מערכת הרוחות הגלובאלית נקבעת על ידי איזון של כוחות אחדים , שהם תולדה של סיבוב כדור הארץ סביב צירו והקרינה של השמש . בסיבוב כדור הארץ אין השתנות מובהקת , שהיא חשובה מבחינה אקלימית , ואילו בעוצמת קרינת השמש יש שינויים פריודיים ואולי אף אפיזודיים . ההשתנות הבולטת היא ההבדל בין קיץ לחורף , שבהם תמונת מערכת הרוחות הגלובאלית—כולל המונסונים—היא בדיוק הפוכה : הדבר נגרם על ידי השתנות הקרינה והשתנות השיפוע התרמי לגבי המקום הגיאוגראפי . ההשתנויות על פני השמש , כלומר התגברותה או החלשתי , של הקרינה , יש גם להם תפקיד בגיוון תפוצת הלחצים ומערכת הרוחות העולמית , כלומר תנודות קלות של מערכת הרוחות העולמית אפשריות וצפויות בתור תופעה רגילה , בעיקר כתוצאה של הפעילויות על פני השמש . לטווח ארוך שונות מעין זו עלולה להגיע לממדים גדולים . בלשון אחר , השינויים האקלימיים במשך התקופות הגיאו לוגיות לא ייראו לנו כהפתעה , אם ניתן דעתנו על התנודות קצרות הטווח , והמוגבלות בשטח , המתרחשות בימינו . תנודות קצרות טווח אלה של מערכת הרוחות העולמית , הנמשכות ימים או שבועות אחדים , הן מפתח להבנת התנודות האפשריות שבעבר הפלייסט...
אל הספר