נמצאו 34 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: שרה יפת
תיאור: דברי הימים הוא חיבור היסטוריגרפי אחיד המספר את תולדות ישראל. חלקו הראשון של הספר (דברי הימים א) מגיע עד לסוף ימי דויד, וחלקו השני של הספר (דברי הימים ב) ממשיך משלמה ועד הצהרת כורש. המחבר האנונימי, כנראה אחד מכוהני ירושלים בימי הבית השני, כתב את ספרו בסוף התקופה הפרסית או בראשית התקופה ההלניסטית. הוא בנה את ספרו תוך שהוא משתמש בספרי המקרא הקודמים ומשכתבם, ובחומרים נוספים שהיו לפניו, ומכאלה שחיברם מדעתו. והכול לפי השקפותיו התיאולוגיות.
"מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
האוניברסיטה העברית בירושליםעם עובדי"ל מאגנס
מאת: שרה יפת
תיאור: חלקו הראשון של הספר (דברי הימים א) מגיע עד לסוף ימי דויד, וחלקו השני של הספר (דברי הימים ב) ממשיך משלמה ועד הצהרת כורש. המחבר האנונימי, כנראה אחד מכוהני ירושלים בימי הבית השני, כתב את ספרו בסוף התקופה הפרסית או בראשית התקופה ההלניסטית. הוא בנה את ספרו תוך שהוא משתמש בספרי המקרא הקודמים ומשכתבם, ובחומרים נוספים שהיו לפניו, ומכאלה שחיברם מדעתו. והכול לפי השקפותיו התיאולוגיות.
"מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
האוניברסיטה העברית בירושליםעם עובדי"ל מאגנס
מאת: טובה גנזל
תיאור: נבואות יחזקאל נכתבו מזווית ראייה ייחודית של נביא הנמצא בבבל, אך זועק וכואב את השבר של חורבן המקדש בירושלים. בחלקו הראשון של ספר יחזקאל מופיעות נבואות תוכחה קשות וחמורות, ובחלקו האחרון – נבואות תקומה המבטיחות את תקומת העם והגאולה בעתיד. סגנונו של יחזקאל, תכניו ומעשיו הסמליים שונים משל יתר הנביאים, ובשל כך יש בהם עניין מיוחד. מטרתו של ספר זה היא להציג את נבואות יחזקאל לקוראים המעוניינים להכיר את נקודות המבט הייחודיות של הנביא, תוך לימוד שיטתי של פרקי הספר כולו. הספר עוסק בתוכני הנבואות, במקומן בספר ובהקשרן הספרותי וההיסטורי.
תבונות
מאת: ליאורה גולדמן
תיאור: "ברית דמשק", חיבור יהודי קדום שנתגלה במערות קומראן, הוא מן החיבורים החשובים שבמגילות מדבר יהודה. בחיבור מתוארים קורותיה של קבוצה שנבחרה, לפי תפיסתה, מכלל ישראל ונכרתה עימה ברית חדשה בארץ דמשק. החיבור מציג את אמונותיה ואת תפיסותיה של העדה בנוגע ליום הדין ואחרית הימים, ואת פולמוסיה עם מתנגדיה.
ליאורה גולדמן מציעה בספרה פירוש טקסטואלי לקטעים נרחבים מתוך "ברית דמשק", וניתוח של שיטות הפירוש והעיבוד של המקרא המשוקעות בנאומי "ברית דמשק". מבדיקה שיטתית של ארבעה נאומים עולה האופן שבו פירשה עדת המגילות את דברי הנביאים, ומן הפירוש של גולדמן מתבררים הן עיקרי הפולמוס בין עדת קומראן למתנגדיה, הן טכניקת פירוש המקרא הנקוטה בידה.
ארבעת הנאומים המפורשים כאן זורעים אור על סוגיות היסטוריות עיקריות בקורות העדה: הקמת העדה, קבלת הפירוש הייחודי של העדה לתורה והמחלוקת שגרמה לבריחת העדה לגלות בדמשק.בספר ניתן מענה לחסרונו של פירוש שיטתי ומקיף בעברית ל"ברית דמשק", מוצע פירוש לתיאורים ההיסטוריים בהקשרם הטקסטואלי, ונפתח פתח להבנה חדשה של מושג "הפשר" ושיטות פירוש המקרא במגילות מדבר יהודה.
מוסד ביאליק
מאת: דוד לוריא
תיאור: ספר זה עוסק בהשוואת גרסתו של יוספוס פלביוס למגילת אסתר, הכלולה ב"קדמוניות היהודים", למקורות שהיו עשויים להיות לפניו. העבודה ההשוואתית העלתה שהמקורות בכתב שנמצאו לפני יוספוס היו "תרגום השבעים", על שני נוסחיו ותוספותיו, או חלקים מהם, לצד נוסח עברי קדום המיוצג בחלקו על ידי נוסח המסורה. כמו כן הסתייע יוספוס בדרשות, אשר בזמנו עדיין היו על פה, אך את רוח הדברים הכיר ואותם ניתן למצוא כיום במדרש. יוספוס לא ראה את עצמו מתרגם קפדן וקַרְתן הנוהג רק על פי הנוסח המילולי הישיר של המקורות שהיו לפניו. הוא שׂם עצמו, מטעם עצמו, כמי שמכיר בערך עצמו וגם נושא בשליחות עליונה – להביא את קורות עמו בפני משכילי העולם הנאור. אגב כך הוא גם נטל לעצמו את עמדת שליח עמו ושופרו, הראוי מתוקף רקעו הייחודי להפריך את דברי הנאצה נגד הליכות היהודים ומוצאם הנחות. מתוך כל אלה יש לראות את ההיקף הרחב של התוספות שהכניס לנובלה, ואלו מבטאות את מעורבותו האישית והנפשית בעלילה.   משנקרתה ליוספוס ההזדמנות לעסוק בסיפור אסתר הוא הרחיבו ושכללו מעבר לכל תיאור מקראי אחר שהביא ב"קדמוניות היהודים". יוספוס, כמו בחייו גם בכתיבתו, השכיל לשלב שני עולמות: מהמדרש ומהכתבים של יהדות זמנו שאב את הפרטים ואת הלגיטימציה לעלילה, ומהעולם ההלניסטי אימץ את הסגנון הספרותי המשובח, וזה סייע לו להעמיד חיבור שישרת היטב את כוונתו האפולוגטית ויתאים לטעמו האישי של קהל קוראיו.
רסלינג
מאת: גדעון סטטמן
תיאור: כיצד הפכה תפילת כל נדרי מ”מנהג שנדחה” מימי הגאונים לסמל המובהק לפתיחת יום הכיפורים? במה זכה גדליה בן אחיקם, פקיד ממונה של מלך בבל, שיום הירצחו ישפיע על הלוח העברי במשך 2,500 שנה? לאן נעלמו ילדיו של משה רבנו, שלא השתתפו במעמד הר סיני? מדוע הטילו חכמינו ספק בקדושתה של מגילת אסתר? בניסיון אמיץ להגיע לפתרון החידות הללו ורבות אחרות העולות מבין השורות של הטקסט המקראי, ספרות ההלכה ומקורות נוספים בהיסטוריה, מוליך ”קורא בין השורות” את הקורא בשילוב מרתק של קריאה מסורתית וחדשה במקורות מוכרים יותר ומוכרים פחות, מתקופות שונות. המחבר, גדעון סטטמן, הוא בוגר ישיבת ההסדר ”הר עציון” באלון שבות ובעל תארים בהיסטוריה ובארכיאולוגיה מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת בר אילן. השילוב הייחודי לסטטמן, של בקיאות במקורות ההלכתיים והאגדיים ועימותם עם עובדות היסטוריות וממצאים מתחום הארכיאולוגיה, מאפשר לו לשפוך אור חדש על עולם עתיק אך מורכב ודינמי מאין כמוהו, במבט עכשווי ורענן. בראשית הייתה הגמוניה, או כך לפחות מבקשים לספר לנו במקורות עתיקים. המגע בין החכם היושב על כיסאו של משה רבנו ומעביר לעם את תורת ה’ לבין האדם הנמצא בשדה, מרוחק מכל התגלות, לא התנהל באופן ישיר. מערכת שלמה של מתווכים פעלה לשימור הידע בידי בעלי הסמכות. מהפכת הנגישות של אוצרות הרוח לכל דורש, הן בתרבות הספרים המודפסים ושבעתיים בתרבות המהפכה הדיגיטלית, שחררה את התורה לכל דורש ונתנה בידו של כל אדם את רשות הקריאה, העיבוד והיצירה המחודשת. כזה הוא הספר ”קורא בין השורות” של גדעון סטטמן. ניכר מכל פסקה ומאמר שלשולחנו ישבו חכמי כל הדורות כולם. חכמי הפרשנות, חכמי המחקר ההיסטורי, הארכיאולוגי ועוד כלים מכלים שונים. את כולם אסף סטטמן לחיקו, הפנים, עיבד והגיש לשומעיו בצורה נהירה וקולחת. זוהי מלאכת תיווך נפלאה שמאפשרת לכל מי שליבו חפץ וזמנו זעום להגיע לשכיות החמדה של חוכמת הדורות כולם בנחת ובשמחה.
מאת: יעקב מדן
תיאור: שנים רבות עוסק הרב יעקב מדן, ראש ישיבת הר עציון, בהוראה ובכתיבה על פשוטי המקראות ודרכם של חז״ל בכל ספרי המקרא. בספר זה כונסו עשרים ממבחר מאמריו המוקדשים לפרשיות שונות בספרי הנביאים והכתובים. המאמרים פורסמו לאורך עשרות השנים האחרונות בבמות שונות, חלקן ידועות וחלקן כמעט אינן מוכרות לציבור. נוספו עליהם גם פרקים חדשים שזהו פרסומם הראשון. קיבוץ הדברים אלו לצד אלו מאפשר לקורא מבט רחב והיכרות מעמיקה עם דרכו של המחבר ועם הצוהר שהיא פותחת לספרי הנביאים והכתובים. ראייתו של הרב מדן את ספרי הנביאים והכתובים מאירה לא אחת פרשיות קשות ועמומות באור חדש ובהיר. בהיותה תורת חיים לא נעדרת ממנה גם פרשנות עכשווית, המקשרת בין הסיפור המקראי לבין התרחשויות שונות בעולמנו אנו.
