נמצאו 152 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: מאיר חובב, אפרת שהם, רונית פלד-לסקוב
תיאור: ההתעניינות בנפגעי עבירה הולכת וגוברת מזה כארבעה עשורים. בעבר היו נפגעי עבירה בשולי המחקר הקרימינולוגי, אבל כיום הם תופסים מקום מרכזי בשיח החברתי והאקדמי גם יחד. על רקע התעניינות זו הספר שלפניכם מבקש לתת ביטוי מולטי-דיסציפלינרי להתפתחויות, למגמות ולעשייה במישורים השונים הקשורים לסוגיית נפגעי העבירה. בספר רחב היקף זה נבחנים היבטים מגוונים המלווים את הנושא: היבטים משפטיים, חברתיים, ציבוריים, פסיכולוגיים-קליניים, שיקומיים ואחרים. הספר מאגד פרקי עיון ומחקר שנכתבו על ידי אנשי אקדמיה ואנשי מקצוע שמתמודדים לאורך שנים עם סוגיות הקשורות בנפגעי עבירה. הספר מחולק לשלושה חלקים מרכזיים: הראשון עוסק בסוגיות חברתיות ומשפטיות הקשורות לנפגעי עבירה; השני במענים טיפוליים; השלישי מציג צוהר לעבודה בשטח.
ספר זה רואה אור על רקע הטבח המחריד שהתרחש ב"שבת השחורה" של 7 באוקטובר 2023, שבה חדרו אלפי מחבלים ליישובי עוטף עזה. בטבח האכזרי נרצחו ילדים, נשים, גברים וקשישים בבתיהם או נחטפו לעזה, בהם אנשי ביטחון והצלה שנהרגו בקרבות על הגנת היישובים. אירוע טראומטי זה היכה בתדהמה ובהלם מדינה שלמה שהפכה בן רגע לקורבן בעל כורחה.
רסלינג
מאת: סוזי נבות, ענת טהון אשכנזי
תיאור: קובץ הרשימות שלפנינו — "עיונים ראשונים בפסק דין הסבירות" — פורשׂ מניפה רחבה ומגוונת של פרשנויות לפסק הדין המכונן בעניין בג"ץ 5658/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת, מיום 1 בינואר 2024 . פסק הדין קבע בדעת רוב כי תיקון מס' 3 לחוק־יסוד: השפיטה, אשר שלל באופן גורף את הביקורת השיפוטית על סבירות החלטות הממשלה, ראש הממשלה והשרים — בטל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עודד רון, דפני בנבניסטי, מרדכי קרמניצר
תיאור: מחאות והפגנות הן חלק בלתי נפרד מהמסורת היהודית ומהתרבות הפוליטית שהתפתחה בימי המנדט ועם היווסדה של מדינת ישראל. גם בעשור האחרון (2024-2014) עמדו הפגנות במוקד השיח הציבורי: החרדים נגד חוק הגיוס; יוצאי אתיופיה נגד האלימות המשטרתית; האוכלוסייה הערבית והדרוזית נגד חוק הלאום; המחאות נגד הממשלה ובעד שלטון החוק וטוהר המידות בתקופת הקורונה; המחאות נגד ההפיכה המשטרית ובעדה, ומחאות על רקע המלחמה שפרצה ב־7 באוקטובר 2023.
בניגוד למגמה שהוביל בית המשפט העליון בשבתו כבג״ץ משנות ה־ 70 להרחיב את חופש המחאה, ולחפות בכך על הפגמים שבדין הקיים, בשנים האחרונות נעשים ניסיונות להצר את הזכות ולהקשות על המפגינים במגוון אופנים: חקיקה, דה־לגיטימציה והפעלת כוח שלא כדין נגד מפגינים.
הזכות להפגין, שהיא נגזרת של חופש הביטוי הפוליטי, היא אחת הזכויות הבסיסיות בדמוקרטיה. היא מאפשרת לאזרחים להיות מעורבים מעורבות מתמשכת בחיי המדינה ולהביע ביקורת על השלטון, כדי להביא לשינוי או לתיקון בזמן אמת. להפגנה — כאקט של התנגדות לשלטון — יש חשיבות רבה מבחינת האזרחים, והיא ביטוי לכך שהציבור (על גווניו השונים) הוא־הוא הריבון האמיתי במדינה. הזכות להפגין חיונית במיוחד למיעוטים ולקבוצות שהפוליטיקה הדמוקרטית הממוסדת, המבוססת על הכרעת הרוב, עלולה להשתיק.
במחקר זה אנו סוקרים את המסגרת החוקית של הזכות להפגין בישראל, המוסדרת בדברי חקיקה, בנהלים ובפקודות. כפי שמתבהר מסקירה זו, ההסדרה החוקית של הזכות להפגין היא ארכאית וחסרה מאוד: הזכות אינה מוסדרת בחקיקת יסוד (בסתירה חדה לרוב רובן של החוקות בעולם), והיא אף אינה מוסדרת הסדרה פוזיטיבית בחקיקה רגילה. עיקר ההסדרה מצוי בחוקים ובפקודות בעלי שורשים מנדטוריים, והם משקפים הכרה מוגבלת בלבד בזכות להפגין. כך, לדוגמה, פקודת המשטרה דורשת קבלת רישיון לעריכת הפגנה, להבדיל מהמגמה העולמית המסתפקת במתן הודעה מראש על הכוונה לקיים הפגנה; המסגרת החוקית הקיימת מטילה הגבלות למיניהן על המקומות שבהם מותר להפגין (רחבת הכנסת, שדות תעופה ונמלים ימיים, בתיהם של
נבחרי ציבור ועוד); וזכותם להפגין של גורמים שונים — כגון עובדי ציבור ומורים ותלמידים — מוגבלת גם היא. נוסף על כך, בעת חירום ניכרת נטייה של הממשלה בישראל לכרסם בהגנה על זכויות האדם ולהגביל עד מאוד את חופש הביטוי ואת הזכות להפגין, ואפשר להתרשם כי זו אחת הזכויות הראשונות הנפגעות בזמן חירום.
כפי שנראה במחקר זה, אומנם הפסיקה, וכן הנחיות הייעוץ המשפטי לממשלה, הלכו כברת דרך בהגנה על הזכות להפגין, למשל בצמצום של ממש בדרישת הרישיון להפגין ובהרחבת האפשרות להפגין מול בתיהם של נבחרי ציבור. עם זאת, הגנה פסיקתית אינה מספיקה, והיא אינה יכולה להחליף הסדרה חוקית (וחוקתית) כוללת. כפי שמשתקף במחקר זה, הדברים נכונים ביתר שאת בישראל של שנת 2024, המתאפיינת בעליית מגמות של קיטוב ופופוליזם, ובמתקפות חוזרות ונשנות על עצמאותה של מערכת המשפט. לאחר הנחת תשתית משפטית רחבה והצבעה על הפגמים במצב החוקי הקיים, נציע קווים מנחים להסדר משפטי נאות, שבמרכזו עומדת ההכרה בחשיבות הזכות להפגין והצורך לספק לה הגנה רחבה. ההצעות להסדר יתבססו על דיני זכויות האדם במשפט הישראלי והבינלאומי, ועל מחקר משווה שיתמקד בחוקים מודרניים המקובלים במדינות מתוקנות ששמרו אמונים למשטר דמוקרטי ליברלי.
במוקד המלצותינו עומד עיגון בחקיקה ראשית של הזכות להפגין, מתוך קביעת חובה למסור הודעה מוקדמת על עריכת הפגנה, חלף החובה הקיימת כיום לקבל אישור מהרשויות לעריכת הפגנה. בין היתר, אנו ממליצים גם לצמצם את ההגבלות החלות על זכותן של קבוצות מיוחדות באוכלוסייה להפגין; לבטל את ההגבלות הקיימות כיום בנוהל משטרתי על הזכות להפגין מול בתיהם של אנשי ציבור, וכן לאסור על שימוש באמצעים לפיזור הפגנות אם לא נשקפת סכנה חמורה ומיידית לפגיעה בגוף או לפגיעה חמורה ברכוש מצד המפגינים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יובל פלדמן, הילה שואף-קולביץ, זק הירש, ענבל מוספיר
תיאור: משבר הקורונה הציף צורך אקוטי לציות וולונטרי של האזרחים לנהלים ולתקנות חריגים שאכיפתם מורכבת. משבר זה עורר עניין רב בקרב מקבלי ההחלטות בשאלה: מתי יכולה מדינת ישראל לתת אמון ולבטוח בשיתוף הפעולה הוולונטרי (מרצון) של אזרחיה, ללא התערבות כופה?
בהקשר הישראלי מקובל לטעון שהחברה הישראלית אינה בשלה להחלת מערכת כללים מבוססת אמון וציות וולונטרי. התפיסה העצמית של הישראלים שבישראל הכי חשוב "לא לצאת פראייר" מביאה לכך שהישראלים תופסים את זולתם כלא אמינים ולא צייתנים ומקשה, בימי שגרה, לקיים בישראל מערכת המבוססת על ציות וולונטרי ועל אמון, הן מצד המדינה והן ברמה הבין־אישית.
בשנה האחרונה היינו עדים לשתי מגמות הפוכות בהקשר הזה. בצל מהלכי הרפורמה המשפטית שהובילה הממשלה היינו עדים לשבירה הולכת וגוברת של הלכידות הישראלית, ובעטיה לירידה במוכנות האזרחיות והאזרחים לבטוח בשלטון ולשתף פעולה, כפי שהעידה למשל הירידה בנכונות של משרתי מילואים, המוגדרים מתנדבים, להתייצב לשירות. עם זאת, עם אירועי 7 באוקטובר התהפכה מגמה זו, והתברר כי בעיתות חירום קיצוניות הנכונות של הציבור הישראלי להתנדבות ולשיתוף פעולה עולה בהרבה על המצופה. נכונות זו התגלתה ברוב תפארתה בהקשר של החברה האזרחית ושיעורי ההתנדבות הגבוהים בחזית ובעורף, אך גם בצייתנות הוולונטרית של האזרחים להנחיות פיקוד העורף. ואף על פי כן, קשה להתעלם ממגמות שקדמו לאסון, בימי שגרה, ומהאכזבה שפלגים רבים בציבור הישראלי מביעים מתפקוד הממשלה בעת הזאת. אנו נדרשים לתהות האם וכיצד תישמר נכונות זו לאמון הדדי ולציות וולונטרי להנחיות ולנהלים ככל שיפקדו ימי המלחמה ואף לאחריה.
במחקר זה בחנו בפעם הראשונה בחינה שיטתית את תפיסתם של הישראלים את עצמם כחברה וכפרטים, וניסינו להציף ולאמוד את רמת האמון בין האזרחים — אמון בנכונות של האחר לציית לחוקים ונהלים מטעם מוסדות המדינה, וכן את נכונותו לסייע לזולת ולפעול על פי נורמות חברתיות המטיבות עם הזולת ומשקפות תרבות פרו־חברתית גבוהה. כאמור, המחקר נערך בעיתות שגרה, בשלהי משבר הקורונה (המחצית השנייה של שנת 2021) ולפני מהלכי הרפורמה המשפטית ואסון 7 באוקטובר, ואם כך, המסקנות שניתן לגזור ממנו רלוונטיות לעיתות שגרה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: מרדכי קרמניצר, לילה מרגלית, עדן ארשיד
תיאור: לאורך השנים, הפסיקה הישראלית המשיכה להישען על כבוד האדם לצורך הדיון בשאלת ההגנה על הזכות לחופש הביטוי, על כל צורותיה ונגזרותיה. כך החלו לעלות שאלות בנוגע לזכות להפגין; לחופש העיתונות; לחופש הביטוי האומנותי וכן להיבטים רבים נוספים. עם ריבוי המקרים המצריכים הכרעה בנוגע להגנה על הזכות, התרחבו גם האינטרסים המתחרים (זכויות אדם אחרות או אינטרסים ציבוריים) אשר עשויים להצדיק פגיעה בה. הרחבה זו הביאה עימה מגוון של אפשרויות שונות לאיזון בין השניים. המורכבות הגלומה באיזון בין מימוש הזכות מחד גיסא לבין האינטרסים העלולים להיפגע בעקבות זאת מאידך גיסא מחדדת את הצורך בהסדרה מתאימה של חופש הביטוי במסגרת חוק יסוד כמקובל, אשר תעגן את מעמדה כזכות יסוד ותסרטט את גבולות ההגנה עליה. על רקע זה, להלן מוצג מודל מפורט של חוק יסוד כאמור - חוק־יסוד: חופש הביטוי והדעה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: שי אספריל, הילה שמיר, איסי רוזן-צבי
תיאור: מאחורי כל פסיקה מהדהדת של בית המשפט העליון מסתתר סיפור. למרות זאת, הנטייה הרווחת בקרב רבים היא להתעלם מהסיפור שמאחורי הקלעים ולמקד את תשומת הלב בהלכה המשפטית ובהשלכותיה. כך המשפט נהיה מופשט ולא אישי, אף שהתפקידים המרכזיים בו שמורים שחקנים בשר ודם. ספר זה, המיועד לקהל הרחב ולמשפטנים כאחד, פוסע בדרך אחרת, לא סלולה, ומספק הצצה נדירה לסיפורים ולאנשים שמאחורי אחד עשר פסקי דין חשובים אשר נתן בית המשפט העליון והשפיעו עמוקות על החברה הישראלית. שמות גיבורי מקצת הסיפורים – זאב שוורץ, אליס מילר, יונתן דנילוביץ – חקוקים במידה מסוימת בתודעה הציבורית; ולצידם ייחשפו הקוראים לדמויות אנונימיות, לעיתים טרגיות, שהמפגש שלהן עם עולם המשפט שינה מן היסוד את דרך המחשבה של רבים מאיתנו.
את פרקי הספר כתבו משפטנים בולטים, כמה מהם חוקרים באקדמיה, ואחרים עורכי דין שמדווחים מן השטח. בזכות התמהיל הזה סיפורי משפט הוא מסמך חברתי מרתק, מגוון ואקטואלי שממחיש כיצד המשפט מתעצב לפי פועלם של אנשים וכיצד הוא מעצב את תודעתם ואת התנהגותם של אחרים.
עם עובד
מאת: יעקב סלבין
תיאור: חוסר ודאות לעיתים קרובות מקשה עלינו לקבל החלטות, קטנות כגדולות. למידע יש כוח רב־עוצמה שביכולתו לפזר את הערפל ולהקנות לנו ודאות.
ספר זה פונה ליזם ב"חבל הארץ העסקי", חבל ארץ שעל מנת להתמצא בו נדרש מידע ראשוני חיוני ומהימן. מטרתו היא לספק את ההבנה הבסיסית בסוגיות המיסוי, שעימן מתמודדים בעלי עסקים ובעלי עסקים לעתיד לאורך הדרך.
המידע המובא בספר ממוקד, פשוט, חיוני וברור, וביכולתו להיטיב במידה ניכרת את ניהול העסק, לחסוך כסף ולהביא לצמיחה משמעותית.
"מי שלומד יותר, מנצח"
(רובין ס' שארמה)
ספרי ניב
מאת: ספיר פז, עמיר פוקס, גיא לוריא, מרדכי קרמניצר, סוזי נבות
תיאור: פרק מתוך חוות הדעת: ביטול הביקורת השיפוטית על החלטות ממשלה ושרים בעילת אי-הסבירות
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עופר מוכתר, אור לונטל
תיאור: לעולם הספורט בימינו יש משמעות אישית, חברתית, כלכלית ופוליטית עצומה עבור מיליארדי אנשים ברחבי העולם כולו. תעשיית הספורט הפכה לחלק אינטגרלי בהוויה התרבותית של מרבית מדינות העולם. בד בבד עם העלייה בחשיבותו ועם התגברות העניין בו, הפך שדה הספורט לזירה שבה שחיתות והפרות של חוקים וכללים אינן מחזה נדיר. עולם הספורט, שהיה אמור לטפח בקרב הלוקחים בו חלק הגינות וכללי כבוד, התגלה לאורך השנים כעולם אפל המושפע מלחצים פוליטיים וממעורבותם של גורמי פשיעה בינלאומיים.
ספר זה מתמקד ב"מכירות משחקים" – תופעה שלפיה אירועי ספורט שונים מתנהלים לצורך השגת תוצאה שנקבעה מראש. בדרך כלל אירועים כאלה מתרחשים בשל מתן שוחד לגורמים שונים, מתוך כוונה להשפיע על מהלכיהן ותוצאותיהן של תחרויות ספורט שונות. ספר זה מנסה לנתח את המניעים השונים להתרחשות עבירת "מכירות משחקים", תוך התייחסות לתיאוריות קרימינולוגיות, כלכליות, פסיכולוגיות ואקולוגיות. הספר מכיל התייחסות לשורה רחבה של אירועי שחיתות אשר התרחשו במהלך השנים בארץ ובעולם, לצד מחקרי הערכה שונים שנעשו בתחום בשנים האחרונות – מחקרים המתמקדים באוהדי הספורט ובשחקנים. ניתוח סיפוריהם הייחודיים של הספורטאים יאפשר לקבל נקודת מבט על האופן שבו הם תופסים ומגדירים את העולם הספורטיבי ועל הסיבות האפשריות ל"מכירת משחקים".
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: יוסף אלמוג
תיאור: איך שערות מפרוות כלב תרמו לפענוח רצח?
מה אפשר לגלות באמצעות כפתור בלי חולצה?
כיצד בדל סיגריה הסגיר כנופיה שלמה?
מה יכול לספר קנה של אקדח?
איך סוכרייה הביאה ללכידת אנס סדרתי?
ומה מתברר כשמוצאים עשן בלי אש?
פתרון תעלומות גדולות מסתתר לפעמים בפרטים הקטנים, בטיפה, בגרגיר, בכתם. צריך לדעת איך לאתר אותם, להפוך את הסמוי לגלוי ולהוביל לפענוח. זה תפקידם של אנשי הזיהוי הפלילי.
הספר כמו כפפה ליד מספק הצצה מקרוב אל הצומת שבו נפגשים פשע, חוק ומדע. בלשון נהירה הוא מתאר איך תרם המדע הפורנזי לפענוח עשרות מהפשעים החמורים ביותר שהתרחשו בישראל, אירועים מהעולם ואפילו אחד מהספרות, וחושף את העבודה המרתקת בשטח ובמעבדות.
תכלת הוצאה לאור
מאת: ג'ון קין
תיאור: היכן באמת נולדה הדמוקרטיה?
מה ההבדל בין דמוקרטיה לבין שלטון הרוב?
איך צומחות דיקטטורות מתוך משטרים דמוקרטיים?
ולאן מועדות פניה של הדמוקרטיה במאה ה-21?
הדמוקרטיה נראית לנו לעתים מובנת מאליה, אבל האמת היא שמאז הולדתה בעת העתיקה ועד המאה ה-21 מלוות אותה שאלות רבות, וטמונים בה אתגרים לא פחותים. התמודדות עם המכשולים והסכנות שמאיימים כיום על הדמוקרטיה, מחייבת אותנו להכיר תחילה את ההיסטוריה שלה, על שלל גלגוליה ולקחיה.
ג'ון קין, פרופסור למדעי המדינה מאוניברסיטת קיימברידג', מביא כאן בצורה תמציתית ומאירת עיניים את סיפורה חובק השנים של הדמוקרטיה. זהו מסע מרתק המתחיל במסופוטמיה ונמשך עד ימינו אנו – ימי טראמפ ופוטין, ימי הרשתות החברתיות והמאבקים החדשים על זכויות היסוד של הפרט – שבו קין בוחן ומפריך מיתוסים מקובלים בתחום, ומזכיר כי הדמוקרטיה היתה ונותרה שברירית, גם היום.
תכלת הוצאה לאור
מאת: סוזן פודזיבה
תיאור: כיצד מתמודדים עם סכסוכים ציבוריים מורכבים שבהם הצדדים אוחזים בערכים ואינטרסים שונים ובעמדות מנוגדות? כיצד ניתן להניע שיתוף פעולה כדי להגיע להסכם בר קיימה? הספר מציג מתודה ייחודית הרלוונטית במיוחד בתקופה זו, על רקע המשברים, הקיומיים לעתים, הפילוגים, והאתגרים העומדים בפני החברה הישראלית.
בהתבסס על 30 שנות ניסיון בניהול תהליכי גישור ובניית הסכמות בסכסוכים ציבוריים מורכבים, המומחית הבינלאומית לתהליכי גישור, סוזן פודזיבה, מציעה אסטרטגיות מוכחות להעברת צדדים ציבוריים מקוטבים אל עבר פתרונות שבקונצנזוס.
הקריאה בספר חושפת את הקורא לדוגמאות מגוונות: תהליך בניית הסכמות לניסוח כתב האמנה של העיר צ'לסי, שבה אזרחים מתרבויות שונות השיבו על כנו ממשל עצמי בעיר שפשטה רגל, מוסרית וכלכלית. בהמשך מוצג תהליך עם נציגות של ארגוני מתנגדים ותומכים בהפלות, לאחר אירוע ירי קטלני במרפאה לבריאות נשים בארצות הברית, וכן מקרה גישור בין נציגי איגודי בנייה ונציגי בטיחות לעגורנים באתרי בנייה, שגיבש את כללי הבטיחות בענף העגורנים והמנופים לכדי תקנות פדרליות חדשות בנושא. מקרה אחד נגע בעיר שלמה, מקרה אחר התייחס למדינה שלמה, והאחרון נוגע לחקיקה פדרלית.
פסיפס של הסכמות מציע כלים וידע נרחב בגישור, ומהווה השראה לכל אזרח, ארגון או רשות המתמודדים עם סכסוכים ציבוריים במציאות מורכבת. הקורא בספר נחשף לתהליך של גישור, תוך הגעה לפתרונות ישימים, יצירתיים ומוסכמים.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: מרדכי קרמניצר, עדי גיל
תיאור: סעיף 12 לפקודת הראיות קובע כי "עדות על הודיית הנאשם כי עבר עבירה, תהא קבילה רק אם הביא התובע עדות בדבר הנסיבות שבהן ניתנה ההודיה ובית המשפט ראה שההודיה היתה חפשית ומרצון". צירוף מילים אחרון זה — "חופשית ומרצון" — מקורו במשפט המקובל, והוא מוּכר במשפט המשווה בביטוי המקביל לו — voluntariness test . על פי הפרשנות המנדטורית המקובלת, אין לקבל הודאה שנמסרה בעקבות פיתוי והבטחות, לחץ או איומים. במרוצת השנים הוסיף המחוקק הישראלי וקבע הוראות מפורטות לתנאי מעצר וחקירת חשודים, ובית המשפט עיצב, עקב בצד אגודל, מגוון מבחנים שתכליתם לעמוד על נסיבות מסירת ההודאה ומצבו הפיזי, המנטלי והרגשי של המודה בעת גבייתה. ואולם זה עשרות שנים שוררת הסכמה רחבה בקרב רבות ממדינות המשפט המקובל שמבחן חופשיות הרצון הוא מיושן ועמום ולכן, הלכה למעשה, כבר אין נוהגים לפיו. באנגליה, למשל, שהיא מקור המורשת הזו, נטשו את המבחן הזה והחליפו אותו במבחנים אחרים, מפורטים ובהירים יותר, ואלה מספקים בידי החוקרים ובתי המשפט כלים טובים יותר להבטיח את כבודו של הנחקר ואת מהימנות ההודאה. ישראל נותרה לעניין זה "שמורת טבע" של המשפט המקובל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: משה גורלי
תיאור: כשמונה יוסף חריש לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה ב-1986, הממשלה ציפתה ואף דרשה שיורה על סגירת חקירת השב"כ – אבל הוא התעקש על המשך החקירה ומנגד הגן על סמכות הנשיא לחון את בכירי השב"כ. ועדת בייסקי המליצה להעמיד לדין את מנהלי הבנקים באשמת ויסות המניות; חריש בדק ומצא שאין מרמה במעשיהם; בג"ץ התערב, פסל את החלטתו והורה להעמידם לדין. לאחר הליך משפטי ארוך ויקר – ההר הוליד עכבר, הם זוכו והתברר שחריש צדק. למרות לחצי ראש הממשלה רבין התעקש חריש על פיטורי אריה דרעי ורפאל פנחסי ועל העמדתו של דרעי לדין. זאת היתה דרכו בשבע שנות כהונתו כיועמ"ש – צדק, יושר ומשפט, שיקולים ענייניים, מאוזנים וערכיים, והם בלבד. ללא יח"צנות וללא פופוליזם, עמד חריש איתן אל מול לחצי הפוליטיקאים מימין ומשמאל, הרבנים והרבנּות, התקשורת, ולעתים גם לבד מול הפרקליטות. בעניין לציבור משה גורלי מתאר, מפרש ומנתח את כהונת חריש כיועמ"ש ואת החלטותיו בפרשות שהסעירו את המדינה.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: חגית לרנאו
תיאור: הספר עבריינות ואכיפת חוק מיועד לכל מי שחפץ בידע אודות תחום הקרימינולוגיה, לאנשי מקצוע האמונים על אכיפת החוק ובמיוחד לאלה המתעתדים לעסוק בתפקידים מגוונים בתחום השיטור, במערכת המשפט ובמסגרות תקון. הספר חושף בפני קהל הקוראים הישראלי את היסודות התיאורטיים והתרבותיים של הדיון הציבורי והפוליטי אודות הגורמים לפשיעה ואופי התגובה החברתית כלפיה. פרקי הספר מבליטים את הקשרים בין תחום התיאוריות והידע המחקרי לבין תחום המדיניות, המתמקד ביחס החברה לעבריינות ולסטייה חברתית ובאמצעים החברתיים שפותחו, בתקופות שונות ובמקומות שונים, כדי להתמודד עמן.

