן בדקדוק העברי – עוד בהיותו מזכיר מדעי בוועד הלשון העברית ובאקדמיה בשנותיה הראשונות, וביותר הִרְבָּה מעש בתחומים האלה מאז נבחר לחבר האקדמיה בשנת תשכ"ו. הודות להישגיו המעולים בכל התחומים שפעל בהם התעטר כחתן פרס ישראל בשנת תשס"ה.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: אמיר געש
תיאור: בספר זה מכונסים שישה־עשר מחקרים שהתפרסמו בעבר כמאמרים באכסניות שונות, ובהם עיונים פילולוגיים ובלשניים בעברית ובערבית – שצמחו ברובם מעבודת המחבר במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.
הספר נפתח במבוא מקיף, אשר מתאר את המחקרים ודן במטרותיהם, ובסופו צורפו מפתחות. חמישה־עשר מפרקי הספר עוסקים בחיבורים רבניים וקראיים מימי הביניים השייכים ברובם לספרות חוכמת הלשון. אחד החיבורים כתוב ערבית, ומן החיבורים הכתובים עברית כמה הם תרגומים מערבית. הפרק האחרון עוסק בצורתם ובשימושם של המספרים המונים בעברית מדוברת בת ימינו ובלהגים נאו־ערביים.
למחקרים המכונסים בספר הזה כמה מטרות פילולוגיות ובלשניות (שלעיתים שלובות זו בזו), ובהן: זיהוי תרגומים; גילוי טקסטים שנוצרו עקב שימוש מוטעה במקורות; חשיפת אוצר המילים המקורי של טקסט השונה מזה שבדפוסים; קביעת זהות מחברי הטקסטים; ביאור טקסטים, תפיסות ומונחים דקדוקיים; חשיפת זיקות בין טקסטים.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: יהודית הנשקה
תיאור: משנת ר’ יהודה הנשיא, החיבור היסודי של התורה שבעל פה, נשתמרה בידינו בשלושה כתבי יד שלמים בלבד. אחד מהם הוא כתב יד קיימברידג’ , שנכתב במאה הט״ו באחת מארצות הים האגאי. חיבור זה מוקדש לתיאור מקיף ראשון של הלשון הניבטת מעד זה. בחינת לשון כתב היד בנויה משילוב של מחקר פילולוגי עם ניתוח סוציו־לינגוויסטי. פרקי הספר עוסקים בכל ההיבטים של הלשון: כתיב, תורת ההגה, תורת הצורות, התחביר והמילון העולים בכתב היד. לאחר הצגה פילולוגית מפורטת של לשון המשנה בכתב היד, נבחנת לשון זו משני פנים: מחד גיסא יחסה למקורותיה הקדומים של לשון חכמים הארץ־ישראלית בכתבי יד מהימנים, בקטעי גניזה ובאפיגרפיה; ומאידך גיסא נבחנת השתקפותו של תהליך מסירת המשנה. פרק המוקדש לנוסח פסוקי המקרא המשולבים במשנה, בהשוואה למסורות המקרא שבשאר קהילות ישראל, משלים את בחינת רקעו של כתב היד.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: מיכאל ריז'יק
תיאור: איטליה, אי־טל־י’ה, הייתה מקום חיותם הרצוף של יהודים יותר מכל ארץ אחרת באירופה. יהודים הגיעו לחצי האי האפניני לפני תקופת החשמונאים והמשיכו לחיות בו לאורך כל שנות הגלות. לא רק פליטים יהודים הגיעו לאיטליה בעקבות מרידות ומלחמות בארץ ישראל; גם ספרות ענפה עברה דרך דרום חצי האי לצפון ולמערב, מדרשים רבים וכתבי יד של המשנה והתלמוד. העברית חייתה חיים פוריים ופעילים באיטליה. כאן עברו עריכה אחרונה מדרשים רבים, וחוברו פיוטים בעברית היפה של יהודי איטליה ברוח פיוטי ארץ ישראל. באיטליה נוצרו לראשונה סוגות חדשות בכתיבה העברית: ספרות רפואה – בחיבוריו של שבתי דונולו; כרוניקה עברית – בחיבורו (המכושף) של אחימעץ בירבי פלטיאל; הסונט העברי – במחברות עמנואל הרומי; עד יצירתו של רמח"ל, שביאליק כינה אותה "המזוזה בשערי העברית החדשה".
הספר הזה מוקדש לתולדות העברית באיטליה. תשעה־עשר פרקיו עוקבים אחר העברית בחיבורים מכל הסוגים והסוגות: חיבורים מופתיים כגון של עמנואל הרומי ורמח"ל, חיבורים של "יהודים פשוטים" לרגל חתונה או בר מצוה; כתבי יד של המשנה שנכתבו באיטליה ודפוסי ליוורנו וּונציה של המשנה; תרגום של אוונגליון מן המאה השבע־עשרה; והספר הראשון לווטרינריה שתורגם לעברית במאה החמש־עשרה. עוד נדונות בספר לשונם של מדרשים ופיוטים בדרום איטליה בתקופה קדומה ואגדית, בלשון הסונט לכבוד נפולאון הראשון, בלשון הגבוהה של התפילה בנוסח יהודי רומא ובמילים העבריות ששימשו בתוך שפת הדיבור ברחובות הגטו באיטליה.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: רבקה שמש-סירקין
תיאור: במרכז הספר עומדת שיחת המשא ומתן ההלכתי מן המשנה. משא ומתן זה מתנהל בין חכמים המציגים את דעותיהם בענייני הלכה, ולעיתים מידיינים ביניהם ומנסים לשכנע בטיעוניהם.
