מחבר: דב ניר

שנת ההוצאה: תשל"ג - 1973

מילות מפתח: גיאומורפולוגיה; גיאוגרפיה רגיונלית; דרום מישור החוף; גיאו מורפולוגיה; גיאו-מורפולוגיה; תהליכים גיאומורפולוגיים; תהליכים חיצוניים; גיאוגרפיה אזורית; גאוגרפיה רגיונלית; מישור חוף; מישור החוף הדרומי

מחקר בגיאוגרפיה איזורית, הבוחן את פעילותו של האדם בעימות עם האתגרים שמציבה לו סביבתו.
המחבר ממקד את עיונו בגורל תושבי האזורים הצחיחים בעולם, המצטרפים לכדי 36% מכלל שטח היבשות. אל הספר

נושא/נושאים: , גאוגרפיה, דרום

תוכן הספר:

• פאתי מדבר האדם בסובב הצחיח למחצה

• תוכן העניינים

• הקדמה

• מבוא חשיבותם היישובית של האזורים הצחיחים־למחצה ובעיותיהם

• חלק ראשון אתגרי הטבע העומדים בפני האדם

• הבעיות האקלימיות

• אי־הסדירות בירידתם ובעוצמתם של הגשמים

• השתנות המשקעים השנתית בכפר רופין ובית־שאן, בשנים ‭1947—1939‬

• אספקטים תרמיים של האיזור הצחיח

• אקלימים פלייסטוקניים בתחום הצחיח־למחצה ומשמעותם לגבי הנוף הנוכחי

• האפשרויות של השתנות מערכת הרוחות באיזור הצחיח־למחצה

• ההשתנות הנוכחית של מערכת הזרימה

• האקלימים של הפלייסטוקן: פלוביאלים ואינטרפלוביאלים

• ציור ‭.5‬ העתקת האזורים האקלימיים במשך הקרחון של וירם ‭.1 —‬ קרחונים. ‭.2 —‬ טונדרה. ‭.3 —‬ יער מחטני. — ‭.4‬ יער ים־תיכוני. ‭.5 —‬ ערבה ומדבר. ‭.6 —‬ סאבאנה. ‭.7 —‬ סאבאנה לחה ויער טרופי. — משמאל — הולוקן ; מימין — וירם (לפי ‭(1957 ,Budei‬

• האקלים בהולוקן

• אופי הזרימה באזורים הצחיחים

• נגר־מטר (run-off)

• ציור ‭.7‬ מהלך הסופד. מיום 11 במארס ‭.1 — .1966‬ מעל ל־50 מ"מ גשם. ‭,2 —‬ פחות מ־50 מ''מ גשם. ‭.3 —‬ איזוהייטה שנתית של 100 מ"מ גשם (לפי שיק, ‭.(1968‬

• הזרימה הנהרית ועוצמתה באיזור הצחיח־למחצה

• הזרימה באיזור המדברי

• ציור ‭.8‬ הדלתה של טוקר, סודאן, המדגימה את ממדי ההצפה המשתנים פעם בפעם (לפי ‭(1948 ,Tothill‬

• פעילותם הסחיפתית של המים הזורמים באיזור הצחיח

• הדינאמיות של השטפונות

• מקורות מי־התהום

• הרקע הגיאולוגי לקיומם של מאגרי מי־התהום באיזור הצחיח

• סלעים כמאגרי־מים

• 'מלכודות' של מי־תהום

• ציור 9א. מלכודות־מים בתחום הצחיח. ‭.1 —‬ יון. ‭.2 —‬ משקע קלאסטי עדין. ‭.3 —‬ משקע קלאסטי גס־גרגר. ‭.4 —‬ חרסיות. ‭.5 —‬ משקעים אגמיים. ‭.6 —‬ סלעי־ משקע עמידים. ‭.7 —‬ טוף געשי. ‭.8 —‬ לבה. ‭.9 —‬ מפלס מי־תהום. ‭.10 —‬ מעיין. סוגי המלכודות ו ‭.1 —‬ חוף ים. ‭.2 —‬ מישור־חוף. ‭.3 —‬ אגן בין־הררי (לפי ‭(1952 ,Picard‬

