נמצאו 389 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: דוד גורביץ', רוני לוינגר
תיאור: בשנת 1949 מצייר יוחנן סימון, צייר הריאליזם החברתי, את "התור לאוטובוס" (התמונה שמופיעה על כריכת הספר), ובה הוא משרטט את הפסיפס השבטי העשיר שממנו מורכבת הישראליות הצעירה של ראשית המדינה. בשנת 2014 כותב סמי ברדוגו על גיבור ספרו היורד אל הכנרת: "היה מספיק ללכת קילומטר וחצי כדי להגיע לשם ולהיות ישראלי". השבט אמר את דברו? משרטט את פניה המרובות של הישראליות המתגעגעת לשורשים הקהילתניים שלה. ישראליות זו נעה בין ערכים ליברליים, אוניברסליים וגלובליים לבין ערכים שבטיים ומקומיים. את הדיאלקטיקה הזאת קוראים המחברים אל תוך יצירותיהם של עמוס עוז, אורלי קסטל-בלום, רונית מטלון, דורית רביניאן, סייעד קשוע וסמי ברדוגו; היא משתקפת גם בספרות העולמית, בכתיבתם של ז'ורז' פרק, מישל וולבק וג'ונתן פראנזן. קומוניטריזם-קהילתנות היא ההנחה שזהויות אנושיות מעוצבות על ידי סוגים שונים של קהילות פוליטיות, ממשיות ומדומיינות, ושהאני הוא פרי ההבניה התרבותית שבה אנו חיים. הפולמוס הליברלי-קהילתני משמש מנוף לקריאה פוליטית-מוסרית של התרבות, וזו מחזירה את הסיפוריות אל מרכז הבמה, שכן באמצעות נרטיבים אנו מעניקים לחיינו ערך ומשמעות, כלומר שאנו מייצרים פרשנות קוהרנטית לקיום האישי שלנו בעולם. השבט אמר את דברו? צולל אל תוך הסוגיות האסתטיות והחברתיות הדחופות של ההווה; הוא מבקש להתמודד עם בדידותו של האדם בתוך הקפיטליזם הטכנולוגי שבו אנו חיים. זהו מחקר ראשון מסוגו על ניאו-ליברליזם וקומוניטריזם בספרות – מבט ביקורתי על פניה המשתנות של התרבות בשעת משבר.
רסלינג
מאת: עינת ברעם אשל
תיאור: ספרה של עינת ברעם אשל הוא דיון מקיף ואינטגרטיבי בספרות ההשכלה העברית במחצית השנייה של המאה התשע-עשרה. תקופת מפתח זו של הספרות העברית הוכרה כפרק הריאליסטי הראשון בתולדותיה, שבו ביקשו חשובי היוצרים – בהם מאפו, אברמוביץ (מנדלי מוכר ספרים, סמולנסקין ויל"ג – להתמודד עם שאלות היסוד של הקיום היהודי באמצעות ייצוג מהימן וכמו-תיעודי של מציאות החיים הממשית. כניסתם של עקרונות הריאליזם לתחומי ספרות ההשכלה העברית איננה מובנת מאליה. שאיפתו של הריאליזם לייצוג מהימן ונטול פניות של מציאוּת החיים לא עלתה בקנה אחד עם אופייה הדידקטי והפולמוסי של ספרות ההשכלה, שהתפתחה בהקשרים של תיקון חברתי ומהפכנוּת אידיאולוגית. מה היו אפוא התנאים והנסיבות שהכשירו את כניסת הריאליזם לספרות העברית בתקופת ההשכלה? חידושו של המחקר הנוכחי הוא בטענה כי ביסוד הריאליזם ומחשבת ההשכלה המאוחרת השקפת עולם דומה. שתי התפיסות תבעו זיקה הדוקה בין אונטולוגיה, אפיסטמולוגיה, אתיקה ואסתטיקה; הן ראו בחיי העולם הזה "יש" משמעותי ונעלה, שחשוב לפעול להכרתו ולשיפורו ולשכלל את ייצוגיו האמנותיים. הספר מוקדש לתיאור "מלחמת הריאליזם על נפשו" בתקופת ההשכלה המאוחרת, כניסוחו של שמעון הלקין. הוא מבקש לבחון את מאבקו של הריאליזם לביסוס קיומו במערכת הספרות העברית, להצביע על המכשולים שעמדו בדרכו ולדון בהישגיו החלקיים. הדיון בסוגיות אלה משלב בין שתי פרספקטיביות, של הכללה ושל פירוט. הוא מתאר את התזוזות שחולל הריאליזם במפת הז'אנרים של הזמן, ובה בעת מאפשר היכרות עם גילוייו הייחודיים בזירות הז'אנריות המרכזיות, בפרוזה (ברומן החברתי ובסיפור הקצר) ובשירה (בפואמה).
הקיבוץ המאוחד
מאת: עמליה כהנא-כרמון
תיאור: במשך שנים כתבה והרצתה הסופרת עמליה כהנא-כרמון (2019-1926) על האתגרים הניצבים לפתחה של סופרת, בייחוד בספרות העברית. כך ביקשה לבחון באופן אנליטי ומקיף את ניסיונה האישי, שהיה לא אחת כואב. בשבע המסות שנאספו כאן ניסחה את מבנה העומק הגברי של התרבות העברית והישראלית, שלאורו יצירה של נשים מוּעדת להיות "דרך קוצים". ונדמה שעִם כל התמורות שחלו מאז נכתבו מסות אלו, הבחנותיה החודרות של כהנא-כרמון עוד עומדות בעינן. באחרית הדבר המקיפה של היוצרת וחוקרת הספרות ד"ר יערה שחורי, החותמת את הספר, היא בוחנת את שבע המסות הללו כיצירה מניפסטית, מעין גלגול מאוחר ל'חדר משלך' מאת וירג'יניה וולף. וולף הצביעה על המכשולים שמציבה התרבות הכללית לכתיבתן של נשים ואילו כאן, טוענת שחורי, כהנא-כרמון עומדת על חסמים נוספים ויסודיים הנובעים גם מן ההקשר היהודי והציוני; וכמו 'חדר משלך', גם מסות אלו מאת כהנא-כרמון שוברות בעצם העלאתן על הכתב קשר שתיקה גדול.
הקיבוץ המאוחד
מאת: שלמה הרציג
תיאור: אריה סיון, חתן פרס ישראל לשירה (תש"ע, 2010), מלווה בכתיבתו את מדינת ישראל מראשיתה ועד ימינו. מאחוריו כששים שנות פעילות ספרותית ענפה, שהולידה יבול נכבד של קרוב לאלף שירים, עשרות סיפורים, ששה מחזות, רומן, מסות ספרותיות, מאמרי ביקורת ותרגומי שירה. יצירתו העשירה והמגוונת של סיון מזמנת כר נרחב למחקר אנליטי שתכליתו לְמַשטֵר וּלתַבנת את השפע הלשוני-תמאטי-פואטי הזה. הנה כי כן, מוגשת בזה לראשונה, לקורא העברי, מונוגרפיה מקיפה על יצירת אריה סיון, שמטרתה לשקף את מגוון החוויות והלבטים, הנושאים והרעיונות, הז'אנרים והפואטיקות המאפיינים את כתיבתו הספרותית במהלך עשרות שנות יצירה. בבסיס הספר עומדת הטענה שמיתוס הילידות הוא פני השטח ומבנה העומק ביצירתו הספרותית של אריה סיון. את זהותו כאדם וכאמן, כיהודי וכישראלי, מגדיר סיון באמצעות המרחבים הארץ-ישראליים שהוא צמח מתוכם ונקשר אליהם במהלך חייו הממשיים והפואטיים. עם זאת, אין מדובר בזהות פשוטה וחד-ממדית, כי אם בזהות המתפתחת ומתגוונת, תוך שימור יסודות מקומיים קבועים, עד להפיכתה לזהות רפלקסיבית (מודעת לעצמה) מורכבת ורבת פנים.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אמילי דו שאטלה
תיאור: אישה חופשייה, מדענית, אשת חברה ואהובתו של וולטר במשך 15 שנה – המרקיזה אמילי דו שַאטְלֵה (du Châtelet) הידועה כמאדאם דו שאטלה, הייתה בעצם אישה מודרנית שחיה במאה ה-18. גמ בין כחמישים חיבורים המוקדשים לאושר במאה ה-18, חיבורה של המרקיזה אמילי דו שַאטְלֵה (du Châtelet) נמנה לבטח עם המעניינים יותר לקריאה כיום. סיבות רבות לדבר. ראשית, בניגוד לגברים שכתבו על אודות נושא זה, היא ידעה להבחין בין התנאים המובילים באופן כללי לאושר, לבין התנאי שנשים צריכות היו להסתפק בו, בלי להישאר בשל כך בתוך הגבולות שהוקצו להן. יתרה מזאת, החיבור של המרקיזה דו שאטלה הוא יצירתה של אישה מיוחדת במינה, הן מבחינת אישיותה והן מבחינת כישוריה האינטלקטואליים וחייה היוצאים מגדר הרגיל. חרף החובות שכל אישה במעמדה לא יכלה להימנע מלמלא, אמילי דו שאטלה היא האישה שנכנעה פחות מכול לדעות המקובלות של זמנה, שידעה להדגיש הדגש היטב את מקוריותה, את עצמאותה ואת שאיפותיה בעולם עוין ליומרות אלה.
נהר ספרים
מאת: מרסל פרוסט
תיאור: חמש רשימות שכתב מרסל פרוסט לעיתונות בסוף המאה ה-19 ועניינן זיכרונות אישיים ודעות על נושאי אמנות, תרבות וספרות. זהו תרגום ראשון לעברית של הרשימות הללו.