בפרקי המבוא של הספר מוגדרת שיחת המשא ומתן ההלכתי לעומת יחידות שיח אחרות במשנה, מוצג מצאי השיחות במשנה, ומפורטים האפיונים הבסיסיים שלהן. עיקר הספר עוסק בניתוח לשוני של השיחות מהיבטים מתחומי לשון שונים: חקר השיח – מקומה של השיחה בתוך רצף השיח הקודם לה והסיום המופיע לאחריה; פרגמטיקה – פעולות הדיבור של המידיינים; ניתוח השיחה – צמדים שיחתיים בחילופי הדברים והמהלכים הטיעוניים בשיחות; רטוריקה – טיעוני קל וחומר והמבנים המקבילים זה לזה שיש בהם חזרה.
ניתוח שיחת המשא ומתן ההלכתי בתחומי חקר השיח, הפרגמטיקה וחקר השיחה מחזק את העיסוק בתחומי לשון אלו, הנחקרים פחות במחקר לשון חכמים.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: ז'ק דרידה
תיאור: המסה "נפתולי בבל", פרי עטו של ז'אק דרידה (2004-1930), שבה למקורות, לפרשת בבל, כדי לפרוש תמצית מרעיונותיה, דאגותיה ושאלותיה של הדקונסטרוקציה: מה בין מקור לבין נוסח; מיהו הקורא המובהק, הפרשן המובהק, המתרגם המובהק; כלום אפשר לומר שהניסיון הוא תרגום וכי, אחרי ככלות הכול, אין דבר רציני מתרגום?
בלב עיונו של דרידה ניצב חיבורו של ולטר בנימין "משימתו של המתרגם", דברי מבוא שכתב בשנת 1921 משסיים לתרגם את "תמונות פריזאיות" מאת בודלר. "נפתולי בבל" מארחת אפוא את לשון ספר בראשית, את הפרוזה הלירית של ולטר בנימין וקולות נוספים – נאורים, רומנטיים, מודרניסטיים ובני-זמננו. הדרמה שהיא מחוללת מאפשרת לנו להתוודע למישורים שונים בכתיבתו של דרידה, החל בהליך הקריאה הדקונסטרוקטיבי ועד להיגיון הלשוני, האסתטי, האתי, הדתי והארוטי המעניק השראה למהלכיה.
רסלינג
מאת: בת-ציון ימיני
תיאור: הספר "לשון השירה בין שמיים וארץ" מתחקה אחר דיאלוג זה על ידי חשיפת האמצעי הלשוני המתווך בין הרוח לחומר בשיריהם של שישה משוררים: רחל, נתן זך, זלדה, אלכסנדר פן, אמיר גלבֹּע ויוכבד בת-מרים. פרק הסיום מסכם את מסע ההיכרות עם יצירתם של ששת המשוררים ומאיר את הצד המגדרי של כתיבתם.
בספר מובאים מיטב השירים של משוררים מחוננים אלה שהטביעו את חותמם על השירה העברית מראשית המאה ה-20 לאורך כשישים שנות יצירה, שירים רבים שחלקם הוא הפסקול של חיינו. המשוררים והמשוררות שנבחרו למחקר מייצגים את דור המודרנה (רחל, אלכסנדר פן ויוכבד בת מרים) ודור המדינה (נתן זך ושירתו המאוחרת של אמיר גלבֹּע), ובתווך זלדה שכתיבתה הייחודית אומנם משוחררת מהמוסכמות של שירת דור המודרנה, אך שונה במהותה מאופייה של השירה הצעירה. אצל כולם נמצא שימוש במאפיין סגנוני לשוני הבא לידי ביטוי במעברים בין הפיזי למטפיזי, הנסתר והנגלה, המציאות והדמיון. עיון בשירים חושף את הקשר המפרה בין הלשון לספרות השלובים זה בזה, ואת תרומתו של המחקר הבין-תחומי להבנת הטקסט הספרותי.
רסלינג
מאת: ניצה בן-ארי, רינה בן-שחר
תיאור: קובץ מחקרים זה הוא התשיעי בסדרה הבין־תחומית העברית שפה חיה.
מכונסים בו עשרים מחקרים על העברית החדשה, הכתובה והמדוברת, בהקשרים שונים של חברה ותרבות. הקובץ מפגיש חוקרים ותיקים וצעירים מתחומי מחקר מגוונים: הלשון העברית, הספרות, התיאטרון,הקולנוע, הקומיקס, התרגום, חקר השיח וחקר השיחה, הפרגמטיקה,העברית המדוברת, הרטוריקה, הוראת העברית ועוד.
סדרת מחקרי "העברית שפה חיה", בת מסורת של שלושים שנים, מעודדת חוקרים מדיסציפלינות מגוונות לבחון היבטים לשוניים בתחומי המחקר שלהם.בבסיסו של הספר עומדות הרצאות שנישאו בכינוס אורנים העשירי בנושא "העברית שפה חיה", שהתקיים במכללת אורנים בפברואר 2019 , אך אין מדובר בהליכי כינוס גרידא, אלא בקובץ מדעי שמאמריו עברו שיפוט קפדני. חלק ניכר מהמשתתפים בקובץ הם חוקרים מובילים בתחומם,המזדהים עם האוריינטציה החברתית־התרבותית של כינוסי אורנים ומפרסמים דרך קבע בסדרה.