תבונות
מאת: יעקב מדן
תיאור: דרכו הייחודית של הרב יעקב מדן מתייחסת אל דוד כאבי המלכות האהוב על ה', ועם זאת אינה מתעלמת מתוכחות הנביא ומעדות פשט המקרא. תובענות מוסרית, רגישות פסיכולוגית ורקע צבאי וגאופוליטי נשזרים למארג אחד, שהבריח התיכון בו הוא אמונה רבת עצמה בה', בעמו ובבחיריו.
תבונות
מאת: יוסף עופר, יהונתן יעקבס
תיאור: ספר זה מציג כשלוש מאות קטעים שהוסיף ר' משה בן נחמן (רמב"ן) לפירושו לתורה בעלותו לארץ ישראל בסוף ימיו. קטעי התוספת זוהו על פי רשימות עדכון ששלח רמב"ן עצמו ושלחו אחרים אל ארצות הגולה, וכן על בסיס בדיקה השוואתית מקיפה של כל כתבי-היד של פירוש רמב"ן לתורה המצויים כיום בעולם (כחמישים במספר). בראש הספר בא מבוא מקיף הדן בתופעת התוספות ובניתוח הממצאים מכתבי-היד וסוקר את הסיבות והמניעים לתוספות. עיקרו של הספר הדיונים הפרשניים המפורטים בכל קטע וקטע, שמטרתם לבאר את מניעיו של רמב"ן בעת שהוסיף על כתיבתו הראשונה. בספר עצמו – וכן באתר במרשתת המלווה אותו – מוצגים הנתונים המפורטים על קטעי התוספת והעדויות להם ברשימות התוספת ובכתבי-היד. מודעות של לומדי הפירוש לשלבי הגיבוש של הפירוש בכללו ושל כל קטע בפני עצמו מוסיפה ממד חדש לעיון הפרשני, ויש בה תרומה משמעותית להבנת דרכו של רמב"ן, לפתרון קשיים בדבריו ולהבהרת כוונתו. על כן הספר מהווה כלי עזר רב חשיבות לחוקרי רמב"ן, ללומדי תורתו ולאוהביה.
האיגוד העולמי למדעי היהדותהמכללה האקדמית הרצוג - רשות המחקר
מאת: אברהם גרוסמן
תיאור: רש״י ראה לפניו שלוש שליחויות קדושות, ולהן הקדיש את מפעלו הספרותי המגוון: פרשנות המקרא והתלמוד, חיזוק הקהילה היהודית, פולמוס עם הנצרות. בעוד ששתי השליחויות הראשונות זכו לעיסוק נרחב בספרות המחקר, השליחות השלישית נדונה באופן חלקי בלבד. "רש״י והפולמוס היהודי־הנוצרי" בא למלא חלל זה. החיבור נכתב בפרספקטיבה היסטורית רחבה הכוללת את פועלו של רש״י בתחומים רבים ומגוונים, הקשורים במישרין או בעקיפין בפולמוס היהודי־הנוצרי שצבר תנופה גדולה בימיו. הכנסייה הנוצרית במאה השלוש־עשרה ראתה ברש״י את אויבה העיקרי בטענה שהוא פגע בקדושי הנצרות ובמאמציה להעביר יהודים על דתם. רש״י מתגלה בחיבור זה כמי שנטל על עצמו אחריות כבדה לגורלם של גולי ישראל בימיו ובמיוחד באירופה, וכאדם תקיף ונמרץ בניגוד לתדמיתו המקובלת. רבים מדברי הפולמוס של רש״י נמחקו בידי הצנזורה הנוצרית, מחיקות המשתקפות בדפוסי הפירוש. מנגד, דברי הפולמוס של רש״י נשתמרו בכתבי־יד, שבהם נעשה שימוש נרחב בספר.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: ישעיהו מאורי
תיאור: הספר שלפנינו הוא אסופת מאמריו של פרופ' ישעיהו מאורי שיצאו לאור במקומות ובזמנים שונים.
המאמרים שבספר מחולקים לשלושה מדורים:
המדור הראשון עוסק במסורת הנוסח ומדרשי חז"ל, המדור השני עוסק בדרכי הפרשנות של רש"י על שלל פרשניו ובמדור השלישי יש דיונים בדרכי הפרשנות של חכמים אחרים. במדור הראשון נחקרות סוגיות שונות שקשורות בנוסח המקרא. בין השאר נידונה חשיבותן של מגילות קומראן כדי לעמוד באמצעותן על תולדות הגיבוש של נוסח המסורה.
במדור השני מופיעים מספר מאמרים מוקדשים לסוגיות על אודות רש"י ופרשניו. מבין הפרשנים השונים לתורה, אין ספק כי רש"י תפס מקום מרכזי ביותר. לפיכך הקדשנו מקום רב לעיסוק בנוסח פירושו של רש"י ובמצב המחקר בנושא.
במדור השלישי נמצאים מאמרים נוספים שעניינם פרשני המקרא ומתרגמיו השונים.
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור
מאת: אפרים זנד
תיאור: הנושא, שהספר עוסק בו, הוא התופעה של ריבוי פירושים לכתוב מקראי אחד. ריבוי זה הוא, בין היתר, תוצאה מתיחום שונה של יחידת הגרעין המתפרשת מראיית המילה הבודדת בהקשרים פנימיים שונים, וכך גם הרצף התחבירי והענייני. ריבוי זה הוא גם תוצאה מזווית-ראייה אישית של הקורא, מרגש שונה ומקשרי-חברה ותרבות אחרים. הטענה העיקרית של ספר זה היא שאפשר לצמצם את כריכה קדמיתמגוון הפירושים האפשריים של הכתובים – בעזרת השימוש בכלים מבניים תמטיים ולשוניים בסדר קבוע מראש. נכונות הניתוח מתבררת כאשר מגיעים למסקנות זהות או דומות מאוד בעקבות ניתוח הסיפור או החוק – בעזרת כלים מבניים שונים בלתי-תלויים זה בזה.