נהר ספרים
מאת: יגאל שוורץ, קציעה עלון, נועה שקרג'י
תיאור: רוני סומק (יליד בגדד, 1951) הוא כנראה המשורר הפופולרי ביותר בשירה הישראלית. מראשית דרכו הפואטית באמצע שנות ה-70 זכתה יצירתו הן באהדת הביקורת והן באהבת הקוראים. במרוצת השנים הפך סומק למשורר הישראלי הנקרא, המוזמן, המתורגם והנוכח ביותר במדיה, בארץ ובעולם. שירים כדוגמת "קו העוני" ו"שיר אושר" נלמדים בתוכנית הלימודים בבתי הספר התיכוניים, וצוטטו אינספור פעמים. סומק עצמו הפך "אב שירי" למשוררים צעירים רבים, והשפעתו חורגת משדה השירה. למרות נוכחותה הרבה של הפואטיקה של סומק במרחב התרבות הישראלי, טרם נעשתה עבודה מחקרית מקיפה על יצירתו. ספר זה מבקש למלא חלל זה, ולהגיש לראשונה מכלול מחקרי מרתק העוסק כולו בשירת רוני סומק. טובי חוקרי השירה העברית תרמו מפרי עטם לספר זה: מוריה דיין, אורי הולנדר, טפת הכהן־ביק, חנן חבר, רונית חכם, גלעד מאירי, קציעה עלון, יובל פז, רות קרטון־בלום, ורד קרתי שם-טוב, שרון שדה, יגאל שוורץ, נועה שקרג'י.
הוצאת גמא
מאת: קציעה עלון
תיאור: אמירה הס - יש משהו מדויק בשמה: אמירה. בכתיב העברי שלו, ההדהוד הברור הוא לספר “בראשית”, לאמירה הראשונה בפסוק “ויאמר אלוהים יהי אור”. הדיבור הבראשיתי, ההיולי, ניכר גם בפואטיקה של אמירה, בדרך בה היא יוצרת אור בכתיבתה. זאת שירה שיש בה עירוב של לשונות, של קולות, של גופים, של תודעות, של נזכרות ונשכחות, של זהויות. עירוב שמפרק הכל ומקים הכל לתחייה מחדש בדרכה שלה. אמירה כותבת טקסטים שדורשים מן הקוראים להתעכב ליד המלים, ליד השורות, להבין “בהמשכים”. כתב היד שלה מעניק לנו שהות. שירה היא מלאכת הקודש שלה. ובה, כמו בכתבי הקודש, יש סיפורים וסתירות, דמויות ברורות ואחרות שעוטות מסכות, יש בה קול הבוקע מן הסנה הבוער ואחר שיורד מן ההר האפוף ערפל, ויש קול ילדות מן המעברה, שמעבֵּר את הערבית לעברית, שמחפש את המלים ולְש את העצמי בתוך הגירת הגוף והשפה, לש בתשוקה וללא מורא את הנפש ואת ההיסטוריה. זאת אמירה עם פואטיקה עשירה כרימון - מדממת גרעיני יופי וחוכמה, משפריצה מיץ אדום וסוער ונוטעת בכל שורה עץ חיים ועץ דעת, לא מפחדת לחטוא בעבור הכתיבה. שיריה תאווה לעיניים ולשכל וליבי נפקח כאשר אני קוראת אותה, כאשר אני קור ת את שירתה. (מתוך שיחות רדיו עם ענת שרון-בלייס - הקדמה).
הוצאת גמא
מאת: קציעה עלון, בת-שחר גורמזאנו גורפינקל
תיאור: לראשונה‭ ‬זוכה‭ ‬יצירתו‭ ‬הענפה‭ ‬של‭ ‬יצחק‭ ‬גורמזאנו‭ ‬גורן (‬יליד‭ ‬1941‭ , ‬אלכסנדריה) ‬ לשלל‭ ‬התבוננויות‭ ‬מחקריות. ‬בספר‭ ‬זה‭ ‬מאמרים‭ ‬פרי‭ ‬עטם‭ ‬של‭ :‬בתיה‭ ‬שמעוני, ‬עמרי‭ ‬הרצוג, ‬רמי‭ ‬קמחי, ‬נפתלי‭ ‬שם‭ ‬טוב, ‬עמיאל‭ ‬אלקלעי, ‬קציעה‭ ‬עלון, ‬דביר‭ ‬אברמוביץ, ‬ליאת‭ ‬סידס‭ ‬ודליה‭ ‬כהן‭ ‬קנוהל. ‬הקורפוס‭ ‬היצירתי‭ ‬שלו‭ ‬נפרש‭ ‬על‭ ‬פני‭ ‬למעלה‭ ‬מ‭ ‬40‭-‬שנה, ‬וכולל‭ ‬בתוכו‭ ‬הן‭ ‬רומנים‭ ‬והן‭ ‬מחזות. ‬גורמזאנו‭ ‬גורן‭ ‬פרץ‭ ‬לראשונה‭ ‬לתודעה‭ ‬הציבורית‭ ‬עם‭ ‬ספרו‭ ‬קיץ‭ ‬אלכסנדרוני, ‬שזכה‭ ‬בשנים‭ ‬האחרונות‭ ‬לתרגום‭ ‬לאנגלית‭ ‬ולהערכה‭ ‬רבה‭ ‬גם‭ ‬בארצות‭ ‬הברית. ‬מאז‭ ‬פרסם‭ ‬15‭ ‬ספרים, ‬ומחזות‭ ‬ותסריטים. ‬באסופה‭ ‬זו‭ ‬ימצאו‭ ‬הקוראות‭ ‬והקוראים‭ ‬התייחסות‭ ‬מחקרית‭ ‬מקיפה‭ ‬ומעמיקה‭ ‬ליצירתו‭ ‬המגוונת. ‬
הוצאת גמא
מאת: לילך ניישטט בורנשטיין
תיאור: חוקרת ספרות צעירה נקלעת למשבר. לאחר שעסקה במשך עשרים שנה בקריסטבל, פואמה מאנגליה במפנה המאה ה־19, כל מה שהיא קוראת נדמה לה משעמם ולא שייך. בייאושה היא עוזבת את האוניברסיטה ומגיעה לקבוצת קריאה ביבליותרפית. לאחר שנתיים של עבודה משותפת היא מציעה להביא את קריסטבל לקבוצה, והצעתה מתקבלת. ספר זה מגולל את תהליך התנפצותה של הפואמה האניגמטית אל תוך קבוצת הנשים הישראליות, המנסות להתחבר ליצירה רחוקה מעולמן, המובאת אליהן בתרגום לעברית. בתהליך אמיץ ויוצא דופן, המשלב בין מחקר ספרותי למחקר אוטו-אתנוגרפי, חושפת לילך ניישטט בורנשטיין את ההתחוללות המסתורית בקבוצה, ובתוך כך מגלה מחדש מדוע נצמדה כה בעוז אל קריסטבל שלה. הספר, המתחקה אחר הדרכים המעמיקות והסמויות בהן מהדהדת יצירת ספרות בנפש ובקבוצה, הוא עדות מפעימה לכוחה של הספרות.
הוצאת גמא
תיאור: ספר שירים זה הוא הספר השלישי בסדרה שנועד לקרב את הציבור הרחב בישראל אל תרבות המזרח וליצור גשר של הכּרות והבנה בינו לבין העם האיראני דרך הכרת השירה הפרסית כגוּלת הכותרת של התרבות באיראן.
כתב ווב הוצאה לאור בע"מ
תיאור: ספר שירים זה הוא הספר השני בסדרה שנועד לקרב את הציבור הרחב בישראל אל תרבות המזרח וליצור גשר של הכּרות והבנה בינו לבין העם האיראני דרך הכרת השירה הפרסית כגוּלת הכותרת של התרבות באיראן.
כתב ווב הוצאה לאור בע"מ
מאת: ענת שרון-בלייס
תיאור: נורית זרחי, סמיח אל–קסאם, חביבה פדיה, מאיר ויזלטיר, ישראל אלירז, קרן אלקלעי-גוט, מירון ח. איזקסון, רוני סומק, שרון אס, טאהא מוחמד עלי, אמירה הס, אגי משעול, ארז ביטון. שתיים-עשרה שיחות עם משוררים ומשוררות, שנתנו לי חוט אתו יכולתי להתהלך בשורותיהם ואותו אני מבקשת להושיט לכם, הקוראים והקוראות. (המשוררת ענת שרון בלייס).
הוצאת גמא
מאת: עירית אבישי–צביאל
תיאור: הספר "האם את צוכה או בוחקת" המתבסס על עבודת הדוקטוראט של עירית אבישי–צביאל, מתבונן בעושר יצירתן של שתיים מן הכותבות החשובות בספרות העברית בדורנו — המשוררת אגי משעול והסופרת אורלי קסטל–בלום. הספר מתבונן ביצירתן של השתיים מפרספקטיבה מיוחדת במינה, ופורש את גווני צליליו ההומוריסטיים של הקול הנשי. באופן ייחודי ומרתק עומדת אבישי-צביאל על הזיקות המשותפות לקול ז ה- עמדות נשיות החותרות תחת תפישות חברתיות כמו מיתוס היופי, וקוראות תיגר על עליונותו של הגבר בחברה הישראלית. הפרקים השונים בוחנים את מסיכת ההומור רבת הפנים ביצירות, שבדומה לכותרתו המלהטטת של הספר, מצביעים על מחאה נשית המנסה להשתחרר מכבלים; מחאה המוסווית מאחורי חיוך מריר-מצחיק המתאפיין באינסוף צורות - היתממות, אירוניה, פרודיה, סאטירה גרוטסקה וביטויי הומור נוספים.
הוצאת גמא
מאת: יוחאי אופנהיימר, קציעה עלון
תיאור: אנא מן אלמגרב הינו ספר המחקר הראשון ליצירתו של המשורר ארז ביטון. ארז ביטון כתב עד כה 6 ספרים שירה מופתיים: מנחה מרוקאית (1976) וספר הנענע (1979), ציפור בן יבשות (1990) תימביסרת - ציפור מרוקאית (2009) ונופים חבושי עיניים(2013), בית הפסנתרים (2015) ביטון, יליד אלגיר, בן להורים מרוקאיים, עלה עם משפחתו ללוד בשנת 1948 כשהוא בן 6. עקב התעוורות בגיל 11 הוא נשלח לבית חינוך עיוורים בירושלים, וחוויותיו בשנים אלו הן הבסיס הרגשי לספרו, נופים חבושי עיניים.
הקיבוץ המאוחדהוצאת גמא
מאת: יוחאי אופנהיימר, קציעה עלון
תיאור: בספרם אומנות הסימפטום מציעים יוחאי אופנהיימר וקציעה עלון קריאה חדשנית ביצירתו של אהרון אפלפלד, אשר משתמשת בכלי המחקר הפסיכואנליטיים, הפוסט– קולוניאליים והפוליטיים ומחלצת מן הספרות העניפה של אפלפלד שלל תובנות. לטענתם, יצירתו איננה מתייחדת בעיסוק מפורש בסיפורים של אובדן ואסון קולקטיבי, בחוויות טראומטיות של אלימות שמונחלות מדור לדור, אלא להיפך, היא מתייחדת בייצוגם העקיף על ידי מכלול של סימפטומים הקשורים ונובעים מהם. קריאה זו מבליטה לא רק את הדימויים האנטישמיים שהנוצרים עשו בהם שימוש אלא את אותם דימויים אנטישמיים (למשל ביחס לגוף היהודי) שהאידיאולוגיה הציונית ידעה להפנים ולנכס לעצמה וכן את הביטוי הכמעט סמוי מהעין לאופן בו דמויותיו הפנימו את הדיכוי והפכו אותו לחלק מחייהם. מכאן מוסברת העדפתו של אפלפלד את הסימפטום על פני הייצוג התודעתי–פסיכולוגי המפורש. במקום מעמקי התודעה הבלתי נגישים, הוא מדגיש את הביטויים המוחצנים, העקיפים, ומעצב מערך מחושב של סימפטומים: השתקנות של הדמויות, הגמגום, השיכחה החלקית, העיסוק בהסחת דעת, התנועה המרחבית התזזיתית והמחלות הנפשיות והגופניות. גם הסתירות שמאפיינות את הטקסט האפלפלדי הן סימפטומטיות באותה מידה: שלילת הגלות מצד אחד לעומת המשיכה אל הטריטוריות הגלותיות מהם היגרו יהודים לארץ ישראל מצד אחר; שלילת הגופניות היהודית הגלותית לעומת חשיפת עוצמתו הכמעט על–טבעית של אותו גוף; דיכוי היידיש באמצעות הגרמנית ואחר כך העברית, לעומת ההיזכרות הלא–רצונית בשפה המודחקת; יחס של אמון כלפי השפה מצד אחד לעומת יחס של חשדנות כלפיה, ועוד. הופעתם של סימפטומים אלה - על הדו–משמעות הברורה שלהם - ניכרת ביצירתו של אפלפלד במרחב הפרטי, המשפחתי, הקיבוצי וכמובן הפואטי.
הוצאת גמא
מאת: יגאל שוורץ
תיאור: במשך עשרות שנים סמי מיכאל הוא אחד הסופרים האהובים ביותר על קהל הקוראים בארץ, ואין בכך פלא. הדמויות שהוא משרטט מלאות ומורכבות והקוראים נשבים בעלילות חייהן המפותלות. מיכאל רגיש לעוולות מכל סוג, ואהבת אדם כבירה נושבת בכל עמוד ועמוד בספריו. הוא מבין גדול לליבם של נשים וגברים ואין לו מתחרים ביכולת לתאר קשרי מין של צעירים ומבוגרים כאחד. לאלה יש להוסיף את תיאורי הנוף העירוני ומראות הטבע המופלאים שלו — שכונות בבגדד, בחיפה ובג'נין; נהר החידקל הענק, על גחמותיו עם חילופי העונות, שיטפונות ושריפות יער בצפונה של ישראל ועוד ועוד. בספריו בונה סמי מיכאל גשרים תרבותיים הן לעולם הערבי שבקרבנו והן למכלול שמקיף אותנו, גשרים אשר בספרות העברית כמעט שאינם קיימים. סמי מיכאל אוהב את הקוראים שלו ואלה משיבים לו אהבה. הספר הזה, שמיסֹודו הוא פרי כנס שנערך באוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקגו בסתיו 2015 ,מציג מנקודות מבט חדשות תמונה מקיפה ומעמיקה של אמנות הסיפור ותפיסת העולם והאדם של מיכאל. מאמץ רב הושקע בהכנתו, ויש לקוות שהוא ישמש את אוהביו הרבים של הסופר, ויהווה תמריץ למחקרים נוספים במפעלו האמנותי הדגול.
הוצאת גמא
מאת: גלי מנור
תיאור: "רַק מִלָּה בְּעִבְרִית": שירֵי אהוד מנור בין ה"אני" ל"אנחנו" משרטט לראשונה דיוקן אישי ופואטי שלם לדמותו של הפזמונאי והמתרגם שהביא לזמר העברי של סוף שנות השישים קול חדש; קול של יוצר רגיש אשר איננו חושש להפגין פגיעות ולבטא יסודות אוטוביוגרפיים על רקע הפזמון הישראלי הקולקטיבי- לאומי ברובו. זהו ספרה של ד"ר גלי מנור, בתו של חתן פרס ישראל בתחום הזמר העברי ( 1998 ), מהפזמונאים הבולטים והמשפיעים של דור המדינה. טביעת ידו המיוחדת של מנור לאורך תחנותיו בזמן ניכרת בשיריו - כמו "בשנה הבאה״, ״ימי בנימינה״, "הבית ליד המסילה", "אין לי ארץ אחרת", ״אחי  הצעיר יהודה״, "ללכת שבי אחרייך", "ילדותי השנייה", ו״ברית עולם״ - שהיו לנכסי צאן ברזל בתרבות הישראלית על כל גווניה. דרך שירים אלו ורבים נוספים עולים ונחשפים מאפייני כתיבתו של מנור, ההשפעות התרבותיות על יצירתו והנושאים הבאים לידי ביטוי בכל פרק בחייו, מילדות ועד זקנה. לכל אלה נלווים ניתוחים ספרותיים וחומרי ארכיון נדירים, המוצגים כאן לראשונה.
מכון מופ"ת
מאת: הלל ברזל
תיאור: תולדות השירה העברית, מחיבת ציון עד ימינו, כרכים יא-יב הציגו את השירה העברית ברצף ההיסטורי: חיבת ציון; תחייה; ארץ ישראל; מדינת ישראל. בכרך יג — תוספות: מורשה ותמורה; מבט לשורשי־השירה; הזדקקותה לתנ״ך — הורחבה הפרשנות ליצירות נבחרות. בכרך יד — תוספות: חדשנות ומהפכנות. כרך זה, כקודמו, נדרש לבעיה של המשכיות וניתוק, רציפות וחירות, מסורת וחידוש, קודש וחול. הכרך הנוכחי, טו — תוספות: מסד וטפחות; פרקים בפואטיקה משווה: מקראית; חדשה; עכשווית.
השער הראשון: הפואטיקה המקראית; פרוזה פיוטית; ושירה קצובה. דיון בהתגלות אלוהית כמגשרת בין הפרוזה לשירה, מכוננת מעבר מן העלילה בהשתלשלותה, לחידושים צורניים: בתקבולת, בהתגוונות הסגנון והצורות הספרותיות. נוספה התייחסות מפורטת למלאכים, לחלומות, ולכתיבה סינאופטית, זמנים ומקומות בהינף אחד.
השער השני: פואטיקה חדשה. תורת השיר כפי שהיא נשמעת מפי המשוררים: ביאליק, טשרניחובסקי, אורי צבי גרינברג, ש. שלום ונתן אלתרמן. וכן נלמדת מיצירותיהם של שלושה משוררים, ששירתם היא דו־שורשית, גולה וישראל: אהרן צייטלין, שמעון הלקין וישראל אפרת. נוסף הפרק: מוטיב הדעת בעין מיתולוגית, אצל אפרת מן האסכולה הוותיקה ואצל אהרן אמיר מן האסכולה של "העברים הצעירים". השער השני נחתם במסה: קינות השואה.
השער השלישי: פואטיקה עכשווית — מוקדש לשתי מגמות בשירת ההווה: המעבר משגב להיתול ומצורות סגורות לפתוחות. ההתמקדות היא בשירים רבים בעל אופי ייצוגי. כך גם בפרק הנועל: מן המופשט למוחש.