השילוב בין תיאוריה ומדיניות מעניק לעיסוק בקרימינולוגיה אופי מעשי, הנוגע ישירות לבעיות יומיומיות המטרידות את רובנו. כך הופך המסע ההיסטורי והתיאורטי להזדמנות להכיר כלים עכשוויים להתמודדות חברתית עם תופעות של עבריינות ופשיעה. הספר גם מעגן את התיאוריות השונות במציאות הישראלית, תוך התייחסות לתוכניות אכיפת חוק המופעלות בארץ.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: רבקה ברוט
תיאור: הספר מבוסס על מחקר משפטי־היסטורי השוואתי שבמרכזו היחס של המשפט לתופעה של שיתוף פעולה של יהודים עם הגרמנים, בהליכים משפטיים שנערכו במחנות העקורים באזור הכיבוש האמריקני בגרמניה ובמדינת ישראל. זה ניסיון ראשון להמשיג את הקושי הנובע מכך שמשתף הפעולה פעל במרחבים שהמשפט הפלילי הליברלי מתקשה להכילם: מרחב בחירה מצומצם, נאשמים שפעלו מטעם מדינה פושעת ובתנאים של טרור שלטוני שפעל בדרכי רמייה, ומעל לכל, נאשם שהיה בעת ובעונה אחת קורבן ומבצע עבירות. באזור האפור מתמקד בניתוח נרטיבי של הטקסטים המשפטיים הקשורים לשתי השיטות המשפטיות, המשפט הקהילתי והמשפט המדינתי: פרוטוקולים וכללים משפטיים, עדויות ופסקי דין ממחנות העקורים, יחד עם דיוני הכנסת וּועדת החוקה חוק ומשפט, כתבי אישום, עדויות ופסקי דין בהליכים הישראליים. אליהם מצטרפים קטעי עיתונות בני הזמן, ממחנות העקורים ומישראל, וכל אלה יחדיו מאפשרים מבט מקרוב בדרכים שבהן עיצבו שורדי השואה את משפט משתפי הפעולה במחנות העקורים ובמדינת ישראל.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגבלמדא עיון - הוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה
מאת: מיכל שקד
תיאור: דורית ביניש היתה ראשונה ואחרונה. האישה הראשונה שכיהנה כפרקליטת מדינה וכנשיאת בית המשפט העליון, הנשיאה הראשונה שנולדה בישראל לפני המדינה, ואחרונת נשיאי "הדור השני" של שופטי העליון. היא פרשה ב-2012, וגם אחרי כעשור היא סמל ומודל לרבים.

