נמצאו 195 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: דפנה גולן
תיאור: בספר זה דפנה גולן לוקחת את הסטודנטים והקוראים למסע מקמפוס הר הצופים בירושלים אל השכונות הפלסטיניות בסמוך לאוניברסיטה העברית. דרך סיפורן של קבוצות סטודנטים פעילים הספר חושף את העדר השיח הפוליטי ואת הפוטנציאל העצום והלא מנוצל למפגש משמעותי ראשון בין צעירים ישראלים ופלסטינים בקמפוס זה, כמו גם בקמפוסים בישראל בכלל.
רסלינג
מאת: הנרייט דהאן-כלב
תיאור: לא כל אישה נחרדת למאבק בשם תורה פוליטית כלשהי או נגד עוול פמיניסטי – אפילו הוא מסרס את גופה ונפשה יום אחר יום. אבל יש שברגע אחד תשוקה מוחנקת מדיכוי יכולה להתפרץ, למרוד, להפתיע גם אותה עצמה, ואף להדביק אחרות ולאיים למוטט סדרי עולם. שני סיפורי מרי עומדים במרכז ספרה של הנרייט דהאן כלב: סיפורה של חבצלת אינגבר, שהובילה את מאבק הפועלות במפעל הטקסטיל במצפה רמון בשנת 2000, ומאבקה של ויקי כנפו, אף היא ממצפה רמון, שהובילה מחאה בשם האימהות החד-הוריות בשנת 2003. הסיפורים אישיים, הם עוקבים אחר אופני ההשלמה עם עוול כגזירת גורל, כמו גם אחר רגעי ההתפרצות וההתנסות בחוויית הסירוב. דהאן כלב מבקשת לברר שתי חידות: מה גורם לנשים להסכים להסדרים דכאניים לאורך זמן, ומה מעורר את רגע המרי. זהו מסע בשני צירים: ציר הנשיאה בעול הקיום היומיומי; ציר התעוררותו של המרי. במהלך המסע נחשף מאבק שמתברר כמסע מפותל בכיווני התקדמות הפוכים: השתעבדות והשתחררות. הספר עוקב אחר תהפוכות הנפש, החרדות ואי הודאות, כמו גם אחר התשוקות והפנטזיות שבו פוסעות נשים אל הלא-נודע, פנימי וציבורי, תודעתי ופוליטי. זהו מסע בשדה דמדומים – בין ספירה פרטית לפומבית, בין מוסכמות פטריארכליות למרחבים חתרניים. אגב כך לומדות הנשים את עצמן מחדש ומגדירות מחדש את יחסי הכוח המוכרים להן משחר ילדותן. דרך סיפור המסעות מוגדרים מחדש מושגים של הצלחה וכישלון, מרי וסירוב, כל אלה מהיבטים מגדריים מרחיבים. ספר זה רושם דף חסר בהיסטוריה של המחאה – מחאת נשים מהשוליים.
רסלינג
מאת: נתן שיפריס, טובה גמליאל
תיאור: קובץ מאמרים חלוצי זה נענה לקריאה המוסרית הבוקעת מפרשת חטיפת ילדים מקרב העולים, רובם מתימן, בעלייה הגדולה של ראשית קום המדינה; זהו עוול שהתרחש לצד מימוש זכויות אזרחיות ואידיאולוגיה לאומית. מדובר בהיענות אינטלקטואלית המגיבה למתחייב מתופעה סוציולוגית יוצאת דופן – שאינה רק קיצונית במונחי סבל וקורבנוּת אלא גם זרה ברחישתה התמידית, בהפצעותיה מעת לעת – כדי לשוב ולתבוע את מקומה של הפרשה ההיסטורית באקטואליה הישראלית. היענות זו, שקשה להגזים בחשיבותה, קשובה לכאב שאינו מרפה, לקריאה בגרון ניחר להרגיש את מצוקת ההורים שנעשקו מבעלותם הטבעית. על אֵם דרכם האינטלקטואלית בחרו חוקרות וחוקרים מתחומי דעת שונים להישמע לצו מצפונם כדי להתחקות אחר סימניה הבלתי נמחים של הפרשה, גילוייה ומופעיה. אסופת המאמרים המקיפה שלפניכם מיוסדת על מחקר, עיון, ומעל לכול – על מעורבות אקדמית חוצת גבולות תרבותיים ושיחיים המעוגנת בערכים של סובלנות וסולידריות. פריסתה של הפרשה על היבטיה הרב-גוניים – ההיסטוריים, הפוליטיים, החברתיים, התרבותיים, המשפטיים, התקשורתיים והפסיכולוגיים – נועדה להעניק לחוקרים, לבני המשפחות, שהפרשה מהווה עבורם פצע מדמם, כמו גם לציבור הרחב, כלים ונקודות מבט להבנת נרטיב זה, כך שיהיה ניתן להצביע על המהמורות והמכשולים ולפלס דרך להכרה ממסדית בו ולתיקון.
רסלינג
מאת: עפרה כהן-פריד
תיאור: שכול הורי נחשב לאחד האובדנים הקשים בחוויה האנושית. כאשר מדובר בשכול במלחמה הוא נטען בריבוי משמעויות בשל היבטיו האישיים והציבוריים-לאומיים. השיח הציוני ההגמוני מכונן את "הנפילה בקרב" כאתוס גברי, הרואי וקנוני; הוא ממקמו בראש סולם הערכים ובלב הזהות והזיכרון הקולקטיבי של החברה הישראלית. כחלק מכך הולאם השכול ועוצבו משמעויותיו ואופני ההתמודדות עמו. ספר זה בוחן את משמעויות השכול במלחמה, תוך מתן דגש על חותמן המגדרי, כל זאת מבעד לכתיבה אישית בספרי זיכרון פרטיים על ידי אבות ואימהות ששכלו את בניהם במלחמות ישראל: מבצע קדש, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום כיפור ומלחמת לבנון הראשונה. עפרה כהן-פריד עושה שימוש בספרות הזיכרון הפרטית – סוגת כתיבה ייחודית לחברה הישראלית – כעדות וכצוהר לבחינת מערך הגומלין בין היבטיו השונים של השכול במלחמה; היא מבקשת לקרוא את האופן שבו ממגודרים תהליכים היסטוריים ופסיכולוגיים-סוציולוגיים בחברה הישראלית אשר קשורים בשכול. ספרה של עפרה כהן-פריד מתחקה אחר תהליכים הגמונים וקאונטר-הגמונים אשר מעורבים בכינון זיכרון קולקטיבי וזיכרון שכנגד, בעיצוב גבולות הנרטיב ושיח השכול והזיכרון, בתהליכי אֵבֶל ובהתמודדות עם האובדן. השער הראשון בספר עוסק בניתוח מגדרי של המבע השפתי שבו נכתב השכול. השער השני בוחן את האופן שבו הורים כותבים את סיפור חייו של בנם, כך שמתאפשר מעקב אחר הגבריות הישראלית המיטבית והתמורות שחלו בה. השער השלישי עוסק בהיבטיו השונים והמשתנים של מערך היחסים המורכב בין המדינה, ההורים והבן. השער הרביעי עוסק בביטויים של אֵבֶל, אובדן והמשכיות שנקשרים בשכול במלחמה. השער החותם מציע התבוננות מסכמת ביחס לתרומת השימוש בקטגוריית המגדר להרחבת והעמקת ההבנה של השכול במלחמה ושל תהליכים היסטוריוגרפים הקשורים בו.
רסלינג
מאת: איתי נגרי
תיאור: קיץ 1959 היה סוער בחיפה ולאורכה ולרוחבה של הארץ כולה. המחאה העדתית שפרצה בוואדי סאליב ב-8 ביולי, לאחר ירי שוטר ביהודי ממוצא מרוקאי, הציתה את האווירה הטעונה בשכונה החיפאית הישנה מרובת המדרגות והסמטאות הצרות. דוד בן הרוש, תושב השכונה שפעל למען תושביה חודשים קודם לכן, לקח את הנהגת האירועים לידיו. יידויי האבנים, המבנים והרכבים ההרוסים והשרופים, השוטרים והמפגינים הפצועים – אלה ועוד העידו על עוצמתה של המחאה העדתית בחיפה, במגדל העמק ובבאר שבע. ניסיונות הרגעה מצדם של שוטרים מיתנו במשהו את גובה הלהבות. הממשלה הקימה ועדת חקירה והטילה על המשטרה להפסיק את האירועים. היא ניסתה לצפות היכן יפרצו אירועים נוספים, ובמפנה החודשים יולי-אוגוסט הם פרצו שוב בחיפה. המהומות היו קשות – שוטרים ומפגינים אלה מול אלה. אבנים וחפצים כבדים הושלכו ברחובות ומהגגות לעבר השוטרים שהגיבו במעצרים ובשימוש באלותיהם. בן הרוש נעצר ונכלא לאחר שירה כדור מאקדחו כששוטרים הגיעו אל הדירה אשר בה שהה. הוא התמודד בבחירות לכנסת וכשל, אבל זכרו ופועלו לא נשכחו. המחאה החברתית אשר אותה הוביל הייתה לאירוע מכונן בתולדות המדינה והחברה הישראלית. השפעות המחאה ניכרו לאורך שנות ה-60 ועד לימי הפנתרים השחורים בתחילת שנות ה-70; הן ניכרו בתקוות לשינויים שנמשכו זמן רב או שלא התממשו כלל; הן ניכרו גם בפינוי הבתים הרעועים הראשונים בשכונה ועד להתחדשותה רק לאחרונה. ספרו של איתי נגרי מספר את סיפורה של מחאת ואדי סאליב – מחאה חברתית-מזרחית שהחלה בשכונה אחת בחיפה והפכה להיות רעידת אדמה עדתית-חברתית שהשאירה את חותמה על החברה הישראלית כולה. הבנת סיפורה של המחאה והשפעותיה מהווה נקודת מפתח להבנתם של המפגש, המאבק והשילוב בין "מזרחיים" ל"אשכנזים" בישראל.
רסלינג
מאת: שולמית קיציס
תיאור: הספר דמות דיוקנו הוא סיכומו של מחקר מרתק המתאר את מערכת היחסים בין רבנים בציונות הדתית לבניהם ובנותיהם. מערכת יחסים מורכבת זו מסופרת מבעד לעיניו של דור הילדים. עשרות ראיונות עומק עם ילדיהם של רבנים בכירים בציונות הדתית מהווים את הבסיס לדמות דיוקנו. קולותיהם של נשים וגברים אלו, המתארים באופן חשוף את חוויותיהם, מקבלים בעבודתה של המחברת פרשנות מעמיקה ורבת-פנים. מערכת יחסיהם של בני הרבנים עם אבותיהם נדונה בספר מתוך פרספקטיבה של חיי היומיום, והיא נוגעת בשאלת היחס אל גופו של האב הרב, הגיאוגרפיה של הבית, מקצבים של נוכחות האב והיעדרו, ומשמעות חדירתם המתמדת של זרים הפולשים אל ביתו הציבורי של הרב. הספר מתאר את תשוקתם של הבנים והבנות לקשר עם האב, למרות הקושי הכרוך בכך, ואת השימוש שהם עושים בדרכים שונות כדי למצוא פרצות ולהגיע אל האב. כמו כן, ספר זה עוסק בשאלת המרידה של בני הרבנים באבותיהם אל מול הרצון להמשכה. בניגוד למה שניתן היה לחשוב, הספר מתאר את מאמציהם של הילדים להמשיך את מסורת האב כמאפיין מובהק של בני רבנים. מאמץ זה נעשה באמצעים מגוונים, והוא מופיע כתשוקות סמויות וגלויות בחיי הבנים. כל אלה מתוארים בספר על רקע התהליכים ההיסטוריים שעברו על הציונות הדתית – מראשית שנות המדינה ועד השנים האחרונות.
רסלינג
מאת: דני פילק
תיאור: הגמוניה ופופוליזם הם מושגים שכיחים בשיח הפוליטי והאקדמי. אולם על אף שכיחות השימוש בהם, משמעותם של שני המושגים אינה ברורה, וכתבים שונים מייחסים להם משמעויות שונות. הספר פופוליזם והגמוניה בישראל מבקש להשתמש במושגים אלה כפריזמה להבנת השינויים שהתרחשו בחברה הישראלית בשלושת העשורים האחרונים. כדי לעשות זאת, מבקש הספר להבהיר את משמעות המושג הגמוניה לאור הגותם של אנטוניו גרמשי, ארנסטו לקלאו ושנטל מוף. בספר חלוצי זה – בהקשר של חקר החברה הישראלית – טוען דני פילק שתנועות פופוליסטיות צומחות בחברות שבהן מתנהל סכסוך בנוגע להכלתן של קבוצות חברתיות מודרות. תנועות פופוליסטיות מכילות מהוות דרך להכלתן – החלקית – של קבוצות חברתיות מודרות, שהופכות לסובייקטים פוליטיים בעקבות השתתפותן בתנועה הפופוליסטית. אי לכך, גיבושה של תנועת הליכוד כתנועה פופוליסטית מכילה היה גורם משמעותי בסיום ההגמוניה של תנועת העבודה. ואמנם, סיום ההגמוניה של תנועת העבודה לא הביא לתקופה פוסט-הגמונית אלא לעידן של הגמוניה ניאו-ליברלית במישור הכלכלי-חברתי, למאבקים בין פרויקטים הגמוניים שונים במישור התרבותי-מדיני. פופוליזם והגמוניה בישראל מנתח – תוך כדי בחינת שלטון הליכוד בהנהגת מנחם בגין ובנימין נתניהו – את ההיבטים השונים של ההגמוניה הניאו-ליברלית: השינוי במבנה הייצור כשהטכנולוגיה העילית הופכת להיות התחום הדינמי ביותר; היחלשותם של העובדים המאורגנים והתפשטות צורות ההעסקה אשר מגבירות את כוחם של המעסיקים; ליברליזציה של המסחר ושוקי ההון; מסחורה של מדינת הרווחה; אימוץ תרבות ארגונית המיובאת מהמגזר העסקי. בסופו של דבר, תמיכתו הרחבה של הציבור הישראלי בפרויקט ההגמוני הניאו-ליברלי מוסברת דרך הפריזמה של המושג פופוליזם.
רסלינג
מאת: גיא שילה
תיאור: בני נוער וצעירים הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים מתמודדים עם מכלול המשימות העומדות בפני כלל המתבגרים. בנוסף לכך, עומדות בפניהם גם משימות ייחודיות, ביניהן הסתגלות לזהות ולנטייה מינית שונה, התמודדות עם סטיגמות חברתיות, לצד ההשלכות של החלטתם ביחס להסתרה או גילוי הנטייה המינית בפני המשפחה והחברים. החיים בוורוד מציג באופן מקצועי ונגיש מידע הנוגע לבני נוער וצעירים הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים, תוך כדי שילוב בין הידע התיאורטי העדכני ביותר בארץ ובעולם לבין תיאורי מקרה והיבטים חברתיים, פסיכולוגיים וטיפוליים-חינוכיים. הספר מגדיר מהי נטייה מינית הומו-לסבית, ועוסק בתהליך גיבוש הנטייה המינית ברמת הפרט, על רקע התפתחות התרבות ההומו-לסבית, מין ומיניות בקרב נוער הומו-לסבי, זהות מגדרית ונוער טרנסג'נדר. החיים בוורוד מתמקד בארבע המערכות העיקריות הסובבות את עולמו של המתבגר, ובכלל זה בני נוער וצעירים הומו-לסבים: משפחה, בית ספר, צבא וקבוצת השווים. ביחס לכל אחת ממערכות אלה מתוארים המאפיינים, הקשיים וההתמודדות הנדרשת מבני הנוער, כמו גם ניסיונות המערכת להתמודד עם הנושא.
רסלינג
מאת: שמואל רוזנר, קמיל פוקס
תיאור: היהודים של ישראל כבר בנו מדינה. סללו כבישים, הקימו בתים, פיתחו טכנולוגיה, גייסו צבא. היהודים של ישראל עדיין עוסקים בעיצוב של תרבות חדשה. תרבות מיוחדת ומהפכנית: יהודית־ישראלית. שמואל רוזנר, עמית בכיר במכון למדיניות העם היהודי, וקמיל פוקס, פרופ׳ לסטטיסטיקה וסוקר, יצאו לפצח את הקוד המיוחד של התרבות הזאת. הם יצאו לאתר את מרכיביה. הם יצאו לברר מי שותף ליצירתה ומי מסתייג ממנה. הם יצאו לבדוק במה היא שונה ממה שהיה קודם, ובמה היא עוד צפויה להשתנות. הם חזרו עם ממצאים. עם עובדות, מספרים, תובנות וסיפורים. הם חזרו עם מסקנות לא על מה שצריך להיות (זה כל אחד יחליט בעצמו) אלא על מה שיש.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: שמחה גתהון, עדנה בוסטין
תיאור: האתגר שמציע הספר הנוכחי הוא מורכב, בדומה למורכבות התחום המקצועי שאותו הוא משקף: התחום הרב-תרבותי. זהו תחום המשלב ושוזר חזון, תיאוריה ותהליך עבודה קונקרטי, הנבנה והולך בהדרגה, תוך התייעצות ולמידה, שותפות ומעורבות בלתי-פוסקות בכל רמות העבודה – האקדמיה, השדה, קובעי המדיניות, אנשי המקצוע, בני הקהילות השונות, המשפחות, ובני הנוער, בעיקר בני הנוער. המשימות המוטלות על בני נוער בחברה המודרנית הן רבות, מאתגרות ומורכבות. כאשר על משימות אלו מתווספים לחצים הנובעים ממעברים בין תרבויות, שונוּת בנורמות התנהגות, קונפליקטים בין ערכים, אובדן רשתות ביטחון וריחוק מקבוצת שווים, בגין הגירה, עלייה או השתייכות לקבוצות מיעוט תרבויות, המורכבוּת מאיימת על שלמות האני ומייצרת גורמי סיכון. אחד המסרים של ספר זה הוא החשיבות הטמונה בליווי העובדים באופן צמוד ורגיש, כדי לשמור עליהם, להעניק להם את מרחב הנשימה, ההתייעצות, שחרור הלחצים, הלמידה, ההתחלקות האישית והקבוצתית. הכשרות והדרכות לעובדים הרב-תרבותיים מאפשרות לא רק לרכוש ידע ומיומנויות רב-תרבותיות, אלא גם להטעין מחדש את המצברים ולהתחבר מחדש לחזון, לדעת שהם לא לבד במערכה המאתגרת הזאת, שהם חלק משלם, מקבוצה. הספר בא בראש ובראשונה לעמוד על חשיבותה של העבודה הרב תרבותית בישראל- התערבות כשירה תרבותית. להשקפתנו זוהי דרך נכונה, מכבדת ומעצימה להתערבות, והיא היעילה והאפקטיבית ביותר. הספר משלב תיאוריה ומתאר בנדיבות שלל פרויקטים מהשדה ועקרונות מנחים לבניית פרויקטים שונים תוך איסוף ותיאור מפורט של סוגי האוכלוסיות בישראל ומאפייניה הייחודיים של כל קבוצה תרבותית. בכך שואף הספר לאפשר לכל אדם או ארגון להשתמש בו כמצע לעבודה עם בני נוער.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אסנת סוויד
תיאור: במקום מושבם הארעי באתר הקרווילות שבניצן, ליקטו גיבורי ספר זה את שברי חייהם, מביטים בערגה אל העבר האבוד. שאינם בני מקומם הינו מסע אתנוגרפי אל עולמם ואל נבכי הווייתם של תושבי גוש קטיף שנאלצו לנטוש את בתיהם ואת יישוביהם במסגרת תוכנית ההתנתקות בשנת 2005. שבע עשרה שנה לאחר הפרשה, מציג הספר לראשונה בפני הקורא הישראלי את הדרמה האנושית שחוללה ההתנתקות בקרב אנשי גוש קטיף ומעלה לתודעה את סוגיית ה"פליטוּת מבית" ואת השלכותיה רחבות ההיקף. הספר מפנה את אור הזרקורים לעבר מציאות החיים התוססת של תושבי אתר הקרווילות שבניצן בשנים שלאחר העקירה, חושף את הלכי רוחם, מתאר את התמודדותם עם המציאות המשתנה, ומנתח את מארג יחסיהם בינם לבין עצמם ובינם לבין החברה הישראלית. זהו בראש ובראשונה סיפורה הכואב של קהילה הקשורה בעבותות למקום אשר גם בעת אבדנו ממשיך להתוות את זהותה והתפתחותה. הספר מניח לרגע בצד את העיסוק בהיבטים הפוליטיים של הפרשה ומציע לקרוא את סיפורו של גוש קטיף ואת סיפורם של אנשיו כסיפור מעמדי-תרבותי-חברתי. סיפור, המגלם בתוכו במלוא החריפות את המתח שחווה קהילה החיה על קו התפר העדין שבין מרכזיות לשוליות. קריאה מרעננת זו שופכת אור חדש על המקרה ומאירה את פניה המורכבות של תופעת העקירה ממקום.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: ניסים אבישר, מימי חסקין
תיאור: הספר זיו נוצץ מדמע בוחן מקרוב היבטים שונים של סוגיית המזרחיות כפי שהיא באה לידי ביטוי בישראל כיום. במשך עשורים רבים קיבלה סוגייה זו יחס של השתקה וביטול על ידי הממסד וההגמוניה הישראלית. אסופת מאמרים זו מישירה מבט נוקב אל הסוגייה המזרחית ודנה בפערים, גילויים של אי-צדק וכתמים הנקשרים בה, תוך התמקדות בשתי זירות שבהן השפעתם של אלה בולטת במיוחד: שדה החינוך והמרחב התרבותי. מאמרי הספר מציגים שורה של ניתוחים ביקורתיים של יחסי הכוח בזירות הללו ומבררים את השלכותיהם בתחומי החינוך והתרבות. הם קוראים לתיקון חברתי ומציעים דרכים מגוונות לצמצום אי-שוויון על רקע עדתי. בתוך כך משורטטים תוויה של תרבות מזרחית מפוארת.