מאת: רוביק רוזנטל
תיאור: "הספר "מדברים צהלית" מציג לקורא הישראלי, לחוקרי הלשון והחברה ולמוסדות הצבא מחקר מקיף, ראשון בתחומו, של שפת הצבא הישראלית, הקרויה כאן "צהלית". בכך הוא ממלא חסר מתמשך במדף ספרי המחקר העוסקים בצבא ההגנה לישראל, המוסד המרכזי והמשפיע ביותר על החברה והתרבות בישראל. הספר נוגע בכל משלבי הצהלית, ובעיקר בשפת הדיבור של מפקדים וחיילים בחילות השדה. המחקר המוצג בו נסמך על כ-6,000 מבעים של חיילים ומפקדים, בייחוד מן העשורים האחרונים. חלקו הראשון של הספר עוסק במאפיינים השונים של הצהלית: איך נכתב המילון הצבאי מאז הקמת צה"ל? מה מייחד את הצהלית במבנה המילים ובשימושיהן? איך מקבלים מילים וביטויים בשפה הכללית משמעות מיוחדת בשפת החיילים? איך נעשו ראשי התיבות הצבאיים לחלק מהשפה המדוברת, ועוד. החלק השני עוסק בקשר בין הצהלית ובין המאפיין הסוציולוגי המובהק של הצבא - ההיררכיה: איך נקבע מערך הדרגות הצבאי? על פי אילו כללים לשוניים ניתנת פקודה צבאית? מה אפשר ללמוד על טון הדיבור של מפקדים בצה"ל? איך מתייחסת הצהלית למגדר ולהיבטים אתניים בצבא? השפעתה של הצהלית על השיח התקשורתי ועל השפה האזרחית?
מוסד ביאליק
מאת: יאיר עדיאל-כורם
תיאור: האם ניתן לתאר את הלשון תיאור ניטרלי? מהו מעמדם התרבותי של חוקי הלשון? מדוע נתפסים חוקי לשון באופן מיידי כעניין שהוא בראש ובראשונה טכני? ובאיזה אופן מיוצגת התפיסה הטכנית של הלשון ביחסים הלשוניים־הפוליטיים שבין העברית לערבית? ספר זה מבקש לחשוף הנחות תרבותיות ופילוסופיות שמאחורי גישות לשוניות ודקדוקיות המשתקפות בטקסטים וביצירות תרבותיות שעניינם הוא היחסים בין עברית לערבית. בין הנושאים הנידונים – מבטא, תרגום, שמות פרטיים, כתיב, עירוב בין השפות, הון לשוני, פעולות דיבור ועוד. בין היוצרים והיצירות שנידונים בספר הם סדרת הטלוויזיה "עבודה ערבית" מאת הסופר והתסריטאי סייד קשוע, טקסטים של דיוני האקדמיה ללשון העברית בנוגע לשימוש בשם "פלסטין", "פינות לשון" וטורים עיתונאיים, הסרט התיעודי "האולפן" של הבמאי דוד אופק וספרות מחקרית סוציולוגית וסוציו־בלשנית.
כרמל
מאת: אילן אלדר
תיאור: הספרות העברית החדשה והשָׁבתה של העברית לחיים מלאים נדונו במחקרים רבים בתחום העברית ואף בבלשנות הכללית. שאלות יסוד עדיין מעסיקות את החוקרים: מה תפקידה של ספרות ההשכלה בשיבת העברית לדיבור? כיצד הונחלה העברית בפי יושבי הארץ? במה דומה תחיית העברית לתהליכים דומים בלשונות אירופה ובמה היא שונה מהם? מה כוחם והשפעתם של מתכנני הלשון בהכוונת השפה המדוברת? שאלות אלו ושאלות קרובות נדונות בספר זה. הספר "תחייה והתחדשות בלשון העברית" מכנס עשרה ממחקריו של המחבר בעברית החדשה. רובם התפרסמו בעבר בכתבי עת ובספרי יובל. פרקי הספר עוסקים בנושאים המרכזיים והעקרוניים בחקר העברית החדשה בהתהוותה ובשלבי התפתחותה הראשונים, ויש בהם גם דיון בפועלם של אישים מרכזיים בספרות העברית החדשה ובוועד הלשון.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: מיכאל ריז'יק
תיאור: בשנת תשע”ח התקיים באקדמיה ללשון העברית כינוס מדעי בין־לאומי בעברית המקרא בהשתתפות מלומדים מהארץ ומחוץ לארץ. בקובץ בעריכת מיכאל ריזי'ק כלולים תשעה־עשר מאמרים המבוססים על ההרצאות שנישאו בכינוס. המאמרים עוסקים במגוון עשיר של סוגיות במחקר המקרא בכלל ובחקר לשון המקרא בפרט. בסוגיות הנדונות: יחסי הגומלין בין ביקורת המקרא לחקר העברית המקראית, ענייני מסורה ונוסח, שאלות תחביריות ודקדוקיות בלשון המקרא, עיונים באוצר המילים המקראי ובגיזרונן של מילים וסקירות על לשונם וקווי אופיים של ספרי מקרא.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: יוחנן ברויאר
תיאור: בתקופת הגאונים החלה העברית חוזרת אט-אט להיות לשון היצירה היהודית לאחר מאות שנים של שלטון הארמית. תהליך זה נפתח בארץ ישראל ומשם נתפשט לכל המקומות. משעה שהחלו ספרי הלכה נכתבים עברית נוצר צורך לתרגם לעברית כל קטע השאוב מן התלמוד ולשונו ארמית. תהליך התרגום ניכר בכל ספרות ההלכה, אך המקרה היחיד של חיבור שלם שכולו תרגום הוא "הלכות ראו", שהוא תרגומו של ספר "הלכות פסוקות" שנתחבר בארמית בתקופת הגאונים. גם קטעי התלמוד המצוטטים בו מתורגמים לעברית, והם הדוגמה הקדומה ביותר של סוגיות מן התלמוד המנוסחות בעברית נקייה. תהליך התרגום הביא אל העברית דרכי הבעה ארמיות לרוב, ויש לו חלק גדול בעיצוב העברית המוכרת לנו. עם זאת טרם נתחבר תיאור שיטתי של תופעת התרגום מארמית לעברית. הספר שלפנינו בא למלא חוסר זה. הספר בנוי בתבנית מילון הכולל את כל המילים המתורגמות ב"הלכות ראו" בלוויית הסבר לדרכי התרגום ובהשוואה לתרגומיהם של אחרים כגון רש”י, רמב”ם ובעל הערוך. במבוא סוכמו עקרונות התרגום, נסקרה התופעה בכללה ונידון זמנו ומקומו של חיבור "הלכות ראו".
האקדמיה ללשון העברית
מאת: ורד סיידון
תיאור: ספר זה הוא חיבור מדעי ראשון מסוגו הפורס עיון בלשני היסטורי בקבוצה של פעלים מתחום החשיבה וההכרה. המחקר דן בהשתלשלות משמעיהם של הפעלים ובזיקות ההדדיות ביניהם, ויוצר בתוך כך אספקלריה היסטורית תרבותית על תפיסות החיים המשתנות המשתקפות משינויי המשמע. הספר מתאר בפרטות חמישה פעלים: חשב, הפועל הראשי המתועד כבר במקרא, סבר, הרהר, תהה העולים בראשונה בלשון חז"ל, ואמר, אף הוא מלשון המקרא – העיון בו מתמקד בשימושו המיוחד כמציין פעולה שכלית. העיון נסמך על חיבורים מרכזיים בתולדות היצירה העברית אשר היו לו לעם היהודי נכסי צאן ברזל במשך כל שנות קיומו: מקרא, משנה, תלמוד ומדרש, יצירות מרכזיות שחיברו יהודים בימי הביניים (כגון "משנה תורה" לרמב"ם ופירושיו של רש"י למקרא) וכתבים משל סופרי העת החדשה (מאפו, מנדלי, ביאליק, אחד העם ואחרים). ימצאו בו עניין חוקרי פילוסופיה, חוקרי תלמוד ומקרא, חוקרי פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה, וכמובן בלשנים ושוחרי שפה באשר הם.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: אליקים ח' וייסברג
תיאור: הלשון הארמית המשתקפת מן התלמוד הבבלי לא זכתה למחקרים רבים. מחד גיסא לפני החוקרים עמדו רק דפוסי הבבלי ולכל היותר כתבי יד מועטים. ספרי הדקדוק שלה שעניינם בעיקר תורת ההגה והצורות, לוקים בחסר ולא יכלו לשמש לחקר הלשון בפני עצמה, אלא לכל היותר כלי עזר ללומד התלמודי לפי הדפוסים הפגומים. מאידך גיסא הארמית של התלמוד הבבלי אינה נתפסת כמושא למחקר בקרב לומדי התלמוד היום בהיותה בשבילם מעין לשון חיה. הם מתעניינים בעיקר במסרים ההלכתיים והאגדיים של הטקסט התלמודי, ולכן אין הם רואים צורך בהעמקה בלשון.

במאה הקודמת נתגלו כתבי יד וקטעי גניזה רבים של הספרות התלמודית. מערכת המילון ההיסטורי החליטה לבסס את מאגר הטקסטים של המילון ההיסטורי על כתבי היד המדויקים ביותר לכל מסכת ומסכת של התלמוד. במחקרים בספר זה מתוארות שיטות לשוניות שפיתח המחבר לבחירת כתב היד המדויק ביותר לכל מסכת ומסכת, הנשענות, בין היתר, על חקר הדיאלקטים הארמיים של הבבלי. המחקרים בספר זה דנים בארמית הבבלית על היבטיה השונים – תצורה, תחביר וסמנטיקה. כמה מחקרים בספר דנים בקשר בין עולם הלשון לעולם המתמטיקה.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: זהר לבנת
תיאור: ספרה של זהר לבנת חוקר את תופעת האירוניה הלשונית על רקע המושג העתיק של האירוניה ומציג את הופעותיה בטקסטים עכשוויים שאינם ספרותיים: שיחות יום-יום, דיאלוגים בתקשורת המשודרת, טקסטים עיתונאיים ועוד. באמצעות דוגמאות רבות, בחלקן משעשעות, מורכבות ומעוררות מחשבה, האירוניה הלשונית מתוארת על שלל גווניה: החל באירוניה סרקסטית פוגענית וכלה באירוניה הומוריסטית או ידידותית-משחקית. חלקו הראשון של הספר מציג את התיאוריות הקיימות להבנת תופעת האירוניה ומחדד כמה נקודות מבט הנדונות בהמשך. מן ההיבט הלשוני, נשאלת השאלה כיצד מעוצב מבע אירוני כך שיספק לשומעיו או לקוראיו רמזים ביחס לכוונותיו האמיתיות של הדובר. ניתוח של טקסטים מגוונים מציע סוגים רבים של אותות לשוניים המרמזים על כוונה אירונית. מן ההיבט הקוגניטיבי, העניין מתמקד בצידו השני של תהליך התקשורת, כלומר בסוגיית ההבנה והפענוח של המבע האירוני. על מה נשען הזיהוי של המבע כאירוני? מהם התנאים ההכרחיים והמספיקים לכך? ההיבט התקשורתי של הדיון מתייחס למקומה של האירוניה באינטראקציות בין בני אדם, לפונקציות שהיא ממלאת בעולם החברתי ולקשר שלה למצבי עימות, לבניית סולידריות ולנימוס. הפונקציה של האירוניה והאפקט החברתי שלה משתנים מהקשר להקשר, והיא משמשת הן כאסטרטגיה של נימוס שעשויה לרכך את כוחה הפוגעני של ביקורת, והן כדרך ביטוי פוגענית שעשויה דווקא להחמיר את הביקורת. בנוסף, בולט כוחה כיסוד המחזק יחסים פנים-קבוצתיים באמצעות הפגנת שיתוף בעמדות והפניה של הביקורת כלפי קורבן משותף.
