1. התהליכים שהביאו לשימוש נרחב של שרותי הרווחה בקיבוץ

קצרה יחסית, אוירה של חברת רווחה . המעבר התרחש אחרי תקופה קשה של מצבי החרום ומשברים בשנות הארבעים והחמישים . שילוב זה, יחד עם שינוי ערכים דומה בחברה הישראלית כולה, הביא למתן לגיטימציה להתיחסות לבעיות אישיות וחברתיות שבעבר נטו שלא להתייחס אליהן . לא בכדי טוענים המקטרגים ש"הפסיכולוגים מייצרים את הבעיות'' . שנית, חלה שחיקה בהפעלה המעשית של האחריות החברתית הכוללת בקיבוצים . שחיקה זאת באה לידי ביטוי באמון וביכולת לתת פתרונות מקומיים לבעיות אישיות, חינוכיות וחברתיות מורכבות . השוואת ההכשרה הניתנת לבעלי תפקידים בתחום החברתי עם זו המוקנית לעוסקים בתחום החינוכי והכלכלי היא מדד טוב לשחיקה זאת . הראשונים זוכים לשיעור ומשך הכשרה לתפקיד הנמוך ביותר יחסית לתחומים האחרים ) הלמן, 1985 ( . מיעוט ההכשרה לתפקיד החברתי חמורה במיוחד לאור העובדה שקצב הרוטציה בתפקידים אלו גבוה יותר . למרות שהבעיתיות המאפיינת תחום זה מחייבת המשכיות והתמדה . שלישית, חלה שחיקה מקבילה בטיב הפתרונות של מערכת­העל התנועתית . גם כאן לא ניתנה הכשרה מעמיקה לבעלי תפקידים . בנוסף לכך, מכבידה כאן הרוטציה עוד יותר מאשר ביישוב הבודד . האפשר...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית