14 | מדוד לגוליית בטלוויזיה בביתה וראתה את העשן העולה מבניינים בעזה בעקבות הפצצת צה"ל, והדבר זעזע אותה עד עמקי נשמתה . בהמשך שאלה : "כיצד זה יתרום לפתרון השלום, וכי איך נמצא תשובה כאשר יש מיליון אנשים שסגורים במקום מסוים ומופצצים . זה מקובל ? זה מעֵבר לזכויות אדם, צריך לשבת לשולחן . כמה עוד ייהרגו ? באתי להגשים את זכותי לחופש הביטוי ולמחות על פתרון של קונפליקט שלא יעבוד" . לאחר מכן התראיינה לנוקס גם לסקיי ניוז, והביעה את זעמה על הפתרון הצבאי האגרסיבי שאימצה ישראל . מדבריה של לנוקס משתמע כי לתקיפה שביצעה ישראל אין סיבות או רקע, וכי החמאס הוא ארגון לגיטימי, שאפשר "לשבת" ולדבר איתו ולהגיע לפשרה, כמו עם כל הארגונים האחרים שהיא מכירה, וכי נקיטת אלימות אינה פתרון לקונפליקט . כאשר צפיתי אז במה שכתבו ושידרו כלי התקשורת בבריטניה באותה עת, הבנתי בדיוק מה הביא אותה לומר דברים אלה ולהביע סימפתיה כזו ברגשות עמוקים כל כך לארגון טרור . כלי התקשורת הבריטיים כמעט לא דיווחו על הסיבות לקונפליקט ועל שורשיו, גם לא על תקיפת אזרחי ישראל ברקטות . הם נמנעו מלהעביר מידע ונתונים שלבטח היו מרחיבים את נקודת המבט ש...
אל הספר