רסלינג
מאת: יוהאן גוטפריד הרדר
תיאור: יוהאן גוטפריד הרדר (1744-1803)הוא אחד ההוגים המרכזיים בהיסטוריה הגרמנית והאירופאית. מחשבתו מושפעת מנטיה דתית, מתוך מענה לחידושים הפילוסופיים של זמנו. הרדר ניהל דיאלוג פורה עם ההוגים החשובים בגרמניה של תקופתו, ביניהם קאנט וגיתה. חיבוריו עוסקים בתחומים רבים: היסטוריה, תיאולוגיה, אסתטיקה ופילוסופיה.

בחיבור על מוצא השפה משנת 1772 מגיב הרדר להוגים רבי השפעה כמו רוסו אשר דנו במוצא השפה האנושית. החיבור מקדם ערכים אשר מאפיינים את הנאורות המאוחרת, ומפתח בה בעת רעיונות חדשים אשר יהפכו להיות מהותיים עבור הרומנטיקה המוקדמת. מצד אחד הרדר מהלל את התרבויות האנושיות שאופיין זר לתרבות המערב – עמים בעלי אופי פראי שלא רוסן בידי הציוויליזציה. בשבחיו אלה גלומה אחת מתרומותיו המרכזיות למחשבת הנאורות: העיקרון שעל אנשי המערב לכבד תרבויות שאינן מוכרות להם ולהעריך את תרומתן להיסטוריה האנושית. בעמדה זו יש משום תרומה לרעיון הקוסמופוליטיות. מצד שני החיבור מדגיש את החוויה האנושית הראשונית והפראית כחיבור מיידי של האדם לטבע – חיבור אשר התקהה עם התפתחות הציוויליזציה. בזאת מבשר "החיבור על מוצא השפה" את הפנייה מהנאורות והלאה, אל הרומנטיקה.

הרדר עשוי לעורר עניין אצל קוראי העברית: הוא מהלל את השירה העברית כאוצר של האנושות. את העברית העתיקה הוא רואה כמשתייכת לשפות האוריינט, לשונות המתאפיינות, לדעתו, בביטוי עז של רגשות האדם ויצריו. שפות אלו הן לדידו עדות חיה לשימוש אנושי בשפה אשר נשאר נאמן לרחשי ליבו של האדם, ומכאן נובעת חשיבותן להבנת ההיסטוריה האנושית והאדם בכלל.

לספר מצורפת הקדמה מאירת עיניים מאת המתרגמת, ד"ר יעל אלמוג, אשר מלמדת ספרות גרמנית באוניברסיטת דורהם, בריטניה. העורכת המדעית של הספר, דנית דותן, היא מתרגמת של פילוסופיה גרמנית.
רסלינג
מאת: דרור בן אריה
תיאור: מקנה אברם (Peculium Abrae) הוא דקדוק דו־לשוני של השפה העברית שחיבר אברהם דבלמש (~1460, לצ'ה , 1523, פאדובה), יהודי איטלקי שהיה רופא, פילוסוף, מרצה באוניברסיטת פאדובה ומתרגם חיבורים פילוסופיים מעברית ללטינית, וקיים קשרים קרובים עם הומניסטים נוצרים. החיבור יצא לאור בוונציה בשנת 1523 בעברית ובלטינית, לאחר מותו של המחבר, בהוצאתו של ההבראיסט הידוע דניאל בומברג. חיבור זה בולט בהיקפו, במבנהו, במקוריותו ובשילוב של המסורת הדקדוקית העברית עם הפילוסופיה הביניימית. החיבור מיוחד בכך שהוא כולל פרק נפרד לתחביר, שאין לו מקבילה בדקדוקים עבריים קודמים. החיבור שזור מושגים מופשטים והגדרות ודיונים מעורפלים, שכוונתם אינה נהירה. דבלמש בכלל, ו"מקנה אברם" בפרט, עוררו ומעוררים עניין רב במחקר בארץ ובעולם, אך למרות הניסיונות, תורת הלשון שלו לא הייתה מובנת עד כה. הספר מוכיח שחיבורו של דבלמש מהמאה השש־עשרה מושפע מהאסכולה המודיסטית, ענף בדקדוק הספקולטיבי (=העיוני) של המאות השלוש־עשרה והארבע־עשרה. דבלמש מושפע בעיקר מחיבורו של תומאס מארפורט, Grammatica speculativa. הספר מנתח ביסודיות את המונחים המרכזיים בחיבורו של דבלמש, בשני נוסחיו, העברי והלטיני. בעיקר זה עוסק בתחום התחביר, ובראש ובראשונה בהרכבה (compositio) ובשימוש (regimen). בעזרת הכתבים המודיסטיים הלטיניים, שנכתבו כמאתיים שנים קודם לכן, החיבור מנגיש לראשונה את תורתו של מדקדק עברי יוצא דופן לקורא המודרני, וחושף לקורא העברי את תורתו של איש הרנסנס, יהודי הקנאי ליהדותו, שלקח על עצמו את המשימה למזג את תובנותיהם של הלוגיקאים הנוצרים לתוך מסורת הדקדוק העברי.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אהרן דותן
תיאור: ספר זה מחזיק 35 מאמרים שראו אור בעבר, חוץ מאחד (מס' 30), שמסיבות הזמן והמקום לא יצא לאור עד הנה. שלושה מן המאמרים התפרסמו בלשון האנגלית וניתרגמו לעברית לצורך הספר הזה. הצגת המאמרים כולם כמקשה אחת משקפת את עיקר מחקריו של פרופ' אהרן דותן בתחום המסורה ודקדוק ימי-הביניים.
מוסד ביאליק
מאת: יהונתן וורמסר
תיאור: ר' זלמן הענא (1756-1687) היה מגדולי חכמי הדקדוק העברי של זמנו. משנתו הדקדוקית מיוסדת על עיון מעמיק, על חשיבה מקורית ועל מוכנות לבחון מחדש מוסכמות רווחות. לספרי הדקדוק שפרסם נודעה השפעה רבה על חכמים שבאו אחריו. בין חכמים אלה נמנים גם כמה מן האישים המרכזיים שפעלו ללימודה ולשכלולה של הלשון העברית בתקופת ההשכלה בגרמניה.

רז"ה עסק גם בהגהה של נוסח התפילה על פי עקרונות דקדוקיים. גם בשדה זה נודעה השפעה לפעילותו, וכמה מן השינויים שהציע בהגהותיו נכנסו לנוסח התפילה האשכנזי.

ספר זה מציע תיאור מקיף וממצה של משנתו הדקדוקית של רז"ה ושל השפעותיה על תורת הלשון ועל נוסח התפילה בדורות שלאחריו. מאחר שמקורותיו העיקריים הם ספרי חוכמת הלשון העברית מימי הביניים, נסקרים בסוגיות רבות שבספר דבריהם של מדקדקי ימי הביניים הנוגעים לסוגיה, ובכך נמצא נשכר גם מחקר תורתם של אלה.
מוסד ביאליק
מאת: רונית שושני
תיאור: ספר זה עוסק במערכת הטעמים הבבלית, שהייתה המסורת המקובלת והנפוצה בקהילות ישראל עד למאה העשירית, ופינתה בהדרגה את מקומה לטובת הקריאה הטברנית. כתבי-יד מקראיים בהטעמה בבלית נשמרו רק אצל יהודי תימן ובגניזת קהיר, ועד כה לא זכו לתיאור מדעי מלא. הספר מציג תיאור מקיף של כללי הטעמים במערכת הבבלית על כל רבדיה, מעמת אותם עם כללי המערכת הטברנית, ומבהיר את שלבי ההתפתחות בשתי המערכות.
יד יצחק בן-צבי
מאת: עמליה השכל
תיאור: בספר מוצגת שיטה חדשה להוראה ולימוד השפה הערבית ומתמקדת בעיקר בהקניית כלים לפיענוח טקסט בשפה הערבית והבנתו. הרציונל העומד בבסיסה של שיטה זו הוא העיקרון שהמבנה מוביל למשמעות. פיענוח המשמעות הגלומה בטקסט מושגת באמצעות הנחיות מתודולוגיות מפורטות, והקניית אסטרטגיות קריאה רלבנטיות, המצעידות את הקורא שלב אחר שלב בדרך להבנת טקסט. הספר מיועד למורי מורים, למורים, למרצים ולסטודנטים ולכל מי שימצא עניין בדרך יישומית להתמודדות עם הבנת טקסטים בשפה הערבית.
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל
מאת: נטלי אקון
תיאור: עם היעלמותם של נושאי מסורת העברית המרוקאית בא ספר זה להנציח את העברית שהשרישו חכמי מרוקו בבתי המדרש ולתאר את הגייתה של אחת המסורות המרכזיות של הלשון העברית.
מבעד למסורת העברית המרוקאית חושף הספר את זהותה הייחודית של הקהילה היהודית. מצד אחד הוא מתעד את זיקתה ההדוקה למסורות הקדומות: הטברנית, הארץ ישראלית והבבלית, ומן הצד האחר מושקעת בו תשומת לב מיוחדת למגע הלשוני-חברתי בין התרבות העברית-יהודית ובין המודרניות ותרבויות ערב ומערב.
מהי דרך הקריאה המרוקאית המדויקת והאותנטית של יהודי מרוקו? עד כמה השפיעה הסביבה הרב לשונית והרב תרבותית שבה חיו על מסורת העברית המקורית עתיקת היומין? והיכן ממוקמת מסורת העברית המרוקאית על הרצף שבין התנכרות לתרבות המקומית ובין הזדהות עימה?
יד יצחק בן-צבי
מאת: פנינה טרומר, אבי גבורה, רמה מנור
תיאור: הספר אני הולך לקרוע את העיר: פועלי תנועה בעברית המדוברת בת ימינו מתמקד בתזוזות הסמנטיות והקטגוריאליות שחלו בשלושה צמדים מייצגים של פועלי תנועה: יצא והוציא; בא והביא; הלך והוליך.
הגישות הבלשניות שעליהן מתבסס הספר הן גישת הסמנטיקה הגנרטיבית ותיאוריית הסמנטיקה הקוגניטיבית שלפיה משמעותה של מילה מבוססת על האופן שבו הדוברים משתמשים בה בהקשר טקסטואלי ונסיבתי.
הספר הזה הוא פרי מחקר מקורי מלומד. הוא עשיר בתובנות מעניינות בתחומים רבים: תחביר, סמנטיקה והזיקה ביניהם; פרגמטיקה, שיח ותהליכי לשון ותזוזות. יש בו דיון והכרעות בשאלות הנוגעות ביחסי התחביר והסמנטיקה, והוא גם קובע עמדה מנומקת בסוגיות שנויות במחלוקת, למשל בדבר מעמדם של משלימי מקום מוצרכים מול מושאים או מול משלימים בלתי מוצרכים.בספר נפרסים המעברים המטפוריים והתזוזות הקטגוריאליות שלהם ממעמד של פעלים למעמד דקדוקי אחר – מעמד של חג"ם (חסרי גוף ומין), מעמד שהוא כביכול סותר את עצם מהותו של הפועל, ותזוזות של פועלי תנועה אל מעמד של סמני שיח פרגמטיים. בכך חושף הספר את פניה המשתנים תדיר של העברית בפי דובריה. הוא מצביע גם על היקרויות מוקדמות מאוד של שורשי התהליכים הללו במקרא. כך נפרסת יריעה רחבה מאוד של העברית מן העברית הקדומה ועד העברית בת ימינו על משלביה השונים כולל משלבי הדיבור.
בספר זה ימצאו עניין בלשנים מקצועיים, סטודנטים וגם קוראים משכילים אוהבי השפה העברית.
מכון מופ"ת
מאת: רות בורשטיין
תיאור: שני תפקידים חשובים של השפה כאמצעי תקשורת הם העברת מידע ובקשת מידע. משפטי שאלה הם האמצעי המקובל בשפה לבקש מידע. משפטי תשובה מספקים במישרין או בעקיפין את המידע המבוקש במשפטי השאלה. שני סוגי משפטים אלו נפוצים מאוד בשפה בשיחות בין אנשים. כל אדם המדבר עם חברו משתמש במשפטי הגדה(חיווי) כדי לשתף בחוויות, לתאר אירועים ומצבים או לשתף את בן־שיחו בידיעותיו, בהשקפותיו או בתובנותיו, ובמשפטי שאלה כדי להשלים מידע חסר, דעות או תחושות. אדם לומד להכיר את זולתו על פי משפטי התשובה שהוא מקבל על משפטי השאלה ששאל. ילדים מסתייעים במשפטי השאלה ובמשפטי התשובה כדי להכיר את העולם הקרוב להם ולחוקרו. גננות, מורות והורים רבים נוקטים משפטי שאלה כדי לעורר את הילדים להתבונן סביבם, לחשוב על מה שהם רואים ולנסות לחפש תשובות ללא־ידוע או ללא־מובן. ספר זה הוא פרי מחקר בן שלושים שנה ומבוסס על עשרות אלפי משפטי שאלה ותשובה בדיאלוגים בספרות ובראיונות ושיחות בעיתונות. המחברת מתארת בפירוט את כל סוגי משפטי השאלה והתשובה בעברית בת־ימינו, מבניהם משמעויותיהם ותפקידיהם, החל בשכיחים וכלה בנדירים. כמו כן היא מייחדת פרק נפרד למשפטי שאלה המביעים פעולות דיבור עקיפות, כגון טענה, הזהרה, הצעה, איום. הספר מיועד לאנשי לשון, לחוקרים, למורים ולסטודנטים ללשון העברית באוניברסיטאות ובמכללות וגם למעוניינים להתעמק במחקר הלשון העברית ובאפשרויות השונות של ניסוח משפטי שאלה ומשפטי תשובה. גם אנשי ספרות ומקרא עשויים למצוא בספר עניין מיוחד ולהרחיב באמצעותו את ידיעותיהם.
מכון מופ"ת
מאת: יהודה שנהב־שהרבני
תיאור: פועלים בתרגום הוא ניתוח היסטורי ביקורתי, ראשון מסוגו, של מפעל התרגום המודרני. בחלקו הראשון הספר מציע גנאלוגיה של שדה התרגום, מושגיו ומופעיו מהעת העתיקה, דרך ימי הביניים ועד "המפנה האינדיבידואלי" שהתפתח באירופה בימי הרנסנס וראשית המודרנה. הספר חושף את מגבלותיו של דגם התרגום האינדיבידואלי הניאו-קלאסי – דגם שביסודו הסתגרות ועל כן הוא משמיט מן התרגום את פונקציית הדיאלוג, שאפיינה את התרגום הקולקטיבי שקדם לו, וגוזר אֵלֶם ובידוד על המתרגמים. בניתוח מקורי ויחיד במינו, יהודה שנהב-שהרבני טוען שבתנאים של יחסים קולוניאליים המודל הניאו-קלאסי מייצר אסימטריה מובנית ומנציח את יחסי הכוח שמתקיימים מחוץ לחדר התרגום. חלקו השני של הספר עוסק בסוגיית התרגום מערבית לעברית ומציע טיפוס אידיאלי של תרגום דו-לאומי בצוותים, שמאפשר פוליפוניה וריבוי לשוני ומחזיר את ערך הדיאלוג לתרגום הטקסטואלי. הספר משלב מחשבה פוליטית, תיאוריה של תרגום ופרקטיקה של תרגומי ספרות מערבית לעברית בזמן הזה.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: Rachel Segev Miller
תיאור: "This book has very important material and research findings that are relevant to teachers, teacher trainers, and anyone interested in the teaching of reading. The teaching of reading, in general, is still lacking a professional and theoretical basis in most language classes, for both first or second language and all teachers could benefit from a good discussion of reading strategies. Most "reading" teachers are not fully aware of the need to instruct students in how to develop individual reading strategies and this book could answer this need" – Prof. Emeritus Elite Olshtain  
מכון מופ"ת
מאת: יונתן מנדל
