נמצאו 330 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: נתן אלתרמן
תיאור: בספר זה - סער וּפרץ: פרוזה ומאמרים, 1940-1931 - נאספו יצירותיו המוקדמות של נתן אלתרמן בפרוזה: החל ברשימות ששלח בהיותו סטודנט בצרפת בשנת 1931, והוא כבן עשרים ואחת, ועד המאמרים שפרסם ערב מלחמת העולם השנייה וסמוך לפריצתה, לאחר ששמו כבר הלך לפניו בקרב קהל הקוראים והכותבים. הרשימות, כחמישים במספר, נדפסו בעיתונים ובכתבי העת הספרותיים בזמנו. מחציתן לא כונסה עד כה בְּספר וזוהי למעשה פעם ראשונה שהן שבות ורואות אור מאז שנות השלושים של המאה העשרים. כעת, כשנפרשת מניפת יצירתו המוקדמת של אלתרמן בפרוזה באופן שיטתי, ניתן להתרשם מצד פחות מוּכּר בכתיבתו: רשימות בענייני השעה לצד מאמרים בנושאי ספרות, פיליטונים, ביקורות ספרים ותרבות פופולרית לצד רשימות יפות להפליא על תל אביב ומקומות נוספים בארץ. במישור נוסף, היצירות המוקדמות בפרוזה הן בבחינת המעבדה שהצמיחה את שירי ספר הביכורים פורץ הדרך של אלתרמן 'כוכבים בחוץ' (1938). יצירות אלו מפתיעות בבשלותן ומלמדות על מבטו החודר והמעמיק של המשורר, המתבונן בעליית התנועות הטוטליטריות בעולם ולאור זאת מחַשב מחדש את מקומם של היישוב, של העם היהודי – ואף שלו כיוצר – לקראת המלחמה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: דליה רביקוביץ
תיאור: לצד שיריה פרסמה דליה רביקוביץ במשך כיובל שנים רשימות ומאמרים בעיתונים ובכתבי עת, במגוון נושאים: החל בביקורות ספרים, עבור בתגובות על אירועים אקטואליים ופוליטיים וכלה ברשימות אישיות על ילדותה ועל משפחתה. הרשימות שניתנו בספר זה - הזהב ותפוחי האדמה - מביאות קול מרתק שלה, המפתיע בידענותו, בסמכותיותו ובגילוי לבו. מעבר לַהיכרות המחודשת עם המשוררת הנודעת, מזמנות הרשימות שנאספו כאן גם מסע בתרבות העברית והישראלית מבעד לעיניה של יוצרת דעתנית ומעורבת.
הקיבוץ המאוחד
מאת: גדעון טיקוצקי
תיאור: בשנת 1943 פירסם הטייס והסופר הצרפתי אנטואן דה סנט-אקזופרי את יצירת המופת שלו ``הנסיך הקטן``. כעבור שנה נעלם עם מטוסו מעל הים התיכון במהלך טיסה מבצעית בשירות בעלות הברית. הספר ``הנסיך הקטן - שבעה פרקי מסע`` משרטט את הרקע ההיסטורי, הביוגרפי והאמנותי שבתוכו נכתב ``הנסיך הקטן``. חשיפת רבדיו של הספר לה שותף הקורא, מצביעה על מורכבותו וייחודו; כך מתגלה הספר, שבעבר נחשב ספר לילדים, כיצירה שבה הביע סנט-אקזופרי בבהירות יוצאת דופן את הפילוסופיה שלו כאדם וכיוצר. לראשונה בעברית, נסקרת בהרחבה עבודתו הספרותית של סנט-אקזופרי - החל מ``דואר דרומי`` ו``טיסת לילה``, ספרי הביכורים שלו, וכלה ברשמות מעזבונו - במטרה להאיר את ``הנסיך הקטן`` מכל צדדיו. קורות חייו של סנט-אקזופרי, המובאים בפרק הפותח, מסייעים לקורא להבין באופן מקיף את מכלול יצירותיו של הסופר, ומובילים לא אחת לקריאה מפתיעה ובלתי שגרתית ב``הנסיך הקטן``.
הקיבוץ המאוחד
מאת: תמר וולף-מונזון
תיאור: נוכחותו המרשימה והמתמדת של מירון ח. איזקסון בתודעה התרבותית הישראלית והמקום הייחודי של יצירתו בשירה ובפרוזה הישראלית בארבעת העשורים האחרונים, עוררו לאורך השנים עניין ותהודה בביקורת. עם זאת, קיים חֶסֶר בסקירה שיטתית של יצירתו, העומדת על מאפייניה התמאטיים, הרטוריים והלשוניים-סגנוניים, בפרט של יצירתו השירית. הקובץ לִנְשֹׁף אֶת הַצְּעָקָה - מחקרים על יצירתו של מירון ח. איזקסון, אשר כולל שבעה-עשר מאמרים ומסות, שנכתבו על ידי חוקרים, משוררים וסופרים על שירתו של איזקסון ועל כתיבתו בפרוזה, מבקש לענות על החֶסֶר הקיים, ולכנס לראשונה יחד מבחר מקיף של מאמרים על יצירתו. מקריאת המאמרים מצטיירת יצירתו ובפרט זו השירית כחטיבה ספרותית מובחנת וייחודית בספרות הישראלית, שיש לה תווי זהות והיכר אופייניים. מאמרי הקובץ חושפים את צפניה הפואטיים המרכזיים של יצירתו השירית, ואת אופן התבוננותו הייחודי בעצמו, בבני משפחתו, ביחסים בין בני אדם, ובמשמעותם של חפצים ואברי גוף – לעיתים בדרך של העברה רגשית ולעיתים כמטונימיה לבני האדם. מאמרי הספר בוחנים את מבנה העומק התמאטי של שירה זו, ואת דרכי הארגון הרטוריים שהיא מפעילה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילןהקיבוץ המאוחד
מאת: הלל ברזל
תיאור: כרך יד בסדרה תולדות השירה העברית מחיבת ציון עד ימינו, תוספות: חדשנות ומהפכנות, הוא המשך לכרך יג - תוספות: מורשה ותמורה. שני הכרכים ערוכים מנקודת ראות פואטית. היענות לנורמות פיוטיות, שיש בהן מן החידוש המודרג, או אפילו מהפך גמור. התוספות, מקבילות ל־י"ב הכרכים הקודמים במחקרים ייחודיים, מהם שראו אור במאספים ובביטאונים מדעיים ונערכו מחדש. נקודת המוצא המשותפת להם: החוקיות המגשרת בין היצירה בבדילותה למכלול מפעלם של המשורר או המשוררת הנידונים. וכן, הבלטה מיוחדת לקשרים בין־טקסטואליים, שבמרכזם התנ"ך ופסגות בספרות העמים. זכות בכורה מבחינה מתודית יש לעיון המשווה בין יצירות ובין חידושים פואטיים ומכאן החלוקה לפרקים של הכרך.
הקיבוץ המאוחד
מאת: הלל ברזל
תיאור: המעבר משירת ההשכלה לשירת חיבת־ציון מבחינה פואטית בקשרים בין־טקסטואליים ובראש ובראשונה ההתחברות לתנ״ך ולכתבי קודש אחרים. הפיוט והשירה העברית הבתר־מקראית והשינוי בשירה העברית בשלהי תקופת ההשכלה. שני הקטבים ? מורשה ותמורה ? נדונים בחלק הראשון בכרך, בגדר מבוא נרחב. מן המחויבות למורשת קודש והמהפך אצל יהודה לייב גורדון, מוסב הדיון למורשת כל הדורות בשירתו של חיים נחמן ביאליק, לרבות שירי התגלות והתקדשות. שאול טשרניחובסקי נבחן בזיקתו לסוגות אירופיות, למנגינה כערך פיוטי ואוטופי ולרעיונות פילוסופיים מהפכניים, וזאת מבלי לסטות מעיקרים לאומיים ואוניברסליים. המשך הדיון במורשה ותמורה נדרש לשירת אורי צבי גרינברג, כולל עיון בשלב האימפרסיוניסטי בשירתו, שחלקו ביידיש. מזווית ראייה של מורשה בלבוש מודרני מוקדשות התוספות לשירתם של יצחק למדן, ש. שלום וזלדה מישקובסקי.
הקיבוץ המאוחד
מאת: גדעון טיקוצקי
תיאור: הספר  האור בשולי הענן מאת גדעון טיקוצקי מציג את יצירתה ואת חייה של לאה גולדברג במבט פנימי ומעמיק, המחדש גם לבקיאים בכתיבתה. עשרים פרקי הספר נעים על הציר הכרונולוגי והנושאי כאחד ומקשרים בין שלל הסוגות בהן יצרה. הספר עשיר בדימויים חזותיים שחלקם מתפרסם כאן לראשונה: כתבי יד ומכתבים גנוזים, קטעים מספרי ילדים נשכחים ועוד.

מבחר השירים שבסוף הספר מחזיק כעשירית משיריה הליריים של לאה גולדברג וכן שירי ילדים אחדים. זהו מבחר מייצג מכל התקופות, לפי סדרן, ובו שירים נודעים רבים. לאה גולדברג החשיבה עצמה בראש ובראשונה כמשוררת וזהו אפוא לב יצירתה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: ניצה בן-דב, זיוה שמיר, אמיר בנבג'י
תיאור: ספר זה מאיר מארבעים נקודות מבט שונות את יצירתו הענפה של א"ב יהושע, מראשיתה ועד השנים האחרונות. בצד מאמרי יסוד אחדים מאת גרשון שקד, מרדכי שָׁלֵו, יוסף האפרתי, אורי שֹהם וחוקרים ותיקים אחרים מוצגות כאן קריאות עכשוויות ולא אחת מפתיעות ביצירותיו – הן בסיפורים וברומנים הנודעים שלו ("מר מאני", "מולכו", "הכלה המשַחררת", "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש" ועוד), הן במחזות שכתב ואפילו בספר ילדים פרי עטו. להרחבת היריעה תורמות גם נקודות מבט לא-שגרתיות על כתיבתו – של היסטוריונית, של סוציולוג, של פילוסופית ואפילו של מלומדים איטלקים אחדים, המנסים להתחקות אחר סוד הצלחתו חסרת התקדים של היוצר הכל-כך ישראלי הזה גם באיטליה. המבטים המצטלבים הנוצרים משלל הפרספקטיבות שבספר מעניקים הזדמנות לכל קורא, גם זה הבקי ביצירת יהושע, לגלות בה פנים אחרות ולרדת לעומק משנתו ההומניסטית וההיסטורית של אחד מבכירי סופרי ישראל. "מבטים מצטלבים" הוא ספר המאמרים המקיף ביותר שהוקדש ליצירתו של א"ב יהושע והופעתו היא אבן דרך מרכזית בפרשנותה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: חמוטל צמיר, תמר ס. הס
תיאור: בספר זה מכונסים לראשונה מאמרים על יצירתה של דליה רביקוביץ (2005-1936) שפורסמו מרגע הופעתה על בימת השירה הישראלית באמצע שנות החמישים ועד היום. מאמרי יסוד שסיפקו מפתח מוקדם לשירתה ואבדו במוספים ספרותיים נושנים נדפסים כאן מחדש בדפוס בהיר ונגיש, לצד מאמרי מחקר וביקורת מקוריים הרואים כאן אור לראשונה. כל המאמרים מגלים פנים מגוונים ולעתים נסתרים ביצירתה של המשוררת החשובה בדורה, מספרים את תולדות שירתה ויצירתה הסיפורית ומאירים את התפתחות דיוקנה ומקומה בתרבות הישראלית. ספר זה ממלא חֶסֶר בולט בתרבות הישראלית. הוא מעניק, לראשונה, מבט סדור ומקיף על התקבלותה של היוצרת הישראלית הדגולה לאורך כל שנות יצירתה ובתוך כך מאיר את הספרות הישראלית בחצי המאה האחרונה. לצד רשימות הערכה שהוקדשו לקבָציה עם פרסומם נכללו כאן גם קריאות מפורטות בשיריה וכן מאמרים עקרוניים ורחבי-היקף המאפשרים הבנה מעמיקה של כתיבתה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: פרנסואה לה-רושפוקו
תיאור: לחיבוריו של פרנסואה דֶה לָה-רוֹשפוּקוֹ (1680-1613) שמור מקום של כבוד בספרות הצרפתית ובתרבות המערב. הם נחשבים לניסוחים ממצים של רוח "הסלון הספרותי" ושל מחשבת הנאורות הצרפתית, שלָה-רוֹשפוּקוֹ עמד ליד ערשהּ והיה בדיעבד אחד ממחולליה. במידה רבה, חיבוריו הם ניסיון מעורר השראה לזקק את התבונה בטהרתה, על גבול ההגות הפילוסופית ובחינת טבע לב האדם, לפי מיטב ערכי התקופה ובכנות מרשימה. זהו תרגום מלא וראשון של אמרות לָה-רוֹשפוּקוֹ לעברית, בצירוף כתבים מרכזיים נוספים פרי עטו. יצירות מופת אלה תורגמו בידי ד"ר יוסי אסודרי (2010-1960), ספרא וסייפא, קצין מצטיין ועילוי באקדמיה. התרגום הוא צידה יקרת-ערך שהותיר אחריו לקוראי העברית המבקשים להתוודע מקרוב אל אחת מאבני הדרך של תרבות המערב וליהנות ממחשבתו המבריקה של איש- מַעֲלָה, שלֵחה לא נס.
הקיבוץ המאוחד
מאת: רתם פרגר-וגנר
תיאור: ספרה של רתם פרגר וגנר - הילד הלז אני הוא ולא אחר - עוסק בילדים וילדוּת בספרות העברית החדשה ובתהליך הנפתל של צמיחת שיח הילדות בספרות זו. בספר מקורי ומרשים זה פרגר וגנר קוראת תיגר על התפיסה המקובלת, שעל־פיה חלוצי הכתיבה על ילדים וילדות בספרות העברית היו ח.נ. ביאליק ושאול טשרניחובסקי, והיא בוחרת להתחקות אחר ייצוגי הילד והילדוּת בספרות העברית לאורכה של המאה התשע־עשרה כולה. בדיון מעמיק ומאלף בייצוגים אלה היא טוענת שחקר צמיחתו של שיח הילדות בספרות העברית שופך אור חדש על התמורות שחוללו תהליכי המודרניזציה בחברה היהודית, ומוכיחה שהתהוותו של שיח זה הייתה חלק ממהלך נרחב של כינון ״הסובייקט היהודי״ כסובייקט מודרני רב־פנים. את תהליך התגבשותו של שיח הילדות בספרות העברית פרגר וגנר מתארת כתהליך לא ליניארי ולעתים בלתי צפוי. בניתוח דימויי הילדות וייצוגיה היא מראה שהופעתה של דמות הילד באוטוביוגרפיה המשכילית קדמה להופעתה בספרות הבדיונית, ותיאורי הילדות בספרו של מרדכי אהרן גינצבורג ״אביעזר״ מעידים שהוא זה שהכניס את תפיסת הילדות הרוסויאנית אל הספרות העברית. לעומת זאת פרץ סמולנסקין, בעל רומן החניכה ״התועה בדרכי החיים״, החזיק בתפיסת ילדות קדם־מודרנית הממעטת בחשיבות של תקופת הילדות בחיי האדם. מפתיעה ומסעירה במיוחד היא הקריאה של פרגר וגנר ביצירותיהם של מנדלי מוכר ספרים ומרדכי זאב פיארברג, שבה נחשפת תפיסת הילדות שהתגבשה בהשראת הנאורות, הרומנטיקה ושיח הלאומיות בתרבות האירופית.
הקיבוץ המאוחד
מאת: שולה קשת
תיאור: שמו של הספר, אבשלומי, נבחר מתוך כותרת שיר של חיים גורי, ומייצג את הרעיון המנחה, שעליו מבוסס הספר כולו. זעקת הכאב של דוד, "בני אבשלום, בני, בני אבשלום, מי יתן מותי אני תחתיך אבשלום, בני בני" הפכה לביטוי מייצג של אבל על מותם של אנשים בדמי ימיהם. אבשלומי מציע שמונה קריאות של יצירות מן הספרות העברית המודרנית, שמנהלות דיאלוג לא רק עם סיפורי הקרבה במקרא, אלא גם עם סיפורי הקרבה מיתיים מתוך המאגר התרבותי של העמים מסביבנו. הספר כולל קריאות ביצירות של חשובי היוצרים בתרבות העברית המתחדשת: חיים גורי, רחל חלפי, יונה וולך, אנטון שמאס, אסתר אטינגר, עמוס עוז, מאיר שלו ודויד גרוסמן. סיפורי המקרא שנבחרו על־ידי היוצרים, על אבשלום, בת־יפתח, הוקעת בני שאול על־ידי הגבעונים, או על גיא בן הינום, אתר ההקרבה הקדום, מציעים התבוננות "מן השוליים" על רעיון הקרבן, ואולי אפילו טומנים בחובם את האפשרות להשתחרר מאחיזתו של המיתוס המכונן של עקדת־יצחק.
הקיבוץ המאוחד
מאת: חגית הלפרין
תיאור: אלכסנדר פן (1906–1972) מוכר כיום כאחד הבולטים והפופולאריים שבגלריית המשוררים הישראליים של המאה העשרים, ויצירתו - הכוללת שירי אהבה רומנטיים, שירי מולדת קונפורמיסטיים ונון-קונפורמיסטיים, שירים פוליטיים עזי ביטוי ופזמונים ידועים - אהובה ומתנגנת בפי כל. לא כך היה מעמדו בחייו. למן הצטרפותו למפלגה הקומוניסטית הישראלית, היה פן כמעט מוחרם ובחייו פרסם רק ספר שירים אחד. קורות חייו, כפי שסיפר אותם, יוצרים רושם של אגדה מופלאה. כבר בראשית דרכו טיפח את מיתוס המשורר הגוי, שגדל בבית סבו צייד הדובים על גדות ים הקרח הצפוני, והגיע לארץ כזר וכנוכרי. לאחר מותו גבר העניין באגדת חייו ולא מעט עסקו בדמותו הססגונית-הבוהמיינית, ביפי תוארו, בלבושו, בחיבתו לטיפה המרה ובאהבותיו. הספר, שהוא ביוגרפיה ראשונית שלמה של פן, מוליך את הקורא בשבילי חייו הכואבים של המשורר, שהביאו אותו לעצב מחדש את עברו וליצור מיתוס ביוגרפי קסום. סיפור חייו המפותל מעלה שאלות רבות: האם היה ציוני? האם ידע עברית לפני עלייתו ארצה? האם היה רומנטיקן, דון ז'ואן או "שונא נשים"? איך תמרן בין היותו קומוניסט לבין יחסו החם ללוחמי דור תש"ח? האם ערך לימים חשבון נפש ושינה את דעותיו הפוליטיות? הביוגרפיה מתארת את הקשר המורכב שבין חייו ליצירתו של פן, מנסה לחדור מבעד למסכותיו השונות ולהבחין בין המיתי לאמיתי.
מאת: אריק גלסנר
תיאור: במשך כעשור וחצי כותב אריק גלסנר ביקורות ספרות בעיתונות הישראלית. ספר זה, המכנס מבחר ממסותיו ורשימותיו, לא רק משרטט מפה ספרותית מעמיקה ועשירה, אלא הוא נקרא כספר מרתק על חיינו כאן ועתה. הקריאה בו ממחישה את חשיבותו של תפקיד המבקר, תפקיד "שומר הסף" והקורא המפרש את חווית הקריאה. בבסיסו של תפקיד זה מונחת אופטימיות ותחושת מעורבות ושייכות עזה, שכן הביקורת השיטתית והמתמידה מוּנעת, בסופו של דבר, מתוך אכפתיות ואמונה עמוקה ביכולת להאיר ואולי אף לשנות. הספר מבקר חופשי מכיל מסות אישיות, טקסטים פרשניים ורשימות ביקורת קצרות. הוא דן בקלאסיקונים, כמו גם ביוצרים בני זמננו, בארץ ובעולם, ומצביע על תופעות ומגמות שמבטאות רגעי שינוי והתפתחות תרבותיים. בין מגוון היוצרים הנידונים בספר ניתן למצוא את הומרוס, דוסטוייבסקי, יעקב שבתאי, דוריס לסינג, שלמה ארצי, וולבק, קנאוסגורד, ד"פ וואלאס, א"ב יהושע, דרור בורשטיין, מאיה ערד, שהרה בלאו ועוד. הנושאים הנידונים הם, בין השאר, תופעת החוזרים בשאלה בספרות הישראלית, ספרות אפוקליפטית, מיניות בספרות, פוסט הומניזם בספרות ועוד. לספר מצורפת הקדמה חדשה שדנה בתפקידו של המבקר ובצידוקים לקיומו של תפקיד זה, וכן פורשת את העמדה העקרונית שעל בסיסה נכתבות הביקורות, שספר זה מציג מבחר מתוכן.