המחברת, מיכל שקד, בוחנת את המורכבות המסקרנת של ביניש לאורך המסלול המקצועי שעשתה, תוך סקירה היסטורית וניתוח משפטי מקצועי של הפרשיות שבהן ביניש טיפלה ושפטה. ביניש היתה מימסדית, דגלה בשמרנות משפטית, האמינה במתינות ואיזון. אבל בפרשת השב"כ היא נלחמת בעוז נגד סגירת מכסה על רצח שבויים. היא מסרבת להגן על גירוש לא חוקי של אנשי חמאס ללבנון. מנהלת ביד רמה את משפט המחתרת היהודית. מתעקשת לחקור ולהעמיד לדין את אריה דרעי. הכל בהתעלמה מהמחירים שיגבו ממנה עמדותיה. פסיקותיה כשופטת נועדו לבצר את הדמוקרטיה ולהגן על חלשים. היא אוסרת להכות ילדים, פוסלת בית סוהר פרטי, פוסלת קיצוץ הבטחת הכנסה לעניים. כשהיתה נשיאה נלחמה באומץ - בודדה - על מעמד בית המשפט מול הסתות של פוליטיקאים, מתנחלים ושר משפטים עוין.

הביוגרפיה של דורית ביניש תהיה נדבך חשוב נוסף בסיפור הגדול שהולך ומסופר על תולדות המשפט ומערכת המשפט שלנו.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: גיא לוריא, עמיר פוקס, דפני בנבניסטי
תיאור: הצעה לסדר זו עוסקת במגבלות על סמכויות החירום של הממשלה במצב חירום הקבועות בחוק־יסוד: הממשלה, ובפרט בדרך הפיקוח של הכנסת על התקנת תקנות שעת חירום על ידי הממשלה. בשני העשורים האחרונים הלך ודעך השימוש הממשלתי בתקנות שעת חירום, במיוחד מאז קבע בית המשפט העליון בפסקי דין ב-1990 וב-1999, כי אין להתקין תקנות שעת חירום, אלא אם כן לא ניתן לפנות לחקיקה ראשית של הכנסת. בקרב משפטנים אף נשמעה הדעה כי הלכת בית המשפט העליון בעניין זה הפכה את תקנות שעת החירום לאמצעי כמעט תאורטי. גישה זו הופרכה עם פרוץ מגפת הקורונה בראשית שנת 2020, משום שבחודשים הראשונים של ההתמודדות עם המגפה עשתה הממשלה שימוש רב-היקף באמצעי חירום זה, השימוש הרחב ביותר מקום המדינה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: בני פורת, חגי שלזינגר
תיאור: חיבור זה נכתב פרקים-פרקים, בחורף תשפ"ג (2022), בעקבות הסערה הציבורית שעוררה היוזמה לשינוי מערכת המשפט. הוא נכתב בתחילה כשלוש חוות דעת נפרדות עבור ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, כל אחת על רכיב אחר של יוזמת לוין-רוטמן (מעמדם של היועצים המשפטיים; הוועדה לבחירת שופטים; ביקורת שיפוטית על דברי חקיקה). כעת קובצו חוות דעת אלה לכלל חיבור שלם, ואף עודכנו, בתקווה שהשלם גדול מסך כל חלקיו. אומנם חיבור זה מתיימר לבחון את היוזמה לשינוי מערכת המשפט לאור "גישת המשפט העברי", אולם הוא עושה זאת בידיעה שבין אלפי פוסקי ההלכה לדורותיהם אין בהכרח גישה מוסכמת אחת כי אם ריבוי דעות ומחלוקות. קשה אפוא לדבר בקול אחד בשם "המשפט העברי". עם זאת, בדברינו להלן השתדלנו להביא את הקולות המרכזיים ביותר בקרב בעלי ההלכה, המייצגים את הזרמים המרכזיים והדומיננטיים בקרב חכמי המשפט העברי ממזרח וממערב, בלי לבטל את מקומם של קולות הלכתיים אחרים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: ידידיה צ' שטרן, יובל שני
תיאור: מונח לפניכם ספר הפרשנות של חוק־יסוד: ישראל — מדינת הלאום של העם היהודי, שנחקק בשנת 2018. הספר, בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה ובעריכת מחברי רשימה זו, מציע פרשנות לסעיפי חוק־יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי (להלן: חוק־יסוד: הלאום, חוק הלאום, או חוק היסוד). את פרקי הספר חיברו בכירות ובכירי החוקרים של המשפט החוקתי בישראל, שקיבלו על עצמם משימה מורכבת - לקרוא את חוק היסוד כחלק ממארג החוקים והעקרונות המשפטיים המרכיבים את מערכת המשפט הישראלית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: דפנה ברק-ארז
תיאור: דפנה ברק־ארז היא שופטת בבית המשפט העליון. לא ניתן לדמיין משפט בלי בית משפט. ההליך השיפוטי מוציא מן הכוח אל הפועל את המשפט ומיישם אותו בחייהם של הצדדים. השפיטה היא מלאכה מורכבת שנועדה להוביל להכרעה שחשובה בראש ובראשונה לכל אחד מהצדדים להליך, אך למעשה יש לה השלכות החורגות מעניינם. ההכרעה השיפוטית מכוונת התנהגויות ויוצרת ציפיות ביחס להחלטות במקרים אחרים, בין השאר באמצעות קביעת תקדימים. לצד זאת, היא אף חושפת את הקשיים שמעורר המפגש בין הנורמות המשפטיות המופשטות והאתגרים של חיי המעשה.

מחשבות על שפיטה מציע נקודות מבט מגוונות ביחס לפרקטיקה של השפיטה ולאתגרים שהיא מציבה, בכל הנוגע לחתירה לצדק במשפט. בין השאר, נבחנות בו שאלות הנוגעות להגינות ההליך השיפוטי, ליחס בין הכלל לחריג, לדרכי הכתיבה וההנמקה של פסקי דין, לחילוקי דעות שיפוטיים ולפרשנות. בכך הוא פותח צוהר לדילמות המיוחדות לעבודת השפיטה ולהתמודדות עמן.
כרמל
מאת: בני דון-יחייא
תיאור: תורת דיני המשפחה הוא ספר תקדימי המקיף, לראשונה בישראל, את כול דיני המשפחה ומשמש מורה נבוכים למכלול הנושאים הקשורים לשדה הרחב של דיני האישות והזוגיות.

תורת דיני המשפחה הוא מדריך מעשי ושימושי הכתוב בצורת שאלות ממוקדות המזקקות את החוק ואת הפסיקה. בספר משובצות דוגמאות מפסקי דין המקנות מושג על מגוון אפשרויות הפסיקה הצפויות.

תורת דיני המשפחה מספק תשובות ברורות וממוקדות הן לעורכי דין בעבודתם והן לזוגות, שבעזרתו ינווטו טוב יותר את מעשיהם לקראת הנישואין או הזוגיות, במהלכם או בעת גירושין.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: לירון א. ליבמן
תיאור: כעשור ומחצה חלפו מאז מלחמת לבנון השנייה זרעה מוות והרס בישראל ובלבנון. אף שמאז לרוב השקט נשמר, המצב בגבולה הצפוני של ישראל נותר בלתי יציב. החלטת מועצת הביטחון 1701, שהייתה הבסיס לסיום המלחמה, יושמה באופן חלקי בלבד; חזבאללה לא פורק מנשקו, ולפי דיווחי מודיעין הארגון אף התעצם ;מלחמת האזרחים בסוריה החלישה את משטר אסד ושליטתו במדינה והעמיקה את דריסת הרגל בסוריה של איראן וחזבאללה. הסיכון של עימות נרחב בעקבות הסלמה של אירוע מקומי או החלטה מכוונת של חזבאללה או פטרוניו האיראנים הוא אפוא מציאותי.

על רקע זה המחקר המובא לפניכם מתאר את אתגרי המשפט הבינלאומי שישראל עלולה להתמודד איתם בתרחישים של עימות עתידי בצפון, וכיצד ניתן להיערך להם מראש.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: שמחה רוטמן
תיאור: תחילה, איש לא שם לב לחדשות המרעישות. עם הזמן, וככל שגדל תאבונו של בג"ץ לכוח, החלה המערכת הפוליטית להבין את חומרת המצב: לישראל יש "חוקה" שהכנסת לא חוקקה, ואדונה של החוקה הזו הוא בית המשפט העליון. הספר שלפניכם נוטל על עצמו משמה מורכבת וקשה: להאיר את קורותיה של המהפכה השיפוטית שחולל בית המשפט העליון, להסביר את נזקיה העצומים, ולחשוף היבטים חשובים בה שהקורא הישראלי אינו מודע להם.
הוצאת סלע מאיר
מאת: שמחה רוטמן
תיאור: בחדר קטן וסגור, שדיוניו חסויים יותר מדיוני הוועדה לאנרגיה אטומית, יושבים תשעה אנשים ומחליטים מי ימונו לשופטים בישראל. רוב נציגי הוועדה מעולם לא נבחרו על ידי הציבור, אך הם ישפיעו מהותית על דמותה של המדינה בעשורים הקרובים.

בספר חד וקולח מסביר חבר הכנסת שמחה רוטמן מדוע רפורמה באופן בחירת השופטים היא הכרחית. מהיכרותו רבת השנים עם הוועדה לבחירת שופטים הוא מציע ניתוח עדכני ובהיר המפרט את כשליה של השיטה הנוכחית: שופטים הבוחרים את חבריהם ומשכפלים את הגישה האקטיביסטית של בית המשפט, קומץ עורכי דין שהשפעתם גדולה פי מאה מכל אזרח אחר, מינויי קרובים, כללי ותק בבית המשפט המזכירים פלוגה מסייעת. רוטמן מציע מבחר פתרונות, המבוססים על עיקרון מרכזי אחד: העם צריך לבחור את שופטיו.
הוצאת סלע מאיר
מאת: אבי רובינשטיין
תיאור: כיצד קורה שאנשים בישראל נכנסים להליך רפואי פשוט ויוצאים ממנו נידונים לנכות קשה או אפילו היישר לחדר המתים? • אדם נכנס לקולונוסקופיה, מקבל זריקת טשטוש... ומפסיק לנשום.
• טעות של רופא בבית החולים ברישום התרופות, שלא תוקנה על ידי הרוקחים, רופא המשפחה או בבית 
  החולים, הביאה למותה של חולה לאחר ניתוח.
• במהלך לידה רופאים איחרו לזהות עובר הנמצא במצב של חוסר חמצן... הילוד נולד עם תשניק וסובל משיתוק
  מוחין.
• במקרה נוסף היה זה רופא בעצמו שנפל קורבן לרשלנות חבריו למקצוע שלא ערכו בדיקה פשוטה כמתחייב
  לאחר צנתור, ולא זיהו זיהום שהכניס אותו לתרדמת.

מקרים אלה ואחרים לא גרמו לרופאים להודות ברשלנותם, אבל בהחלט להיות יצירתיים בהמצאת תירוצים בהנחיית עורכי הדין שייצגו אותם בבית המשפט.

