נמצאו 89 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא כתב עת מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו היסטוריה של הציונות הדתית, בהגות וביצירה בקרב תנועה זו ובתהליכים העוברים עליה מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו.
הכרך ה־יג מכיל מחקרים בסוגיות מגוונות. הוא פותח בדיון על התפיסה החיונית (וויטליסטית) של הרב אברהם יצחק הכהן קוק וזיקתה ללאומיות, דן במתח שבין צניעות למאבק בקרב נשים במאחזים, עוסק בהמשך בפרק בהקמת אוניברסיטת בר־אילן, מנתח את עשייתו של במאי הסרטים הרב מרדכי ורדי ומסיים במסמכים של אידאולוג חשוב של תנועת הפועל המזרחי, ישעיהו ברנשטיין.
ראש המכון, פרופ' דב שוורץ, חתן פרס ישראל לשנת תשפ"ג, מכהן כראש המחלקה לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת בר־אילן ועמית מחקר בכיר במכון שלום הרטמן בירושלים. פרסם ספרים ומאמרים רבים על ההגות היהודית לדורותיה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא כתב עת מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו היסטוריה של הציונות הדתית, בהגות וביצירה בקרב תנועה זו ובתהליכים העוברים עליה מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו.
הגיליון ה־ 12 עוסק בנושאים מגוונים: הסיקור העיתונאי של פטירת הרבנים הראשיים לישראל, דרשנות הציונית הדתית לדורותיה, פרק בהגותו של הרב יצחק גינזבורג, מקומו של המשפט העברי בחקיקה ומסמכים מהפלוגות הדתיות במלחמת השחרור.
ראש המכון, פרופ' דב שוורץ, חתן פרס ישראל לשנת תשפ"ג, מכהן כראש המחלקה לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת בר־אילן ועמית מחקר בכיר במכון שלום הרטמן בירושלים. פרסם ספרים ומאמרים רבים על ההגות היהודית לדורותיה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא כתב עת מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו היסטוריה של הציונות הדתית, בהגות וביצירה בקרב תנועה זו ובתהליכים העוברים עליה מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו.
הגיליון הנוכחי עוסק בנושאים מגוונים: הוא פותח בניתוח דמויותיהם של הרב שמואל מוהליבר והרב י"י ריינס כשני מודלים של פוליטיקאים, ממשיך בבחינת דמותו של שמעון דובנוב בעיתונות הציונית-דתית, עוסק בשיח הציוני-דתי על מזרחים, דן ברעיון הבחירה היהודית בשיח הציוני-דתי ומנתח את מקומו של הרלב"ג במחשבה הציונית-דתית. הכרך נחתם בניתוח פילוסופי של קיומה של זהות ציונית-דתית. כל המאמרים בשפה האנגלית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא כתב עת מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו בהיסטוריה של הציונות הדתית, בהגות וביצירה בקרב תנועה זו ובתהליכים העוברים עליה מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו.
הגיליון ה-11 מכיל שורת מחקרים מגוונים בתחומים רחבים. בכרך מאמרים על חקר הפסיכולוגיה, הגות השואה, הישיבות התיכוניות ותודעתהתסכול והקיפוח בקרב הציונות הדתית. חותם את הכרך תיעוד של כתיבת הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא כתב עת מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו בהיסטוריה של הציונות הדתית, בהגות וביצירה בקרב תנועה זו ובתהליכים העוברים עליה מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו.
הגיליון העשירי מוקדש לזכר הרב חיים דרוקמן. בכרך זה שורה של מחקרים על זיקת הציונות הדתית לחינוך, לפוליטיקה ובעקיפין גם לצבא.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא כתב עת מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו בהיסטוריה של הציונות הדתית, בהגות וביצירה בקרב תנועה זו ובתהליכים העוברים עליה מייסודה בשנת 1902 עד ימינו.
הגיליון התשיעי כולל מאמרים על זרמים סוציאליסטיים בציונות הדתית ועל דמותו של הרב יוסף דב סולובייצ'יק. פועלם נבחן מתוך זוויות ראייה מגוונות, ובהן פעילות היסטורית, הגותית ואסתטית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא כתב עת מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו בהיסטוריה של הציונות הדתית, בהגות וביצירה בקרב תנועה זו ובתהליכים העוברים עליה מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו.