• ציור 9ב. מלכודות־מים באיזור הצחיח (המשך‭.4 — .(‬ טיפוס פאמפה־אלטיפלנו. ‭.5 —‬ רמות באזאלטיות. ‭.6 —‬ הרי קימוט פשוטים (לפי ‭(1952 ,Picard‬

• התהוות עתודות מים תת־קרקעיות באיזור הצחיח

• המחזור ההידרולוגי ומאזן־המים

• קרקעות האיזור הצחיח

• התהוות ומיון קרקעות באיזור הצחיח

• התפתחות הקרקעות באיזור הצחיח־למחצה

• השימוש והשימור של קרקעות האיזור הצחיח

• בעיות הצומח

• תגובות פיסיולוגיות של האדם על הסובב הצחיח

• חלק שני מיגוון תגובות האדם על אתגרי הטבע

• מבוא

• ההסתגלות לתנאים

• השימוש בצמחייה הטבעית ובמקורות המים הזמינים

• הנוודות

• הנוודות ומקומה במדינה במאה העשרים: מאוריטאניה

• האם אפשרית העלאת הנוודות לרמת־חיים מודרנית?

• דרכי השיווק של הבקר והצאן

• הנוודים והמדינה המודרנית

• החקלאי באיזור הצחיח־למחצה בתנאים המסורתיים ; החקלאי בשולי המדבר

• החקלאי בנאות המדבר

• ההשקיה המסורתית ברמות טכנולוגיות שונות

• דרכי השקיה מסורתיות

• השימוש במי־תהום

• ציור ‭.10‬ חתך בתוך קאנאט אופייני באפגאניסטאן. הקל המנוקד — מפלס מי התהום (לפי ‭(1959 ,Humlun‬

• השימוש במים עיליים

• המהפכה הטכנולוגית בהשקיה; השאיפה להעלאת רמת־החיים

• השימוש היעיל במי־תהום: קידוחים עמוקים

• השימוש הטכנולוגי הגבוה במים עיליים

• המילוי המלאכותי של מאגרי מי־התהום

• מקורות-מים בלתי־שיגרתיים: התפלת מים מלוחים

• השפעות חברתיות ואקולוגיות עם הכנסת מים לתוך האיזור הצחיח

• שיפור החקלאות על־ידי איקלים צמחים, ידע אגרוטכני והתמחות בגידולים בעלי ערך כלכלי גבוה

• תשובות לא־חקלאיות לאתגרי האיזור הצחיח־למחצה

• מכרות ומחצבים ; הייחוד האזורי

• תפקיד המכרות בפיתוח האיזור הצחיח של צ'ילה

• העיור באיזור הצחיח־למחצה; צומתי תחבורה

• קווי־האופי הייחודיים של התיעוש באיזור הצחיח־למחצה

• נופש ותיירות

• תפקידה של התחבורה המודרנית בפיתוח האזורים הצחיחים

• ציור ‭.11‬ תחומי פעילותם של ה'רופאים המתעופפים' באוסטראליה. ‭11 —‬ מרכז שממנו פעיל שירות רופאים מתעופפים. ‭.2 —‬ נקודה משורתת על־ידי רופא־מתעופף. ‭.3 —‬ תחום פעילותו של מרכז מסוים. ‭.4 —‬ גבולות המדינות (לפי ‭(1966 ,Hills‬

• חלק שלישי יישום הפעילות האנושית בסובבים שונים

• מבוא

• החיים בשולי הגשמים העונתיים

• הסאהל — גידול בקר כבסיס למשק־קיום

• האתגרים הטבעיים

• ציור ‭.12‬ צפון־מערב סנגאל, מפת התמצאות

• ציור ‭.13‬ ה'דלתה הפנימית' של הניג'ר. מפת התמצאות

• הנוודות כדרך־חיים

• צורות החיים במחוז פרלו (Ferlo)

• הדלתה הפנימית של ניג'ר

• הסיכויים לשינויים

• הרחבת המזרע בקרקעות הבתולות של קאזאכסטאן

• המטרה והתנאים

• הביצוע ולקחו

• קונסולידאציה וסיכויי הפיתוח

• חקלאות פאסטוראלית מודרנית במדינה מתועשת — הריפובליקה הדרום־אפריקאית

• התנאים והבעיות

• חדירת היישוב לתחום הצחיח־למחצה במאה הנוכחית

• אינטנסיפיקאציה של האיזור על־ידי השקיה ומרעה משובח

• סכנת התקדמות המדבר

• ציור ‭.15‬ התקדמות המדבר בדרום אפריקה. ‭.1 —‬ הרס הצמחייה הטבעית מעבר לגבול הקריטי. ‭.2 —‬ מדבר שנגרם בידי אדם. ‭.3 —‬ גבול האיזור הצחיח (לפי ‭.(1961 ,Talbot‬

• השוליים הצפוניים של חגורת המדבריות

• האיזור הצחיח־למחצה במגרב

• ציור ‭.16‬ האיזור הצחיח בצפון־מערב אפריקה. ‭.1 —‬ איזור צחיח. — ‭.2‬ איזור צחיח־למחצה. ‭.3 —‬ איזור ים־תיכוני (לפי ‭(1961 ,Despois‬

• השימוש המסורתי בקרקעות

• הספר הבידואי במדבר יהודה — אינטגראציה בשוליים החקלאיים הקיימים

• ציור ‭.17‬ התחומים הפיט1גיאוגרפיים במדבר יהודה. ‭.1 —‬ צמחייה סהרו־סינדית (מדבריות חמאדה‭.2— .(‬ ערבות איראנו־טוראניות‭—.‬ ‭.3‬ בתות־ספר ים־תיכוניות. ‭.4 —‬ איזור ים־תיכוני (כיום גאריגה‭.(‬ ‭.5‬ תחום ישיבתם של שבטי הבדואים [לפי שמואלי, תש"ל ‭[(1970)‬

• אגנים לרגלי הרים מושלגים

• פירזאדה — כפר אפגאני הניזון ממי הקאנאטים

• שיטות אספקת המים

• ציור ‭.18‬ שיטת ההשקיה של כותנה בנאות־המדבר של אפגאניסטאן. השטח השחור — מוצף מים (החיצים מסמנים את כיוון זרימת המים‭.(‬ השתילה מתקיימת בשולי ה'לשונות' היבשתיים (לפי ‭(1959 ,Humlun‬

• השדות

• שיטות עיבוד

• גידולי חורף

• גידולי קיץ

• שיטות השקיה

• ציור ‭.19‬ מפעלי השקיה באפגאניסטאן. ‭.1 —‬ קאנאט. ‭.2 —‬ השקיה ממי נחלים (לפי ‭(1959 ,Humlun‬

• שיטת חלוקת המים בין יושבי הנאות

• עמק פרגאנה — אגן בינהררי על תוואי נהר סיר דאריה

• התנאים הטבעיים וההשקיה הקדומה

• ארגון ההשקיה

• תגובות קאליפורניה לאתגרי הסובב הצחיח־למחצה

• שלבים בפיתוחה החקלאי של קאליפורניה עד למלחמת־העולם השנייה

• ציור ‭.21‬ שטחי שלחין בדרום קאליפורניה, 1958 (לפי ‭(1959 ,Raup‬

• התפתחות עירונית

• פיתוחה התעשייתי של קאליפורניה

• ציור ‭.22‬ התעשייה האווירית באיזור לוס אנג'לס. מספר המועסקים במפעלים מצוין במעגל ; קוטר המעגל פרופורציונאלי למספר המועסקים (לפי ‭(1959 ,Nelson‬

