נמצאו 123 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: חנה ספרן, תלמה בר-דין
תיאור: הספר מספר על ההיסטוריה ועל הפעילות הפמיניסטית שנעשתה בשלושים השנים האחרונות באשה לאשה והוא בעצמו מעשה פמיניסטי. תהליך הכתיבה שלו כרוך בעבודה וחשיבה משותפת החלטות משותפות ושיתוף של כמה שיותר נשים שקולותיהן רבים ומגוונים. כתיבה פמיניסטית מייחסת חשיבות לא רק לתוצר אלא גם לתהליך. קהילת אשה אשה היא קהילה מתווכחת, מדברת, יוצרת מפגינה וממציאה רעיונות, אבל היא איננה קהילה העוסקת בכתיבה אלא בעשייה. המעבר לכתיבה התרחש באשה לאשה רק בעשור האחרון והיה קשור בדרך כלל לפרויקטים השונים. ביומיום הארגון עסוק בעזרה לנשים ובשינוי חברתי. האתגר של סיפור ההיסטוריה של הפעילות הפמיניסטית הביא את החברות לכלל כתיבה. התהליך תבע מאיתנו להתחבר למקומות האישיים והפוליטיים, ולדעת לחבר במידה נכונה בין האני והאנחנו. יש דרכים רבות לכתיבה משותפת ולעבודת צוות. עבודת צוות התרחשה בספר באופן מגוון. יש פרקים שנכתבו על ידי מספר כותבות, יש כאלו שכותבת אחת ראיינה או שילבה נשים אחרות. הייתה גם התכנסות מיוחדת לכבוד הספר שבה התקיים דיון על מדיניות הרבעים והדברים נרשמו ונכתבו. היו נשים שרואיינו באופן מיוחד לספר והיו כאלו שהיה צריך להפציר בהן לכתוב. מאחורי הספר עומדות נשים רבות והקהילה של אשה לאשה כולה. הספר "אשה לאשה פמיניסטית: שלושים שנות פעילות" הוא ספר על ארגון ועל קהילה. הוא ספר עלינו, הכותבות, ועל פמיניסטיות כמונו ואחרות. הספר הוא הזדמנות ללמוד כיצד אפשר לנהל מאבקים למען חברה צודקת ומיטיבה. מה שעשינו ואיך שעשינו יכולים לשמש דוגמה ודרך לאלו שיש להם/ן רצון ותקוה לשנות את החברה וליצור עולם שוויוני ומכבד.
מאת: רונית לוין-שנור
תיאור: אחד האתגרים הגדולים שהכנסת ה־ 19 נקראת להתמודד עמם הוא ההכרעה בעתידה של הצעת החוק הממשלתית להסדרת התיישבות בדואים בנגב. ההצעה מבקשת לכונן פתרון כולל לסכסוך הקרקעות בין המדינה למיעוט הבדואי, ובפרט בעניין עשרות כפרים שטרם הוכרו שחיים בהם כ־ 90,000 תושבים. ההצעה מחייבת את הבדואים שתביעתם טרם התבררה לבחור, בתוך פרק זמן קצר, בין קבלת תמורה בכסף ובקרקע לבין מיצוי טענותיהם בבית המשפט. היא גם מזכה כל בדואי בנגב שאין לו מגרש מגורים במגרש כזה, בתמורה לפינוי קרקע. בתום תקופת ההסדרה תוסמך המדינה לבצע הליכי פינוי מקוצרים ולרשום את שאר המקרקעין על שמה. מחקר זה מציע ניתוח מקיף של הצעת החוק ובוחן אם ההסדרים המשפטיים המורכבים הכלולים בה מאזנים באופן ראוי וחוקתי בין שלטון החוק לכבוד האדם ובין השאיפה לפיתוח הנגב לכלל תושביו לחובה לנהוג בשוויון וללא אפליה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: שי קציר, לטם פרי-חזן
תיאור: מחקר זה בוחן לראשונה את רפורמת החינוך הממלכתי־חרדי שיצאה לדרך בשנת 2013 . הצלחתה מבוססת על כך שבתי ספר חרדיים ישתכנעו להצטרף לחינוך הציבורי במסגרת של זרם חינוך ממלכתי־חרדי. המחקר בודק את התנאים להיווצרות מפגש הרצונות בין בתי ספר חרדיים לבנים לבין משרד החינוך, שבעקבותיו התקבלה ההחלטה של בתי הספר להצטרף לחינוך הממלכתי־חרדי. קולות המפקחים, המנהלים והמורים החרדים מציגים נרטיב של חרדיות שכמעט נעדר מכלי התקשורת ומהשיח הציבורי. מן הראיונות והמסמכים עולות מסקנות מרתקות על האפשרויות לקידום רפורמות בחינוך החרדי. עולה, למשל, כי קבוצות הולכות ומתרחבות בציבור החרדי מוכנות לוותר על חלקים באוטונומיה החינוכית שלהן כדי לזכות בחינוך ציבורי. עוד עולה כי אחד החסמים ליישום הרפורמה הוא חוסר שיתוף פעולה מצד רשויות מקומיות מסוימות המסרבות לתקצב בתי ספר ממלכתיים־חרדיים כפי שהן מתקצבות בתי ספר ממלכתיים אחרים. מסקנות המחקר אף מערערות על התפיסה הרווחת שיש לקדם את מדיניות החינוך בחברה החרדית "בשקט" כדי להימנע מהתנגדויות. דווקא השמירה מצד המדינה על שתיקה היא שמותירה ברחוב החרדי את הקולות החד־צדדיים של העיתונות והעסקנות החרדית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: תמר גוז'נסקי
תיאור: המאבקים החברתיים שפרצו ביוזמת מזרחים ואלה שהתאפיינו בשיעור גבוה של מזרחים תופסים מקום חשוב בתולדות המאבקים העממיים בארץ. ספר זה עוסק בפרק בהיסטוריה החברתית שטרם נחקר לעומק: מערכות של מזרחים בהן השתלבה המפלגה הקומוניסטית הישראלית. פרקי הספר מראים כיצד פעילים מטפחים במאבקים עממיים קונקרטיים אחדות מעמדית של כלל המנוצלים, המדוכאים והמודרים, ללא הבדל מוצא, ובו בזמן מתגייסים ומגייסים למאבקים נבדלים וייחודיים של קבוצות שונות הסובלות מאפליה. מורשת זו שומטת את הקרקע מתחת לטיעוני הזרמים המכונים פוסט־קולוניאליים ופוסט־מודרניים, אשר מקדמים "שיח זהויות" והפרדה על פי זהות לאומית, עדתית, מגדרית וכו'. ספר זה מציג לראשונה מפרספקטיבה רחבה את המערכה העממית של תושבי המעברות בשנות החמישים, בהנהגת קומוניסטים שעלו מעיראק, ואת העימותים עם הממסד המדכא של מפא"י ועם מפלגת חרות; את המערכה הציבורית שניהלו תושבי שכונות העוני בתל־אביב־יפו בשנות השישים בתביעה "דירה תמורת דירה"; את החיבור בין הפנתרים השחורים ומאבקיהם ובין מק"י, ואת השתלבות הפנתרים בחזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון (חד"ש), שנוסדה בשנת 1977. בספר זה ממשיכה המחברת את הדיון במציאות החברתית והפוליטית בפלשתינה ובישראל שניהלה בספריה הקודמים: "בין נישול לניצול: שכירים ערבים – מצבם ומאבקיהם" (פרדס, 2014); "לחם עבודה: מעמד הפועלים הישראלי – מבט עכשווי והיסטורי" (פרדס, 2013); "קום התנערה! אליהו גוז'נסקי – כתביו ועליו" (פרדס, 2009 ,עורכת); "בעד הנגד!" (2009 , עורכת, עם אנגליקה טים); "התפתחות הקפיטליזם בפלשתינה" (1986); "עצמאות כלכלית כיצד?" (1969).
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: תמה חלפין
תיאור: הלינה המשותפת הייתה נדבך מרכזי בשיטת החינוך הקיבוצית. אף שחלפה מן העולם, היא עודנה קיימת בשיח הציבורי בישראל, בתקשורת, בסרטים, בספרים ובמחקרים, וכמובן בזיכרונותיהם של בוגריה. בספר היה רע לתפארת תמה חלפין בוחנת את המאבק שניטש על דמותה ומשרטטת את הדימויים הסותרים של הלינה המשותפת: מתיאורה כטוב בעולמות, דרך אלו הרואים בה ניסוי או מעבדה, עד טענות על הפקרה, על הזנחה ואף על התעללות בילדים. חלפין אינה שואלת כיצד ראוי לגדל ילדים או אם הלינה המשותפת הועילה או הזיקה למי שהתחנכו בה אלא עוסקת באופן ששאלות אלה חוזרות ונשאלות. היא מנתחת בסכין מנתחים אנתרופולוגי את עיצוב זיכרון הלינה המשותפת כדימוי ציבורי וכזיכרון פרטי, ובוחנת כיצד אימוצם של מונחים פסיכולוגיים כמו 'טראומה' ו'הדחקה' מעצבים הן את הנרטיב האישי והן את הזהות הקולקטיבית של 'קרבנות הלינה המשותפת'.  מ'מלחמות הזיכרון' הניטשות על דמותה של הלינה המשותפת מהדהד גם היחס לקיבוץ בחברה הישראלית; יחס זה נע בין התרפקות נוסטלגית לביקורת נוקבת, בין שברו של חלום לשמחה לאיד. היחס אל הלינה המשותפת משקף אפוא תהליכים מרכזיים בחברה הישראלית בימינו – ירידת קרנו של האתוס הקולקטיבי-סוציאליסטי, מצד אחד, עלייתו של אתוס אינדיבידואלי נאו-ליברלי, מצד אחר, והשפעתם הכוללת של האתוסים הללו על עיצוב זיכרון וזהות. היה רע לתפארת הוא אפוא ספר על הלינה המשותפת ובה בעת זהו ספר על השיח הפסיכולוגי ועל מקומו בתרבות העכשווית.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: מיכאל פייגה
תיאור: על דעת המקום: מחוזות זיכרון ישראליים הוא עדות להיקף מחקריו של הסוציולוג מיכאל פייגה במרחב ובזמן, ולעומק ניתוחיו. מחקריו, הנפרשים על פני המפה - או המפות - של מדינת ישראל, בוחנים יריעה רחבת אופקים של זהות הישראלים: את אופני הזיכרון המשתנים - האנדרטה, ההנצחה, הריטואל, הטקס והעלייה לרגל – שבאמצעותם הם זוכרים ומנציחים את עצמם; את תפיסות הזמן הארוך של גוש אמונים והזמן הקצר של שלום עכשיו; את תפיסת המרחב הגדול של המתנחלים והמרחב הקטן של החילונים; את המיתוסים המכוננים את חייהם ואת מותם של הישראלים ואת גלגולי הדיאלקטיקה של ישראל הממשית והמדומיינת. כל אלה הוארו אצלו באלומות קטנות שהצטרפו למגדלור גדול. כסוציולוג של החברה הישראלית, עמד פייגה על משמעותם התרבותית של מרחבים חילוניים כמו דיזינגוף סנטר, מיני-ישראל ומגדלי עזריאלי, אתרי אסונות וקברי מנהיגים. הוא בחן את משמעותו של הזמן ההיסטורי 'הגדול' והזמן של יום קטנות, את דרכי הזיכרון וההנצחה של אישים רמי מעלה, טייסים וסטודנטים, מתנחלת ומפגין שלום. הוא חקר קהילות שנוצרו סביב חוויה פוליטית וניתח את תהליכי ההפרטה של החברה הישראלית, את הגלובליזציה כאן ומעבר לים ואת הטראומות והצלקות שנצרבו בחברה הישראלית החל במלחמת יום כיפור, דרך פינוי חבל ימית ועד לרצח רבין. פייגה ליווה בדרכו המחקרית האמפטית והביקורתית תחנות רבות בדרכה המיוסרת של ישראל. הוא היה סוציולוג בין היסטוריונים והיסטוריון בין סוציולוגים. את עיצבונותיה של החברה הישראלית הוא תיעד והנציח את הזוכרים ואת מעשה הזיכרון, את התרבות הפוליטית הרדיקלית הבאה לידי ביטוי במעשה החברתי, ואת מרכיביה של המיתולוגיה הישראלית. ב-8 ביוני 2016 נרצח מיכאל פייגה בפיגוע ירי במתחם שרונה בתל אביב.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: עופר שיף
תיאור: כיצד מתייחסת החברה בישראל, בעבר ובימינו, לקיומם של חיים יהודיים מחוצה לה? האם השקפת העולם השוללת את הגולה קנתה לה אחיזה בתרבות ובהלך הרוח הישראליים, והיא שורש החשדנות והשנאה לזרים ו'לאחרים'? ואולי גלות ובית לאומי אינם בהכרח הפכים, והתפיסה המכשירה ריבוי קולות וזהויות אפשרית בחברה הישראלית? רבים מהמאמרים באסופה שלפניכם מאתרים מגמות ומרחבים חברתיים ותרבותיים בישראל המתאפיינים בזהויות ממוקפות, אך אין זה ברור אם למקפים הקטנים הללו הכוח לערער הגדרות מושרשות של זהות וריבונות ואם בכוחם להעמיד במבחן תפיסות עולם מרכזיות בחברה בישראל. יש הרואים במגמות השינוי הללו איום וסכנה לחברה היהודית הישראלית, ויש הרואים בהם תשתית לדיאלוג פנימי ולצמיחה. כך או כך, הדיון במשמעותם נמצא במוקד גלויות ישראליות: מולדות וגלות בשיח הישראלי. תפיסת הגבולות החברתיים בישראל; מיהם 'אנחנו' ומי אלה ה'הם'; מה משמעותה של ריבונות יהודית; אילו תמורות התחוללו ביחסי ישראל עם יהדות התפוצה; כיצד מתייחסות מדינת ישראל לקבוצות שחיות בה ואינן רוצות להיות ישראליות. על כל אלה ועוד כתבו בספר שלפניכם אבנר בן-עמוס, עידו בסוק, אלון גן, חיים גנז, אליעזר דון יחיא, חנן חבר, מיכל חכם, נסים ליאון, דליה מנור, משה צוקרמן, עמיחי רדזינר, יגאל שוורץ, בתיה שמעוני, יהודה שנהב, שלי שנהב-קלר מתוך נקודות מבט ותחומי דעת שונים: ספרותיים, אמנותיים, הגותיים והיסטוריים.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: שרינה חן
תיאור: בתי המקדש היו מוקד חברתי ומרכז פולחן של העם היהודי במשך כאלף שנה. לאחר חורבנם היו למושא תפילות, ברכות וטקסים, מחוז געגועים וחזון שאין להשיגו בזמן הנראה לעין. חזון זה לבש ופשט צורות רבות ומגוונות, עבר עידונים ותמורות שהותירו את מעשה הגשמתו בידי שמיים – עד לימינו אלה. בדורנו קמו קבוצות המבקשות לקומם את החזון ולממשו הלכה למעשה בבניין טיט ולבנים ובהקרבת זבחים. בעבר נתפסו הקבוצות הללו קיצוניות ואפילו קיקיוניות, אולם במרוצת שנות האלפיים השתנה יחסה של החברה הישראלית אליהן, והן מבטאות היום הלוך רוח מרכזי בציבור האמוני. מהן הסיבות לשינוי זה? התבוננות בדפוסי הארגון והפעולה של קבוצות 'שוחרי המקדש' מלמדת כיצד הצליחו לשנות את ההתייחסות לנושאים שנחשבו טאבו הן בשל נפיצותם הפוליטית והן משום שעוררו פולמוסים הלכתיים ארוכי שנים. פעילותם של 'שוחרי המקדש' הטמיעה דפוסי תרבות ומחשבה חדשים בחלקים נרחבים מן הציבור האמוני ודחקה למרכז השיח הציבורי את גאולת הר הבית.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: גלעד מלאך, לי כהנר, מאיה חושן
תיאור: החברה החרדית היא חברה מגוונת, מורכבת ודינמית, יחידה ומיוחדת ברבדים מסוימים ודומה לכלל החברה ברבדים אחרים. מהם פניה היום, אילו מגמות מסתמנות בה מאז תחילת שנות האלפיים, במה מתבטאים מאפייניה הייחודים לעומת כלל החברה, ובמה היא דומה לה? החברה החרדית בישראל גדֵלה בשנים האחרונות בקצב מהיר ועוברת שינויים מואצים, תולדה של השתלבותה הבלתי נמנעת בחברה הכללית. מעצבי מדיניות וחוקרים, ארגוני המגזר השלישי, אנשי תקשורת והציבור הרחב – כולם סקרנים ורוצים לדעת עוד על התהליכים הללו, אך כדי להשלים לעצמם את התמונה חסרים להם נתונים ומידע שיטתי מהימן ועקבי. שנתון החברה החרדית בישראל 2017 מכנס בפעם השנייה במקום אחד את רוב המידע הכמותי הקיים היום על החברה החרדית הישראלית ומסרטט תמונה שלמה ומעודכנת שלה על בסיס מידע סטטיסטי וניתוח נתונים בתחומים רבים וחשובים – דמוגרפיה, חינוך, רווחה ורמת חיים, תעסוקה, דפוסי הצבעה בבחירות לכנסת ואורחות חיים.
מכון ירושלים למחקרי מדיניותהמכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עמיה ליבליך
תיאור: מאיר (37), מסעדן: "[...] אם פעם דיברנו על עניים שהיו ברחובות ולא היה להם מה לאכול, היום מדברים על עניים שיש להם בתים, ומקרר ומכונת כביסה, אבל הכול הולך להתפרק בגלל החברה והתנאים שאנחנו חיים בהם. על פניו יכול להיראות שאנשים שמחזיקים בית, ויש להם ציוד בסיסי, הם מבוססים, אבל בפועל הם עניים". בראשית שנות האלפיים חלחלה לתודעה הישראלית תופעת העוני החדש: תחושת עוני של נשים וגברים נורמטיביים, בעלי השכלה ומקצוע, ותיקים בארץ, המתקשים להתמודד עם דרישות הקיום. היו מהם שהפגינו בשדרות ערינו בקיץ 2011, ואחרים שהתביישו להכריז בפרהסיה על צורכיהם. יש מהם שאף דנים באפשרות לעזוב את הארץ מסיבות אלה. עניים אלה הם אנחנו, ובעיקר הצעירים החיים בארץ הזאת, מאותגרים כלכלית, רוצים לחיות, לא רק לשרוד. במשך שנה ראיינה המחברת אנשים ונשים במגוון גילים שנענו לקריאתה האינטרנטית, הגדירו עצמם עניים חדשים ובאו לספר את סיפורם – כיצד הגיעו למצב הנוכחי, ובמה הם תולים את עוניָם. מתוך כך ברור מהו עוני בעיניהם: חישובים אם כדאי לקנות מילקי במרכול; אם להזמין חבר לארוחת ערב; אם אפשר לקנות כרטיסייה חודשית לאוטובוס. יש הקושרים את מצבם בכישלון מערכתי ואחרים מאשימים את עצמם. בסיפורי החיים מתגלה הדמיון ביניהם וגם כיצד כל אחד הוא ייחודי ואחר.
הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפהפרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: עידן ירון
תיאור: בספר זה מוצג לראשונה ומנותח לפרטיו 'מעשה שקולניק': אירוע רציחתו של מחבל פלסטיני כפות על ידי מתנחל יהודי במרס 1993. הרקע למעשה 'בימים ההם', ומשמעותו 'בזמן הזה', נידונים כאן לראשונה מתוך מכלול המסמכים המשפטיים והאחרים, הפרסומים בעיתוני התקופה, ובראש ובראשונה מתוך החשיפה המלאה והבלעדית של יורם שקולניק עצמו את מניעי המעשה, טיבו, משמעותו והשלכותיו: זה הגיוני. זה מסתדר בראש. זה מתאים לשכל הישר. הציבור מבין את זה, בעיקר הציבור הדתי לאומי, אף שאינו בנוי למעשים גרנדיוזיים כאלה. אנשים שפוגשים אותי ברחוב ניגשים ואומרים 'כל הכבוד!' [...]. גם אם החוק והמשפט אינם מכירים במעשה, קיבלתי את ההשראה לעשותו מהתורה: מוסרית, היה צריך להרוג; זהו מעשה בעל ערך! ביצעתי את המעשה 'לשם שמיים', ולא מתוך מניע אישי כלשהו [...]. המתנחלים הם שק האגרוף של המדינה — של השלטון, של התקשורת ושל מערכת המשפט [...]. זה הסיפור האמתי; זו האמת שלי. "ספר זה מהווה מסמך סוציולוגי־פסיכולוגי, וככל הנראה גם משפטי, מעמיק ומרתק [...]. נראה שתפקידו של הכותב אינו בהכרח הרואי, ולא תמיד מעורר סימפתיה כלפיו מצד מושא כתיבתו. עם זאת, הוא מאפשר לקורא לראות את החלקים השונים של התצרף וליצור מהם תמונה שלמה ומורכבת [...] ובו בזמן להיצמד לגישה נטולת שיפוט שאינה מפֵרה את היושרה האישית והמקצועית." (פרופ' אוֹריה תשבי, המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים)
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: שרגא פישרמן
תיאור: איננו בוחרים את הורינו, לרוב איננו בוחרים את ילדינו והבחירה המשמעותית ביותר בחיינו היא הבחירה בבן/בת זוג. לבחירה זו השלכות רבות על חיינו ועל תחושות הרווחה שלנו. כיצד בוחרים ילדינו-חניכנו בבן/בת זוג; האם וכיצד מחנכים אותם לכך; מה דעתם על תהליך הבחירה; מה השלבים שהם עוברים בתהליך הבחירה; האם ניתן להקל עליהם בתהליך והאם ניתן לדלג על אי אלו שגיאות?
ספר זה מנסה להתחקות אחר תהליכי ההיכרות, החיזור וקבלת ההחלטה להינשא בקרב בוגרים צעירים דתיים. הספר הוא תוצאה של מחקרים שהתמקדו בחברה הדתית-לאומית ונמשכו כתריסר שנים.
ארבעה עשר הפרקים הם מסע המתחיל בחינוך הנפרד, חינוך לצניעות, תדמית שני המגדרים, הבדלי מגדר המשפיעים על האינטימיות, הכנה לדיוט, מה חשוב יותר היופי או האופי, הדייטים, שמירת הנגיעה, ההתלבטות, האירוסין והתקופה שבין האירוסין לחתונה. פרק הסיכום מנסה להעלות מספר תובנות העולות מן הספר, לצד שאלות שנותרות פתוחות. הספר מבוסס על ראיונות עומק, קבוצות מיקוד, נרטיבים, שאלונים שהועברו למאות בוגרים צעירים ומידע שנלקח מאתרים באינטרנט. מבחינות רבות, ספר זה המתמקד בחברה הדתית-לאומית-תורנית, הוא ספר המשך לשניים מהספרים הקודמים שהתמקדו בדתל"שים.
הספר מזמין את הקוראים למסע הנוגע בנקודות הרגישות ביותר שבחיינו. הספר מיועד למחנכים, ליועצים חינוכיים, למטפלים, להורים, למדריכים בתנועות הנוער, לחוקרים ולבוגרים הצעירים.
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור
מאת: חנן כהן, אלה הלר, ציפי לזר-שואף, פאדי עומר
תיאור: מדד הדמוקרטיה הישראלית מתקיים במסגרת מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות ומציע הערכה שנתית של איכות הדמוקרטיה הישראלית. לצורך זה נערך מדי שנה בשנה, חמש עשרה שנים ברציפות, סקר רחב במדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית. מטרתו של הסקר לעמוד על המגמות בחברה הישראלית בשאלות כבדות משקל הקשורות להגשמת הערכים והיעדים הדמוקרטיים ולתפקוד של מערכות השלטון וממלאי התפקידים הנבחרים. ניתוח התוצאות מבקש לתרום לדיון הציבורי על מצב הדמוקרטיה בישראל וליצור מאגר מידע רחב שיעמיק את הדיון בנושא.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: תהילה קלעג'י, ארנה בראון-לבינסון
תיאור: האם בישראל של היום צומח מודל חדש של חרדים אקדמאים עובדים — נשים וגברים — המאמצים אסטרטגיות של השתלבות אך מפעילים בד בבד פרקטיקות של התבדלות בדרגות שונות? התהליך הדיאלקטי של יציאת חרדים מגבולות ה”מובלעת” וכניסתם לעולם התעסוקה “בחוץ” מלוּוה בהתמודדויות מעשיות ורגשיות לא פשוטות. במחקר רחב וייחודי נבחן המפגש המרתק של חרדים אקדמאים עם המרחב התעסוקתי הישראלי בקרב מדגם של 745 מרואיינים וארבע קבוצות מיקוד לנשים ולגברים. הדיון חושף את החסמים, את האתגרים ואת דרכי ההתמודדות בתמרוּן הבלתי נמנע שבין קהילה, משפחה ומרחב תעסוקה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: שוקי שטאובר
תיאור: 16 חודשים שהה שוקי שטאובר בברלין במטרה לעמוד על טיבה של ההגירה המסקרנת מכולן - הגירת ישראלים לבירת גרמניה. הוא נפגש עם אמנים, אקדמאים ואנשי הייטק, מהגרים ותיקים ומהגרים חדשים, מי שהגיעו לעיר מסיבות מקצועיות וכאלה שבחרו בה מסיבות של זהות דווקא, וכולם סיפרו לו מה הביא אותם לעזוב את ישראל ולבחור, מכל המקומות בעולם, דווקא בעיר שממנה יצאה לפני 75 שנים הוראת הפתרון הסופי. ישראלים בברלין משלב סקירה מקיפה ומפורטת של הנוכחות הישראלית בברלין עם כתיבה אישית, ידענית ומפוכחת של מי שכבר הספיק ללמוד ולראות כמה דברים בחייו, אך עדיין בוחן את העולם בעיניים סקרניות. הספר אינו עוסק רק במהגרים. הקהילה הישראלית בברלין היא מעין מיקרוקוסמוס של חלק מהותי בחברה הישראלית. בדרכו הייחודית דן שטאובר בישראליוּת החדשה, זו שכבר אינה רואה במהגרים "נפולת של נמושות", ובוחן את מהות הישראליוּת והציונות בעשורים הראשונים של המאה ה-21.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: ניטה שוחט, דיוויד ברומוויץ', יואב רינון
תיאור: "אנשים מעטים מבין אלה שעימם אנו חולקים את העולם הזה משנים את מהלך ההיסטוריה האנושית, לא רק באמצעות התפקיד שהם ממלאים במהלך האירועים האנושי, אלא משום שהם מרחיבים את הדמיון המוסרי שלנו ומאלצים אותנו לצַפּוֹת מעצמנו ליותר."
ברק אובמה, נאום ההספד לשמעון פרס, 30 בספטמבר, 2016 דמיון מוסרי הוא היכולת לראות את עמדתו של השונה מאיתנו, וכך להרחיב את האמפתיה כלפי האחר ואת היכולת לראייה מורכבת של המציאות. על מלחמה וסקס: דמיון מוסרי בישראל של היום מבקש לעורר ולטפח את הדמיון המוסרי בעזרת חיבור בין יצירות קלאסיות לאקטואליית החיים בישראל. ניטה שוחט בוחנת את הרעילות של תרבות הלוחמים הישראלית מבעד למחזות השקספיריים; יואב רינון משתמש ב'קומדיית האונס' שנכתבה ביוון העתיקה וברומא להבהרת תפיסת הניצול המיני והאונס הרווחת בישראל; ודייויד ברומוויץ' מנסח את מושג הדמיון המוסרי ומיישם אותו על תופעת הטרור הבינלאומי. משלושת חלקי הספר עולה השאלה: היכן אנו מצויים ומי אנחנו רוצים להיות?
הקיבוץ המאוחד
מאת: קימי קפלן
תיאור: עמרם בלוי הנהיג את נטורי קרתא, קבוצה חרדית קנאית אנטי-ציונית, משלהי שנות השלושים עד אמצע שנות השישים של המאה העשרים. האיש והקבוצה הקטנה שהנהיג יזמו עשרות רבות של הפגנות, בעיקר בירושלים , במחאה על חילולי שבת ועל נורמות הצניעות במרחב הציבורי. הם התעמתו עם שוטרים והעסיקו רבות את משטרת ישראל, את נבחרי הציבור ואת השיח הציבורי והתקשורתי, והיו אורחים של קבע בבתי מעצר, בבתי משפט ובבתי כלא. עמרם בלוי עיצב במידה רבה את דימויה העצמתי של נטורי קרתא כקבוצת מחאה. דימוי זה עומד ביחס הפוך לשוליותה במספרים, ורישומו ניכר עד ימינו בזיכרון הקולקטיבי ובדעת הקהל בישראל. מי שהכירו את עמרם בלוי או פגשו אותו לא נותרו אדישים כלפיו. הוא לא היה למדן, תאולוג או פוסק הלכה. הוא היה אידיאולוג ומפגין תקיף ונחוש שניחן באישיות ססגונית ומורכבת ובמזג סוער, ברגישות ובמאור פנים.
יד יצחק בן-צבי
מאת: יוסי יונה, גיא בן-פורת, בשיר בשיר
תיאור: שיח הרב-תרבותיות חרג זה כבר מן הדיון הפילוסופי-נורמטיבי והתפשט אל שאלות פוליטיות מעשיות הנוגעות לחלוקת משאבים הוגנת, לשוויון בין יחידים וקבוצות ולהכרה תרבותית. המדיניות הציבורית לגווניה נדרשת להסתגל למציאות החדשה ולדרישות הנגזרות ממנה. כמו במדינות אחרות בעידן שלנו, גם בישראל קיומה של שונות אתנית, תרבותית או דתית הממאנת להיעלם הופך אותה לחברה רב-תרבותית ומציב למדינה ולמוסדותיה אתגרים יוםיומיים. בין השאר נדרשת המדינה לבחון האם היא מייצגת את כלל הקבוצות המרכיבות אותה; האם השירותים שמוסדותיה מספקים הולמים את צורכיהן; והאם יש מקום לאפשר לקבוצות להשפיע על עיצוב המדיניות כדי לחזק את האמון ואת שיתוף הפעולה. הספר מדיניות ציבורית ורב-תרבותיות, המאגד בתוכו מאמרים של חוקרים מתחומי ידע שונים, בוחן את הדפוסים הקיימים של מדיניות ציבורית רב-תרבותית בישראל ומציע חלופות אפשריות. הטענה המרכזית העומדת בבסיס הספר היא שיש לבחון מחדש את טיבם של המוסדות הציבוריים הרלוונטיים ולהתאימם למציאות המשתנה. מתוך פרקי הספר השונים, העוסקים בתחומים כמו חינוך, בריאות, הגירה, רווחה, תרבות, שלטון מקומי ומשפט, עולות כמה שאלות עיקריות: עד כמה המוסדות הקיימים מביאים בחשבון את הצרכים השונים של קבוצות בחברה הישראלית? האם לקבוצות השונות יש השפעה על עיצוב המדיניות של מוסדות אלו? כיצד מתמודדים המוסדות הציבוריים עם המתחים בינם לבין הקבוצות השונות בחברה? ולבסוף, מה צריכים להיות עקרונותיה ותכניה של מדיניות ציבורית רב-תרבותית?
