מאז פיתוחה באמצע המאה ה־20 נהנית תורת המשחקים מיחסי ציבור מופלאים, במידה רבה בגלל האקזוטיות שיש בצירוף של רזי המתמטיקה מזה עם ההיכרות של כולנו עם משמעות המילה "משחק" מזה. עם זאת, גם היום התורה החשובה הזאת, שהכניסה ללשון היום־יום מושגים כמו "משחק סכום אפס" ו"דילמת האסיר", אינה נהירה למי שאינם בקיאים במתמטיקה, וגם לרבים ממי שבקיאים בה.
בספרו החיים כמשחק מספר פרופסור אברהם דיסקין את סיפורה של תורת המשחקים מאז הולדתה — ועושה זאת בלי להשתמש אפילו בנוסחה מתמטית אחת. לצד עריכת היכרות עם התיאוריה הזאת הרלוונטית לכל תחומי החיים כמעט, דיסקין מספר על האנשים שפיתחו אותה, על השאלות שהעסיקו אותם ועל הקשר בין תורתם לחייהם האישיים. הוא מראה גם כיצד אפשר להשתמש בכלים של תורת המשחקים כדי להתמודד עם שאלות רבות שמעסיקות אותנו. למשל: האם הדמוקרטיה אפשרית, מהן הסיבות לחמקמקותו של הצדק, מדוע מוכרי גלידה (ומנהיגי מפלגות) נוטים לפנות למרכז, כיצד ניתן לקבוע מיהו המנצח הראוי בבחירות וכיצד תרמה תורת המשחקים למניעתה של מלחמת עולם שלישית.
אל הספר