מחבר:

שנת ההוצאה: 2014

מילות מפתח: אקולוגיה ימית; ישראל; אוקינוגרפיה; ביולוגיה ימית; Israel; מדינת ישראל; אוקיינוגרפיה; חקר ימים; חקר הימים

הספר הזה נכתב בידי חוקרים ישראלים לציון עשור להקמת העמותה הישראלית למדעי הימים. הספר בא להציג תמונה מדעית-מחקרית עדכנית בנושאים הקשורים למערכות הימיות של ישראל. פרקי הספר מאירים זוויות גיאולוגיות, פיזיקליות, אוקיאנוגרפיות, אקולוגיות וביולוגיות, הספר כולל נושאים כגון: זרמים בים, מפלס מי הים, מעגלים ביוגיאוכימיים, הידרולוגיה, כימיה של המים והביוטה הטבעית ברמות השונות של מארגי המזון. הספר דן בהשפעות האדם על גופי המים האלו, כמו גם בשיקום הטבע של הסביבות הייחודיות הללו ובשמירתו. אל הספר

נושא/נושאים: , טבע וסביבה בישראל, מדעי כדור הארץ וגיאולוגיה

תוכן הספר:

• הוד הים יציבות ושינוי במערכות הימיות של ישראל

• רשימת פרקים

• 1 הגנה על המערכת הימית בישראל מפני פעילות אנושית, מדיניות ויישום

• איור .1 זיהום נפט בחופי הים התיכון בדרום הארץ, פברואר .2005 צילום: רני עמיר.

• איור .2 האונייה “ולדימיר סבינסטופ” שנפלטה לחוף בסערה, בפברואר .2001 חוף חברת החשמל, אשדוד. צילום: יצחק קודוביצקי.

• איור .3 אסדת קידוח גז, שדה תמר. צילום: ד”ר דב צביאלי.

• איור .4 העמסת אונייה בגרוטאות, נמל אשדוד .2011 צילום: רני עמיר.

• איור .5 איסוף ציוד ספיגה מזוהם בנפט, אירוע זיהום אונייה .FLOREALIS אילת .2001 צילום: התחנה למניעת זיהום ים אילת.

• איור .6 זיהום הים בשמן. אירוע האונייה .AVRAMIT אילת, יוני .2011 צילום: דורון נסים.

• איור .9 חומרים אורגניים )צח”ב( שמוזרמים לים .2012-1998 נערך בידי ד”ר אילן מלסטר, אגף ים וחופים.

• איור .7 מוצקים מרחפים שמוזרמים לים .2012-1998 נערך בידי ד”ר אילן מלסטר, אגף ים וחופים.

• איור .8 מוצקים מרחפים שמוזרמים לים .2012-1998 נערך בידי ד”ר אילן מלסטר, אגף ים וחופים.

• איור .10 מתכות כבדות )Zn, Pb, Cd, Hg, Cu, Ni, Cr( שמוזרמות לים .2012-1998 נערך בידי ד”ר אילן מלסטר, אגף ים וחופים.

• איור .12 בוצת איגוד ערים דן לביוב זורמת לים, בצינור שיוצא במרחק כ-5 ק”מ מול חוף פלמחים ובעומק מים של כ-38 מטרים. צילום: גליה פסטרנק.

• איור .11 שפכי מפעל מילוז ומילוטל. גליל מערבי. ההזרמה הופסקה בשנת .2003 צילום: ד”ר אילן מלסטר.

• איור .13 פסולת רשתות דיג במעמקי הים התיכון, בעומק יותר מ-1,000 מ’. צילום: ספינת המחקר “נאוטילוס”, באדיבות מכון צ’רני באוניברסיטת חיפה.

• איור .14 חבית על קרקעית הים במעמקי הים התיכון. עומק: 850 מ’. צילום: ספינת המחקר “נאוטילוס”, באדיבות מכון צ’רני אוניברסיטת חיפה.

• איור .15 הריסת מסעדות לא חוקיות בחוף אולגה בחדרה, דצמבר. צילום רני עמיר.

• איור .16 גרף שמראה ירידה בריכוזי הקדמיום והכספית בתחנה 27 במפרץ חיפה, בין השנים .2012-1984 דו”ח חיא”ל לניטור מימי הים התיכון, .2010 ברק חרות.

• איור .17 מוצא רכז ההתפלה במתקן VID באשקלון, .2003 צילום: רני עמיר.

• איור .18 אסדת הפקת גז “מרי “B בדרום ישראל. צילום: אגף ים וחופים, משרד להגנת הסביבה.

• איור .19 עומס פעילויות על המערכת הימית והחופית - כיצד יש לעשות זאת בהצלחה? גידי ברסלר, מתכנן אגף ים וחופים, המשרד להגנת הסביבה, .2012

• 2 מדיניות שמירת הטבע בים התיכון: שמורות טבע ימיות ככלי מרכזי לשימור הסביבה והמגוון בים התיכון

• איור .1 בוגר של צב-ים חום 1Caretta1caretta בשונית צדפות. צילום: חגי נתיב.

• טבלה .1 שמורות טבע מוכרזות בסביבה הימית של הים התיכון.

• טבלה .2 שמורות הים התיכון בהתאם לאכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), התשס”ה - 2005

• איור .2 חלוקה סכמתית של קרקעית הים לבתי גידול. ניתוח ומיפוי: גלעד וייל, יחידת המידע הגיאוגרפי, רשות הטבע והגנים.

• איור .3 גן ספוגים בעומק 100 מטרים בקרקעית הים התיכון. צולם בהפלגה לסקר הקרקעית, רשות הטבע והגנים, .2010 :R/V: Mediterranean Explorer, EcoOcean, ROVVampyro Marine Exploration.

• איור .4 ספוגים, ממהנדסי הסביבה של קרקעית הים התיכון. צילום: גל אייל.

• איור.5 תוכנית האב לשמורות טבע ימיות בים התיכון. מיפוי: גלעד וייל, יחידת המידע הגיאוגרפי, רשות הטבע והגנים.

• איור .6 שמורת הים התיכון ראש הנקרה: קרקעית לא פגועה ולהקות דגיגונים. צילום: חגי נתיב.

• איור .7 שמורת טבע איי חוף דור ומעגן מיכאל. צילום: חגי נתיב.

• 3 מאה שנות שינויים בחוף הים התיכון של ישראל

• איור .1 התפלגות גובה הגל המשמעותי וכיוון הגלים בחיפה בשנים .)5( 2004-1994

• איור .2 שינויים בגובה פני הים התיכון בארבע התחנות בעלות הרשומות הארוכים ביותר, ונציה, גנואה, טריאסט ומרסיי (.(8

• איור .3 השינויים בגובה פני הים במזרח הים התיכון בשנים .)11( 2010-1958

• איור .4 שינויים ארוכי טווח במיקום קו החוף באזור תחנת הכוח בחדרה ( .(25

• איור .5 שינויים במהלך המוצא של נחל חדרה ב58- תצפיות מתצלומי אוויר בין השנים .)28( 1988-1944

• איור ,6 א-ד. פתרונות שונים להתמודדות עם הרס מצוק הכורכר. א. בית ינאי, להגנת בתי מגורים. ב. אפולוניה, להגנת אתר ארכיאולוגי. ג. אשקלון, שרוול גיאוטכני להגנת בית המלון. ד. אשקלון, הרס הצוק והפיכתו למסלעה בנויה.

• 4 משטר הזרימה בים התיכון – העבר ההווה והעתיד

• איור .1 מפה של הים התיכון עם עומק קרקעית הים.

• איור .2 השתנותה של הטמפרטורה עם העומק באגן המערבי ובאגן המזרחי של הים התיכון.

• איור .3 השתנות המליחות עם העומק באגן המערבי ובאגן המזרחי של הים התיכון.

• איור .4 גובה מפלס פני הים הממוצע לחודש אוגוסט ביחידות של מטרים.

• איור .5 זרמים ממוצעים בעומק 30 מטרים, לחודש אוגוסט.

• איור .6 גובה מפלס פני הים הממוצע לחודש פברואר ביחידות של מטרים.

• איור .7 ההפרשים הצפויים בטמפרטורת פני הים בין חמש השנים האחרונות )2099-2095( ובין חמש השנים הראשונות )2005-2001( של המאה ה-21 לחודש פברואר.

• איור .8 ההפרשים הצפויים במליחות פני הים בין חמש השנים האחרונות )2099-2095( ובין חמש השנים הראשונות )2005-2001( של המאה ה-21 לחודש פברואר.

• 5 שינויים אנתרופוגניים בחומציות מי הים

• איור .1 השוואה בין מדידות של אלקליניות כללית ) A _T( למליחות שנעשו במסגרת הפלגת חתך מול ראש-כרמל בשש תחנות מעומק קרקעית של 50 מטרים עד עומק קרקעית של 1,700 מטרים במרס .2012 המרובעים השחורים מייצגים מדידות שנעשו בשכבת המים העמוקה )יותר מ-250 מטרים(. המעוינים השחורים מייצגים מדידות שנעשו בשכבת המים העליונה )250-0 מטרים(. הקו השחור מייצג את הרגרסיה הליניארית בין אלקליניות למליחות המדודות בשכבת המים העליונה של חתך ראש-כרמל. המעוינים והריבועים הריקים מייצגים ערכי אלקליניות מחושבים ממדידות מ

• איור .2 דיאגרמת פעמונים שמתארת את התפלגות הריכוזים היחסיים )יחסית לפחמן אנאורגני כללי( של פד”ח ממוים ) , ₎ CO 2)aq באדום(, בי-קרבונט ) ,HCO 3 ^-1 בירוק(, קרבונט ) ,CO 3 ^-2 בכחול(, וסכום הריכוזים היחסיים של בי-קרבונט וקרבונט ) ,HCO 3 ^-1 + CO 3 ^-2 בשחור(. לצורך חישוב הדיאגרמה נלקחו בחשבון ערך הגבה משתנה וריכוז פחמן אנאורגני כללי קבוע. כלומר, בפועל מתרחשת תוספת של חומצה או בסיס במערכת סגורה ללא שחלוף של פד”ח עם האטמוספרה.

