תולדות המחקר הארכיאולוגי של אתר מרשה

26 | שער ראשון ( איור 7 ) ביקשו לפיכך רישיון לחפור שטח שמידותיו X10 10 קילומטרים בשפלת יהודה : תל א-צאפי נמצא במרכזו וסביבו נבחרו שלושה אתרים בעלי פוטנציאל מדעי : תל זכאריה ( תל עזקה ) , תל ג'דיידה ( תל גודד ) ותל סנדחנה . ביוני 1897 ובחסות השגרירות הבריטית הגיש בליס בקשה לחפירה . הרישיון התקבל ב- 19 באוקטובר 1897 ותוקפו היה לשנתיים . בליס חתם על הצהרה המחייבת לשמור על חוק העתיקות בתנאים האלה : ממצאים משמעותיים שיתגלו הם רכוש המוזיאון האימפריאלי באיסטנבול ; מותר לערוך מדידות ולהפיק סרטוטים, לצלם צילומים ולבצע העתקי גבס של ממצאים חשובים ; בתום העבודה יש לכסות בעפר את כל שטחי החפירה . בליס שימש מנהל אחראי לכלל חפירות הקרן הבריטית לחקירת ארץ-ישראל בארבעת התילים במהלך השנים 1898 - 1900 . מקאליסטר מדד, צייר והעתיק בגבס ממצאים חשובים טרם מסירתם לידי הרשויות העות'מאניות . בליס מתאר כיצד נקבעו תקופות החפירה באתרים השונים בהתחשב במזג האוויר ובסכנת ההידבקות במלריה בחורף ובהתייחס לעונות חריש, זריעה, קציר ואיסוף היבול מהשדות מאחר שנשים וגברים ערבים שהועסקו בחפירה בתשלום היו עלולים לפרוש לפתע, ללא ...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי