בספר זה מכונסים מסות, מאמרים ורשימות של המשורר אברהם שלונסקי (1900–1973) מהעשור הראשון והחשוב של כתיבתו הפובליציסטית (בין השנים 1922–1933).
מאמרים אלה נדפסו לראשונה בעיתון 'מחיינו' של "גדוד העבודה", בכתב העת 'הדים', בשבועון 'כתובים' ובעיתונים 'דבר' ו'הארץ', אך רובם המכריע לא כונס. עובדה זו גרמה לכך שפעילותו הפובליציסטית הענפה לא הייתה מוכרת די הצורך לדורות הבאים, ותרומתו העצומה לעיצוב המרכז התרבותי בארץ ישראל לא זכתה בהכרה הראויה.
המסות והמאמרים הם בעלי ערך הן בשל תוכנם והן בזכות סגנונם הייחודי. מקורם בניסיונו של שלונסקי לרענן את פני הספרות, להתסיס, לגרות, להרגיז ול"נפץ את הזגוגיות בטרקלינה של הספרות". המאמרים מגלים את מגוון הנושאים שהעסיקו את שלונסקי ובני דורו במאבקם ליצירת תרבות עברית חדשה: ההתנגדות לספרות מגויסת והדרישה לשמור על האוטונומיה של הספרות; התביעה לכתיבת ספרות מכלילה וסמלית ולא ספרות ריאליסטית-קונקרטית; יחסי הגומלין שבין הספרות היפה לפובליציסטיקה; שאלת הלשונות: עברית מול יידיש; השאיפה לחידוש ולרעננות בספרות תוך ניתוק משלשלת הדורות מול הידיעה שיצירת בני דורו אף היא חוליה חדשה-ישנה בשלשלת. מאמרים רבים מתקופה זו נותנים ביטוי למאבק שהסעיר את דעת הקהל יותר מכול: "פולמוס המשמרות" – המאבק של שלונסקי נגד ביאליק וסופרי דורו למען שינוי פני הספרות ברוח המודרניזם.
סגנון כתיבתו הייחודי של שלונסקי הוא מעשה אמנות של ממש: לשונו העשירה שואבת את כוחה מרבדיה של השפה העברית לדורותיה, וכתיבתו שופעת דימויים, חידושי לשון וחידודי לשון שאין להם כמעט אח ורע בספרות העברית.
המסות והמאמרים מתפרסמים בלוויית מבואות והערות המבהירים את ההקשרים התרבותיים, ההיסטוריים והחברתיים.
אל הספר