• איור .3 ריכוז פחמן אנאורגאני כללי ביחידות מיקרו מול ק”ג מי ים בפני המים של האוקיינוסים )נתונים מ-.)11

• איור .4 דיאגרמות דה-פייס שמציגות קווים שווי pH )א(, שווי לחץ חלקי של פחמן דו-חמצני )ב, במיקרו אטמוספרה( ושווי ריכוז יון קרבונט )ג, במיקרומול לק”ג( בשדות של פחמן אנאורגני ואלקליניות כלליים. בכל שלוש הדיאגרמות מוצגים חצים שמתארים תהליכים שונים באופן פשטני: החץ השחור מתאר תוספת של חומצה )אלקליניות קטנה( או תוספת של בסיס )האלקליניות גדלה( בלא שינויים בפחמן אנאורגני הכללי; החץ הכחול מתאר פוטוסינתזה )פחמן אנאורגני נצרך( או נשימה )פחמן אנאורגני נוצר( בלא שינויים באלקליניות; החץ האדום מתאר את תהליך ההשק

• איור .5 סכמה שמתארת את התהליכים המרחשים בסביבה הימית והמשפעים על החומציות.

• איור .6 מדידות רציפות של ערך הגבה ),pH קו כחול( וחמצן מומס ),DO קו ורוד( בלגונה של שונית האלמוגים בחוף אלמוג במהלך חודש ספטמבר .2001 האיור הזה מדגים בבירור את השינויים היומיים בערך הגבה, בעיקר כתוצאה משינויים בפד”ח הקשורים בפוטוסינתזה ובנשימה ).)16

• איור .7 מדידות של חמצן מומס ),DO קו אדום( ואלקליניות כללית )קו כחול( בלגונה של שונית האלמוגים בחוף אלמוג, ואלקליניות כללית בים הפתוח )קו ורוד( שנמדדו על פני יממה וחצי באוגוסט .2011 האיור הזה מדגים בבירור את המתאם בין יצרנות ראשונית לקלציפיקציה בשונית האלמוגים.

• איור .7 סדרת זמן של ערכי הגבה )pH( בים הפתוח במפרץ אילת. הערכים נמדדו בעזרת אלקטרודת זכוכית של רדיומטר אשר כויל כנגד סטנדרטים של 7.000 pH ו-,10.018 ובטמפרטורה קבועה של !25 צלזיוס. שתי הנקודות האפורות מייצגות את ממוצע המדידות בכל גוש ואת סטיית התקן שלהן. המדידות שנעשו בסוף שנות התשעים עד תחילת שנות האלפיים גבוהות יותר באופן משמעותי מהמדידות המאוחרות יותר )מבחן .)p<0.0001 ,t על פי הנתונים האלו ערך הגבה במפרץ אילת יורד בקצב של 0.003 יחידות לשנה. קצב ירידה של ה-pH במפרץ אילת דומה לקצב הירידה )-0.

• 6 ניטור לווייני של הים התיכון

• איור .1 ממוצעים עונתיים של טמפרטורת פני הים התיכון בין החודשים דצמבר 2006 לנובמבר 2007 מנתוני .NOAA-AVHRR א( חודשי החורף )דצמבר-ינואר-פבואר(; ב(חודשי האביב )מרס-אפריל-מאי(; ג( חודשי הקיץ )יוני-יולי-אוגוסט(; ד-ו( חודשי הסתיו )ספטמבר-אוקטובר-נובמבר(. שימו לב לשינוי בסקאלת הצבעים.

• איור .2 ממוצעים עונתיים של ריכוזי כלורופיל בפני הים התיכון בין דצמבר 2006 לנובמבר 2007 מנתוני .SeaWiFS לפירוט החלוקה לעונות ראו איור .1

• איור .3 א( טמפטורה ו-ב( ריכוזי כלורופיל במזרח הים התיכון ב-6 במרס 2007 מנתוני .MODIS-Aqua החצים מתארים את כיוונם ועוצמתם של הזרמים הגיאוסטרופיים המחושבים ממדידות לוויין של גובה פני הים (פרויקט .)AVISO

• איור .4 ריכוזי כלורופיל במזרח הים התיכון מנתוני .MODIS Aqua בתמונות נראות תצורות כלורופיל בסקלת הביניים, תצורות שנמתחות מאזור החוף לעבר מרכז האגן המזרחי של הים התיכון.

• איור .5 ממוצעים עונתיים של גובה מפלס המים במזרח הים התיכון )צבעים, בסנטימטרים(, והמהירויות הגיאוסטרופיות הנגזרות מההבדלים בגובה פני הים )חצים(, בין דצמבר 2005 לנובמבר .2006 הנתונים נלקחו מפרויקט .AVISO לפירוט החלוקה לעונות ראו איור .1 גובה פני הים מצוין בסנטימטרים, והשינויים בו נובעים בעיקר מהתרחבות והתכווצות של עמודת המים בגלל השינויים העונתיים בשטף החום בין הים לאטמוספרה. עקב קיבול החום הגדול של מי ים, עמודת המים נמצאת בשיא גובהה בסתיו, לאחר שכל הקיץ צברה חום משכבת האוויר שמעליה, והשיכוב החזק

• איור .6 התפתחות בזמן של א( מפלס פני הים; ב( טמפרטורת פני הים; ו-ג( ריכוזי כלורופיל באגן המזרחי של הים התיכון בין השנים .2007-1998

• 7 שדה האור התת-מימי בים התיכון, בים האדום, בימת הכנרת ובים המלח – הקשר ליצרנים ראשוניים

• איור .1 מקדם דעיכה של אור על ידי מולקות מים ) ,)K _w בליעה של אור על ידי כלורופיל ) a _chl( וחומר צהוב ) gilvin, a _g( כפונקציה של אורכי גל בתחום האור הנראה. הערכים לקוחים מ-.)1( Kirk 2011

• איור .2 ספקטרום האור בעומקי הים בכנרת ובים האדום. = m מטר.

• איור .3 האור בעומק הים באחוזים מהאור שפגע בפני השטח. בכנרת ובים התיכון ובמפרץ אילת

• טבלה .1 השוואת גופי המים מבחינה אופטית: K d מקדם הדעיכה של האור ביחידות של מטרים , ^1- של תחום האור הנראה PAR לאורכי הגל השונים, 443 ו-555 ננומטר

• איור .4 התפתחות שכבת מקסימום כלורופיל )DCM, Deep Chlorophyll Maximum( בעומק בים האדום.

• 8 אצות ובקטריות כחוליות (Cyanobacteria) רעילות בסביבה הימית והמימית של ישראל

• איור :1 מיני אצות וציאנובקטריה בעלי פוטנציאל רעילות מהסביבה הימית והמימית בישראל:1a,b.Dinophysis rotundata. 2. Karenia brevis. 3. Prorocentrum minimum. 4. Ostreopsissp. 5. a,b Akashiwo sanguinea. 6. Gambierdiscus cf. toxicus. 7. Dinophysis mitra. 8. Dinophysis caudata. 9. Microcystis aeruginosa10. Heterosigma akashiwo. 11. Prymnesium parvum.12. Gonyaulax spinifera. 13. Aphanizomenon ovalisporum. 14. Pseudonitzschiasp.Fig. 1a,b and 5a -Epifluorescence microscope. Scale bars: 55m: Fig 3,10,11; 105

• 9 שינויים באוכלוסיות מאקרו-אצות בים התיכון הישראלי

• איור .1 חוף סלעי מציג אוכלוסיות אצות מאקרו בעונת האביב. צילום: רחלי עינב.

• איור .2 מראה אוכלוסיות אצות ברכסי כורכר באזור חיפה בעומק כ-10 מטר. צילום: גיל רילוב.

• איור .3 שני מיני אצות שגדלות בעומק, שלוחית וקודיון )Caulerpa ו-Codium( שנסחפו לחוף בעונה החורף. צילום: רחלי עינב.

• איור .4 זרחנית תכולה )Stypopodium( לאחר סערה בחורף בחופי ראש הנקרה. צילום: רחלי עינב.

• איור .5 גידול של האצה חסנית Ulva לצורך מאכל. צילום: רחלי עינב.

• 10 שונית הצינורניים בחוף הים-תיכוני של ישראל – השונית שאבדה

• איור .1 צינורן בונה, כרכוב שונית שקמונה.

• איור .2 שונית הצינורניים, שקמונה.

• איור .3 צינורן גדול, משטח השונית, שקמונה.

• איור .4 משטח טרשוני עתיר מכתשים ועליו איי משאר שמוגבהים מעל פני המים, שונית שקמונה.

• איור .5 בוצית ים-סופית, משטח טבלת שונית הצינורניים, שקמונה.

• איור .6 שושנה אדומה, שונית הצינורניים, שקמונה.

• איור .7 בלוטון מצוי, שונית הצינורניים, שקמונה.

• 11 שוניות סלעיות בליטורל חופי הים התיכון הישראלי - אקוסיסטמות בשינוי פאזה

• איור .1 לוחיות התיישבות שמשמשות לאומדן תהליכי גיוס של בלוטוני-ים באזור העל-כרית בגב טבלת גידוד בחוף הבונים. צילום: תמר גיא-חיים, .2011

• איור .2 גלעיני )ליבות( סלע שהוצאו מטבלת הגידוד בשקמונה במרחקים שונים מקו המים )משמאל הכרכוב ומימין 5 מטרים מקו המים(. צילום: גיל רילוב, .2011

• איור .3 טבלאות הגידוד באכזיב בזמן השפל. אפשר לראות כמה “אצבעות” שונית )למעלה(, וכן את הכתמיות של החברה על פני הטבלה )למטה(. צילום: גיל רילוב, .2010

• איור .4 השכיחות היחסית של מינים שונים במרכז טבלת הגידוד ב-11 אתרים לאורך חוף ים תיכון, כפי שהתקבלה מהדיגום בסתיו ,2012 כדוגמה לשונות הרבה במבנה החברה בין נקודות שונות לאורך החוף.

• איור .5 מוקדי הופעת תצורת סלעי חוף ) .)beachrock ‘hot spots’ s המוקדים מסומנים באדום בדרגת כהות בהתאמה למספרם ליחידת שטח. בישראל צפיפות המוקדים היא הגבוהה ביותר ). )43

• איור .6 חגורת תולעים רב-זיפיות מהמין Pomatoleios kraussii על גבי בולדרים וסלעי חוף במעגן צופי-ים, חיפה, 2011 )למעלה(. צמדה צפופה רב-שכבתית )למטה(: כאשר קצב הגיוס של התולעים גבוה, הן יוצרות שכבה שניונית ושלישונית על התולעים הישיבות כשצינורן מזדקר. צילום: תמר גיא-חיים, .2011

• איור .7 נופים שונים בשוניות הסלעיות של ישראל. מימין, משטח סלע חשוך מכוסה חסרי חוליות ואצות אדומות גירניות בקירות הטבלאות בחוף הבונים. משמאל, סלע מואר מכוסה אצות בשונית איי אכזיב הצפוניים. צילום: גיל רילוב, .2011

• איור .8 צולל מבצע סקר ליד קיר שונית סביב איי אכזיב )עומק 20 מטר(. צילום: גיל רילוב, .2011

• איור .9 השכיחות היחסית של מיני צדפות וחלזונות על רכסי הכורכר במפרץ חיפה וראש-כרמל בעומקים 20-6 מטרים. כל המינים בצבעים החמים )אדומים, חומים וכתומים( הם מינים פולשים. האיור הזה מדגים את השלטון המוחלט של מינים פולשים בקרב אסופות הקבוצות הטקסונומיות האלה בחוף הישראלי.

• איור .10 דג בודד לכוד ברשת עמידה סמוך לטבלאות הגידוד בשמורת דור-הבונים. באזור הזה אסופת הדגים המסחריים נראית מדולדלת ביותר. צילום: גיל רילוב, .2011

• 12 האצטלן בוטריל פרחוני-אבולוציה של מערכות חיסון

• איור .1 א. עץ פילוגנטי שמתאר את התפתחות המערכות ובמקביל הופעת מערכות גנים שקשורים להכרה או לתואם הרקמות באבולוציה )מסומן בנקודה אדומה(. ב. עץ פילוגנטי של המיתרניים המבוסס על התפתחות המיתר הגבי. מבוסס על ).)13

• איור .2 מושבת בוטריל פרחוני. א. המושבה מונה שתי מערכות זואידים. ב. לרווה לאחר שחרור. אפשר להבחין בכפתורי ההצמדה בראש הלרווה. ג. אואוזואיד צעיר לאחר ספיגת הזנב ופתיחת הסיפונים. אמפ=אמפולה, זו=זואיד, טנ=טוניקה )אצטלה(, כצ=כפתור הצמדה, נצ=ניצן, מג=מיתר גבי, סא=סיפון אטריאלי, סב=סיפון ברנכיאלי, צד=צינור דם. גודל סימון=200 מיקרומטר.

• איור .3 א. שתי מושבות בוטריל במצב איחוי, שלושה ימים לאחר מגע ראשוני. ב. אזור המגע בהגדלה. אפשר להבחין בצינור דם שדרכו זורמת המולימפה בכימרה. ג. כימרה לאחר כחודשיים מאיחוי בין המושבות. החצים האדומים מצביעים על מיקומם של זואידים שנספגו. ד. שתי מושבות בוטריל במצב דחייה. ה. אזור המגע בהגדלה. אפשר להבחין בכמה מוקדי נמק באזורי נקודות הדחייה. ו. הגדלה של אזור הדחייה. באזורי הנמק אפשר להבחין בריכוז גבוה של תאי מורולה )חצים שחורים(. אמפ=אמפולה, זו=זואיד, נקד=מוקד נמק, צד=צינור דם.

• 13 דגי הים התיכון

• איור .1 פסיפס שמתאר בדיוק רב בעלי חיים ימיים מחורבות העיר פומפיי משנת 79 לפנה”ס.

• איור .3 גראדיינט טמפרטורת מי השטח בים התיכון. המגמה נשארת כל השנה, אך הערכים משתנים בעונות השנה השונות.

• איור .4 התפלגות מספר המינים ממוצא ים-סופי )לספסיניים( בין קבוצות בעלי החיים השונות. העיגול הפנימי מייצג את המצב בשנות השבעים של המאה הקודמת, והעיגול החיצוני את המצב כיום. קוטר העיגולים מייצג את מספר המינים.

• איור .5 שיעור הצטברות המינים הלספיניים במהלך השנים ומידת השפעה (abundance) שלהם היום.

• איור .6 דגי שונית אלמוגים טיפוסיים מים סוף שנמצאו בים התיכון.

• 14 המדוזה – מבנה פשוט ומנצח

• איור .1 עץ פילוגנטי המראה שלמערכת הצורבים ולבעלי הסימטריה הדו-צדדית היה אב קדמון משותף. העץ גם מצביע על כך שקבוצת האנטוזואה קדמה לקבוצת בעלי המדוזות.

• איור .2 (א) מעגל החיים של המדוזה. רבייה מינית יוצרת את העובר וריבוי א-מיני יוצר פוליפים נוספים או סטרובילה. קווים מקווקווים שחורים מצביעים על כך שהתהליך הפיך. קווים מקווקווים כחולים מציינים מצבים יוצאי דופן שקיימים במינים שונים. (ב) סטרובילה של חוטית נודדת. האפירות שישתחררו מסומנות בחיצים. גופים בני קיימא מסומנים בראשי חץ.

• איור .3 מבנה תא הצריבה. בתוך התא נמצאת קפסולה שבתוכה מחט שמגולגלת על עצמה. על גבי התא יש חיישן שמעביר לקפסולה את הסיגנל.

• איור .4 (א) צילום מיקרוסקופ של זרוע צריבה שקוטרה 1 מ”מ בחוטית נודדת. תאי הצריבה נמצאים בסוללות המכילות צבר תאי צריבה ובהגדלה קטנה נראים ככתמים. גודל סוללה הוא כ-150 מיקרון בממוצע. (ב) הגדלה של סוללה אחת שבה נראים מאות תאי צריבה, ובעיגול הגדלה סוללה נוספת שבה נראים שני סוגי תאי צריבה, האחד גדול ועגול בקוטר 10 מיקרון ובתוכו המחט המגולגלת והשני קטן יותר, כ-3 מיקרון.

• איור .5 קפסולה מאורכת של שושנת ים מהמין איפטסיה (Aiptasia diaphana) המזריקה חומר צבע. הטיפה המוזרקת גדולה פי 10 מנפח הקפסולה.

• 15 פורמיניפרים מהגרים בים התיכון הישראלי

• איור .1 תצלומים של פורמיניפרים גדולים נושאי אצות שיתופיות שחיים היום בים התיכון הישראלי. – Amphistegina lobifera.1 משמאל – צד ספירלי; פרט חי צבוע ברוז בנגל. מימין – פרופיל עדשתי קמור משני הצדדים ופתח נראה בקצה העליון; קנ”מ: 1,000 מיקרון. Amphistegina .2 – lessonii צד ספירלי בעל פרופיל מחודד. פרט חי צבוע ברוז בנגל; קנ”מ: 500 מיקרון. – Heterostegina depressa .3 מבט צד. פרטים חיים שמכילים אצות שיתופיות שהמעניקות לפורמיניפר צבע ירקרק; קנ”מ: 2,000 מיקרון. – Peneroplis pertusus .4 מבט צד. פרט חי צבוע

• 16 הדיג בחופי הים התיכון – עבר, הווה ואולי גם עתיד

• ספינת מכמורת ישראלית, עוסקת בהרמת הרשת. צילום: אביעד שיינין.

• איור .1 שלל הדיג בישראל על פי מיני הדגים (שם עברי ובסוגריים שם עממי), שיטות דיג ומוצא (הכוכבית מציינת מין מהגר). רשימת השמות המדעיים של המינים המצוינים בגרף (גמברי -,Marsupenaeus japonicus ברבון - ,Nemipterus randalli אופונים -Upeneus moluccensis ,/ U. Pori מוליות -,Mullus surmuletus/ M. Barbatu אופירית -,Saurida undosquamis דקפטרוס - ,Decapterus russelli טרכון - .,Trachurus spp קלמרי -,Loligo vulgaris גובוס -,Boops boops אריסטון -,Aristeus antennatus / Aristeomorpha foliacea ורדית- ,Pagellus er

• איור .2 שלל דיג המכמורת ליחידת מאמץ בשנים 2010-1949 בישראל, בים התיכון.

• טבלה .1 כלי השיט והדייגים הפעילים בישראל ב-2009 (הנתונים באדיבות אגף הדיג).

• איור .3 השלל השנתי בטונות לסירה בשלוש שיטות הדיג העיקריות בישראל על פי נתוני אגף הדיג. יש לשים לב כי ציר השלל הוא מעריכי, וכן שיחידות המאמץ כאן כוללות את כלל הספינות שלהן רישיונות דיג, ולא רק הספינות הפעילות.

• שלל אופייני לדיג המכמורת. צילום: אביעד שיינין.

• 17 יונקים ימיים בים התיכון ובצפון ים סוף

• איור .1 נקבה צעירה מהמין כלב ים נזירי ים-תיכוני (.(Monachus monachus מרינת הרצליה, ינואר .2010

• טבלה .1 מיני היונקים הימיים בים התיכון

• איור .2 מפת תצפיות מיני לווייתנאים, מלבד דולפינן מצוי, מול החוף הישראלי הים-תיכוני. מפתח השמות מלמעלה למטה: ראשתן, גרמפוס אפור, סטנלה פסוסה, סטנו תלום-שן, זיפיוס חלול-חרטום, דולפין מצוי קצר-חרטום, לווייתן מצוי ולווייתן גוץ. הקרבה לחוף אינה משקפת את הפיזור האמיתי, אלא נגזרת ממיקומם של הגורמים המדווחים בים ובחוף. הפקת המפה: אורי שטנר – החוג למדעים גיאו-ימיים, ביה”ס למדעי הים, אוניברסיטת חיפה.

• איור .3 נקבת דולפין מצוי קצר-חרטום (Delphinus delphis) עם יילוד טרי שמזוהה לפי סנפיר הגב שעדיין מכופף. הרצליה, יולי .2011

• איור .4 מפת צפיפות תצפיות בלהקות דולפינן מצוי (Tursiops truncatus) בשנים 2011-2003 מנורמלת למאמץ החיפוש (שעות ים). הפקת המפה: גלעד וייל – רשות הטבע והגנים הלאומיים.

• איור .5 דולפיננית מצויה והגור החדש שלה. הרצליה, אוקטובר .2011 צילום: אביעד שיינין.

• טבלה .2 מיני היונקים הימיים בצפון ים סוף

• 18 שפיעת מי תהום אל הים התיכון וים המלח

• איור .1 מודל רעיוני של שפיעת מי תהום אל הים. מי תהום יכולים לשפוע גם מאקוויפר פריאטי (שאינו מכוסה בשכבה כולאת), וגם משכבה כלואה. סחרור מי תהום יכול להתרחש גם לאורך הפן הביני כתוצאה מערבוב עם המים המתוקים, וגם בהקשר עם גאות ושפל, גלים וזרמים.

