לצונו של הזמן הרשע

כתובים , שנה וו גיליון לח , י " ר באלול תרצ " ב , 15 . 9 . 32 חתום : א . סורר , במדור : "צנינים " פיקח , אך רע לב , הוא הזמן , המצרף לפעמים בהשגחה פרטית צירופים של רשעות : דווקא בשנת העשור לפטירת ד . פרישמן , יצא לאור ספר שיריו של י . קופלביץ הלך בארץ . קשה לפקפק בהערכת טיבו של הספר הזה . המחבר הצליח מאוד לתת את הדוגמה המושלמת למושג השירה הטובה - בדרך של "ההוכחה מן ההפך . " התכוונות לאולימפיות , כמעט לפשטות - ולמעשה נפוח : לשון צבה , עילגות לב , עיקשות ביטוי , המתנכלים לחפות על הלא כלום הנפשי , שפרנסתו מן הקריאה בספרים . כל הסימנים המרגיזים , אבל הוודאיים , של אנטי שירה למופת . ובראש הספר מבוא - מאת המחבר הנכבד : פרילודיה מותאמת להפליא לטיבו ומהותו של הספר עצמו - התנפחות מצניעה אגב יריקה כבדת פה במיטב המשוררים העברים החדשים , אשר , בניגוד טבעי לבעל ההקדמה , הגביהו בעשור האחרון את שיעור קומתה של השירה העברית . וכל זה בסמכותה של "אגודת הסופרים העברים " ובאבל העשור של גדול מבזי הלהג בספרותנו ד . פרישמן ( שכל כך מרבים להעלותו באוב : "הה , אלמלא היה פרישמן בתוכנו . ( " ... ולא תהיה שלמה מלא...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד

ספרית פועלים

מרכז קיפ - לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל-אביב