הגיליון השמיני יוצא לאור לרגל חמישים שנות המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג. הוא מכיל מאמרים על הציונות הדתית בתחומים שונים: ארכיונאות, התיישבות, חינוך, מוסיקה, פוליטיקה, רבנות וחברה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אן אפלבאום
תיאור: במאה ה-21 משטרים אוטוקרטיים כבר לא נשענים על דיקטטור יחיד.
אוטוקרטיות מנוהלות על ידי רשתות מתוחכמות של מבנים פיננסיים קלפטוקרטיים, שירותי ביטחון פנים ואנשי תעמולה העוסקים במלאכה מתמשכת: קשירת קשרים בין החברות המושחתות שבשליטת מדינה לא דמוקרטית אחת ועסקיה עם חברות מושחתות שבשליטת מדינה לא דמוקרטית אחרת. טכנולוגיות מעקב המשתרגות ומשתלבות בהפצת מסרים ומשאבים מתקיימות ברחבי העולם במדינות שונות במקביל, מסין דרך רוסיה ועד איראן.
גינויים בינלאומיים וסנקציות כלכליות הם פונקציה לא רלוונטית למנגנונים אוטוקרטיים. אפילו לתנועות מחאה עממיות דוגמת ונצואלה, לניסיונות להתקוממות בהונג קונג וגם למתרחש במוסקבה ובקייב אין סיכוי ממשי. חברי אוטוקרטיה בע"מ אינם קשורים באידיאולוגיה מאחדת כמו הקומוניזם, אלא בתשוקה משותפת לכוח, לעושר ולחסינות מפני ענישה, תוך הפצה והטמעה של מסרים הנוגעים לחולשותיהם של משטרים דמוקרטיים והעולם הליברלי.
זה לא סיפור על אידיאולוגיה, אלא על שליטה, כסף ופחד.
ידיעות אחרונות
מאת: נעמה אביעד, נועם זיצמן
תיאור: בתחילת שנת 2011 , נהרו מיליוני אנשים ברחבי העולם הערבי אל הרחובות והכיכרות ובפיהם הקריאה: "העם רוצה בהפלת השלטון". טעמן של התקווה והאופוריה שהיו מנת חלקם של ההמונים, התחלף עד מהרה באכזבה ובתחושה שהמהפכה למענה נלחמו, נגנבה מהם על ידי גורמים מאורגנים יותר או אלימים יותר. בהדרגה, חלחלה בציבור ההכרה כי המטרות שלשמן יצאו ההמונים לרחובות, לא התממשו, ומצבו של האזרח הפשוט במדינות ערב אף הורע. אלה שהפגינו בתחילת 2011 ברחובות, מצאו את עצמם מסתתרים מאחורי מקלדותיהם או תרים אחר מחסה מפני האלימות הגואה בחלק מן המדינות.
ספר זה מקבץ את השירים שהיו חלק מן הפסקול של השנים האחרונות בעולם הערבי - שירי רוק, היפ-הופ, ראפ ועוד - שזכו למיליוני צפיות באתר "יוטיוב", ונעשו המנוניהם של ההמונים, תחילה ברחובות ובכיכרות ואחר כך בתוככי הבתים.
נעמה אביעד ונועם זיצמן הם חוקרים בכירים במרכז למחקר מדיני של משרד החוץ. שניהם בעלי תואר שני בלימודי האסלאם והמזרח התיכון ובספרות ערבית, וחוקרים את העולם הערבי שנים רבות מזוויות חברתיות, מדיניות וכלכליות.
מאת: אליזה רקלו
תיאור: "אוטופיה היא המציאות היחידה" [אליזה רקלו]
"אלה התוקפים אותה יכולים לעשות זאת במצפון שקט. אין ספק שתנועת השינוי תוביל למעשי אלימות ולמהפכות, אבל האם העולם הסובב אותנו אינו עולם של אלימות מתמשכת ומהפכה מתמדת? ובין העומדים משני צידי המתרס במלחמה החברתית, מי יהיו האנשים שיישאו באחריות? אלה המכריזים על עידן של צדק ושוויון לכול, ללא הבדל מעמדות ויחידים – או אלה המבקשים להותיר את המחיצות על כנן וכתוצאה מכך לשמֵר את השְׂנאוֹת והכיתתיות, אלה המוסיפים עוד ועוד חוקי דיכוי ושאינם יודעים לפתור בעיות אלא באמצעות חיילים, פרשים ותותחים?! ההיסטוריה מאפשרת לנו לקבוע בוודאות גמורה שפוליטיקה של שנאה גוררת תמיד שנאה, מחמירה בהכרח את המצב הכללי או אפילו מביאה לחורבן מוחלט. כמה אומות נכחדו כך, על המדכאים והמדוכאים גם יחד! האם גם אנו נִכחֵד בתורנו? אני מקווה שלא, וזאת הודות למחשבה האנרכיסטית המפלסת את דרכה יותר ויותר ומחדשת את היוזמה האנושית."
נהר ספרים
מאת: אמנון מגן, משה נתיב
תיאור: יום העיון מוקדש למחשבה הסוציאליסטית בימינו ומתקיים בעקבות הופעת ספרו של חברנו אשר מניב "אדונים לגורלנו". אשר מניב הוא חבר לעבודה, מרצה באפעל, איש יד טבנקין, ובשבילנו זה אירוע חגיגי והזדמנות לשוחח על הרעיונות והאתגרים שהספר מעורר. סגנון הדברים בספר, כפי שנוכח מי שקרא אותו, הוא מרתק וקריא, גם כאשר הוא דן בסוגיות עיוניות מורכבות.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יוסף שמיר
תיאור: בחורף שעבר חידש את פעולתו "החוג לסוציאליזם", שנוסד בשעתו ע"י מרדכי בלאנש ז"ל. את חידושו יזמו חברים מספר מצוות העובדים בגבעת חביבה וביד טבנקןו, ואליהם נוספו עוד אחרים.
החוג איננו פועל כחוג לימודי פתוח, הבא להפיץ את רעיונות היסוד של הסוציאליזם ברבים. כוונתו לרכז חברים בעלי יידע בנושא, ובעלי רצון להעלות לדיון בעיות יסוד בתחום התיאוריה והמעשה הסוציאליסטי, בישראל ובעמים. דיון מעין זה הוא בעינינו צורך דחוף ביותר.
אחרי שקיימנו מספר פגישות רצופות ונערכו בהן דיונים בכמה משאלות היסוד של הסוציאליזם החלטנו להוציא את הדברים בכתב, בהוצאה משותפת של יד טבנקיו וגבעת חביבה.
החוברת הראשונה מוקדשת למחשבה סוציאליסטית בימינו.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אשר מניב
תיאור: הנני מביר את הבאים ליום עיון זה ואני שמח, שאפשר עדיין לכנס ציבור רציני לדבר על סוציאליזם אצלנו ובעולם.
החלטנו להתחיל את הריון היום בשאלה הכללית יותר, העקרונית יותר שקראנו לה: "השלב הבא בסוציאליזם". כשלעצמי אני חושב, שזה לא רק השלב הבא בסוציאליזם, אלא זה גם השלב הבא בדמוקרטיה. שכן, לדעתי, אין עתיד לדמוקרטיה, אם לא נדע להעביר אותה קרוב ככל האפשר לאותם התחומים, שבהם האדם חי ופועל בחיי היום-יום שלו. ונדמה לי, שגם בעניין זה יש לקיבוץ תשובה, שאין מוצאים אותה בנקל במקומות אחרים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: תומר פרסיקו
תיאור: קצת יותר משלושים שנה לאחר קריסת הגוש הקומוניסטי, ולאחר מה שנראה כמו מסע ניצחון עולמי של הדמוקרטיה הליברלית, נמצא הליברליזם תחת מתקפה בכל העולם.
