בחזונו של הקיבוץ להגשים בימינו חברת מופת שוויונית, נדחקה האימהות מלב ההוויה המשפחתית לתפקיד המלווה של המטפלת. האימהות שועבדה כליל להגשמת מטרות הקיבוץ ואחת הייתה האפשרות שעמדה בפני המייסדות: לנצור את כמיהתן לאימהות או לנטוש את חזון הקיבוץ. ספר זה נותן בפעם הראשונה פתחון פה לאימהות בנות דור המייסדים ולאימהות בנות הדור השני והשלישי להשמיע את קולן על ההחמצות, החרטות והתסכולים שליוו את חייהן כאימהות בקיבוץ משנות השלושים ועד לשנות התשעים המאוחרות.
אל הספר