ספר זה חושף את המתרחש מאחורי הקלעים בבתי החולים ובבתי המשפט בישראל, ומציע דרכים להימלט מהסטטיסטיקה של נפגעי הממסד הרפואי, כיצד לפקוח עין ואיך לנהוג באופן הנכון מול הגורמים הרפואיים האמונים לשמור על חיינו ועל חיי הקרובים לנו. אחרי כשני עשורים בהם עבד כרופא נוירוכירורג, חצה ד"ר אבי רובינשטיין את הקווים, למד משפטים והחל לייצג נפגעי רשלנות רפואית. הוא נתקל בחומה בצורה ואטומה של מה שמכונה "שתיקת הרופאים" ונהפך באחת מקולגה לאויב בעיני חלקם. בספר זה הוא מתייג ומנתח, משפטית ורפואית, כמה מאירועי הרשלנות הרפואית החמורים שנדונים בבית המשפט. רובינשטיין מדגיש כי אין במלחמתו כעורך דין העוסק ברשלנות רפואית כדי לפגוע ברופאים וברופאות המשקיעים את נשמתם בעבודתם ועושים מלאכת קודש, אלא רצון לגרום למערכת הרפואית להפיק את הלקחים, ללמוד ולהשתפר. במאבקו הוא מבקש למנוע את אירועי הרשלנות הרפואית ככל שניתן.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: אנטונין סקאליה
תיאור: אנטונין סקאליה (1936–2016), בן למהגרים מאיטליה, היה שופט בית המשפט העליון של ארה"ב משנת 1986 עד מותו. לקובץ בשם החוק נלקטו ותורגמו מבחר מאמרי יסוד שלו, הרצאות ונאומים ודעות מיעוט או רוב בפסקי דין – המשרטטים תפיסת עולם משפטית מבוססת ובעלת נגיעה עמוקה למציאות הישראלית. כן מצורפת סקירה מקיפה של דמותו ומשנתו מאת ד"ר יהושע (שוקי) שגב.
הוצאת סלע מאיר
מאת: נעמה כרמי
תיאור: זכויות אדם תופסות מקום גדל והולך בשיח החברתי, המשפטי והפוליטי בארץ ובעולם. ספרה של נעמה כרמי פורש טיעון עקרוני ושיטתי החובק את הסוגיה של זכויות אדם ומעגן את הדיון בדוגמאות קונקרטיות כדי להיטיב להבהיר נושא מורכב זה. הספר מציג באופן מעמיק ובהיר את הרעיון של זכויות אדם, תוך כדי כך שהוא עומד על מקורן ההיסטורי והתפתחותן, טבען המושגי-פילוסופי, ההבדלים בינן לבין זכויות או תביעות אחרות והקשר בינן לבין חובות. הספר מנהיר את המאפיינים וההיבטים השונים של זכויות אדם: הוא מבחין בין סוגים שונים שלהן, מנתח את אופיין האוניברסלי ואת שאלת הגבלתן, דן בערכי היסוד העומדים בבסיסן ובוחן את עיגונן המשפטי. המדף העברי עני מאוד בספרות תאורטית על זכויות אדם, שכן הכתיבה הקיימת התמקדה בעיקר בניתוח משפטי. ספר המבוא שלפניכם בא למלא את החסר ולתת לקוראים ידע בסיסי נחוץ בתחום מתפתח ומלהיב זה, יחד עם הזמנה להעמקה נוספת ולמבט ביקורתי על רעיון שאינו רק עיוני אלא בעל פוטנציאל רדיקלי לחולל שינוי חברתי.
רסלינג
מאת: מיקי זר
תיאור: הזכות לפרטיות אינה רק פרי התפתחות היסטורית, כלל משפטי או נגזרת מעשית מתיאוריות על הגנת היחיד וצרכיו האינטלקטואליים והפסיכולוגיים: זו זכות הנוגעת למקומו של הפרט בחברה, ועל כן היא פוליטית מיסודה. לאורך ההיסטוריה עמדה הזכות לפרטיות במוקדן של מלחמות פוליטיות מתמשכות על שליטה, חירות וידע: מול כוחות התומכים בתרבות של מעקב ובפרקטיקות המאפשרות את צמיחתה, עומדים כוחות המבקשים להגן על הפרטיות ועל כן מתנגדים להסדרה ולהטמעה של טכנולוגיות מעקב. ספר זה, המשלב אלמנטים מתחומי המשפט, התיאוריה הפוליטית והסוציולוגיה של הטכנולוגיה, מבקש להציע סדר יום מחקרי חדש לדיון בפרטיות דרך הפריזמה של הדרמה הטכנולוגית המתחוללת בזירת המידע, ובעיקר באינטרנט. בדרך למימושה הפוליטי של הזכות לפרטיות, הדרמה הטכנולוגית מציבה על הבמה שני כוחות מנוגדים: מחד גיסא שחקנים רבי השפעה הפועלים להטמעת הנורמות החברתיות המאפשרות מעקב ותומכות בו; מנגד, כוחות לא מבוטלים הנאבקים להציב מחסומים להתבססותה של חברת המעקב. חלק מהמתנגדים פועלים במסגרות ממוסדות, תוך שימוש בכללי המשחק המקובלים, ואילו אחרים פועלים במסגרות לא ממוסדות. לצד טקטיקות פעולה כמו סירוב לתת טביעת אצבע במקום העבודה, שבירת מצלמות מעקב או חבישת מסכות המונעות זיהוי באמצעים ביומטריים, הספר דן באסטרטגיות פעולה והתנגדות כגון יצירת מערכות משפטיות וטכנולוגיות המאפשרות פעילות מקוונת אנונימית, או הדלפת מידע מסווג על שימושים שלטוניים ומסחריים בטכנולוגיות מעקב. הספר מציע מסגרת תיאורטית המאפשרת ללמוד ולהבין פעולות של התנגדות למעקב בהקשר הפוליטי הרחב של זירת המידע.
הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפהפרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: צ’זרה בקריה
תיאור: מעטים החיבורים שאפשר לזקוף לזכותם שיפור מיידי ורחב היקף במצבו המוסרי של האדם ואין עוררין על כך שהספר על פשעים ועל עונשים מאת צ'זרה בקריה (1738-1794) ראוי להימנות עמם. בשנת 1764 בה פורסם חיבור חלוצי זה, בקריה היה עדיין צעיר ואלמוני בן למשפחה אריסטוקרטית אך דלת אמצעים מן העיר מילאנו. ועם זאת ספרו דק הגזרה, הקורא לשינוי פניו של המשפט הפלילי, עורר עד מהרה תהודה עצומה בכל רחבי היבשת ומעבר לה. רעיונותיו של בקריה ובעיקר הביקורת הנוקבת שמתח על עונש המוות, על השימוש בעינויים ועל העוולות הממסדיות של ההליכים הפליליים החשאייים, הותירו רושם עמוק על אנשי הרוח, מלומדים ומהפכנים בני התקופה ושליטים נאורים מיהרו לתרגמם לרפורמות מרחיקות לכת במערכות אכיפת החוק והענישה בארצותיהם.ואולם, בצד תרומתו המעשית המבורכת לצמצום הסבל האנושי, לספרו של בקריה נודעה גם חשיבות אינטלקטואלית רבה: הוא ניסח בתמציתיות ובשיטתיות עקרונות יסוד של הנאורות, העניק מהשראתו לאסכולה הפילוסופית של התועלתנות וסלל את הדרך למדע הקרימינולוגיה ולשיטת הניתוח הכלכלי של המשפט-תחומי מחקר שהעוסקים בהם רואים בבקריה אב מייסד.
הוצאת שלם
מאת: רחל ארידור-הרשקוביץ, תהילה שוורץ אלטשולר
תיאור: פעיל איכות סביבה מתבטא בחריפות בתקשורת בעניין אוזלת היד, לכאורה, של תאגיד ציבורי למִחזור, ובתגובה נתבע על ידי התאגיד בטענה שדבריו הם לשון הרע. צרכנית מזהירה בפייסבוק שלא לקנות מנשא לתינוקות של חברה מסוימת ומוצאת את עצמה נתבעת בתביעת לשון הרע. אזרח מפרסם בפייסבוק סרטון שבו נראה שוטר נוהג באלימות, לכאורה, נגד אזרח שסירב להזדהות בפניו בפארק ציבורי, ונאלץ להתגונן בתביעה שהגיש נגדו השוטר. תביעות השתקה הן תביעות שכל מטרתן למנוע פרסום ביקורת של עיתונאים או אזרחים ולהשתיק דיון ציבורי. העולם הדיגיטלי מאפשר התבטאות חסרת גבולות כמעט במרחב הציבורי המקוון והפצה ויראלית של תכנים, העלולות לגרום נזק למושאי ההתבטאות. עם זאת, הגשת תביעות דיבה לא מוצדקות, שכל תכליתן היא להרתיע דוברים מתוך שימוש ביתרון הכוח והכסף, היא תופעה הולכת ומתעצמת בעשור האחרון. תופעה זו פוגעת פגיעה קשה בזכות לחופש הביטוי, והיא עלולה להוביל להסתרת מידע שיש עניין ציבורי משמעותי בפרסומו. מחקר זה מבקש להציג אפשרויות למזעור תופעת תביעות ההשתקה ולאיזון מחודש בין חופש הביטוי והזכות להשתתף בשיח הציבורי בלא חשש, לבין ההגנה על כבוד האדם ועל שמו הטוב. המחקר סוקר את מאפייניהן המרכזיים של תביעות ההשתקה, את הסכנות הטמונות בהן למשטר הדמוקרטי, ואת הפתרונות שהוצעו או יושמו נגדן בספרות המחקר ובמדינות בעולם. המחקר גם מציע סל כלים של תיקוני חקיקה ותפיסות שיפוטיות, וכן מדיניות פיצוי, שנועדו להתמודד עם הסוגיה המורכבת הזאת.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עירית נגבי
תיאור: בדור האחרון התחוללה מהפכה בדיני האונס בישראל והתחזקה באורח דרמטי ההגנה המשפטית על כבודן של נשים, חירותן ושלומן. בחוק נקבע שנדרשת הסכמה חופשית מצד האישה ליחסי מין ושאסור לנצל יחסי מרות להשגת הסכמה כזאת. כמו כן נסללה הדרך להרשיע באונס, גם כאשר הגבר לא השתמש בכוח והאישה לא התנגדה התנגדות אקטיבית. אולם ספרה של עירית נגבי מוכיח בעליל שאין די בחקיקה מתקדמת כדי לשנות ולעקור תפיסות שוביניסטיות וסקסיסטיות מושרשות, גם לא מצמרת מערכת המשפט הישראלית. בספר נחשפות ללא רחם ההטיות נגד נשים והדעות הקדומות כלפיהן בפסיקותיו של בית המשפט העליון כשהוא דן במשפטי אונס. עירית נגבי קוראת את הטקסטים של השופטים כפי שקוראים ספרות. להבדיל מהניתוח המשפטי הקונבנציונלי של פסקי דין, המתמקד בנימוקים הפורמליים, נגבי מנתחת את הסיפורים שמגוללים השופטים על אודות אירוע האונס, את נקודת המבט שממנה מסופר האירוע, את אפיון הדמויות, את הייצוג של הנאנסת לעומת זה של האנס, את האמצעים הרטוריים, את בחירת המילים ואת הסגנון בכללותו. הודות לניתוח הזה עמדות הרקע של השופטים בנוגע ליחסי גברים ונשים מציצות מעבר לכתפיהם של הנימוקים המשפטיים הגלויים, ולא אחת אף חותרות נגדם. מושגי הנשיות, הגבריות והמיניות, כפי שהם משתקפים מבעד לטקסטים של פסקי הדין, מגלים מה באמת עמד מאחורי ההחלטה השיפוטית. בחשיפה הנוקבת הזאת של עמדות השופטים יש כדי להסביר את הקלות הבלתי נסבלת שבה נוהגים לעתים באנסים, כמו גם את תחושתן של נשים רבות שהן הופקרו על ידי מערכת המשפט.
רסלינג
מאת: ליאת קוזמא
תיאור: לנוכח בית הדין השרעי עוסק באפשרות לשינוי חוק המעמד האישי למוסלמים בישראל. השאלה שעומדת בבסיסו היא מדוע חוק שנחקק בשלהי תקופת האימפריה העות'מאנית שריר וקיים בישראל של היום, בעוד שבמדינות כמו מצרים, ירדן ומרוקו הוא עומד לדיון ציבורי ואף חלו בו שינויים בעשורים האחרונים. חלקו הראשון של הספר עוסק בהיסטוריה של חוק המעמד האישי מאז ימי האימפריה העות'מאנית ועד ימינו. המאמרים בחלק זה עוסקים בשאלה האם תמורות במעמדן של נשים דורשות שינוי תחיקתי או שמא עליהן להתבצע כחלק מהפרקטיקה של בית הדין, שאכן משתנה בעשורים האחרונים. חלקו השני של הספר עוסק במעמדן ובמאבקיהן של נשים בתורכיה, באיראן ובמרוקו. באיראן ובמרוקו מאבקן של נשים טומן בחובו פרשנות מחודשת של החוק האסלאמי, ובשתי המדינות ישנם אנשי דת התומכים בדרישותיהן. במרוקו זכה מאבק זה להישגים לא מבוטלים, אבל לעומת זאת מובילותיו באיראן נשלחו למאסר. תורכיה, אשר כביכול פתרה את הקונפליקט בין דת לזכויות נשים על ידי כינונה של חקיקה אזרחית לנישואים וגירושים, דחקה את המערכת הדתית אל המרחבים הלא פורמליים והותירה נשים הנישאות בנישואים דתיים ללא הגנה. חלקו השלישי של הספר כולל מאמרים על נשים הפונות לבית הדין השרעי, על נשים גרושות בחברה הפלסטינית בישראל ועל יחסה של מערכת המשפט הישראלית לוויתור של נשים על זכויותיהן בירושה. חלק זה בוחן עד כמה המנהג, יחד עם החוק השרעי וחוקי מדינת ישראל, פועלים לדחיקתן של נשים לשוליים הכלכליים והחברתיים. אסופת מאמרים זו, פרי שיתוף פעולה בין היסטוריונים, סוציולוגים ומשפטנים, אינה מספקת תשובות אלא פותחת כיוונים לבחינה ולעיון. היא מעלה את השאלה מהו אופי השינוי התחיקתי והנורמטיבי אשר יש לחולל בישראל על מנת ליישב את מעמדן של נשים עם עקרונות השוויון הנגזרים מהאמנות הבינלאומיות שישראל חתומה עליהן.
רסלינג
מאת: ענת שטרן
תיאור: מלחמת העצמאות העמידה את היישוב היהודי במבחן שאין קשה ממנו. לצד הלחימה, המאבק וסיפורי הגבורה החלו להגיע כבר בראשית המלחמה ידיעות על גל עבריינות בקרב האזרחים והלוחמים. דוד בן־גוריון המזועזע דרש דו"ח חקירה מיוחד בנושא. ההמלצה המרכזית של הדו"ח שהוגש לו במרס 1948 היתה לכתוב 'פרוצדורה משפטית בהירה ויעילה' שתשרת את הכוחות הלוחמים.