בספרו ליברליזם מסביר תומר פרסיקו בקצרה ובבהירות מהו ליברליזם, מהם שורשיו ומדוע נקלע הסדר הליברלי למשבר קשה כל כך. פרסיקו משרטט את לידתו של הסדר הליברלי מתוך ימי הביניים ודרך תנועת הנאורות, עומד על מקור כוחם של אויבי הליברליזם בעת הזאת - הפונדמנטליזם הדתי, הזהותנות והתנועות הפופוליסטיות — ולבסוף ממקם את משבר הליברליזם בישראל בהקשר עולמי, ומציע נתיבים אפשריים שיסייעו לליברליזם להתגבר על נקודות התורפה שלו.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: בן שפירו
תיאור: חולקים על תורת ההתחממות הגלובלית? מתנגדים לטרור התקינות הפוליטית? מאמינים שמהגרים בלתי-חוקיים צריכים לחזור לארצם? אנשי השמאל הקיצוני לא יבחלו בשום אמצעי כדי להציג אתכם כפושעי מלחמה, סוטי מין, נצלנים, מושחתים ופשיסטים באופן כללי. ואז, אחרי ששמכם הטוב נרמס עד עפר, הם יקראו לפטר אתכם ממערכת העיתון, ממשרת המרצה או מהתפקיד הציבורי שלו מוניתם.
אם תשאלו את בן שפירו, אחת ההצלחות הכבירות של השמאל היא הנצחת השקר שהימין השמרני הוא בריוני, מתלהם וסותם פיות, בעוד הוא עצמו עדין נפש, אצילי ולוחם למען חופש הביטוי. בספר זה חושף שפירו את שיטות ההשתקה וההשחרה שפיתחו בריוני השיח של השמאל האמריקני, כדי לחסל את יריביהם הפוליטיים. הקורא הישראלי, אשר מוטרד מניצנים לשיטות אלו שכבר נראו בארץ, עשוי לגלות בספר את מה שעוד צפוי פה.
• כיצד מסמן השמאל הקיצוני ומשמיד כל סממן ימני במוקדי הכוח?
• מהי הטקטיקה החביבה על הפרוגרסיבים במהלך ויכוח עם יריב שמרני?
• איך בתור ימנים "ידועים לשמצה" תדעו שפעלתם נכון בזירה הציבורית?
• מדוע דווקא ברק אובמה, הנשיא האלגנטי והמשכיל, הוא מגדולי הבריונים של המאה?
הוצאת סלע מאיר
מאת: בן שפירו
תיאור: בן שפירו חושב שיש סיבה טובה לכך שאנשי ימין מפסידים בוויכוחים. לדעת שפירו, אחד העיתונאים החריפים והשנונים בשיח האמריקאי, התמקדותם של אנשי ימין בעובדות ובטיעונים לוגיים, הופכת אותם פגיעים לבריונות המילולית של אנשי שמאל.
במלים אחרות, אנשי ימין מופיעים לדיון תרבותי. אנשי שמאל עולים עם כפפות אגרוף ומטרתם היחידה היא ניצחון. ספרון זה ילמד אתכם כיצד להנחיל לאנשי שמאל מפלה.
בן שפירו פורש בתמציתיות את הטקטיקות המלוכלכות שמפעילים שמאלנים כדי להימנע מדיון הוגן ושיטתי, ואז מסביר כיצד אפשר להימנע מנפילה למלכודות האלה, להיערך לקרב בדרך הנכונה — ולנצח.
הוצאת סלע מאיר
מאת: גד סע
תיאור: "בניגוד למגפות אחרות שפתוגנים ביולוגיים אשמים בפריצתן, במגפה הנוכחית אשמים אוסף רעיונות שנולדו באקדמיה ומפרקים את מבני ההיגיון, החירות והכבוד האישי שלנו."
רוח בלהות מנשבת באמריקה. סטודנטים שמתבצרים בקמפוסים של אוניברסיטאות העילית, אנרכיה ברחובות, ביזת חנויות, תיאור מחבלי הנוח'בה כ"לוחמי חופש", הערצה של אוסאמה בן־לאדן, פיטורי מדענים ובכירי חברות היי־טק המצטטים ממצאים שאינם הולמים את פוליטיקת הזהויות – התופעות הללו כבר מזמן אינן נחלת שוליים קיצוניים, והן מחריפות והולכות.
מה שמניע את האירועים האלו היא השתלטות מעין־טפילית של תבניות חשיבה מעוותות על התודעה המערבית. כך לפחות טוען חוקר מדעי החברה היהודי־קנדי גד סעד. בספרו השנון פרזיטים, סעד משתף בניסיונו האישי כמרצה ולא עושה הנחות לאף אחד: הוא מראה כיצד חשיבת העדר הפרוגרסיבית משמידה את השכל הישר ומאפשרת את פריחתן המחודשת של רעות חולות רבות, מהפרעות אכילה ועד אנטישמיות, ומציע דרכי התמודדות ומאבק שכל אחד מהקוראים יכול ליישם אפילו בחיי היום־יום.
* מדוע נאלצים מדענים וחוקרים אמריקנים לצנזר את ממצאיהם?
* איך מעוותים את החשיבה והמדע מטבעות לשון כמו "גבריות רעילה"?
* למה דבקות באידיאולוגיה של "גיוון, הכללה ושוויון" מסכנת את החברה?
* האם יש שיטה אמינה לקבוע מה נכון ואמיתי?
הוצאת סלע מאיר
מאת: ג'ונתן היידט
תיאור: ג'ונתן היידט, פסיכולוג חברתי בעל שם עולמי, מציע מבט רענן ומאיר עיניים על האופן שבו בני האדם משייכים את עצמם לקבוצות חברתיות שונות, ומאתגר את תפיסות המוסר, הפוליטיקה והדת המקובלות, הן מימין והן משמאל. התיאוריה פורצת הדרך שלו תעורר עניין רב אצל ליברלים, שמרנים או ליברטריאנים, ובכלל אצל כל מי שמחזיק בהשקפה פוליטית או אמונית כלשהי, ומרבית הסיכויים שגם תעמיד לבחינה מחודשת את הקונבנציות שהם חיים לפיהן.
בשפה נגישה, בהירה וקולחת היידט מסביר איך אנשים בוחרים לקשור את עצמם לקבוצה חברתית מסוימת וכיצד הם נלכדים במטריצות המחשבה של קבוצה זו, מדוע בני אדם לא מקבלים החלטות על סמך היגיון מנומק אלא על בסיס אינטואיציה, כיצד המוסריוּת מגבילה ומוליכה שולל אפילו את האדם עצמו ועוד.
דרך סקירה דקדקנית של מהלך ההיסטוריה היידט מספק לקוראים את המפתח להבנת הנס שבבסיס שיתוף הפעולה בין בני האדם, ובה בעת חושף את הקללה הטמונה בבסיס חילוקי הדעות והעימותים הנצחיים בינינו. הוא מעודד פתיחות מחשבה וחקר עצמי, ומבקש מקוראיו לראות את הדבשת שעל גבם ולהחליף את הזעם והפלגנות בפליאה וסקרנות.
ידיעות אחרונות
מאת: מרטין וולף
תיאור: מה קורה כאשר נישואי הדמוקרטיה והקפיטליזם מתערערים? מרטין וולף, הפרשן הכלכלי הראשי של ה־Financial Times ואחד מהוגי הדעות המובילים בתחום הכלכלה העולמית, מנתח בספרו פורץ הדרך את הדינמיקה בין שתי המערכות הללו וטוען כי גירושים ביניהן יהיו אסון עולמי. וולף, שמעולם לא נתפס כאדם אופטימי, לא היה מודאג כפי שהוא כיום. הדמוקרטיה הליברלית נמצאת בנסיגה, בעוד הסמכותנות הולכת וצוברת תאוצה. הקשרים שאמורים לחבר בין שווקים פתוחים לבחירות חופשיות והוגנות מתערערים, אפילו בלב הדמוקרטיות הגדולות – ארצות הברית ואנגליה.
בעשורים האחרונים, צמיחה כלכלית אטית, אי־שוויון גובר בחלוקת העושר, והידרדרות האמון בממשלות ובמוסדות דמוקרטיים ערערו את ערכי החירות. בכל העולם נשמעים קולות שטוענים ש"הקפיטליזם יפעל טוב יותר ללא דמוקרטיה", או להפך – "שהדמוקרטיה עדיפה ללא קפיטליזם". וולף מתמודד עם טענות אלו ומראה כיצד, על אף הכישלונות של השנים האחרונות, הקפיטליזם הדמוקרטי הוא עדיין השיטה הטובה ביותר שהמציאה האנושות לקידום שגשוג וצדק חברתי.