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: שולי דיכטר
תיאור: הספר מתווה מסע תודעתי וחברתי ארוך, מתמונת הציונות האידילית שעליה גדל המחבר בקיבוץ מענית ועד להכרה בעוול שגרמה הציונות לערבים אזרחי ישראל ולצורך בשותפות שוויונית בין יהודים לערבים כדי לכונן בארץ חברה אזרחית ראויה לשמה. בלשון קולחת המשלבת סיפורים אישיים עם עובדות ואירועים היסטוריים, מתאר דיכטר את תחנותיו השונות של המסע הזה, משאיפה אופטימית לדו-קיום, עבור בספקות ובהכרה ביחסי כוח המובנים בין יהודים לערבים בישראל, ועד לגיבוש הצעה נועזת ל“ציונות אזרחית“. באומץ ובכנות חושף דיכטר את אחורי הקלעים של תהליכים לקידום שוויון בין יהודים וערבים בישראל, כמו גם את הקשיים הרגשיים והמעשיים הכרוכים בהם. יותר מכל הספר הוא קריאה לפעולה, המבוססת על התנסות אישית, לבניית יחסים בלתי אמצעיים ושוויוניים בין אזרחי המדינה היהודים והפלסטינים.
הקיבוץ המאוחד
מאת: בנימין לאו
תיאור: מעמדם של אנשים עם מוגבלות שכלית עובר בישראל שינוי חברתי עמוק, כמו בכלל החברה המערבית. הכרה באינטליגנציות חלופיות, אמצעים מגוונים ליצירת תקשורת בין אישית ודרכי הבעה חלופיות הביאו את החברה להבין שמי שהיה נחשב בעבר נטול כישורים קוגניטיביים וממילא מורחק מסביבת החיים הנורמטיבית הוא עכשיו חלק מקהילת האנשים המודעים למוגבלות. כולם יחד עוסקים ביצירת ההתאמות וההנגשות לצרכים המיוחדים. ובשדה ההלכה היהודית?
אסופת המאמרים שלפנינו מבקשת ללוות את התהליך שעוברת החברה היהודית המסורתית, היונקת את ערכיה והנהגותיה ממערכת המשפט העברי. מסתבר שכושר ההסתגלות של ההלכה הוא גדול, ומעצבי ההלכה מגלים קשב רב לאתגרי השילוב של אנשים עם מוגבלות שכלית והתפתחותית. אנו מאמינים שעצם העיסוק בנושא מרים תרומה לקידומו.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: גלעד מלאך, מאיה חושן, לי כהנר
תיאור: החברה החרדית היא חברה מגוונת, מורכבת ודינמית, יחידה ומיוחדת ברבדים מסוימים ודומה לכלל החברה ברבדים אחרים. מהם פניה היום, אילו מגמות מסתמנות בה מאז תחילת שנות האלפיים, במה מתבטאים מאפייניה הייחודים לעומת כלל החברה, ובמה היא דומה לה? החברה החרדית בישראל גדֵ לה בשנים האחרונות בקצב מהיר ועוברת שינויים מואצים, תולדה של השתלבותה הבלתי נמנעת בחברה הכללית. מעצבי מדיניות וחוקרים, ארגוני המגזר השלישי, אנשי תקשורת והציבור הרחב – כולם סקרנים ורוצים לדעת עוד על התהליכים הללו, אך כדי להשלים לעצמם את התמונה חסרים להם נתונים ומידע שיטתי מהימן ועקבי. שנתון החברה החרדית בישראל מכנס לראשונה במקום אחד את רוב המידע הכמותי הקיים היום על החברה החרדית הישראלית ומסרטט תמונה שלמה ומעודכנת שלה על בסיס מידע סטטיסטי וניתוח נתונים בתחומים רבים וחשובים – דמוגרפיה, חינוך, רווחה ורמת חיים, תעסוקה, דפוסי הצבעה בבחירות לכנסת ואורחות חיים.
מכון ירושלים למחקרי מדיניותהמכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
תיאור: 20 שנה לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין נראה שהמרכזיות של מאורע קשה זה בזיכרון הקולקטיבי הישראלי הולכת ונשחקת. נראה גם כי בציבור הישראלי מסתמנת נטייה למסמס ולטשטש את המשמעויות הפוליטיות של מורשת רבין ושל ציון הרצח. בשאלה במה ראוי להתמקד ביום הזיכרון ליצחק רבין, ההעדפות השכיחות אצל היהודים הן לתכנים הפחות קונפליקטואליים, כמו אחדות העם בישראל )ההעדפה השכיחה בימין( או ערכי סובלנות ודמוקרטיה )ההעדפה השכיחה בשמאל(. באשר לעתיד, הדעות חצויות בעניין ההיתכנות של רצח פוליטי נוסף של מנהיג יהודי בידי מתנקש יהודי. ובאשר לשאלת התמיכה באלימות פוליטית ככלי לגיטימי — אמנם רוב גורף מתנגדים לשימוש בנשק כדי למנוע מהממשלה לבצע את מדיניותה, אך קרוב לעשירית, גם יהודים וגם ערבים, מסכימים שבמצבים מסוימים יש לאחוז בנשק כדי לסכל מדיניות לא ראויה. נוסף על כך, מיעוט קטן של משיבים, אך לא זניח, לא חוששים לומר כי הרצח של רבין מנע סכנה גדולה לביטחון ישראל בכך שעצר חתימת הסכם שלום עם הפלסטינים. כלומר, חרף ההתנגדות הנחרצת של כלל חלקי האוכלוסייה לאלימות פוליטית ולהצדקתה, יש שוליים קטנים אך משמעותיים של מי שתומכים בכך מראש או בדיעבד — ממצא מעורר דאגה ומחייב חשיבה
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: תמר הרמן
תיאור: בשנים האחרונות חל שינוי במעמדו של המחנה הדתי-לאומי בציבוריות הישראלית: חלקו הדמוגרפי בכלל האוכלוסייה עולה (בעיקר שכבות הגיל הצעירות), ובולטותו בשיח הציבורי והפוליטי מתעצמת. לשינוי תורמות גם התמורות המתרחשות בציבור החילוני, בעיקר התחזקות הרצון להתחבר לשורשים היהודיים והשחיקה בחילוניות האידאולוגית. תהליכים אלו פותחים אפשרויות חדשות לשיתופי פעולה חוצי מגזרים. ואולם בד בבד עם השינויים והאפשרויות החדשות, רבים בציבור הישראלי בכללותו ובתוך המחנה הדתי-לאומי עצמו חשים כי הקרקע מתחת לרגליהם אינה יציבה עוד וכי, לטוב או לרע, החברה הישראלית נכנסת לשלב חדש בתולדותיה. ראשית, כבר לא ברור לגמרי מה היקפו של המחנה הדתי-לאומי, שכן ממצאינו מרמזים כי הוא חורג במידה ניכרת מהקבוצה המזהה את עצמה בסקרים כ"דתית". שנית, לא ידוע מה תהיינה ההשלכות על תפקודה הדמוקרטי של המדינה של העובדה שמחנה זה מתאפיין בנטייה חזקה ימינה בסוגיות המדיניות-ביטחונית, באמון מוגבל במוסדות הדמוקרטיה, בנכונות נמוכה לפשרות ולהתגמשות בתחום הדתי ובשימת דגש חזק על הפן הלאומי-יהודי. שלישית, סימן שאלה גדול תלוי מעל הניסיון לצפות את עתידו של המחנה – האם הפיצול לקבוצות מִשנה אחדות, שיש ביניהן חילוקי דעות בנושאים מרכזיים, והסתפחות גורמים שבעבר לא היו שייכים לו יאפשרו לו בעתיד לשמור על לכידותו או שמא הוא עומד דווקא לפני "מפץ גדול". דוח המחקר שלפנינו מפשפש בקרביה של המציאות החדשה, ובאופן ספציפי יותר – עושה זוּם-אין על המחנה הדתי-לאומי הישראלי. בין השאר הוא שואל: האם המחנה הדתי-לאומי הישראלי הוא קטגוריה סוציולוגית מובחנת, בעלת מאפיינים ברורים ועמדות מובהקות; מהי מידת ההומוגניות הרעיונית והעמדתית של מחנה זה; אם הוא הטרוגני - מהן קבוצות המשנה שלו ומה משקלן היחסי ומאפייניהן הייחודיים; ומה שכיחותן, התפלגותן ועוצמותיהן היחסיות של תפיסות פוליטיות, חברתיות ותרבותיות במחנה זה בנוגע לנושאי ליבה בשיח החברתי-פוליטי בישראל?
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: חיים זיכרמן, לי כהנר
תיאור: האם אפשר להבחין בגוונים שונים של חרדיות? מהו יחסה של ה החברה החרדית הישראלית לציונות? האם אפשר לצפות שהחרדיות והישראליות ינועו זו לקראת זו, או שמא דווקא יתרחקו האחת מרעותה? הספר חרדיות מודרנית לוקח אותנו למסע ייחודי ומרתק אל קו הגבול שבין החרדיות לישראליות ובין קודש לחול. הוא מציג את התמורות העמוקות המתחוללות בעשור האחרון בתוככי הציבור החרדי, המביאות לסדיקת כוליותה של חברת הלומדים החרדית. מתברר כי התמורות ההנהגתיות, התרבותיות והכלכליות מכרסמות בחומת הבדלנות החרדית ויוצרות תת־קבוצה חרדית ישראלית, ההולכת ומתפתחת במהירות. לפני הקורא נפרשת תמונה רחבה ועדכנית של הזרמים החרדיים ונחקרת לראשונה קבוצת מעמד הביניים החרדי הישראלי המודרני, על הרגלי חייה ומאפייניה הפנימיים, החיצוניים והקהילתיים. בעזרת ראיונות עומק עם עשרות מרואיינים מציגים המחברים תמונה רחבה של חרדיות אקלקטית, המשלבת מחויבות עמוקה לתפיסת העולם החרדית בצד השתלבות ברשות הרבים הישראלית — בתרבות, בתעסוקה ובחברה. גם עתידה של החרדיות המודרנית, יכולתה לשרוד לאורך זמן והשפעתה האפשרית על חברת הלומדים המסורתית ועל הציבור הישראלי כולו נבחנים כאן לעומק ואולי אפילו מביאים עמם בשורה חדשה לחברה הישראלית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אלון גן
תיאור: דומה שבשנים האחרונות הקורבנוּת הייתה לאופנה. הוגים, סופרים, אמנים, אנשי אקדמיה, קולנוע ותאטרון – כולם הפכו את קורבנותם קרדום לחפור בו, וכולם מציגים לפני החברה תלי־תלים, גוני־גונים ונימי־נימים של הווייתם הקורבנית. רבים רבים מבקשים להוסיף את חלקם להיכל הקורבנוּת הישראלי, שממדיו הולכים ותופחים עד כדי מגדל בבל של "ניצולים" המתחרים מי סבל יותר מנחת זרועו של מפעל הדיכוי והמחיקה של הממסד הציוני־הגברי־האירופי־הקולוניאליסטי־האשכנזי, וכולי וכולי. המילים "מכבש דיכוי", "מנגנוני שליטה", "מחיקה", "תוצר", "קורבנוּת", "הדרה", "הזרה", "אחר", "ממסד" -כולן חוזרות על עצמן בשיח הקורבני כבטקס כישוף מאגי. כל אחד מוסיף את קיסם דיכויו למדורת הקורבנוּת עד כי שלהבותיה לוחכות שערי שמים. ספר זה מבקש להתחקות אחר מאפייני סוד הקסם הקורבני ולהצביע על המחיר שהחברה הישראלית משלמת בגין בולטותו הגוברת והולכת של השיח הקורבני בעיצוב הזהות הישראלית. המחבר, ד"ר אלון גן, מנתח את לקסיקון השפה הקורבנית ומציע שיח מכונן זהות חלופי – שיח ריבוני כתחליף לשיח קורבני. את החלופה הריבונית, טוען גן, ראוי לטפח, לפתח ולהטמיע בשיח הציבורי הישראלי, שכן הפוטנציאל המשחרר שלה גלום בהנכחת המוטיב הריבוני במגוון שדות שיח, כגון הפסיכולוגיה, ההיסטוריה, הספרות, החינוך, הפוליטיקה, ההגות והזהות הריבונית. טענתו זו היא מעין קריאת כיוון ליצירת מפת דרכים ריבונית לכינון הזהות האישית, החברתית והלאומית על ידי החלפת המשקפיים הקורבניים במשקפיים ריבוניים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עמית לזרוס, סאמי מיעארי
תיאור: מחקר זה ביקש בראש ובראשונה לתרום לגוף הידע המנסה למפות את מגוון המשתנים הגורמים לָאי–שוויון הכלכלי בין קבוצות בחברה הישראלית בכלל ובין הקבוצה הערבית לקבוצות היהודיות בפרט. העלייה העיקשת בישראל בעשורים האחרונים באי–שוויון בהכנסות הפנויות ומחירו הכלכלי והחברתי הכבד ההולך ומתעצם הביאה חוקרים וקובעי מדיניות כאחד להכרה שיש לפעול לתיחומו ולהקטנתו. מחקרים רבים זיהו גורמים שונים כתורמים להעמקת האי–שוויון בישראל, ואולם נראה שמעטים קשרו בינו לבין ענף מחקרי שמתמודד עם סוגיה אחרת — הגורמים לאי–הלימה בין השכלת הפרט לתעסוקתו והקשר שבין אי–הלימה זו לשכר. המחקר בחן אפוא את השפעתה של סוגיה זו בשני שלבים עיקריים: ראשית, השכיחות של מצבי האי–הלימה בקרב קבוצות המוצא השונות בחברה הישראלית והגורמים למצבי אי–הלימה אלו; ושנית, נבדק אם הרכב מצבי האי–הלימה בקבוצות המוצא הוא גורם נוסף במנגנון היוצר את האי–שוויון הכלכלי בין קבוצות אלו.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: דרור גרינבלום
תיאור: הספר מגבורת הרוח לקידוש הכוח: כוח וגבורה בציונות הדתית בין תש"ח לתשכ"ז בוחן היכן מצויים השורשים של תפיסת עולם זו ומתי ניתן היה להבחין בהם לראשונה, והוא מצביע על כך שמגמות אלו התפתחו והוטמעו במחשבה הציונית דתית כבר במהלך שני העשורים הראשונים לקיום המדינה. הספר מציג שתי מגמות שהתרוצצו במחשבה הציבורית הציונית־דתית בין תש"ח לתשכ"ז ביחס לשימוש בכוח: המגמה הגאולית־אוניברסלית שהסתייגה מן הכוח ומולה זו המשיחית־אקטיביסטית, שהתייחסה בהערצה לכוח. ככל שחלפו השנים תפסה המגמה המשיחית-אקטיביסטית מקום מרכזי בשיח הדתי־לאומי בעוד העמדה המתונה נעלמה ממנו בהדרגה. קידוש הכוח החליף את גבורת הרוח, שהיא סימן היכר מובהק של היהדות. הספר מנפץ את המיתוס הרווח במחקר ובציבור כי עד מלחמת ששת הימים הייתה הציונות הדתית מתונה והסתייגה מהשימוש בכוח וכי המהפך בעמדותיה חל רק לאחר תשכ"ז וביתר שאת לאחר מלחמת יום הכיפורים. מפרקי הספר, המתבסס על מקורות שלא נחקרו עד היום, עולה כי שרשי העמדות הקיצוניות ביחס לשימוש בכוח וההתנגדות ההולכת וגוברת לערכי מוסר המלחמה האוניברסאליים נמצאים בתהליכים ומגמות שניכרו בציונות הדתית כבר במלחמת השחרור והתפתחו בתקופה שבין תש"ח לתשכ"ז.
האוניברסיטה הפתוחה
מאת: יאיר שלג
תיאור: "תכנית ההתנתקות" היא השם הרשמי שניתן למהלך הישראלי החד–צדדי של נסיגה מרצועת עזה ומאזורים בצפון השומרון. מהלך זה, שאנחנו מציינים היום עשור למימושו, כלל את פינויים והריסתם של 25 יישובים ישראליים: 21 ברצועת עזה ועוד ארבעה בצפון השומרון: חומש, שא–נור, גנים וכדים — שבכולם חיו כ– 9,300 בני אדם.מהלך הפינוי איים לקרוע מבפנים את החברה הישראלית.  סכנה של מלחמת אזרחים ריחפה באוויר. אמנם בשל זהירות ואיפוק מצד כל הצדדים כל זה נמנע למרבה השמחה, אבל הצלקות ללא ספק נותרו: צלקות המאבק שקדם לפינוי, צלקות הפינוי והחורבן של היישובים עצמם וצלקות קשיי השיקום.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עומרי שמיר
תיאור: צרכנות פוליטית היא תופעה ארוכת שנים המתחזקת בעשורים האחרונים בישראל ובעולם. המושג 'צרכנות פוליטית' מתייחס לשימוש של אזרחים בכוחם הצרכני כדי להחליט לרכוש מוצר מסוים או להימנע מרכישת מוצר אחר במטרה לחולל שינוי חברתי ופוליטי. הספר מהקלפי אל השוק מציג את השימוש בצרכנות פוליטית בישראל ומציע ראייה חדשה של הזירה הצרכנית המקומית כזירה אלטרנטיבית בה מתנהלים מאבקים פוליטיים. למרות הקשיים והחסמים הנידונים בספר, עולה ממנו כי הצרכנות הפוליטית בישראל אינה תופעה זניחה או חולפת אלא תהליך שהולך ומתעצם. הסיבות העיקריות להתרחבות השימוש האזרחי בצרכנות פוליטית נעוצות במשבר הדמוקרטיה ובכשלי הממשל, בהתפשטותה של תרבות הצריכה הגלובלית ובהתחזקותם של ערכים המבטאים דאגה לחברה ולסביבה. במרכז הספר מהקלפי אל השוק עומדים יזמי הצרכנות פוליטית, שבחרו לאמץ את האקטיביזם הצרכני כדרך פעולה חלופית כדי להשפיע על המדיניות הציבורית ועל התנהלות המגזר העסקי. הספר מנתח את יחסי הגומלין בין היזמים לבין אזרחים־צרכנים אותם הם מבקשים לרתום למאבק הפוליטי, וכן בינם לבין העסקים שאת התנהלותם הם מבקשים לשנות. ברקע נמצאת גם המדינה האמונה על הסדרה ושינוי של כללי המשחק. פרקי הספר מתמקדים במקרים ממספר תחומי מדיניות: סביבה (ניסויים בבעלי חיים); חברה (נגישות, זכויות עובדים ויוקר המחייה) ויחסי דת ומדינה (מעמדה של השבת במרחב הציבורי).
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: חביבה פדיה
תיאור: חמשת השלבים בשיבתו של הקול הגולה: הראשון, שנות ה-20' עד שנות ה-60' –שילובים והטמעות של מזרח ומערב, ניסיון לייצר את הישראליות כחיבור של 'רוסי ובדואי' תוך דילוג על המזרח; השני, שנות ה-70' – פריצת הקול המזרחי מפרברי תל-אביב באמצעות מוזיקת הקסטות, המוזיקה המאופיינת כ'מזרחית', מתווכת באמצעות הצבע הים תיכוני; השלישי, שנות ה 80- ' – ייצוב, הטמעה, יצירת איזון תרבותי, יצירתי וממסדי חדש, הצבע המוזיקאלי המתווך הוא המזרח הרחוק; הרביעי, שנות ה-90' – מוזיקת הרוק: משולי הארץ פורץ קול מזרחי עירום, בעל סממן אוניברסאלי, בלתי תלוי בדרך כלל במורשתו, אך משלב פרגמנטים של זהות מזרחית מקומית או קהילתית; ולבסוף החמישי, שנות האלפיים – התנועה הכפולה של פריצת מוזיקת הפיוט והמוזיקה הליטורגית מבית הכנסת החוצה, הקופסא השחורה של זיכרון יהודי-ערבי, והליכי הספיריטואליזציה של מוזיקה על ידי מוזיקאים צעירים בעיקר ממוצא מזרחי, ובעקבות כך המרצת אמני רוק ופופ להתקרב אל הפיוט ולשלב אותו בעשייתם המוזיקאלית.
הקיבוץ המאוחד
מאת: יעל עצמון, פנינה מורג-טלמון
תיאור: מה מייחד הליכי הגירה וקליטה של נשים בישראל מה קורה לתפקידי הנשים במערכת המשפחתית איך משפיעה ההגירה על דפוסי התעסוקה של הנשים איך מתחברות נשים לפעילות משותפת ואיך משתלבות נשים בחברה הקולטת על שאלות אלו ואחרות באים להשיב המחקרים שקובצו באסופה זו. בנחקרות אלמנות שעלו בשלהי המאה התשע-עשרה ובנו את ביתן בירושלים, נשות איכרים מן העלייה הראשונה, החלוצות בנות העלייה השנייה, יושבות המעברות, העולות מאתיופיה ומברית-המועצות, ועובדות זרות. כל אחד מסיפורי ההגירה הוא סיפור ייחודי מן הבחינה של מקום המוצא, עיתוי ההגירה, דפוס ההגירה, מקום היישוב ומדיניות הקליטה, ויחדיו בונים המאמרים סיפור הגירה מתמשך, שמעלה את הדומה ואת השונה בהגירת נשים. חוקרות וחוקרים מתחומי הסוציולוגיה, האנתרופולוגיה, הגאוגרפיה, הדמוגרפיה, ההיסטוריה והפולקלור, חברו כאן יחדיו. כל אחד מאיר את הנושא מנקודות מבטו שלו, ומציע על פי דרכו מענה לשאלות שהוצגו לעיל, ויחדיו הם מוסיפים נדבך לחקר הנשים המהגרות לישראל.