• איור .2 חתך גיאולוגי באזור דרום חוף הכרמל. שני אקוויפרים מתנקזים אל הים באזור מפרץ דור – אקוויפר מקומי פריאטי של חולות הולוקניים (אלפי שנים) ואקוויפר אזורי כלוא חלקית של אבן חול גירני ('כורכר’). מפרידה ביניהם יחידת חרסית בעלת עובי משתנה.

• איור .3 הבאר העתיקה על קו החוף (בשולי רכס כורכר) בפינה הצפון-מזרחית של המפרץ המרכזי בדור.

• איור .4 חתך התנגדות חשמלית מהחוף אל אמצע המפרץ בדור. אפשר להבחין בבירור בשלוחה של מים מתוקים (התנגדות גבוהה, אדום), שממוקמת מתחת לקרקעית המפרץ עד למרחק 40 מטרים מקו הגאות (30-25 מטרים מקו השפל).

• איור .5 סדרות זמן של מדידת רדון במי מפרץ דור (אדום) בהשוואה עם עומק המים (מפלס ים) ועם מליחות. הרדון מגיע לשיא בזמן השפל ולמינימום בזמן הגאות. תרגום ריכוזי הרדון לספיקות מקרקעית המפרץ מראה ששיא הספיקה קודם במקצת לשיא השפל.

• איור .6 רדון ומליחות בקידוחים בחוף באקוויפר החול והכורכר, במי ים ובמים שיוצאים מקרקעית המפרץ, כפי שנדגמו במדי החלחול. אפשר לראות שהמים הנובעים מקרקעית המפרץ יושבים על קו ערבוב בין מי ים דלי רדון למי תהום (של כורכר), עתירי רדון.

• איור .7 חנקות (ניטראט+ניטריט) כפונקציה של מליחות. המים הנובעים מהקרקעית מראים ערבוב בין מי ים מלוחים דלי חנקות למי תהום מתוקים עתירי חנקות. מליחות המים דלי החנקות משתנה בין 31 ל-40 ומצביעה על תהליך ערבוב נוסף בין מים מלוחים למים מתוקים דלי חנקות. המרכיב האחרון מעיד על איבוד חנקות במים המתוקים בדרכם לים, כולל דניטריפיקציה וחיזור לאמוניום.

• איור .8 (א) ריכוזי כלוריד, ו(ב) יחסי Na/Cl (המספרים לאורך הקונטורים) באקוויפר לחופי ים המלח (נכון ל-.(2010 באיור (א), אדום מגדיר את אזור המים המסוחררים, וכתום עד ירוק את אזור המעבר. באיור (ב) אפשר לראות היכן נמצאים מים שחדרו בשנים קודמות, על פי יחסי .Na/Cl

• איור .9 ריכוזי (א) ברזל ו(ב) אורניום במי ים המלח המסתחררים באקוויפר לחופו של האגם.

• 19 השפעת התפלת מי ים על הסביבה הימית

• איור .1 תיאור סכמתי של תהליך ההתפלה בשיטת האוסמוזה ההפוכה. בפנל התחתון מופיעה תמונה של אולם מערכת הממברנות של האוסמוזה ההפוכה (צילום: אפרת שהם-פרידר, טמפה, פלורידה). לדוגמה, מתקן ההתפלה של חדרה, המספק 127 מלמ"ק מים מותפלים בשנה, משתמש ביותר מ-50,000 ממברנות בתהליך.

• איור .2 הכתם האדום במוצא מפעל ההתפלה ומי הקירור של תחנת הכוח רוטנברג באשקלון, אפריל .2009 צילום: ירון גרטנר.

• 20 פעילותם של חלקיקים אורגניים שקופים (TEP) בים ותפקידם בהתפתחות אילוח ביולוגי במערכות התפלה

• איור .1 דרכים להיווצרות TEP במערכת הימית: (א) אביוטית, (ב) ביוטית שכוללת הפרשות ריריות מאצות כגון הצורניות וציאנובקטריה (על פי .(2

• איור .2 הקשר הישיר שנמדד לאורך 14 חודשי דיגום בים התיכון הפתוח בין: (א) TEP לכלורופיל )r ² =0.48, p=0.0004, n=14( (ב) וכן בין TEP לפעילות פוספטאזות )r ² =0.71, p=0.0002, n=14(

• איור .3 הקשר הישיר שבין ריכוזי TEP וכלורופיל מעומקים שונים בים התיכון למרחק מהחוף הישראלי: (א) (ב) (ג)

• איור .4 תמונות מייצגות של TEP שנלקחו ממימי הים התיכון המזרחי בתקופת הקיץ בעומקים השונים, א-ב: 5 מטרים, ג: ,DCM ד: 1,000 מטרים. תמונות חיידקים (צבועים ב- DAPI) תחת מיקרוסקופ אפיפלורוסנטי (מימין), ותמונות מקבילות של TEP (צבועות ב-Alcian Blue) תחת מיקרוסקופ אור (משמאל).

• איור .5 מודל סכמתי ליצירה ופירוק של TEP בים אוליגוטרופי בתקופת הקיץ המשוכבת (על פי .(7 באזור הפוטי אורגניזמים פוטוסינתטיים מפרישים ריכוזים גבוהים של TEP ופחמן אורגני מומס (Dissolved Organic Carbon – DOC) בשל חוסר צימוד בין קיבוע פחמן לזמינות נוטריינטים. המערכת המיקרוביאלית מנצלת את עודף ה-TEP ומפרישה DOC (נמדד כפעילות מיקרוביאלית גבוהה) המבוטא בשינויים בריכוזי ה-TEP לאורך השכבה הפוטית. באזור ה-DCM ריכוזי ה-TEP וממדיהם הם מינימליים והפעילות הבקטריאלית נמוכה. המשך שקיעת ה-TEP הקטן אל מתחת ל-300 מט

• איור .6 איור סכמתי של מתקן התפלה המתבסס על אוסמוזה הפוכה (RO) באמצעות ממברנות ספירליות, כאשר מי המקור הם מי ים חופיים (.(SWRO

• איור .7 תמונות שנצפו באמצעות מיקרוסקופ אפי-פלורוסנטי ומיקרוסקופ אור בתא זרימה: א, ג. TEP ב, ד. טרום-ביופילם; .protobiofilm חיידקים (בירוק) סומנו ב-TEP ,SYTO 9 סומן ב-Alcian blue ואילו מיקרו-אצות נצפו באדום באמצעות אוטופלורוסנציה של הכלורופיל. בעקבות תוצאות המחקר הצענו מודל מחודש להתפתחותו של ביופילם מימי (איור .(8

• איור .8 איור סכמתי של תפקידי קולואידים, חיידקים בודדים, TEP וטרום-ביופילם בשלבים הראשונים של התפתחות ביופילם (על פי .(19 מיד לאחר המגע בין הסביבה הימית למשטח, קולואידים ופולימרים אורגניים שונים (א) וכן TEP (ב) וטרום-ביופילם (ג) נצמדים ונספחים למשטח ליצירת אילוח ראשוני, אורגני ודביק. באותו הזמן נדבקים למשטח חיידקים בודדים. בתחילה (ד) החיידקים נדבקים למשטחים הדביקים הללו בצורה הפיכה, ועם הזמן גם בצורה בלתי הפיכה (ה). בתוך דקות מועטות ועד שעות בודדות מתפתח ביופילם על גבי המשטח ליצירת כיסוי משמעותי

• 21 צמדה ימית בתחנות הכוח בארץ

• איור .1 התפתחות חברת הצמדה על גבי בטון בכניסה למערכת מי הקירור של תחנת הכוח אורות רבין (חדרה), מרס 1998 עד אוגוסט .1999 כל צבע מייצג חברה טקסטנמית: ורוד – הידראתיים, כחול – סרטנים (בלוטים), צהוב – חי-טחביים, ירוק – אצות, אדום – ספוגים (מתוך [.([6

• איור :2 בעלי החיים המרכיבים את הצמדה הימית במערכות מי הקירור של תחנות הכוח בישראל. מלמעלה למטה: חי-טחב Zoobotryon verticilatum בתחנת הכוח חיפה, Schyzoporella errata בתחנת הכוח אורות רבין (חדרה), בלוטים Balanus perforatus בתחנת הכוח אורות רבין, צדפות Brachidontes variabilis בתחנת הכוח רדינג (תל אביב).

• איור .3 נזקי צמדה במערכות מי הקירור של תחנות הכוח. מלמעלה למטה – גושי בלוטים תקועים בצינורות מעבה, התיישבות בלוטים בצינורות מעבה, התיישבות הידראתיים על גבי מסנן במערכת מי קירור.

• איור .4 סקר משטר הכלרה מבוקר בתחנת הכוח אורות רבין. הופעת הפלנקטון (מספר פרטים ל-50 ליטר) בשנת 2007 (למעלה) ובשנת 2012 (למטה).

• איור .5 התיישבות צמדה בקיר תעלת הכניסה של תחנת הכוח אורות רבין במשך 18 חודשים עם צבע סיליקוני (מימין) ועל צבע אפוקסי (משמאל).

• איור .6 קצב הסרת צמדה ימית מצבע סיליקוני (בוורוד), וממצע בטון (באפור). זמן אפס הוא לאחר 18 חודשי התיישבות. ההסרה בוצעה בהזרמת מים בלחץ של 100 אטמוספרות. אחוז הכיסוי הוא ממוצע של 4 חזרות (.(6

• 22 בנייה ומבנים מלאכותיים בחופי הים התיכון של ישראל

• איור .1 שוברי גלים מול חופי תל אביב, באדיבות ניצן-ענבר. שוברי גלים להגנה על חופי הרחצה מצויים כיום לאורך יותר מ-10 ק”מ מחופי ישראל. יש לשער שמספרם רק ילך ויגדל.

• איור .2 שוברי הגלים של נמל קיסריה ההרודיאני (מסומנים בצהוב) היו גדולים בהרבה מאלו של הנמל הנוכחי. רובם שקועים עתה במים ומשמשים פארק צלילה תת-ימי. איור על בסיס תמונה מאת איתמר גרינברג.