הקיבוץ המאוחד
מאת: דנה אולמרט
תיאור: ספר זה עוסק במופעיה של דמות אם החייל, אם הלוחם, בספרות העברית החדשה. שורשיה של דמות זו נעוצים גם בדמותה הארכיטיפית של "אם הבנים" מן המקורות היהודיים, המעודדת את בניה להקריב עצמם על קידוש השם, גם בדמותה של האם הספרטנית השולחת את בניה לנצח בקרב, כפי שנחרתה בתרבות המערב. הספר בוחן את גלגוליה של דמות זאת בספרות העברית המודרנית וכן את הופעתה, משנות התשעים ואילך, של דמות אם חדשה, ביקורתית ולעיתים אף מתנגדת, שהתעצבה בהשר את נשים שפעלו בתנו עות המח אה סביב מלחמת לבנון הראשונה והאינתיפאדה הראשונה. הסוגיה המרכזית שנבחנת בספר עוסקת במרחב הפעולה של אם החייל: מה מרשה הספרות העברית לדמויות של אימהות לחיילים לרצות או להתנגד לו; מה היא אוסרת עליהן לחשוב, לבטא ולעשות, ומהן הסנקציות הסמויות והגלויות שמופעלות כלפי אימהות שמעזות לחרוג מן המקום שהוקצה להן. בפרקים השונים מוצגות פרשנויות פוליטיות ללא-מודע הלאומי-מגדרי ביצירות וכן לנטייתה של הספרות העברית – למרות החופש שמעניק הבדיון - לציית לכלליה הבלתי כתובים של האידיאולוגיה הציונית ולא לקרוא תיגר על ציווייה. המהלך נע מתקופת התחייה עד לעשור הראשון של שנות האלפיים, ומציע, לצד הדיונים ביצירות מאת י"ח ברנר, מ"י ברדיצ'בסקי, אביגדור המאירי, נתן אלתרמן, משה שמיר, עמוס עוז, חנוך לוין, יהודית הנדל, יוסף אל דרור, אורלי קסטל בלום, בתיה גור ודויד גרוסמן, גם קריאה ביקורתית בטקסטים לא בדיוניים, ובהם ההספד שחיברה המשוררת יוכבד בת-מרים לזכר בנה שנהרג ב 1948- וקטעים מנאום של מרים פרץ.
הקיבוץ המאוחדאוניברסיטת תל אביב
מאת: מיכאל גלוזמן
תיאור: ספר זה מציע קריאה מחודשת בפרקים אחדים בשירה הישראלית שנכתבה בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת. במהלך עשורים אלה נכתבה שירה שנתנה ביטוי לתחושות של אובדן וחסר שהתעוררו לאחר הניצחון במלחמת העצמאות והקמת המדינה. את התחושות הללו יבקש ספר זה לכנות "המלנכוליה של הריבונות". "המלנכוליה של הריבונות" נבעה מהפער בין החזון הלאומי לבין מימושו. היא קשורה לאבל ולאובדן בעקבות מוראות האירועים ההיסטוריים: השואה, העקירה, מלחמת העצמאות, גירוש הערבים והעלייה ההמונית. זוהי מלנכוליה החורגת אל מעבר לתִפלות של "הבוקר למחרת" ולמצב הרגשי השביר שיוחס בעיקר לסופרי דור הפלמ"ח, שתיארו את קשייהם של לוחמי תש"ח ששבו מזוועות המלחמה אל שגרת החולין של המדינה בימי ראשיתה. ביטוייה של מלנכוליה זו בשירת התקופה אינם בהכרח תמאטיים. בתרבות הלאומית הצעירה, שלא אִפשרה להביע את האובדן בגלוי ובמישרין, הייתה השתיקה לנושא מרכזי. הספר מנסה לשחזר את התוכן השתוק באמצעות המשגות תיאורטיות של מלנכוליה ושל טראומה, המשרטטות את קווי המתאר של סבל שמקורותיו אינם ידועים במלואם לסובייקט. פרקי הספר עוסקים בכמה מן המרכזיים במשוררי שנות החמישים והשישים – נתן זך, דליה רביקוביץ ודן פגיס. פרקים נוספים מוקדשים למשוררים בני דורות קודמים, שהיה להם תפקיד מכריע בשינוי הטעם השירי באותה תקופה: נתן אלתרמן, שהיה ממשורר נערץ למושא הביקורת של המשוררים הצעירים, ואבות ישורון, שהיה ממשורר דחוי לדמות מעוררת השראה. הקריאות המוצעות בספר מבקשות להעמיד דיוקן שירי של כל אחד מן המשוררים הכלולים בו, אולם כוונתו גם להציע הבנה היסטוריוגרפית חדשה של שירת דור המדינה, המתוארת, במילותיה של דליה רביקוביץ, כ"שירה של טבועים".
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אבידב ליפסקר, רלה קושלבסקי
תיאור: מעשה סיפור הוא קובץ עיונים בסיפור היהודי לדורותיו. הספר הודפס במסגרת סדרת תימה, בה רואים אור קובצי מחקר בתימטולוגיה של הסיפור היהודי. המאמרים בכרך הזה משתייכים למדורי תימטולוגיה ופואטיקה של הסיפור היהודי, מדרש, אגדה וקבלה, הסיפור החסידי והסיפור היהודי במזרח אירופה, מרדכי שלו: פרקי קפקא, עיונים בש"י עגנון ופרוזה עברית וישראלית החדשה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: לירון שלומוביץ
תיאור: הספר ארס פואטיקה בשירה הערבית המודרנית משרטט מודלים שונים של שירה המתכוונת לעצמה, בהסתמך על שיריהם של ארבעה משוררים ערבים (עַבְּד אלְ־והַַאבּ אלְ־בַּיאַתִי, עַבְּד אלְ־קַאדִר אלְ־ג'ַנאַבִּי, מִיחַ'אאִ'יל נֻעַיְמַה וסַרְגוּן בּוּלוּס) שהטביעו את חותמם על השירה הערבית המודרנית. המודלים מכניסים את הקורא לעולם האדריכלות השירי, הפותח צוהר לסגנונות עיצוביים שונים בקרב משוררים ערבים מודרנים העוסקים ביצירתם בארס פואטיקה. הנושא "שירה בראי עצמה" תפס תאוצה במהלך השנים האחרונות בקרב משוררים ערבים העוסקים ביחסים המפותלים הנרקמים בין הטקסט, הקורא והכותב. הם מרבים לכתוב על אמנות השיר בשירים ארס פואטיים ומרוממים את המשורר ואת השיר לפסגות עליונות. קיים פער בין ריבוי הטקסטים העוסקים בנושא ובין העיסוק הביקורתי והמחקרי המצומצם בספרות הערבית. המחקר המובא בספר שלפניכם נועד לתרום להקטנת פער זה ולחשוף בפני הקהל הרחב מודלים של שירה המתכוונת לעצמה, בהתבסס על מבחר שירים בערבית הנפרשים על פני שלושה עשורים: משלהי שנות השבעים עד סוף שנות התשעים. השירים בספר סוללים את שבילי הטקסט הנרקיסיסטי בפני הקורא ופותחים דלת לאוהבי השירה הערבית, היוצאים למסע בארץ המילים ובד בבד נחשפים להכרת האחר, שהרי שפה מספרת תרבות. השירים מעניקים הצצה לעולם נסתר של חוויות, של רשמים ושל טעמים, כי הם מתבלים את חיינו.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אברהם קאהן
תיאור: 'איני יכול לשכוח את ימי העוני והדלות שלי. איני יכול להימלט מעצמיותי הישנה. העבר שלי וההווה שלי אינם חיים בשלום זה עם זה. דויד, הבחור העני המתנועע מעל לגווילי התלמוד בבית המדרש הישן, מתאים לזהותי הפנימית יותר מדייוויד לווינסקי, יצרן המעילים הידוע' – כך מסכם לווינסקי את סיפור הגירתו לאמריקה. חסר כול הוא הגיע אליה, ידע רעב ומחסור, אך בהתמדה ובנחישות השכיל לפלס את דרכו בחברה האמריקנית ונעשה לאֵיל טקסטיל מצליח ורב-השפעה.
סיפורו של לווינסקי חורג מגבולות הרומן שלפניכם. חייו באימפריה הרוסית ולאחר מכן בלואר איסט סייד של מנהטן הוא במובנים רבים סיפורם של מאות אלפי מהגרים יהודים שעזבו בסוף המאה התשע-העשרה וראשית המאה העשרים את מזרח אירופה והיגרו, מלאי תקוות, לארצות הברית. יותר משני מיליון יהודים הגיעו אז בעיקר לעיר ניו יורק ופיתחו בה קהילות אתנו-יהודיות תוססות.
אברהם (אייב) קאהאן (1951-1860) היה עיתונאי, סופר, ומנהיג פועלים יהודי=אמריקני ממוצא ליטאי, שנודע בתור העורך המייסד של העיתון היידי=אמריקני 'פֿאָרווערטס'. עלייתו של דויד לוינסקי, שיצא לאור בשנת 1917, הוא הרומן החשוב ביותר שחיבר ויש הרואים בו שיאה של יצירתו הספרותית.