הספר מנתח באופן ברור ומעמיק את הגורמים למשבר, ומדגיש כי רק שילוב איתן בין עקרונות הדמוקרטיה והקפיטליזם יכול להבטיח עתיד יציב ומשגשג. וולף קורא לחיזוק אמונה משותפת בטובת הכלל ולביסוס אזרחות פעילה כאבני הבניין של חברה בריאה.
המשבר של הקפיטליזם הדמוקרטי המבוסס על מחקר קפדני ונתונים מוצקים הוא קריאה נחרצת לפעולה: שמירה על החירות הכלכלית לצד בחירות חופשיות והוגנות, ועידוד חלוקה שוויונית של פירות השגשוג. במבט חד ואמיץ, וולף מציע חזון חדש לתקופה מאתגרת זו, שבו פוליטיקה וכלכלה משתלבות יחד למען עתיד טוב יותר לכולנו. זהו קול קורא לחשבון נפש, כי עצם קיומה של הדמוקרטיה מוטל על כף המאזניים.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: יחיאל אדמוני
תיאור: בין התהפוכות, וההתפתחויות שהביאה עמה מלחמת ששת הימים בולט נושא ההתיישבות בשטחים. מייד עם תום הקרבות עמדה ישראל בפני מצב חדש - בלא שיהיו בידי קברניטיה "תוכניות מגירה" לגבי הדרך שיש לנהוג בשטחים ובתושביהם. ספר זה מתאר את מערכת השיקולים והפעילויות באשר להתארגנות, לתכנון ולביצוע של המעשה היותר קובע לגבי עתידם של השטחים, מתוך המגמה להגיע לשלום עם הפלסטינים תושבי השטחים, תוך הבטחת ביטחונה של ישראל.
הספר מתמקד בעשור הראשון 1977-1967, תקופת שלטון המערך;  עשור שהצטיין בתנופה במעשה ההתיישבות משני צדי הקו הירוק.
עמידתו של המחבר, כאיש מחלקת ההתיישבות של הסוכנות ואיש הוועדה הממשלתית להתיישבות בשטחים, בצומת מערכת ההחלטות ומנופי הביצוע, הקנתה לו את הבקיאות בנושא. הוא מגולל בפני הקוראים את המסכת במבט אישי, תוך חשיפת פרטים ועובדות שלא פורסמו עד כה.
הספר מתאר את הכוחות הפורצים להתיישב ואת הכוחות העוצרים;  הוא מספר על העושים את המעשה בשכרון חושים בלתי-ראציונאלי ועל הכוחות שפועלים בשיקול דעת, ומתאר את מגוון התוכניות והמחלוקות סביבן שחלקן היו ענייניות וחלקן בגלל יריבויות אישיות.
הספר שופך אור נוסף על הנושא שאינו יורד מסדר היום הלאומי שלנו, והוא מוגש באחריות, בהערכה לעושים במלאכה תוך נקיטת עמדה של המותר והאסור בתחום הרגיש שמעורבים בו ביטחון ומיסטיקה, כובשים ונכבשים, מתיישבים וצה"ל, שמירת חוק ופריצתו.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: בנז'מן קונסטאן
תיאור: קלסיקה של פילוסופיה פוליטית צרפתית מאת בנז’מן קונסטאן (1830-1767) - אינטלקטואל, סופר, הוגה דעות ומדינאי בשלהי תקופת הנאורוּת .
קונסטאן נחשב למייסד הזרם הליברלי בצרפת, והצטיין בפרגמטיזם פוליטי ובניתוח של תופעות פוליטיות בדגש על תוצאותיהן. הוא נטה לכיוון של מונרכיה חוקתית, שמשלבת אלמנטים דמוקרטיים וייצוגיים לצד מוסדות חברתיים מסורתיים. התמיכה שלו בחירות הפרט, כפי שעולה מעל חירותם של בני העת העתיקה בהשוואה לזו של בני העת המודרנית, נגזרת פחות מעקרונות מופשטים ויותר מתמיכה ב"מה שעובד", עם מבט היסטורי מפוכח שמדגיש את הייחודיות של כל תקופה היסטורית וסביבה חברתית.
