אוצרות עכשווית בישראל הוא פרסום ראשון שעוסק בצורה שיטתית ומקיפה בהתפתחות האוצרות בישראל בשנים המכוננות שלה. הספר עוקב אחר מעמדו המשתנה של אוצר האמנות העכשווי בישראל ואחר הנראות הגדלה והולכת של תפקידו לאורך חמישה עשורים, כל זאת בזיקה לתהליך דומה שהתרחש במקביל בשדה האמנות הבין-לאומי. במהלך בהיר וקולח מציגה אסנת צוקרמן רכטר את האוצרות העכשווית כמקצוע ששינה את שיח האמנות העכשווי והתבסס כדיסציפלינה חדשה.
אוצרות עכשווית בישראל נחלק לשני חלקים: החלק הראשון עוסק בתערוכה כמדיום עצמאי בעל הגיון פעולה משלו והיסטוריה משלו. הדיון בחלק זה מקיף מבחר רחב של תערוכות ואירועי אמנות שנאצרו בישראל בעבר הרחוק והקרוב, והוא עוסק בתופעות רבות של אוצרות – עצמאית, אקטיביסטית, ממסדית ואנטי-ממסדית – שתרמו לשינוי פני המקצוע. בחלק השני האוצרות מתנסחת כמהלך רעיוני מתמשך וארוך טווח שחורג מהתערוכה כאקט נקודתי. שבע ביוגרפיות אוצרותיות הנסקרות כאן לראשונה ובצורה מופתית – של אלישבע כהן, יונה פישר, גדעון עפרת, שרה בריטברג-סמל, גליה בר אור, מרדכי עומר ואריאלה אזולאי – מראות שפעולה ארוכת שנים של אוצרים, בדומה לזו של אמנים, יכולה להתפרש כיחידת משמעות שלמה. גישה כזו אל עבודתם של אוצרים חושפת את עמדת הכוח שלהם ואת פוטנציאל ההשפעה התרבותי-חברתי, הכלכלי והחינוכי שמצוי בידיהם.
הספר מטפל בסוגיות מפתח באוצרות עכשווית: יחסי אמן ואוצר, עמדת הצופה שהשתנתה, תופעות האוצר-יוצר והאמן-אוצר, סוגות שונות של תערוכות ובכללן תערוכות נושא א-היסטוריות ועוד. הוא מציע נקודת מבט חדשה על גישות היסטוריוגרפיות רווחות ועל מגמות מפתח באמנות בישראל. זהו ספר שמבסס לראשונה את חיוניותה של הפרספקטיבה האוצרותית לשם הבנה של תנאי הפעולה וההצגה של אמנות בעולם עכשווי, מקוון וגלובלי.
אל הספר