מניפה של חושים, החסרה לעתים במחקר ההיסטורי, פורשׂ בספר זה אייב קאהן. הוא מעורר לחיים צבעים, טעמים, מראות וריחות שקפאו בזמן; לעתים אלה ריחות מצחינים של ביוב, זעה וזוהמה, לעתים ריחות נעימים של מאפיות, סירים מהבילים על גבי פתיליות או ריחו של בית יהודי בלואר איסט סייד בערב שבת.
עלייתו של דויד לוינסקי הוא ספרות יפה ובה בעת מקור היסטורי-ספרותי בעל חשיבות ראשונה במעלה להבנת תקופת ההגירה הגדולה ממזרח אירופה ולהמחשת חיי היהודים בארצות הברית.
הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפהמכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: נח שטרן, סיגל נאור פרלמן
תיאור: נח שטרן (1960-1912) ממבשרי המודרניזם האנגלו־אמריקאי בשירה העברית, וּכר אך למעטים. הוא נולד בליטא, למד בצעירותו באוניברסיטת הרווארד באוניברסיטת קולומביה בארצות הברית, עלה ארצה ב־ 1935 , הצטרף חי"ל ולבריגדה היהודית ונלחם בצפון איטליה. ב־ 1953 נשלח לחמש שנות אסר באשמת ניסיון לרצח. היו אלה עבורו שנים של שקט נפשי ושל יצירה ורייה. כשהשתחרר, לא מצא את מקומו, ובגיל ארבעים ושמונה שלח יד נפשו בעת שאושפז־מרצון בבית החולים לבריאות הנפש "אברבנאל". ירתו של שטרן, המושפעת בעיקר משירתו של ת"ס אליוט, לא התאימה אקלים הספרותי בארץ־ישראל בשנות השלושים והארבעים, והוא עצמו חשב לתימהוני שאישיותו המסוגרת והמסוכסכת הקשתה עליו להתקבל חוגי הספרות בארץ. כך הוחמץ אחד המשוררים הנפלאים בשירה העברית מתחדשת, משורר שהעברית שבפיו חיה וחפה מהצטעצעות־יתר והתבוננותו מציאות ישירה ומפוכחת. על שירו "בחול ובמים" אמר מבקר הספרות שלמה רודזנסקי: "אינני מהסס לומר כי זהו אחד משירי מלחמת העולם השנייה מופלאים ביותר בספרות העולם". חלקו הראשון של הספר כונסו, לראשונה, כל שיריו של שטרן, החל משירי הילדות ועד השירים האחרונים שכתב לפני מותו. החלק השני של הספר, לברוח מהחיות המכוערות: מונוגרפיה, הוא מחקר ביוגרפי ופואטי רחב היקף וראשון מסוגו על חייו ושירתו של שטרן. מי יִיתן שחזרתו של נח שטרן לחיק השירה העברית תפתח אפשרויות פואטיות חדשות עבור כותבי השירה וקוראיה היום.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: ורד לב כנען, נגה וייס
תיאור: הספר זיכרון ילדות ושִכחה: קריאות חדשות בצלקתו של אודיסאוס מציג עשר קריאות מקוריות באפיזודה אחת מתוך האודיסאה של הומרוס. הספר מפגיש את מיטב החוקרים בתחומי הספרות ההשוואתית, הלימודים הקלאסיים, התיאטרון, הפילוסופיה והפסיכואנליזה לדיון בין־תחומי בסיפור ההומרי ובהשפעתו של מיתוס הצלקת בתולדות הספרות, בתורת הספרות ובתחומי דעת ויצירה מרכזיים אחרים במדעי הרוח. המפגש הדרמטי בין שתי הדמויות, אוריקליאה המינקת הזקנה ואודיסאוס המחופש לקבצן, מעורר זיכרונות קדומים בעקבות חשיפת הצלקת על רגלו של אודיסאוס ומוביל לזיהויו של הזר. סיפור הצלקת מציג את אחד מרגעי השיא בעלילת השיבה של אודיסאוס לאחר עשרים שנות היעדרותו מהבית, ועל כן מופיע כציר מרכזי בתולדות מחשבת הספרות העולמית. מאז צאת ספרו של אריך אוארבך מימזיס בשנת 1946 הפכה האפיזודה מתוך האודיסאה למוקד דיון מרתק בשאלות ייצוג המציאות. בספר שלפניכם המאמרים חוזרים לאפיזודה ההומרית מתוך קריאה ביקורתית במימזיס של אוארבך ומציעים קשת מרתקת של נקודות מבט חדשות על מיתוס הצלקת, טראומות ילדות והקשר בין זהות, זיכרון ושִכחה. בספר מוגש תרגומו החדש של גבריאל צורן לפרק "צלקתו של אודיסאוס" בספרו של אוארבך.
הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפהפרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: דבורה גרא, דניאלה דוויק, נורית שובל־דודאי
תיאור: היצירה הרוחנית החשובה של היוונים שחיו, פעלו ויצרו בעריה היווניות של ארץ־ישראל נסקרה בספרו של יוסף גייגר 'אהלי יפת: חכמי יוון בארץ־ישראל' שראה אור בהוצאת יד יצחק בן־צבי בשנת תשע"ב (2012 ). הספר המלומד, אשר זיכה את מחברו בפרס יצחק בן־צבי בחקר תולדות ארץ־ישראל לשנת תשע”ג, מיפה לראשונה את חיי הרוח של דוברי היוונית בארץ־ישראל במשך כאלף שנה — מימי אלכסנדר מוקדון ועד הכיבוש המוסלמי — וכלל תיאור של כמאתיים אנשי חינוך, משפטנים, פילוסופים, אנשי מדע, היסטוריונים ומשוררים. הסקירה המקיפה והמדויקת של גייגר חשפה לראשונה בפני הקורא העברי עולם עשיר של אנשי רוח ויוצרים יוונים, מהם שהשפיעו רבות על כלל הקהילה דוברת היוונית של זמנם. כך התגלה פרק חשוב בחיים האינטלקטואליים בארץ־ישראל בתקופה הידועה גם כתקופת המשנה והתלמוד. אנשי הרוח הללו השאירו אחריהם אלפי עמודים של שירה ופרוזה, אך יצירותיהם כמעט אינן מוכרות לקורא העברי. אוסף התרגומים המוגש בזה לכבוד פרופ' גייגר עם הגיעו לגבורות הוא כרך נלווה ל'אהלי יפת', ומטרתו לפתוח צוהר נוסף לעולם האינטלקטואלי של היוונים והרומאים בארץ־ישראל. מיטב החוקרות והחוקרים בארץ, במגוון התמחויות, תרגמו לראשונה לעברית מדגם של קטעים יווניים ולטיניים מן התקופה, וכך יש בידי ציבור הקוראים להכיר מקרוב כתובות ופפירוסים, שירה ופרוזה, פילוסופיה, רטוריקה, היסטוריה וכתבים צבאיים, שנכתבו בארץ־ישראל בעת ההיא.
יד יצחק בן-צבי
מאת: ברכה דלמצקי-פישלר
תיאור: החיבור מן היישוב ומן היער מוקדש לחקר לשונו של רומן הביכורים של חיים הזז "בישוב של יער" שנכתב בפריז וראה אור בשנת תר"ץ. הזז לא השלים את כתיבת הרומן וגם לא כינס אותו במהדורות המקובצות של סיפוריו; בשנת תש"ד פרסם נוסח חדש לשני פרקים ממנו. המפגש עם המודרנה בפריז הקוסמופוליטית והניתוק מן המרכז הספרותי הסמכותי בארץ ישראל העניקו להזז עצמאות אמנותית רבה, ולשונו הסגולית מציגה מודל חריג המפר כל סטנדרט מופתי מוסכם וחותר למיצוי היוכלה הספרותית-הפואטית. שני שערים לספר: "מן היישוב" הוא שער הביאורים, ובו הערות מבארות לטקסט רצוף, ו"מן היער" הוא שער החילופים, ובו חילופי נוסח וניתוח לשונם. מאמר מבוא גדול סוקר ומדגים את התכונות הבולטות בסגנון הרומן. אגב חקר לשונו של הרומן נחשפים מהלכים היסטוריים פרטיים וקיבוציים בלשון הספרות ובדיבור העברי המתגבש. מרומן הביכורים של הזז נשקף ביטחון ללא סייג בָּעברית בתקופה שהספק היה חזק בה מן הוודאי. נראה שהזז האמין שבכוחו של סופר עברי להיענות לכל דרישות הספרות וצרכיה, אם רק יאזור אומץ להעמיד את הניסיון במרכז העשייה האמנותית ולא יירא מכישלון. השקפה זו עומדת במרכז המחקר המונח בזה לפני הקורא.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: מרדכי נאור
תיאור: הטור התשיעי הוא ספר המשך לספר הטור השמיני, אחיו הבכור, שיצא לאור ב-2006 בהוצאת הקיבוץ המאוחד והיה מסע היסטורי בעקבות הטורים האקטואליים של נתן אלתרמן. עם השנים נאסף חומר נוסף על המשורר ויצירתו הענפה והגיעה העת לכנס גם אותו לדפי ספר. לא רבים יודעים, אך "הטור השביעי" בעיתון דבר הופיע רק 8 חודשים במיקומו המקורי – הטור השביעי בעמ' 2 של העיתון. לאחר מכן, במשך כשבע שנים פורסם הטור האקטואלי-המחורז של אלתרמן בטור 8 – בשל צמצום הטורים עקב מחסור בנייר. בקיץ 1950 חולקו עמודי העיתון שוב - ל-9 טורים, גם הפעם עקב צמצום באספקת נייר לעיתונים. וכך, רוב הטורים ב-16 השנים הבאות היו בטור התשיעי. ועם זאת, שם המדור, "הטור השביעי", נותר תמיד, שכן אין משנים שם של מותג מנצח. בספר הטור התשיעי היריעה הורחבה גם לשירים ליריים ולשירי הזמר של אלתרמן. התנאי להכללת שירים היה ונשאר: התייחסות אקטואלית-פוליטית. מתברר שאלתרמן כלל, ולעיתים הבליע, גם בשיריו הלא אקטואליים, מסרים חברתיים ופוליטיים. סיור במחוזות כתיבתו של נתן אלתרמן, בשירה ובפרוזה, הוא תמיד חוויה ויש בו גם תרומה היסטורית להכרת "המדינה שבדרך" והמדינה בשנותיה הראשונות, כפי שראה אותן אלתרמן.
הקיבוץ המאוחד
מאת: דורית גוטספלד
תיאור: בעשורים האחרונים, וביתר שאת מסוף שנות השמונים, מציעות סופרות ערביות בנות הדור החדש מודל שבו ה"אני" הנשי ניצב במרכז. ביצירותיהן מורגשת תנועה מתמדת, חזקה יותר מבעבר, בין מרחבים של זהות, מרחבי הנפש, שאיפות וחלומות. היצירות פותחות צוהר אל עולמותיהן הנסתרים של נשים ומאפשרות הצצה אל נפשותיהן ואל חייהן, תוך ניסיון לייצר טריטוריות נשיות חדשות בדרכים תמטיות וסגנוניות מקוריות וחדשניות. הספר לנוע בין המרחבים: על הקול הנשי ביצירותיהן של סופרות ערביות בנות הדור החדש הוא פרי עבודתה של קבוצת המחקר "כתיבתן של סופרות ערביות צעירות" שפעלה במכון ון ליר בירושלים בשנים 2009–2011. משתתפות הקבוצה, חוקרות יהודיות וערביות מתחום הספרות הערבית המודרנית ומתחום המגדר, התמקדו ביצירותיהן של תשע סופרות בולטות בנות הדור החדש מהעולם הערבי: זינבּ חפני, הדיה חֻסֵין, שריפה אלשמלאן, היפאא' בּיטאר, פדׄילה אלפארוק, ליאנה בּדר, אחלאם מֻסתע'אנמי, סאמיה עטעוט וראויה בֻּרבּארה. המאמרים בספר בוחנים את התנועה בין מרחבים גיאוגרפיים למרחבים נפשיים ובין עולמות מדומיינים לבין המציאות, תוך שהם מנסים להצביע על המתח בין כניעה למוסכמות חברתיות לבין התנגדות ומרי וקריאת תיגר. אחרון המאמרים בספר מתאר את תהליך כתיבתן והתקבלותן החברתית של ארבע סופרות פלסטיניות אזרחיות ישראל – מיסון אסדי, רג'אא' בּכּריה, עֽנאק מואסי וראויה בֻּרבּארה מנקודת מבט פמיניסטית. בחלקו השני של הספר מובאים תרגומים לעברית של כמה מן היצירות הנדונות במאמרי הספר – שתיים מהן ראו אור ואחרות תורגמו במיוחד לכבוד אסופה זו.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: גידי נבו
תיאור: במשך קרוב לשלושים שנה כתב נתן אלתרמן טור שירי בעיתונים מרכזיים בארץ תחת הכותרות: 'סקיצות תל אביביות' (דבר); 'רגעים' (הארץ) ו'הטור השביעי' (דבר). בשנים אלה התרחשו האירועים הטראגיים, הדרמתיים והטעונים ביותר בהיסטוריה של העם היהודי בכלל ושל היישוב היהודי בארץ ישראל בפרט. לשונו של אלתרמן, בשירתו העיתונאית, היא לשון שירית מבריקה ומהוקצעת, ועם זאת נקייה, בהירה ותקשורתית לחלוטין. זו לשון הממזגת שנינה ופאתוס, קלילות וכובד ראש, הומור ואמפתיה. קורפוס השירה העיתונאית של אלתרמן – קורפוס השירה הגדול והמשפיע ביותר בשירה העברית המודרנית – הוא אחד הנכסים הוודאיים, המרתקים והייחודיים של התרבות העברית המתחדשת. עד היום, אף שחלקים מתוכו זכו למחקר ענֵף, לא נערכה קריאה שיטתית מקיפה של הקורפוס כולו כיחידה אינטגרלית אחת. בכוונת ספר זה להציע קריאה כזו.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אבידב ליפסקר
תיאור: מעשה סיפור הוא קובץ עיונים בסיפור היהודי לדורותיו. הספר הודפס במסגרת סדרת תימה, בה רואים אור קובצי מחקר בתימטולוגיה של הסיפור היהודי.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אבידב ליפסקר
תיאור: הכרך הרביעי של סיפור עוקב סיפור: האנציקלופדיה של הסיפור היהודי הוא פרי עמלה של מערכת מדעית חדשה המציינת את סיום עידן הייסוד של האנציקלופדיה והשתלבותה המלאה כמחקר מובהק של כלל סגל המחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר־אילן. המערכת החדשה מייצגת את תחומי המחקר וההוראה בספרות עברית ובספרות בלשונות היהודים: עברית, ארמית, יידיש, לדינו, ערבית יהודית ואיטלקית יהודית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: איתמר דרורי
תיאור: האומנם מילאה הספרות העברית תפקיד מרכזי בתחיית העם היהודי במאה העשרים? אילו מחירים שילם סופר עברי שביכר את ירושלים על פני תל אביב ונמנע בעקביות משיוך אל חבורות ספרותיות? מה מביא סופר יהודי רוסי להקדיש שנים רבות מעבודתו לכתיבה על יהודי תימן וארצות האסלאם? בספר זה נעשה ניסיון ראשון להתחקות אחר חניכתו הרוחנית והתרבותית של אחד מגדולי הפרוזאיקנים העברים במאה העשרים, הסופר חיים הזז (1973-1898), החל בילדותו בבית חסידי באוקראינה, דרך נדודיו בימי המלחמה והמהפכה ברוסיה ובצרפת ועד לעלייתו ארצה ולמגוריו במחיצת עולים מארצות האסלאם. 'הקומדיה היהודית' של הזז נפרסת על פני מרחבים שונים ומרוחקים זה מזה של החיים היהודיים בגלות ובישראל, וכמו מתיימרת להעמיד דיוקן של היהודי באשר הוא. הזז ראה בכתיבתו המשך למפעל הגדול של ספרות התחייה העברית, ולא חדל להאמין בכוחה של הספרות כסוכנת של שינוי ותיקון החברה והאדם גם בערוב ימיו, כשהיה עֵד לפיחות שחל במעמדה. התקדשותו לכתיבה ומסירותו לפיתוח המעבדה הספרותית שלו הביאוהו שלא לחרוג מעבר לגבולות הכתיבה הבדיונית עד לשנות החמישים. רק אז היה למשתתף פעיל בחיים הציבוריים של הרפובליקה הספרותית, ונתן לראשונה ביטוי פומבי חוץ-ספרותי לעמדותיו בענייני השעה. איתמר דרורי שוזר אלה באלה פרטי מידע ביוגרפיים וביבליוגרפיים בצד הבחנות סוציו-תרבותיות, המצטרפים יחד לכדי מסמך מרתק של סיפור חיים שטרם סופר עד היום – סיפורו של חיים הזז.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: לב חקק, זאב גרבר, שמואל כץ
תיאור: בספר יובל זה מוגשים מאמרים לפרופ' משה פלאי, מבכירי חוקרי ספרות ההשכלה, כאות הוקרה על פעולתו התרומית במשך שנים רבות בחשיפה חדשנית של פרקי יסוד בחקר ההשכלה, וכציון דרך להמשך פעילותם של חוקרים ותיקים וצעירים בתחום זה — ובתחומים קרובים — של הספרות העברית החדשה. כעורכי הקובץ העמדנו לנגד עיני רוחנו את הישגיו הענפים של משה פלאי, כדי להורות על מה שהצליח להשיג במשך קריירה ארוכה ומרוכזת כיסוד לבאים אחריו, שלקחו על עצמם את המשימה להמשיך, להרחיב ולתרום מפרי ידם לרצף זה, כל חוקר וכל דור על פי רוחו ודרכו. רבות תרם משה פלאי בתחום זה והפליא לעשות בפילוס דרך אל משאבים למחקר עתידי שיעודדו אחרים להוסיף משלהם, שכן לא נתרוקנה באר זו הרומזת לאחרים ומזמינה אותם לתרום משלהם כהנה וכהנה. אם היה פקפוק כלשהו בדבר המשך העניין בספרות ההשכלה ובתולדותיה, הרי בא קובץ מאמרים זה להצביע על המשך פורה של העיסוק בהשכלה, שמצא את ביטויו בחיבוריהם של חוקרים צעירים הממשיכים להתמחות בחקר ההשכלה, שפרסמו ספרים ומאמרים המצטיינים בחידושיהם בתחום זה. כמה מהם צעדו בעקבות בעל היובל והמשיכו לפתח נושאים ודמויות שבהם עסק. (מתוך הקדמת העורכים).
הקיבוץ המאוחד
מאת: אבידב ליפסקר
תיאור: ספר זה מבקש לשרטט את חלקי תמונת ׳הסובייקט הכותב׳ של ש"י עגנון אשר כל אחד מהם נולד מן הדמיון הסכולסטי האגור בספריית התודעה גדולת הממדים שלו. בפרק הראשון מתוארת תודעתו של המאמין המבוהל ר׳ יודיל חסיד, גיבור הרומן הכנסת כלה. ר׳ יודיל חסיד אחוז בסיוט תיאולוגי בעולם של כפילויות ההולכות ומתרבות עד לאין סוף . בפרק השני מצטייר הסובייקט הכותב כאיש נרעש מסודם של כתבים הפרוש לעיניו כל הזמן, במציאות הממשית של סמוך ונראה. המציאות כפשוטה היא אפיפניה של ספרייתו הסודית. היפוכה של המחשבה שבפרק זה נפרש מחדש בפרק השלישי, אשר בו מתוארת השקפתו של עגנון לגבי העולם הנוכרי האירופי אשר לו ייחד את ספרו בחנותו של מר לובלין. העולם הנוכרי ניצב ׳מאחורי עורפו של עולם׳.. זו פרדיגמה של אחרוּת גמורה, של ׳נעלם מוחלט׳, אשר לה הקדיש עגנון את הרומן הטיפולוגי שלו כאחרוּת מהופכת של שתי אסכטולוגיות, יהודית ונוכרית, הצוררות זו את זו למוות. בפרק המחשבה הרביעי – ׳מחשבת הספר׳ המפותלת של עגנון המחפש אחר דרכי ההתגלות של הספר כממשות שהמציאות מחביאה ׳תחת אבן אחת׳. עיני הביבליופיל שבו תרות אחר דרך היעשותו של הספר מ׳דבר׳ גנוז לחפץ בעל מאנה, למכונן מציאות וממשות ריאלית. ה׳פיזיס׳ של הספר – היא ההירָאוּת של המטפיזיקה שלו. עבודת הספר היא מעשה טקסי־פולחני שבפרקטיקה שלו מגולמת 'המטפיזיקה המשתמעת' של הסובייקט הכותב ומסמנת את צורת ההיערכות שלו בעולם הממשי. הפרק סוקר את מהדורותיהם הביבליופיליות של כתבי עגנון ואת מעורבותו בדרך היעשותן.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יהודה פרידלנדר
תיאור: ספרות ההשכלה העברית לרבדיה, הורתה ולידתה בפולמוס גואה והולך, והיא בעלת תשתית רב-שכבתית הכורכת השקפות עולם שמרניות, תודעה היסטורית מודרנית וניצנים ראשונים של חשיבה אסתטית אירופית מודרנית. השכבות הללו אחוזות זו בזו במרקם כלאיים. סופרי ההשכלה ביקשו להתיכן ולהפכן ל'מעשה מרכבה' רצוי, להתירן לבוא בקהל ולהכשיר את ההנאה מהן. ספרות כלאיים זו כלואה בעבותות של נורמות הלכתיות שדבר אין להן עם אמנות המבדה. לעכבות הלכתיות מסוימות הייתה השפעה מגבילה ואף מדכאת על היצירה, והניסיונות להיחלץ מהן הטביעו את רישומן על נושאיה, על תכניה, ועל דרכי פיתוחה ועיצובה האמנותי. כרך זה, שישי בסדרת מחקריו של הפרופ' יהודה פרידלנדר בספרות העברית החדשה במאות השמונה עשרה והתשע-עשרה, עניינו לברר את ייחודו התרבותי-הספרותי של הפולמוס בין רבנים למשכילים בליטא במאה התשע-עשרה כאחד מסוגותיה המאתגרות של ספרות ההשכלה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דב שוורץ
תיאור: קובץ מאמרים זה עוסק בסוגיות מתחום השירה, הספרות, הפסיכולוגיה, הפילוסופיה והאמנות. בכל מאמר נידונה שאלה שחוצה את גבולות תחומי-הדעת, וייחודו של הדיון נעוץ בשימוש מגוון במתודות מתחומי חקר התרבות בניתוח טקסטים ויצירות אמנות. הכותבים הם מרצים בתכנית ללימודי פרשנות ותרבות ביחידה ללימודים בין-תחומיים שבאוניברסיטת בר-אילן. הספר מוגש כמחווה למייסד התכנית ומנהלה לאורך שנים רבות, פרופ' אבי שגיא.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: חיה שהם
תיאור: הביקורת המוקדמת תייגה את לאה גולדברג בעיקר כמשוררת האהבה הנכזבת וכך הנחילה את תדמיתה לדורות של קוראים. אולם הקריאה ביצירתה, כפי שהיא משתקפת בספר שלפנינו, מפריכה הנחה זו ומגלה כי קשת הנושאים של גולדברג מכילה מגוון מרתק ורחב הרבה יותר מזה שניסתה הביקורת לקַבֵּעַ. ספר זה מכיל קריאות חדשות ביצירת לאה גולדברג, פרי התבוננות ומחקר בעבודתה הספרותית מנקודות תצפית מגוונות. המחקרים הכלולים בו נשענים על מעקב קשוב אחר נושאים המאירים מזוויות מיוחדות את עולמה האישי והספרותי של היוצרת. הדיונים מבוססים על חתכי אורך, המאפשרים להאיר את הנושאים במבט דיאכרוני ולבדוק את גלגוליהם על ציר הזמן. פרקי הספר חושפים, בין היתר, היבטים מובלעים בפואטיקה של גולדברג ומרחיבים את מנעד הנושאים הייחודיים שיצירתה נדרשת להם, כאלה שהביקורת והמחקר לא התעכבו עליהם כלל או מיעטו לדון בהם. במצטבר מצטייר כאן פרופיל מרתק של יצירת גולדברג, ובמשתמע – שלה עצמה כיוצרת מרובת-פנים המתרחקת מבנאליות, ורחוקה מאוד מן התדמית שניסו להצמיד לה מבקרי דורה הבוגרים והצעירים כאחד. בין התופעות הנבחנות בספר: שירים חוצי מגדר, דמויות נשים מתוך קאנון התרבות המערבית המשמשות כאַלוזיות, משקעי שיר השירים ביצירת גולדברג ומעמדם המיוחד, שירת הגוף (שירה ארוטית), חניכה נשית באמצעות מסעות ברכבות, חילופי חושך ואור כנושא "אובססיבי", שירים על סף המוות, ועוד.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: רויטל רפאל-ויונטה
תיאור: מטמון משלים הוא פרי חקר הספר משל הקדמוני ליצחק אבן סהולה, שנכתב בקסטיליה בשנת 1281, ומתייחד בזכות שני חידושים שנקט המחבר. האחד – בעלי החיים שבמשלי החיות מתאפיינים בקווים יהודיים, והאחר – זהו ספר החול העברי הראשון שבו שיבץ המחבר ציורים בגוף הספר. שני אלה מוסיפים לעושרו החזותי והתוכני של הספר ושובים את העין ואת הלב. יותר משחשף אבן סהולה בספרו – במשליו, באיוריו, בדברי הגות ופילוסופיה, בדברי פולמוס ובדברי מדע – הצפין בין הכתובים מחמת אילוצי תקופתו. משליו הם לבוש שעשועים למשיכת לב הקורא, אך הם לו קרקע יציבה לבטא על גביה את ביקורתו הנוקבת בשאלות חברתיות-מעמדיות והלכתיות ולהשמיע את קולו בוויכוח היהודי–הנוצרי. כל אלה העסיקו אותו ואת בני הזמן. תוך ניתוח מוקפד של המבנה ודרכי ההבעה יורדת המחברת לעומקם של רעיונותיו וחושפת את צפונותיו של משל הקדמוני. כך נגלים לעיני הקורא עולמו ההגותי העשיר וכישוריו של אבן סהולה, וניכרת נועזותו מכוח חידושיו ומיכולתו להפתיע. בכל אחד מפרקי ספרה פורשת המחברת לעינינו יריעה מעולמו הרוחני והאמנותי של אבן סהולה ודנה במלאכת המחשבת שבה רקם את הגיגיו לתחומיהם השונים.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: לוקיוס אנאיוס סנקה, קוקיאנוס קסיוס דיו
תיאור: חִצֶיה של הסָטירה הפוליטית 'הדלעתו של קלאודיוס האלוהי', המיוחסת לסנקא הפילוסוף, המדינאי והמחזאי, מכוונים נגד הקיסר קלאודיוס, שאמנם זכה עם מותו להאלהה רשמית מטעם הסנט הרומי, אלא שהאלהה זו היא בעצם 'הדלעה', כלומר האלהה של 'ראש דלעת' ('ראש קלווסה'), טיפש מוגבל בשכלו ובגופו כאחד: בתרחיש דמיוני משעשע מנסה קלאודיוס להתקבל גם לסנט של מעלה, כלומר להתקבל לחבר האלים האולימפיים. ואולם הללו משליכים אותו לשאול לאחר דיון בורלסקי ובהשפעת נאום קטרוג מרשים של 'האל' אוגוסטוס, אבי השושלת היוליו-קלאודיאנית. בשאול פוגש קלאודיוס את קורבנותיו הרבים, נשפט באשמת רצח המונים ונגזר עליו עונש משפיל: הקיסר הכול-יכול נעשה שם לעבדו של עבד משוחרר. בבחינת היפוך גמור לדמותו של קלאודיוס, מוצגת בסָטירה דמותו של נֵרון הצעיר, תלמידו של סנקא ויורשו של קלאודיוס, שאפּוׂלוׂ ואלות הגורל מנבאים לו עתיד מזהיר, והוא מסמל את תקוות הדור כולו לראשיתה של תקופה חדשה ולבואו של תור הזהב האגדי. הסָטירה מאששת, לעתים בהומור מבריק, פרוע וגס ולעתים בסרקזם אכזרי, את העובדות השליליות שמציינים סווטוניוס וטאקיטוס, בני המאה הראשונה, על שלטון קלאודיוס ועל אישיותו. תמונה שלמה ומאוזנת יותר של הישגי קלאודיוס ומחדליו עולה מתוך 'היסטוריה רומית' מאת ההיסטוריון קאסיוס דיו. תרגום הפרקים הדנים בשלטונו צורף כאן לתרגום הסָטירה של סנקא. ייתכן שבסָטירה טמונה גם ביקורתו המוסווית של סנקא על נוהג האלהת הקיסרים.
מוסד ביאליק
מאת: דן מירון
תיאור: אליהו טסלר (1965-1901), "משורר של משוררים", היה חבר בקבוצת המשוררים המודרניסטיים מיסודו של אברהם שלונסקי, ומן המרחיקים לכת במיצוי כמה תכונות של הפואטיקה הקבוצתית המשותפת להם; בייחוד עקרון האיזון של הריגוש באמצעות שלמות צורנית מבריקה והפעלת פעלולי שנינה (wit): כפל משמעות, משחקי מילים, התכתבות מחוכמת עם מסורות הלשון והתרבות באמצעות הציטט והרמז. שיריו האופייניים (כמה מנייני שיר בלבד) היו מונומנטליים, מושלמים ו"הרמטיים", כלומר סגורים בתוך החוקיות האסתטית של עצמם, לא נוחים לקליטה לקורא חסר הסבלנות והידע. משום כך נותר טסלר כמעט לא ידוע לקהל הרחב. לאה גולדברג, לעומת זאת, אמרה עליו שהוא "זורע מילים כבדות על אדמה צחיחה, ובאורח פלא עולים וצומחים מתוכה פרחי נוי מופלאים". הקבוצה המודרניסטית כולה הועמדה לפני דילמות תרבותיות ופואטיות חמורות בשנות הארבעים של המאה שעברה, בזמן שמלחמת העולם, השואה, המאבק בארץ ישראל ומלחמת העצמאות העמידו בספק את הרלוונטיות התרבותית של הפואטיקה שלה ותבעו מן המשוררים השתנות והתחדשות. כמי שדבק בפואטיקה זו באורח המסקני ביותר, הועמד טסלר לפני אתגר חמור במיוחד. במסה חלוצית – היסטורית ופרשנית כאחת – עוקב דן מירון אחר התפתחותו של טסלר המשורר, "פותח" את שיריו "הקשים" וקורא אותם קריאה פרשנית מפורטת ומסביר את המשבר שנקלע אליו. בתוך כך הוא זורע אור על המודרניזם הארץ ישראלי בכללו, על עלייתו ועל שקיעתו. המסה פותחת לפני הקורא את עולמו של משורר ייחודי ובה-בעת היא גם מעמידה פרק (שלא נכתב עד כה) בתולדות השירה העברית המודרנית.
מוסד ביאליק
מאת: תמר רוה
תיאור: הביקורת חזרה וציינה את סיפורי צבי לוז כסאגה, הקושרת ארבעה דורות לאותו המקום: החל מימי הטורקים, שאז עלו חלוצים ויסדו שם קיבוץ, עבור לבניהם, דור הפלמ"ח והמשך לנכדיהם וניניהם בתקופת המדינה. דור אחר דור הם במקומם, כפרקים באותה עלילתעל נמשכת, המקיימים מורשת.
לאחרונה יצא מחדש מבחר מסיפורי לוז ועורר גל של מאמרי ביקורת חדשים, שלא רק ייחדו סיפור אלא גם מיקמו אותו כשלב באותה עלילת-על. כל סיפור מוסיף לה נופך משלו, וכך מתגוונת ומתמסדת אותה מורשת. היא שנשמרת שם, כמשפחתית וכציבורית, עד למהפך הכלל ארצי של סוף שנות ה-80 .כאן הובא שוב מבחר מאותן ביקורות חדשות. חוזרת בהן הערכתה של הסאגה כייצוגית לתנועת ההתיישבות הציונית בארץ, או אף לתוצאותיה המאוחרות, הפוסטציוניות.
בזמנה, כתנועה עולה, שימשה ההתיישבות כחיל החלוץ במערכה הציונית; אך עם שינויי הזמנים השתנתה המערכה ופג תוקף החלוציות, ואז שקעה לה התנועה כחיל מובס. רק המקום נותר כשהיה – "דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת" (קהלת) – וכבר מכינים שם תושביו העכשוויים מורשת חדשה ואפילו ציונות מחודשת.
הקיבוץ המאוחד
מאת: יחיל צבן
תיאור: אחת מהתופעות המרתקות בסיפורת ההשכלה היא המרת השיח המיני בשיח קולינרי. בהיעדר שדה שיח לשוני מתאים ובשל ערכים חברתיים של צניעות מינית, סופרי ההשכלה התקשו לדון באופן ישיר במיניות והשתמשו בייצוגי המזון כדי לארגן מחדש את נורמות ההתנהגות בתוך הקהילה ולבקר את עולם האיסורים הדתיים. ספר זה חוקר את הקשר בין המזון לבין שאלות שעמדו בלב המהפכה המודרנית בחיי היהודים בנושאים של מיניות, דת, חברה וזהות לאומית. הקישור בין שאלות חברתיות ולאומיות אלו לבין העיסוק הגלוי במזון, והמסווה במין, ביצירותיהם של אברהם מאפו, יהודה לייב גורדון ושלום יעקב אברמוביץ (מנדלי מוכר ספרים) מציע דרך חדשה ומפתיעה לקרוא את ספרות ההשכלה. הסיפורים והרומנים המשכיליים, הנשכחים ברובם בימינו, מתגלים כיצירה רבת פנים ומורכבת המציגה בחזיתה תפישות אידיאולוגיות חברתיות ולאומיות, אך נתונה במערבולת של סתירות פנימיות וחרדות מפני המהפכה המקווה בחיי היהודים; וכעדות לתקופה סוערת שהסוגיות בהן היא מתחבטת עומדות עדיין ביסוד הדיון הציבורי בחברה הישראלית בת זמננו.
הקיבוץ המאוחד
מאת: שחר ברם
תיאור: חיבור זה עוסק בארבעה משוררים עברים בולטים מזווית ראייה ייחודית: יחסם לצילום בכלל ולתצלומים בפרט. החיבור בוחן את מערכת היחסים בין סוגי הייצוג - המילולי והויזואלי - בהקשר של כינון הזיכרון: ביצור החומות הסוגרות עליו או הרחבת גבולותיו. ארבעת המשוררים הם, לפי סדר הדיון: דן פגיס (1986-1930), אבות ישורון (1992-1904), טוביה ריבנר (1924-) והרולד שימל (1935-) - מעלה רצף וכיוון ברורים: תנועה מסגירות לפתיחות, וממאבק לשיתוף פעולה ומיזוג. אצל דן פגיס ואבות ישורון התצלום הוא מחסום או איום, ובין דרכי הייצוג המילולית והוויזואלית מתרחש מאבק הקובע את אופי כינון הזיכרון בשיר ואת גבולותיו. אצל טוביה ריבנר והרולד שימל התצלום והשיר נפגשים, הגבולות בין דרכי הייצוג מיטשטשים, הצילום והשירה מתקרבים זה לזה ופועלים יחד. החוט הקושר הוא גלגולי התצלום כמזכרת: תצלום הקרובים שאינם עוד או עיר ההולדת שננטשה, חפץ שחתומים בו פני העבר, מזכרת המזמינה את המשורר להתמודד עם סוגיית הזיכרון האישי והקולקטיבי. החיבור מציע איפוא מבט אחר על ארבעה משוררים עבריים חשובים בני זמננו והרהורים על הקשרים בין השירה לצילום בכלל.
מוסד ביאליק
מאת: שמעון זנדבנק
תיאור: בלשון בהירה וצלולה ובברק מחשבתי נדיר כותב שמעון זנדבנק במשך כחמישה עשורים על אודות חיי הספרות והתרבות הישראליים, המקוריים והמתורגמים, וכתיבתו המחקרית והמסאית שבתה את לבם של רבים. הוא מזמין אותנו לחשוב מחדש על קאנון ועל שוליים ומפנה את תשומת לבנו למורכבותו של החומר הספרותי ולזוהרן של המילים. בספר זה כונס לראשונה מבחר מאמרים ומסות שפרסם זנדבנק מאז 1982 ועד היום במוספי ספרות של העיתונים היומיים ובכתבי-עת ספרותיים. שאלות בלתי-צפויות בביקורת התרבות; עיונים בשירה העברית מתוך גישה אישית הפטורה מיובשנות אקדמית; עיונים בספרות העולם, פרי עיסוק רב-שנים בחקר הספרות; שאלות בתרגום שירה שמקורן בניסיונו העשיר כמתרגם רב-פעלים – כל אלה ועוד נמנים עם תחומי ההתעניינות המגוונים של זנדבנק, הנפרשים בספר זה באופן מעורר השראה.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: מאירה טורצקי
תיאור: סופרים ואנשי רוח ישראלים מרגישים זרים במרחב החברתי שהם חיים בו. הם יוצאים למסעות בארץ ישראל – משני עבריו של הקו הירוק – כדי לשמוע, להכיר, להבין ואולי אף לצמצם את המרחק והניכור. הם מתעדים את מסעותיהם בסוגה המכונה ספרות תיעודית. האם מדובר במסמכים אותנטיים, שמבקשים למסור תיאור אובייקטיבי של המציאות, או שמא אלו טקסטים ספרותיים?

רפורטז'ות או ספרות יפה? כדי לענות על שאלות אלו, מסעות אל החצר האחורית מציע ניתוח של ספרים תיעודיים מאת עמוס עוז, דויד גרוסמן, אילנה המרמן ואחרים. "ספר רב־תחומי, חדשני ומרתק, שעוסק בתיאור מאפייניו של ז'אנר הספרות התיעודית בישראל. הספר עוקב אחר פריחתו מאז שנות השמונים של המאה העשרים ועד היום, וחושף את הנסיבות החברתיות, התרבותיות והפוליטיות ששימשו לו קרקע פורייה".  פרופסור יגאל שוורץ, ראש מכון "הקשרים" לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית באוניברסיטת בן־גוריון בנגב .
הקיבוץ המאוחד
מאת: ורד טוהר
תיאור: חיבור המעשיות והמדרשות וההגדות הוא אסופת סיפורים עבריים שראתה אור בעיר פירארה שבאיטליה בשנת 1554 בבית הדפוס של אברהם אושקי וזכתה להעתקות בכתבי יד ולדפוסים מחודשים עד המאה העשרים. החידוש שהציגה האסופה במחצית המאה השש־עשרה אינו דווקא בסיפורים שהיא כוללת, שחלקם כבר היו ידועים ומוכרים זה מכבר במסורת הסיפורית היהודית, אלא באופן שבו הם נוסחו ואורגנו יחד כמקשה אחת. ככל אסופה, אף זו משקפת דעת קהל אך גם מעצבת אותה באופן אקטיבי בכך שהיא מגלמת את אופק הציפיות של קוראיה, משרטטת את גבולות תפישתם, מבטאת אותם בדרך מרומזת ולפרקים אף מנסה לפרוץ אותם. לעובדה שהאסופה נוצרה ישירות לתוך מכבש הדפוס יש השלכות משמעותיות על תפוצתה ומשקלה התרבותי, כמו גם על קיבועו של נוסח הטקסט. במהדורה מוערת זו מובא לראשונה הנוסח המלא של האסופה תוך תיאור תוכנו, מבנהו ומקורותיו של כל אחד מהסיפורים הכלולים בה. התקבלותה של האסופה והשפעותיה המאוחרות הן פועל יוצא של מקומה של טכנולוגיית הדפוס בתולדותיו של הסיפור העברי וכשרונו של העורך הראשון לחבר יחד בין סיפורים המבטאים באופן סימבולי את "הגורל היהודי".
הקיבוץ המאוחד
מאת: סמדר שיפמן
תיאור: איך מוצגות אמהוֹת בספרות העברית ומדוע לעיתים כה רחוקות הן מוצגות מן הפרספקטיבה שלהן, ולא מזו של ילדיהן? מדוע מוצג הקשר עם האם כמעין קשר גורדי, כזה שאין לנתקו ושאי-אפשר להפסיק לדבר עליו ולבקר אותו? ספר זה מציג את דמות האם בספרות העברית של העשורים האחרונים, שהיא במידה רבה שק החבטות של סופרים וסופרות כאחד. האמהות נשפטות על סמך אידיאלים מחמירים, שחלקם אוניברסליים וחלקם אופייניים לתרבות היהודית לדורותיה ולישראל, ולפיכך הן מעוצבות כמאכזבות וכנכשלות בתפקידן. האמהות הספרותיות מעוצבות ברובן המכריע מתוך תודעת ילדיהן. למעשה, במידה רבה המחקר על דמות האם בספרות מוצא שקוֹלהּ כמעט אינו מושמע. המחקר מציע קריאות של דמות האם בספריהם של דויד גרוסמן, אורלי קסטל-בלום, רונית מטלון, אלונה קמחי, דורית רביניאן, אילנה ברנשטיין, סמי בֶּרדוגו, תמר הגר ורבים אחרים.
הקיבוץ המאוחד
מאת: חנן חבר, מחמוד כיאל
תיאור: ראשיתו של הספר מרחב ספרותי ערבי-עברי בקבוצת חוקרים יהודים ופלסטינים אזרחי ישראל שפעלה בשנים 2009—2010 במכון ון ליר בירושלים ובמסגרתה נלמדו ונחקרו יחד פרקים בספרות הפלסטינית. הנוכחות הפלסטינית בלשון העברית הפכה לנוכחות משמעותית בספרות העברית והדיון המשותף אפשר לכל חברי הקבוצה, פלסטינים ויהודים, לייצר מרחב לשוני וספרותי משותף. הייתה זו השתתפות במרחב שסוע ורווי חללים וסתירות, אותו "מרחב שלישי" שעליו כתב הומי באבא, שהופך את האסימטריה לשאלה ולבעיה שמאותגרת בו שוב ושוב מעצם היותו מרחב משותף. רוב המאמרים בקובץ הם פרי עטם של חברי הקבוצה. המאמרים עוסקים בפרקים בספרות הפלסטינית ובמפגשים בין הספרות הפלסטינית לספרות העברית. אם מקבלים את הטענה שכל טקסט הוא למעשה תרגום, אפשר לומר כי העבודות המכונסות בקובץ זה – הן אלה הדנות ישירות בפרקטיקות של תרגום, הן אלה העוסקות באמצעות הלשון העברית בטקסטים פלסטיניים מתורגמים – מאתרות, כל אחת בדרכה, את המשמעויות הפוליטיות והתרבותיות של טקסטים הנקראים, כלומר מתורגמים, מן הספרות הפלסטינית לספרות העברית.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: עופרה מצוב-כהן
תיאור: ספר זה עוסק בכמה מסיפוריו של הסופר אשר ברש, מהם מתרחשים בגולה ומתארים את הוויי החיים של היהודים בגליציה בסופה של המאה התשע־עשרה, ומהם מתרחשים בארץ ישראל בתקופת היישוב היהודי במאה העשרים ומתארים את חיי הדמויות לאור התמורות ההיסטוריות שאירעו בתקופה זו. באלו ובאלו ברש מתאר את כמיהתן של הדמויות, ראשיות כמשניות, 'לקרוא' את חייהן, לחוות אותם, כל דמות בדרכה ועל פי הבנתה. בין החוקרים שעסקו ביצירותיו של ברש מקובל כי מדובר ביוצר ייחודי וחשוב. אמנם לא מעט נכתב בספרות המחקר על יצירתו של אשר ברש, אך דומה שחלק ניכר ממנה נוטה לסכמתיות ואינה מעמיקה כנדרש. בספר זה נספח מוטיבים שעשוי לסייע בהמשך המחקר על עולם יצירתו של ברש. גם חלוקת פרקי הספר לנושאים – מגדר ונשיות, סגנון והומור, עולם הילדות, הלבנט בארץ ישראל בתחילת המאה העשרים – עשויה אף היא להתוות ציוני דרך להמשך המחקר ביצירת ברש.
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל
מאת: דב שוורץ, גילה פריבור
תיאור: מפותלות ועשירות הן דרכיו וגלגוליו של הספר העברי מכתבי היד ועד לספרים הדיגיטליים. הקובץ "מישן לחדש בספר העברי" מציג היבטים מגוונים בדרכו של הספר העברי החל בימי הביניים וכלה בימים אלה ממש. מאמרי הקובץ מראים כיצד הספר הוא לא רק בעל ערך עצמאי אלא גם משמש כראי החברה והציבוריות היהודית והישראלית. הקובץ מיועד להיסטוריונים, ביבליוגרפים, חוקרי ההגות ולכל אוהבי הספר.  (קובץ מיוחד של עלי ספר כד-כה).
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יגאל שוורץ
תיאור: בפרק הפותח את ספרו החדש מציע פרופ' יגאל שוורץ מסד חדש, מהפכני, להיסטוריוגרפיה של הספרות העברית החדשה שיתבסס על קריטריונים מנטאליים-סגנוניים. הוא טוען שהספרות העברית החדשה המכונה "האשכנזית" מורכבת משני קורפוסים שונים שנוצרו על-ידי קבוצות יוצרים, שלכל אחת מהן יש אופי מנטאלי נבדל בשל ההקשרים הגיאו-תרבותיים הייחודיים שבהם היא נוצרה. האופי המנטאלי של היוצרים בני הקבוצות הגיאו-תרבותיות השונות משתקף במאפיינים סגנוניים של הקורפוסים הספרותיים המייצגים כל קבוצה וקבוצה. בין שתי קבוצות היוצרים הללו, ששוורץ מכנה אותן "הספרות העברית המזרח-אירופית" ו"הספרות העברית המרכז-אירופית", התנהלה בעבר הלא רחוק מלחמת תרבות של ממש, שהדיה נשמעו היטב בספרות היפה, בביקורת ובמסות הגותיות. המלחמה הזאת הסתיימה, לפחות זמנית, בניצחון גדול של הקבוצה "המזרח-אירופית". שוורץ חושף את שורשי התופעה הזאת, את גילוייה המובהקים, ועומד על ההשתמעויות המרכזיות הנגזרות ממנה. גם בפרקים האחרים בספר פותח המחבר צוהר להתבוננות מחודשת במקטעים חשובים ומרתקים בהיסטוריה של התרבות העברית החדשה. בפרק השני הוא עוקב אחר מה שהוא מגדיר כמנגנון העיקרי שבאמצעותו יצרו הסופרים העבריים את האדם הלאומי החדש. בפרק השלישי הוא עומד על המאפיינים הייחודיים של הספרות העברית-ישראלית בקרב ספרויות המתיישבים המודרניות. ובפרק הרביעי הוא מציע דיון חדשני שעניינו "מפת הדמיון של התרבות הישראלית", ובוחר, כמקרה מבחן בדרום-אמריקה כ"מקום של משמעות" בהיסטוריה הציונית ובספרות העברית החדשה. כל הפרקים עומדים ב"סטטוס" דיאלוגי מובהק. הם "מדברים" עם טקסטים ועמיתים אמיתיים ומדומיינים, מקשיבים ומתווכחים בעוצמה ובלהט, יוצרים קריאה מעורבת, מרתקת ומשמעותית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילןכנרת, זמורה ביתן, דביר - מוציאים לאור בע"מ
תיאור: קובץ המחקרים 'קריאות בשירה העברית' מציע שורה של מחקרים בפואטיקה, באסתטיקה ובהיבטים בינתחומיים בשירה העברית מימי הביניים, ההשכלה העברית ועד לשירה העברית המודרנית בדורות האחרונים. המחקרים מוגשים בסדר כרונולוגי של תקופות בשירה העברית; ממצאים חדשים בפרוזודיה של ימי הביניים, בשירת הבקשות, הסליחות ובפיוט בכלל, עיון בספר שיריה הראשון של המשוררת רחל מורפורגו, מיפוי פעילותו התרבותית של זאב ז'בוטינסקי ועבודתו הבלשנית. בתחום השירה העברית החדשה בארץ-ישראל יוחד מחקר לאלכסנדר פן, ומדור מיוחד הוקדש לעיונים בשירתה של לאה גולדברג. לקובץ זה כונסו מבחר מאמרים על שירה עברית בשנות הששים ואילך; דן פגיס, אבות ישורון, זלדה, חזי לסקלי ויונה וולך.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
תיאור: קובץ המאמרים `הזמר העברי – פואטיקה מוזיקה, היסטוריה, תרבות` מצטרף למחקר הפורה שהתפתח בשנים האחרונות אודות הזמר העברי. ששה-עשר המאמרים שנכללו בו נכתבו על-ידי חוקרים בולטים בתחומי מחקר מגוונים: בתחום חקר התרבות וההיסטוריה הארץ-ישראלית בתקופת היישוב ולאחר הקמת המדינה, בתחום חקר המוזיקה והפזמון ובתחום חקר הפואטיקה והלשון. אופיו הרב-תחומי של הקובץ נובע בראש ובראשונה מטיבו הייחודי של הזמר העברי, כיצירה אמנותית, אשר מתממשת באמצעות קהל מבצע, ומצרפת עשייה מוזיקלית וספרותית-אמנותית מובהקת עם ביצוע בעל מאפיינים חברתיים ותרבותיים. קובץ המאמרים כולל שלש חטיבות: שתי החטיבות הראשונות ערוכות על פי רצף כרונולוגי, למן ראשיתו של הזמר העברי ועד לאחר הקמת המדינה, ומוקדשות לתופעות ייצוגיות ולמשוררים בולטים בפרקי זמן אלה, ביניהם נתן אלתרמן, נעמי שמר, חיים חפר, אהוד מנור ועוד. החטיבה השלישית דנה בתופעות עקרוניות בחקר הזמר העברי ובמקורות השפעותיו, שאינן מותנות בזמן מוגדר.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
הצג עוד תוצאות