מה נותר כיום מהאמונה הנוצרית בתוכנית האלוהית? ומה המקום השמור בתוכנית זו ליהודים, ולמי שאינם יהודים ואף אינם נוצרים? שאלה זו ניצבה בלב התיאולוגיה הנוצרית במאה העשרים – בעיקר לאחר השואה, הקמת מדינת ישראל והחלטות מועצת הוותיקן השנייה.
הנזיר הדומיניקני האח מרסל-ז'אק דיבואה (1920—2007) הקדיש את חייו ואת כל כוחו הרוחני והשכלי להתמודדות עם סוגיה זו, ובעקבותיה עזב בשנת 1962 את צרפת מולדתו והתיישב בירושלים.
פרופסור דיבואה היה ראש החוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית וראש מועצת הוותיקן ליחסי יהדות--נצרות. על מפעל חייו זה זכה בשנת 1996 בפרס ישראל.
הספר שלפנינו הוא אסופת מאמרים ורשימות שנכתבו בידי עמיתיו של האח מרסל דיבואה בעולם האקדמיה ובכנסייה הקתולית. המאמרים עוסקים בשלושה נושאים עיקריים, המשקפים את תחומי פעילותו ובתוך כך זורים אור על אישיותו: הוראת הפילוסופיה, הדיון התיאולוגי ובניית הגשר לדיאלוג יהודי--נוצרי.
האמונה מתבררת בספר לא כפתרון נוח בעבור מי שמחפש מענה דוגמטי לתהיותיו אלא כמקור השראה למי שמבקש להוסיף ולהתחבט בהן. הדיאלוג, כך עולה ממאמרי הספר, הוא פרי המפגש בין אנשים המזהים זה בזה תהייה משותפת והתלבטות בשאלות דומות.
פרופ' אביטל וולמן מלמדת בחוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים.
פרופ' יוסף שורץ הוא ראש המכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן באוניברסיטת תל-אביב.
אל הספר