אמךה חצרו של קבוץ : חקה שמתי לי חךשה בעךכי הקךב ובקומי לתת רסן ביד חזקה על כחם של יצרי משפחה ובית אב . ואטל מן האם את יסוד עסוקה ואפקיד על בניה אומן שומר סף ועיניה לנכח פניהם אש ךלוקה כעיני הכילי למךאה הזהב וידיה שלוחות לשאתם בחיקה אל הגב הקךמון כמו שאת הגנב . ועמד לי כחי להחריש אנקה ולהמשיך ךצופות עמלי לא לשוא ולצקת ךפוסי הלכה פסוקה ליסודי ןצרים ודמם הזב . ואחר ששמתים נכנעים עד דכא אספתים מחךש ( וראשי כבר שב ) והנה מעצמת יפעתם עתיקה לא נגךע כל מאום . ךק נטל אותו קב של קנאה אנכית קנינית שךבקה בנימי משפחה ןכסבך ( אם בךב או במעט ) השתרגה עליהם . אם חובקה פרי בטנה ונהר אהבה לא חרב . נתן אלתרמן : עיר היונה , ) ו 958 קטע מתוך "חצרו של קיבוץ . ( " אלתרמן מדבר על חוקה חדשה שעיצב הקיבוץ , חוקה שמטרתה הייתה לרסן את יצרי המשפחה ובתי האב . על פי האידיאולוגיה הקיבוצית נטלו מן האם את תפקידה העיקרי כאם , ובמקומה שמו "אומן שומר סף , " הלוא היא המטפלת . למרות הקושי העצום לוותר על תפקידיה כאם , מחרישה האישה ומחניקה את אנקתה , מדכאת את יצריה ( המדממים , ( ובערוב ימיה , כשראשה כבר שב , היא נוכחת כי לא נג...
אל הספר