הקיבוץ המאוחד
מאת: יגאל שוורץ
תיאור: בקובץ המאמרים והמסות מכאן ומכאן מציג יגאל שוורץ שאלות הנוגעות בליבת היצירה של אמנים ישראלים ובאופיים של החיים התרבותיים בארץ, ומנסה להשיב עליהן. האם ליוצרים יהודים ממוצא הונגרי )מהרצל ואביגדור המאירי, דרך דוש, זאב, אפרים קישון ועד יאיר לפיד( יש אותו טמפרמנט, תפיסת עולם ועמדות פוליטיות־כלכליות דומות – ואם כן, איך אלה מתבטאים ביצירות שלהם? מה טבע ההומור של יואל הופמן ביצירותיו למבוגרים ובספרו המיועד לילדים, לפחות למראית העין, בפברואר כדאי לקנות פילים? מה הרשתה לעצמה רונית מטלון בספר הנוער שלה סיפור שמתחיל בלוויה של נחש שלא הרשתה לעצמה בספריה למבוגרים? איזה סוג של ארכיטקט הוא יובל שמעוני? ואיזה תפקיד מילא עמוס עוז בחייהם של ישראלים רבים?
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: סולי שאהוור
תיאור: מאז ומעולם היווּ השירה הפרסית ומשורריה נכס בעל ערך עליון בתרבות האומה האיראנית. השירה - כביטוי לרחשי הלב ויחסו של האדם אל הטבע, החברה והסביבה, על הגלוי והנסתר שבהם, והתיקון הנחוץ מצד האדם - היוותה גורם משמעותי בחיי היום-יום של האומה האיראנית וסייעה לעצב אותה כעם שוחר חופש, צדק ושלום. חיי היום-יום של כל איש ואישה באיראן מלוּוים בשירים שלמדו ושיננו במהלך חייהם. הדיבור היומי לרוב מלוּוה בציטוט של שורות שיר ופתגמים, אשר מתאימים למקום ולמצב, ויכולים להשפיע על הבנתו של הזולת, על התנהגותו והתנהלותו. ספר זה הוא בבחינת מעט המחזיק את המרובה, המציג בפני הקורא העברי גרגר מתוך הררי השירה הפרסית. הוא בא למלא פינה מהחלל הריק בידע של חלק נכבד מתושבי ישראל על תרבות המזרח בכלל ועל תרבותה של איראן בפרט, שורשיהן וביטוייהן. כולי תקווה כי הקורא בדפים אלה ייחשף מעט לרחשי הלב, לערכי המוסר ולאהבת האדם שהם מאבני היסוד של תרבות איראן. בסוף הספר מצורפים, כנספח מילון מונחים קצר לתיאור סוגי השירים, ופרק של הערות ורשימת מקורות מהם נלקחו השירים השונים; המספר בכותרת השיר מפנה לרשימה זאת שבסוף הספר. קורות חיים תמציתיות של כל משורר מצורפות לשירו הראשון של כל משורר. לשם הבנה טובה יותר מומלץ לקורא לעיין בנספח טרם קריאת השירים.
כתב ווב הוצאה לאור בע"מ
מאת: סולי שאהוור
תיאור: הקובץ הדו-לשוני הפרסי-עברי שלפנינו, פרי בחירתה ותרגומה הנאמן והאסתטי של המתרגמת המוכשרת והמנוסה אורלי נוי, מכיל מבחר עשיר וייצוגי של שירים מאת שבעה עשר משוררות ומשוררים בולטים אשר יצרו (וחלקם ממשיכים ליצור) מאז שנות הארבעים של המאה הקודמת. הלקט, על חלקיו ושלל הקולות האינדיבידואליים של היוצרים המיוצגים בו, תורם תרומה חשובה וייחודית למילוי החסר הקיים ומאפשר לציבור שוחרי התרבות והספרות בישראל להתוודע לעושר האומנותי והחווייתי של השירה הפרסית המודרנית כמו גם לעומק הרעיוני והמטענים הכלל אנושיים שמוצאים את ביטויים בשירה עשירה זאת. כפי שהמתרגמת מציינת בדברי ההקדמה שלה לספר: "לא מעט מהמשוררים המופיעים בקובץ זה נרדפו, נעצרו ואף נכלאו בשל כתיבתם. על כן, מעבר לערך הספרותי עבור הציבור הישראלי שנחשף, למרבה הצער, למקורות מוגבלים מאוד של מידע לגבי המתחולל באיראן, הקולות השיריים המובאים בקובץ זה עשויים להוות גם צוהר להיכרות עם איראן שונה מזו שמצטיירת בשיח הציבורי והתקשורתי הרווח בישראל".
כתב ווב הוצאה לאור בע"מ
מאת: אלכסנדר אבן-חן
תיאור: אברהם יהושע השל (1907-1972) נצר למשפחת אדמו"רים, מההוגים החשובים בעולם היהדות של העת החדשה, השל נועד להמשיך את שושלת החסידות של משפחתו ולשמש בקודש אך העדיף לבחור במימוש חזונו של הנביאים ולהילחם למען הבאת צדק לעולם. בשנות השישים היה פעיל נלהב במאבקים למען זכויות האדם. את עבודת הדוקטור כתב באוניברסיטת ברלין בנושא "הנביאים" (The Prophets). בחירת הנושא משקפת את הזדהותו עם חזון מוסר הנביאים שהלכה וגברה במהלך חייו. בצעירותו חיבר שירים המלאים בביקורת על האל, שלא מנע אסונות שבאו לעולם ולא ימנע את אלו שעתידים להיות. בשיריו באים לביטוי התקווה לעתיד טוב יותר בצד הייאוש מן הרוע, הסבל והאלימות הממלאים את העולם. בשנת 1938 נעצר השל על ידי הנאצים וגורש לפולין. הוא עזב את וורשה ב-1939 לפני שזו נכבשה והגיע לארצות הברית ב-1940. שם כתב ספרים חשובים שזכו להצלחה רבה, בהם God in Search of Man; Man is not Alone, ועוד. ספר השירים "על השם המפורש: אדם" שפרסם לפני המלחמה נשכח משום מה ולא זכה לעיון ולמחקר - למטרה זו בא ספר זה.
מכון שוקן למחקר היהדות שליד בית המדרש לרבנים באמריקה
מאת: שחר גלילי
תיאור: שירתו של פאול צלאן (1970-1920) מוכרת לנו על שום נושאיה הגדולים: הקינות על מות האם, "פוגת מוות", תפילת החופרים באדמה, שירת האבנים והכוכב, שירי העיוורון והאפלה. שירת צלאן כתובה כעדות, אך העדות חתומה בה באבן. והאבן – כיצד תדבר? ספר זה קורא בשירת צלאן, מראשיתה ועד אחריתה, ולומד את לשונותיו של השיר, את מילותיו הקשות - המאובנות, את השורות השבורות, הפסוקות בו. הקריאה עוברת ב"כל מועדיו" של השיר, ושואלת על הקשריו, בטרם תעמוד, תמעד על סיפיו. על דרך זו, דרך "המרידיאן" של השירה ("דרך עוקפת", דרך התרגום, מגרמנית), מתעוררת הקריאה בצלאן כשיעור העדות.
מוסד ביאליק
מאת: לילך נתנאל
תיאור: ספר זה הוא מחברת קריאה ביצירתו של זלמן שניאור (שקלוב 1887–ניו יורק 1959). קריאה זו מבקשת לה דרך ביצירתו הענפה של מי שנחשב אך לפני כמאה שנה לאחד היוצרים היהודים המודרניים הגדולים בדורו. מתוך עיון במסכת חייו וביצירתו של שניאור, הספר נוגע גם בהיקפיה הנרחבים של תרבות הספר היהודית המודרנית, שנכתבה ביידיש ובעברית בווילנה, בוורשה, באודסה, בניו יורק ובתל אביב. במוקד הספר ניצב שילוב הכלים שביצירת שניאור - לשון יידיש ולשון עברית, מסכת השירה ומסכת הפרוזה. שניאור נמנה עם היוצרים הלאומיים בעברית ונודע גם כמספר יידיש פופולרי. את שיריו קראו רבים כביטוי מודרניסטי מהפכני, ואילו אחרים ראו בהם תוצר שמרני ומיושן של צאצאי ההשכלה היהודית במזרח אירופה. אך תיבת התהודה שבחללה התפתחה יצירתו רחבה מכל אלה, והיא אוצרת בתוכה את השפעת הספרות העברית החדשה בצד חניכה אירופית, שברי מדרש ואגדה, רשמי בדיון אוריינטליסטי ופולחן קדום, ואת זכר מִכוות האש של ההגירה והפליטות. הרחק מאחדות ומפיוּס, יצירת שניאור מסמנת מתווה מסועף, מרתק, של הספרות היהודית המודרנית במחצית הראשונה של המאה העשרים.
מוסד ביאליק
מאת: דן מירון
תיאור: במסה מחקרית זו ניתנת הדעת למשמעותו של ציטוט כמו-אקראי ב"תמול שלשום" מאת עגנון מתוך "פאוסט" לגתה; בדיקה מדוקדקת מעלה מערכת שלמה של קשרים ונקודות דמיון בין סיפורם של יצחק קומר והכלב בלק ובין הטרגדיה הקלסית "שֶפִּייט פַּייטנם", כלומר שכתב משוררם הקלסי של הגרמנים. הדמיון בין שתי היצירות, שלא הובחן עד כה, מפתיע ומאתגר. לאחר גילוי הקשר בין שתי היצירות והעיון במשמעותו, נשאלות במסה כמה שאלות הגותיות עקרוניות בדבר טיבה ומהותה של הטרגדיה המודרנית, הנבדלת הבדל נחרץ מזו הקלסית – בין שהיא מעמידה במרכזה גיבור שאינו "נעלה מעל לממוצע" (כמו ב"מאדאם בובארי" של פלובר או ב"תמול שלשום"), ובין שהיא סוטה מן המהלך העלילתי הטרגי (מַעבר מהצלחה לכישלון ולאסון) ומאפשרת לגיבור, על אף ה"פגם" הטרגי שבו, לחיות חיים חדשים ולהינצל מן התופת המחכה לו. המסה, הפותחת במחקר דקדקני וספציפי בתחום הספרות המשווה, מתפתחת להגות ספרותית רחבת היקף, שעניינה בקשרים בין המבע הספרותי, הז'אנר, והמצב האנושי.
מוסד ביאליק
מאת: עליזה קורב בונפיל
תיאור: אורי צבי גרינברג (אצ"ג) נתפס בעיני רבים כמשורר פוליטי, כמי שידע להשמיע קול ברור וחד משמעי וכמי שתבע מעשים נחרצים שיביאו לביסוסה של הריבונות בישראל. עיון בשירתו מגלה שמתחת להצהרות הברורות שהשמיע עולים גם קולות אחרים. הספר שם מילים נשתקות בוחן את יצירתו של אצ"ג בעשור שבו התפרסמו שירי הספר רחובות הנהר וכן ספר העמודים (1955-1945). בשנים אלה ניצבו אצ"ג ובני דורו על פרשת דרכים ונעו מהתמודדות עם משבר חורבנה של יהדות אירופה דרך החתירה והמאבק לשחרור לאומי ועד התהוותה של מציאות מדינית ופוליטית חדשה – מדינת ישראל. את המאורעות האלה ליווה אצ"ג בשירתו, במכתבים שכתב ובנאומים שנשא בכנסת. הקורא בספר מוזמן להשתתף במסע בין כתבים אלה ולגלות את השפעתה של מערכת יחסי הגומלין של אצ"ג עם הציבור על שירתו כמו גם את מורכבות דמותו: זו המבקשת להשמיע קול פוליטי ברור ונחרץ אך מקיימת בתוכה עולם פנימי מפורר ושברירי.
מאת: הלנה רימון
תיאור: ערב המהפכה הגדולה של שנת 1917 החלה ברוסיה מהפכה נוספת. הובילו אותה חוקרי ספרות צעירים, רובם ממוצא יהודי, אשר נודעו בהמשך בכינוי "פורמליסטים".
חברי הקבוצה דחו שיטות מקובלות בחקר הספרות והתרבות, וניסו לפתח ולנסח גישות חדשות לטקסטים ספרותיים כמו גם לתרבות בכלל. חיפושים אלה סללו דרך לאסכולות הגדולות שעתידות היו לקום במהלך המאה ה־ 20 : הסטרוקטורליזם ו״הביקורת החדשה״.
הספר הפורמליסטים הרוסים: מרכזיות של שוליים פרי מחקרה של הלנה רימון, פורש לפני הקוראים את הרפתקאות המחשבה אשר התפתחו על רקע תקופה קצרה, יפה ונוראה כאחת, זו שבין המהפכה העקובה מדם, לבין השתלטות הטרור הסטליניסטי בשנות ה-30 של המאה שעברה. במשך זמן קצוב זה הספיקו אנשי החבורה הפורמליסטית לפתח ראייה מיוחדת של הטקסט הספרותי ולנסח רעיונות ומושגים שנעשו לנכסי צאן ברזל בחקר הספרות בעולם כולו.
במרכז הספר דיוקנאות של "השלישייה" – שלוש הדמויות המרכזיות בתנועת הפורמליזם: המדען והמורה המבריק יורי טיניאנוב, "הקיצוני המנומס" בוריס אייכנבאום וההרפתקן הגאוני ויקטור שְקְלוֹבסקי.
הקיבוץ המאוחד
מאת: גלעד מאירי
תיאור: שירת דוד אבידן היא כלשונו "מִזְרָקָה נִפְלָאָה שֶׁל אֶנֶרְגְּיָה קִינֶטִית". הר געש סימפטי, פרי מחקרו של גלעד מאירי, מנסח בבהירות את פואטיקת אבידן, ומשרטט מחדש באורח מקיף, מעמיק ומעודכן את קווי האורך והרוחב של מפת השירה הישראלית. הספר מתאר את ראשית הפרינג' בשירה הישראלית ואת הדומיננטות והנרטיבים המרכזיים שלו, באמצעות דיון בפרודיה, בהומור, באוונגרד ובעידן החדש. עולם המושגים הרענן של המחקר מטביע בשיח הספרותי העכשווי מונחים מקוריים של המחבר כמו פופואטיקה, ננו-פואטיקה ופופיוט. זהו ספר חובה למשתמש בשורות הקצרות של השירה ובשורות הארוכות של המחקר.
הקיבוץ המאוחד
מאת: ז'ורז פרק
תיאור: מה שואלים אותי בדיוק? אם אני חושב לפני שאני ממיין? אם אני ממיין לפני שאני חושב? איך אני ממיין את מה שאני חושב? איך אני חושב כשאני רוצה למיין? [...] מפתה כל כך לרצות לחלק את העולם כולו בהתאם לצופן אחד ויחיד; חוק אוניברסלי שיחבוק את מכלול התופעות: שני חצאי כדור, חמש יבשות, זכר ונקבה, חי וצומח, יחיד רבים, ימין שמאל, ארבע עונות, חמישה חושים, שש תנועות, שבעה ימים, שנים–עשר חודשים, עשרים ושש אותיות. למרבה הצער זה לא עובד, זה מעולם אפילו לא התחיל לעבוד, זה לא יעבוד לעולם. למרות זאת ימשיכו עוד זמן רב לקטלג חיה זו או אחרת לפי מספר אי–זוגי של אצבעות או קרניים חלולות. (ז'ורז' פרק) הנה אסופת טקסטים שפרסם ז׳ורז׳ פרק בעיתונים ובכתבי עת שונים בין השנים 1976 ו-1982. את הכותרת לחשוב / למיין, שניתנה לאסופה כולה, נתן פרק לטקסט החותם את הספר, שהיה האחרון מבין כתביו שהתפרסמו בחייו, שבועות ספורים לפני מותו. בעודו ממיין את העולם כדי להבינו, לא חדל ז'ורז' פרק לטלטל את מוסכמות הטעם ואת ההיררכיות המקובלות. מבטו מעניק לאנשים ולדברים של היומיום דחיסות לא צפויה, מטרידה ומעוררת פליאה. (מוריס אולנדר)
משכל (ידעות  ספרים)הוצאת בבל בע"מ
מאת: דרור בורשטיין
תיאור: לטובת הציפורים מתחיל בחלום על דרור. ציפור נפוצה, אך האם ניתן באמת להשיג אותה, לרשום את כנפיה? הוא ממשיך עם אנשי-ציפור, כלומר: מלאכים, ומשם עף אחורנית אל ציפורי העבר: נוצה מאובנת, איש-ציפור בעומק מערה, ציפורים שרות ליד הר געש, דוכיפת פלאית, צדיקים שמבקשים לשחרר ציפורים. הוא שב לקרוא בספר תולדות הטבע של מנדלי מוכר ספרים, שהתבונן בהן בשילוב של מדע וקדושה וביקש, לפני מאה וחמישים שנה, "וכל איש הלא יוכל לעשות דבר-מה לטובת הציפורים". דרור בורשטיין לוקח אותנו למסע לצד הציפורים של הספרות העברית, מהתנ"ך ועד לשירה בת-זמננו: מביט עם חיים נחמן ביאליק בחסידות נודדות, עם נתן אלתרמן ביונים מבעבעות, עם אסתר ראב בשרקרק בוכה, עם אבות ישורון ביונה מדברת, עם לאה גולדברג בעורב של העבר. ובין הפרקים עפות ועומדות ציפורים אחרות, מצוירות, מיפן של לפני כמאה שנה.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: רות קרטון-בלום
תיאור: לא פחות משחייבת השירה העברית החדשה לתנ"ך, חייב התנ"ך לשירה העברית החדשה, השבה ומנכיחה אותו על דרך פולמוס והערצה. מקרה בוחן לחליפים טקסטואליים אלו מצוי בסיפור העקדה. אין כמו תמציתו האכזרית כדי להמחיש את היחסים המתוחים שבין המשורר הישראלי לטקסט האב של התנ"ך. מעשה הקריאה הוא דו-כיווני ופרדוקסלי: הווה שמבקש לקרוא מחדש את העבר ואולי אף להפך אותו מזה; ועבר שבכוחו הקמאי רומס את המשורר החילוני, ובאחת, סוגר עליו את הפתחים כולם מזה. אם בתחילה נדמה כי בכוחו של המשורר לנסוע אל העבר באמצעות חללית השיר, ולערוך בו תיקון גנטי ברגע הראשית, ואולי אף להציל עצמו ממאכלת הסיפור בהמשך, מתוך רצף הפרשנויות של השירים עולה דווקא התמונה שמתוך העקדה בוקע איום קמאי וטקטוני, שמרגע שנחשף אליו המשורר, מסתברים יחסי הכוחות מתוך שורשי הלשון הכופתת את המשורר המודרני להוויתה המבעיתה של העקדה. זהו מצב נואש ומוזר: היוצר מנסה לשנות משהו מתוך אמונה ששינוי זה יחולל תמורה ברגע ההווי (למשל אותה הדרה מוזרה של האם מן הסיפור), ובו בזמן, ההכרה שמה שכבר כתוב, הוא זה הגוזר את המטא-עלילה של החברה הישראלית, ולחילופין, גם את הגורל האישי. זהו מסע מרתק על פני השירה (ובכללה, שירת הנשים המצטרפת לקולות המחאה על מעשה האבות בבנים) שבו המשורר הופך למעשה לגיבור האמיתי. דרך פריזמת העקדה, מציעה פרופ' רות קרטון-בלום שלל קריאות פרובוקטיביות וחדשניות בשירתם של כמה מן היוצרים המרכזיים של השירה העברית, ביניהם: חיים גורי, ט. כרמי, אבות ישורון, דליה רביקוביץ', דוד אבידן, יצחק לאור, רוני סומק, נורית זרחי ואחרים. ספר זה הוא המשכו של הפרויקט נרחב הבוחן כיצד מאצילים עקבותיו של הטקסט הקדום " הילה" על הטקסט החילוני העכשווי, והאופנים השונים שבהם מחלחלת הרליגיוזיות דרך השפה השירית.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אביבה דורון
תיאור: מה התרחש בספרות העברית בספרד לאחר "תור הזהב" שפרח בתקופה המוסלמית? אילו חידושים פואטיים אפיינו את המשוררים העברים בעידן הספרדי־נוצרי  שמרכזו היה בטולדו, "ירושלים אשר בספרד"?כיצד משקפת השירה העברית את השיח התרבותי היהודי־ספרדי? תשובות לשאלות אלו ואחרות, מוצעות בנפלאות שיר, מחקרה המקורי, החדשני והמקיף של אביבה דורון, מחשובי החוקרים של השירה העברית בספרד. נפלאות שיר מציג לראשונה את הדו־שיח של היצירה העברית עם השירה הספרדית ושם דגש על טולדו, בירת ספרד ובירת התרבות היהודית באותה תקופה. הספר שופך אור על מאפייניה החדשים של השירה העברית הרעננה והמרתקת שחוברה במשך שלוש מאות שנים בספרד הנוצרית וחושף כיוונים מפתיעים, ובהם: שירה לירית אינדיווידואליסטית, שירה ארס־ פואטית, פריצה יצירתית של גבולות מקובלים וחציית הקווים המסורתיים שבין שירת הקודש לשירת החול. שירה מיוחדת זו מצטיינת בברק שירי מרנין והיא ראויה לכינוי תור הזהב השני. הקורא המהלך בין דפי הספר מוזמן לטיול מרהיב, חושני ורב יופי בשבילי טולדו, ברצלונה, ג'ירונה וסרגוסה, ולמפגש עם משוררים ספרדים, זמרים טרובדורים ופייטנים עבריים, שהם גיבורי התרבות המרתקים של תור הזהב השני בספרד.
הקיבוץ המאוחד
מאת: זיוה שמיר
תיאור: בשנת 1896, בזמן ההכנות לקונגרס הציוני הראשון, הוציא דוד פרישמן את ספר תרגומיו לאגדות אנדרסן, ובפתחו קרא לחבריו הסופרים להרעיף טל ילדוּת על ילדי ישראל ועל בני-הנעורים, השרויים באווירת "החדר" ו"הישיבה". ביאליק נענה לאתגר, והחל לכתוב שירים ואגדות לטף ולקהל הקוראים הצעיר. בזמן ששקד על עריכת "ספר האגדה", ביחד עם רעהו י"ח רבניצקי, החל ביאליק בחיבורן של אגדות בסגנון אישי וחופשי, שאותן הכתיר בכותרת "ויהי היום". באגדות אלה, שנועדו לקורא הצעיר והבוגר כאחת, הִרשה לעצמו ביאליק חופש רב מהמקובל בעיבוד אגדות. לא אחת התרחק בהן מן המקורות הקדומים, אגב הפלגה למחוזות זרים ורחוקים – אישיים ובין-אישיים – ועריכת סינתזה אישית בין אגדת קדומים לאמירה מענייני דיומא. באגדות אלה, שאותן התחיל לכתוב בשנת 1917 ראה ביאליק, ובצדק, יצירות מקור לכל דבר, שבהן המקור המדרשי אינו אלא סף ומפתן לאמירה אישית ולאותם הרהורים היסטוריוסופיים, הנקשרים לענייני השעה "הבוערים" ומאירים אותם באור חדש. הספר מִים ומִקדם מציע פירוש לאגדות כגון "שור אבוס וארוחת ירק", "אלוף בצלות ואלוף שום", "אגדת שלושה וארבעה", "ספר בראשית", "מגילת עָרְפָּה" ועוד.
מאת: רינה בן-שחר
תיאור: בקובץ זה כונסו שמונה-עשר מאמרים העוסקים באספקטים שונים של לשון הספרות העברית, בעיקר הישראלית. המאמרים נכתבו והתפרסמו בין שנות התשעים המוקדמות ועד ימינו אלה, ורובם שוכתבו ועודכנו לצורך כינוסם בקובץ. מאמרים אלה מציגים מחקרים העוסקים בקשת רחבה של אספקטים לשוניים-סגנוניים בגזָרות שונות של מערכת הספרות: סיפורת מקור, סיפורת מתורגמת מאנגלית ומצרפתית, דרמה מקורית ודרמה מתורגמת מאנגלית ומצרפתית. המחקרים מפגישים בין חקר הלשון לחקר הספרות ומסתמכים על מגוון רחב של משתנים: לשוניים, ספרותיים, תיאטרוניים וחברתיים-תרבותיים. חלק מהמאמרים דנים בלשונם של סופרים או מחזאים יחידים, אך אין הם מבודדים את הסופר היחיד או את היצירה היחידה, אלא ממקמים אותה בהקשר החברתי-התרבותי ובודקים את יחסה ליצירות אחרות בז'אנר, לנורמות השולטות בז'אנר וללשון הסטנדרט של זמנה. חלק אחר של המאמרים דנים בחתכי רוחב בנושאים מסוימים בלשון הספרות, כגון בדרכי עיצוב הדיאלוג בסיפורת המקור העברית ובסיפורת המתורגמת לעברית, בסגנונם של סופרים פוסט-מודרניים בהשוואה לסגנון סופרי הזרם המרכזי הכותבים בלשון עשירה ועוד. המחקר הסגנוני של הספרות במאמרים המובאים בקובץ זה בודק אופני בחירה לשונית בין האופציות הלשוניות המרכזיות בתרבות הישראלית: העברית הספרותית העל-תקנית, העברית הישראלית הילידית והעברית המזרחית.
הקיבוץ המאוחד
מאת: יוכבד בת מרים
תיאור: ספר זה רואה אור בעקבות תגלית ארכיונית מרתקת: קבוצת מכתבים שכתבה יוכבד בת־מרים הצעירה אל חיים הזז, ואשר לא פורסמו מעולם. זוהי עדות נדירה לפרק חייה העלום של יוכבד בת־מרים (1901–1979), טרם עלייתה ארצה, כמשוררת עברייה צעירה ברוסיה הסובייטית. סיפור האהבה המורכב בינה לבין הסופר חיים הזז (1898–1973) נרקם על רקע פרידתם ונדודיהם של השניים, עד לפגישתם המחודשת בפריז, ב־1926. לצד 24 ממכתביה של בת־מרים, מובאים כאן 24 שירי המחזור "מרחוק", שנכתב באותה עת ממש. פרסומם זה לצד זה מאיר באור חדש מפתיע את יצירתה המוקדמת של אחת מן המשוררות העבריות הגדולות. מעבר לאינטימיות הביוגרפית, מזומנת לנו כאן הצצה יחידה במינה לפרק דרמטי בחיי יהדות רוסיה שלאחר המהפכה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: לילך לחמן
תיאור: אבות ישורון - 1992-1904, חולל שבר בלשון השיר והפך את אדמת השירה העברית. חייו וגורלו גילפו פנים של אדם יהודי-ישראלי מתוך העברית. ״העברית שלי היא בן-אדם, היא לא שפה, העברית שלי היא אדם שחי כאן, בארץ, ובזמן הזה, לפי שהוא מוכרח לחיות, לפי שהוא חי את ההכרח הזה. זה לא עברית, זה יידיש, זה פולנית, זה גם עברית״. זהו כינוס ראשון של מסות ומאמרים על שירתו של אבות ישורון. הוא התהווה כדו-שיח בין חוקרים ויוצרים שנענו לשאלה איך לקרוא את ישורון היום ומה תורמת קריאה כזאת להבנת מקומה של שירה בזמננו. הספר הבוחן את עבודתו של ישורון על תקופותיה, על הקשריה ועל אופן התקבלותה, מאיר מחדש את השיר ואת כליו. ישורון מתגלה כיוצר אקטואלי שעורר שאלות של זהות, היסטוריה ושפה שהודחקו בתקופתו והטרימו את זמננו אנו. מובא כאן ראיון נדיר אותו ערכה הלית ישורון עם אביה שמביא את מבטו של המשורר על עבודתו וחושף את המשקל שיש למוות בשירתו המאוחרת.