מוסד ביאליק
מאת: יניב מגל
תיאור: יהושע בן נון, דוד המלך, יואב בן צרויה, המכבים, הקנאים, שמעון בר כוכבא. ההיסטוריה היהודית משופעת בסיפורים על לוחמים ומפקדים יהודים שנלחמו, ניצחו ולעתים גם הובסו ונפלו בקרב – הכול בשמו של האל ובשמו של עם ישראל. במונחים של תקופתם הם היו כולם לוחמים דתיים. במשך 1,800 שנה, מאז כישלון מרד בר כוכבא, הצירוף "לוחם דתי" לא היה רלוונטי. רק המאבק לעצמאות, עידן המחתרות והקמת צה"ל זימנו יהודים דתיים לשדה הקרב במסגרת צבא יהודי; ולוחמים דתיים, בעיקר מקרב הציונות הדתית, הפכו שוב למציאות. בשלושת העשורים האחרונים אף החלו הכיפות הסרוגות לפרוץ אל שדרות הפיקוד ואל יחידות העילית של צה"ל, ובהמשך להוביל כמה מהן. סרוגים בקנה מביא את סיפורה של תופעה מעניינת זו, סוקר את עולמן של ישיבות ההסדר, המכינות הקדם-צבאיות והמדרשות, מתאר את היקפה האמיתי של השפעת הרבנים על חיילים דתיים ודן, בין היתר, בפולמוס בדבר שילובן של חיילות בצבא. זהו ספר חשוב ואקטואלי, המציג לקוראים את הפנים ואת השמות של כמה ממייצגיו הבולטים של דור הכיפות הסרוגות בצה"ל, אנשים שאחראים במידה רבה לשינוי פניו של הצבא בדור הבא.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: יואב שורק
תיאור: הברית הישראלית היא הצעה רוחנית וחברתית מטלטלת ומעוררת נוכח מבוכת הזהות שבה נתונה מדינת ישראל. זהו חזון הולך-בגדולות של השלב הבא ביהדות, חזון המשורטט מבפנים – מתוך לב-לבה של המסורת היהודית. הברית הישראלית מציעה ליהדות להכיל באופן עמוק את המרכיבים החילוניים שצמחו בתוכה כחלק מהמהפכה הציונית. בכתיבה בהירה, קולחת וסוחפת, בוחן יואב שורק את ההתפתחות של התרבות היהודית לאורך ההיסטוריה ומגיע למסקנה כי האתגר הדחוף והחיוני ביותר כרגע להישרדות העם היהודי בישראל הוא ביטול החומות בין דתיוּת לחילוניוּת ויצירת דרך ישראלית עמוקה המשלבת בין השתיים. הברית הישראלית של יואב שורק היא ההצעה המקורית והיצירתית ביותר בתחום המחשבה היהודית בשנים האחרונות, והיא מושתתת על שני עמודים רבי-עוצמה. מצד אחד, עמוד הידע ההיסטורי העמוק והמקיף בתולדות התרבות היהודית, שבעזרתו שורק מצליח לספר מחדש את התפתחותה של התרבות היהודית מאז התנ"ך ועד ימינו. מצד שני הוא מצליח להעלות הצעה רעננה וחיונית לזהות דתית-חילונית שמתרקמת בארץ בימינו, הצעה אשר תעורר, ובצדק, פולמוס עמוק ומשמעותי.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: יוחנן פרס, אליעזר בן־רפאל
תיאור: "ישראל היא מדינה של ניגודים: קטנה בשטח וגדולה בזמן; מסתייגת מן העולם ומבקשת את קירבתו; מלוכדת כלפי חוץ ומפולגת בתוכה; רבים שואפים להגיע אליה ולא מעטים מעוניינים לברוח ממנה; אין ספק שהיא מובטחת – אך לא ברור למי." ההנחה המוצבת בבסיסו של הספר, קובעים המחברים, היא כי בין כל שתי קבוצות של ישראלים יש יסודות של קירבה ומריבה, המאזנים ומזינים זה את זה. קירבה נפשית ותרבותית בין קבוצות בחברה יכולה להעמיק את הפיוס וההבנה ולהגביר את שיתוף הפעולה ביניהן. עם זאת קירבה רבה מדי הם מזהירים, עלולה להקצין סכסוכים. השסעים והקונפליקטים בישראל נחקרים, ובאמצעותם מוצע ניתוח של החברה הנבחנת. הספר מתייחס כמעט לכל מערכת השסעים החורצים את החברה הישראלית. פריסה נרחבת זו מאפשרת השוואה בין השסעים, דירוגם וחקר פעולות הגומלין ביניהם. שלוש מטרותיו של הספר הן למפות את מערכת השסעים, להסביר כיצד נוצרו ולנבא אם יימשכו וכיצד. הספר עוסק אפוא בסוגיות רגישות ושנויות במחלוקת ומעלה לעתים מסקנות ותובנות מפתיעות. בסיום מחקרם מגיעים יוחנן פרס ואליעזר בן-רפאל למסקנה כי הקונפליקטים שדנו בהם בספר נוטים להצטמצם, אך לא להיעלם. "הנוף החברתי של ישראל יוסיף להיות מורכב ומשוסע, אולם מול תהליכי המריבה מופיעים גם תהליכים ממתנים ואפילו מקרבים. החשוב והמבטיח מבין תהליכים אלה הוא התחזקות האדם הרב תרבותי, שהוא בן-בית בתרבויות אחדות ומסרב לבחור ביניהן."
עם עובד
מאת: שמשון רובין, רות מלקינסון, אליעזר ויצטום
תיאור: ספר זה מוקדש כולו לנושא אובדן בעקבות מוות והשכול הבא בעקבותיו. בספר יש התייחסות תיאורטית, מחקרית ומעשית להיבטים רבים ומגוונים של תחום זה, עם העמקה בהיבטים היישומיים של התערבות טיפולית. המחברים, אנשי מקצוע מנוסים בעצמם, ביקשו לכתוב ספר שיהיה מעניין, אינפורמטיבי ומועיל לשורה רחבה של מטפלים ולקוראים המעוניינים להבין תחום זה לעומק. הספר מיועד לקורא הישראלי, והוא בוחן ודן בנושאים רבים הקשורים למציאות הישראלית הרב-תרבותית. הוא בנוי מחמישה שערים: א) הבחירה בחיים אחרי אובדן; ב) המודל הדו־מסלולי לאובדן ושכול: להמשיך את הקשרים ולהמשיך בחיים; ג) שילוב של גישות טיפוליות שונות עם תובנות של המודל הדו־מסלולי לאובדן ושכול; ד) אובדן ואבל בישראל; ה) תרבות, חברה, אתגרים קליניים בישראל ובעולם. זהו ספר מקיף ועדכני לכל מי שהתחום מעניין אותו.
הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפהפרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: גיא בן-פורת
תיאור: הספר הלכה למעשה מציע נקודת מבט חדשה על תהליכי החילון בישראל ומשמעותם. לכאורה, נדמה כי כוחה הממסדי של הדת בישראל מבטל כל אפשרות של חילוניות משמעותית, כמו גם העובדה שרוב היהודים בישראל, ללא קשר לאורחות חייהם, מסרבים להגדיר את עצמם חילונים. אולם, חילונו של המרחב הציבורי בישראל בשני העשורים האחרונים ניכר לעין בחיי היומיום: עשרות מרכזי קניות הפתוחים בשבת, מאות החנויות המוכרות בשר חזיר, אלפי זוגות הנישאים ללא ברכתה של הרבנות האורתודוקסית ובתי קברות האזרחיים המאפשרים טקסי קבורה אלטרנטיביים. שינויים אלה התחוללו במקביל לתהליכים הפוכים של התחזקות דתית, למרות שמעמדה הפורמלי של הרבנות נותר על כנו, ללא עלייה של ממש במספר היהודים הישראלים המגדירים עצמם חילונים ואף ללא מאבקים חילונים משמעותיים. מה אם כך יכול להסביר את השינויים האלה? ומה משמעותם הכוללת? הבנת תהליכי החילון המתחוללים בישראל, על הכוחות המניעים אותם ועל מגבלותיהם, מצריכה לחלץ תחילה את הדיון בחילון מההקשרים האידיאולוגיים והפוליטיים שבהם הוא נטוע ולמקם אותו בתהליכים כלכליים, דמוגרפיים ותרבותיים של הגירה וחברת צריכה. פרקי הספר העוסקים בנישואין, קבורה, מסחר בשבת ובשר מראים כיצד המאבק האידיאולוגי החילוני בזירה הפוליטית מתחלף בהדרגה בבחירות אישיות, לעתים נטולות אידיאולוגיה וזהות פוליטית, המעצבות את המרחב הציבורי הלכה למעשה. כך, לדוגמה, קניות בשבת או אכילה במסעדות לא כשרות הן בחירות צרכניות או תרבותיות שנוטלים בהן חלק גם מי שאינם מגדירים עצמם חילונים, ונישואין אזרחיים או קבורה אזרחית יכולים לבטא בחירות אסתטיות־תרבותיות שאינם מחייבות מעורבות פוליטית, ואולי אף מבקשות להימנע ממנה. דרך בחינת ההעדפות והבחירות של יהודים ישראלים, המשמעויות שהם מעניקים להן וההשלכות שלהן, מבקש ספר זה לבחון מחדש באופן ביקורתי את מושג החילון ואת מעמדה של הדת בחברה ובפוליטיקה הישראלית.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: שלמה דסקל, תהילה שוורץ אלטשולר
