כל הנחקרות מהדור הראשון מספרות על האמונה החזקה וההזדהות העמוקה עם הקולקטיב הקיבוצי . העיקר היה הכלל , והפרט ויתר על צרכיו למען המטרות הגדולות של בניין הארץ , הקמת הקיבוץ וחינוך "דור חדש . " את הצרכים הפרטיים החניקו והשתיקו , הן האמינו שהן הולכות בדרך נכונה של צמצום גבולות הפרט בתחומי האימהות והמשפחתיות , והרחבה של גבולות הכלל בתחומי העבודה והתפקידים הציבוריים הקיבוציים . מספרת ציפורה : " היה משהו מאוד נאיבי של איזה עולם אחר , יותר טוב , עם פחות עוני . ... מה זה להיות חלוצה אז ? זה לעזוב את כל מה שיש מן הטוב ולבוא לארץ ... אז את יכולה להבין שכמוני היה כל הדור הזה שבא מארצות הברית . והאמונה , וכל האידיאולוגיה של התנועה כולל החינוך המשותף . האמונה הייתה כל כך חזקה . ... מתוך האמונה שזאת הדרך הנכונה , אני ויתרתי [ על ] מה שנקרא האימהות שלי או המשפחתיות שלי , כי חשבתי ... זה המודל . לא ביטלתי את זה [ אימהות ומשפחתיות '' א - ל ] אף פעם , אבל זה לא היה מרכז חיי . ... הרבה שנים עברו עד שאני בעצמי הגעתי לזה ש ... מה עשית ? מה עשית " ? חוה מציגה את האידיאולוגיה כנקודת המוצא לדרך החינוכית : " הקי...
אל הספר