• איור .3 מפת Picart של העיר עכו משנת 1500 לספירה. שימו לב למגדל הזבובים – מס’ – 45 ולמזח המוביל אליו, וכן לחומה המזרחית – מס’ .44

• איור .4 הצבת אנטיפר ניסויי שמיועד להגברת התיישבות בעלי חיים. באדיבות .Econcrete Tech LTD

• איור .5 טטראפודים מוכנים להנחה בשובר הגלים של נמל אשדוד בשנות השישים. מתוך האתר “איך עושים נמל" ובאדיבות נמל אשדוד.

• איור .6 צולל עובד על עמוד מתחת למזח הטענת פחם. העמוד מכוסה באצות גירניות, בספוגים, באצטלנים, בהידראתיים ובעוד בעלי חיים ישיבים. באדיבות חגי נתיב ©.

• איור .7 צינורות לשאיבת מי ים למתקן התפלה צפים מתוחים לפני השקעתם.

• איור .8 ראש שאיבת מים למתקן התפלה. באדיבות חגי נתיב ©.

• איור .9 מערכת הובלת הגז העיקרית בישראל. באדום צינורות קיימים, בכחול צינורות מתוכננים. שדרת הגז המערבית, הימית קיימת ופועלת.

• איור .10 טיפוסים שונים של אסדות נפט וגז. באדיבות .NOAA http//:oceanexplorer.noaa.gov/explorations/06mexico/background/oil/media/types_600.html

• 23 משטר הזרימה במפרץ אילת

• איור .1 א. טמפרטורה ב. מליחות (לערכי המליחות יש להוסיף 40 על מנת לקבלה בגרם מלח לק”ג מי ים) בחודשים פברואר (שחור) ואוגוסט (אדום). הנתונים הם ממוצעים על פני שבע שנים, ונלקחו ממדידות חודשיות שבוצעו במסגרת תוכנית הניטור הלאומית בצפון מפרץ אילת.

• איור : 2 קצב תחלופת המים במפרץ אילת (א) והפרש הצפיפות בין השכבה הנכנסת לשכבה היוצאת (ב) על סמך המודל של (.(13

• איור .3 מדידות טמפרטורה כתלות בעומק (מצוין על ידי יחידות של לחץ בציר האנכי). על ידי מעקב אחר קווים שווי טמפרטורה אפשר לראות שהשינויים הדומיננטיים הם בעלי זמן מחזור של כ-12 שעות, ושהקווים שווי הטמפרטורה נעים עשרות מטרים מעלה ומטה.

• איור .4 מדידות זרמים (בס”מ לשנייה) ברזולוציה מרחבית של 300 מטרים ורזולוציה עיתית של 30 ד’ מראות שפעמים מספר בשנה מכוסה ראש מפרץ אילת במערבל קוהרנטי (.(26 באיור זה אפשר לראות את הזרימה מה-29 בנובמבר 2005 בשעה 11:00 בבוקר. אולם מצב זה הוא יוצא דופן ואינו מלמד על הכלל. רוב השנה הזרימה בפני השטח אינה מסודרת (.(3

• 24 שינויי אקלים באזור הים האדום משיא תקופת הקרח ועד ימינו

• איור .1 הים האדום. הצבעים מייצגים את העומק במטרים. אפשר לראות את המצרים הרדודים והצרים (מצרי באב אל-מנדב) המחברים את הים האדום עם האוקיינוס ההודי. כמו כן אפשר לראות את התעלה העמוקה במרכז הים האדום ואת האזורים הרדודים יחסית בשוליים. מיקום אזור קידוח KL17 (המוזכר בהמשך) מסומן במעוין שחור בצפון הים האדום.

• איור .2 מליחויות ממוצעות לאורך הים האדום ולעומקו כתלות בשינוי מפלס הים כפי שחושבו על ידי המודל האוקיאני של ..Biton et al בעבור (א) האקלים הנוכחי (מליחות ממוצעת ;(40.5 (ב) ירידת מפלס פני ים של 90 מטרים (מליחות ממוצעת ;(46.7 (ג) ירידת מפלס פני ים של 105 מטרים (מליחות ממוצעת ;(54.7 ו(ד) ירידת מפלס פני ים של 120 מטרים (מליחות ממוצעת .(65.7 התנאים האטמוספריים בכל הניסויים זהים לתנאיהם היום, והשינוי היחיד הוא גובה מפלס הים. מבוסס על (.(9

• איור .3 שינויי מפלס גלובליים (אדום), ובאזור מצרי באב אלמנדב (שחור), על סמך המודל של (.(10 אפשר לראות שהמודל מעריך ירידה גלובלית של כ-120 מטרים, אך ירידה של כ105- מטרים בלבד באזור באב אל-מנדב (מבוסס על [.([9

• איור .4 שחזור הטמפרטורה באזור קידוח KL 17 (ראו איור 1) על סמך ביומרקר (קו שחור רציף. השטח האפור מייצג אי ודאות של 0.3 מעלה). באדום אפשר לראות את תוצאות המודל כאשר מניחים מונסון קיצי מוגבר, מונסון חורפי מוחלש, ועלייה בלחות היחסית. בכחול, תוצאות המודל כאשר מניחים מונסון קיצי מוחלש, מונסון חורפי מחוזק, וירידה בלחות היחסית. מבוסס על (.(22

• איור .5 התרומה היחסית של המין האנדמי ב-10,000 השנים האחרונות (השטח האפור מייצג את תחום השגיאה). תרומה זו היא מדד לעוצמת המונסון הקיצי. כאשר התרומה קטנה, כמו בתחילת התקופה, המונסון הקיצי היה חזק ולכן שכיחות המין הגלובלי גבוהה יחסית. לפני כ-4,000 שנים היה המונסון הקיצי חלש, ולכן מוצאים רק את המין האנדמי. מבוסס על (.(22

• 25 ניטור רב-שנתי בצפון מפרץ אילת

• טבלה :1 פעולות הניטור הקבועות המבוצעות במסגרת התוכנית הלאומית לניטור מפרץ אילת, נכון לשנת .2011

• איור .1 סדרת זמן של פרופילים בעמודת המים. א) טמפרטורה. ב) ריכוזי ניטראט. בחורפים של השנים 2007 ו2008- עורבבה עמודת המים בתחנת המדידה באופן אחיד עד לעומק הקרקעית.

• איור :2 לוחיות התיישבות למדידת ריכוזי אצות ישיבות בשונית. על מערך לוחיות יש שני צמדים. כל צמד כולל לוחית חשופה לרעייה ולוחית מוגנת על ידי כלוב מתכת ובו חורים של 1 סמ”ר. מדי חודש מוחלף צמד אחד, כך שכל צמד שוהה במים במשך כחודשיים. בכל אתר נמדד מוצבים שלושה מערכים.

• איור .3 סדרת זמן של ריכוזי כלורופיל-a מלוחיות ההתיישבות בשונית המכון הבינאוניברסיטאי. בצבע אדום לוחיות מוגנות ובצבע כחול לוחיות חשופות לרעייה.

• איור .4 פריחת אצות ישיבות גדולות במדרון השונית בחורף .2007 א. מרבד של אצותHydroclathrusclathratus מכסה מדרונות חוליים ובלטי אלמוגים בשמורת חוף אלמוג (צילום ד. זכאי). ב. אלמוגים בשמורת חוף אלמוג מכוסים באצה H. clathratus (צילום ד. זכאי). ג. אצות .,Padinasp מדרום לשמורת חוף אלמוג. ד. אצות מסוג .Microdictyonsp מכסות מדרונות ואלמוגים מדרום לשמורת חוף אלמוג.

• איור .5 סדרת זמן של אחוז כיסוי האלמוגים בשמונה אתרי השונית הנסקרים במסגרת תוכנית הניטור. (– IUI המכון הבינאוניברסיטאי, – KAZA קצ"א, – NR הגנים היפניים, המספרים מייצגים את עומק השונית הנדגמת במטרים) מימין – אחוז הכיסוי בכל אתר, משמאל – אחוז הכיסוי הממוצע של כל האתרים, "שוניות אילת".

• איור .6 סדרת זמן של צפיפות קיפודי-הים בחמישה אתרי שונית. א) צפיפות הקיפודים בכל אתר ב) צפיפות הקיפודים הממוצעת בכל האתרים. בולטת עלייה בצפיפות הקיפודים בשנים 2007 ו-.2008

• איור .7 קיפודים צעירים של הסוג ניזרית ארוכת קוצים (,(Diadema setosum הסוג הנפוץ באילת, הופיעו במקבצים גדולים באביב שלאחר ערבוב עמוק (.(2012

• איור .8 התאמה בין עומק הערבוב בחורף לצפיפות הקיפודים בקיץ שלאחריו בשנים .2011-2004

• איור .9 מימין – השונית בשמורת האלמוגים של אילת, בעומק חמישה מטרים. משמאל – אזור השונית בשמורת האלמוגים של אילת, בעומק 10 מטרים.

• איור .10 אחוז כיסוי האלמוגים מנורמל לפי כמות המצע הקשה הזמין להתיישבות בכל אתר.

• איור .11 השוואה בין אחוז הכיסוי בשונית הרדודה בשמורת האלמוגים (אתר NR-5) באילת (סדרת זמן תוכנית הניטור, בכחול) ובין כיסוי האלמוגים בשונית הרדודה בראס אום-סיד שבדרום סיני בשנת 2004 (בירוק, נתונים מ-[.([12

• איור .12 השוואה בין אחוז הכיסוי הממוצע בשוניות אילת (סדרת זמן תוכנית הניטור, בכחול) ובין כיסוי האלמוגים הממוצע בשוניות האינדו-פסיפי בשנת 2003 (בירוק, נתונים מ-[.([8

• 26 שונית האלמוגים במפרץ אילת

• איור .1 שונית האלמוגים בסיני. צילום נגה סטמבלר.

• איור .2 א. זואוקסנטלות בתוך רקמת מאחסן (שושנת Anemonia viridis) ב. האצה .1 Symbiodimum microadriaticum טילקואידים בתוך הכלורופלסט ההיקפי, .2 מיטוכונדריה, .3 הגרעין עם הכרומוזומים המכווצים שבהם אפשר להבחין בסלסול הדנ”א. ג. אצה בחלוקה.