תיאור: על הר נישא מול נוף גלילי משדרת זה 12 שנים תחנת רדיו ישראלית בשפה הערבית - תחנת הרדיו א-שמס. במתחם ששימש בעבר בית הבראה של ההסתדרות פועלת א-שמס כתחנת רדיו אזורית-מגזרית לציבור דוברי הערבית, בזיכיון ובכפיפות למשטר הפיקוח של הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. סיפור תחנת הרדיו א-שמס מאפשר לנו הצצה בלתי אמצעית לתוככי החברה הערבית בישראל, מפגש ישיר עם הלכי הרוח השוררים בה ונקודת מבט אחרת על מערכת היחסים בינה ובין חברת הרוב היהודית. הסיפור הזה מיוחד משום שתחנת הרדיו א-שמס נדרשת לעצב תרבות תקשורת עצמאית וחופשית, במגבלות מסוימות, בחברה שאין לה מסורת כזאת. יתר על כן, בחלוף השנים היא הפכה להיות המייצגת הלא רשמית של החברה הערבית בישראל. כתחנת רדיו היא נדרשת להתמודד עם אתגרים דומים לכל כלי התקשורת במדינה; בה בעת היא נדרשת להתמודד עם משבר ההנהגה בחברה הערבית ועם ההדרה מצד חברת הרוב היהודית, שלפעמים רואה בה איום. בימים של מתיחות והעמקת הפערים בין חברת המיעוט הערבית לחברת הרוב היהודית תחנת הרדיו א-שמס היא אחת מנקודות ההשקה היחידות בין השתיים. ספר זה חוקר לראשונה, ובהעמקה רבה, כלִי תקשורת ישראלי בשפה הערבית. במוקד הדיון עומדות סוגיות עדכניות מעולם התקשורת בצד סוגיות מדיניוּת הקשורות לדמותה ולעתידה של מדינת ישראל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: חנוך דגן, בנימין פורת
תיאור: המהפכה שחוללה התורה במזרח הקדום מצאה את ביטויה, בין השאר, בשדה הצדק החברתי, בהציבה אתגר של דאגה כלל-חברתית לעתידם של העני והגר, היתום והאלמנה. ממנה פינה וממנה יתד לספרות ההלכתית העשירה שבאה בעקבותיה, הדנה בפנים הרבים של השאלות הכלכליות חברתיות. האסופה מבקשי צדק מוקדשת לעיון ביסודות התאוריה (או התאוריות) הכלכלית-חברתית ובסוגיות ההלכתיות הנגזרות ממנה כגון זכויות חברתיות, דיני קניין ומשפט מסחרי. המאמרים הנכללים באסופה — שנכתבו בידי רבנים, הוגים וחוקרים, משפטנים ופילוסופים, היסטוריונים, כלכלנים ופסיכולוגים — מציגים את העמדות החברתיות-כלכליות החבויות במקורות ההלכה במלוא מורכבותן ובשלל צבעיהן. האסופה מאפשרת לנו להאזין לקולם הייחודי של המקורות, שאינו כבול מראש לשבלונות מוכרות אלא אדרבה — מאתגר אותן בצורות חשיבה מקוריות. לאור הגדרתה של ישראל "מדינה יהודית ודמוקרטית" טוב תעשה החברה הישראלית אם תנסח שורה של חזונות לחברת מופת שיירקמו משזירה של חוטים יהודיים ומודרניים. אחד מחזונות אלו, אולי החשוב שבהם, יכול שיהיה סרטוט דמותה של חברת מופת ישראלית המגשימה חזון יהודי של צדק חברתי. חזון זה עשוי להיות אבן שואבת שתהפוך את הקיום הישראלי מגזרת גורל לחיים של ייעוד. פיתוח תאוריה (או תאוריות) של צדק חברתי השאובה מן המקורות היהודיים חשוב לא רק לשם הבנה טובה יותר של העבר היהודי, אלא גם לשם כינונו השלם יותר של העתיד הישראלי.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: בנימין לאו, נועה לאו
תיאור: הטבילה במקווה היא שיאו וסיומו של תהליך הטהרה שעוברת אישה לאחר נידתה. להיטהרות שלושה רבדים — פיזיולוגי, גופני ונפשי. הרובד הפיזי הוא הפסקת הדימום, והוא אינו תלוי באישה; הרובד הגופני מתבטא בבדיקות הפנימיות שהאישה עושה, שמטרתן לוודא את מצבה (בהפסק הטהרה ובזמן שבעת הימים הנקיים), ברחיצת הגוף וניקויו מכל חציצה לפני הטבילה, ובטבילה במקווה שמשלימה את התהליך; והרובד הנפשי התלוי כולו בהתכוונות האישה ובעבודתה הפנימית. באפשרותה להעניק לתהליך הגופני גם ממד רוחני של התנקות מכעסים, ממחשבות רעות, ממתחים ומעצבנות. כל תהליך הטהרה מתחילתו ועד סופו נתון לאחריותה הבלעדית של האישה, וההלכה סומכת עליה שהיא עושה אותו כראוי. את מילות התורה על ספירת הנקיים — "וספרה לה" — דורשים חז"ל: "לעצמה — מכאן שעד אחד נאמן באיסורין". כלומר, האישה מופקדת על תהליך הטהרה שלה ויש לה נאמנות שהיא עושה אותו כראוי, ואין שום צורך לבדוק אחריה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: גלית רנד
תיאור: במהלך שנים לא רבות התפתח בישראל שדה חברתי וכלכלי חדש - שדה היין. בספר לא לקידוש בלבד מתארת גלית רנד את התפתחותו ואת סגנון החיים שלצדו: טיולים בדרכי היין ובין היקבים, טעימות משותפות, כתבות צבעוניות במגזינים ובמוספים קולינריים וגם התמחויות מקצועיות חדשות - ייננים, מלצרי יין ומבקרי יינות בתקשורת. המחברת הספר לוכדת רגע מרתק בהתהוותה של התופעה הישראלית, בה נפגשים חקלאות שורשית וציונות עם אנינות בורגנית ומסעדנות עשירה. תרבות היין המתהווה מאפשרת לזהות מצד אחד את הבוז של הימין הישראלי החדש לאליטות לצד השתלבותו בהן, ומצד אחר את האסקפיזם של השמאל והמרכז הישן, שחשים כי "איבדו את המדינה" ב־ 1977 ועתה לא נותר להם אלא להתמסר ליין ולהנאות.
הקיבוץ המאוחד
מאת: סמדר בן-אשר
תיאור: פרשת הקישון חשפה קשר אפשרי בין שהותם של לוחמי חיל הים ודייגי הקישון במי הקישון, המזוהמים משפכי המפעלים הפטרוכימיים, לבין ריבוי התחלואה בסרטן. העדויות בפרשה זו, ההכחשות, הגילויים, ההכרה בהעדר יכולת להביט במה שנשאר מתחת לשכבות של עכירות, טלטלו את אושיות היסוד של ישראל כחברה בעלת קוד מוסרי ערכי משותף. סמדר בן אשר מציגה נקודות מבט שונות המעומתות זו עם זו באמצעות עדויות לוחמים ומפקדים, הורי הלוחמים ששברו את השתיקה או ששמרו עליה, הדייגים, חברי ועדת החקירה, אנשי משפט, מומחים ותקשורת. הדילמות המוצגות מאפשרות פיתוח שיח חברתי נוקב, העשוי להביא לבנייה משותפת של חברה המעמידה בין ערכיה ערבות הדדית, שוויון וצדק. הספר הוא מסמך המציג כתיבה מחקרית מורכבת, שבו ארוג נרטיב אישי, כואב, פולח ומעודן.
הקיבוץ המאוחדמכון מופ"ת
מאת: יוכי פישר
תיאור: במחצית הראשונה של המאה העשרים רווחה ההנחה שבחברה המערבית, ובעקבותיה בעולם כולו, מתחולל תהליך חילון בלתי נמנע שבסופו עתידה הדת להידחק לשוליים או להיעלם לגמרי. ואולם, מתברר שהחילוניות וערכיה לא גברו במה שנדמָה כמאבק בין העולם הדתי לעולם החילוני, והדת שבה למרכז הבימה בדרכים מגוונות.
כיצד אפשר להסביר את מה שנראה כתפנית או משבר במגמת החילון ובחילוניות? מהם סממניו של משבר זה וכיצד הם קשורים למאפייני הנצרות ולשורשי החילון? האם לנוכח חזרתה של הדת יש להשליך אחרי גוונו את המושגים "חילוני" ו"חילון" ולראות בהם מושגים עמומים מדי, שנויים במחלוקת ותלויי הקשר?
נקודת המוצא של הספר חילון וחילוניות: עיונים בין–תחומיים בעריכת יוכי פישר היא ההבנה כי הוויתור על הדיכוטומיה דת/חילוניות אין משמעו ויתור על הניסיון להבין לעומקם את תהליכי החילון. קובץ המאמרים, המבוסס על עבודתה של קבוצת מחקר במכון ון ליר בירושלים, מציע התבוננות מחודשת, ביקורתית ורב–ממדית במושג החילוניות ובתהליכי החילון, מנקודת מבט השוואתית; בעזרת בחינה פילוסופית, היסטורית וסוציולוגית הוא עומד על משמעות הקטגוריות הללו בעידן המתקרא לעתים "פוסט–חילוני". המאמרים, פרי עטם של מיטב החוקרים בתחום, עוסקים בחלקם בשורשים ההיסטוריים והפילוסופיים של החילון והחילוניות בהיבט האוניברסלי, ובחלקם הם דנים ברב–ממדיות של התופעה בהקשר היהודי–ישראלי.
הספר מכיר במרכזיותם - האמתית והמדומיינת - של מושגי החילון והחילוניות בעבור המודרנה, ובד בבד ביחסיותם, במורכבותם ובמשמעויותיהם הסותרות לעתים של מושגים אלו.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: עמוס גולדברג, בשיר בשיר
תיאור: ראשיתו של הספר השואה והנכבה: זיכרון, זהות לאומית ושותפות יהודית--ערבית בקבוצת אנשי חינוך יהודים ופלסטינים אזרחי ישראל, שנפגשה במהלך שנת 2008 במכון ון ליר בירושלים לעיסוק משותף בשואה ובנכבה. חוויית המפגש סביב נושאים כה טעונים הייתה מטלטלת מאוד, ובעקבותיו הוחלט לנסות ולדון בסוגיה זו באופן אנליטי וביקורתי. הספר מציע אפוא לחשוב על דרכים לזכור את השואה והנכבה יחד ולדון בהן במשותף בהקשר הישראלי, ולבחון את תנאי האפשרות לחשיבה משותפת כזאת – לא משום שאלו אירועים זהים או אף דומים זה לזה אלא משום ששניהם אירועים טראומטיים, מכונני זהות. הן הנכבה והן השואה עיצבו את גורלם ואת זהותם של שני העמים, אם כי כמובן בצורות שונות לחלוטין.

