חלוקת העבודה בחברה המערבית עורכת הבחנה ברורה בין ה"קהילה" ל "ארגון". הראשונה מהווה את "ביתו" של היחיד ואמורה לספק לו, בצד שירותים הכרחיים, מסגרת השתייכות ומשמעות חברתית לקיומו. הארגון מהווה את הכלי למילוי המטלות המאפיינות את הצד ה"פעיל" של החברה המודרנית: ייצור ומתן שחרותים בהתאם להתמחויות ספציפיות ועל פי עקרונות של יעילות מרבית. ראשוני הסוציולוגים כבר עמדו על מהותן המנוגדת של שתי המסגרות האלה ועל ההכרח לקיים ביניהן הפרדה מלאה. הקיבוץ התעלם מאז ראשיתו, מההבחנה הזו, ומנסה, בעקשנות רבה ליהנות משני העולמות; להוות קהילה חמה לחבריו ובאותו הזמן גם לפעול כארגון יעיל. במודע "הסתבך" כך הקיבוץ בדילמה קשה. ניתן לפתור אותה רק על ידי ויתור על אחד ממרכיביה. מה שהיה מרוקן את הקיבוץ מתכניו העיקריים. אי יכולתו העקרונית של הקיבוץ לפתור את הדילמה חייבה אותו ללמוד איתה. ההתנסות והלמידה הכרוכות בכך מהוות את הציר המרכזי של המחקרים המכונסים בקובץ זה.
אל הספר