• איור .3 השפעת עקה על המאזן האנרגטי של אלמוג וזואוקסנטלות (.(8

• איור .4 שינויים בריכוז אצות (מבוטא בכלורופיל) ומספר מושבות אלמוגים שהתיישבו על גבי לוחיות במתקן שהועמד בסמוך לגנים היפניים בשמורת חוף אלמוג ובעומק חמישה מטרים. כל נקודה מייצגת 80 לוחיות שהוחלפו אחת לארבעה חודשים (.(29

• איור .5 אחוז כיסוי של השטח באלמוגים, בשמורת האלמוגים, בעומק רדוד, 7-5 מטרים (אזור שמייצג את מקסימום הכיסוי במפרץ אילת). הנתונים לשנים 2000-1969 לקוחים מהעבודות של יוסי לויה (,(32 ,31 ,2 והנתונים לשנים 2004 עד 2011 הם מדוחות התוכנית הלאומית לניטור מפרץ אילת (.(4

• 27 יציבות ושינויים באוכלוסיות הרכיכות במפרץ אילת

• איור .1 שער ותוכן במדריך לקונכיות הרכיכות למפרץ אילת משנת 2) 1975)

• איור .2 א. אוסף של קונכיות ושלדי קיפודי-ים שנפלטו לים בעקבות סערה (מרס .(2012 ב. צדפת ענק גדולה (Tridacna maxima) בשמורת האלמוגים באילת.

• טבלה .*1 מיני רכיכות נושאות קונכייה שנאספו ותועדו בידי 1979) Mastaller) מחופי עקבה, על פי שמותיהם העדכניים ושמותיהם העבריים. המספר המופיע בטור השני משמאל מתייחס למספרם באוסף דפני ובאתר (.http://www.dafnicom/mollusca/index.html) שבו מוצגות תמונותיהם. שפעתם (abundance) בעקבה, על פי מסטלר, רשומה בטור .1979 בהמשך (טור 1995) מובאת שפעתן של אותן הרכיכות שנאספו באילת במהלך השנים 1980-1960 בידי הכותב. בטור השלישי (2010) אומדן שפעתן מהשנים 2010-2008 ללא איסוף. דרגות השפעה הן: – 1 ממצא בודד; – 2 נדיר מאוד

• טבלה .2 השפעה במדגמים השונים מ-1979 ועד 2010

• איור .3 מספר המינים בכל דרגות השפעה בשלושת המדגמים ,(1979) Mastaller דפני 2010 ,1995 (העבודה הנוכחית).

• איור .4 שינויים שחלו בשפעת המינים על פי רמות התזונה – Trophic levels סוג המזון של הרכיכות בשלושת המדגמים. מעל העמודות מספר המינים בכל רמה.

• איור .5 כמה מהרכיכות הנזכרות בטקסט: – A חרוזית פרעה (– B ;(Clanculus pharaonius אקון חבשי (Nassarius – C ;(sinusigerus חרוט קשקשי (D – ;(Conus pennaceus פלך אדום-רגל (– E ;(Fusinus polygonoides ארגמון מסועף (– F ;(Chicoreus ramosus מקדח טלוא (– G ; (Terebra maculata מודיאולה אזנית (Modiolus – H ; (auriculatus בוצית פרעה (– I ; (Brachiodontes pharaonis מסרק הדור (;(Gloripallium maculosum – J לבנית חלקה (– K; (Atactodea striata חולונית צלעונית (– L ;(Asaphis violoscens ונוס מסרקית (Gafrarium – M ;

• איור .6 א. התפרצות החלזון קטלמוג (,(Drupella cornus טורף האלמוגים, 10 פרטים מוסווים (מסומנים בכוכביות) על אלמוג השיח שיטית (.(Acropora ב. עשרות פרטים של קטלמוג משתלטים על אלמוג גוש, מוחן (.(Platygyra

• 28 השפעת סיגנלים סביבתיים על השעון הביולוגי באורגניזמים ימיים

• איור .1 מערכת השעון הפנימי מורכבת משלושה חלקים עיקריים: (א) אותות שמזינים מידע לשעון דוגמת אור וטמפרטורה. (ב) השעון המרכזי, המתנד, (oscillator) המורכב מלולאות היזון חוזר שיוצרות קצב בן 24 שעות בביטוי גני וחלבוני. (ג) תוצרי השעון המרכזי אשר גם נשלטים על ידו ומייצרים קצב בן 24 שעות. התוצרים כוללים בתוכם מגוון רחב מאוד של התנהגויות וביטוי גנים רחב ושונה בין מגוון אורגניזמים.

• איור .2 איור סכמתי של העץ הפילוגנטי המכיל את קבוצות האורגניזמים הימיים (בעלי חיים ואצות) שבהם התגלה מנגנון של שעון פנימי יממתי, ובנוסף אליו התנהגות מחזורית שקשורה למופע הירח ולגאות ולשפל: תנועתיות או/וגם רבייה.

• איור .3 השרצה המונית (mass spawning event) בשנת 2006 באלמוגים באי הרון (Heron Island) שבדרום שונית המחסום הגדולה במערב אוסטרליה. צילם אורן לוי. א – השרצה של אלמוג בתנאי מעבדה. ב – השרצה של אלמוג כוכבן (. (Cyphastrea ג, ד – השרצה של שיטית מילפורה (.(Acroporamillepora

• איור .4 תנודות יומיות בשחרור חמצן של תרבית סימביודינים (Symbiodinium) ושל אלמוגים ממין שיחן מצוי (Stylophora pistillata) תחת אור ספקטרלי: אדום, כחול וירוק. א – שחרור חמצן פוטוסינתטי בתרבית אצות, תחת עוצמת אור של 50 מיקרומול קוונטה מטר ² לשנייה. ב – תרבית אצות תחת 25 מיקרומול קוונטה מטר ^-2 לשנייה ^- . ג – אלמוגים תחת אור ספקטרלי של 50 מיקרומול קוונטה מטר ^-2 לשנייה. לאחר מחזור אחד של אור/חושך התרביות הועברו לתנאים של אור קבוע. לכל נקודת זמן .N=4

• איור .5 פרמטרים פוטוסינתטיים של אלמוגי שיחן מצוי (Stylophora pistillata) כפי שנמדדו במכשיר ה-Imaging PAM -(: Y(II יעילות פוטוסנטטית ללא החשכה ו-– NPQ Non-photochemical quenching הרוויה שאיננה פוטוכימית תחת מחזור של אור קבוע בטמפרטורות שונות. באיור מוצגות טמפרטורות הקיצון : °22 ו-°31 צלזיוס.

• 29 יערנות כמודל לשיקום שונית אלמוגים

• איור .1 א. שונית אלמוגים – אילת ב. יער טרופי – הוואי. שתי מערכות אקולוגיות מגוונות שבהן אבני היסוד של המערכת (אלמוגים ועצים, בהתאמה) יוצרים מערכת תלת-ממדית מסועפת, בעלת ייצור ראשוני גבוה, שמאפשרת למספר עצום של יצורים להתקיים.

• איור .2 א. משתלת אלמוגים מרחפת בגוף המים בצורת מסגרת של 10X10 מטר שמאפשרת עבודה יעילה בלי לפגוע בשתילי האלמוגים משני צדי משטח העבודה. ב. איור ממבט-על במשתלה, המעוגנת ומתוחה הצידה לקרקעית החולית בעזרת חבלים שאפשר לשנות את אורכם, והיא מוצפת לעומק המתאים. ג. מיני משתלה כ-1X1 מטר מתאימה לגידולים ייחודיים ולאקלום אור. ד. משתלת חבלים בשלבים הראשונים של גידול האלמוגים הנעוצים בחבלים הפרוסים בין המוטות האופקיים. צילום: גידי לוי.

• איור .3 א. איסוף פגיות אלמוגים – פלנולות – בעזרת רשת פלנקטון שמונחת לעת ערב מסביב למושבה. ב. פגית של האלמוג שיחן שכיח (Stylophora pistillata) מיד לאחר שחרורה ממושבת האם. ג. התיישבות חדשה של שתי פגיות על נעץ פלסטיק כהכנה לגידול במשתלה. ד. שטח זרוע שברי אלמוגים לאחר סערה, שמציג מקרה של אלמוגים מזדמנים שעשויים לשמש חומר גלם לגידול במשתלה. ה. ענפי אלמוגים על החול לאחר הוריקן בג’מייקה. ו. איסוף שברי אלמוגים מזדמנים בשוניות זנזיבר.

• איור .4 מצעים שונים לגידול אלמוגים. א. נעץ פלסטיק. ב. צינור גינה פלסטי. ג. מיתד (דיבל). ד. חבל שזור.

• או טבלה אלפי .1 שתילים רשימת . מיני האלמוגים המטופחים במשתלות הצפות ברחבי העולם. ברשימה מופיעים ב מינים שמהם מגדלים מאות

• איור .5 שתילת אלמוגים: א. הובלת מגש שתילי אלמוגים מהמשתלה לאזור השתילה. ב. קידוח בעזרת מקדח פנאומטי בסלע החשוף. ג. נעיצת שתילים באזור של שברי אלמוגים. ד. נעיצת נעצים לחיזוק אלמוגים ממשתלת חבלים.

• איור .6 שיקום אקטיבי של בלט אלמוגים – אילת. א. בלט אלמוגים פגוע כמעט ללא אלמוגים, טרום-שתילה. ב. אותו בלט האלמוגים כשנה וחצי לאחר השתילה. ג. בלט האלמוגים כארבע שנים מהשתילה ולאחר שתילה משלימה. ד. בלט האלמוגים כשש שנים מהשתילה. צילום: י. הורושובסקי-פרידמן.

• 30 שיקום אקולוגי בסביבה הימית: שוניות אלמוגים כמקרה בוחן

• איור .1 תיאור רעיוני (conceptual) סכמתי של קטגוריות התערבות שמטרותיהן הקלה/שיכוך (mitigation) של מערכות אקולוגיות פגועות, וההשפעות שלהן על המבנה ועל התפקוד של המערכות האקולוגיות שעליהן הן מופעלות. – A המצב המקורי של המערכת (הבריאה) בטרם הופרעה. ,degradation – B המצב המופרע של המערכת הנבחנת בטרם הופעלו עליה אמצעי שיקום. – C מצבים אפשרים של המערכת לאחר הפעלת אמצעי התערבות של הסטה/המרה (/reclamation replacement) שמטרתם שיפור המבנה והתפקוד של המערכת. השחזור מ-B בחזרה ל-A על ידי שיקום (;(restoration

• איור .2 דוגמה למבנה שונית מלאכותית (artificial-reef module) שמורכב ממסלע וממתכת. מבנה זה אמור לסייע בהעלאת המורכבות המבנית ובהגדלת מספר מקומות המחסה למגויסים של מיני שונית שונים, בעיקר דגים, בקרבת שוניות פגועות שמורכבותן המבנית נפגעה.

