מאז הוקם הוועד ועד סוף שנות הארבעים הוא מיעט לעסוק בתכנון של דקדוק הלשון . פעילותו בתחום זה הייתה מעוגנת בפעילותו הלקסיקלית . מתוך העיסוק במונחים נקבעו כמה הלכות ונתקבלו כמה הכרעות בנושאי ניקוד , תצורה ונטייה . על הטיפול בענייני הדקדוק הנגזרים מן העיסוק במינוח המקצועי ובעיקר בעניינים קשים ועקרוניים הופקדו הוועד המרכזי והוועדה לענייני לשון אקטואליים . בשנת תש '' א הקים ועד הלשון ועדת דקדוק שתפקידה היה לעסוק 137 " בבירור ניקודם של מלים ומשקלים שאין להם הכרע מן המקרא " ולהביע את דעתה בשאלת צורתם הדקדוקית הנכונה של מונחים שהציעו הוועדות 138 המקצועיות . ועדת הדקדוק החלה בבירורן ובהסדרתן של דרכי נטיית השמות על סמך העיון במקורות הספרותיים הקדומים והמסורות הלשוניות על הרחבת הלשון ושכלולה , גם סקירות ודיווחים על פעולות הוועד ובכללם רשימות מונחים מלאות ומפורטות . . 133 בן חיים , העברית בטכניקה , עמי ; _4 גלינרט , תכנון לשון , עמ ' . 232 לדעת גלינרט ( שם , עמי , ( 233 מאחר שהוועד לא היה מסוגל להסכים להלכי רוח פופולריים שנשבו לעבר עברית '' מתירנית '' חדשה מכאן ולא רצה לנקוט עמדה ברורה לטובת הלשון ...
אל הספר