נמצאו 64 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: סבטלנה אלכסייביץ'
תיאור: זמן מיד שנייה מאת סבטלנה אלכסייביץ' הוא אירוע ספרותי יוצא דופן, יצירה מפעימה שלוכדת רגע היסטורי חד פעמי: המעבר מקומוניזם לקפיטליזם בברית המועצות. כשנה לאחר פרסומו של הספר הוענק לאלכסייביץ' פרס נובל לספרות.
סבטלנה אלכסייביץ' היא אמנית הפרוזה התיעודית, היא הפכה את ה"ראיון" – שיחה המתנהלת לרוב ליד שולחן המטבח – לז'אנר ספרותי רב-עוצמה. ספריה מבוססים על הקשבה ועל רישום עדותם של אנשים מן השורה, תוך התמקדות בכל אותם פרטים בנאליים לכאורה שההיסטוריה הגדולה חולפת על פניהם בסערה, אלה שאינם נחרתים ברישום קורות הימים.
ברגישות ובכשרון מזהיר רוקמת אלכסייביץ' עדוּת לעדוּת לכלל תמונה מקיפה, שיש בה פרשנות עומק של חברה, תרבות וכלכלה. ספרה ממחיש לָעומק חיים תחת משטר טוטליטרי דכאני ומתוך כך עולות שאלות נוקבות על רוח האדם. הרלוונטיות של הספר אוניברסלית וחוצת גבולות ויש בו תרומה מכרעת להבנת העולם שבו אנו חיים גם היום.
הקיבוץ המאוחד
מאת: דיוויד פוסטר וואלאס
תיאור: "שיקרו לנו ושיקרו לנו, וכשמשקרים לך זה כואב. בסופו של דבר זה עד כדי כך פשוט: זה כואב. ואנחנו ממשיכים ללמוד במשך שנים, מניסיון מר, שזה מבאס מאוד כשמשקרים לך – שזה משפיל אותך, שולל ממך את הכבוד כלפי עצמך, כלפי השקרן, כלפי העולם. בייחוד אם השקרים הם כרוניים, מערכתיים, אם נדמה שהניסיון מלמד שכל מה שאתה אמור להאמין בו הוא בעצם רק משחק שמבוסס על שקרים."
מה ההבדל בין מנהיג אמתי לסוכן מכירות מעולה? מתי הכנות עצמה הופכת לאסטרטגיית שיווק? ומה קורה כשהבוחרים כל כך צמאים לכנות, למישהו שאפשר להאמין לו, עד שהם מוכנים ללכת אחרי מועמד גם כשהמסרים שהוא מטיף להם בכנות הם מחרידים?
למשך שבוע אחד בשנת 2000 התלווה דיוויד פוסטר וואלאס לקמפיין הבחירות של ג'ון ס. מקיין לראשות המפלגה הרפובליקנית ומצא עצמו מסתבך בלוּפּים של אמון וחשדנות כלפי המועמד הכי דוגרי, כנראה, שידעה ארצות הברית לפני דונלד טראמפ. התוצאה היא מסמך מרתק על אסטרטגיה, כנות וציניות בפוליטיקה בת ימינו.
*** ראה אור לראשונה בספר אקספרס הדיבור הישיר
הקיבוץ המאוחד
מאת: יוני רייני
תיאור: הספר דן בשאלה כיצד נתפסים בני דת האסלאם בעיני הנאצים ומדוע הרגישו הנאצים בנוח לשתף פעולה עם עמי האסלאם והערבים בפרט. מחבר הספר מפריך את הטיעון הרווח שהנאצים ראו במוסלמים, באשר הם, שווי מעמד ליהודים בגלל היותם שמיים. כמו כן המחבר מוכיח שלעמי האסלאם היה ערך נעלה באידיאולוגיה הנאצית, והם אף זכו בתואר ‘ארים של כבוד’.
זאת ועוד, היטלר ועוזריו סלדו עמוקות מהדת הנוצרית ושאיפתם הייתה להחליפה בדת האסלאם. מבחינתם, דת זו הלמה יותר את האופי של הנאציזם.
במחקרו נשען המחבר על מקורות ראשוניים, כגון: מסמכים בגרמנית, תעודות בשפות סלביות, עדויות של צמרת המפלגה הנאצית ומחקרים של חוקרים בעלי שם עולמי.
יוני רייני משמש חוקר, מרצה במרכז הבינלאומי לדיפלומטיה ציבורית ולהסברה ישראלית, איש הסברה ויועץ הסברה פרו ישראלית לגורמי הסברה מקצועיים. בעבר שימש חוקר בכיר ב’פורום קדם למזרחנות והסברה’ וכיום פועל באופן עצמאי. חיבר מאמרים שעניינם היסטוריה של המזרח התיכון ושבירת מיתוסים המתייחסים לסכסוך הישראלי ערבי. מאמריו פורסמו באתרי חדשות, בכללם CIJnews, ניוזדסק ישראל ובאתר שהקים ‘ניפוץ מיתוסים, המציאות והעובדות’. יוני רייני הוא בנם של פרופ’ אנסון רייני, ממובילי חוקרי ארץ ישראל בארץ ובעולם, ופרופ’ ציפורה כוכבי רייני שבין היתר תרגמה את מכתבי אל עמארנה האכדיים וחיברה את הביוגרפיה של הסופרת נעמי פרנקל.
מספרי המחבר: “האומנם עזה כבושה ונצורה”. הספר מפריך את הטיעון שעזה נתונה לכיבוש ולמצור בידי ישראל.
“מסתננים עלייך ישראל”. הספר מוכיח כי רובם המוחלט של האפריקאים בארץ אינם פליטים אלא מהגרי עבודה.
“הזכות על ארצנו: נאבקים בנרטיב ה”פלסטיני”’. הספר עוסק בהיסטוריה של ארץ ישראל מהתקופה העות’מנית ועד קום המדינה ומפריך את נרטיב הנכבה הידוע גם כנרטיב “הפלסטיני”. הספר מתאר בהרחבה את ההיבט המשפטי של זכויות היהודים על ארצם מהירדן ועד הים, בכלל זה – הזכות להתיישב ביהודה ושומרון.
איפאבליש הוצאה לאור
מאת: יוני רייני
תיאור: ספר‭ ‬זה‭ ‬הוא‭ ‬חיבור‭ ‬מקיף‭ ‬המתאר‭ ‬את‭ ‬הזיקה‭ ‬בין‭ ‬הנאציזם‭ ‬לעולם‭ ‬המוסלמי‭ ‬דרך‭ ‬השתלשלותם‭ ‬של‭ ‬אירועים‭ ‬היסטוריים‭, ‬המשתקפים‭ ‬בגישתם‭ ‬האידיאולוגית‭ ‬והפוליטית‭ ‬של‭ ‬גורמים‭ ‬נאציים‭ ‬רמי‭ ‬דרג‭: ‬אדולף‭ ‬היטלר‭, ‬היינריך‭ ‬הימלר‭, ‬‘המשרד‭ ‬למדיניות‭ ‬הגזע‭ ‬של‭ ‬המפלגה‭ ‬הנציונל‭ ‬סוציאליסטית‮’‬‭, ‬אדולף‭ ‬אייכמן‭, ‬פריץ‭ ‬גרובה‭ ‬והמופתי‭ ‬חאג‮’‬‭ ‬אמין‭ ‬אל‭ ‬חוסייני‭. ‬המחבר‭ ‬בוחן‭ ‬מסמכים‭ ‬אותנטיים‭ ‬וחומרים‭ ‬תיעודיים‭ ‬בגרמנית‭, ‬בשפות‭ ‬סלאביות‭, ‬בעברית‭ ‬ובערבית‭, ‬ככלי‭ ‬עזר‭ ‬להראות‭ ‬עד‭ ‬כמה‭ ‬הייתה‭ ‬עזה‭ ‬הערצת‭ ‬הנאצים‭ ‬את‭ ‬דת‭ ‬האסלאם‭. ‬הואיל‭ ‬ולדידם‭ ‬הנצרות‭ ‬הייתה‭ ‬דת‭ ‬רכרוכית‭, ‬שאינה‭ ‬הולמת‭ ‬את‭ ‬האופי‭ ‬הנאצי‭, ‬שקלו‭ ‬להמירה‭ ‬בדת‭ ‬מוחמד‭ ‬ואף‭ ‬נקטו‭ ‬פעולות‭ ‬לעידוד‭ ‬גרמנים‭ ‬להתאסלם‭ ‬ולהפצת‭ ‬האסלאם‭. ‬
נוסף‭ ‬על‭ ‬סוגיית‭ ‬הדת, ‬נדונה‭ ‬גם‭ ‬סוגיית‭ ‬הגזע‭ ‬של‭ ‬עמי‭ ‬האסלאם‭ ‬בכלל‭ ‬ושל‭ ‬הערבים‭ ‬בפרט‭. ‬המחבר‭ ‬מראה‭ ‬שבשונה‭ ‬מהיהודים‭, ‬התורה‭ ‬הנאצית‭ ‬מעולם‭ ‬לא‭ ‬ראתה‭ ‬בערבים‭ ‬בני‭ ‬גזע‭ ‬נחות‭, ‬לכן‭ ‬לא‭ ‬רק‭ ‬שנישואי‭ ‬תערובת‭ ‬בין‭ ‬ערבים‭ ‬לארים‭ ‬לא‭ ‬נאסרו‭, ‬אף‭ ‬נקבע‭ ‬על‭ ‬ידי‭ ‬היטלר‭ ‬ו’מדעני‭ ‬הרייך‮’‬‭ ‬שבדמם‭ ‬זורם‭ ‬דם‭ ‬ארי‭. ‬המחבר‭ ‬דן‭ ‬במידת‭ ‬חשיבותו‭ ‬של‭ ‬המופתי‭, ‬חאג‮’‬‭ ‬אמין‭ ‬אל‭-‬חוסייני‭, ‬לממשל‭ ‬הרייך‭ ‬ולצבאו‭ ‬במהלך‭ ‬מלחמת‭ ‬העולם‭ ‬השנייה‭. ‬כמו‭ ‬כן‭ ‬הוא‭ ‬מתמודד‭ ‬עם‭ ‬השאלה‭: ‬עד‭ ‬כמה‭ ‬השפיעה‭, ‬אם‭ ‬בכלל‭, ‬מעורבותו‭ ‬של‭ ‬המופתי‭ ‬ביישום‭ ‬‘הפתרון‭ ‬הסופי‮’‬‭.‬‮ ‬
איפאבליש הוצאה לאור
מאת: יאיר שלג
תיאור: "ואם יתקפו האחד השניים יעמדו נגדו, והחוט המשולש לא במהרה יינתק."
קהלת ד, י"ב
יותר מ־120 שנה לאחר שהונחה התשתית להקמתה, הציונות הדתית היא אחד הגורמים החשובים והמשפיעים ביותר בחברה הישראלית. חלומה להפוך מ"משגיח הכשרות בקרון המזנון" (ברכבות של פעם) ל"נהג הקטר" של החברה הישראלית כולה – הולך ומתגשם. על אף שהיא מהווה רק כ-12% מהאוכלוסייה היהודית במדינה, טווח השפעתה רחב וניכר: מזה יובל שנים היא מובילה את הפרויקט האזרחי המשפיע ביותר על ההיסטוריה הישראלית, ההתיישבות בשטחי יו"ש. בניה ובנותיה נוכחים בשיעורים ניכרים בצמתי הפיקוד בזרועות הביטחון, כמו גם במצבת הנופלים, והם בולטים ומובילים גם במערכות המשפט, הכלכלה, התקשורת והתרבות.
בספרו החוט המשולש מבקש העיתונאי והחוקר יאיר שלג להבין בין היתר מה סוד כוחה של הציונות הדתית; כיצד מתקיים בה מנעד עצום בתחום הדתי, מחרד"לות קיצונית ועד "דתיי־לייט" ודתל"שים (דתיים לשעבר), לצד מונוליטיות ימנית מובהקת בתחום הפוליטי; ומדוע בחר האגף החרד"לי, הקיצוני יותר מבחינה דתית, להדגיש מכל מצוות התורה דווקא את הלכות צניעות.
הספר הוא מסע מרתק להיסטוריה, הסוציולוגיה והאידיאולוגיה של הציונות הדתית, ומתאר את החוט המשולש - המתח שבין היסודות הדתיים, הלאומיים והאוניברסליים שלה - כמוטיב מרכזי המכונן את זהותה. שלג בוחן לא רק מנין הגיעה הציונות הדתית עד הלום, אלא גם לאן היא הולכת.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: אדם רז
תיאור: הדרך לשבעה באוקטובר מציג את מערכת היחסים בין ארגון חמאס לבנימין נתניהו, מתקופת כניסתו למשרד ראש הממשלה ב־1996 ועד הימים האחרונים — ימי המלחמה ברצועת עזה.
החלק הראשון בספר מתאר את זהות האינטרסים בין חמאס לנתניהו בכל הקשור להתנגדותם המשותפת לפתרון הסכסוך הישראלי־פלסטיני באמצעות הסכם שלום וחלוקת הארץ. ניתוח מדיניות החוץ והביטחון של נתניהו מלמד שקו הנצחת הסכסוך שהוביל בעשורים האחרונים עולה בקנה אחד עם תפיסתו לגבי אופיין הרצוי של החברה והפוליטיקה הישראליות, ורצונו להובילן בכיוונים סמכותניים ואנטי־דמוקרטיים. אותה "קונספציה של הכלת חמאס", שמרבים לדבר בגנותה בחודשים האחרונים, היא הצד השני של המדיניות שאפשרה לאיראן להפוך למדינת סף גרעינית. הדרך לשבעה באוקטובר מזכיר פרשות ואירועים מההיסטוריה של השנים האחרונות ומראה כיצד מדיניות המלחמה־שאין־לה־סוף משמשת את נתניהו כדי לשמר את שלטונו.
חלקו השני של החיבור, המדינה המצורעת: על ימיה הראשונים של הלחימה ברצועת עזה, דן בשבועות הראשונים של המלחמה — בפרט בקמפיין ההפצצות האסטרטגיות מן האוויר, שהצבא הוציא לפועל עד לכניסה הקרקעית — ומראה כיצד נתניהו עשה שימוש ברגשות הנקם שהציפו את הישראלים לאחר קציר הדמים ביישובי הנגב המערבי והסביבה כדי לקדם מדיניות החותרת, הלכה למעשה, לשמר את הסכסוך האזורי ואת האינטרסים שחמאס מייצג. האופן שבו נתניהו מנהל את המלחמה מלמד שהוא פועל ביודעין כדי להנציח את מעגל הדמים ולהפוך את ישראל למדינה מצורעת הן ביחס למקומה במשפחת העמים והן מבחינת אופייה של החברה הישראלית.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אווה אילוז, אביטל סיקרון
תיאור: במקומות רבים בעולם, הדמוקרטיה נמצאת כיום תחת מתקפה מצד הפופוליזם הלאומני. היחלשות השמאל, שליטה של מנהיג בעל נטיות סמכותניות בזירה הפוליטית, קיטוב הולך וגובר בין המחנות הפוליטיים, החלשת מנגנוני אכיפת החוק וגופים מקצועיים אחרים – כל אלה הם חלק מאותה התופעה. כמו במדינות אחרות, גם בישראל עולה השאלה: מדוע גורמים פוליטיים שאינם מהססים לפגוע ברווחתם ובזכויותיהם של האזרחים זוכים לתמיכה כה רחבה?
הספר רגשות נגד דמוקרטיה: פופוליזם כפוליטיקה של פחד, סלידה, טינה ואהבה יוצא מנקודת הנחה שכדי לענות על שאלה זו יש להתמקד ברגשות, כיוון שרק הרגשות מסוגלים לגרום לבני האדם להתעלם מהעובדות ולטשטש אינטרסים אישיים. ארבעה רגשות מרכזיים עומדים במרכז הנרטיב הפופוליסטי: פחד, סלידה, טינה ואהבה חסרת תנאים למולדת. רגשות אלה אינם ייחודיים לישראל, והם משמשים מפלגות ומנהיגים פופוליסטיים ברחבי העולם. כל פרק בספר בוחן רגש אחד מן הארבעה ומצביע על הגורמים ההיסטוריים שחיזקו את אחיזתו בציבור הישראלי, על השימוש שעושים בו גורמים פוליטיים, ועל האופנים שבהם הוא משרת את הפופוליזם ושוחק את הערכים הדמוקרטיים בישראל ובעולם. הספר מציג נקודת מבט ייחודית על הפופוליזם בישראל, והוא עשוי לעניין כל מי שחפץ להבין לעומק את הזירה הפוליטית הישראלית ולעמוד על הגורמים להצלחתו של הפופוליזם ברחבי העולם.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: עמוס גולדברג
תיאור: "וזכרת" היא המילה הראשונה בציווי המקראי לזכור את מוצא העבדים של העם היהודי: "וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים". זיכרון טראומת העבדות מוליד במקרא שורה של מחויבויות מוסריות ופוליטיות כלפי "האחר". וזכרת של עמוס גולדברג ממשיך מסורת זו ביחס לזיכרון השואה; הוא מתרגם זאת למחשבה פוליטית ומוסרית מקיפה הנוגעת בעיקר ליחסים שבין יהודים ופלסטינים.
הספר כולל חמשה פרקים, בכל אחד מהם נבחן באופן ביקורתי מושג מפתח בזיכרון השואה באמצעות קריאה אינטרדיסציפלינרית בטקסט אחד שעומד במרכזו. הפרק הראשון בוחן את מושג האנטישמיות והאופן שבו הוא מגויס להשתיק קולות ביקורתיים ביחס לישראל בתוך הקשר של מאבק נרטיבים גלובלי. הפרק השני קורא באופן ביקורתי את הנרטיב ההיסטורי של מוזיאון יד ושם. הפרק השלישי מתמקד במורכבות התיאורטית של מושג העד באמצעות קריאה בספרו של ההיסטוריון שאול פרידלנדר, "גרמניה הנאצית והיהודים". הפרק הרביעי בוחן, בהקשר הישראלי-ציוני, את פגיעותו הרבה של הניצול ואת הצורך בנקמה, תוך קריאה בספר הזיכרונות של ניצול השואה בני וירצברג, "מגיא ההריגה לשער הגיא". הפרק החמישי מתמקד בספריו של הסופר הלבנוני אליאס ח'ורי, אשר מציעים זיכרון דו-לאומי ישראלי-פלסטיני של השואה והנכבה. הספר נחתם באחרית דבר העומדת על האתגר המוסרי והפוליטי שבהקשבה לעד. גולדברג מבקר את תפישת השואה הרווחת בישראל כתפישה המעודדת זהות מדירה וקורבנית המכחישה את אסונם של הפלסטינים; תחת זאת הוא מציע תפישת זיכרון שמהווה בסיס למחשבה דו-לאומית מכילה ואולי אף גשר לפיוס והשלמה.
רסלינג
מאת: נוי נחום
תיאור: מישל פוקו הפך לסמל, לקוד תרבותי בשיח הישראלי. הוא לא רק שגור בשיח הציבורי אלא גם מעורר רגשות פוליטיים עזים. עבור רבים פוקו מייצג את הפילוסופיה הביקורתית במיטבה, ועבור קבוצות אחרות הוא אבי אבות "הטרלול הפרוגרסיבי" שמאיים על כל מה שטוב בתרבות המערב. שמרנים רבים טוענים שיש להבין אירועים מכוננים בהיסטוריה של המדינה כפועל יוצא של מלחמתה של האליטה בעם, בלאומיות היהודית – בציונות. אבל באיזה מובן פוקו קשור לזה? התשובה של השמרנים היא שפוקו הוא המורה הרוחני של אותה אליטה. השיח השמרני בישראל הפסיק להיות עניין לאינטלקטואלים בלבד כאשר הוא הוביל את ניסיון החקיקה של המהפכה המשפטית. הצורך בשינוי מהותי ביחסי הרשויות נתפס אצל השמרנים כמהלך הכרחי במערכה נגד שופטים אליטיסטים שאימצו בין השאר גם את הגותו של פוקו. גם לאחר טבח שבעה באוקטובר ישנם קולות מרכזיים בשיח השמרני שרואים בהשפעה של פוקו על האליטות גורם למחדל הנורא.
מדוע המונחים "פרוגרס", "פוסטמודרניזם" ו"מישל פוקו" מחכים לנו בסוף כל משפט שהשמרנים הישראלים אומרים? כיצד המציאו השמרנים את הדימוי של פוקו? מהי הפרשנות שלהם לפוקו? באיזה אופן הדימוי של פוקו משרת את האידיאולוגיה הפוליטית של השמרנים? אלו השאלות המרכזיות של הספר. כדי לענות עליהן יש לחזור כמה עשרות שנים אחורה על מנת לברר כיצד השפיע פוקו על האינטלקטואלים של השמאל הישראלי, אילו תנאים תרבותיים גרמו לישראלים להתעניין בפוקו, ומדוע הדימוי שלו לאורך השנים השתנה בעיני ישראלים.
בחינת ההיסטוריה של פוקו הישראלי שופכת אור על פרקים מרתקים בהיסטוריה האינטלקטואלית של השמאל והימין הישראלי; אבל פוקו הישראלי אינו רק ספר היסטוריה, שכן מדובר בניסיון להבין את השיח השמרני בישראל כיום, את ההווה הפוליטי שלנו.
רסלינג
מאת: רפאל גרינברג, יאניס חמילקיס
תיאור: ישראל, כמו יוון, מקדשת את חורבותיה, ובעזרתן מעצבת "ארץ-ישראל" מדומיינת, מטוהרת מכל דבר שאינו יהודי. בשם הארכיאולוגיה הגדרנו את עתיקות ארץ הקודש – ובעיקר אלה מימי התנ"ך והבית השני – כמשאב בלעדי וכסיבת הסיבות לזכותנו בה, בעוד תושביה תוארו כפולשים בארץ לא-להם. מה, אם כן, נדרש כדי שנלמד לקבל את הריבוי הטמון בארץ הזו? האם נשכיל ליצור יצירה תרבותית מקורית ומקומית, שתשחזר את הסינתזות המופלאות של עברה הרחוק?
ארכיאולוגיה, אומה וגזע הוא דיאלוג נוקב, חי וסוחף בין שני ארכיאולוגים, המישירים מבט אל הגזענות והלאומנות שבבסיס הקיום המודרני בשתי מדינות שהארכיאולוגיה ממוקמת בלב הווייתן – ישראל ויוון. הם מציעים לכונן ארכיאולוגיה משחררת, המאששת את האמונה ביכולתם של אנשים וקהילות לפרש את עברם ולפעול לשינוי חייהם כך שהחורבות לא יהיו עוד עיקר תפארתה ובושתה של ארצם.
הקיבוץ המאוחד
מאת: תומאס מאן
תיאור: תומאס מאן, חתן פרס נובל לספרות לשנת 1929, חש על בשרו את שבריריותו של צֶלם אלוהים אל מול נביאי שקר ומחרחרי מלחמות כזב אסוניות. הוא למד בתוך עמו ומולדתו היקרים לו כמה קל להסיג את נפש האדם אל מחוזות הברבריות הרצחנית במסווה של לעג ותיעוב לאינטלקט כנחלת המעמד הבינוני. כי גם אם מוצדקת, לדבריו, ובלתי נמנעת הייתה הנסיגה מהרציונליות של המאות השמונה־עשרה והתשע־עשרה, הערכת יתר של תבונה לעולם לא תוליך לפורענות כמו זו שלה מסוגלת האי־רציונליות החוגגת כביכול יצר קדום וספונטני. אגדה עממית שיש לה מקום בשדה הפילוסופי והפסיכולוגי, עלולה להפוך לשקר רצחני בשדה הפוליטי. לכן "רעיון הדמוקרטיה, ההומניזם, השלום, כבוד האדם וחירותו" – "הפן הזה של הטבע האנושי הוא שנזקק לעזרתנו."
ממגן הפטריוטיות הגרמנית היה מאן למגן ההומניזם האוניברסלי, כי הבין שללא חמלה בבסיס כל מחשבה ועשייה, בניית עולם טוב ומאושר יותר, כדבריו, לא תהיה אפשרית.
נאומו זה ב-1943 יכול לשמש מעין מגדלור גם לנו כיום, ב-2024.
נהר ספרים
מאת: רפאל זגורי-אורלי
תיאור: כבר זמן רב שהמונח "ציונות" בישראל הוסט מדרכו המקורית לברית בין לאומנות לקיצוניות דתית. בקרב אנשים רבים בעולם מונח זה מעורר סלידה ודחייה באופן מידי ושיטתי. הוא מותקף מכל עבר, מואשם בקולוניאליזם ובלאומנות חסרי רסן, כמו גם בהיותו סוכן צבאי-תעשייתי של ארצות-הברית. הוא מזוהה עם "השליטה המערבית" הפוליטית, ובחוגים מסוימים הוא אף מואשם בבגידה ובכפירה בערכי היהדות. ההתקפות הגסות והאלימות הללו סותמות את הגולל על כל אפשרות לדון באופן מעמיק בציונות, בהיסטוריה שלה ובפוטנציאל האמנציפטורי שלה. העובדה שמדינת ישראל אימצה נתיב פופוליסטי ואנטי-ליברלי במהלך שנות שלטונו של בנימין נתניהו החריפה וממשיכה להחריף מצב עניינים זה.
מבלי למעוד לרגע לתוך הטפות מוסרניות, הפילוסוף רפאל זגורי-אורלי בוחן את הציונות תוך כדי התייחסות לפרדוקסים הפעילים בתוכה, להיסטוריה האירופית שלה, להקשר המזרח-תיכוני שלה ולקשר שלה אל היהדות. הוא מקדם אפשרות של ציונות פתוחה, אל-זהותנית, מעובדת באמצעות המחשבה העכשווית, משוחררת הן מהפיתוי הלאומני והן מהנרטיב של היהודי הגולה. זגורי-אורלי משוכנע שהגשמת רעיון הציונות אינה אך ורק בחירה בין השניים (שיבה למקום, גלות וזרות), הם אף יכולים להישזר זה בזה.
מה נותר מהציונות? הניתן עוד לחדש, לנער אותה? להיאבק בשמה ולמענה? לעבר אילו אפשרויות ואילו סיכויים? אולי לעבר מקום שטרם נגענו בו?
רסלינג
מאת: מרק פישר
תיאור: לאחר קריסת ברית המועצות הצליח הקפיטליזם להציג את עצמו כמערכת הפוליטית־כלכלית האפשרית היחידה, ונוצרה מציאות של ריאליזם קפיטליסטי, שבה קל לנו יותר לדמיין את סוף העולם מלדמיין את קיצו של הקפיטליזם.
בספרו ריאליזם קפיטליסטי, שתורגם ל־29 שפות והיה למניפסט של השמאל החדש בראשית המאה ה־21, מביא מבקר התרבות מרק פישר ניתוח נוקב ומאתגר של התפתחות הריאליזם הקפיטליסטי ושל תחומי החיים שהוא חודר אליהם ומשפיע עליהם. תוך שהוא משתמש בדוגמאות מהפוליטיקה ומהקולנוע, ממערכת החינוך ומבריאות הנפש, מראה פישר כיצד חילחלה ההשפעה המעקרת והמדכאת של ההון הגדול אל כל תחומי החיים, אבל גם מראה דרכים אפשריות ליציאה מהמבוך ולשינוי המיוחל.
"האירוע הקטן ביותר יכול לנקב חור זעיר במסך האפור של הריאקציה, שהגדירה את אופק האפשר במסגרת הריאליזם הקפיטליסטי", כותב פישר. "ממצב שבו דבר אינו אפשרי, לפתע הכל יכול להיות אפשרי שוב".
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: אופירה גראוויס קובלסקי
תיאור: סיפור מקומן של נשים במפלגות ובארגוני הימין הציוני נשאר בשולי המחקר ההסטורי־חברתי. "'אשה עבריה בל יאבד חלקך' , נשים בימין הציוני חילוני בין יישוב למדינה" ממלא חלל זה, ומספר את סיפור פעילות הנשים במפלגות הימין בתקופת המנדט ובשנים הראשונות לקיום המדינה, תוך בחינת זהותן, מודעותן המגדרית והדילמות המרכזיות איתן התמודדו. הספר מתחקה אחר הפעִילות הפוליטיות בממסדים המפלגתיים בתקופה סוערת בתולדות היישוב והעם היהודי, על רקע המשמעות הפרטית והארגונית של היותה של אישה פעילה פוליטית במסגרת ארגונים ומפלגות באופוזיציה מימין.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: נדב איל
תיאור: הדמוקרטיה שלנו בסכנה. מאות האלפים שהפגינו נגד ההפיכה מבינים את זה.
אבל איך היא תנצח?
זהו הספר הראשון שנכתב מתוך המאבק הדמוקרטי בישראל. העיתונאי והסופר נדב איל, לא רק מנתח את המחאה העוצמתית והנרחבת בתולדות המדינה. הוא גם מציג מבט גלובלי רחב על נסיון הפופוליזם בעולם למוטט את הדמוקרטיה, ועל הצעדים שהמחנה הדמוקרטי בישראל ובעולם חייב לנקוט כדי שהדמוקרטיה תנצח.
רדיקל
מאת: טל בן צבי
תיאור: ספרה החדש של טל בן צבי קורא את דמויות העד וייצוגי העדות ביצירתה של סמדר יערון בעקבות השיח התיאורטי על "עידן העדות". במסגרת זו בן צבי קוראת את "עבודת העדות" של יערון כאירוע פרפורמטיבי מתמשך ומחויב שבו נושאת יערון את עול העדות במשך יותר מארבעים שנה.
הפרק הראשון, "עדות: זיכרונות", מבוסס על שלוש הצגות שביים דודי מעיין במרכז לתיאטרון עכו: "זיכרונות דור שני בחיק העיר העתיקה" (1988), "ארבייט מאכט פריי מטויטלנד אירופה" (1991) ו"האנתולוגיה" (1997-2024). בהצגות אלה יערון מגלמת תחילה את דמות האב קרול גרינוולד, ובהמשך את דמותה של ניצולת השואה זלמה גרינוולד – אחת מדמויות המפתח של התיאטרון הישראלי בכל הקשור לזיכרון השואה. הפרק השני, "עדות: עכו אהובתי", מבוסס על הטרילוגיה שיוצרת ומביימת יערון כיוצרת עצמאית: הצגות היחיד "אום מוחמד" (2010) ו"נוואל" (2012), וההצגה "הילא – הדור השלישי" (2015) הכוללת את יערון ולצידה קבוצת הנוער של המרכז לתיאטרון עכו בהנחייתו של מייסרה מסרי. הטרילוגיה עוסקת בעדותם של תושבי עכו ביחס לזיכרון הנכבה הפלסטינית. הפרק האחרון, "עדות בגוף", מתמקד בהצגת היחיד של יערון "מוזי קומבאז מחפש הארה" (2017) שבה העדות כנושא מרכזי ביצירתה העצמאית מגיעה לנקודת גבול קיצונית; יערון כבר אינה נושאת את עול העדות של טראומה שהתרחשה בעבר, אלא היא הופכת את גופה החשוף לזירת אלימות בזמן אמת, ואת הקהל עצמו לעד לאלימות פוליטית.
לספר מצורפים לראשונה שישה מחזות של המרכז לתיאטרון עכו.
רסלינג
מאת: לילך רוזנברג-פרידמן
תיאור: מדינת ישראל חריגה בשיעורי הילודה הגבוהים בה זה שנים רבות, אולם בעבר הייתה הילודה פה מועטה, ומספר ההפלות המלאכותיות — גדול. בתקופת שלטון המנדט הבריטי ובעשור הראשון של מדינת ישראל גילמה סוגיית הילודה, עידודה ומניעתה, ערכים שונים ומגמות מנוגדות. לא תמיד עלתה הגשמת המטרות הלאומיות בקנה אחד עם צורכי הפרט, והשאיפה ליצור רוב יהודי ולהגביר את הילודה לא התיישבה עם הרצון לעצב חברה חדשה, מערבית ומודרנית, שאחד ממאפייניה הוא הגבלת הילודה. מתחים בנושא זה התגלעו בין היחיד לחברה ובתוך קהילות המהגרים שהגיעו לישראל ולהן השקפות וערכים משלהן, נורמות ופרקטיקות נבדלות. אין תמה אפוא שהילודה עוררה עימותים חברתיים, מגדריים ופוליטיים.
עשרות השנים הנסקרות בספר זה התאפיינו במגמות סותרות: עידוד ילודה ולצִדה הגבלתה, מאבק בהפלות ולצדו ריבוי הפלות מלאכותיות. מפגשים בין תפיסות לאומיות, דתיות, חברתיות, מגדריות ותרבותיות שונות וכן מפגשים בין הלכי רוח מערביים למציאות המקומית השפיעו בפועל על שיעורי הילודה, על דרכי ההפלה המלאכותית ועל הגישות כלפיהם. ככלל, כל אלה שיקפו את פני החברה הישראלית בראשיתה.