• איור .3 דוגמה למשתלת אלמוגים בפיליפינים. שתלי האלמוגים, לאחר גדילתם במשתלה, מועברים לשונית הטבעית לצורך גינון – שיטת השיקום הנפוצה ביותר כיום.

• איור .4 דוגמאות למצבי דעיכה בשוניות אלמוגים פגועות. .1 הרס מכני של מבנה השונית (על ידי שימוש בדינמיט), .2 מצע סלעי חשוף בעקבות תמותה נרחבת של אלמוגי אבן בוני שוניות ובעקבותיה בליה (.3 ,(erosion השתלטות אצות חוטיות (turf algae) בעקבות תמותת אלמוגים, .4 השתלטות מאקרו-אצות (macro-algae) בעקבות תמותת אלמוגים והעדר אוכלוסיות משמעותיות של מינים מלחכים.

• איור .5 שלבים מוצעים בתהליך השיקום של אקוסיסטמות ימיות. .1 אפיון/הערכה של המערכת טרם תחילת יישום השיקום (השפעות גורמי עקה בסביבה הנתונה, הקישוריות בין האתרים הנשקלים לשיקום וזיהוי גורמים שמשפיעים על יכולת ההתאוששות של השונית), .2 בחירת אתרי היעד לשיקום וקביעת מטרות מוגדרות לשיקום (מבוססת על ממצאי שלב .3 ,(1 בחירת שיטות השיקום, .4 קביעת אסטרטגיית השיקום (כחלק מהממשק הסביבתי המקומי-אזורי) וביצוע פעולות השיקום, .5 ניטור המערכת לכל אורך ביצוע פעולות השיקום ולאחריהן, והערכת השפעות השיקום והישגיו.

• 31 דגי ים סוף

• טבלה .1 רשימת משפחות הדגים בים סוף שכוללות 10 מינים או יותר

• טבלה .2 התפלגות מספר המינים במשפחות בנות פחות מ-10 מינים

• טבלה .3 התפלגות מיני הדגים בין בתי הגידול השונים בים סוף (13)

• טבלה .4 השוואת אחוזון הדגים הבנתיים והפלאגיים ודגי העומק בין ים סוף, דרום-מזרח אפריקה והים התיכון (הנתונים מ-.(15 ,14

• איור .1 התפלגות מיני הקברנוניים בין בתי הגידול בים סוף ופירוט מערכת השותפויות ההכרחיות שלהם.

• 32 יחסי תחלואה בין דגי חקלאות ימית בכלובים לדגי בר בסביבה החופית

• טבלה .1 שכיחות הטפיל Enteromyxum leei בדגי בר שנדגמו מסביבות חוות הכלובים באילת ובים התיכון בשנת .2005 האבחון הסתמך על בדיקת PCR ספציפית לגן S18 של הטפיל בדגימות רירית מעי של כל פרט מאכסן. בחלק מהמקרים נראו נבגי הטפילים במעי הדגים. – N מספר פרטים שנבדקו; – Ni מספר פרטים נגועים; P אחוזים – שכיחות הדבקה.

• איור .1 מבט אל תחתית כלוב דגי דניס בחוות חקלאות ימית באילת (צילום משנת .(2005 בעמודת המים שבסביבת הכלוב נראים פרטים רבים של דגי בר, ובהם דגי מים פתוחים (טרכון ים-סופי Trachurus indicus) ודגי שונית (שוניתית מירי . (Neopomacentrus miryae

• איור .2 א. דגי טרכון ים-סופי, אחד הדגים הנפוצים סביב חוות כלובי הדגים במפרץ אילת ו-ב. משטח רירית מעי צבוע בצביעת Giemsa שבו נראים נבגי הטפילE. leei (חצים); קו קנה מידה = 5 מיקרון.

• 33 חקלאות ימית ידידותית לסביבה

• איור .1 מבנה סכמתי של מערכת משולבת יבשתית.

• איור .2 תפקוד האצות במערכות משולבות (הדגים מורידים את רמת החמצן וההגבה ואילו האצות מטייבות את המים על ידי העלאת החמצן וההגבה).

• איור .3 א. אוזן-הים (Haliotis discus hannai) ב. קיפוד-הים הסגלגל (Paracentrotus lividis) אוכלי האצות הרבתאיות האופיניים למערכות משולבות. צילום א: אריאל דיאמנט, צילום ב: מוקי שפיגל.

• איור .4 צדפת המאכל הפסיפית (Crassostrea gigas) מימין, ומשמאל צדפת הטאפס (Ruditapes philippinarum) המסננות פיטופלנקטון במערכות המשולבות. צילום: מוקי שפיגל.

• איור .5 איור סכמתי של מערכת משולבת ימית (Integrated Multi-Trophic Aquaculture (IMTA

• איור .6 שילוב חקלאות ימית במתקנים ימיים וחופיים תוך ניצול מושכל של מדף היבשת ב”גישה אקולוגית סביבתית”. איור: .Prof. Bela Buck

• 34 מפלס ים המלח

• איור .1 דרום ים המלח בשנת 2009 (באדיבות גוגלhttp://www.google.com/earth/index. .(html ים המלח מתרכז באגן הצפוני, שממנו שואבים מפעלי ים המלח מים לבריכות שבאגן הדרומי היבש.

• איור .2 שיאי המפלס של ים המלח בהולוקן ותקופותיהם לפי מערות הר סדום, בהנחה של התרוממות הר סדום בקצב של שישה מ”מ בשנה. בעקבות .(4) Frumkin גילי פחמן 14 וטווח השגיאה נתונים מתחת לעקומה.

• איור .3 מפלס ים המלח בהולוקן המאוחר לפי עדויות גיאומורפולוגיות של סימני חוף בעקבות Bookman (קו דק) ומערות הר סדום בעקבות 4) Frumkin) (קו עבה). חצים כפולי ראש מייצגים תקופות התייבשות האגן הדרומי של ים המלח על פי נתונים היסטוריים, בעקבות .(22) Frumkin and Elitzur

• איור .4 מפת אירבי :1818 תיאור גרפי של המעברה במצר לינץ’ (strait) ושל המים הרדודים באגן הדרומי (The Backwater) מאפשר שחזור המפלס ל--399 מטרים בקירוב, מאחר שהיו מים רדודים במצר, שרומו כ--400 מטרים (.(28 (השוו איור .(1

• איור .5 מפלס ים המלח בשנים ,2012-1976 באדיבות השירות ההידרולוגי. קצב ירידת המפלס הולך ומתגבר. רק בשנים עתירות גשמים דוגמת ,1992 עלה המפלס.

• איור .6 השפעת מפלס הים על העבירות לרגלי מצוק ההעתקים. א. המצוק בשנת 11) 1967) ב. המצוק עם סוללת הכביש בימינו. בשנת 1967 הגיע הים עד למרגלות ראש צוקים וחסם את המעבר. כיום סלול שם כביש ,90 וים המלח התרחק מהמקום. בעקבות קליין (11) ופורת (.(33

• איור .7 השפעת הטופוגרפיה על המפלס: עם ירידת מפלס ים המלח, שיפוע הקרקעית הנחשפת הולך וגדל. לפיכך קצב הירידה בשטח פני המים בעתיד (אדום) יקטן ביחס לקצב הירידה בשטח בסוף המאה ה-20 (כחול. ראו הסבר נוסף בטקסט). מעובד בעקבות ,(35) Hall and Neev גבריאלי וביין (.(41

• איור .8 תוצאות מודל נומרי לשינוי עתידי במפלס ים המלח. כל קו מייצג כמות אחרת של מים שנכנסת לאגם (המספרים שמימין לקווים), בהנחה שהאקלים ופעילות מפעלי ים המלח לא ישתנו. הקטנת כניסת המים תביא להתייצבות המפלס ברום נמוך יותר. בעקבות .,(37) Yechieli et al גבריאלי וביין (.(41

• 35 החיים בים המלח

• טבלה מס. .1 ריכוזי היסודות העיקריים המומסים במי ים המלח (בגרם לליטר) – ,2007-1959 בהשוואה לריכוזים מי ים רגילים.

• איור .1 צפיפות אוכלוסיית האצה דונליאלה (חלק עליון) וחיידקים (חלק תחתון) בשכבת המים העליונה של ים המלח .2012-1980

• 36 ההידרולוגיה של הכנרת

• איור .1 המערכת ההידרולוגית של אגן ההיקוות של הכנרת, בחלוקה לאגני משנה: חרמון, רמת הגולן, גליל מזרחי, ועמק החולה.

• איור .2 מודל סכמתי של המערכת ההידרו-גיאולוגית במערב הכנרת והשכבות שאינן חדירות במילוי הבקע, : .A אקוויפרים פריאטיים (אקוויפר חבורת יהודה) והעשרה בגליל המזרחי; .B אקוויפרים כלואים ותמלחת עתיקה באזור חוף הכנרת, עם מוצא למעיינות חוף ומעיינות תת-ימיים; .C אגם הכנרת. “שטיפה”: כיוון כניסת המלח לפי מודל השטיפה. “עצמי”: כיוון כניסת המלח לפי מודל הפוטנציאל העצמי (ראו סעיף “קידוחים בגליל המזרחי”).

• טבלה :1 רכיבי מאזן המים והמלח בשנים .2010 -1987

• איור .3 מים זמינים חודשי בכנרת מ- 1968 עד .2010 בקטן: ממוצע מים זמינים חודשי.

• איור .4 מאפיינים יומיים ועונתיים של פרמטרים מטאורולוגיים בכנרת ממדידות בתחנת טבחה בשנים .2008-1996 מהירות רוח (U מטר/שנייה); לחות יחסית (RH אחוזים); טמפרטורת פני המים ( ;( ^o C ,T _s טמפרטורת האוויר ( ;( ^o C T _a קרינה ארוכת גל ( R LWin ואט/ מ”ר); קרינה קצרת גל ( R SWin ואט\מ”ר).

• איור .5 ממוצע ההתאדות היומית הממוצעת לחודש (מ”מ) מהכנרת מתוך מאזנים בשנים 2008-1996 בהשוואה להתאדות יומית ממוצעת מגיגית.

• איור .6 סיכום רכיבי מאזן האנרגיה ביחידות ואט/מ”ר (קרינה בפני המים, שטף חום כמוס, שטף חום מוחשי, ושינוי כמות החום) בעבור 11 ימי קיץ אופייניים (30-19 ביולי) בכנרת.

• איור .7 “תחזית האוסף” – – Ensemble prediction לשנים 2060-2015 כאשר רק שינויי אקלים נלקחים בחשבון, היא: .1 כניסת המים לאגם; .2 אידוי מהאגם; .3 כמות כלוריד נכנסת; .4 מליחות האגם (.(26

• 37 ניטור רב-שנתי בכנרת

• איור .1 מפה בתימטרית של הכנרת ותחנות הדיגום של תוכנית ניטור כנרת. צבעים בגוון כחול מיצגים עומקים שונים בהפרשים של חמישה מטרים.

• טבלה .1 ניטור הכנרת – משתנים, תחנות ותדירות דיגום. הבדיקות מתבצעות בעומקים שונים לאורך עמודת המים, מלבד הפרמטרים הבאים: חיידקים ממקור צואתי, עומק “סקי” ומטאורולוגיה. (* תחנה –K אחת לשבועיים).

• 38 תהליכים מיקרוביאליים במעגל החנקן בכנרת

• איור .1 תהליכים עיקריים במעגל החנקן בכנרת. האנזים ניטראט רדוקטאז (,(Nar האנזים ניטריט רדוקטאז (,(Nir כמוקלינה היא שכבת המים שבה יש מפל ריכוזים חד בין שכבת מים מחומצנת לשכבת מים מחוזרת.

• איור .2 ריכוזי האמוניה (NH₄-N מיקרומול לליטר) וריכוזי הניטראט והניטריט (NO ₂ , NO ₃ -N מיקרומול לליטר) בהיפולימניון בתחנה A בכנרת, מנובמבר 2004 עד פברואר .2005

• איור .3 פעילות האנזים ניטראט רדוקטאז וריכוזי האמוניה, הניטראט והניטריט בעמודת המים בתחנה A בכנרת באפריל – יולי . 2004 ריכוז ניטראט , ריכוז אמוניה , ריכוז ניטריט , פעילות האנזים ניטרט רדוקטז (מיקרוגרם חנקן לליטר בשעה).

• איור .4 קיבוע חנקן בעמודת המים האאופוטית בכנרת בשנת .2001 יצירת אתילן פר כלורופיל ( ), פר הטרוציסט ( ).

• 39 תפוצת פיטופלנקטון ופוריותו בכנרת: הממד האנכי, המרחבי והעתי

• טבלה .1 המתאם בין מאפיינים של פיטופלנקטון בכנרת: ייצור ראשוני (גר’ פחמן/ מ ² /יממה), תכולת כלורופיל (מג’/מ ²) וצפיפות ביומסה אצתית (גר’/מ – r.( ² מקדם המתאם הקווי;-pרמת ההסתברות לקבלת התוצאה באקראי ו-– n מספר הנתונים בהשוואה. הנתונים המשמשים להשוואות נאספו בשנים .2011-1972

• איור .1 השונות האנכית של טמפרטורה (מעוינים), חמצן (משולשים) וכלורופיל (עיגולים) בכנרת, במצב של: א) הומותרמיה; ב) במצב של שיכוב חומני; ג) במצב של הומתרמיה, אך עם הופעה מסיבית של פרידיניום. תאריכי המדידות מצוינים במסגרת ונעשו בתחנת המדידה הממוקמת במרכז האגם. הכלורופיל נמדד ב-11 עומקים.

• איור .2 האור הזמין בעמודת המים (קו שחור) והייצור הראשוני (קו ועיגול אדומים) בשכבת המים האפילימנית (15-0 מטרים) בכנרת. במצב של: א) הומותרמיה. ב) במצב של שיכוב חומני. ג) במצב של הומותרמיה, אך עם הופעה מסיבית של פרידיניום. הייצור הראשוני נמדד בשמונה עומקים, האור נמדד באופן רציף. תופעת הפוטו-אינהיביציה ניכרת בבירור בחלק א’ ובחלק ב’. בחלק ג’ מוצג המצב בעת קיום אוכלוסייה צפופה ביותר של פרידיניום, שמתרכזת בסמוך לפני המים.

• טבלה .2 השוואה של ממוצעים (±סטיית התקן) תקופתיים של תכולת הכלורופיל (2011-1970) והייצור הראשוני (2011-1972) בכנרת.

• איור .3 ממוצעים חודשיים (±סטיית-תקן) של: (א) צפיפות הפיטופלנקטון, מדודים כתכולת כלורופיל, ו(ב) הייצור הראשוני בכנרת (למטה) בטווח הזמן שמ-1970 (כלורופיל) או 1972 (ייצור ראשוני) עד .2011

• איור .4 ממוצעים שנתיים של: א) צפיפות הפיטופלנקטון, מדודים כתכולת כלורופיל וב) הייצור הראשוני בכנרת (למטה) בטווח הזמן שמ-1970 (כלורופיל) או 1972 (ייצור ראשוני) עד .2011 כל נתון מוצג מבוסס על ממצאים של ניסויי שדה שנערכו בממוצע של פעם בשבועיים.

• טבלה .3 נתונים מורפומטריים, ריכוז הכלורופיל ופוריות בכמה אגמים בעולם ¹ 1 הנתונים לקוחים מבסיס הנתונים של הוועדה הבינלאומית לחקר סביבת אגמים (,(ILEC המופיע באתר האינטרנט: /http://www.worldlakes.org (ומכמה מקורות משלימים).

• 40 השינויים באוכלוסיות הזואופלנקטון בכנרת 1969-2011

• איור .1 מינים מייצגים את מגוון המינים של הזואופלנקטון בכנרת קבוצת הדפנאים: (א)Bosmina longirostris (ב)Chydorus sphaericus (ג)Ceriodaphnia reticulata קבוצת השטרגלאים: (ד) sacks egg with female ,cyclopoid קבוצת הגלגיליות: (ה).Conochilus sp (ו).Brachionus sp (ז) Asplanchna brightwelli (ח) Synchaeta pectinata

• איור .2 צפיפות הזואופלנקטון השנתית הממוצעת (פרטים לליטר – ללא ריסניות) באגם הכנרת בשנים 2011-1969 הקו האופקי מציין את החציון, והתא עצמו מתאר את אחוזון .75-25 הכוכבים מציינים ערכי קיצון (,(extreme והעיגולים מציינים ערכים חריגים (.(outliers

• איור .3 קבוצות המזו-זואופלנקטון וגלגיליות באגם. אחוז קבוצות הזואופלנקטון מסך צפיפות הפריטים באגם בשנים .2011-1969 האפור מייצג את הגליליות, הכחול את השטרגלאים והכתום את מיני הדפנאים.

• איור .4 עונתיות בצפיפות קבוצות הזואופלנקטון בכנרת. ממוצע (ושגיאת תקן) חודשי רב-שנתי שמחושב על בסיס השנים 2011-1969 של הגליליות (א), השטרגלאים (ב) והדפנאים (ג).

• איור .5 מפת תחנות הדיגום של הכנרת. נלקח מתוך אתר חיא”ל: .jpg.map_st/images_dc/il.org.ocean.kinneret//:http

• טבלה .1 ריכוז ממוצעי צפיפויות הזואופלנקטון לליטר בתחנות הדיגום השונות באגם הכנרת. המספרים הבולטים מייצגים את המספרים השונים בצורה מובהקת מהצפיפויות בשאר התחנות.

• איור .6 תכולת האלמנטים בזואופלנקטון בכנרת בשתי העונות המאפיינות את האגם: חורף-אביב, וקיץ-סתיו. א מתאר את תכולת האלמנטים בזואופלנקטון – הזרחן (P) והחנקן (.(N ב. מתאר את היחסים המולריים של פחמן:זרחן (C:P) וחנקן:זרחן (N:P) בגוף האורגניזמים.

• איור .7 ממוצע חודשי של התרומה היחסית של קבוצת השטרגלאים ודפנאים (באחוזים) למאגר הזרחן והחנקן החלקיקי באגם בשנים 2008-1999 ב-10 המטרים העליונים של עמודת המים. הקווים האנכיים מחלקים את עשר השנים לשלוש תקופות שונות סטטיסטית זו מזו בגובה מפלס המים, וכן פרמטרים ביוטים ואביוטים: .2008-2006 ,2005-2003 ,2002-1999

• איור .8 קצבי ההפרשה של הזואופלנקטון (קבוצת השטרגלאים והדפנאים) בשנים ,2009-2007 שנדגמו בתחנה A בכנרת.

• 41 דגי הכנרת והנחלים של ישראל

• איור .1 פסיפס “נס הלחם והדגים” בכפר נחום.

• איור .2 שני מינים ממוצא פלאוארקטי שמתרבים בחורף ויוצרים בני-כלאיים רבים. צילום: ד”ר דוד דרום.

• איור .3 תרחיש משוער של דגמי הרבייה באמנונים וציון מיקומם של המינים החיים בישראל. עובי החצים מדגים את מספר המינים בכל דגם רבייה.

• טבלה .1 תכונות שמאפיינות את דגמי הרבייה במשפחת האמנוניים.

• טבלה .2 דגי המים המתוקים המקוריים של ישראל

• * מינים שנכחדו ** מעמדם הטקסונומי של הדגים ממשפחת הבינוניים אינו ברור דיו. ייתכן שקיימים מינים נוספים.

• טבלה .3 הדגים הזרים העיקריים במערכות המים המתוקים של ישראל.

• איור .4 דיג ברשת חרם בכנרת בשנות השלושים של המאה הקודמת.

• איור .6 שלל הדיג בכנרת לפי מינים ללא לבנון הכנרת.

• איור .5 שלל הדיג בכנרת לפי מיני הדגים

• הספר הזה נכתב בידי חוקרים ישראלים לציון עשור להקמת העמותה הישראלית למדעי הימים. הספר בא להציג תמונה מדעית-מחקרית עדכנית בנושאים הקשורים למערכות הימיות של ישראל. פרקי הספר מאירים זוויות גיאולוגיות, פיזיקליות, אוקיאנוגרפיות, אקולוגיות וביולוגיות, הספר כולל נושאים כגון: זרמים בים, מפלס מי הים, מעגלים ביוגיאוכימיים, הידרולוגיה, כימיה של המים והביוטה הטבעית ברמות השונות של מארגי המזון. הספר דן בהשפעות האדם על גופי המים האלו, כמו גם בשיקום הטבע של הסביבות הייחודיות הללו ובשמירתו.

עמודים:

1  2  3  5  6  7  9  10  11  12  13  14  15