הספר לוחמים במשפט עוסק בהקמתה של הפרוצדורה המשפטית ובהפיכתה למערכת השיפוט של צה"ל תוך כדי סערת המלחמה. המחקר מנתח את יסודות המשפט הצבאי בישראל ונע בין מספר ממדים: בין החוק הרשמי לבין יישומו בפועל; בין תהליך כתיבת החוקים לבין הקמת מוסדות השיפוט; בין הטיפול בעבריינות בתוך הצבא, לבין התמודדות המערכת עם פשיעה בקרב החברה האזרחית. לצד סיפור כתיבתו של החוק הצבאי והקמת השירות המשפטי שלימים יהפוך לפרקליטות הצבאית, הספר מנתח מאות תיקים משפטיים שנפתחו לעיון לראשונה מאז מלחמת העצמאות. מהתיקים המשפטיים של לוחמי החטיבות העוסקים בביזה, עריקה, סרבנות מצפון, השתמטות ועבירות משמעת עולה דמותה של החברה היישובית, על אתגריה והנורמות שהתפתחו בה הכוללים ערבות הדדית וקולקטיביזם לצד הדרה וענישה חברתית אשר חלקם מתקיימים עד היום בצה"ל. המחקר מצביע על הקשר ההדוק בין צבא וחברה בישראל מראשיתה, והעיון בהתפתחות המשפט הצבאי משמש ככלי לבחינת הנורמות של היישוב היהודי במעבר בין יישוב למדינה ובין מיליציה לצבא סדיר, ומתווה תיקוף אלטרנטיבי למלחמת העצמאות הנשען על פרספקטיבה תרבותית־משפטית.
יד יצחק בן-צבי
מאת: ליאת יוספסברג בן-יהושע, דניאל שפרלינג, עמליה רן
תיאור: ספר זה פותח צוהר אל סוגיות בוערות ואל מחלוקות משפטיות ואתיות מעולם המידענות האקדמית וכן אל חזית המחקר בתחומים אלה. הסוגיות הנדונות בספר מעסיקות מרצים וחוקרים במוסדות להשכלה גבוהה ואת כל הנוטלים חלק בעשייה הרחבה יותר של הפרסום האקדמי, לרבות עורכים, שופטי עמיתים, סטודנטים לתארים מתקדמים ועוד. עולמם המקצועי של רובם כולל שילוב תובעני בין הוראה ומחקר ומציב אתגרים המשותפים לחוקרים ולמרצים בכלל המוסדות להשכלה גבוהה. במסגרת השיח על אודות הדילמות האתיות בעולם המידענות, אנו סבורים כי קיימות דרכים שעשויות לתרום לצמצום אפקט הפניקה שהן יוצרות. בספר מוצגות דרכי ההתמודדות עם הדילמות הללו, האתגרים הנוגעים להן והפתרונות האפשריים בעולם האקדמיה והפרקטיקה.
מכון מופ"ת
מאת: גיא לוריא
תיאור: במרץ 2020, על רקע התפשטות מגפת הקורונה, פעל שר המשפטים לצמצום פעילות בתי המשפט. כפי שיפורט בהצעה לסדר זו, הסמכויות שניתנו לשר המשפטים בחוק ובתקנות שהתקין, וכן אופן הפעלתן, פגעו בעצמאות המוסדית של בתי המשפט או לכל הפחות באמון הציבור בקיומה של עצמאות זו, וכך באיזונים ובבלמים בין הרשויות. בהתבסס על תובנות מספרות המחקר התיאורטית וההשוואתית, בהצעה לסדר זו אראה כי יש לפעול למימוש עקרונות העצמאות השיפוטית והאחריותיות השיפוטית במינהל בתי המשפט בזמן חירום מתוך שמירה על האיזונים והבלמים בין הרשויות; בפרט יש להקפיד על הפרדה ברורה בין הסמכות להכריז על מצב חירום ובין הסמכות לצמצם את פעילות בתי המשפט בגין מצב החירום הזה, ובאשר לשתיהן חיוני לקבל את הסכמת ראשי הרשות השופטת למהלכים. יש לפעול לא רק למימוש העקרונות האלה בפועל אלא גם לשקיפות במימושם.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אלדד פלד
תיאור: “צה”ל מפקיד בידי חיילים ומפקדים אחריות לחיי אדם, לאמצעי לחימה, למשימות מבצעיות ולשגרה, שאין כדוגמתה באזרחות, ובהתאם לזאת מצפה למשמעת ולקיום החוקים ואוכף אותם. צה”ל באמצעות מצ”ח מקיים פעולות חקירה באופן יזום ושוטף, כאשר ישנו דיווח על עבירה או כאשר מתרחשת תקלה, והפרקליטות הצבאית ורשת מבתי הדין הצבאיים עונשים מחמירים, ואלו, על פי הלכה שקבע בית המשפט העליון, נענים לדרישה ומחמירים בענישה.” (מתוך הספר) ספר זה מקיף מגוון רחב של נושאים בתחום החוק בצבא אשר ראוי שכל חייל ומפקד בצבא יכירו, והוא מהווה מדריך מעשי לחייל כיצד להימנע מעבירה על החוק ומהסתבכות בהליך פלילי במציאות המורכבת של השירות.
ספרי ניב
מאת: יוסף ויצמן
תיאור: בספרו "סיפורי אולם המשפט" מתרגם עו"ד ויצמן את עולמו המשפטי-מקצועי לספורים קצרים ומהנים הכתובים בשפה שווה לכל נפש. מטרת הספר היא להגיש לציבור הרחב פסקי דין חשובים ומיוחדים אשר יש בהם כדי לעניין כל אחד ואחת בכל תחום.
ספרי ניב
מאת: דוד מנדס-נשיא
תיאור: הבריאות שלנו היא נכס יקר. אנחנו לרוב לא נותנים עליה את הדעת כלל, כאילו היא עניין מובן מאליו. אבל החיים מלאי הפתעות – פציעות, תאונות ומחלות – שמאלצות אותנו לפגוש במערכת הרפואית ולהזדקק לה. איך נגיע אל המפגש הזה עם המערכת הרפואית: תמימים? משליכים עליה את יהבנו? מסירים את אחריותינו לבריאותנו? סוגדים לרופאים שמטפלים בנו? שאלה זו עלולה להיות בעלת השפעה מכרעת על עתיד חיינו.

בספרו מי מפחד מרשלנות רפואית? פורשׂ בפנינו דוד מנדס־נשיא בשפה עשירה ומדויקת מנסיונו העמוק, הרחב וארוך השנים כמנתח בכיר וכמנהל מחלקה ומרכז לניתוחים אורתופדיים, מקרים דמיוניים בהשראת המציאות כסיפורי מקרה דרמטיים ושוזר בין המקרים דיונים של קבוצת חברים.
סיפורי המקרה נותנים לנו מושג חשוב על אופן ההתנהלות של המערכת, על חמשת החטאים בהתנהלות רשלנית בטיפול בחולים שגוררת את הרופאים אל מדרון חלקלק, על הקלות שבה סיבוכים יכולים להתרחש ועל דרכם של רופאים בניהול  מצבים כאלו.

למרות המושגים הרפואיים המופיעים בו שפת הספר שווה לכל נפש, וכל אדם יכול להיתרם רבות מהמידע ומהעצות שהמחבר משיא לקוראיו.
ספרי ניב
מאת: מאירה וייס
תיאור: על גופתם המתה הוא הספר הראשון בעברית אשר דן בהיבטים החברתיים והתרבותיים של השיח והפרקטיקה במרכז הלאומי לרפואה משפטית בישראל, באבו כביר. הציבור הישראלי נחשף לרפואה המשפטית בעיקר דרך סדרות טלוויזיה זרות, כשבתוך כ-45 דקות מגלים הרופאים המשפטיים בוודאות את סיבת המוות או את זהות הגופות האלמוניות. הציבור הישראלי למד על המכון גם דרך העיתונות הישראלית שהתייחסה למכון מחד גיסא כגיבור-על בתקופות של פיגועים, ומאידך גיסא כשודד האיברים הגדול. בכל אלה נדון המכון כישות מבודדת מהחברה שבתוכה הוא ממוקם. לעמת זאת, ספרה של מאירה וייס דן בפעילותו של המכון כפועל יוצא של היותו חלק מהחברה הישראלית. כל אחד מפרקי הספר דן בפרשיה חברתית אחרת ובתפקידו של המכון ביחס אליה. הפיגועים, הטיפול והזיהוי של גופותיהם של חיילים, זיהויים של "ילדי תימן", קצירת גופות ללא הסכמה מדעת, רצח נשים יהודיות ולא-יהודיות, מהגרי עבודה, קביעת סיבת המוות של הילד הפלסטיני חילמי שושה, נתיחתם של "מחבלים" פלסטינים, השיח על הנתיחה של יצחק רבין – כל אלה ועוד נדונים בספר הנוכחי, והם מיוחסים לתהליכים חברתיים ותרבותיים אשר מאפשרים את השיח והפרקטיקה של המכון. על גופתם המתה מבוסס על מחקר אנתרופולוגי שארך מספר שנים, אשר כלל שהייה ותצפית משתתפת במחלקות השונות של המכון (חדרי נתיחות, משרד קבלת משפחות, מעבדה ביולוגית), ראיונות עם צוות המכון ועם מי שקשורים למכון (בכירים במז"פ, מנהלי בנק העור בבית חולים הדסה) וניתוח מסמכים. הספר רווי בציטוט חלקים גולמיים מיומני השדה של המחברת, לצד תיאור התמודדותה האישית עם עריכת מחקר אנתרופולוגי במכון לרפואה משפטית.
רסלינג
מאת: אריאל פינקלשטיין
תיאור: על פי שיטת המשפט הישראלית יש לכל עדה דתית המוכרת על ידי המדינה סמכות שפיטה בעניינים של מעמד אישי של האזרחים, כדוגמת נישואין וגירושין, ירושה ואימוץ. בהתאם לשיטה זו, בתי הדין הרבניים הם הערכאה השיפוטית הדתית עבור היהודים במדינת ישראל. עיקר השיח הציבורי והמחקרי בישראל בנושא בתי הדין הרבניים עוסק בסוגיות נורמטיביות כמו חופש הנישואין והגירושין, מעמד האישה וסרבנות גט. מחקר זה בוחן את תפקודם של בתי הדין הרבניים מנקודת מבט אחרת – זו של המינהל הציבורי, והוא עושה זאת באמצעות בדיקה מדוקדקת של שני מוקדי פעילות:
שירות דת – יעילות, אפקטיביות ואיכות שירות; וערכאה שיפוטית – שמירה על נורמות שיפוטיות )ובכללן קיום סדרי הדין(, התנהלות ראויה של דיינים ושמירה על זכויות הנידונים. מן המחקר עולים ממצאים מעורבים: בצד התקדמות ממשית של בתי הדין הרבניים בשני העשורים האחרונים בתפקידם כמעניקי שירות דת מתגלה תמונת מצב מטרידה באשר לתפקודם כערכאה שיפוטית. ניתוח מדוקדק של הכשלים בנושא זה מוביל לשורת המלצות שמטרתן לשנות את דרך הפעולה של בתי הדין הרבניים כך שהם יפעלו בהלימה עם מעמדם כערכאה שיפוטית במדינה דמוקרטית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יניב רוזנאי
תיאור: מאז "המהפכה החוקתית" ניצבת שאלת הביקורת החוקתית בבית המשפט במוקד דיון ציבורי, אקדמי ופוליטי. מחקר זה בוחן את ההתפתחות הגלובלית של הביקורת החוקתית, את הכתיבה התאורטית בנושא ואת המודלים הקיימים בעולם כדי לענות על השאלות שלהלן: מהו המודל הראוי לישראל? באיזה הרכב ראוי לפסול חקיקה של הכנסת? האם יש מקום לאמץ "פסקת התגברות"? האם ראוי לשנות את שיטת בחירת השופטים או לצמצם את זכות העמידה בבג"ץ? מחקר המדיניות מציע מודל חדש לביקורת חוקתית בישראל שלפיו סמכות הביקורת החוקתית תעוגן מפורשות אך תיוחד לבית המשפט העליון. עיצוב מרכיבי הסמכות ייצור איזון כוחות חדש בין הרשויות באופן שיאפשר לבית המשפט לבצע את תפקידו אך להפעיל את סעד בטלות החקיקה – "נשק יום הדין" – רק בהרכב מורחב של לפחות תשעה שופטים ורק כאשר יש הסכמה רחבה ברוב מיוחד של שני שלישים מתוך ההרכב המורחב. בהיעדר רוב מיוחד יוכל רוב רגיל להכריז על "אי־התאמה חוקתית" ולהחזיר את החוק לדיון בכנסת.  הצעה זו עדיפה ממודלים אחרים מסוג "פסקת התגברות" או "אי־שפיטות" של נושאי דת ומדינה. בהיעדר מנגנוני איזון ובלימה מספקים יש לשמור על ביקורת חוקתית כשכבת הגנה הכרחית על חוקי היסוד וזכויות האדם.

המודל המוצע מבקש לקדם דיאלוג בין הרשויות, לחזק את מנגנוני ההגנה והכיבוד של זכויות בהליך הפוליטי וליצור איזון עדין בין ביקורת שיפוטית מיטיבה ועצמאית ובין כיבוד השחקנים הפוליטיים אשר להם הלגיטימיות הדמוקרטית והם הנושאים באחריותיות.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יעל ויזל, מרדכי קרמניצר, עדנה הראל פישר, אורי הס רהב
תיאור: התופעה שבמסגרתה אנשי ציבור הנתונים בחקירה משטרתית הנוגעת לתפקידם הציבורי בוחרים לשמור על זכות השתיקה מציפה מתח בין אחריותם הציבורית לתת דין וחשבון על מעשיהם, מחד גיסא, לבין זכויותיהם כחשודים מן השורה, מאידך גיסא. כאנשי ציבור מצופה מהם לשאת באחריות ואחריותיות לפעולותיהם ולפעול בשקיפות, בעוד שכנחקרים הם נהנים מהזכות להימנע מהפללה עצמית, המעוגנת כחלק מהזכות החוקתית להליך הוגן, ומאפשרת לנחקר להימנע ממסירת מידע שעלול להוביל להפללתו. החלטות של נבחרי ציבור בשנים האחרונות לבחור בשתיקה עוררו ביקורת ציבורית עזה.

נראה כי לנוכח היחלשות הנורמה הציבורית והבעייתיות הכרוכה בשתיקתם של אישי ציבור בחקירה, יש לאמץ פתרון חקיקתי שיחייב אנשי ציבור לבחור בין זכות השתיקה בחקירה לבין המשך הכהונה בתפקיד הציבורי.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: שוקי פרידמן
תיאור: סטטוס קוו הוא המונח השגור לתיאור יחסי הדת והמדינה בישראל, וסיפורו הוא סיפור היחסים הללו. אותו סטטוס קוו עשוי מרשת סבוכה של הסדרים דה יורה ודה פקטו בתחומי חיים שבהם יש מפגש, חיכוך או התנגשות בין הדת היהודית ובין המדינה. השימוש בו לתיאור ההסדרים בין דת למדינה כל כך נוח עד שברבים מן ההסכמים הקואליציוניים הוא מופיע כמגדיר את יחסי הדת והמדינה ואת מחויבותה של הממשלה החדשה לשמר אותו. עם קום המדינה ובשנים הראשונות לקיומה כוּננו ההסדרים שיצרו ועיצבו את הסטטוס קוו הראשוני. מאז חלה שחיקה בהסדרים הללו, והם השתנו ללא הרף.
מחקר זה מביא לראשונה במסגרת אחת את תולדות הסטטוס קוו בסוגיות המרכזיות ביחסי דת ומדינה בישראל וממחיש את היותו כלי ריק. המחקר מציע הסברים לשחיקה בסטטוס קוו ומתאר את הניסיונות להסדרת יחסי הדת והמדינה בישראל ואת כישלונם. הטענה המרכזית היא שבמקום הסטטוס קוו השחוק יש לכונן הסדרים קוהרנטיים. גם אחרי 70 שנות מדינה, יחסי הדת והמדינה הם זירה להתגוששות בלתי פוסקת בין זרמים וקבוצות בחברה הישראלית. מחקר זה מעניק לעוסקים בתחום ולכל מי שמתעניין בסוגיות דת ומדינה נקודת מבט רחבה על העבר וההווה ועל העתיד האפשרי של יחסים סבוכים אלו.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: גדעון ספיר
תיאור: בשנת 1992 קיבלה הכנסת שני חוקי יסוד העוסקים בזכויות אדם - חוק יסוד: חופש העיסוק, וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו - במהלך שזכה לכינוי "המהפכה החוקתית". מאז ועד היום אין במדינת ישראל רגע דל. בית המשפט העליון קבע בספיקתו כי חוקי היסוד הניחו תשתית לחוקה המשמשת בסיס לביקורת שיפוטית של חוקים ולפסילתם במקרים מתאימים. התפתחויות מרעישות אלה משנות את מאזן הכוחות הפוליטי בישראל ומעוררות ויכוח ציבורי נוקב. ספר זה מבקש להציע הערכה ביקורתית של תהליכים אלה ושל השלכותיהם העתידיות. הספר נחלק לשני חלקים: החלק הראשון עוסק בתיאור והערכה של המהלך החוקתי בישראל מקום המדינה ועד היום, תוך הדגשת השלכותיה החשובות של המהפכה החוקתית; החלק השני צופה פני עתיד ובוחן כמה חלופות אפשריות להשלמתו של המהלך החוקתי. הספר מיועד לקוראים המשכילים המתעניינים בחיים הציבוריים במדינת ישראל, ולאו דווקא למשפטנים או לאנשי מדע המדינה בלבד.
הוצאת אוניברסיטת בר אילןמשכל (ידעות  ספרים)הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה
מאת: שי לביא, שי בריל, חיים חזן, יסכה כהן-מנספילד
תיאור: עם התארכות תוחלת החיים, נעשה גם סוף החיים – אותו פרק זמן של קיום מוגבל וכאוב של דעיכה עד הקץ הבלתי נמנע – לשלב צפוי בחייהם של רוב האנשים, והוא מעלה שאלות חדשות בתחומים רפואיים וחוץ־רפואיים. הספר סוף החיים - רפואה, משפט ותרבות בישראל לנוכח פני המוות, שהוא תוצאה של פעילות מחקרית רב־תחומית, מבקש לקדם את הדיון הציבורי בסוף החיים באמצעות מאמרים העוסקים בשלל שאלות רפואיות, משפטיות ותרבותיות. האם הרפואה הקונבנציונלית, הממוקדת בהצלת חיים, ערוכה להתמודד עם סוף החיים? כיצד עשויים "מלווים רוחניים" לסייע בהתמודדות עם המוות? האם יש דרך "נכונה" לקבל החלטות טיפוליות בקרוב משפחה חולה? מדוע אפוטרופסים בדרך כלל בוחרים שיקיריהם יוזנו בהזנת צינור אף על פי שהיא לא מעלה את תוחלת החיים ואת איכותם? מהי סדציה פליאטיבית ובמה היא שונה מהמתת חסד? כיצד השתנתה בחברה הישראלית תפיסת המוות מרצון בסוף החיים? האם ראוי להנציח חשבון פייסבוק של הנפטר אחרי מותו? איך קביעת רגע המוות בישראל קשורה להשתלת איברים? האם לספר לאנשים עם דמנציה על מות יקיריהם? שאלות אלה ואחרות תורמות להרחבת השיח על סוף החיים, ושופכות אור על הרבגוניות של מופעי המיתה בישראל, שאינה מתמצה רק בארוע המוות, אלא היא חלק בלתי נפרד ממהלך החיים של הנוטה למות ושל אלה הסובבים אותו.
הקיבוץ המאוחד
מאת: גיל סיגל
תיאור: האם ראוי להתיר הסדרי "אם פונדקאית"? למה אסור למכור איברים? איך אפשר "למות בכבוד"? האם מותר לבחור את מין היילוד?

