העיר הקדומה מרשה והתל שבמרכזה מצויים בתחום הגן הלאומי בית גוברין-מרשה שבשפלת יהודה, 'ארץ אלף המערות', ושטחם כ-500 דונמים. ב-2014 הוכרז הגן הלאומי כאתר מורשת עולמית מטעם אונסק"ו.
ראשית המחקר של מרשה החל בשנת 1900. משלחת בריטית ערכה חפירות ארכיאולוגיות במרומי התל וגילתה עיר מקראית, שעליה הוקם בתקופה ההלניסטית אקרופוליס מבוצר בחומות ובמגדלים. סביב התל תועדו עשרות מערות חצובות.
החל משנות השמונים של המאה העשרים ועד היום מתבצעות חפירות בעיר ההלניסטית שלמרגלות תל מרשה, ובהן נתגלו שלל ממצאים מרתקים: בתים ורבעים עירוניים, קברים בסגנון הלניסטי מפואר ומערכות תת-קרקעיות שנחצבו מתחת לחצרות הבתים. במערות אלה התגלו מחצבות, אורוות, בורות מים, מתקני רחצה, קולומבריה ובתי בד. העיר שגשגה, סחרה עם ערים הלניסטיות במזרח התיכון והושפעה מהן, והתגבשה בה זהות קוסמופוליטית של תושבים ממוצא יווני, אדומיאי ופניקי שדיברו יוונית, כפי שעולה מן הממצא החומרי המגוון.
בסביבות 108 לפסה"נ כבש יוחנן החשמונאי את העיר מרשה ואת חבל אדומיאה. העיר ניטשה ותושביה עזבו או התגיירו. הבתים התמוטטו ומערותיה התמלאו סחף. היא לא נבנתה מחדש ושרידיה נותרו סמויים מן העין. סמוך למרשה ההלניסטית החרבה הוקמה העיר הרומית בית גוברין-אלאותרופוליס ('עיר בני החורין'), הנמצאת כיום בתחום הגן הלאומי.
ספר זה מציג לראשונה את התגליות שנחשפו באתר מרשה ההלניסטית. הוא כולל תיאור מקיף של הממצא החומרי המקומי והמיובא, שאין שני לו בארץ בגיוון, במקוריות ובכמות.
אל הספר