ידיעה, סברה ואמונה במעבר מימי הביניים לעת החדשה המוקדמת

רבקה פלדחי הקדמה במוקד דבריי עומדת אינטואיציה אינטלקטואלית בדבר היחס בין ידע מדעי לסברה אינטואיציה עתיקת יומין שהתנסחה בין היתר בכתבי אפלטון ואריסטו . נראה כי עצם ההגדרה של המדע העתיק התבססה על ההבחנה בין ידיעה לסברה . ואולם הבחנה זו עברה שינוי צורה במהלך ימי הביניים ובעת החדשה המוקדמת . חיבורי יוקדש לחשיפת המשמעות התרבותית של אותו שינוי . לכן אפתח בתיאור הפרשנות המקובלת להבנה העתיקה של היחס בין "ידיעה" ( המונח היווני episteme המתורגם ללטינית ( sciential מחד גיסא לבין "סברה" ( המונח היווני doxa שתורגם ללטינית במילה - opinio דעה ) מאידך גיסא . לאחר מכן אשחזר שחזור סכמטי קצר את התהליך שבו עברו המחנכים האירופים מהבנה של היחס בין ידיעה לסברה במונחים של יחס דיכוטומי פחות או יותר אל שיח שבו נוצרו ביניהן רצף - ואף תלות הדדית ברורה . לטענתי אחר ההקשרים , אולי אף המשמעותי מכולם , שבו הפכה הדיכוטומיה בין ידיעה ( או ידע מדעי ) לסברה לרצף ואף לתלות הדדית הוא הדיון המתמשך של תיאולוגים במושג האמונה הנוצרי ( ביוונית pistis ובלטינית . ( fides בלי להצביע על רגע היסטורי ייחודי שבו התרחשה טרנספורמציה זו ...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד