החיים כמשחק 158 במציאות הפרלמנטרית נוהגות חלק מהמפלגות להקים קואליציה שיש לה שליטה בפרלמנט . בדרך כלל מדובר בקואליציה שלחבריה יש רוב של החברים בפרלמנט . מה שמכונה "קואליציה זוכה" . שיתוף הפעולה אינו של כל השחקנים, שכן בדרך כלל חלק מהם * נשארים באופוזיציה . לצורך הדיון להלן נניח שכל שחקן הוא מפלגה המיוצגת בפרלמנט וכי קיימת אחידות באופן ההצבעה של כל נציגי המפלגה . כמו כן נניח שלצורך "זכייה" דרוש רוב רגיל בפרלמנט ולא רוב מיוחס מכל סוג שהוא . נניח שבפרלמנט נתון יש 100 חברים . מפלגה א' מיוצגת בידי 45 חברים, מפלגה ב' מיוצגת בידי 35 חברים ומפלגה ג' בידי 20 חברים . כל שתי מפלגות יכולות להרכיב קואליציה בעלת רוב . ויליאם רייקר, בספרו "התיאוריה של קואליציות פוליטיות" ( 1962 ) , טען שבמצב כזה תקום "קואליציה זוכה מינימלית" . מאחר ש"העוגה" העומדת לחלוקה בין חברי הקואליציה פחות או יותר קבועה, תקום קואליציה כלשהי שיש בה שתי מפלגות בלבד . הוספת מפלגה שלישית לקואליציה אינה נחוצה, ורק תביא ויתור על חלק מהעוגה לטובת שותף "מיותר" . אם "העוגה" מתחלקת באופן יחסי לייצוג של המפלגות בפרלמנט, הקואליציה שתקום תהי...
אל הספר