מדוע הפכה ישראל למוקד של התקשורת הבין־לאומית וזוכה לתדמית שלילית, למרות מאבקה הצודק? הספר בוחן את הסיבות לכך שישראל מוצגת בתקשורת העולמית כמדינה תוקפנית, שמבצעת פעולות צבאיות לא מוצדקות, הורגת בכוונה ילדים ואזרחים פלסטינים ופעולותיה מאופיינות במוסר לקוי. הפלסטינים מוצגים כקורבן נצחי, שאינו אחראי למעשיו, תוך טשטוש והלבנת המהות הטרוריסטית של פעולותיהם.
באמצעות ניתוח הסיקור התקשורתי, מקורות המידע, מוסדות התקשורת, ארגונים בינלאומיים והסביבה הפוליטית־התרבותית – נחשפת לראשונה ההטייה המובנית של מערכות התקשורת הבין־לאומית שמובילה לסיקור מעוות וחד־צדדי. הספר עוסק גם בזיקה בין דפוסי הסיקור של ישראל לעלייה באנטישמיות וחושף את המחיר הכבד של כישלון ההסברה הישראלית לעומת יחסי הציבור הפלסטיניים. הספר מציע גם דרכי פעולה ואסטרטגיות לשיפור מערך ההסברה הישראלית למען שינוי תדמיתה של מדינת ישראל.
אל הספר