הקיבוץ המאוחד
מאת: גרשון דוד הונדרט, דימיטרי שומסקי, יונתן מאיר
תיאור: אסופת המחקרים עם ועולם, ובה עשרים מחקרים פרי עטם של עמיתים ותלמידים בני דורות שונים, מוגשת כמתנת הוקרה לפרופסור ישראל ברטל, מבכירי החוקרים במדעי היהדות, ממוריה הוותיקים של האוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. מחקריו הרבים והמגוונים של פרופ' ישראל ברטל פרושׂים במרחב ובזמן – בין מזרח אירופה לארץ ישראל ובין המאה השמונה עשרה למאה העשרים. הקורא ימצא בהם את הפנים השונות של ההיסטוריה היהודית ושל התרבות היהודית בעת החדשה: ההשכלה, החסידות, הספרות העברית וספרות יידיש, הלאומיות היהודית על גווניה השונים, האורתודוקסיה, הציונות, ההגיוגרפיה, ההיסטוריוגרפיה ועוד. עם ועולם – שי לישראל ברטל כולל מאמרים בתחומי מחקריו של פרופ' ברטל. האסופה נחלקת לארבעה שערים: שער ראשון – ספרויות היהודים; שער שני – השכלה, חסידות, אורתודוקסייה; שער שלישי – ארץ ישראל, לאומיות, ציונות; שער רביעי – חברה, תרבות, זיכרון. את הספר מסיימת רשימת הפרסומים של ישראל ברטל.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: יעל לוי חזן
תיאור: ספרה של יעל לוי חזן מאתגר הבחנות שגורות. הקורפוס הספרותי שהוא עוסק בו, ובכלל זה יצירות של יהודית הנדל, עמליה כהנא-כרמון שולמית הראבן, אורלי קסטל-בלום, אילת שמיר-טוליפמן ולאה איני, מערער את המוסכמות המכוננות את חוקי הסוגה של ספרות המלחמה ואת ההגדרות התוחמות את גבולותיה, החל בערעור על הניגוד בין חזית לעורף, דרך פירוק הניגודים בין צבא לאזרחות ובין הספֵרה הציבורית לספֵרה הביתית, וכלה בדיון ביקורתי בהבניות של גבריות ונשיות בזיקה לייצוגים הספרותיים של חוויית המלחמה. הספר מציג שאלות חדשות ומגבש כלים לדיון תאורטי בפואטיקה של ספרות מלחמה כתובה בידי נשים בלשון העברית. בהיבטיו התאורטיים הוא מקיים דיאלוג פורה עם ספרות המלחמה האנגלו-אמריקנית הכתובה בידי נשים וחושף את עקרונות הפואטיקה של ספרות מלחמה כזו בהקשרה הייחודי של המציאות הישראלית, על כל מורכבותה. הניתוח הספרותי של היצירות הנידונות בספר מאיר היבטים לא צפויים בנושאי מלחמה ומגדר ומצביע על הקשרים בין קפיטליזם, צרכנות ומיליטריזם, בין אלימות בצבא לאלימות במשפחה ועוד. אגב כך ספרה של לוי חזן חושף מחוזות מודחקים ומוכחשים בהוויית המלחמה הישראלית ובשוליה למן מלחמת 1948 עד מלחמת לבנון השנייה. יעל לוי חזן העזה לגעת ב"מותר" וב"אסור" על פי "כללי" ההתמודדות ה"נורמטיבית" עם השכול ובוחנת בעין ביקורתית את הקשר בין האלימות במלחמה לאלימות ביחסים בין המינים; את הדילמות המוסריות סביב תופעות של בזיזה ולקיחת שלל במלחמה ואת השאלות הקשות הקשורות בייצוג הכאב של הגוף המעונה ובביטוייו הספרותיים-אמנותיים. בסוגיות ספרותיות, חברתיות ומוסריות מורכבות אלה עסקה יעל לוי חזן במקצועיות, ברגישות וביושרה. קריאותיה של יעל לוי חזן בספרות שכתבו נשים על מלחמה מעידה שהן מבינות היטב מלחמה מהי.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: עמית עסיס
תיאור: ס. יזהר, שתיאורי הנוף והנפש העדינים בסיפוריו הם מפסגות הספרות העברית, היה ראשון הסופרים ה'צברים' שפרסם פרוזה והיה לאחד המנסחים המרכזיים של זהות הצבר. יזהר עצמו סירב לראות ביצירתו ביטוי של דור, וביקש שתיקָרא קריאה אישית ואסתטית. אף על פי כן הצטייר כמי שמותח בגופו ובכתביו קו חוצץ המבחין בין זהותו של דור החלוצים לזו של דור ילידי הארץ, בין שמאל לימין ובין הדורשים ספרות להמונים מצד אחד ובין שומרי חומת הספרות-לשמה מן הצד האחר. יצירתו של ס. יזהר והפרסונה הצברית שהיא מעמידה מתגלה בספר כהתמודדות יצירתית ומעמיקה עם אתגרי הזהות הצברית. באמצעות פענוח המפתח הפואטי והקשריו האידאולוגיים והתרבותיים הציוניים מעמיד לנוכח ערב סתיו מחריש דמות דיוקן תרבותי של הצבר, דמות שאיננה מתמצה בקומזיצים וכובע גרב, דמות בעלת עמדה אמנותית מנומקת ושאפתנית לנוכח אתגרי הזהות שמעמידות הציונות, ההתיישבות, המאבק והמדינה. באמצעות מכלול יצירתו של יזהר, גם זו שלכאורה איננה עוסקת בפוליטיקה, מתפרשת בספר זה עמדתו הפוליטית של יזהר, שנודעה לה חשיבות ציבורית רבה, ומוצעת כאן קריאה פואטית ופוליטית חדשה של המעמקים הפואטיים, הרליגיוזיים והחברתיים של נקודת מבט מרכזית ודומיננטית בשמאל הציוני הישראלי, ובתוך כך נחשפים כמה מהנדבכים הנסתרים שעליהם עומדת המציאות הישראלית הסבוכה בת זמננו. עבור הקורא המתחיל פותח הספר שער לסוד ההנאה מיצירת יזהר. מי שמתעניין בטכניקה הספרותית ימצא בו קריאה פואטית מדוקדקת של התחביר והלשון הפיגורטיבית של ימי צקלג, ומי שתר אחרי מכמניה של הרוח הישראלית ימצא בו יסודות מרכזיים של מפת הארץ ושל מה שאפשר לכנותו הדת החילונית הישראלית. קוראיו של ספר זה ילוו את הפרסונה הצברית של יזהר המחפשת את מקומה בין ה'אחרים' שלה: החלוץ הציוני, המהגר היהודי, והכפרי הערבי. הזהות הזאת מתגלה בספר כלִבהּ הכמוס של הישראליות הצברית ותשתית ההגמוניה הישראלית מאז.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: יוחאי אופנהיימר
תיאור: בספר זה בוחן יוחאי אופנהיימר את כתיבתם של משוררים וסופרים חשובים שעלו ארצה, ואף על פי כן עיצבו תודעה גלותית שמבטאת זרות לארץ ישראל, לחברה הקולטת והילידית, לזהות הציונית החדשה, בצד זיקה עמוקה לתרבות היהודית בגלות ולזיכרונה. תודעה גלותית ליוותה, כטענתו, את הספרות העברית בקביעות וברציפות במשך המאה העשרים ותרמה לעיצובה של זהות לאומית שממשיכה את התרבות הגלותית וצומחת מתוכה, ואין היא מציבה את עצמה כניגוד לה. היא תבעה הכרה בכך שאת הגלות אין לזכור רק באמצעות דימויי חולשה וסבילות, אלא גם באמצעות דימויים של עוצמה תרבותית ואתוס חברתי-רוחני. אלה הנושאים הנידונים בספר: עמדתו האנטי-ממלכתית של אלתרמן; כיצד נובעת רגישותה הפוליטית של לאה גולדברג מחוויית הגלות בארץ ישראל; כוחו של הגוף היהודי הפגום על פי אפלפלד; המצאת מסורת צפון-אפריקאית בשירת ארז ביטון; מלנכוליה בשירה החלוצית של העלייה השלישית; היחסים הגלויים והסמויים בין העברית ליידיש בשירי טשרניחובסקי ושלונסקי; תודעת האשמה על עזיבת הבית אצל אבות ישורון; הפער בין העמדה הפוליטית לרגישות הספרותית בנושא הגלות אצל ברנר, ועוד.
מוסד ביאליק
מאת: אבנר הולצמן
תיאור: 'מאחרוני הנפילים של דור תש"ח, כך תואר חנוך ברטוב בנימוקיה של ועדת השופטים שהעניקה לו את פרס ישראל לספרות בשנת 2010. ברטוב הוא אכן מן הדמויות הבולטות בדור המייסדים של הספרות הישראלית, הידוע גם כדור הפלמ"ח, דור בארץ, דור המאבק לעצמאות ודור הרֵעים. כינויים אלה מבליטים את המשותף לקבוצת סופרים זו: מעורבות עמוקה בעלילה הקיבוצית שמכוחה נוסדה מדינת ישראל; מחויבות ואחריות, מעין ערבות אישית, לקיומה של המדינה שעמדו ליד עריסתה. תכונה זו ניכרת בכל דבר שהוציא ברטוב מתחת ידו במשך יותר משישה עשורים של יצירה, ובראש ובראשונה ברומנים שהיו לשם דבר כמו 'שש כנפיים לאחד', 'פצעי בגרות' ו'של מי אתה ילד'. ספר זה בוחן את הפרוזה של ברטוב לשני אגפיה, הבדיוני והתיעודי, כמכלול אמנותי וכצומת של הֶקשרים ביוגרפיים והיסטוריים. לבד מן התכונות הגלויות של יצירתו – השייכוּת לדורה ולתקופתה, היסוד האוטוביוגרפי העמוק, הזיקה המורכבת לעלילת-העל הציונית, העיסוק הנרחב בשאלות של זהוּת – נחשפות כאן סגולותיה הייחודית, ושתיים מהן שובות לב במיוחד. האחת היא החתירה המתמדת של המחבר לגעת בליבה הלוהטת של הניסיון היהודי והישראלי במאה העשרים כמתבונן ומשתתף גם יחד; השנייה היא הפתיחוּת חמת הלב לזולת, בייחוד בצערו ובמצוקתו. ועוד מודגם בפרקי הספר כיצד הדיאלוג המתוח בין שני הממדים בזהותו של ברטוב, היסוד הצברי-הילידי לעומת מורשת העבר היהודית שנספגה בו משחר ילדותו, הוא הכוח המניע והמפרה את יצירתו.
מוסד ביאליק
מאת: גבריאל מוקד
תיאור: בארבע–עשרה רשימות קצרות - "אֶטיוּדים" כלשונו - פורשׂ חוקר הספרות והעורך הנודע, פרופ' גבריאל מוקד, מבט פנורמי ועם זאת אינטימי על שירתה של מאיה בז'רנו. מוקד, שהיה הראשון לפרסם את שיריה בשלהי שנות השבעים של המאה העשרים (ב׳עכשיו׳), סובֵר שבז'רנו היא "הדמות המרכזית בשירתנו משלהי שנות השבעים ואילך עד ימינו אלה" וששירתה היא "מסע לארץ הפלאות של הדיוּק". מבטה המשוכלל של בז'רנו, הבוחן את המיתוס והיומיום, את התודעה והדִמיוֹן, את הנפש והגוף, ניכר החל ב'בת יענה', ספר שיריה הראשון, עבור בשירי "עיבוד נתונים" שהעניקו לה מעמד מיוחד בשירה העברית של דור–המדינה ועד לספרה 'פגישה עם השחקנים', שראה אור לאחר כינוס מבחר מקיף משיריה (תדרים). בשערו השני של ספר זה ניתן מבחר ממצה משיריה של בז'רנו, שנערך בידי המשוררת עצמה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: סיגל נאור פרלמן
תיאור: הספר עוסק בשירתו האוטוביוגרפיים של נתן זך. כידוע, מאז שב זך משהות ממושכת בלונדון, ובעיקר עקב מות אמו, השתנתה שירתו כאשר ספגה לתוכה את היסודות האוטוביוגרפיים, יסודות שהגיעו לשיאם בקובץ החמישי שלו 'כיוון שאני בסביבה' (1996). ביקורת הספרות סימנה עד אז את שיאה של שירת זך במה שכונה "נוסח זך", נוסח שהתבסס על שיריו המוקדמים, והשפיע באורח מכריע על השירה העברית בעשורים האחרונים. את שירתו המאוחרת של נתן זך מכנה נאור פרלמן "שירה פואטוביוגרפית", ומציעה להשתמש במונח מפתח זה כדי לעיין בכל שירה שהקשריה הם אוטוביוגרפיים. בפרישה רחבה ובלשון בהירה וחדת התבוננות מעמיק הספר לבחון את הפואטוביוגרפית של זך. נאור-פרלמן מצביעה על אירועים בחיי המשורר ובחיים הציבוריים, שאותם משכיל זך להפוך לחלק משירתו המתרחבת: התאבלותו על מות אמו, והאופן שבו נכרך דיוקנה בדיוקן האישה-אהובה; הפחד מפני המוות, והאופן שבו מוכן האני-המשורר לאמץ לעצמו זהויות שונות, ואף לדבר בקולן; נכונותו של זך לכתוב שירה פוליטית, אחרי שהתנגד באופן נחרץ לפוליטי בשירתו המוקדמת; הניסיון המפתיע להתקרב אל נתן אלתרמן המת, בשיר "עם אלתרמן בחולות", אחרי שתקף את שירתו בחריפות – בכל אלה ועוד עוסק ספר רב תובנות ומרתק זה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: חנן חבר
תיאור: הספר מתחקה אחר רגעי מפתח בצמיחת השירה העברית בארץ ישראל. בראש ובראשונה מתבררת בספר משמעותה הספרותית והפוליטית של "ההתחלה" הספרותית, הנבנית על ידי הנרטיבים הגדולים של הספרות העברית: הציונות ויישובה של ארץ ישראל. המפגש הציוני עם המרחב הארצישראלי מתברר כמפגש אלים, שהשירה העברית שנכתבה על אודותיו לא רק מייצגת אותו, אלא גם לוקחת בו חלק פעיל.
מוסד ביאליק
מאת: אורי הולנדר
תיאור: הספר "המוסיקה של המהפכה" הוא ניסיון ראשון לבחון יסוד מהותי, שלא הוברר עד כה, ביצירתו של נתן זך – מקום המוסיקה בעולמו. בשני מובנים תסייע בחינה זו להבין את מניעיה של המהפכה השירית שחולל זך ואת תהליך השתלטותו על קנון השירה העברית: מצד התהליך הפנים-יצירתי של יצירתו, ובמובן החברתי-פוליטי המשתמע מקריאת שיריו ומאמריו כטקסטים שנכתבים במרחב תרבותי מוגדר – החברה הישראלית של שנות החמישים והשישים. מתוך התבססות על ניתוח מפורט של שירים רבים משל זך ועל בדיקת כתביו העיוניים, מבקש ספר זה לתאר את מערכת היחסים הדיאלקטית עם "הניגון" האלתרמני ככוח מניע, שהעימות הנמשך עמו הִפְרָה את שירתו של זך בשלב הראשון והמכונן של יצירתו (1955–1966).
מוסד ביאליק
מאת: דב שוורץ
תיאור: הספר עוסק במפגשים של מוטיבים אסתטיים ביצירה היהודית, ובמיוחד בשילובים של טקסט וצליל, ספרות ומוסיקה. במקביל נסב הדיון על מושגי היופי והיצירתיות בפילוסופיה היהודית ועל קווי היסוד של הספרות שהתחברה בידי יוצרים דתיים. במהלך הניתוח האסתטי נדרש הדיון להגותם הפילוסופית של הוגים כמו הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב דוד כהן ("הנזיר"), הרב יוסף דוב סולובייצ'יק והרב אהרן ליכטנשטיין. כן נדרש הדיון ליוצרים כמו נחום אריאלי ומירון איזקסון. בחינת מפגשי המוטיבים האסתטיים בעולם היהודי מרימה תרומה חשובה להכרת ההגות האסתטית במקורות היהודיים.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: שרון מאייר-קריגר
תיאור: משנת 1919 השפיעה רבות (Das Unheimlich) מסתו של פרויד "האלביתי" על חקר הפסיכואנליזה והספרות, וכן על תחומים נוספים, כמו פילוסופיה, סוציולוגיה, אמנות וקולנוע. "האלביתי" אוצר בתוכו תחושה של פחד גדול או אימה המחזירים את האדם אל אירועים ופרטים מן העבר, מוכרים וזרים לו בו־זמנית. "האלביתי", כמונח פסיכואנליטי שמזוהה עם המחשבה המודרנית והפוסטמודרנית, חלחל גם לתוך סיפורת הנשים הישראלית החדשה, ליצירותיהן של שפרה הורן, דורית רביניאן וסביון ליברכט. ספר זה בוחן חלומות, הזיות ושיגיונות של גיבורות נשים בספריהן, שמהם מגיחה תחושת אימה גדולה. העירוב בין יסודות המוכרים לחולם מן המציאות הערה לבין יסודות זרים הוא נשמת אפו של המבע הדמיוני. עירוב זה בין הביתי המוכר ללא־ביתי הזר עונה במדויק על הגדרת "האלביתי" הפרוידיאני. הספר חושף הן את הגירויים הרבגוניים של "האלביתי" — ובהם כפילים, בבואות, צללים, בובה מכנית, רוחות רפאים, תחיית המתים, איברים בעלי יכולת קיום עצמאית, קניבליזם והפחד להיקבר חיים — והן את משמעותם של סודות נסתרים. כל אלו קורמים עור וגידים בחלומות ובהזיות של הגיבורות ביצירותיהן של שלוש הסופרות הישראליות החשובות
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: ננה אריאל
תיאור: על הרטוריקה של המניפסט, על עוצמותיו ועל חולשותיו, ועל הופעותיו המרעישות והמצטנעות על סף המאה העשרים ואחת בתרבות העברית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: עדי פרוש
תיאור: יצירות ספרות אינן מחקרים פילוסופיים, אבל נושאים לא מעטים העסיקו גם סופרים וגם פילוסופים. בעולם הבדיוני הקונקרטי שנרקם ביצירות ספרות מובלעות לא פעם עמדות פילוסופיות כלליות, וספרו של עדי פרוש עוסק בניתוח העמדות הפילוסופיות המובלעות ביצירות מופת של דוסטויבסקי, קפקא, בורחס ואחרים. בין השאלות הפילוסופיות שנדונות בספר: חיים ללא מוות – האם הם רצויים? האם הערך שאנו מייחסים לחירות מתיישב עם הערך שאנו מייחסים לאושר? כיצד יש להתייחס לדחף לנקמה, ומה ההבדל בינו לבין השאיפה לצדק? מהו היחס הראוי להונאה עצמית - האם תמיד צריך להסתייג ממנה? מטרתו העיקרית של הספר היא לחשוף את העמדות הפילוסופיות המובלעות ביצירות ספרות שעוסקות בשאלות אלה, לבחון אותן ולברר אם הן בנות תוקף. שאלות פילוסופיות אחרות שנדונותׅ בספר סובבות סביב החשיבות שמיוחסת ליצירות ספרות: האם הן מהוות מקור לידע על האדם ועולמו, כפי שסבורים רבים? האם התגובות הרגשיות של הקוראים לגורלן של דמויות בדיוניות הן תגובות רציונליות? כל השאלות הנדונות בספר נדונות בו באופן מעמיק, בניסוח מדויק ובלשון בהירה, והוא עשוי לעניין כל קורא ספרות המתלבט לעיתים גם בשאלות פילוסופיות.
הוצאת אוניברסיטת בר אילןכרמל
הצג עוד תוצאות