רוזנברג־פרידמן מתארת ומנתחת בציונות מבטן ומלידה את הילודה ואת תופעת ההפלות המלאכותיות, חושפת טפח מחיי היום־יום ומסרטטת את הדיוקן המורכב של החברה הישראלית בראשיתה ושל דור המייסדים שעיצב וכונן בחייו את הבסיס החברתי והאידאולוגי של החברה היהודית בישראל, ומעניקה נקודת מבט מעניינת להבנת מצב הילודה העכשווי במדינה.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
מאת: יוזף שומפטר
תיאור: "פתיחתם של שווקים חדשים, זרים או מקומיים, וכן ההתפתחות הארגונית, מבית המלאכה והמפעל ועד הקונצרן ממחישים את אותו תהליך המחולל ללא הרף מהפכה מתוך המבנה הכלכלי פנימה, הורס ללא הרף את הישן, יוצר ללא הרף חדש. תהליך זה של הרס יצירתי הוא העובדה המהותית ביותר לגבי הקפיטליזם. ממנו הקפיטליזם עשוי, ובתוכו חי כל עסק קפיטליסטי"
המאבק בין הקפיטליזם לסוציאליזם חורג הרבה משאלות של כלכלה: זהו ויכוח על טבע האדם, על האפשרות לתקנו, על מקומו של יצר התחרות, על תפקידה של המדינה בחייו של הפרט, על השוויון והיתכנותו ועל האיזון בין שוויון לחופש. מקום של כבוד בתולדות הדיון הזה שמור לספרו הקלאסי הגדול של יוזף שומפטר, שנכתב בארצות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה.
קפיטליזם, סוציאליזם ודמוקרטיה מציע ניתוח מקורי לכל אחד משלושת המרכיבים של שמו. שומפטר מנסח קפיטליזם שבמרכזו היוזמה והדינמיות, ומעדכן את התפיסה הליברלית הקלאסית בהראותו מדוע שיווי משקל במשק אינו אפשרי ואינו רצוי. אך לא פחות מכך הוא מעמיק בסוציאליזם, שבימים ההם נמצא בתנופה פוליטית ברחבי העולם. שומפטר מגיע למסקנה שהקפיטליזם יפנה את מקומו לסוציאליזם בנסיבות פרדוקסליות: דווקא בגלל העושר והפנאי שהקפיטליזם מייצר. מתוך כך הוא מציע ניתוח מקורי למשנת מרקס, מראה כיצד ייתכן סוציאליזם דמוקרטי, ומציע הגדרה מחודשת ונטולת-אשליות לדמוקרטיה.
● כיצד תוכל הדמוקרטיה, שהתפתחה בחסות הקפיטליזם, להתקיים במשטר סוציאליסטי?
● מדוע תחזיתו של שומפטר על ניצחון הסוציאליזם עודה רלוונטית?
● למה נוטים אינטלקטואלים לנשוך את היד הקפיטליסטית שמאכילה אותם?
● ועל מה מבוסס עיקרון "ההרס היצירתי" הקפיטליסטי המזוהה עם שומפטר?
הוצאת סלע מאיר
מאת: מייקל אוקשוט
תיאור: הרציונליזם בפוליטיקה, ספרו המוכר ביותר של הפילוסוף האנגלי השנון מייקל אוקשוט, הוא פסיפס ססגוני ומרהיב של רעיונות בנושאים מגוּונים. אוקשוט, המבקר בחריפות ובאלגנטיות את הרציונליזם ויוצא להגנת חופש הפרט מפני התערבות המדינה, מעמיד כנגד תכניות "רציונליות" לתיקון חברתי תפיסה ספקנית, פלורליסטית ושמרנית של החיים הפוליטיים.
הוצאת שלם
מאת: מתיאס דסמט
תיאור: "תהיה זו שגיאה קשה לזהות את תופעת הטוטליטריות רק עם משטרים טוטליטריים. באנושות מתקיים תמיד זרם טוטליטרי תת-קרקעי של ניסיון לנווט ולשלוט בחיינו בדרכים מרחיקות לכת ועל בסיס ידע טכני ומדעי כביכול". כבר אי אפשר להכחיש זאת טוען הפסיכולוג הבלגי מתיאס דסמט: "אחיזתן של הממשלות בחיים הפרטיים של אזרחיהן צמחה במהירות עצומה. בשנים האחרונות חווינו שחיקה של הזכות לפרטיות (במיוחד מאז אירועי 11 בספטמבר בארצות הברית), קולות אלטרנטיביים צונזרו (במיוחד בהקשר של הוויכוח על האקלים), ועוד. הדרישה לממשל חודרני מגיעה גם מדעת הקהל: תופעות כגון שינויי אקלים ומחלות זיהומיות החלו להיחשב מסוכנות מכדי להתמודד עימן בלי התערבות שלטונית עמוקה בחיי הפרט, החורגת מן ההכרחי".
הוצאת סלע מאיר
מאת: ניצה אראל
תיאור: ישראלים רבים זוכרים אותם: חבורות קטנות של צעירים בחוצות הערים נושאים כרזות מרגיזות, מחלקים כרוזים מקוממים, נכנסים לעימותים מילוליים ולעתים אף מותקפים באלימות על ידי עוברים ושבים. העיתונות גינתה אותם כבוגדים, הממסד רדף אותם. ככאלה – כמנודים וכבוגדים – התקבעו אנשי "הארגון הסוציאליסטי הישראלי – מצפן" בזיכרון הקולקטיבי הישראלי.
מי היו הישראלים שהיו מוכנים לצאת אל מחוץ למחנה הלאומי? מה דחף אותם להתעמת עם בני משפחה, חברים ומכרים? מה היה אופייה של תנועת מצפן אשר אליה הצטרפו, ומדוע עוררה רוגז כה רב בקרב הישראלים-היהודים?
מצפן נולדה פעמיים: בפעם הראשונה בשנת 1962 על ידי קבוצת פורשים מהמפלגה הקומוניסטית הישראלית אשר מחו כנגד היגררותה של מפלגה זו אחר ברית המועצות; בפעם השנייה לאחר מלחמת 67', אז משכה אליה התנועה הקטנה עשרות צעירים ישראלים מוכי הלם מהכיבוש הישראלי של השטחים המיושבים בפלסטינים, ועמם בני נוער יהודים מחו"ל שהגיעו למצפן, נישאים על גלי ההתלהבות מ"מרד הסטודנטים" של 68' ומהרעיונות האוטופיים של "השמאל החדש". על יסודות אלה – הפנטזיה המשיחית בדבר פריצתה של מהפכה סוציאליסטית עולמית והמצפון ההומניסטי אשר לא אפשר השלמה עם הכיבוש – נבנתה מצפן.
חברי מצפן רצו לתקן את החברה הישראלית ואת העולם כולו. האם צדקו בניתוחיהם התיאורטיים? מדוע נכשלו ביישומם הפוליטי? הדיון במצפן הנו קשה ובעייתי עבור החברה הישראלית, אבל האם למרות זאת חלחלו מסרי התנועה אל השיח הציבורי של ימינו? עם שאלות אלה ואחרות מתמודדת ניצה אראל בספרה המרתק מצפן – המצפון והפנטזיה.
רסלינג
מאת: ג'ון קין
תיאור: היכן באמת נולדה הדמוקרטיה?
מה ההבדל בין דמוקרטיה לבין שלטון הרוב?
איך צומחות דיקטטורות מתוך משטרים דמוקרטיים?
ולאן מועדות פניה של הדמוקרטיה במאה ה-21?
הדמוקרטיה נראית לנו לעתים מובנת מאליה, אבל האמת היא שמאז הולדתה בעת העתיקה ועד המאה ה-21 מלוות אותה שאלות רבות, וטמונים בה אתגרים לא פחותים. התמודדות עם המכשולים והסכנות שמאיימים כיום על הדמוקרטיה, מחייבת אותנו להכיר תחילה את ההיסטוריה שלה, על שלל גלגוליה ולקחיה.
ג'ון קין, פרופסור למדעי המדינה מאוניברסיטת קיימברידג', מביא כאן בצורה תמציתית ומאירת עיניים את סיפורה חובק השנים של הדמוקרטיה. זהו מסע מרתק המתחיל במסופוטמיה ונמשך עד ימינו אנו – ימי טראמפ ופוטין, ימי הרשתות החברתיות והמאבקים החדשים על זכויות היסוד של הפרט – שבו קין בוחן ומפריך מיתוסים מקובלים בתחום, ומזכיר כי הדמוקרטיה היתה ונותרה שברירית, גם היום.
תכלת הוצאה לאור
מאת: רועי פולקמן
תיאור: הדמוקרטיות בכל העולם במשבר: קיטוב שמחריף, פוסט-אמת, משברים פוליטיים ממושכים ובעיקר התחזקות הפופוליזם, שמתאפיין בדה-לגיטימציה לכל מוסדות המדינה, ונישא על גבי מהפכה טכנולוגית שמאפשרת הפצת פייק-ניוז בקנה מידה מבהיל. לנגד עינינו משתנה העולם במהירות, ועידן התאוצות מוביל למשברים בריאותיים, סביבתיים וביטחוניים שרק ילכו ויתעצמו. על מנת להתמודד עם העתיד, דרושה מערכת ציבורית וחברתית מתפקדת. כדי לייצר כזו, דרוש לנו עדכון גרסה. הספר "עדכון גרסה" מתאר את הגורמים למשבר הפוקד את רוב הדמוקרטיות בעולם, מתוך הבנה שהוא אינו תלוי פרסונלית במנהיג כזה או אחר. הכותב, שהיה ציר מרכזי בתהליכים ציבוריים שהשפיעו על חיינו, מביא את אחורי הקלעים של סיפורים שהסעירו את המדינה ובונה מורה נבוכים למתנהל מאחורי הקלעים. ככזה, הוא ספר חובה לכל מי שישראל יקרה לו ומחפש לקחת חלק בעיצובה מחדש של המערכת.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: שיבי גרינפילד
תיאור: האם אפשר להיות בעת ובעונה אחת יהודי מאמין וליברל מחויב? רוב הישראלים מאמינים שלא. שיהדות וליברליות הן זהויות מתנגשות, ואפילו עוינות, שהסכסוך ביניהן אינו פתיר יותר מאשר הסכסוך הישראלי-פלסטיני – אמנם אפשר לרסן את עוצמתו, אך לא לפתור אותו כליל.

ומה בדבר ההשקפה ההפוכה ולפיה אין כל עוינות בין המסורות הללו וניתן ואף טבעי שישרור ביניהן דו-קיום הרמוני? גישה זאת אינה עומדת כלל על הפרק.

ואף על פי כן, כפי שמראה ספר זה, ההבנה החלופית לא רק אפשרית, אלא גם מתבקשת. גם אם בתרבות העולמית שוררת עוינות בין המסורת הליברלית למסורת הדתית, הרי שהיהדות היא מקרה יוצא דופן. היא אינה עוינת את המסורת הליברלית ויתרה מכך – במידה רבה היא מקורהּ.

שתי המסורות, היהודית והליברלית, הן אחיות, וכמו במשפחות רבות, מערכת היחסים ביניהן מורכבת. לכל אחת מהן אופי שונה והיסטוריה שונה. אך גם כשהיחסים מתוחים ויודעים עליות ומורדות, הדנ"א שלהן נותר משותף – החזון המוסרי שלהן הוא במהותו אחד. ההבדלים ביניהן נוגעים בעיקר לאופן שבו הן מצדיקות ומפרשות חזון זה ולא לחזון עצמו.

אם כן, מה מקורו של המתח ששורר ביניהן היום? לאחר חורבן בית שני נדרשו חז"ל להכריע בין שתי תמונות מתחרות של היהדות – זאת השמרנית של בית שמאי, שגרסה כי אלוהים הוא מקור הסמכות היחיד, וזאת החדשנית של בית הלל, שאצלה הסמכות "לא בשמים היא" אלא בידי האדם. ההכרעה היתה כי "לעולם הלכה כדברי בית הלל... וכל העובר על דברי בית הלל חייב מיתה". אלא שאז, לפני כ-200 שנה, במסגרת מאבקה במודרנה ובתהליכי החילון, קראה האורתודוקסיה היהודית תיגר על ההכרעה הזאת...

יהדות וליברליות – סיפור מטפיזי על שתי אחיות חושף את הזיקה העמוקה בין שתי המסורות ומתאר את נקודת המפנה הגורלית שהובילה להתרחקות ביניהן ואת משמעויותיה לימינו.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: משה יאנובסקי, איליה זטקובצקי
תיאור: רבים רואים במדינת הרווחה שילוב מנצח של היעילות הקפיטליסטית וה"אנושיות" הסוציאליסטית. כמעט כל מדינות המערב, ובהן ישראל, מוגדרות היום במידה מסוימת כמדינות רווחה הדואגות לצרכים של אזרחיהן בתחומי החינוך, הבריאות, הדיור ועוד. אבל האם התפיסה הזאת, המובנת מאליה בעיני רבים, אכן מצדיקה את עצמה? והאם, לאחר עשרות שנים של ניסיון מצטבר, לא כדאי לחשוב מחדש על נחיצותה של מדינת הרווחה?

בספרם סוציאליזם חזירי מנסים משה יאנובסקי ואיליה זטקובצקי לערער מוסכמות ולעורר מחשבה: האם מדינת הרווחה יעילה? האם היא מוסרית? והאם אין לה למעשה את כל הסממנים של הסוציאליזם הקלאסי: היעדר ערכים, זלזול בחיי אדם וחוסר יעילות? ובקיצור: האם הסוציאליזם שלנו אינו בעצם חזירי?
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: דוד אוחנה
תיאור: בספרו לא כנענים, לא צלבנים: מקורות המיתולוגיה הישראלית (מכון שלום הרטמן. אוניברסיטת בר־אילן. כתר. 2008 ) פרשׂ ההיסטוריון פרופסור דוד אוחנה את הנחתו המקורית כי הציונות היא תשובה הן להתרסה הכנענית כי "אנחנו רק מכאן" והן לאנלוגיה הצלבנית כי "אנחנו לא מכאן". בספר המשך זה, גם כנענים גם צלבנים ‒ מסותיי בארץ־ישראל, מוצגת טענתו החדשה והמאתגרת כי בעקבות הכיבוש המתמשך מאז 1967, מתחוללת מוטציה גנטית בגוף הציוני, שבו משתולל גֶן מסוכן, שהוא גם כנעני גם צלבני.
כרמל
מאת: רוג'ר סקרוטון
תיאור: שמרנות מתחילה מתחושה המוכרת בוודאי לכל האנשים הבוגרים: התחושה שדברים טובים נהרסים בקלות, אך אינם נוצרים בקלות. זה נכון במיוחד לדברים הטובים שאנו מקבלים כנכסים קולקטיביים: שלום, חופש, חוק, נימוס, מסירות ציבורית, הביטחון שמקנים רכוש וחיי משפחה... בכל אלה, פעולת ההרס היא מהירה וקלה; ואילו עבודת היצירה היא איטית, מפרכת ומשעממת. זהו אחד הלקחים מן המאה העשרים. זו גם אחת הסיבות שהשמרנים סובלים מעמדת נחיתות בדעת הקהל. העמדה שלהם נכונה אבל משעממת, ואילו זו של מתנגדיהם מלהיבה אך שגויה.
הוצאת סלע מאיר
מאת: פרידריך האייק
תיאור: יומרה קטלנית הוא ספר על חידה מטרידה: כיצד הצליח הסוציאליזם, תורה חברתית וכלכלית עם יסוד עובדתי קלוש כל כך, לכבוש את ליבם ומוחם של רוב האינטלקטואלים במערב?

כדי למצוא את התשובה צלל פרידריך האייק, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 1974, אל מעמקי ההיסטוריה האנושית. התשובה המרתקת והפרובוקטיבית שמצא הפכה את הספר שבידכם לאחד מספרי העיון המסעירים של המאה העשרים.

הסוציאליזם שקרא לזנוח את המוסר, המסורת וערכי החברה המודרנית, שבה את ליבם של האינטלקטואלים בחנופה גסה. הוא אמר להם כי הם יודעים איך לתכנן, לעצב ולנהל את העולם כרצונם ויכולים גם להשליך את המסורות ככלי אין חפץ בו ולהחליפן בתבונתם הטהורה.

אתם תהיו כאלוהים, פיתה הסוציאליזם את האינטלקטואלים בדברי חלקלקות. ואלה הגיבו בהתלהבות ואימצו את היומרה הקטלנית. את התוצאות הרות האסון ועקובות הדם חווה העולם במלוא עוצמתן במאה העשרים. כוח המשיכה של היומרה הקטלנית עדיין מסכן את שלומם ורווחתם של עמי העולם ושלנו.
הוצאת סלע מאיר
מאת: אורי זילברשייד
תיאור: קרל מרקס מזוהה יותר מכל הוגה דעות אחר עם הניסיון הפרומתאי לכונן חברה סוציאליסטית במקום המערכת החברתית-כלכלית הקפיטליסטית – חברה המאפשרת לכל יחיד להיות שותף מלא לעושר החומרי והרוחני. מתוך ניסיון זה צמחה תורה המעניקה לנו כלים תיאורטיים מצוינים להבנת המשק והחברה גם בפתח המאה ה-21. חקר תורת מרקס הוא אפוא חלק מהמאמצים להבין את אופיו של הסוציאליזם כשלב גבוה יותר בהתפתחות האנושית, כמו גם חלק מהניסיון להבין את הקפיטליזם בשלבו המודרני ואת התמורות המתחוללות בתוכו, הכוללות את הניסיונות החוזרים ונשנים, היודעים התקדמויות ונסיגות, להגשמת הסוציאליזם. מרקס ועתיד הסוציאליזם עוסק בדילמות החברתיות והכלכליות שאנו ניצבים בפניהן בפתחו של האלף השלישי. טובי חוקרי תורת מרקס וחוקרי הסוציאליזם מציגים ניתוח בלתי שגרתי של תורת מרקס, וכן – דרכים לבניית חברה המושתתת על יסודות של צדק חברתי. כמו כן נדונות התמורות שהתחוללו בעשורים האחרונים בארץ ובעולם, תמורות המהוות נסיגה מנקודת המבט של סוציאליזם וצדק חברתי. נושאי העיון והמחקר של ספר זה מגוונים: עיצוב פעילות הייצור בחברה הקומוניסטית נוסח מרקס; מאבקים בין סוגי הון כמאפיין של הקפיטליזם בתיאוריה המרקסית; תפיסת הדמוקרטיה של מרקס ואנגלס; תורת המהפכה המרקסית; אופן קביעת ערכה של הסחורה לפי תורת מרקס; יחסו של היינה למרקס ולקומוניזם; התמודדותו של רימון ארון עם מרקס; תורותיהם של בובר וקרופוטקין; החברה הטובה; עלייתו ומהותו של הסוציאליזם הריכוזי והסיבות לנפילתו; תכנון סוציאליסטי; המאבק על דמות הסוציאליזם במזרח אירופה (צ'כוסלובקיה כדוגמה); התמורות במדינת הרווחה בארץ ובעולם; השמאל הישראלי ויחסו למדיניות רווחה; הקהילתנות ו"הדרך השלישית" כאלטרנטיבה חברתית; הרב-תרבותיות והעצמת קבוצות חלשות; בין רב-תרבותיות למרקס; התמורות בקיבוץ ומשמעותן; הסיכוי להתפתחותה של תודעה סוציאליסטית בתוככי הקפיטליזם המודרני והאפשרות לחולל תמורה סוציאליסטית.
רסלינג
מאת: ג'יימס ברנהם
תיאור: "האידיאלים המסורתיים, שהליברליזם תוקף וממוטט, הם הביצורים הרוחניים והחברתיים הגדולים נגד המפעל הקומוניסטי העולמי. איש אינו מוכן להקריב ולמות למען ערכים ליברליים כמו חינוך פרוגרסיבי, אנושיות מופשטת, האו"ם או קצבת הביטוח הלאומי." ארצות הברית, שנות השישים המוקדמות. תרבות הביטול וניתוץ פסלי אבות האומה לא עלתה על הדעת, פוליטיקת הזהויות עוד לא הייתה בתכנון, ואפילו תרבות-הנגד טרם בקעה מהביצה. אבל הליברליות במובנה העכשווי של המילה, הגישה הנותנת למדינה מונופול על חיי הפרט ובאותה נשימה חותרת לביטול הלאומיות, כבר הייתה לאידיאולוגיה המובנת-מאליה של האליטות במערב. איש אחד, מעמיק ומרחיק ראות, זיהה תהליכים. שמו היה ג'יימס ברנהם. בחיבור פולמוסני מבריק יורד ברנהם לשורשי הליברליזם הזה, מציג את בחירותיו ברגעי מבחן, ותוהה על מידת יכולתו להתמודד עם אתגרי זמנו: הפשיעה הגואה מבית, ההתעוררות הפוליטית בעולם השלישי, ושאיפתו של הקומוניזם למונופול על הכוח בעולם. אבחנותיו של ברנהם תקפות גם לגבי התמודדות המערב עם אתגריו הנוכחיים, ומספקת לקורא עומק היסטורי להבנתה. הליברליזם, מראה ברנהם, איננו בהכרח הגורם להתכווצות העולם החופשי, אבל הוא סם ההזיה המאפשר לו להשלים עם סופו. - למה השתלט על הליברלים רגש אשמה קבוצתי, ואיך מחבל רגש זה בעולם החופשי?
- האומנם הבורות היא המכשול היחיד בדרך לחברה שלווה, צודקת ומשגשגת?
- כיצד מהתלים במערב אויביו בדיבורים על שלום ופירוק נשק, ולמה זה מצליח להם?
- איך קרה שגרסה מרוככת ותמימה של הקומוניזם זכתה לכינוי – "ליברליזם"?

ג'יימס ברנהם (1905–1987) היה בצעירותו טרוצקיסט, אך בעקבות חבירתה של ברית המועצות לגרמניה הנאצית ב-1939 החל את מסעו ימינה. הוא נחשב לאחד מחלוצי השמרנות-החדשה. לאחר מלחמת העולם השנייה פעל בשירות הביון האמריקני והקים את 'הקונגרס לחופש תרבותי', ארגון שרתם ליברלים אירופים למאבק בקומוניזם. הקים את הדו-שבועון 'נשיונל ריוויו' וערך אותו מ-1955 עד 1975. ספרו זה, התאבדות המערב (1964), היה לקלאסיקה.
הוצאת סלע מאיר
מאת: ספי קופרמן
תיאור: פציפיזם והתנגדות עוסק בשאלה האם כינונה של תודעה עצמית קולקטיבית במהלך ההתנגדות חייב לעשות שימוש באלימות? ספי קופרמן דן בעמדותיהם של פרנץ פאנון, מרטין לותר קינג ומלקולם x ביחס לשאלה זו. הוא טוען שחרף העובדה שתשובתו של פאנון לשאלה זו חיובית, האלימות אינה מהווה עבורו תכלית לעצמה או רפלקס גרידא לאלימות הקולוניאליסטית, שכן האלימות עבור פאנון מעצבת תודעה עצמית קולקטיבית בעלת שילוש תוכני: היא כוללת את התכנים לאומיות, חברתיות ודמוקרטיה. בניגוד לתשובתו של פאנון לשאלת האלימות, מרטין לותר קינג טוען שעל ההתנגדות מוטלת החובה לדחות את האלימות. המחבר טוען שעבור קינג המושג החשוב בהקשר זה הוא האהבה האמונית, מושג אשר מאייך יחדיו את התיאוריה הלא-אלימה ואת הפרקסיס הלא אלים. המקרה של מלקולם x מורכב יותר: מצד אחד הרטוריקה של מלקולם לעיתים אלימה, ומצד שני מלקולם לא פגע באיש ולא ארגן פעולות גרילה מימיו. למעשה, תפיסותיו של מלקולם התפתחו עם השנים: מתומך של רעיון ההפרדה בין שחורים ללבנים מלקולם התפתח לחסיד נלהב של המאבק למען זכויות אדם.
רסלינג
מאת: מאיר חטינה
תיאור: חוקרים רבים הספידו את התרבות הפוליטית הערבית כספוגה במגמות של אוטוריטריות, קנאות דתית ומאבקים אלימים בין עדות וקבוצות, ואגב כך הדירו לקרן זווית קולות של פתיחות, פלורליזם והומניות שתוארו כחסרי חשיבות היסטורית או משקל ציבורי. הקול המושתק, ספרו החדש של מאיר חטינה, חושף תמונה פנורמית, תוססת ומרתקת של מחשבה ליברלית ערבית; הוא ממקם אותה בהקשרים היסטוריים והשוואתיים, ומציג דיון מעמיק בערכי היסוד שלה, כמו למשל חירויות הפרט והאזרח, חילוניות, חופש דת, פמיניזם, דמוקרטיה, זכויות אדם ודו-קיום עם המערב ועם ישראל. אמנם לרשותם של זרמים, גופים ופעילים ליברלים לא תמיד עמדו תשתיות אזרחיות ופוליטיות מבוססות (כגון מפלגות), אולם הם השכילו להפגין נוכחות של קבע במרחב הציבורי שהעידה על התמדה, יצירה ועשייה, לצד יכולת להתפלמס בחריפות עם יריביהם ולמשוך אליהם חסידים חדשים. גופים ופעילים אלה הקנו לרעיון הליברלי מוצקות, לכידות, ותכנים מוכוונים לתכלית ופעולה, שמטרתם המוצהרת היא כינונה של נאורות ערבית מקומית. הספר מביא לקדמת הבמה תפיסות עולם מתריסות ושוברות מוסכמות – הן ביחס לאסלאם והן ביחס לפוליטיקה הערבית – אשר יש בהן כדי להאיר את המרקם הרב-קולי של הסביבה שבה אנו חיים. פרקי הספר מציעים מסע אינטלקטואלי מקורי אל מחוזות לא מוכרים לקורא הישראלי השבוי לרוב בידי הסכסוך הישראלי-ערבי כמציאות מעיקה ומדממת, שכן אינו חשוף לקולות אחרים – של ביקורת עצמית והתחדשות פנימית, של תרבות אזרחית והשתלבות בעולם הגדול – אשר עמם יש לו הרבה מן המשותף.
רסלינג
מאת: תאודור ויסנגרונד אדורנו
תיאור: עלייתו של הימין הקיצוני החדש נראית היום כסכנה ברורה ומיידית לעצם קיומה של הדמוקרטיה הליברלית. מנהיגים פופוליסטים וסמכותניים צוברים שוב כוח פוליטי ממשי, ותשתיות חוקתיות ומשפטיות עומדות על סף קריסה גם במדינות בעלות מסורת דמוקרטית שנדמתה עד לאחרונה כיציבה, ובכלל זה ארצות הברית וישראל. מניין שואב הימין הקיצוני החדש את כוחו? איך משרתים אותו הפיחות המכוון במעמד האמת וסימון האינטלקטואלים כאויבים? כיצד מגויסת לטובתו תקשורת ההמונים? עד כמה סכנתו ממשית וכיצד אפשר להיאבק בו? על כל אלה מנסה לענות אסופת מאמרים זו, שבמרכזה טקסט נבואי כמעט של תיאודור ו' אדורנו, המבוסס של הרצאה שנשא בשנות ה-60 והתגלתה באחרונה מחדש. על טקסט זה נוספו ראיון קצר שערך גידי וייץ עם חוקר הפשיזם בעל השם העולמי זאב שטרנהל, ופרולוג מקיף מאת אווה אילוז ואיל חוברס, המגישים לנו מפתח חשוב להבנת המציאות הפוליטית שבה אנחנו חיים כעת.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: אבנר בן-זקן
תיאור: ספרו פורץ הדרך של אבנר בן-זקן, קומוניזם כאימפריאליזם תרבותי, בוחן בפריזמה בין-תרבותית את התגלגלות התנועה הקומוניסטית במזרח התיכון בשנים 1919-1948. הוא חושף את המתח התרבותי בין קומוניסטים ארצישראלים שבאו מאירופה ובין קומוניסטים מקומיים, ערבים ויהודים כאחד, ולראשונה מראה כי השיח המרכסיסטי נתפס כסוג של אימפריאליזם תרבותי. אך עניין זה לא נבע מהבדלים תרבותיים-פרסונליים בלבד. שכן האימפריאליזם התרבותי הוגבר בעיקר בשל הצגת השיח המרכסיסטי לא כתוצר של התרבות וההיסטוריה האירופיות, אלא כ"מדעי" ו"אובייקטיבי", וכתוצאה מכך גם כבעל סמכות אוניברסלית. במובן זה, ה"אמת המדעית-אובייקטיבית" של המרכסיזם החדירה מידה גדולה של שכנוע עצמי בקרב הקומוניסטים הארצישראלים, ולפיה ניתן לגשר על פערים תרבותיים, להפיץ את המרכסיזם ולהעביר את התרבות והחברה המקומיות טרנספורמציה תודעתית. שכנוע עצמי זה, בתמהיל משיחי עם מכלול של גורמים, יצר מציאות שנראית במבט לאחור פרדוקסלית משהו, ולפיה קומוניסטים ארצישראלים הסדירו את השיח המרכסיסטי המקומי ובו בזמן ייסדו, ניתבו וארגנו את המפלגות הקומוניסטיות במזרח התיכון. אולם התרבות הפוליטית הקומוניסטית לא הייתה הרמונית כלל וכלל: באמצעות פירוקם של המנגנונים של התגלגלות התנועה הקומוניסטית, בן-זקן מראה שמפגש בין תרבויות מעורר סנסציות של זרות הדוחפות לכיוונים שונים ומנוגדים. על כן, הטענה המרכזית של ספר זה היא שתפיסות פוליטיות "אינטרנציונליות" אינן בהכרח נתפסות כניטרליות מבחינה תרבותית. זאת ועוד, הזרות התרבותית, השזורה כחוט השני בהיסטוריה של היחסים שבין קומוניסטים ארצישראלים לערבים, היא זו שעוררה ועיצבה את הניסיונות השונים להפיץ את הקומוניזם במזרח התיכון. בן-זקן מבקש, אפוא, לכתוב באופן שונה את ההיסטוריה של הקומוניזם במזרח התיכון, כלומר לכתוב אותו כהיסטוריה של המאבק להתאמה תרבותית של השיח המרכסיסטי. הוא מסמן את קווי המתאר של היסטוריה זו דרך הניסיונות המגוונים – של הקומינטרן, ברית המועצות, הקומוניסטים הארצישראלים והקומוניסטים הערבים – להציג, להתאים ולפעמים אף לדחות תרבות פוליטית אינטרנציונלית.
רסלינג
מאת: משה בלע
תיאור: זאב ז׳בוטינסקי ((1940-1880 התפרסם כעיתונאי, סופר, משורר, מתרגם, חייל וכאחד מגדולי הנואמים בתקופתו, המרתק את קהל שומעיו בכל אחת משבע השפות בהן שלט.
מעל לכל היה ז׳בוטינסקי מנהיג פוליטי כריזמטי בעל חזון, אשר שמו נישא בפי כל יהודי אירופה שטרם השואה.

ז׳בוטינסקי היה תוצר מובהק של הליברליזם בנוסח המאה ה־ 19 שהטיף בלהט שווה לציונות ולתפיסת עולם הומנית-ליברלית. במרכז מאבקו הפוליטי עמדה התנגדותו לקו של ההסתדרות הציונית והדרישה להקמתה של מדינה יהודית בארץ-ישראל, בה יראה כל יהודי באשר הוא את ביתו. ז׳בוטינסקי הקים תנועת נוער מפוארת - בית״ר - והעמיד במרכזה את רעיונות ההדר, הצבאיות והחלוציות. ספר זה כולל מבחר דברים מדבריו וכתביו ומהווה אוסף יחודי לרעיונותיו. גם היום, לאחר השואה ותקומת ישראל בארצו, נשארו רעיונותיו של ז׳בוטינסקי אקטואליים כביום כתיבתם.
מכון ז'בוטינסקי בישראל
מאת: שלמה זנד
תיאור: מהו שמאל ומתי הוא הופיע בהיסטוריה? האם היה קיים שמאל כבר בציוויליזציות הטרום-מודרניות או שראשיתו נעוצה בעלייתן של תופעות כלכליות ורעיונות פילוסופיים במאתיים וחמישים השנים האחרונות? מהם הכוחות החברתיים שהניעו אותו במהלך השנים ואילו אידיאולוגיות יסוד ליוו והזינו אותו? האם השמאל מכיל רק אגד של רעיונות מוּשׂכָּלים או שהוא גם היה תמיד מאגר של ערכים ומיתוסים המארגנים מחנות והנמצאים תדיר בתהליכי תמורה והתחדשות? בספרו החדש מזהה שלמה זנד את התביעה לשוויון כציר מרכזי בעליית השמאל ההיסטורי: החל במהפכה האנגלית הראשונה במאה ה-17, דרך המהפכה הצרפתית בסוף המאה ה-18, עבור בהתגבשות מעמד הפועלים התעשייתי ועלייתן של תנועות העבודה במאה ה-19, המהפכות הקומוניסטיות ברוסיה ובסין, עד להתקוממויות האנטי-קולוניאליות במאה ה-20. זנד עוקב בתנופה אחר ביטוייהם השונים של זרמי השמאל ברחבי העולם; דרך תבוסותיהם, מחדליהם, פשעיהם והישגיהם הוא משרטט בתמצות רב את הרב-גוניות ואת הסתירות שעיצבו אותם במהלך השנים, ואת תרומתם הישירה והעקיפה לצמצום האי-שוויון בעולם. זנד אינו מסתיר את היותו איש שמאל, אבל אינו חוסך בתיאור הטרגדיות שהמיטו מפלגות שמאל במקומות שונים שבהם הגיעו לעמדות כוח. בסיכום המלנכולי של הספר הוא אף מציג את ספקותיו ולבטיו התיאורטיים ביחס למעמדו של השמאל בתחילת המאה ה-21.
רסלינג
מאת: אפרים ברק
תיאור: החוקרים שעוסקים בטרור האסלאמי מתחלקים למספר קבוצות: קבוצה אחת מצלמת את המצב הקיים ומבינה את הטרור כתגובה למדיניות המערב. החוקרים אשר משתייכים לקבוצה הזאת אינם מתייחסים לשורשי התופעה ולתהליך צמיחתה – הם סבורים שלוּ רק ישתנו מרכיבים מסוימים במדיניות המערב, לו רק ישַנו האמריקאים או הישראלים את דפוסי התנהגותם כלפי הערבים או המוסלמים, לו רק יחוסל האימפריאליזם, או-אז תיפתר גם בעיית הטרור. קבוצה אחרת של חוקרים מחפשת את התשובה בעברו הקדום של האסלאם ובעקרונותיו הדתיים. החוקרים אשר משתייכים לקבוצה הזאת סבורים שמושגים הרווחים בדוקטרינה האסלאמית, הדתית-פוליטית – כמו למשל ג'יהאד, שהיד, דאר אל-חרב וכו' – הופכים את הטרור ואת ההתאבדות לחלק אינטגרלי מהאסלאם. ויש מי שמייחסים את צמיחת הפונדמנטליזם האסלאמי, כמו גם את המודרניזם והליברליזם, למהפכים חברתיים שהתרחשו בארצות האסלאם, כאשר המסגרת לתמורה התרבותית עוצבה על ידי אירועים דרמטיים או מצבור של אירועים היסטוריים שקטעו את רצף החיים החברתיים. ספרו של אפרים ברק, הצלבנים עדיין כאן, מציע הבנה שונה להתפתחות הפונדמנטליזם האסלאמי. הוא מציג את צמיחתו ואת עקרונותיו על הרקע ההיסטורי והאינטלקטואלי של המזרח התיכון המודרני, כל זאת תוך כדי הדגשת העובדה שמחלוקת רעיונית ודתית עמוקה קיימת בינו ובין האסלאם האורתודוקסי.
רסלינג
מאת: עבדאללה נימר דרויש
תיאור: האסלאם הוא הפתרון מאגד דרשות אשר נערכו ונדפסו בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20, תקופת השיא בפעילותו של עבדאללה נמר דרויש בראשות התנועה האסלאמית בישראל. שם הספר מעיד על חובו של דרויש לתנועת האם של האחים המוסלמים, אשר העמידה את הפתרון האסלאמי כנגד הפתרונות "המטריאליסטיים והמתירנים" של הכוחות העולמיים הגדולים של המאה ה-20: הקפיטליזם והקומוניזם. במוקדו נמצאת ההטפה לחזרה אל האסלאם (דעוה) שחרתו האחים המוסלמים על דגלם על שני היבטיה: השילוב בין הדת והפוליטיקה והארגון המעשי בעל האוריינטציה הביצועית. האסלאם הוא הפתרון מצביע על הכיוונים החדשים שביקש דרויש להקנות לתנועתו במענה למצבו הייחודי של המיעוט הערבי בכלל ולהתקדמותה של ישראל על מסלול השלום עם הפלסטינים בפרט. פעם אחר פעם הוא מדגיש באגרות אלה את אופייה הפתוח של תנועתו וקורא לשיתוף פעולה בין כל הכוחות הפוליטיים במגזר הערבי. במקביל, ברוח זרם הוסטיה (דרך האמצע) המייצג את המחנה האסלאמיסטי המתון, הוא מצהיר שוב ושוב על מחויבותה של התנועה האסלאמית למשטר הדמוקרטי, לפעולה לא-אלימה ובהתאם לחוק, כמו גם לדיאלוג עם הרוב היהודי למען השגת שלום בר-קיימא בארץ. עבדאללה נימר דרויש (2017-1948) הוא מייסדה ומנהיגה הראשון של התנועה האסלאמית בישראל. הוא החל את דרכו לאחר מלחמת ששת הימים בהטפה למען חזרה לאסלאם תוך כדי עשייה למען הקהילה, ואף הסתבך בפעילות הג'יהאד שיזמו כמה מחסידיו, ועל כך נכלא. תוך כדי עיצוב דרכה הייחודית של התנועה בישראל הלכו עמדותיו והתמתנו, והוא נעשה לאב הרוחני של "הפלג הדרומי" ושל הזרוע הפוליטית שלו (מפלגת רע"ם) הפועלת למען קידום האינטרסים של הציבור הערבי בכנסת. דרויש תמך בהסכמי אוסלו, השתתף בגיבוש יוזמת ז'נבה, ועד אחרית ימיו הקפיד לקחת חלק במפגשי דיאלוג בינדתי.
רסלינג
מאת: נוהאד עלי
תיאור: בין עובדיה לעבדאללה הוא ספר חלוצי בחקר הספרות הפונדמנטליסטית – ייחודי בגישה ההשוואתית שלו. מחקרים לא מעטים נכתבו על האידיאולוגיה הפונדמנטליסטית, אבל מעטים בחנו את הפרקטיקות ואת השינויים שיוזמות תנועות פונדמנטליסטיות בקרב מאמיניהם, במיוחד בישראל אשר מתמודדת עם שורה של שסעים – דתיים, לאומיים ועדתיים. בספר זה מוצגת השוואה בין התנועה האסלאמית, כתנועה דתית-פונדמנטליסטית, לבין תנועת ש"ס שעונה על אותה הגדרה. בדומה לתנועה האסלאמית, גם ש"ס היא תנועת תחייה דתית צעירה, אינה מהגרת ואינה גלותית. אולם השפעתה של החברה הישראלית על ש"ס היא אחרת מהשפעתה על התנועה האסלאמית. במסגרת ההשוואה בין התנועה האסלאמית לש"ס נבחנו אמצעי הגיוס בשתי התנועות, הניסיונות ליצירת מאמין חדש והניסיון להקים קהילה בלתי תלויה לקהל המאמינים של שתי התנועות. הפונדמנטליזם הדתי קיים כמובן בשלוש הדתות המונותיאיסטיות, וברמה האידיאולוגית לתנועות הפונדמנטליסטיות מטרות ושאיפות דומות – אולם המשתנים הקונטקסטואלים, תנאי הסביבה והפרקטיקות שמשתמשות בהן התנועות הם אלה שקובעים בסופו של דבר את התפתחותן של התנועות.
רסלינג
מאת: עידו זלקוביץ'
תיאור: פת"ח (תנועת השחרור הפלסטינית) מהווה ציון דרך מרכזי בהווי הפוליטי-חברתי הפלסטיני. מאז היווסדה בשנת 1959 פת"ח בנתה את עץ ההנצחה הלאומי הפלסטיני וכוננה מיתוסים לאומיים שהפכו למרכיב עיקרי בזיכרון הקולקטיבי הפלסטיני. במסגרת זו נתנה פת"ח לדת מקום של כבוד. ספרו של עידו זליקוביץ' דן בזיקה ההיסטורית והתפקיד החברתי של האסלאם בתוך תנועת הפת"ח, אשר הנה תנועה לאומית מהפכנית. האסלאם שיחק תפקיד מרכזי בתקופת עיצוב הזהות של התנועה שגרעין מייסדיה היה בוגר תנועת האחים המוסלמים; הנהגת הפת"ח השתמשה במוטיבים אסלאמיים, שהיו מקובלים על רוב הציבור, כדי לגייס אותם למאבק נגד ישראל.

על רקע תהליכי האסלאמיזציה שעברו על החברה הפלסטינית ועל המזרח התיכון מאז 1967, ידעה פת"ח לפרוט על מרכיבי הרגש הדתי ולגייס אותו לטובת פעולתה הפוליטית, כל זאת על רקע הפסיביות שאפיינה את תנועת האחים המוסלמים שדגלה בדעוה – הכשרת לבבות – ומיאנה להיכנס לעימות מזוין עם ישראל. כניסתן של תנועות הג'יהאד האסלאמי והחמאס, אשר הציבו סדר יום אסלאמי מובהק למאבק מול ישראל בשנות ה-80, הציבו אתגר מהותי לפת"ח. אתגר זה התעצם לאחר חתימת הסכמי אוסלו והקמת הרשות הפלסטינית בהנהגת פת"ח-אש"ף בשנות ה-90, כמו גם לאחר פריצת אינתיפאדת אל-אקצא בשנת 2000. בתקופה זו נאלצה פת"ח להתמודד גם עם אתגרים פנימיים שהציבו בפניהם פלגים צבאיים שמשתייכים לשורותיה, אשר אימצו טרמינולוגיה אסלאמית ולא קיבלו על עצמם את דין התנועה. ספר זה מסתמך על מגוון רב של מקורות בערבית, לצד מקורות ראשונים ייחודיים. הספר בוחן ומנתח את השיח האסלאמי של תנועת פת"ח בשלביה השונים – הן כתנועת שחרור והן כתנועה פוליטית החותרת לפשרה עם ישראל.
רסלינג
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא קובץ מחקרים מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו בהיסטוריה של הציונות הדתית, בהגות הפילוסופית של אנשי הציונות הדתית ובתהליכים העוברים על התנועה והחברה הציונית הדתית, מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו. הגיליון החמישי מכיל מאמרים מגוונים על הציונות הדתית, החל מתחנות ביישוב, וכלה ברבנות ובתודעה. שני מאמרים עוסקים בהיבטים אסתטיים של התופעה הציונית הדתית, והארוך שבהם , במוסיקה. גיליון זה מוקדש לזכרו של פרופ' איתן אביצור, מלחין, מנצח, מורה וראש המחלקה למוסיקה באוניברסיטת בר-אילן.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא קובץ מחקרים מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו בהיסטוריה של הציונות הדתית, בהגות הפילוסופית של אנשי הציונות הדתית ובתהליכים העוברים על התנועה והחברה הציונית הדתית, מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו. בכרך זה מחקרים בסוגיות חברתיות ורעיוניות במחנה הציוני הדתי, ובהן חידוש הסנהדרין בעקבות התחייה הלאומית, תפיסת המלחמה בהגות הציונית הדתית והזיקות הפמיניסטיות, האורתודוקסיות המודרניות והחינוכיות של הציונות הדתית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: נעימה ברזל
תיאור: המתנחלים בלבבות, ספרה של נעימה ברזל הוא סיפור מקום וביוגרפיה דורית וקבוצתית ישראלית, הבוחן ומנתח את התפישה והפרקטיקות של הקבוצה האמונית בשנותיה המעצבות.
זהו סיפורם של מנצחים ומפסידים, של שובים ונשבים.
שתי קבוצות של צעירים, זו של שיח לוחמים מזה והקבוצה האמונית מזה, מסמנות לאחר מלחמת ששת הימים, את דמות החלוץ היהודי החדש כחלק מ'ההתגלות' שחשפה המלחמה. הדיון ההשוואתי בספר מתמודד בין השאר עם השאלות, האם היה ממש בטענתם של אנשי אמונים שהם הנם ממשיכיה האותנטיים של תנועת העבודה, הגותה, רבניה וחזון הגאולה שלה? כמו גם, מדוע לא הצליחה להתגבש אלטרנטיבה תיאו־פוליטית לתפישה האמונית שתמצא מאמינים ועושים בקרב תנועת העבודה?
מסגרת הזמן של הדיון ההיסטורי מתחילה באמצע שנות ה־ 60 ומסתיימת באמצע שנות ה־ 80 של המאה ה־ 20.בתוכה נבחנת השאלה האם נקודת זמן זו מציינת את אי־הפיכות המצב הפוליטי בשטחים הכבושים? בספר נבחנות יצירתן והשפעתן של ההמשגות שנוצרו על ידי אידיאולוגים ואנשי המעשה של הקבוצה האמונית על תפישות היסוד של הציונות והיהדות. לניתוח תהליך ההבניה המושגית מצטרף תיאור התנופה הדורית המרשימה של בעלי הכיפות הסרוגות שתבעו את מקומם בחזית הישראליות החדשה.
כיצד נבנתה האליטה האמונית? על מה היא ביקשה לקחת בעלות? מדוע נקודת ההתחלה מוצגת בספר בסיפור הקמת כפר עציון? מה הם אפיוני הקשר שנוצר בין גוש עציון להתנחלות בחברון? מה הם תווי ההיכר והפרקטיקות של סיפורי הקמת ההתנחלויות הראשונות שהיבנו את אתוס השיבה ותרבות הזיכרון? איך נבנתה ההנהגה האמונית וכיצד ניתן להבין את הכרעותיה הרעיוניות והמעשיות? מה היו הנסיבות החברתיות והתרבותיות ומי היו דמויות המפתח בחברה בישראל, שאפשרו את חדירת התפישה האמונית לרובדי העומק של התודעה הקולקטיבית במדינה? מה היה סוד כוחם והקסמם של הפתרונות האמוניים לגבי שאלות של זהות, ישראליות, יהדות, דמות האחר, העבר והעתיד היהודי־ישראלי, ועוד.
ברזל מבקשת מקוראיה להביט נכוחה במורכבותה ופשטנותה כאחד של התפישה האמונית, בדמויותיהם ובמשנתם של מוביליה, ולבחון במבט מפוכח את ההגדרה החדשה של מושגי היסוד של הציונות והיהדות שהנחילו אנשי אמונים. זהו סיפור עצוב המנכיח את כוחה וחשיבותה של הקבוצה האמונית, ולא פחות מכך מציב מראה ביקורתית מול טיעוניה. חיבור זה מחדד את ההבנה בדבר המחיר המתעצם של מצב הכיבוש המתמשך ואינו מאפשר להסיט ממנו את המבט .
הספר המתנחלים בלבבות אינו טוען לאובייקטיביות. משולבים בו קטעים מיומנה של המחברת שנכתבו במקביל לעבודתה בארכיוני ההתנחלויות. כתיבתה השוזרת בין מחקר ועיון לעדות משתתפת, חושפת את הקורא למשמעותה של תפישת נינוחות השעונה על הדרת האחר והצדקת הגזל כמובן מאליו.
הקיבוץ המאוחד
מאת: יאיר שלג
תיאור: אחד הכוחות המשמעותיים שעיצבו את ההיסטוריה של המגזר הדתי–לאומי הוא הרצון לפרוץ את מקומו השולי בעשורים הראשונים של המפעל הציוני ולהגיע למעמד מרכזי, ואולי אף דומיננטי, בהנהגת החברה הישראלית. מאז מלחמת יום הכיפורים ומפעל ההתיישבות שמעבר לקו הירוק שבא בעקבותיה הציונות הדתית מתקדמת בהתמדה להשגת היעד הזה. היא בולטת כיום לא רק בשדות ההתיישבות והביטחון, אלא גם בשדות המשפט והתקשורת, שירות המדינה והמגזר העסקי. אנשיה רואים בעצמם "אליטה חדשה" שזכתה להחליף את "האליטה הישנה", זו של תנועת העבודה והמגזר האשכנזי החילוני. התהליך הזה מעורר כמובן מגוון שאלות: מה טיבו המדויק של היעד הדתי–לאומי האם הגמוניה בלעדית או שותפות בהנהגה עם תנועות אחרות? האם אפשר לקבוע שהציונות הדתית הצליחה להשיג את יעד ההנהגה או שמא היא עדיין גורם משני בחברה הישראלית, גם אם חשוב יותר מבעבר? מהם המחירים ששילמה הציונות הדתית על התהליך – מבית (חיקוי האליטה החילונית וחילון) ומחוץ (הגברת העוינות כלפיה)? והעיקר: האם היו לתהליך הזה מחירים כבדים מבחינת החברה הישראלית והנורמות הליברליות–חילוניות שלה? קובץ המאמרים שלפנינו בנוי משלושה שערים: הראשון בוחן השפעות שונות על עולמה ודרכה של הציונות הדתית - למן אירועים נקודתיים כמו רצח רבין וההתנתקות ועד לתהליכים כמו הפוסט–מודרניזם והניו–אייג' החסידי; השער השני עוסק בתחומים שהציונות הדתית כבר בולטת בהם: הצבא, הגרעינים התורניים, התקשורת, מערכת החינוך, הפמיניזם הדתי והתרבות הישראלית הכללית; השער השלישי מביא 14 מסות קצרות שעיקר עניינן מקומו הרצוי והמצוי של המגזר הציוני–דתי בחברה הישראלית הכללית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אליעזר שביד
תיאור: הרנסנס היהודי-ציוני בישראל עורר התעניינות מחודשת במשנתו של אהרן דויד גורדון. ספר זה נועד לסייע בלימוד כתביו הפילוסופיים העמוקים, שכדי להבינם יש לדעת את הקשרם ההיסטורי ולהכיר את המשנות שאתן התמודד, חלק עליהן וגם הושפע מהן. הספר נכתב כפירוש רחב למאמרו "לבירור רעיוננו מיסודו", שבו ביקש להציג את משנתו הכוללת בתמציתיות ובשיטתיות.
מוסד ביאליק
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא קובץ מחקרים מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו בהיסטוריה של הציונות הדתית, בהגות הפילוסופית של אנשי הציונות הדתית ובתהליכים העוברים על התנועה והחברה הציונית הדתית, מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו.
בקובץ זה מחקרים על מנהיגים, רבנים ומחנכים בולטים בציונות הדתית: מראד פרג, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אליעזר מאיר הלוי (רא"מ) ליפשיץ, הרב יצחק אריאלי והרב אליעזר ברקוביץ, וכן מאמר על השיח הרבני בקרב רבני הציונות הדתית על התופעה של נסיעה לאומן.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא קובץ מחקרים מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו בהיסטוריה של הציונות הדתית, בהגות הפילוסופית של אנשי הציונות הדתית ובתהליכים העוברים על התנועה והחברה הציונית הדתית, מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו. בקובץ זה מחקרים על הנצי"ב מוולוז'ין, על הרב אברהם יצחק הכהן קוק, על שמואל חיים לנדוי (שח"ל), על הרב דוד שלמה שפירא, על המשמעויות של איחוד המזרחי והפועל המזרחי ועל חוג האידאולוגים של ישיבת "מרכז הרב".
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אליעזר דון-יחיא
תיאור: האם הקצינה הציונות הדתית את עמדותיה הפוליטיות בעשרות השנים האחרונות? מה היו בעבר עמדותיה העקרוניות בנוגע למאבק על ארץ ישראל ועל גבולותיה, זכויות מיעוטים, שימוש בכוח ומוסר לחימה? במחקר זה, המבוסס על מגוון מקורות מרשים, בוחן אליעזר דון-יחיא את הגישות שרווחו בתנועת הציונות הדתית בסוגיות אלו ומתמקד במנהיגותו של חיים משה שפירא, שהתווה את דרכה של תנועה זו במשך שנים רבות אך דמותו נדחקה, שלא בצדק, לשולי המחקר ההיסטורי והפוליטי. שפירא בלט בתפיסת עולמו המתונה ובמאמציו למנוע מלחמות ושפיכות דמים. הוא ראה את עצמו כתלמידו של רבן יוחנן בן זכאי שהיה מוכן להרחיק לכת בוויתורים למען השלום ולצורך הבטחת הקיום הלאומי. בפולמוס על תכנית החלוקה סבר שפירא שיש להשלים עם ויתור על חלקים מארץ ישראל כדי להקים את המדינה היהודית, להבדיל מרוב מנהיגי תנועתו, ששללו כל פשרה במאבק על שלמות הארץ. לאחר הקמת המדינה בלט בהתנגדותו לקו הביטחוני האקטיביסטי שהנהיגו דוד בן-גוריון ומשה דיין. שפירא מילא תפקיד מרכזי בכמה מההכרעות החשובות בתולדות המדינה, ובמרכזן – הקמתה של ממשלת האחדות הלאומית לפני מלחמת ששת הימים. גם בשנים הראשונות שלאחר המלחמה עלה בידו לעצב את מדיניותה של הציונות הדתית ברוחו, למרות התנגדות נמרצת מצד חוגים רחבים בתנועתו. גם מחוצה לה הצליח שפירא לכבוש עמדת השפעה באמצעות בריתות שכרת עם גורמים מתונים במפא"י. בין שלום לשלמות הארץ מפריך את ההנחות שקנו להן אחיזה בהיסטוריוגרפיה כאילו נגררה הציונות הדתית אחרי מפא"י בנושאים מדיניים וביטחוניים וכאילו מעורבותה הפעילה בתחום זה החלה רק בעקבות מלחמת ששת הימים. דון-יחיא מוכיח שבהנהגת שפירא נקטה תנועה זו עמדה עצמאית ששילבה בין עקרונות דתיים ומוסריים לפרגמטיזם מדיני ושיקפה את ההכרה במגבלות הכוח ואת הצורך להתחשב בעמדותיהם של גורמים בעלי השפעה בזירה הבין-לאומית.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
מאת: דוד אוחנה
תיאור: מסדר הניהיליסטים: לידתה של תרבות פוליטית באירופה 1930-1870, חלקה הראשון של הטרילוגיה דרכי המודרניות, מציג זרם אינטלקטואלי מיוחד במינו, ששימש כור היתוך ומקור יניקה למחשבה הטוטליטרית. פני יאנוס של תאווה ניהיליסטית ותשוקה טוטליטרית הם נושאו של מחקר רב-תחומי זה, החותר למצוא את מרחב החוויה של הוגים, מבקרי תרבות, תאורטיקנים פוליטיים, מהנדסים, אדריכלים ותנועות באמנות קודם שרעיונותיהם קרמו עור וגידים במציאות ההיסטורית של אירופה בעידן הטכנולוגי.
מוסד ביאליק
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא קובץ מחקרים מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו בהיסטוריה של הציונות הדתית, בהגות הפילוסופית של אנשי הציונות הדתית ובתהליכים העוברים על התנועה והחברה הציונית הדתית, מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו. בקובץ זה, מחקרים על מייסד "המזרחי", הרב יצחק יעקב ריינס, על הרב אברהם יצחק הכהן קוק ועל התגובות הרבניות לתוכנית ההתנתקות.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
הצג עוד תוצאות