רסלינג
מאת: לי כהנר, גלעד מלאך
תיאור: החברה החרדית היא חברה מגוונת, מורכבת ודינמית, יחידה ומיוחדת ברבדים מסוימים ודומה לכלל החברה ברבדים אחרים. מהם פניה היום, אילו מגמות מסתמנות בה מאז תחילת שנות האלפיים, במה מתבטא ים מאפייניה הייחודיים לעומת כלל החברה, ובמה היא דומה לה?

החברה החרדית בישראל גדֵלה בשני העשורים האחרונים בקצב מהיר ועוברת שינויים מואצים, תולדה של השתלבותה הבלתי נמנעת בחברה הכללית. מעצבי מדיניות וחוקרים, ארגוני המגזר השלישי, אנשי תקשורת והציבור הרחב – כולם סקרנים ורוצים לדעת עוד על התהליכים הללו, אך כדי להשלים לעצמם את התמונה חסרים להם נתונים ומידע שיטתי מהימן ועקבי. שנתון החברה החרדית בישראל 2021 מכנס בפעם השישית במקום אחד את מרב המידע הכמותי הקיים היום על החברה החרדית הישראלית ומסרטט תמונה שלמה ומעודכנת שלה על בסיס מידע סטטיסטי וניתוח נתונים בתחומים רבים וחשובים - דמוגרפיה, חינוך, רווחה ורמת חיים, תעסוקה, אורחות חיים, דפוסי הצבעה, דיור ומשפחתיות. מקום מיוחד בכרך זה ניתן לניתוח דפוסי השימוש באינטרנט במגזר החרדי.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: גלעד מלאך, לי כהנר
תיאור: החברה החרדית היא חברה מגוונת, מורכבת ודינמית, יחידה ומיוחדת ברבדים מסוימים ודומה לכלל החברה ברבדים אחרים. מהם פניה היום, אילו מגמות מסתמנות בה מאז תחילת שנות האלפיים, במה מתבטאים מאפייניה הייחודיים לעומת כלל החברה, ובמה היא דומה לה? החברה החרדית בישראל גדֵלה בשני העשורים האחרונים בקצב מהיר ועוברת שינויים מואצים, תולדה של השתלבותה הבלתי נמנעת בחברה הכללית. מעצבי מדיניות וחוקרים, ארגוני המגזר השלישי, אנשי תקשורת והציבור הרחב – כולם סקרנים ורוצים לדעת עוד על התהליכים הללו, אך כדי להשלים לעצמם את התמונה חסרים להם נתונים ומידע שיטתי מהימן ועקבי. שנתון החברה החרדית בישראל 2020 מכנס בפעם החמישית במקום אחד את מרב המידע הכמותי הקיים היום על החברה החרדית הישראלית ומסרטט תמונה שלמה ומעודכנת שלה על בסיס מידע סטטיסטי וניתוח נתונים בתחומים רבים וחשובים – דמוגרפיה, חינוך, רווחה ורמת חיים, תעסוקה, אורחות חיים, דפוסי הצבעה, דיור ומשפחתיות. כן נידונה בכרך זה השפעתה של מגפת הקורונה על החברה החרדית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: תמר הרמן, אור ענבי, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
תיאור: מדד הדמוקרטיה הישראלית מציע הערכה שנתית של איכות הדמוקרטיה הישראלית. לצורך זה נערך מדי שנה בשנה, 19 שנים ברציפות, סקר רחב במדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית. מטרתו של המדד לעמוד על המגמות בחברה הישראלית בשאלות כבדות משקל הקשורות להגשמת הערכים והיעדים הדמוקרטיים ולתפקוד של מערכות השלטון וממלאי התפקידים הנבחרים. ניתוח התוצאות מבקש לתרום לדיון הציבורי על מצב הדמוקרטיה בישראל וליצור מאגר מידע רחב שיעמיק את הדיון בנושא.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: תמר הרמן, איילת רובבשי-שטרית, אברהם ריטוב, אלה הלר
תיאור: מדד הדמוקרטיה הישראלית מציע הערכה שנתית של איכות הדמוקרטיה הישראלית. לצורך זה נערך מדי שנה בשנה, 18 שנים ברציפות, סקר רחב במדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית. מטרתו של המדד לעמוד על המגמות בחברה הישראלית בשאלות כבדות משקל הקשורות להגשמת הערכים והיעדים הדמוקרטיים ולתפקוד של מערכות השלטון וממלאי התפקידים הנבחרים. ניתוח התוצאות מבקש לתרום לדיון הציבורי על מצב הדמוקרטיה בישראל וליצור מאגר מידע רחב שיעמיק את הדיון בנושא.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עירית עמית-כהן
תיאור: מה יוצר שייכות וקרבה למרחב שבו חיה קהילה? כיצד מתרחש הקשר ואיזה פריטים משתתפים בו?
ספר זה בא לבחון קבוצה של פריטים במרחב הקיבוצי המעצבים את הקשר למקום בקהילה המצויה בתהליכי שינוי פיזי, חברתי, כלכלי ואידיאולוגי. מדובר בנכסי מורשת תרבות פיזיים, כגון מועדון, שטח פתוח ושמורה מתוחמת, שדרת עצים וגן מעוצב, יצירת אמנות, נכס היסטורי, ובלשון חברי קיבוץ: 'חצר הקיבוץ'. הרצון לדון בנכסי מורשת התרבות של החברה הקיבוצית נובע מן ההכרה שלנכסים אלה פוטנציאל להקל על השינוי בחברה הקיבוצית ובאמצעות טיפוחם לקדם את מעורבות הקהילה על כל קבוצותיה וגווניה.

כדי לבסס גישה זו, נערך בשנים 2007 - 2009 מחקר רחב בעשרים קיבוצים, פרוסים במרחבי הארץ, בצפון, במרכז ובדרום. ספר זה מציג את תוצאות המחקר, אך לא מסתפק בכך. הוא מוגש לחברה הקיבוצית לחיזוק חוסנה ולעודדה להתייחס לנכסים אלה בתכניות המקדמות את פיתוחו של הקיבוץ המתחדש.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יאיר יאסן
תיאור: על סמך ראיונות אישיים שערך המחבר עם עשרות פעילי מחאה מקבוצות מיעוט שונות מתאפשרת הצצה מבפנים על המחאות החברתיות שמטלטלות את ישראל של תחילת המאה ה-21 ומאיימות להעמיק את קרעיה הפנימיים. ספרו החשוב של יאיר יאסן מספק מבט עומק השוואתי על שלוש זירות מחאה סוערות אך שונות לחלוטין בישראל: הימין-הרדיקלי בגדה המערבית, הבדואים בנגב, ויוצאי אתיופיה. כל אחת מהזירות מתאפיינות ברקע, נסיבות וביטויים שונים של התנגשויות אלימות בין פעיליה לבין סוכני המדינה, התנגשויות שכולן, על פניו, מנוגדות לאינטרסים של חבריה. מחאות ועימותים אלימים בין אזרחים לרשויות המדינה מעוררות עניין ציבורי, תקשורתי ומחקרי. הפעלת אלימות מדינתית היא חלק מהמונופול על האלימות המופקד בידי המדינה, והיא מלמדת, בין השאר, על מעמדם של מי שהיא מופעלת נגדם ועל מקומם בהיררכיה של האזרחות. ספר זה מציע זווית נוספת לדיון באלימות פוליטית, זו של אזרחים כלפי רשויות המדינה והחוק. מה ניתן ללמוד מהמחאה האלימה על הלגיטימיות הנתפסת של המדינה בעיני הפעילים? על האמון במשטרה? על מעמדן של הקבוצות המעורבות באלימות? ועל הדרך שבה פעילים מפרשים את האלימות שבה לקחו חלק, במתכוון או שלא במתכוון?
רסלינג
מאת: אריה קיזל
תיאור: הנרטיב הממוקף – הנרטיב המזרחי החדש שעומד במרכז השיח המזרחי הרדיקלי – יוצא נגד שלילת הציונות את המזרחיות-ערביות ומעמיד את עצמו כאלטרנטיבה זהותית, אינטלקטואלית ואסרטיבית. ספרו של אריה קיזל בוחן את עלייתו והתבססותו של הנרטיב המזרחי אשר מהווה נקודת ציון במאבק הנרטיבים המתנגשים כביטוי לרצונן של זהויות לבטא את עצמן כנפרדות והיברידיות באתרי הישראליוּת. המחבר בוחן בדקדקנות את מקורותיו הפוסט-קולוניאליסטים והאנטי-ציוניים של הנרטיב המזרחי ואת המתקפה האינטלקטואלית שהוא מבצע על עצם הלגיטימציה של הציונות, כמו גם על מוסריות הפתרון המדינתי שיצרה. עמדה נרטיבית חדשה זו מכירה בקשיים ההיסטוריים של חתרנותה, אשר מוצגת כאמנציפטורית ובעיקר כמוסרית. היא מתחברת ביסודותיה לנרטיב הקורבני הפלסטיני, ובגרסתה הרדיקלית מבקשת לחבור אליו כדי ליצור מרחב חדש שייתן עדיפות לערביות – תרבותית, שפתית ואף פוליטית. במסגרת זו עתיד להתקיים פירוק הקולוניאליזם הציוני ביחס למשטר האמת, שיח הידע והכוח השליט, לצד התגברות קולות ונרטיבים אחרים במסגרת נקודת המפגש בין אנטי-ציונות לפוסט-מודרניות. באמצעות מודל נרטיבי תלת-שלבי בוחן המחבר את ניסיונו של הנרטיב המזרחי לאתגר את גבולות השיח הישראלי, להתנתק מהפרוגרמה הציונית ההגמונית ולהציג תוכנית נרטיבית שתאפשר הבניית דגם רב-תרבותי, אנטי-קולוניאלי, שישקם את הערביות-מזרחיות המרחבית. המחבר פורס את קולות ההתנגדות לנרטיב המוצע ומנתח את הסיבות לשלב הקורבני שאליו הגיע ובו הוא ממולכד במציאות החברתית והקפיטליסטית שנוצרה בישראל של אשכנזים, מזרחים וילדיהם המשותפים.
רסלינג
מאת: עירית קינן, עירית הרבון
תיאור: ביטחון איננו רק עניין צבאי. זוהי סוגיה אזרחית, שלה מגוון היבטים. הטענה המרכזית של הספר היא שמי שתרבותם מבוזה ומודרת, שמופגנות כלפיהם התנהגויות גזעניות, או שהם מתקשים להגיש לילדיהם ארוחה מספקת אינם יכולים לחוש ביטחון; גם אזרחים ואזרחיות שממשלתם מערערת על הלגיטימיות שלהם משום שעמדותיהם מנוגדות לאלה שלה אינם יכולים להרגיש בטוחים. זאת ועוד, מאבקי זהות בין קבוצות חברתיות שונות משפיעים גם על תחושת הביטחון של המשרתים בצבא. התפתחות הדיון בסוגיות כאלה הובילה בעשורים האחרונים להבנה שהגבלת שיח בביטחון למובנו הצבאי בלבד מאפילה על חשיבותם של היבטים אזרחיים חיוניים לביטחונם האישי של בני האדם, ובהם זהות מגדרית ואתנית, תרבות, שיח דמוקרטי, איכות סביבה, חינוך ורווחה. הספר מאתגר את צורת החשיבה הרגילה על סוגיית הביטחון, ומנתח את התהליכים שמובילים לנסיגה בתחושת הביטחון האזרחי בישראל. הפרקים משקפים דאגה עמוקה של חוקרות וחוקרים מן השורה הראשונה באקדמיה מהידרדרות התשתית הדמוקרטית ומהתערערות תחושת הביטחון האנושי והאזרחי בישראל. מדינה קרועה מבפנים, טוענים הכותבים, איננה יכולה להעניק לאזרחיה תחושה של מוגנות גם כשהגבולות הפיזיים מאובטחים.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: הגר להב
תיאור: חילוניות מאמינות הוא ספר מקורי ופורץ גבולות שמתחקה אחר ה"אנומליה", לכאורה, של חילונים-מאמינים, תוך שילוב של תחומי דעת – סוציולוגיה, תיאולוגיה יהודית ונוצרית, לימודי דתות ומחשבה פמיניסטית. הספר מצביע על היקפה הגדול יחסית של התופעה (לפי אומדן גס, כרבע מן האוכלוסייה היהודית בישראל הם חילונים-מאמינים), מזהה קולות פמיניסטיים חדשים של נשים חילוניות-מאמינות ומביא לקדמת הבמה את סיפוריהן. הוא ממחיש באופן משכנע שחילוניוּת אמונתית איננה אנומליה חברתית, אלא מרכיב זהות נפוץ למדי בישראל שטרם נחקר בשל היאחזות בלתי ביקורתית בהנחות אפיסטמיות שגורות; בעיקר ההנחה המקדמית שלפיה דת וחילוניות, או אמונה וחילוניות, הן קטגוריות מנוגדות. מעבר לעושרו הנרטיבי, הספר מציע מסגרת תיאורטית חדשה המשלבת סוציולוגיה של החילוניות (שבה החילוניות אינה ברירת מחדל ואינה קטגוריה שקופה) וסוציולוגיה של האמונה (שבה האמונה אינה תופעה דתית בלבד), ומדגיש את ההיבטים הממוגדרים של התופעה והשלכותיהם. כל אלה מתווים אפשרות ראשונית למחשבה תיאולוגית יהודית פוסט-חילונית ופמיניסטית בישראל.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: יובל דרור
תיאור: הפסוק התנ"כי "היֵלכו שנַים יחדָו, בלתי אם נועדו?" (עמוס, ג, ג) זכה לפירושים שונים. המבוא לספר זה וכל מאמריו עוסקים בביטוייה השונים של היהדות הקיבוצית עוד מימיו הראשונים של הקיבוץ ובמשך יותר ממאה שנות קיומו. ארבע סוגיות עיקריות בספר: התיקוף (פֶּריודיזציה) של תולדות היהדות בקיבוץ; ההבדלים בין התנועות הקיבוציות ביחסן הדואלי ליהדות; התכנים הטקסטואליים והאינטר-טקסטואליוּת ביהדות הקיבוצית – חגים, טקסים ועוד, וכן המסגרות והכלים החדשניים שיצר הקיבוץ כחלק מהחלוציות התרבותית שלו. (המאמרים מובאים כאן בקיצור שמם.)

השער הראשון - תולדות "היהדות הקיבוצית" - מציג שבעה היבטים: "יהדות, יהודים וקיבוץ בראשי פרקים" מאת מוקי צור; "שיח הקיבוץ והיהדות: על מה הדיון?" מאת משה שנר; אייל ברנדייס על "הפנים היהודיות של האידֵאולוגיה הקיבוצית"; טל אלמליח על "זיקת 'השומר הצעיר' לדת ולמסורת היהודית בשנים 1935–1982". שני מאמרים היסטוריים-סוציולוגיים עוסקים בדוריות ובין-דוריות: "החזרה לארון הספרים היהודי כמקור לגיבוש זהות יהודית-קיבוצית" מאת אלון גן, ו"טקסים וריטואלים בקבוצות הצעירים השיתופיות במרחב החילוני בישראל" מאת נעמה אזולאי, קבוצות שממשיכות את דרך הקיבוץ לשיטתן ברחבי הארץ.

השער השני - קיבוץ ויהדות באמנות מציג את הנושא מבעד לשלוש סוגות אמנותיות: אמנות פלסטית ומוזֵאולוגיה: "גולה ויהדות ב'משכן לאמנות עין חרוד' ובתנועת הקיבוץ המאוחד" מאת גליה בר-אור; ספרות: "על חיפושי דרך רוחניים ב'מעגלות' ו'השער נעול' לדוד מלץ" מאת שולה קשת, וטקסי חג: "ייחודו של החג הקיבוצי ותרומתו לתרבות הישראלית כמשתקפים ביצירתו והגותו של מתתיהו שלם" מאת נורית פיינשטיין.

השער השלישי - קיבוץ ויהדות במכללות החינוך הקיבוציות מביא את מאמרו של שי פרוכטמן "החינוך היהודי בהגותו החינוכית של מרדכי סגל", ואת מאמרה של שרה שדמי-וורטמן "חברותא: תורה, עבודה גמילות חסדים בקהילה עירונית ובקיבוץ המתחדש". חותמים את הספר דוד מיטלברג ורוברטה בל-קליגלר במאמרם "'עמיות יהודית' הלכה למעשה: 25 שנות פרויקט אורן במכללה האקדמית לחינוך אורנים".
מוסד ביאליק
מאת: אבי דבוש
תיאור: בשנת 2015 התמודד אבי דבוש לבחירות במפלגת מרצ. השמאל הפסיד ונשמעו קולות כגון "הפריפריות מצביעות למי שדופק אותן". דבוש ארגן עשרות מפגשים בפריפריות הגאוגרפיות והחברתיות של ישראל וחיבר שמאל וימין, יהודים וערבים, ערי פיתוח וקיבוצים. הוא למד להבין, שבמערכת הפוליטית הנוכחית אף אחד לא סופר את הפריפריות, ולא משנה באיזה מחנה פוליטי הוא. זהו הפצע הגדול והמדמם של החברה הישראלית, וגם הסיכוי הגדול. כדי לבנות כאן חברת מופת, אנחנו חייבים להפסיק את רמיסת הפריפריות. למהפכה הזאת נחוצים שפה וידע. רק כך "מבני עניים תצא תורה", כמאמר התלמוד. בעברית ובערבית, בכל צבע, מגדר ומוצא. הגיע הזמן. הספר הזה מבקש לבחון את הנושאים הדורשים שינוי ולהציע כיוונים לתחילתו של שינוי זה.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: נסים ליאון
תיאור: הספר המצנפת והדגל: לאומיות־שכנגד בחרדיות המזרחית מציע מיפוי של מערכת היחסים, הסמלית והפרקטית, בין דגל הלאום והממלכתיות הגלומה בו ובין "המצנפת", המגלמת את התיאולוגיה הפוליטית של החרדיות המזרחית בהנהגתו של הראשון לציון הרב עובדיה יוסף, כפי שהתגבשה ביתר שאת למן שנות השמונים של המאה הקודמת. הספר משרטט את דיוקנה של הלאומיות בזרם החרדי־מזרחי וטוען כי בניגוד לעמדה המסויגת והאינסטרומנטלית של החרדיות האשכנזית ביחס לציונות, עמדת הזרם המרכזי בחרדיות המזרחית כלפי מוסדות המדינה הייתה פרגמטית יותר, גם אם התאפיינה בדואליות בין נכונותו לקבל אחריות על מוסדות אלו לבין גישתו הלעומתית כלפיהם. פרקי הספר פורשים את התנאים ההיסטוריים, האתניים, הפוליטיים והקהילתיים שהובילו לשניות זו ואת אסטרטגיות הניווט והתמרון בין מוסדות המדינה, החרדיות האשכנזית והציונות הדתית.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: חני מן-שלוי
תיאור: בספר מהאולטרה-סאונד לצבא חני מן-שלוי מעיזה להישיר מבט אל לב ליבה של חווית ההורות הישראלית ולחשוף את הדרמה הרגשית החבויה בליבות ההורים לבנים בישראל המגדלים בנים בצל הידיעה שבגיל 18 בנם יתגייס וחייו עלולים לעמוד בסכנה. בפעם הראשונה בישראל נערך מחקר בנושא, אשר על סמך ממצאיו משורטט מסלול התפתחות הגבריות הישראלית. הספר מגלה כיצד ידיעת הגיוס, על רקע ההיסטוריה היהודית בכלל והשואה בפרט, מעצבת לאורך התפתחות וגדילת הבן את דפוסי ההורות, ובאופן מפתיע משפיעה ומעצבת גם את היחסים הזוגיים. מהאולטרה-סאונד לצבא צולל אל תוך תהליכי ההתפתחות הנחווים על ידי הגבר הישראלי הצעיר עד לגיוסו; הוא בוחן את דימויו של הגבר כחייל פשוט וקצין, את יחסיו המשתנים עם הוריו ואת חוויותיו מרגע השחרור מהצבא – תהליכים המשפיעים על התפתחותו מנער לגבר.
רסלינג
מאת: יאיר אורון
תיאור: הספר זהויות ישראליות הוא מחקר אמפירי ראשון מסוגו והיקפו אשר עוסק בשאלת הזהויות הישראליות – אחת הבעיות המרכזיות והאקטואליות של החברה הישראלית בימינו. המחקר מקיף ארבעה דגמים של תת-זהויות יהודיות-ישראליות: הלא-דתית (החילונית); המסורתית; הדתית-לאומית והדתית-חרדית. לצדן ולעומתן מוצגת במחקר הזהות הערבית (הפלסטינית) הישראלית, אשר גם היא אינה מקשה אחת. הספר מנתח שני מחקרי זהות שנערכו בשנים 1990 ו-2008, בקרב סטודנטים יהודים-ישראלים וערבים (פלסטינים)-ישראלים. נידונים בו המרכיבים הבאים: "העם ואני", "השואה ואני", "הנכבה ואני", "האני והאחר" (עמדות הדדיות של יהודים כלפי ערבים ולהפך), "המדינה ואני", "הדת ואני". בעוד שהשואה מהווה נדבך מרכזי בזהות היהודית-ישראלית, הנכבה מהווה גורם מרכזי בזהות הערבית (הפלסטינית) הישראלית. לכל הישראלים, הן היהודים והן הערבים, משותפת הזהות הקורבנית, אך, כמובן, זהויות הקורבן הן שונות, לעתים גם קוטביות. באמצעות מחקר זה מתריע המחבר על כך שכישלון בחינוך לדמוקרטיה, לפלורליזם ולדו-קיום עלול להחריף ולהסלים את מערכת היחסים השברירית בלאו הכי בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית. עלינו לעסוק באינטנסיביות בחינוך משמעותי נגד גזענות, להודות שהיא מצויה בקרבנו ולהכיר בכך שאנו-עצמנו איננו רק מושא לגזענות, אלא גם נשאיה של גזענות.
רסלינג
מאת: יפעת נבו
תיאור: בטנגו עם אלוהים הוא ביסודו ”מסע חיפוש“ אחר האוטונומיה האישית של האישה, מחקר בנבכי התרבויות היהודית והמערבית שמשימתו להגיע להבנת ”מקומה“ של האישה בחברה הפטריארכלית בתרבויות אלה. הספר נסמך על עבודת הדוקטורט של המחברת ומציג שתי תפיסות עולם קוטביות של היהדות כלפי האישה: זו שבמקור המקראי, המאדירה בקנון דמויות הנשים לא מעטות ומעניקה להן הילה של גיבורות תרבות, וזו שביהדות ההלכתית, הסוגרת את האישה בכלוב הביתי ומשעבדת אותה לאינטרסים הבלבדיים של הגבר. המחברת, כחוקרת בתחום התאטרון והתרבות, פיתחה את ”הקריאה התאטרונית“ כטלסקופ לקריאה לא משוחדת של סיפור הבריאה, מגילת אסתר, מלחמת דבורה וסיפורן של נשים מופלאות אחרות ומגלה בכל אלה עולם אחר לחלוטין מזה שסופר לנו כל השנים דרך הפריזמה ההלכתית המעוותת. בטנגו עם אלוהים נותן ביטוי, באמצעות הקריאה התאטרונית, לקריאה שונה של המציאות העכשווית ולדמויות הנשים במרכזם של רבים מהמחזות הישראליים בני ימינו. הקריאה התאטרונית מהווה גם מעין מיקרוסקופ המאפשר לחוקרת לחשוף את המניעים ואת האינטרסים הניצבים מאחורי הביקורת למיניה, שהגברים הקפידו לשמר בידיהם בקנאות במשך הדורות בלי להירתע גם משימוש בשקרים, בחצאי אמיתות ובעיקר בהדרה של נשים מגישה ישירה למקורות עצמם. הספר מציג גם תמונה עכשווית של גישה זו, הן בתרבות הישראלית והן בחוקיה, ומצביע על ”הטריקים והשטיקים“ שעדיין בשימוש בחיי היום-יום כדי להנציח את שעבודה של האישה. בטנגו עם אלוהים הוא ספר מחקר פמיניסטי נועז וחושפני שמוציא את הנשים מעמדת המגננה המסורתית ומעניק להן – על בסיס חוקי הבריאה המקראיים – מקום נכבד בעולם הדעת, התרבות והמציאות.
אוריון הוצאה לאור
מאת: אורנה ששון-לוי, עדנה לומסקי-פדר
תיאור: מדיניות הצבא בישראל ביחס לנשים השתנתה מאוד בשני,  העשורים האחרונים והיא מאותגרת מכיוונים שונים. בשנת 2017 למשל, שיעור הנשים שהתנדבו לתפקידי לחימה היה הגבוה ביותר זה שנים, אולם בה בעת פתיחת תפקידים קרביים לנשים וביטול ההפרדות המגדריות בקורסים צבאיים מעוררים התנגדות קשה בתוך הצבא ומחוץ לו. המשטר המגדרי של הצבא שוב אינו מבנה אחיד וקוהרנטי כפי שהיה בעבר; זהו שדה דינמי הפועל בהשפעתם של כוחות מנוגדים והוא משליך לא רק על נשים אלא גם על גברים ועל תפיסות של גבריות בצבא.
לפיכך, ההנחה ביסודו של הספר מגדר בבסיס : נשים וגברים בשירות הצבאי היא כי הצבא הוא ארגון הטרוגני; ארגון שיש בו מופעים שונים של שוויון ואי־שוויון מגדרי בזירות שונות והוא מנהל יחסים רבי־פנים עם החברה האזרחית. המאמרים באסופה זו אינם מתייחסים עוד לגברים ולנשים כאל קטגוריות חברתיות אחידות, אלא בוחנים את משמעותו של השירות הצבאי עבור קבוצות שונות המשרתות בתפקידים שונים. הם עוסקים במופעים הגלויים והסמויים של האי־שוויון המגדרי בצבא, בוחנים את המפגש בין מגדר, מעמד, אתניות ודת בארגון הצבאי, ומציגים את האפשרות להתמקח עם הארגון הצבאי ואף להתנגד לו.
השינויים הארגוניים שחלו בצבא בישראל והפרספקטיבות התיאורטיות שהתרחבו במרוצת הזמן הביאו להתפתחותו של שדה מחקר תוסס ואינטנסיבי שעניינו צבא ומגדר בישראל. ואולם בספר זה נאספים יחד לראשונה כותבים בולטים בתחום, חוקרות וחוקרים מתחומי ידע שונים - וציולוגיה, אנתרופולוגיה, מדע המדינה, לימודי מגדר, לימודי תרבות, קולנוע וספרות. האסופה פורשת מגוון רחב של מאמרים המאורגנים סביב ארבעה נושאים הבונים את שערי הספר: זהויות צבאיות; המדיניות המגדרית בצבא; היחסים בין צבא למשפחה; והתנגדות למלחמה ולכיבוש בישראל כיום.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: אביעד מורנו, נח גרבר, אסתר מאיר-גליצנשטיין, עופר שיף
תיאור: באסופה "ההיסטוריה הארוכה של המזרחים" נבחנות חלוקות כרונולוגיות, גיאוגרפיות, חברתיות ותרבותיות שגורות שמעצבות את חקר ההיסטוריה המודרנית של יהודי ארצות האסלאם. המושג 'ההיסטוריה הארוכה' מבטא קריאת תיגר על התפיסות הרואות בהגירת יהודים מאזורים אלה 'קו תפר' החוצץ בין ההיסטוריה שלהם בארצות מוצאם השונות ובין הפיכתם ל'מזרחים' בישראל. מחברות ומחברי עשרים ושלושה המאמרים שבאסופה עשירה זו מציעים נקודת מבט חדשה על התעצבות היחסים הבין-אתניים בישראל, על ההגירה מארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה ועל הגבולות הגיאוגרפיים הרחבים שבהם התעצבה ההיסטוריה המודרנית של יהודי ארצות האסלאם, תוך כדי מגע בין קבוצות שונות באזורים שונים. זהו אפוא מתווה להיסטוריוגרפיה חדשה החוצה את הגבולות המצומצמים שיוחדו לנושא זה בהיסטוריוגרפיה הישראלית במשך רוב שנותיה. מחקריהם של ראשוני החוקרים בתחום זה ושל ממשיכיהם מכונסים כאן ומביאים לידי ביטוי את העניין ההולך וגובר בעשורים האחרונים בהיסטוריה של יהודי ארצות האסלאם, את הסתעפות המחקר, חידושיו ומגוון נושאיו, ובעיקרם הקשרים שהתקיימו בארצות האסלאם בין קהילות שונות, אשר אפשרו ליהודים לפתח מנעד של זהויות מרובות.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: ענבל פלד
תיאור: הספר PHOTO IS:VOICE מבקש להוות שופר לאוכלוסיות מוחלשות מרחבי הארץ, וכן לתת במה מכובדת לצילום ככלי להשמעת קול ולשינוי חברתי. תקוותנו כי הקהילות המוצגות בספר, לצד עוגנים תיאורטיים והיסטוריים, יהווה נקודת ציון לאנשי מקצוע בתחום, באופן שיאפשר למידה משותפת, ויטביע חותם על שיח הצילום החברתי.
PHOTO IS:RAEL
מאת: מאירה וייס
תיאור: על גופתם המתה הוא הספר הראשון בעברית אשר דן בהיבטים החברתיים והתרבותיים של השיח והפרקטיקה במרכז הלאומי לרפואה משפטית בישראל, באבו כביר. הציבור הישראלי נחשף לרפואה המשפטית בעיקר דרך סדרות טלוויזיה זרות, כשבתוך כ-45 דקות מגלים הרופאים המשפטיים בוודאות את סיבת המוות או את זהות הגופות האלמוניות. הציבור הישראלי למד על המכון גם דרך העיתונות הישראלית שהתייחסה למכון מחד גיסא כגיבור-על בתקופות של פיגועים, ומאידך גיסא כשודד האיברים הגדול. בכל אלה נדון המכון כישות מבודדת מהחברה שבתוכה הוא ממוקם. לעמת זאת, ספרה של מאירה וייס דן בפעילותו של המכון כפועל יוצא של היותו חלק מהחברה הישראלית. כל אחד מפרקי הספר דן בפרשיה חברתית אחרת ובתפקידו של המכון ביחס אליה. הפיגועים, הטיפול והזיהוי של גופותיהם של חיילים, זיהויים של "ילדי תימן", קצירת גופות ללא הסכמה מדעת, רצח נשים יהודיות ולא-יהודיות, מהגרי עבודה, קביעת סיבת המוות של הילד הפלסטיני חילמי שושה, נתיחתם של "מחבלים" פלסטינים, השיח על הנתיחה של יצחק רבין – כל אלה ועוד נדונים בספר הנוכחי, והם מיוחסים לתהליכים חברתיים ותרבותיים אשר מאפשרים את השיח והפרקטיקה של המכון. על גופתם המתה מבוסס על מחקר אנתרופולוגי שארך מספר שנים, אשר כלל שהייה ותצפית משתתפת במחלקות השונות של המכון (חדרי נתיחות, משרד קבלת משפחות, מעבדה ביולוגית), ראיונות עם צוות המכון ועם מי שקשורים למכון (בכירים במז"פ, מנהלי בנק העור בבית חולים הדסה) וניתוח מסמכים. הספר רווי בציטוט חלקים גולמיים מיומני השדה של המחברת, לצד תיאור התמודדותה האישית עם עריכת מחקר אנתרופולוגי במכון לרפואה משפטית.
רסלינג
מאת: זאב לרר
תיאור: הקב"א, מכשיר המיון הראשי והראשוני הקובע את גורלם הצבאי של המתגייסים והמתגייסות, התגבש ועוצב בשנות החמישים של המאה העשרים. במשך השנים נוצרו סביבו שמועות, מיתוסים ואגדות אורבניות, אך הוא נותר עמום ואפוף מסתורין, בגדר "קופסה שחורה". הספר הקוד האתני: קב"א, מזרחים, אשכנזים פותח את הקופסה השחורה הזאת. הוא מבוסס על מחקר ראשון מסוגו, המקיף את כל חיילי צה"ל משנות החמישים ועד סוף שנות התשעים. על סמך בחינה של מאות מסמכים שעד לפני זמן לא רב היו חסויים, הספר מתאר את תהליכי קבלת ההחלטות סביב מכשיר הקב"א; וחושף שלל נתונים המלמדים על הפערים בין אשכנזים למזרחים בציוני הקב"א, על מקורות הפערים האלה, ובעיקר על ההשפעה שלהם על הריבוד האתני בצה"ל.
הקוד האתני, ספרו של זאב לרר מציע מבט סוציולוגי מעמיק וחדשני על השאלה כיצד פועלת פרקטיקה של גזענות ממוסדת בארגון מודרני וכיצד היא מתאפשרת. ההתחקות על קורותיו של הקב"א חושפת סיפור כואב בעל מעמד מכונן בעיצוב היחסים בין מזרחים לאשכנזים בישראל, ומתארת את הדיכוי התרבותי והפוליטי של יוצאי ארצות ערב דווקא בתוך מוסד שהבטיח להם שוויון, שותפות וכבוד לאומי.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: אסף מלחי
תיאור: ספר זה עוסק במידת השפעתו של השירות הצבאי על המובּיליות ועל ההשתלבות החברתית־כלכלית של קבוצות מהפריפריה החברתית בישראל, שחלקן הדמוגרפי ומשקלן החברתי־כלכלי בציבור הישראלי ובשורות הצבא הולך וגדל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: איתן רגב, גבריאל גורדון
תיאור: בזכות מתודולוגיה חדשנית ובסיס נתונים עשיר, מחקר זה מספק לראשונה אומדן מהימן של קצב והיקף המעברים בין הזרמים בדת בקרב האוכלוסייה היהודית (ובפרט במגזר החרדי). אלגוריתם חדש שפותח לצורך המחקר אִפשר לזהות ברמת דיוק גבוהה מאוד פרטים אשר גדלו בילדותם במשפחה חרדית אך אינם מגדירים את עצמם חרדים בבגרותם (ולהפך). כאמצעי בקרה נבדק גם שיעור הילדים שנשלחו למוסד לימוד לא־חרדי (בגיל תיכון) מתוך כלל הילדים שהוריהם גדלו והתחנכו בבית חרדי — והתקבלו תוצאות דומות מאוד.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: שוקי פרידמן
תיאור: האם החברה החרדית משתלבת בהדרגה בחברה הישראלית? כמו כל קבוצה אנושית, גם החברה החרדית השתנתה ב-20 השנים האחרונות. יותר חרדים משולבים במעגלי העשייה, וישנם חרדים המאמצים דפוסי חיים וערכים מודרניים ודמוקרטיים. אבל השאלה היא היכן בחברה החרדית או באיזו תת-קהילה וזרם בתוכה התחולל השינוי הזה, והאם מדובר בשינוי משמעותי בחברה החרדית שמסמן זרם שילך ויתגבר או שהשינוי מינורי ואינו משיג את הגידול הדמוגרפי של הקהילה החרדית?
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: בנימין בראון
תיאור: בעשורים האחרונים החברה החרדית עוברת תמורות ניכרות בכמה היבטים מכריעים: גברים חרדים רבים יותר יוצאים לעבוד; החינוך החרדי הולך ומתגוון, ובשוליו מתרבים דגמים פתוחים יותר; התקשורת החרדית נעשית חופשית יותר, אם כי עדיין כפופה למנגנוני לחץ לא מעטים; האישה החרדית מודעת יותר למקומה בביסוס הסדר החברתי הקיים; האפליה העדתית צפה ביתר חריפות; החוזרים בתשובה תופסים בהדרגה את מקומם כמגזר עצמאי למחצה; היוצאים בשאלה מתרבים, וכך גם הנוער הנושר, המידרדר לא אחת למעגל העבריינות וההתיישבות החרדית בפריפריה הופכת למנוף התפתחות באזורים החדשים, אך במקרים מסוימים גם למוקד של מתיחות. בד בבד מסתמנות תמורות ביצירה החרדית: גוונים חדשים בלמדנות ההלכתית, ובעיקר בפסיקה ההלכתית, ויריעה הולכת ומתרחבת של ספרי הגות ומחשבה מוסיפים תוצרים חדשים לארון הספרים היהודי התורני.

כדרכה של חברה שמרנית, שום תמורה מן התמורות הללו אינה מתרחשת במהירות, ובוודאי לא בתנופת התלהבות מהפכנית. החרדים משתנים רק "בדיעבד", כשאין ברירה, ומי ששואפים לשינויים "לכתחילה", מתוך עמדה אידיאולוגית, נפלטים בדרך כלל ממעגל הלגיטימיות, או לכל הפחות נעשים חשודים. ואולם גם הם משתנים, כי אחרת אי אפשר. השינויים האלה אינם נוגעים רק "להם". ככל שהיהדות החרדית מתחזקת מבחינה מספרית, חברתית ופוליטית, כך השינויים שקורים "אצלם" נוגעים לכולנו. בשינויים הללו יש להתבונן, מצד אחד, במבט מפרק, הבוחן כל חתך לעצמו, ובה בעת, מן הצד השני, גם במבט מרוכז, המלכד את כל החתכים לתמונה שלמה. את זאת מבקש הספר הנוכחי להשיג. לאחר שהספר מדריך לחברה החרדית הציג את הגוונים הקבוצתיים ואת ההשקפות השונות שביהדות החרדית, בניגוד לדימוי השחור אחיד שלה, הספר שלפנינו מציג את הדינמיות המאפיינת חברה זו, הפעם בניגוד לדימוי הקפוא והמאובן שלה. גם ספר זה, כקודמו, כתוב במתודה אקדמית, המבססת את הטענות על נתונים, ועם זה מנוסח בשפה קולחת ושווה לכל נפש, בלא צורך בידע מחקרי קודם. 
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: זהר גזית
תיאור: המוות אינו רק מאורע ביולוגי נתון, הוא גם זירה של מלחמת תרבות על המשמעויות הנקשרות בו ועל האופן שבו יש לארגן אותו. אל מול המערכת ההגמונית שמפקחת על היבטים הקשורים במוות ומשמרת את הסטטוס-קוו, ספר מרתק זה מפנה זרקור אל ניסיונות לקדם תפיסות והסדרים חדשניים בחברה הישראלית בת-זמננו. במוקד הדיון עומדים שלושה ארגונים חברתיים: "בשביל החיים" הפועל לשינוי ההדרה החברתית של משפחות שבהן אירעה התאבדות, לצד העלאת העיסוק באובדנות על סדר היום הציבורי; "ליל"ך" אשר תומך באי הארכת חייהם של חולים סופניים שזהו רצונם, ובכך מאתגר את סמכותם הבלעדית של גורמי הרפואה לנהל את קץ החיים; ו"מנוחה נכונה" אשר מציע קבורות אזרחיות, ובכך מהווה חלופה לחברות קדישא שמופקדות על הרוב המכריע של בתי הקברות ליהודים ועל עריכת טקסי קבורה דתיים-אורתודוקסיים. זהר גזית מתבסס על גוף נתונים מקיף; הוא מציג ניתוח אינטגרטיבי ראשון מסוגו של ארגונים שהמשותף להם הוא קידום רפורמות שנויות במחלוקת בתחום המוות ופעילות שעלולה לעורר רתיעה חברתית והתנגדות של גורמי ממסד. פעילי הארגונים השונים "עושים את המוות", במובן של אתגור הסדר הקיים, במובן של עיצוב פרשנויות ייחודיות ביחס לסוף החיים והפצתן, על מנת לספק לגיטימציה לפעילותם ולהשיג את מטרותיהם. המושג "מוות חלופי", אשר מפותח במהלך הספר, מגשר על הדיכוטומיה, השכיחה בספרות המחקר, בין מודלים הגמוניים למודלים בלתי מקובלים ביחס למוות. פעילי הארגונים, אשר מומשגים כ"יזמי מוות חלופי", משלבים בין דחייה של המודלים הרווחים לאימוץ של מאפיינים ממודלים אלה והסתמכות סלקטיבית עליהם. אסטרטגיה זו מציגה דימוי מאיים פחות של הארגונים ומערערת על הגבולות הקשיחים בין המקובל והחתרני.
רסלינג
מאת: לי כהנר
תיאור: החברה החרדית היא אחת הקבוצות הדינמיות ביותר בחברה הישראלית, הן מבחינת השינויים בגודלה, הן במבנה הפנימי שלה והן בהשפעה הפוליטית–חברתית שלה על מרחב החיים הציבורי בישראל. החרדיות משתנה; פושטת ולובשת צורה.

ספר זה מתמקד במהלך ההתגבשות בחברה החרדית של ציר הזהות שבין שמרנות למודרניות ובמאפייניו. הוא מנסה לכמת, על סמך סקר ייעודי גדול, את גודלן של התת–קבוצות בה על ציר זה. החברה החרדית, על פי ממצאי המחקר, נחלקת לארבע קבוצות משנה: אולטרה–שמרנים, שמרנים, ״עם נגיעות מודרניות״ ומודרנים. הספר מבהיר ומתקף את מאפייניה של כל תת–קבוצה, את אורחות חייה, את עמדותיה ואת תפיסותיה בנקודת הזמן הנוכחית ובמגוון רחב של נושאים: מרחב וקהילה, חינוך, השכלה גבוהה, תעסוקה, אורחות חיים, תקשורת, פנאי ומגורים, וכן יחסם של חבריה לסוגיות של מגדר, מדינה, חברה וכלכלה.

הספר מתבונן במפת הזהויות החרדית ממעוף הציפור ומנסה להבין אם ניתן ללמוד על התת–קבוצות בה באמצעות טיפולוגיה זהותית חדשה זו שעל הציר שבין שמרנות למודרניות:  מהם גבולותיה של כל קבוצה? האם מתקיימת תנועה של זהויות בין הקבוצות? כיצד טיפולוגיה זו מתקשרת לחלוקות ולקבוצות המשנה על צירי הזהות האחרים בחברה החרדית - אתניים, תעסוקתיים, גילאיים ומגדריים? וכיצד זהויות אלו נעות בתוך הטיפולוגיה החדשה? הבחינה מתבססת על ההכרה בכך שזהו זמן של תמורה; זמן של זהויות נזילות, היברידיות, הנעות בין קולקטיביזם לאינדיווידואליזם, בין הרצון בסגרגציה לצורך באינטגרציה, בין זהות אתנית לזהות מעמדית ותעסוקתית.

החלוקה על הציר שבין שמרנות למודרניות המוצעת כאן, מלבד היותה כלי אקדמי ללימוד ולניתוח של החברה החרדית, היא גם כלי עבודה יישומי, מקצועי, איכותי ויעיל למקבלי ההחלטות שבתוך החברה החרדית, שכן התנועה שבין שמרנות למודרניות והמבנים הקבוצתיים  בתוכה מעסיקים מאוד את החברה החרדית, וגם מחוצה לה - בדיון התכנוני במגזר הציבורי ובמגזר השלישי הנוגע לחברה זו.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: ארי אנגלברג
תיאור: במודרנה המאוחרת נוצרה מציאות חדשה בחברות מערביות: צעירים אינם ממהרים להינשא ומעדיפים ליהנות מהחופש בטרם יתמסדו, ובמקביל הציפיות לגבי זוגיות ונישואים השתנו. שינויים אלה קשורים לתהליכי אינדיבידואליזציה ועלייה בחשיבות הפרט. בעשורים האחרונים תופעה זו הגיעה גם לציבור הציוני־דתי בישראל ונוצרו ריכוזים אורבניים של רווקות ורווקים דתיים , 'ביצות הרווקים'. בציונות הדתית נתפסה תופעה זו כבעיה, ובמשך השנים מיזמים מגוונים ניסו 'לייבש את הביצות'. הספר מתאר את המפגש בין הציונות הדתית לתופעה גלובלית זו כפי שהוא משתקף בנרטיבים של רווקים ורווקות דתיים. השאלות העומדות במוקד הספר הן: מה מייחד את תהליך החיזור בציבור הציוני־דתי ומה ניתן ללמוד ממנו על הציפיות לגבי זוגיות? כיצד מתמודדים הרווקות והרווקים עם המתח בין הנרטיב המערבי־ליברלי הגורס שיש לנצל את שנות הרווקות לצבירת חוויות, לבין ההשקפה הדתית המעודדת הקמת משפחה בגיל צעיר? מה הם האתגרים הנצבים בפני רווקות ורווקים בדת שהיא משפחתית וקהילתית? ומה עמדתם של רבנים ומחנכים ביחס לסוגיות אלה? הספר עוקב אחר סיפורם המרתק של מי שמצויים בחזית המפגש בין האורתודוקסיה למודרנה המאוחרת וחוצבים לעצמם מסלול חיים חדש, שדורות קודמים של יהודים שומרי תורה ומצוות לא הכירו.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: איל זק
תיאור: ספרו של איל זק פותח צוהר לעולמם הנסתר של גברים דתיים ונשואים הנמשכים לבני מינם. באמצעות קולותיהם המגוונים מציג הספר את המורכבות הרבה בחייהם המאופיינים במתח מתמיד בין אמונתם הדתית לנטייתם החד-מינית. ניסיונותיהם להתמודד עם מתח זה, אשר עולים על רקע תחושות של אשמה ובושה, מובילים את חלקם אל עבר פיוס והשלמה עם חייהם. בהקשר זה מופיעים גם כתבי הקודש בפרשנות מרוככת וסובלנית יותר ביחס לנטייה החד-מינית. ספר ייחודי זה, המאפשר הצצה לעולמם של ההומואים הדתיים הנשואים, חיוני לכל המבקש לעצב את דרכו במתח שבין א-לוהים ואדם. מבין דפיו של הספר עולים כאב גדול, אמונה עמוקה, חיפוש דרך, רגישות אנושית, מוסריות, לצד שלל תנועות נפשיות המאפשרות להיכנס בזהירות וברגישות לפתח שנפתח בפני הקורא אל העולם המורכב של ההומואים הדתיים והנשואים. יש בי תקווה גדולה שספר זה יהיה נדבך נוסף בבירור סוגיית המתח בין הזהויות השונות לקראת מציאת דרך לחיים עם מורכבות זו.
רסלינג
מאת: אילת הראל-שלו, שיר דפנה-תקוע
תיאור: שילוב נשים בתפקידי לחימה בצבא מעורר דיון ציבורי סוער ומעסיק את החברה הישראלית בעשורים האחרונים. ויכוחים חריפים על סוגיה זו ניטשים בזירות שונות — צבאיות ואזרחיות כאחד. האם נשים מסוגלות למלא תפקידים אלו והאם ראוי שנשים תשרתנה כלוחמות הן רק שתיים מהשאלות, אשר השיח עליהן משפיע על חיי הנשים בישראל, על מבנה הצבא ועל החברה בכללותה. בספר מובא, באמצעות סיפורן של עשרות חיילות, סיפור הקרב הכפול של נשים ששירתו בתפקידי לחימה ובתפקידים תומכי לחימה בצה"ל. הקרב הכפול שלהן מתרחש בשדה הקרב )בו הן חשופות לטראומה כתוצאה מהפעילות המבצעית(, וכן בחזית המאבק בכוחות המתנגדים להשתלבות נשים בתפקידי לחימה. הספר מבקש להרחיב את היריעה האקדמית והחברתית שאפשר להפיק מניסיונן של נשים כשהן עומדות במרכז ולא כתוספת שולית לנושא הנחקר. הניתוח תקף לא רק לישראל, אלא מציע תובנות משמעותיות הן על שירות נשים בתפקידים קרביים והן על סוגיות רחבות יותר הבוחנות את הקשרים שבין מגדר למלחמה, לטראומה ולפוליטיקה. יתרה מזו, באמצעות הבלטת נקודת המבט של נשים בצבא, הספר מלמד גם על השירות הצבאי ועל החוויות של גברים לוחמים בצבא. הספר מדגיש את הדיכוטומיות הפגומות הרווחות בחקר המלחמה, האלימות והקרב, ומערער עליהן על ידי הצגה וניתוח של נרטיבים מפי מאה לוחמות משוחררות, המספרות את חוויותיהן בסביבה של סכסוך ומלחמה.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: נעמי שמואל
תיאור: איך נשמרת ומועברת מסורת ומורשת תרבותית במשפחות אחרי הגירה? כיצד משפיע המעבר בין התרבויות על יחסים בתוך המשפחה? ואיך חווים בני הדור הצעיר, הצברים החדשים, את זהותם ואת השתייכותם לתרבויות השונות? דורות של תקווה משמיע מגוון קולות של דורות שונים במשפחות יוצאות אתיופיה בישראל. הספר בוחן נושאים של בין־דוריות ובין־תרבותיות, ומציג תובנות חדשות ומרתקות. “נעמי שמואל מצליחה לגעת, בלב רגיש ובראש פתוח, תוך שמירת כבודו של האדם והקשבה למתרחש במשפחות, במורכבות היחסים אחרי ההגירה. היא בוחנת את 'נקודות האחיזה הרופפות במקום שבו תרבות אחת נפרמת ומצטרפת לתרבות אחרת, בהתנגשויות בין תפיסות עולם המתמזגות לתוך המרחב הבין-דורי, במאמצים לאחוז במסורת אחת למול מסורת אחרת, וביכולת ליצור מתוך השברים משהו חדש.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: שלומי דורון, דנה אייזנקוט, ראובן חיראק
תיאור: “ספר זה הוא תוצאה של מפגשים תכופים ומפרים של המחברים כאנשי מחקר בחוג הרב־תחומי למדעי החברה ומחוגים נוספים במכללה האקדמית אשקלון שלא היססו לרתום אליהם עמיתים העובדים במוסדות אקדמאים אחרים. בלי ספק, קירבה אישית ושיח אינטלקטואלי וארגוני שראויים לשבח ולחיקוי. מבטם הרב־תחומי בנושאים שמעסיקים ואף מפלגים את החברה הישראלית מבוסס כאן ללא דופי ומשרטט קווים חדשים הן למחקר הבין־ תחומי והן לדיון הציבורי... המאמרים שבספר זה פותחים מבט חדש ומקורי על החברה הישראלית. נושאים שעוררו עניין ושימת לב בסיסיים במחקרים שנודעו במחצית השנייה של המאה ה־20 זוכים בדפים אלה להעשרה מופלגת, וסוגיות לא מעטות ניצבות כאן לראשונה בבמה הציבורית והאקדמית...”
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: רחל שרעבי
תיאור: חגיגת הסהרנה שחודשה לראשונה בשנת 1975 במתכונתה הציבורית בישראל היא בראש ובראשונה חגיגה אתנית. היא ממלאת פונקציות מרכזיות, כמו למשל שחרור מסייגים של התנהגות עדתית שנכפים על ידי דרישות המיזוג החברתי ושמירה על סולידיות משפחתית וקהילתית, לצד הפגנת גאווה אתנית. בעקבות רוברט רדפילד ומילטון סינגר טוענת המחברת שהסהרנה היא "מסורת קטנה" שבאמצעותה ביקשו מנהיגי יוצאי כורדיסטאן בישראל ליצור גבולות אתניים עם "המסורת הגדולה", כפי שעוצבה על ידי ההגמוניה התרבותית הישראלית בעשורים הראשונים למדינה, ובאופן הזה להדגיש את הייחודיות שלהם. יהודי כורדיסטאן הדגישו בחגיגות מסרים של אחדות לאומית, יהודית-ישראלית, ותבעו הכלה של "המסורת הקטנה" בתוך "המסורת הגדולה". בהתחדשות חגיגות הסהרנה יוצאי כורדיסטאן סוגרים ופותחים גבולות עם ה"אחר", בעת ובעונה אחת. זו זהות דואלית המושרשת בייחודיות אתנית מצד אחד ובישראליות מצד שני; המתח בין הזהויות, כמו גם הניסיון לגשר ביניהן, בלט במסרי החגיגות. תהליכי הניעות והמיסוד של פרקטיקה מסורתית כמו הסהרנה בהוויה הישראלית העכשווית מראים שהמרחב עצמו משתנה, כלומר שחל בו "סינקרטיזם מלמעלה". בד בבד עם ניעות הסהרנה למרכז, התפתח בה תהליך מתמיד של פירוש וחידוש המסורת. זהו למעשה "סינקרטיזם מלמטה", כלומר ברירה ומיזוג של רכיבים מסורתיים ומודרניים; סינקרטיזם הכרוך בעיבוד, פרשנות, התאמה של סמלים ונוהגים מסורתיים לתרבות החדשה ובאימוץ של תכנים חדשים. מכאן אנו למדים שהדינמיות היא תכונתה הבולטת של המסורת – לא רק של המודרניות.