בספר מכונסים מאמרים ומסות פרי עטם של חוקרים וחוקרות, סופרים והוגים יהודים ופלסטינים, אשר מבקשים להתמודד עם סוגיה זו. המאמרים אינם עשויים מעור אחד: מהם המחייבים את העיסוק המשותף בשני האירועים ורואים בו פתח לפיוס ולהשלמה, ומהם השוללים אפשרות זו מכול וכול. בתוך כך מתקבל פסיפס עמדות יחיד מסוגו, שמטרתו לאתגר את החשיבה המקובלת על הזיכרונות הטראומטיים של שני העמים.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: יצחק גל-נור, אמיר פז-פוקס, נעמיקה ציון
תיאור: מדיניות ההפרטה הנוהגת מאז שנות השמונים של המאה העשרים שינתה את פני החברה והכלכלה בישראל יותר מכל רפורמה אחרת. אין מדובר רק בסוגיה כלכלית, שכן ההפרטה קשורה קשר הדוק להשקפות עולם בדבר היחסים הרצויים בין המדינה לאזרחיה.
הספר מדיניות ההפרטה בישראל: אחריות המדינה והגבולות בין הציבורי לפרטי הוא פרי מחקר שהחל ב-2007 במרכז לצדק חברתי ודמוקרטיה ע"ש יעקב חזן במכון ון ליר בירושלים, במסגרת פרויקט בין-תחומי רחב היקף.
הספר דן בתיאוריות כלכליות ופוליטיות, ונבחנים בו תחומי האחריות של המדינה, הסטת הגבולות בין הציבורי לפרטי וכלי הרגולציה המשמשים את המדינה. בספר מנותחים גם מהלכי הפרטה שננקטו בתחומים כגון תשתיות, חינוך, בריאות, פנסיה, כוח אדם ועוד. למאמרים המכונסים בו מסגרת אנליטית אחת, והיא מעידה שהתחומים הנדונים אינם עומדים לעצמם אלא יש להם מכנה משותף המצביע על טיבה של מדיניות ההפרטה בישראל.
הספר אינו מבקש לטעון שכל הפרטה היא בהכרח שלילית, אולם הוא מתנגד להנחה הרווחת שכל הפרטה היא חיובית. לפי גישה זו, נקודת המוצאהרצויה לדיון בהפרטה היא שנטל ההוכחה הוא על אלה המבקשים להסיט את הגבולות שבין הציבורי לפרטי.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: חיים יעקובי
תיאור: מאז שנות השישים מעורבת ישראל באפריקה – כלכלית, תרבותית ופוליטית. במהלך העשורים שחלפו השתקעה “אפריקה“ בתרבות הישראלית כמקום, כרעיון וכמושג גיאופוליטי. לפיכך, הספר כאן לא אפריקה איננו ספר על אפריקה אלא על “אפריקה“ כפי שהוטמעה בחברה ובתרבות הישראלית לאורך חמשת העשורים האחרונים. המחבר מתאר בספר את דרכי הבנייתה של “גיאוגרפיה מוסרית“ – מגוון של פרקטיקות שבאמצעותן מתכונן המרחב מבחינה אתית, פוליטית וקוגניטיבית – של ישראל באפריקה. הגיאוגרפיה המוסרית באה לידי ביטוי בסיוע נרחב של ישראל למדינות אפריקה באמצעות מערך שלם של ייצוא שכלל הנחלת ידע תכנוני ואדריכלי והתאמת מודלים של התיישבות בעשורים האחרונים של המאה העשרים, וידע חקלאי וטכנולוגיות ביטחוניות מראשית שנות האלפיים ואילך. כפי שעולה מפרקי הספר, פעילות זו של המדינה ומנגנוניה ושל המומחים בתחומים השונים מייצרת תחושה של היסטוריה משותפת לכאורה של דה־קולוניזציה, ומייצרת גבולות טריטוריאליים ותרבותיים המסייעים להבניית הזהות הלאומית בישראל ולכינון זהות לבנה ומודרנית – כלפי חוץ וכלפי פנים כאחד.
הקיבוץ המאוחד
מאת: תמר הרמן, אלה הלר, חנן כהן, דנה בובליל
תיאור: מדד הדמוקרטיה הישראלית מתקיים במסגרת מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות ומציע הערכה שנתית של איכות הדמוקרטיה הישראלית. לצורך זה נערך מדי שנה בשנה, שתים עשרה שנים ברציפות, סקר רחב במדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית. מטרתו של הסקר לעמוד על המגמות בחברה הישראלית בשאלות כבדות משקל הקשורות להגשמת הערכים והיעדים הדמוקרטיים ולתפקוד של מערכות השלטון וממלאי התפקידים הנבחרים. ניתוח התוצאות מבקש לתרום לדיון הציבורי במצב הדמוקרטיה בישראל וליצור מאגר מידע רחב שיעמיק את הדיון בנושא.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: משה הלינגר, יצחק הרשקוביץ
תיאור: קולות רבים מתריעים מפני הסכנה הפוטנציאלית שבציבור הציוני־דתי על רקע המחויבות האידאולוגית הגבוהה שלו לחזון ארץ ישראל השלמה. יש המתריעים אף מפני מלחמת אחים או פרצי אלימות קיצוניים שהציונות הדתית אוצרת בחובה, לטעמם. ואולם במרבית המקרים מדובר באיומי סרק והרוב המכריע של בני ובנות המגזר נותרים נאמנים למדינה ולמוסדותיה, מקפידים על ציות לחוק וחיים כאזרחים נורמטיביים. כיצד, אם כן, מתקיימות זו בצד זו שתי תודעות שונות כל כך כלפי הציבור הזה?
ספר זה מנסה לגעת בשורשיה של התופעה. הוא מציג תמונה פנורמית של המתחים שבין המחויבות למפעל ההתיישבות לבין הנאמנות למוסדות המדינה והציות לחוקיה. במרכזו עומד ניתוח האמביוולנטיות שמאפיין חוגים נרחבים בציונות הדתית כלפי המאבקים על יישוב חלקי ארץ ישראל השלמה. מתברר שאף שאירעו התנגשויות עם שלטון החוק, בכל זאת במקרים הטעונים יותר בלמה האידאולוגיה הציונית־דתית מגמות אנטי־ חוקיות קשות. עם זאת מגמות פנימיות בציונות הדתית עלולות להוביל, לראשונה, לשחיקה ממשית בשלטון החוק ולהגיע אף עד לסירוב פקודה נרחב. לאור המקום המרכזי של הציונות הדתית בישראל היום יש לסוגיה זו חשיבות ראשונה במעלה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יגיל לוי
תיאור: בשיח הציבורי־אקדמי רווחת הטענה על הדתה של הצבא, כלומר התחזקות ההשפעה הדתית בארגון. אך פרופ' יגיל לוי טוען שאת הצבא פוקד תהליך של תאוקרטיזציה. תאוקרטיזציה חורגת מהשפעה תרבותית־דתית, מהדתה, לבדה. תאוקרטיזציה היא חדירה הדרגתית של סמכויות דתיות לתוך הצבא בניסיון להשפיע על תחומי התנהלות, שנורמטיבית מסורים בלעדית לסמכות הצבא ולסמכות הממונים הפוליטיים עליו. המחולל המרכזי של התאוקרטיזציה הוא התמודדות תחרותית בין הרשתות של ישיבות ההסדר למכינות הדתיות ובינן ובין הרשתות החרדיות. רשתות ההסדר והמכינות חותרות ליישב את הסתירה בין צבא לדת כדי להצדיק את האופי הייחודי של המסלול שכל אחת מהן בחרה לעומת הבחירה של האחרת ושל הרשתות החרדיות. התחרות מיתרגמת למאמץ לעצב מחדש את התנהלות הצבא ואת תרבותו. הצבא משלים עם ההשפעה הדתית בשל הבנתו כי הוא תלוי במגויסים הדתיים, שנוכחותם בו גברה, ובשל חיפושו מקורות לגיטימיוּת חדשים להקרבה צבאית. התאוקרטיזציה משתקפת בעיקר בשלוש זירות: פריסתו של הצבא במשימות שיטור ברצועת עזה ובגדה המערבית; שילובן של נשים ביחידות השדה; והחִברוּת הדתי, בעיקר באמצעות העצמתה של הרבנות הצבאית.
עם עובד
מאת: גלעד מלאך, דורון כהן, חיים זיכרמן
תיאור: מחקר מדיניות 111: האם המדיניות הציבורית המקובלת היום לשילוב חרדים בתעסוקה יעילה? מה עומד בדרכם של חרדים שרוצים להשתלב בשוק העבודה? במה נכון להשקיע — רק בתעסוקת הגברים או גם בתעסוקת הנשים? האם הדגש צריך להיות בהכשרה, בהכוון או בהשמה?
למרות ההצלחות המרשימות בבניית פלטפורמות להכשרה ולהשמה, המגזר החרדי עודנו שרוי בעוני; השכר הממוצע והחציוני של העובדים החרדים עדיין נמוך ואינו מאפשר רווחה כלכלית וחברתית. שילוב החרדים בשוק העבודה הוא אפוא משימה לאומית מן המעלה הראשונה.
תכנית האב מנתחת את המדיניות הציבורית כלפי האוכלוסייה החרדית בשנים 2015-2003 בתחומי התעסוקה, החינוך, הצבא ותשלומי ההעברה; היא מציבה יעדי תעסוקה לעשור הקרוב, הכוללים, לראשונה, קידום תעסוקה איכותית לאוכלוסייה זו. התוצאה בטווח הארוך תהיה השוואת רמת ההכנסה של העובדים החרדים לזו של כלל העובדים במשק והמשך העלייה בשיעורי התעסוקה שלהם. אי־אפשר להפריז בתועלת הטמונה בכל אלו לחברה החרדית, למשק ולחברה הכללית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: נתנאל פישר
תיאור: הגיור בישראל נמצא בלב הדיון הציבורי, אך מעט מאוד ידוע עליו: כמה אנשים מתגיירים בכל שנה ומהי החלוקה המגדרית בין המתגיירים? כמה מתגיירים נולדו בחו”ל וכמה בישראל? מדוע יש רבים המתחילים בתהליך ולא מסיימים אותו? האם החברה הישראלית והדתית תומכת בגיור? ומה עושה המנהיגות הפוליטית בנידון?
מחקר זה  (מחקר מדיניות 103) פורס את תמונת הגיור השלמה. הוא חושף לראשונה את נתוני הגיור במלואם ואת הישגיה וכישלונותיה של המדיניות הממשלתית בעשור האחרון. בהמשך לכך הוא מציע מגוון אפשרויות לקידום הגיור בישראל: הסברה, התגייסות ממשלתית וחברתית, ליווי, תמיכה ואימוץ גישה הלכתית ומקרבת.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
הצג עוד תוצאות