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור
מאת: אבינועם כהן
תיאור: כרב, כמורה, כפרשן, כפוסק וכמנהיג פתח רש"י (ר' שלמה יצחקי), ה"פרשנדתא" של כל הזמנים, את שערי המקרא והתלמוד לכל הבאים אחריו והפרה את הפעילות הפסיקתית והפרשנית של הדורות שבאו בעקבותיו. קובץ זה כולל מאמרים על רש"י ובית מדרשו – תלמידיו ויוצאי חלציו – ובהם עיונים הבאים להרחיב את יריעת המחקר על רש"י ומפעלו. נידונות בו שאלות מתחומי הפרשנות וההדרתה, המחשבה, ההלכה, הלשון, הפיוט וההיסטוריה הכרוכות ביצירתו של רש"י וביצירת תלמידיו. מאות רבות של מחקרים הוקדשו לרש"י ולמפעלו – דמותו ואישיותו, מוריו ומקורותיו הספרותיים, תפיסותיו, דרכי פרשנותו וטיבה, תשובותיו, השפעתו על הדורות שאחריו, ועוד ועוד. העיקריים שבהם ועבודות התשתית שנכתבו על יצירתו של רש"י מצוינים בפתח הקובץ. המחקרים הקיפו מגוון רחב ביותר של שאלות, מן הרובד הבסיסי ועד לשאלות מורכבות יותר. אף על פי כן עדיין נותרו שאלות רבות שטרם נפתרו, וכמה מהן נידונות בקובץ זה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: חגי בן-שמאי
תיאור:  רב סעדיה גאון ( 942-882), "ראש המדברים בכל מקום" (הידוע בקיצור שמו רס"ג), היה מן האישים המשפיעים ביותר בתולדות התרבות היהודית. הוא חידש והנהיג בכל שדה ידע ובכל סוגה שבהם עסק, ובעיקר במונוגרפיות הלכתיות, פרשנות המקרא, חכמת הלשון, הגות דתית ופיוטים. בעת אחת היה מחדש ומשמר, ובעיקר שאף לשמר את דת ישראל כפי שעיצבוה חכמי המשנה, התלמוד והמדרשים, בעיצוב הולם את רוח זמנו ובתרגום ללשון המקובלת בזמנו, ערבית־יהודית, ובהתאמה למושגים הדתיים והמדעיים שהיו מקובלים בזמנו. באסופה זו נכללו כל המאמרים שפרסם עד היום פרופ' חגי בן–שמאי על פרשנות המקרא וההגות הדתית במשנתו של רס"ג. בתקופה סוערת מחוץ ומבית, נוכח פילוגים כיתתיים והמהפכה התרבותית בתחום ההגותי, כשהיתה הלשון הערבית לכלי תקשורת עיקרי לכל אוכלוסי ממלכת האסלאם בלי הבדל דת ולאום, ומסורת המדע והפילוסופיה של היוונים נעשתה זמינה לכול בלשון זו, ראה רס"ג את עצמו כמי שבחרה בו ההשגחה להנהיג את עמו בדרך של אמונה המבוססת על חקירה והבנה שכלתנית. ברוח זו שלובות לבלי הפרד פרשנות המקרא וההגות הדתית במשנתו. מפעלו זה של רס"ג הוא מוֹקדם של עשרים המאמרים הכלולים בספר זה. מהם עוסקים במכלול יצירתו בפרשנות או בהגות, מהם עוסקים בפרטים שיוצאים ללמד על הכלל. כך מעמידה האסופה מעין סיכום של הפרקים העיקריים במשנתו ההגותית והפרשנית של רס"ג. רוב המאמרים פורסמו בעברית. שישה פורסמו בשעתם באנגלית ותורגמו לעברית לאסופה זו.
מוסד ביאליק
מאת: חנוך גמליאל
תיאור: פירוש רש"י לתורה הוא אחת היצירות החשובות שכתב הפרשן הדגול, יצירה שהייתה לעמוד התווך בחינוך  היהודי לדורותיו. הפירוש זכה לספרות פרשנית ענפה, ונודעה לו השפעה עצומה מן הבחינה הרוחנית והחינוכית במשך הדורות. אך במה שנוגע לצד הדקדוקי, הייתה מקובלת התפיסה שרש"י לא היה מדקדק, ולפיכך אין למצוא אצלו גישה בלשנית, חוץ מביאורי מילים קשות שמזדמנות במקרא. הספר הזה בוחן מחדש את הערותיו הפרשניות של רש"י לתורה, ומראה שמשוקעת בהן גישה בלשנית שיטתית ומעמיקה. גישה זו באה לידי ביטוי במאות הערות פירוש שעוסקות בניתוח תחבירי מדוקדק של לשון המקרא, וחוזרות שוב ושוב על תפיסות דקדוקיות מגובשות באשר ללשון המקרא. בפרקי הספר נפרשׂת יריעה רחבת היקף של תפיסות בלשניות שעולות מן הפירוש, מתוך הקבלה בינה ובין גישתם של פרשנים ומדקדקים אחרים בימי הביניים. המשנה הלשונית המגובשת העולה מפירושו של רש"י מציבה אותו במקום נכבד בחכמת הלשון העברית של ימי הביניים.
מוסד ביאליק
מאת: שת בן יפת הרופא
תיאור: חמאת החמדה, פירוש על התורה של ר' שת הרופא בן יפת, הוא אחד החיבורים הקדומים והמרתקים ביותר שהגיע אלינו מקהילת ארם צובה העתיקה. בשנת 1285 סיים ר' שת להכין ספר זה כתמצית הכוללת את החשוב (ה"חמאה") שבחיבורו הארוך (והאבוד) – חמדת התעודה.
מהדורה מדעית זו של הפירוש לספר בראשית מגלה עד כמה רחבה ועדכנית הייתה ספרייתו של יהודי חלבי זה, שכללה בבלי וירושלמי. מדרשי חז"ל, פירושי תורה וספרי הגות, מקצתם חיבורים שהופיעו פחות ממאה שנה קודם לכן.
יד יצחק בן-צבי
מאת: אלכסנדר לוריאן
תיאור: הספר דן בטרגדיות התנ"כיות שנכתבו בשפה הצרפתית במערב אירופה של שלהי הרנסנס - מימי מלחמות הדת באמצע המאה הט"ז ועד השכנת השלום בסוף אותה מאה.
החיבור בודק את זיקתם של המחזות למקורם המקראי, ועומד על יסודותיהם הרעיוניים על מידת התאמתם לעקרונות הקלסיים ועל מידת השפעתם על משוררים ועל מחזות אחרים.
מוסד ביאליק
מאת: חוה לצרוס-יפה
תיאור: עניינו של הספר הוא בחקר הידע של האסלאם ויחסו אל המקרא.
המחברת לא רק מתחקה אחר עקבותיהם של רעיונות יהודיים, נוצרים והלניסטיים המשתקפים בכתבים מוסלמיים, אלא אף מראה כיצד הכתבים האלה השפיעו על חוקרי מקרא מערביים.
מוסד ביאליק
מאת: שרה יפת
תיאור: אסופה זו כוללת את מחקריה של שרה יפת בתחום פרשנות המקרא, ובמיוחד פרשנות הפשט היהודית בימי הביניים שהגיעה לשיא פריחתה ביצירתם של פרשני צפון צרפת במאות האחת-עשרה עד השלוש-עשרה. המחקרים מיוסדים על הכרה מעמיקה ורבת פנים של עולמם החברתי והאינטלקטואלי של הפרשנים לדורותיהם, ושל ההקשרים ההיסטוריים שבמסגרתם פעלו.
מן האסופה כולה עולה דיוקן מורכב ומרתק של יצירה רוחנית רבת פנים שתפסה מקום מרכזי בתולדות היצירה היהודית, ושל תפקידה הרוחני והחברתי בהוויה היהודית.
שרה יפת היא פרופסור למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים וכלת פרס ישראל בחקר המקרא לשנת תשס"ד. פרופ' יפת היא מראשי הדוברים בתחום פרשנות המקרא, ובמיוחד בחקר יצירתו הפרשנית של רשב"ם, והיא הוציאה לאור שלושה מפירושיו במהדורות מדעיות: הפירושים לקהלת (תשמ"ה), לאיוב (תש"ס) ולשיר השירים (תשס"ח).
מוסד ביאליק
מאת: חיים וירשובסקי
תיאור: הקבלה הנוצרית', מאמץ פרשני שהוסב על פיקו דה מיראנדולה ועולמו המחשבתי, שהוזן על-ידי זיקתו של פיקו לקבלה" (נתן רוטנשטרייך).  
מוסד ביאליק
מאת: יוסף עופר
תיאור: הקובץ בעריכת יוסף עופר כולל מאמרים שנתפרסמו במשך למעלה מארבעים שנה בבימות שונות, לצד כמה מאמרים חדשים.
בחלקו הראשון באים עשרה מאמרים שבהם התווה הרב ברויאר את שיטתו. בחלק השני מגוון דברי תגובה וביקורת על השיטה, וכן תשובות שהשיב למבקריו. החלק השלישי כולל סקירה אוטוביוגרפית.
תבונות
מאת: אברהם גרוסמן
תיאור: רש"י (ר' שלמה יצחקי) הוא אחת הדמויות האהובות והנערצות ביותר על בני העם היהודי בכל תפוצותיו. השפעתו על התרבות היהודית היא ייחודית ונדירה בעצמתה. דורות רבים של ילדים יהודים חונכו על ברכי יצירתו וספגו ממנה ערכים חינוכיים. ואולם, על אף העיסוק המרובה ברש"י וביצירתו, נכתב מעט מאוד על השקפת עולמו, זאת בעיקר בשל אופייה של יצירתו שאינו מציג את משנתו בצורה גלויה ושיטתית.
ספר זה - אמונות ודעות בעולמו של רש"י - מבקש למלא חלל זה. המחבר פורש לפנינו את השקפת עולמו של רש"י בשלל נושאים משלושה תחומים עיקריים: עם ישראל וגורלו ההיסטורי, מידות והליכות; חברה ומשפחה. נושאים אלה מתבררים על ידי המחבר תוך עיון מדוקדק ברחבי יצירתו של רש"י - בפירושיו למקרא ולתלמוד, בתשובותיו ובפיוטיו - ותוך בדיקת מקורותיו ופולמוסו עם החברה הנוצרית.
מחקר זה מעלה בין היתר כי רש"י חש חובה לעצמו לעצב את דמות עולמם של קוראיו באמצעות יצירתו וכי כל הערכים אותם ביקש להנחיל רש"י גלומים באישיותו שלו.
המחבר, אברהם גרוסמן, הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת תשנ"ז וחתן פרס ישראל בחקר ההיסטוריה היהודית לשנת תשס"ג. בין ספריו הקודמים: חכמי אשכנז הראשונים (תשמ"א), חכמי צרפת הראשונים (תשנ"ה), חסידות ומורדות (תשס"א), רש"י (תשס"ו).
תבונות
מאת: יוסף עופר, משה בר-אשר, נח חכם
תיאור: בשנת תשי"ח, שנת העשור למדינה, ניצח עמוס חכם בחידון התנ"ך העולמי הבינלאומי הראשון, והוכתר לחתן התנ"ך העולמי הראשון. שמו התפרסם כמופת לידענות מופלגת וכסמל לשיבת ישראל לארצו מתוך זיקתו לתנ"ך. אולם עיקר מפעלו של עמוס חכם הוא פירושיו למקרא.
במסגרת סדרת הפירוש 'דעת מקרא' פירש חכם ספרים רבים, ופירושיו למקרא מוכרים ומפורסמים בזכות בהירותם ויסודיותם. אסופת מאמרים זו, המוגשת כתשורה לעמוס חכם, מוקדשת לפרשנות המקרא. ארבעה שערים לספר. בשלושת שערי הספר הראשונים באים עיונים של חוקרים ותלמידי חכמים בהיבטים שונים של המקרא ופרשנותו.
השער הראשון מיוחד לפרשנות המקרא בימי הביניים, ובו אחד עשר מאמרים העוסקים בפרשנים אלה מרש"י ועד אברבנאל. בשער השני - שבעה מאמרים המפרשים ענייני מקרא שונים, מניתוח המבנה והמשמעות של ספרים שלמים ועד ביאורן של פרשיות בודדות. תשעה עיונים בספרות חז"ל, בפיוט, בלשון ובחינוך בזיקה למקרא ולפרשנותו כלולים בשער השלישי של הספר. בשער הרביעי מובאת אוטוביוגרפיה שכתב בעל היובל, לאחר זכייתו בחידון התנ"ך העולמי הראשון. מכללת יעקב הרצוג שעל יד ישיבת הר עציון, חלוצת לימוד התנ"ך והוראתו בעולם הישיבות והמכללות התורניות, מכבדת את פרשן המקרא הדגול, רבי עמוס חכם, באסופת מחקרים זו.
תבונות
מאת: משה גושן-גוטשטיין
תיאור: כרך זה הוא המשכו של הכרך הראשון, והוא שונה מקודמו בכך שהתרגומים הכלולים בו אינם מזוהים במפורש כתרגומים והיה צורך בשיוך גזירים אלו למקומם הראוי.
בכרכי שקיעים קובצו קטעי תרגום שנשתקעו ברחבי ספרות ישראל לדורותיה - בתלמוד ובמדרשים, בפירושי המקרא ותפילה, בפיוט ובדברי קבלה. החזרת שקיעים מפוזרים אלה לשימוש המעיין, לא זו בלבד שמרחיבה את היבטי פרשנות המקרא על אתר אלא אף זורה אור חדש על בעיות היסוד של התהוות הספרות התרגומית.
הספר מחולק לכמה מדורים: תרגומים ארצישראלים, תרגומים שאינם ניתנים לסיווג מדוייק, תרגומים לספר משלי, תרגומים מילונאיים ותרגומי שקיעים.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: משה גושן-גוטשטיין
תיאור: כרך זה – הפותח את סדרת הפרסומים של המכון – הוא ראשון במערכת כרכים המכוונים לפתוח מחדש דיון ועיון באחד הנושאים המרכזיים של חקר המקרא ופרשנותו. תרגומי המקרא הארמיים המצויים כגון אונקלוס או יונתן לנביאים, מקובלים כמקורות מרכזיים בתולדות הבנת המקרא.
עתה קובצו בכרכי ה'שקיעים' קטעי תרגום שנשתקעו ברחבי ספרות ישראל לדורותיה – בתלמודים ובמדרשים, בפירושי מקרא ותפילה, בפיוט ובדברי קבלה. החזרת שקיעים מפוזרים אלו לשימוש המעיין לא זו בלבד שתוסיף להיבטי פרשנות המקרא על אתר אלא תזרה אור חדש על בעיות היסוד של התהוות הספרות התרגומית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אוריאל סימון
תיאור: תיאור מקיף של פרק מרתק בתולדות פרשנות המקרא היהודית - מחלוקת רבת-פנים בדבר מהותם של המזמורים ומעמדם הנבואי.
רב סעדיה גאון ראה את ספר התהילים כמעין תורה שניה, שכולה נבואה, ותפילה אין בה. ואילו המפרשים הקראיים יפת בן עלי וסלמון בן ירוחם ראו בו את סידור תפילות החובה של ישראל.
בניגוד גמור לכל קודמיו התייחס המפרש הספרדי הגדול רק ר' משה אבן ג'קטילה למזמורים כאל תחינות ותשבחות לא-נבואיות; ואילו רבי אברהם אבן-עזרא חזר לעמדה הקרובה למדיי לזו של חז"ל - המזמורים כשירת קודש נבואית.
פרופ' אוריאל סימון הוא חוקר בעל שם עולמי בתנ"ך, בעל הקתדרא לתנ"ך על שם הרב נורוק וראש המכון לתולדות חקר המקרא היהודי. שימש שנים רבות ראש המחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן. פרסם מחקרים רבים. שלושה מהם: שני פירושי ר' אבן עזרא לתרי עשר - כרך א' הושע, יואל, עמוס, ארבע גישות לספר תהילים - מרס"ג עד ראב"ע , ר' אברהם אבן עזרא- יסוד מורא וסוד תורה-יצאו בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: שאול רגב
תיאור: ספרות הדרוש היא מהתופעות הייחודיות למסורת ישראל. מהי משמעותה של תופעה זו? האם היא מתעדת דרשות שנאמרו בעל-פה בפני קהל, או שמדובר ביצירה שנכתבה מראש לתוך ספרים? על שאלות אלו ואחרות מבקש להשיב הספר "דרשה הכתובה והמסורה". עיון בהקדמות המחברים לספרי הדרשות מראה כי ברוב המקרים היתה כתיבת הדרשה מטרה לעצמה, ולא תיעוד של פעילות על-פה של הדרשן.
הספר דרשה הכתובה והמסורה מראה כי ספרות הדרוש היתה ז'אנר כתיבה מיוחד וצינור להעביר בו את הגותו של הדרשן. דרשנים מסוימים אף מצהירים כי כתיבת ספר הדרשות באה עבורם במקום כתיבת ספר הגותי, כאשר החלוקה לפרשיות מקלה על הקריאה והלימוד.
הספר דרשה הכתובה והמסורה הינו ספר מחקר חלוצי אודות שאלות שטרם עסקו בהן, ביחס לעולמם הרוחני של יהודי ימי הביניים.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: חיים רבין
תיאור: התנ"ך הוא הספר המתורגם ביותר בעולם, כתבי הקודש תורגמו ליותר מאלף לשונות. ראשיתו של תהליך התרגום של כתבי הקודש מגיעה עד למאה ג' לפסה"נ, ומאז לא פסקו לתרגמם. כתבי הקודש על תרגומיהם, היו יסוד חשוב בחיי היהודים , בתרבות ובפולחן, והתרגומים השונים היוו תשתית לכל התרבויות הנוצריות.
מוסד ביאליק
מאת: יוסף ניצן, יהושפט נבו, מיכאל גרוס
תיאור: דרכים בפרשנות המקרא: עיון בפרשנות ימי הביניים על התורה - כרך ב'
מחברים: יוסף ניצן, יהושפט נבו, מיכאל גרוס
הספר מציג את דרכם הפרשנית של חמישה פרשנים ידועים מימי הביניים: רש"י, רשב"ם, ריב"ש, ראב"ע ורמבן. יש בו דיון מקיף על ייחודו של כל פרשן. יחסו לפשט ולדרש, יחסו לפרשנים אחרים, מידת הסתייעותו במדעים חיצוניים (פסיכולוגיה, טבע ועוד) ובראליה של זמנו, השקפתו הדתית ומסריו הערכיים. כל אלה מלווים בדוגמאות רבות וכן בשאלות ובתרגילים לבחינה עצמית. בסוף הספר מובא עיון משווה בין הפרשנים. הספר נועד למורי מורים למקרא ולדרכי הוראת המקרא במכללות לחינוך, למדריכים פדגוגיים, למורי מקרא בחינוך העל-יסודי, לסטודנטים המכשירים את עצמם להוראת תנ"ך וללומדים עצמאיים. הכותבים הינם מרצים בכירים למקרא במכללות לחינוך ובעלי ניסיון רב בהוראת המקרא ופרשנותו.
מכון מופ"ת
מאת: יוסף ניצן, יהושפט נבו, מיכאל גרוס
תיאור: "דרכים בפרשנות המקרא: עיון בפרשנות ימי הביניים על התורה - כרך א"
מחברים: יוסף ניצן, יהושפט נבו, מיכאל גרוס
הספר מציג את דרכם הפרשנית של חמישה פרשנים ידועים מימי הביניים: רש"י, רשב"ם, ריב"ש, ראב"ע ורמבן. יש בו דיון מקיף על ייחודו של כל פרשן. יחסו לפשט ולדרש, יחסו לפרשנים אחרים, מידת הסתייעותו במדעים חיצוניים (פסיכולוגיה, טבע ועוד) ובראליה של זמנו, השקפתו הדתית ומסריו הערכיים. כל אלה מלווים בדוגמאות רבות וכן בשאלות ובתרגילים לבחינה עצמית. בסוף הספר מובא עיון משווה בין הפרשנים. הספר נועד למורי מורים למקרא ולדרכי הוראת המקרא במכללות לחינוך, למדריכים פדגוגיים, למורי מקרא בחינוך העל-יסודי, לסטודנטים המכשירים את עצמם להוראת תנ"ך וללומדים עצמאיים. הכותבים הינם מרצים בכירים למקרא במכללות לחינוך ובעלי ניסיון רב בהוראת המקרא ופרשנותו.
