האיזוריים אכן מתפתחים לאורכו של אותו מסלולי המימצא האמפירי דוחה השערה זו . התפוקה היותר חשובה של המחקר שלנו היא "מפה" או מודל להסברת המשותף והשונה בהשוואה בין האיזורים השונים . עם עד כה תיארנו בעזרת שלושת הצירים את ההתפתחות המשותפת לכל המפעלים האזוריים, הגיעה העת להציג את מידת השוני שנמצאה בינם לבין עצמם . ראשית יש לציין איהלימה מסויימת בין שלושת הצירים עצמם : איזור מסויים, שכבר הגיע לשלב האינטגרציה השלישוני, מעכב בוזמנית את המעבר לשירותים ופיתוח של הענפים הקיבוציים, תוך הגבלת הפיתוח למטרות רווח של המפעל האזורי . ובאיזור השלישי יש, יחסית, יותר שירותיצריכה, אף כי האינטגרציה מתעכבת בו . המודל המובא במוצג 1 מגדיר את הגורמים המשפיעים ויוצרים את השונות בדפוס ההתפתחות של האירגונים האיזוריים השונים .
אל הספר