• ציור ‭.23‬ העלייה (באחוזים) בהכנסות האוכלוסיות בדרום־מערב ארה"ב בשנים ‭.1 — .1960—1940‬ קאליפורניה הצחיחה. ‭.2 —‬ המערב ההררי. ‭.3 —‬ ארה"ב בכללותן. ‭.4 —‬ המישורים הגדולים (לפי ‭(1963 ,Garnsey & Wollman‬

• קאליפורניה כאיזור־מגורים של איש המאה העשרים־ואחת

• השתלטות על מי־תהום ומעיינות

• תפקידם של מי־תהום ארטזיים באיכלוסה של אוסטראליה

• ציור ‭.24‬ תפוצת הצאן באוסטראליה, ביחס לאזורי האקלים (לפי ‭(1961 ,Wadham‬

• ראשית השימוש בקרקעות

• ציור ‭.26‬ האגן הארטזי הגדול במזרח אוסטראליה. ‭.1 —‬ מים זמינים לשימוש ביתי. ‭.2 —‬ מים בעלי מליחות נמוכה, מתאימים לגידול צאן ובקר. ‭.3 —‬ מים מלוחים ללא אפשרות שימוש. ‭.4 —‬ קידוחים ארטזיים (לפי ‭(1967 ,Pownaii‬

• ציור ‭.25‬ תפוצת הבקר באוסטראליה, ביחס לאזורי האקלים (לפי ‭(1961 ,Wadham‬

• האגן הארטזי הגדול

• איזור בית־שאן —ארגון אזורי לשימוש במים בגבול הצחיחות

• ציור ‭.27‬ תעלות ההשקיה באמצע שנות ה־‭'40‬ בעמק בית־שאן. ‭.1 —‬ מעיין. ‭.2 —‬ תעלת ניקוו. ‭.3 —‬ תעלת עין־עמל. ‭.4 —‬ תעלת עין־מגרל. ‭.5 —‬ תעלות מפלס תיכון. ‭.6 —‬ תעלות אחרות. ‭.7 —‬ גבול אגני השקיה. ‭.8 —‬ ביצה (לפי ניר, ‭(1961‬

• התנאים הפיסיים של עמק בית־שאן

• ההשתלטות על מקורות־המים והשימוש בהם

• ציור ‭.28‬ ההשקיה והניקוז בעמק בית־שאן באמצע שנות ה־‭.1 — .'60‬ מעיין. ‭.2 —‬ מפעל המיהול המרכזי. ‭.3 —‬ בריכת איגום. ‭.4 —‬ תעלת ביטון. ‭— .5‬ צינור ביטון. ‭.6 —‬ תעלת ניקוז. ‭.7 —‬ תעלות־עפר. ‭.8 —‬ נחלים. ‭.9 —‬ בריכות־דגים (לפי ‭(1968 ,Nir‬

• ציור ‭.29‬ לוח־העבודה החקלאי, כפר רופין, ‭.1 — .1957‬ פלחה. — ‭.2‬ מספוא. ‭.3 —‬ מטעים. ‭.4 —‬ מדגה. ‭.5 —‬ רפת. ‭.6 —‬ בקר לבשר. ‭.7 —‬ מרעה זרוע. ‭.8 —‬ לול. ‭.9 —‬ נומריות. ‭.10 —‬ סלק סוכר. ‭.11 —‬ כותנה. סולם הערכים — ימי עבודה לפי חודשי השנה (לפי ניר, ‭(1961‬

