מחבר: אילן אלדר

שנת ההוצאה: 2010

מילות מפתח: שפה עברית; עברית; שפות; ידיעת הלשון העברית; לשון עברית; לשונות

הספר עוסק במקומו של תכנון הלשון בעברית המודרנית. חלקו הראשון דן בפעולות לא רשמיות של תכנון לשון שפעלו יחידים אשר ראו בעברית לשון לאומית. הוא מציג את היזמות ואת המאמצים להחיות את העברית בדיבור בארץ ישראל בשלהי המאה התשע עשרה ואת הניסיונות לעשותה כלי תקשורת עיקרי ובכך להשפיע על מעמדה בחברה. חלקו השני של הספר מתמקד בהחלטות ובעקרונות הפעולה של המוסדות המרכזיים לתכנון הלשון בישראל: ועד הלשון העברית והאקדמיה ללשון העברית. מוסדות אלו הופקדו על הכוונת דרכי התפתחותה של העברית החדשה, על פיתוחה ועל הכשרתה לחיים המודרניים בכל ההיבטים. מקום נרחב ניתן בספר לדיון בדרכי התצורה של המינוח המקצועי שהאקדמיה ללשון העברית מחדשת או מאשרת. אל הספר

נושא/נושאים: , לשון עברית, בלשנות ושפות

תוכן הספר:

• תכנון לשון בישראל

• עם הספר

• תוכן העניינים

• פתח דבר

• מבוא תכנון לשון

• 1. שינויים לשוניים ותכנון לשון

• 2. תכנון סטטוס ותכנון קורפוס

• 3. המודל המרובע של התכנון הלשוני

• 4. היבטים אחרים של תכנון לשון

• פרק ראשון החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל

• פתיחה

• א. הרקע הלשוני של החייאת הדיבור העברי והגורמים שהכשירו את התחייה

• ב. חידוש העברית להיות לשון דיבור בזיקתו לאידאולוגיה הלאומית

• ג. בן-יהודה בודק את אפשרות חידוש הדיבור בעברית

• ד. דיבור עברי במושבות העלייה הראשונה והמורים העברים-החלוצים

• ה. בן־יהודה - חבורתו הירושלמית ועיתוניו העבריים

• ו. מיסוד תחיית הדיבור והאחדת המבטא העברי

• ז. תחיית הדיבור העברי בתקופת העלייה השנייה: מלשון יחידים ללשון המונים

• ח. מנהיגי תנועות הפועלים כמתכנני לשון

• סיכום

• נספח

• א. מעמדה של העברית בתנועה הציונית

• ב. הפצת הדיבור העברי בגולה - הסתדרות "עבריה"

• ג. בן-יהודה אוצר העברית וחוקרה

• ד. בעקבות התחייה: התהוות העברית המדוברת בת־ימינו

• פרק שני ההרחבה הלקסיקלית בתהליך תחיית הלשון העברית

• פתיחה

• א. עקרונותיהם של בן-יהודה ופינס במילוי החסר הלקסיקלי בעברית המתחדשת בדיבור

• ב. הסגנון הירושלמי

• ג. הביקורת על ההרחבה הלקסיקלית המכוונת

• ד. ההגנה על "מרחיבי הלשון"

• ה. ההרחבה הלקסיקלית המכוונת לפי ביאליק

• פרק שלישי ועד הלשון כסוכנות תכנון בישראל

• א. ההרחבה הלקסיקלית בתקופה הראשונה בתולדות ועד הלשון

• ב. עקרונות ומקורות של ההרחבה הלקסיקלית

• ג. הצעתו של בן-יהודה לדרכי יצירה חדשות למילוי החסר בלשון

• ד. הדיון בוועד על הצעת בן-יהודה בשאלת ההרחבה הלקסיקלית

• ה. תחומי עיסוק אחרים של תכנון קורפוס בתקופה הראשונה

• ו. ההרחבה הלקסיקלית בתקופה השנייה בתולדות הוועד

• ז. תחומי עיסוק אחרים של תכנון קורפוס בתקופה השנייה

• ח. פעילות ועד הלשון מאז הקמת מדינת ישראל

• סיכום

• נספח

• א. כינון האקדמיה ללשון העברית

• ב. הדקדוק המקראי ודקדוק לשון חכמים - מה עדיף בעיצוב הלשון בת־ימינו

• פרק רביעי התכנון הלקסיקלי באקדמיה ללשון העברית

• פתיחה

• א. פיתוח של מינוח טכנולוגי־מדעי

• ב. שליש שאלות עקרוניות בנוגע לתכנון הלקסיקלי של האקדמיה

• ג. המחלוקת העקרונית בעניין ייחודו של משקל פעיל להבעת יכולת

• סיכום

• נספח המינוח המקצועי של האקדמיה ללשון העברית: מיון דרכי התצורה המילונית של התחדישים

• פתיחה

• א. דרכי תצורת המילה בעברית החדשה

• ב. עשייתה של האקדמיה ללשון בתחום המינוח המקצועי

• ג. רשימות המונחים והמילונים המקצועיים ששימשו מקור לניתוח ולדוגמאות (לפי שנת אישורם במליאת האקדמיה ללשון העברית)

• קיצורים ביבליוגרפיים

• מפתחות

• מפתח שמות אישים ומחברים

• מפתח המקומות

עמודים:

א  ב  ג  ד  ה  ז  ט  י  יא  יג