רסלינג
מאת: אורי רם
תיאור: מתי ואיך התפתחה הסוציולוגיה הישראלית ואילו גלגולים עברה? כיצד פעלה במרחב הלאומי היהודי-ישראלי ובתוך הסכסוך עם הלאום הערבי-פלסטיני? כיצד הושפעה מן התמורות שחלו בזירת הסוציולוגיה הבין־לאומית? איך פירשה הסוציולוגיה את החברה הישראלית ואת השינויים שחלו בה ומה הייתה תרומתה לשיח החברתי והפוליטי בארץ? עניינו של ספר זה הוא ההיסטוריה הרעיונית של הסוציולוגיה הישראלית, מתחילת ההתיישבות הציונית בארץ בשלהי המאה ה־ 19 עד סוף העשור השני של המאה ה־ 21 . בספר נידונות הגישות המרכזיות והגישות הלעומתיות בסוציולוגיה, מתוארות דמויות ממסדיות ודמויות מרדניות ומבוארות המחלוקות שהסעירו את שדה הסוציולוגיה. ספר זה הוא אפוא מסע אינטלקטואלי בזמן דרך עדשת הסוציולוגיה: הספר פותח עם מבשרי הסוציולוגיה, שפעלו בהשראת התנועה הציונית; ממשיך עם המייסדים והמְמַסדים של הסוציולוגיה באקדמיה משנות החמישים עד שנות השבעים של המאה ה־ 20 , אבות הסוציולוגיה הממלכתית; עובר לעסוק בסוציולוגים המבקרים של שנות השבעים ושנות השמונים, שהתמקדו בניגודים לאומיים, מעמדיים, עדתיים ומגדריים; ולבסוף עוסק ב'פוסט־יים', בסוציולוגים הרדיקליים, הפוסט־מודרניים והפוסט־קולוניאליים, וגם בפוסט־ציונים ובבובריאנים החדשים, של שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים. הספר מסיים בסקירת המשבר המשחר לפתחה של הסוציולוגיה האקדמית בעשור השני של המאה ה־ 21 , בהקשר הנאו־ליברלי והנאו־קולוניאלי.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: קציעה עלון
תיאור: לשכון‭ ‬בתוך‭ ‬מילה‭ ‬פורש‭ ‬מנעד‭ ‬רחב‭ ‬של‭ ‬טקסטים‭ ‬העוסקים‭ ‬כולם‭ ‬בזהות‭ ‬המזרחית:‬‭ ‬ ‭"‬איש‭ ‬הולך" ‬לחביבה‭ ‬פדיה; ‬פרסום‭ ‬ראשון‭ ‬למכתב‭ ‬גנוז‭ ‬של‬ מירי‭ ‬בן–שמחון‭ ‬למאיר‭ ‬ויזלטיר; ‬מאמר‭ ‬של‭ ‬מוריה‭ ‬רחמני‭ ‬על‭ ‬המכתב. ‬גלילי‭ ‬שחר‭ ‬עובר‭ ‬במעברות‭ ‬העברית, ‬מיטלטל‭ ‬בין‭ ‬מזרח‭ ‬למערב; ‬דולי‭ ‬בן–חביב‭ ‬כותבת‭ ‬על‭ ‬מעמדו‭ ‬של‭ ‬סמי‭ ‬מיכאל‭ ‬כאינטלקטואל; ‬שמעון‭ ‬אדף‭ ‬כותב‭ ‬על‭ ‬אהרון‭ ‬אלמוג‭ ‬ותוך‭ ‬כך‭ ‬גם‭ ‬על‭ ‬עצמו. ‬לילך‭ ‬לחמן‭ ‬על‭ ‬שמעון‭ ‬אדף‭; ‬סמי‭ ‬ברדוגו‭ ‬על‭ ‬התחמקות‭ ‬וחמיקה, ‬אתניות‭ ‬ושוליות; ‬שבא‭ ‬סלהוב‭ ‬ב‭"‬טור‭ ‬דה‭ ‬פורס" ‬של‭ ‬כתיבה; ‬יונית‭ ‬נעמן‭ ‬על‭ "‬האישה‭ ‬שסמרטוט‭ ‬רודף‭ ‬אחריה"; ‬עדי‭ ‬שורק‭ ‬כותבת‭ ‬על‭ ‬השיר ‬"באמת‭ ‬התורה, ‬מבכיא" ‬לויקי‭ ‬שירן‭;‬ עמרי‭ ‬בן–יהודה‭ ‬בשתי‭ ‬מסות‭ ‬הנעות‭ ‬בין‭ ‬סיפורו‭ ‬האישי‭ ‬למומנטים‭ ‬בתרבות‭ ‬הישראלית; ‬אסף‭ ‬דרעי‭ ‬על‭ ‬שירת‭ ‬סמי‭ ‬שלום‭ ‬שטרית; אלחי‭ ‬סלומון‭ ‬כותב‭ ‬על‭ ‬ארז‭ ‬ביטון; ‬רפאל‭ ‬זגורי–אורלי‭ ‬ויצחק‭ ‬בנימיני: ‬להיות‭ ‬מזרחי‭ / ‬להיות‭ ‬ספרדי; ‬רות‭ ‬קרטון‭ ‬בלום‭ ‬על‭ ‬יחסו‭ ‬של‭ ‬נתן‭ ‬אלתרמן‭ ‬למזרחים; ‬גלעד‭ ‬מאירי‭ ‬על‭ ‬רוני‭ ‬סומק‭ ‬וארז‭ ‬ביטון; ‬עמוס‭ ‬נוי‭ ‬על‭ ‬המסרים‭ ‬הסמויים‭ ‬ב‭"‬איה‭ ‬פלוטו‭" ‬ו‭"‬קופיקו"; ‬מורן‭ ‬בנית‭ ‬על‭ ‬רונית‭ ‬מטלון; ‬יוחאי‭ ‬אופנהיימר‭ ‬על‭ ‬אחוזת‭ ‬דג‭'‬אני; ‬קציעה‭ ‬עלון‭ ‬על‭ ‬שירת‭ ‬משה‭ ‬סרטל. ‬
הוצאת גמא
מאת: אליעזר בן־רפאל, ארנה שמר
תיאור: האם הקיבוץ של היום הוא עדיין קיבוץ? ואם כן, מה משמעות המושג במציאות של היום? בספר זה מתוארים השינויים מרחיקי הלכת שעברו על הקיבוץ בעשורים האחרונים, שינויים המצטברים למטמורפוזה ממש של הקיבוץ המסורתי. מוצג בו הפירוק הנמרץ שהתחולל בהיבטים מרכזיים של חיי הקיבוץ בתקופה של מפולת כלכלית ודמוגרפית, שאחריה באה ההתאוששות בשני המישורים גם יחד. בעידן החדש שנפתח, הקיבוץ עדיין מקפיד על ערבות הדדית בין החברים ועל קבלת החלטות עקרוניות באורח דמוקרטי ובהסכמה כללית. אולם גם עיקרים אלה משתמרים רק כל עוד הציבור מקבל אותם, ומטבע הדברים, פירושו של מצב זה הוא שיותר מאי פעם הקיבוץ נתון לשלב של "הישרדות בסיכון". ואמנם הקיבוץ המתחדש של היום מתחזק הודות להתנתקות הפעילות המשקית מסמכות הקהילה, והגידול הדמוגרפי – הודות לקליטת אנשים בעלי מחויבות מופחתת, אם בכלל, למורשת הקיבוצית. עם זאת, המציאות שנוצרה איננה חד-משמעית. שינויים דרסטיים קורים בחינוך, בתרבות, בהוויה החברתית ובתחומים נוספים. האידאולוגיה מתהפכת ואפילו השפה שבפי הקיבוצניקים וזו המופיעה במרחב הציבורי. המחקר מראה שהאינדיבידואליזציה הרב-צדדית של חיי הקיבוץ העלתה באופן דרמטי את שביעות הרצון של החברים מחייהם בקיבוץ, ואין ספק שהחיים בקיבוץ נעשו כעת "טובים" יותר – דווקא כאשר הקיבוץ הוא "פחות קיבוץ". במילים אחרות, כאשר הקיבוץ מתרחק מהקהילתיות הכמעט משפחתית שהוא הדגים, והיה יותר ויותר לאגודה. עם זאת, לעת עתה, אין גם אפשרות (עדיין?) לדבר באופן החלטי על סוף הקיבוץ. והשאלה החדשה הצצה – שהיא השאלה העיקרית שבה דנים פרקי הספר השונים – היא עד כמה המשך ההתפתחויות של הקיבוץ לאחר המטמורפוזה נוטה לשמר את מה שעדיין עושה את הקיבוץ לדפוס חיים ייחודי ובעל מסר לסביבתו הלא-קיבוצית, וקודם כל לעצמו.
מאת: אילנה פאול, רוני ריינגולד
תיאור: מרבית החברות בעולם, ובכלל זה החברה הישראלית, מתאפיינות בריבוי תרבויות. כאשר מציאות זו מתקיימת ללא אג'נדה רב-תרבותית ברורה, השיח המבוסס על שסעים גובר ומנציח את יחסי הגומלין בין הקבוצות החברתיות, המתאפיינים באי-שוויון, בניכור ובשלילה הדדית.
לאורך שנים התאפיינה המדיניות במדינת ישראל בגישות חד-תרבותיות גלויות או סמויות. בנאומו המפורסם "ארבעת השבטים" הציע נשיא המדינה ראובן ריבלין סדר ישראלי חדש, שבו חל מעבר מהנהגה של "שבט" אחד ליצירתה של ישראליות משותפת; ישראליות שכל קבוצה חברתית בתוכה מכירה בקבוצה האחרת ובהיותה שותפה שווה לה. נאום זה העצים את הדיון הציבורי והדגיש את הצורך במציאת דרכים מוסכמות לקיים מרחבים ציבוריים משותפים. בתוך כך הופיעה גם הגישה שמציעה שלא להסתפק בהכרה בזכותן של קבוצות מיעוט לקיום אוטונומי, אלא לקרואתיגר על עצם קיומה של ישות "המרכז" ולקעקע אותה מן היסוד עד שיינתן ביטוי הוגן לכל הקבוצות דרך הבניה מחודשת וגמישה של המרחב המשותף. אסופת מאמרים זו מציגה פסיפס עשיר של הצטלבויות בין מגוון אוכלוסיות – יהודים וערבים, דתיים וחילונים, יוצאי אתיופיה ויוצאי ברית המועצות לשעבר – במגוון מרחבים, ובהם גני ילדים, בתי ספר, מכללות לחינוך ואוניברסיטאות. אנו תקווה שיש בה כדי לתרום לכל העוסקים במדיניות ציבורית, לתת מענה לריבוי התרבותי ולאתגריו ולכל אנשי החינוך המחפשים דרכים יצירתיות להיטיב את המפגשים הבין-תרבותיים ולקדם גישה מכילה ושוויונית, שהיא הבסיס לבנייתה של חברה משותפת איתנה.
אין אנו מבקשים בספר זה להמליץ על דרך אחת כפתרון אפשרי למתח הקיים בין המגזרים והתרבויות. כל שברצוננו הוא לחשוף את הקוראים למגוון דיאלוגים באזורי גבול תרבותיים ולהעשיר דרכים להתנהלות במרחבים אקדמיים וחינוכיים משותפים.
מכון מופ"ת
מאת: מיכל אלברשטין, נדב דוידוביץ', רקפת זלשיק
תיאור: מושג הטראומה אינו יורד מסדר היום האינטלקטואלי. עוסקים בו חוקרות וחוקרים מתחומי בריאות הנפש, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, משפט, לימודי ספרות ולימודי תרבות, והוא אף הפך לאחד המושגים השגורים בשפת היומיום. הספר בסימן טראומה מעמיד במרכזו את המושג "טראומה קולקטיבית", שלפיו גם קבוצות חוות טראומה וסובלות מתסמונות פוסט טראומטיות, ובוחן לאורו את החברה הישראלית. כדי להבין את מקומה של הטראומה הקולקטיבית יש לחשוף את המבנים החברתיים והתרבותיים המעצבים את הטראומה, מכוננים או מסרבים לכונן אותה ואפילו משתיקים אותה. דפי הספר מציעים מסע אל מחוזות הטראומה הקולקטיבית הישראלית: גלי העלייה וההגירה, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, המלחמות השונות, רצח רבין, הטרור וגילויים אחרים של אלימות ואובדן. אירועים אלה לא תמיד נותחו מתוך הפריזמה של טראומה קולקטיבית ולא הוצבו כחלק מניתוח המאפיינים של החברה הישראלית כחברה טראומטית. חקר הטראומה פותח פתח לעיבוד קונסטרוקטיבי של נושאים אלה ואולי גם לריפוי.
הוצאת אוניברסיטת בר אילןהקיבוץ המאוחד
מאת: ניר מיכאלי, גיל גרטל
תיאור: המחקר והמעשה הציגו את תנועת הנוער הארץ-ישראלית כתופעה חינוכית-חברתית ייחודית שאין דומה לה בעולם. למרות השינויים התרבותיים, הסוציולוגיים, הטכנולוגיים והכלכליים העצומים שהתחוללו בארץ במאה השנים האחרונות, תנועות הנוער מצליחות לשמר את מאפייניהן הייחודיים ובד בבד לעדכן אותם, לשמר את האטרקטיביות שלהם עבור בני נוער ולהמשיך להיות גופי חינוך בעלי השפעה ונוכחות בספרה הציבורית. מטרתה של אסופת מאמרים זו היא להציג תמונה עכשווית של תנועות הנוער בישראל ובתוך כך לעמוד על הצלחות ועל קשיים בניסיונותיהן להתאים את פעילותן לשינויים החברתיים שחלו בעשורים האחרונים.
הצג עוד תוצאות