מכון מופ"ת
מאת: אלכסנדר אבן-חן
תיאור: סיפור עקדת יצחק הוא ללא ספק מהסיפורים המורכבים ביותר במקרא. אין-סוף קריאות אפשריות לסיפור, אין-סוף קוראים - נבדלים זה מזה באישיותם, באמונתם, במקום ובזמן שבהם הם כותבים ובמטען התרבותי שהם נושאים עִמם התמודדו במהלך הדורות עם מסורת זו - אין-סוף פנים לתורה, אין-סוף פנים לסיפור עקדת יצחק.
עקדת יצחק מהווה סמל היסטורי-לאומי המייצג את עם ישראל לאורך כל הדורות. האם הסיפור הוא סמל לגבורה והקרבה עצמית על קידוש השם? האם הוא סמל לנאמנות עיוורת וחסרת מעצורים? מופת של אמונה? אולי הוא נועד ללמדנו שאלוהים אינו חפץ בקורבן אדם? ואולי הוא מבטא מוכנות להקריב את הקורבן הגדול והנורא מכול שאפשר לדרוש מן האדם: "קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ... וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה."ספר זה מציע התבוננות על תחנות מרכזיות בהגות היהודית מבעד לעדשה המיוחדת של מסורת עקדת יצחק. הספר פורש בפני הקורא יריעה פרשנית רחבה המציגה שמונה גישות למסורת עקדת יצחק בפרשנות המיסטית והפילוסופית של המקרא: חסידי אשכנז; הרמב"ם; ספר הזֹהר; דון יצחק אברבנאל; רבי לוי יצחק מברדיצ`ב; רבי שמשון רפאל הירש; הרב אברהם יצחק הכהן קוק; אברהם יהושע השל. ההוגים והיצירות מלווים בפרשנות עשירה וברעיונות ובמדרשים מתקופת המשנה והתלמוד.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: שרה קליין-ברסלבי
תיאור: לפניך מהדורה שניה מתוקנת ועם הוספות של  'פירוש הרמב"ם לסיפור בריאת העולם'.
המחקרים העוסקים ב 'מורה נבוכים' של הרמב"ם מתרכזים ברובם בסוגיותהתיאולוגיות-פילוסופיות שלו ובברור מקורותיהן במחשבת ימי הביניים. ספר זה מנסה לגשת אל מורה נבוכים מנקודת מוצא אימננטית לו: דרכו בפרשנות המקרא,ובמידה פחותה ממנה בפרשנות דרשות חז"ל, דרך היוצאת מן ההנחה, שהציר הסמנטי של הטקסטים המקראיים ושל דרשות חז"ל הוא הפילוסופיה האריסטוטלית בגווניה האלפרביים-אבן-סיניים.
חלקו הראשון של הספר מוקדש לבירור תורת הפרשנות של הרמב"ם למקרא והשקפתו על דרשות חז"ל. חלקו השני מתאר את יישומה של תורת הפרשנות הזאת בפרושו לסיפור הבריאה בבראשית א: א - ב: ג,
כלומר ל 'מעשה בראשית', שהוא אחד משני הנושאים המרכזיים של מורה נבוכים על-פי ה'פתיחה' שכתב לו הרמב"ם.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: מאיר וייס
תיאור: הספר מציע שיטת-מחקר-והסתכלות במקרא הבנויה על יסודות המעמידים את מדע-הספרות החדש, כנגד השיטות המקובלות במחקר המקרא כיום. אין כאן סתם העברת שיטה מתחום אחד של ספרות לתחום אחר, הזר לו כל-עיקר. רק יסודות השיטה החדשה, והתפיסה הפילוסופית הכללית שהיא דוגלת בשמה, נותנים כאן עניין, מתוך הרגשה דקה והבנה מעמיקה, לבחינת המקרא - ודברי המקרא נגלים עלינו באור חדש, המאיר מתוכם את כל סתומותיהם.
מוסד ביאליק
מאת: חננאל מאק
תיאור: הפרשנות היא אחר היסודות של כל תרבות המבוססת על ספרים. בספרות היהודית לדורותיה ניכר מקום נכבד מאוד ליצירות שאופיין הבסיסי הוא פרשנות למקרא ולחיבורים שבאו אחריו. פרשנות המקרא בעת העתיקה ידועה ברבים פחות מאשר הפרשנות השיטתית של ימי־הביניים. ואכן היא אינה שיטתית ומקפת כזו שנוצרה בדורות המאוחרים, ואת רובה אנו מכירים מתוך חיבורים שלא נוצרו לכתחילה כספרי פרשנות לשמם. יש בספרות זו כשלעצמה עניין רב, והיא חשובה גם משום שהיא מלמדת לא מעט, הן על הדרך שבה פירשו בני הדורות ההם את המקרא והן על הלך רוחם שלהם עצמם. הפרשנות משלבת את הסיוע לקורא המתקשה בהבנת המלה, הפסוק או העניין, באמירתו של הפרשן הנאחז במקרא כדי להביע את רעיונותיו שלו ולאו דווקא נוכח קשיים בטקסט הנלמד עצמו. את שני ההדגשים הללו נוכל לזהות בפרשנות המקרא לדורותיה.
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור
הצג עוד תוצאות