ביו-אתיקה מודרנית עוסקת בשאלות כגון אלה ודנה בהיבטים האתיים של חידושי המדע והרפואה, שתוצאתו פרושׂה בהסדרי המשפט הרפואי (דברי חקיקה, ופסיקת בתי המשפט). המענה לשאלות אלה משקף עמדות חברתיות, דתיות, היסטוריות ופוליטיות, ולכן יש בו כדי להדגים את השונות שבין חברות ותרבויות.
מתוך כך עולה השאלה האם לביו-אתיקה ולמשפט הרפואי בישראל יש צביון ייחודי?
מה מייצג באותנטיות את ה"ישראליות"? מהו מקור ומהו חיקוי של הכרעות בחברות אחרות?

מיזם ביו-אתיקה "כחול לבן" מבקש לאתר ולפצח את המרכיב הישראלי בהכרעות הביו-אתיות בישראל – מדינה רב-דתית, רב-תרבותית, ובו בזמן "יהודית ודמוקרטית" בהגדרתה החוקתית. הספר פונה לציבור רחב של קוראים ומצייר לראשונה תמונה רחבה וכוללת של התפיסה העכשווית בביו-אתיקה בישראל. כותבי הפרקים הם מומחים בתחומי המשפט, האתיקה, ומדיניות ציבור בתחומי הבריאות והרפואה, והם מייצגים מבחר עמדות חברתיות, דתיות ומקצועיות.
מאת: אליעזר ויצטום, אלכסנדר גרינשפון, יעקב מרגולין
תיאור: הספר פסיכיאטריה משפטית בישראל, הראשון בתחומו בשפה העברית, עוסק נקודות המפגש הרבות שמתקיימות בין עולם הפסיכיאטריה לעולם המשפט: מישור הפלילי, במישור האזרחי, בפיקוח ובבקרה של בית המשפט על עבודתם ל הפסיכיאטרים, וכן בסיוע שנותן הפסיכיאטר לבית המשפט בדרך של חוות- דעת המקצועית. חלק מנקודות המפגש הללו מתעוררים גם חיכוכים והבדלי דעות, שכיחים לגיטימיים כשלעצמם, שמקורם בהבדלים הטבועים במהותן השונה של שיטות חשיבה בפסיכיאטריה ובמשפט. עם זאת, הם גורמים לביקורת על עולם פסיכיאטריה, וזו מביאה לעתים לתחושות של תסכול וחוסר אונים בקרב הפסיכיאטרים. לעתים אף נראה כי הפסיכיאטרים והמשפטנים דוברים בשתי שפות שונות. ספר זה נערך ונכתב מתוך מגמה לקרב בין שני המקצועות, והוא נועד לפתוח בפני הקורא צוהר עדכני על היבטים שונים בתחום הפסיכיאטריה המשפטית בישראל. פרקי הספר דנים במושגי יסוד, בנושאים ייחודיים ובנושאים הקשורים בכשירות נפשית ובתיוג חברתי, וכן במספר סוגיות אבחוניות וטיפוליות בתחום הפסיכיאטריה המשפטית. למי מכוון ספר זה? הוא נועד לאנשי מקצוע העוסקים באבחון ובטיפול בתחום הפסיכיאטריה ובמקצועות בריאות הנפש האחרים, אשר מבקשים להרחיב ידע בכל הקשור בהיבטים המשפטיים של מקצועם. קהל יעד נוסף הוא משפטנים אשר מעוניינים להכיר יותר היבטים כאלה ואחרים בתחום הפסיכיאטריה המשפטית, שבהם הם פוגשים במסגרת עיסוקם. כן מיועד הספר גם למקבלי השירות - אותם אנשים אשר החוק מחייב אותם לעבור הערכה פסיכיאטרית מקצועית לשם גיבוש מדיניות בעניינם )מתן פסק דין, קביעת נכות, קבלת רישיון לנהיגה או לנשק, עריכת צוואה, וכד'(. נוסף עליהם מיועד הספר לקהל הרחב, אשר מעוניין לרכוש ידע בתחומי הפסיכיאטריה המשפטית מתוך שאיפה להבין טוב יותר אירועים ומידע שאליהם הוא נחשף באופן יומיומי. הספר מהווה תרומה משמעותית להרחבת הדעת בתחום המרתק של הפסיכיאטריה והמשפט ולצמצום הפער שבין שני מקצועות חשובים אלה שעניינם אחד - האדם והתנהגותו.
מאת: פנחס שיפמן
תיאור: השיח הישראלי לוקה בכך שהוא יוצר מחיצה מלאכותית בין השפה הדתית-הלכתית לבין השפה המוסרית-אזרחית ומעמיד אותן כזרות זו לזו. התרחקותה של המערכת האזרחית מן השפה הדתית מגבירה את הניכור בינה לבין הציבור הדתי וגם ההלכה משלמת מחיר כבד: הפקעת המוסר מן התודעה הדתית, שכביכול נועדה להגן עליה מפני ביקורת חיצונית, מעוותת את פסיקת ההלכה, מעמיקה את המשבר הדתי ומציבה את הציבור הדתי על פרשת-דרכים שבה עליו להחליט אם פניו ללאומנות השואבת לגיטימציה מסמלים דתיים, לחילוניות המנוכרת לדת או לחרדיות פונדמנטליסטית ופשטנית. לנתק זה בין הלכה למוסר יש ביטוי כואב בעולם המשפט, ובראש ובראשונה בדיני המשפחה. מול המונופול הניתן לכאורה לדין הדתי בענייני נישואין וגירושין, ניתנת הכרה נרחבת ל"ידועים בציבור" ול"משפחות חדשות" מכוח שיקולים חילוניים-ליברליים. אבל בעיותיהם של פסולי החיתון, מעוכבות הגט, דחויי הגיור או מצוקתם של זוגות חד-מיניים, אינן רק עניין לביקורת אזרחית הבאה מבחוץ, משום שהן גם ביטוי של בעיות דתיות חריפות ונוקבות. כישלונה של המערכת הדתית להתמודד עם בעיות אלו לא נובע מדלות האמצעים ההלכתיים העומדים לרשותה; זוהי החלטה מודעת להמשיך ולטפח מטרות ומסרים שנויים במחלוקת. החלופה היחידה הנראית, הן מתוקף זכויות האדם והן מכוח האינטרסים הדתיים עצמם, היא הנהגה כוללת של נישואין אזרחיים. הפלת המחיצות שבין דת למוסר ובין הלכה למשפט לשם יצירת שיח משותף היא האתגר שלפניו ניצבת החברה הישראלית. ספר ז מבקש להתמודד עם שאלות אלו המתקשרות יחד למסכת כוללת של יחסי גומלין בין הלכה, משפט מוסר וחברה.
מכון שלום הרטמן
מאת: איתי וושלר-באר, עמיר פוקס, מרדכי קרמניצר
תיאור: האם עבירות ההסתה בישראל מנוסחות ונאכפות באופן המיטבי האפשרי? החוק בישראל, כמו בכל מדינה כמעט, כולל עבירות פליליות שמטרתן לאסור ולמנוע את המקרים הקשים של תופעת ההסתה לאלימות ולגזענות. ואולם בשנים האחרונות, בעיקר בשל השימוש הגובר ברשתות החברתיות, התופעה מתחזקת. באמצעות התבוננות ביקורתית בלשון החוק, בפסיקות בית המשפט ובמדיניות האכיפה מחקר זה מנתח את הטיפול של המשפט הפלילי בישראל בתופעות של הסתה לאלימות ולגזענות. מסקנותיו מתבססות, בין היתר, גם על מחקר משווה של עבירות ההסתה בארבע מדינות אחרות: בריטניה, קנדה, צרפת וארצות הברית. מתברר שהתמונה בישראל בעייתית: עבירות ההסתה לאלימות ולגזענות אינן מוגדרות בחוק היטב. הערך המוגן בהן אינו ברור, וההגדרות העמומות משאירות לתביעה טווח רחב מדי של שיקול דעת. גם בית המשפט, בשורה של הלכות, אינו מספק פרשנות מניחה את הדעת להיקף האיסורים. זאת ועוד, פרשנות התביעה ל"חריג הדת" בחוק נותנת פטור כמעט מוחלט להסתה לגזענות המבוססת על פרסומים שהם במהותם פרסומי דת. כך קרה, למשל, בתיק "תורת המלך", שבו החליטה התביעה שלא להגיש כתב אישום נגד מחברי הספר. מהן אפוא ההצדקות לעבירות ההסתה? מתי ראוי, במדינה דמוקרטית, לפגוע בחופש הביטוי כדי להגן מפני הסתה לאלימות ולגזענות? שתי ההמלצות העיקריות של מחקר מדיניות זה הן – האחת, לערוך תיקוני חקיקה בעבירות ההסתה כך שהמעשה יוגדר באופן מדויק יותר וצודק יותר; והשנייה, לפרסם ברבים את הנחיות התביעה ולקדם את חינוך הציבור הישראלי בכל מה שקשור לאיסור הפלילי על הסתה לאלימות ולגזענות.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
הצג עוד תוצאות