• השימוש במים עיליים

• השימוש במי־נהרות בצפון־מערב מקסיקו

• ציור ‭.30‬ שטחי שלחין בצפון־מערב מקסיקו (לפי ‭(1965 ,Henderson‬

• שינויי־ערכים באגן סארגוסה על־ידי מי הנהר אברו

• האיזור הצחיח־למחצה בספרד

• מפעלי הפיתוח באגן נהר אברו עד למאה הנוכחית

• הפיתוח במאה הנוכחית

• ההתיישבות החדשה

• התחום הצחיח־למחצה במערב פאקיסטאן

• תנאי היסוד

• היישובים באיזור הצחיח־למחצה

• העיבודים החקלאיים

• ציור ‭.32‬ שטחי העיבוד במחוזות מובחרים בפאקיסטאן המערבית, כאחוזים מהשטח הכללי. ‭.1 —‬ בלתי מעובד. ‭.2 —‬ עיבודי־בעל. ‭.3 —‬ עיבודי־שלחין. ‭.4 —‬ ללא נתונים (לפי ‭.(1964 ,Ahmad‬ הקו העבה — גבול האיזור הצחיח־למחצה

• ציור ‭.33‬ סוגי הגידולים בשלושה כפרים נבחרים בפאקיסטאן המערבית, באחוזים מכלל השטח המעובד. ‭.1 —‬ חיטה. ‭.2 —‬ תירס. ‭.3 —‬ גרעינים. ‭.4 —‬ דוחן. — ‭.5‬ כותנה. ‭.6 —‬ שעורה. ‭.7 —‬ ירקות. ‭.8 —‬ פירות. ‭.9 —‬ מספוא. ‭.10 —‬ קנה־סוכר. ‭.11 —‬ סומסום. ‭.12 —‬ אחרים (לפי ‭(1964 ,Ahmad‬

• הדגמה מאיזור קטה, מערב פאקיסטאן

• הדגמה מכפר לודקה וסאנדה, דרום־מזרח האיזור הצחיח־למחצה

• לקח המחקרים המפורטים

• נספח הגדרתם ומיונם של האזורים הצחיחים

• ההגדרות האמפיריות

• ציור ‭.34‬ עקומות קסירותרמיות של תחנות־אקלים נבחרות. משמאל, מלמעלה למטה: מאראקש (מארוקו‭,(‬ סביליה (ספרד‭,(‬ רומא (איטליה) ; מימין, מלמעלה למטה: ביירות (לבנון‭,(‬ לאריסה (יוון) ו טולוז (צרפת) [לפי ‭[1963 ,UNESCO‬

• ההגדרות המבוססות על מאזן המים בצמח

• ציור ‭.35‬ הפאראמטרים המרכיבים את מקדמי הצחיחות של תורנתוואיט, הדגמה מלוס־אנג'לס. ‭.1 —‬ ההתאדות ‭(evapotranspiration)‬ בכוח. ‭.2 —‬ משקעים. — ‭.3‬ עודף במים. ‭.4 —‬ חוסר במים. ‭.5 —‬ השימוש במים. ‭.6 —‬ חידוש מלאי המים בקרקע (לפי ‭(1948 ,Thornthwaite‬

• ציור ‭.38‬ האקלימים הצחיחים בצפון־אמריקה. ‭.1 —‬ צחיח ביותר. ‭.3 —‬ צחיח. ‭.3 —‬ צחיח־למחצה (לפי ‭(1969 ,Deserts of the World‬

• ציור ‭.39‬ האקלימים הצחיחים בדרום־אמריקה. ‭.1 —‬ אקלים צחיח ביותר. — ‭.2‬ אקלים צחיח. ‭.3 —‬ אקלים צחיח־למחצה (לפי ‭(1969 ,Deserts of the World‬

• ציור ‭.40‬ האקלימים הצחיחים בדרום־אפריקה. ‭.1 —‬ אקלים צחיח ביותר. — ‭.2‬ אקלים צחיח. ‭.3 —‬ אקלים צחיח־למחצה (לפי ‭(1969 ,Deserts of the World‬

• אבני־בוחן גיאומורפולוגיות למיון האזורים הצחיחים

• ציור ‭.41‬ האקלימים הצחיחים של אוסטראליה. ‭.1 —‬ צחיח. ‭.2 —‬צחיח־למחצה (לפי ‭(1969 ,Deserts of the World‬

• רשימת המקורות

• מפתחות

עמודים:

1  3  4  5  7  8  9  10  11  12  13