תיאור: ערבית היא השפה המדוברת הקרובה ביותר לעברית. היא שפת המזרח התיכון, שפת הפלסטינים בארץ, ושפת המורשת של כמעט מחצית מהיהודים בישראל. זאת ועוד, הערבית הייתה שפה רשמית בישראל במשך שבעה עשורים, והיא מקצוע חובה בבתי הספר. אף על פי כן, בקרב היהודים בישראל שוררת בורות מוחלטת בכל הנוגע לערבית: רובם אינם מבינים ואינם דוברים את השפה, ואינם מסוגלים לכתוב או לקרוא בה. שפת האזור הוחלפה בידי "הערבית הישראלית", סוציולֵקְט המיועד ליהודים בלבד, שמבטא את מרחק הביטחון שבין לומדי הערבית - ובעצם בין החברה היהודית בישראל - לבין העולם הערבי. כיצד נוצר המצב האנומלי הזה? הספר שפה מחוץ למקומה: אוריינטליזם, מודיעין והערבית בישראל מוקדש לבחינת השאלה הזאת. הוא מתחקה על התפתחות הוראת הערבית בארץ במאה השנים האחרונות ועומד על ההיגיון המנחה אותה. הספר חושף שני צירים שסביבם התעצבו לימודי הערבית בארץ: הראשון הוא הגישה הפילולוגית–דקדוקית להוראת השפה, גישה שיובאה ארצה בידי מזרחנים יהודים מאירופה בתחילת המאה העשרים; והשני הוא הקֶשר המודיעיני, שנוצר בצל הסכסוך הישראלי-ערבי, ושבמסגרתו התגבשו רשתות אזרחיות- ביטחוניות בשדה הוראת הערבית. זהו הספר הראשון שמנתח את ההיסטוריה החברתית והפוליטית של הוראת הערבית בישראל. הוא עומד על הדיאלקטיקה שלה, המאופיינת בתנועה בין שיח של שלום לשיח של ביטחון, ומראה כיצד שני סוגי השיח - הסותרים לכאורה - משלימים זה את זה כבמעגל קסמים. כך, כפי שמתאר הספר, נוצר מצב שבו לימודי הערבית בישראל אינם מקרבים בין לומדי השפה לדובריה, אלא תורמים דווקא להפרדה ולהרחקה ביניהם.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: בתיה צור, מיכל סגל, אניטה רום
תיאור: הספר והילד אומר פותח צוהר אל דרכי התקשורת, השפה והדיבור של ילדים מלידה ועד סוף שנות הגן. הספר עוסק בהתפתחות היכולת להפיק קולות אנוש, להבין דיבור ושפה, להשתמש במילים, לבנות משפטים, לשוחח ולספר סיפור, וכמו כן בהעשרת שפה ובדו-לשוניות. כל המעוניין להעשיר את ידיעותיו בַּתחום יוכל לעקוב באמצעותו אחר התיאוריות המנסות להסביר את התהליך, ללמוד על דרכי ההבעה של הילדים ועל תרומתם של מבוגרים ועמיתים להתפתחות.
מכון מופ"ת
מאת: אבי הורוביץ
תיאור: תולדותיה של הלשון העברית נחלקות לארבעה פרקי זמן היסטוריים: תקופת המקרא, תקופת המשנה והתלמוד, ימי הביניים והעת החדשה. על העברית המקראית אנו רשאים להשקיף כעל חטיבה אחת, בעלת פרופיל לשוני מוגדר משלה, אלא שחטיבה זו אינה עשויה מקשה אחת. על אף מעטה האחידות המייחד את הסגנון המקראי – החל בספר בראשית, הפותח את ה"תורה", וכלה בספר דברי הימים, החותם את ה"כתובים" –מתחת לפני השטח מתגלים שכבות ורבדים שמשקפים הטרוגניות לשונית מגוונת ביותר. אין בזה כל תמהּ, שהרי את ספרי המקרא כתבו דורות רבים של מחברים, שפעלו בארץ ישראל ומחוצה לה יותר מאלף שנים; אך טבעי אפוא שיהיו בפעילותם הבדלים בסוגות )פרוזה לעומת שירה), בתקופות (בית ראשון לעומת בית שני) ובאזורים גאוגרפיים )יהודה לעומת ישראל(. בספר שלפנינו כונסו מבחר מאמרים פרי עטו של אבי הורביץ, שפורסמו בעברית בשנים תשכ"ד–תשס"ח (1964–2008). המאמרים עוסקים בתחומי מחקר שונים – לקסיקון, פרזיולוגיה, מורפולוגיה ותחביר – ובכולם עוברת כחוט השָׁני מסקנה אחת: שתי שכבות לשון עיקריות הן בעברית המקראית: הקלסית והבתר־קלסית.
מוסד ביאליק
מאת: גלילה מור
תיאור: לולא נגדע באיבו תהליך התפתחותן של מילים כגון 'ריקם' (מן המילה 'ריק') כדי ליצור תוארי פועל שמתפקדים כתיאורי אופן במבע ('תיאורים מאייכים', בלשון הספר הזה), וכן של מילים דומות להן כגון 'חנם' (מן המילה 'חן') או 'אמנם' (מן המילה 'אמן') – האם היו דוברי העברית מתברכים בשפעת דרכים ותצורות ליצירת תיאורים מאייכים במבעיהם? שהרי נדרשה יצירתיות רבה כדי למלא את החסר באמצעות חומרי לשון אחרים (שמות עצם, שמות תואר, מקור, צירופי יחס ואחרים, כגון 'מאוד', 'קשות', 'היטב', 'במהודק').
מוסד ביאליק
מאת: יהושע בלאו
תיאור: באסופה זו כונסו עשרים וחמישה מאמרים על הלשון העברית ותולדותיה, ובייחוד בהיסטוריה הקדומה של לשון המקרא. לא נכללו באסופה זו מאמרים שכבר ראו אור בשתי אסופות קודמות של מאמריי העוסקים בלשון העברית, שנתפרסמו בשנים תשנ""ו ו-1998. את מאמריי באנגלית תרגמתי לעברית, אבל גם מאמריי שנכתבו במקורם בעברית לא נמסרו כאן ככתבם וכלשונם. כוונתי לא הייתה לשקף את השינויים שחלו בהשקפותיי המדעיות, אלא להציג לקורא את דעותיי המדעיות המעודכנות. גם יש שלא הנחתי את מאמריי המעודכנים במסגרתם המקורית, אלא צירפתי יחד מאמרים וקטעי מאמרים. מאמריי העוסקים בערבית ובערבית היהודית ייכללו באסופה נוספת.
מוסד ביאליק
הצג עוד תוצאות