נהר ספרים
מאת: אנונימוס
תיאור: "רודנות, מסביר כותב החיבור שלפנינו, מתבססת ומתקבעת באחת משלוש דרכים: בירושה, בכיבוש אלים ובבחירות חופשיות. הסוג הנורא והמביש ביותר, שהוא חרפה לאנושיות ובו נתמקד, הוא זה השלישי, כמציאות של שִעבוד, אומללות, טרור ושכול שבני אדם מביאים על עצמם. מצד הרודן המשטר הרודני מסוג זה מתאפשר לא כפועל יוצא של כפייה ברוטלית ואכזרית אלא מצד אחד על ידי יצירת משבר, כאוס, קיטוב ושסעים בקרב העם ומצד שני על ידי הצגת עצמו כפתרון הגואל לכל הצרות והמצוקות, וקניית אמון הציבור בעורמה, שקר, בוגדנות, מניפולציה ונכלוליות. מבחינת הציבור הוא מתגשם באמצעות השבתת כישורי הרגישות, התבוניות והמצפוניות והיגרפות עיוורת, אצל אחדים נלהבת וקנאית ואצל אחרים נרפית והישרדותית, אחר קסמיו הכריזמטיים והמניפולטיביים של הרודן. ומבחינת המהות התוצאה היא קטסטרופלית: אישיותו הנרקיסיסטית של הרודן, אופיו המושחת, בוזו להיגיון ולהגינות, אפס עכבותיו ואנוכיותו המוחלטת מכוונים כולם לשרת רק אותו ואת אנשי שלומו ובהכרח "מופנים נגד המולדת" ומחבלים בטוב המשותף."
נהר ספרים
מאת: וירג'יניה וולף
תיאור: מסה קצרה, מסה ארוכה (יחסית), סיפור קצר: שלושה טקסטים שכתבה וירג'יניה וולף בעיתות מלחמה, למעשה, שלוש מלחמות: האחת בתחילת מלחמת האזרחים בספרד (1936), השנייה בתחילת מלחמת העולם השנייה (1940), והסיפור הקצר בעיצומה של המלחמה הגדולה (1917), היא מלחמת העולם הראשונה.
בשלושת הטקסטים האלה נמצא האמן/הסופר, במעין קונפליקט: איזו עמדה לנקוט, אם בכלל, במצב הקיצון ביותר של המין האנושי? האם להזדהות עם צד זה או אחר? מהו מקומו של האמן/הסופר בחברה ובמדינה הנמצאות במלחמה? האם וכיצד להמשיך ליצור? ועל כל אלה מרחפת השאלה הגדולה: באיזו מידה תופס האמן/הסופר את המציאות? הרי בעצם הגדרתו כאמן/סופר הוא עוסק בפרטים הקטנים ביותר של החיים ורואה את הדברים מזווית אישית מאוד.
בעוד שמלחמת האזרחים שפרצה זה עתה בספרד נתפסה כמאבק קטלני ועיקש בין שתי אידאולוגיות נחושות – לאומנות פשיסטית מורדת נתמכת על ידי גרמניה הנאצית ואיטליה הפשיסטית ודמוקרטיה רפובליקנית-סוציאליסטית שנבחרה כחוק ומתגוננת, נתמכת על ידי ברית המועצות ומתנדבים סוציאל-דמוקרטים, קומוניסטים והאנרכיסטים מכל רחבי העולם – מאבק המתרחש הרחק מגבולות הבית, ומלחמת העולם הראשונה כמאבק אלים וקטלני במיוחד בין קיסרויות הנאבקות על שליטה כלל עולמית ומקריבות את חייהם של מאות אלפי חיילים במלחמה ארורה, כולל קרוב כארבע מאות אלף חיילים בריטים שנפלו בקרב אחד על רצועת קרקע ברוחב עשרה קילומטרים על אדמת צרפת – הרי שההתייחסות למלחמת העולם השנייה שונה: זוהי כבר מלחמה שהסתמנה כמלחמה "על הבית", מלחמה שחודשים ספורים אחרי שוולף כתבה את המסה הזאת קיבלה את הכינוי "הקרב על בריטניה". וניכר בסופרת שחרדת העתיד אינה זרה לה.
אולי כדי להתמודד עם תחושה מעיקה זו מעלה וולף חזון חברתי אוטופי המתייחס לתקופה שתבוא בשוך הקרבות, ליום שאחרי.
כך או כך, ולמרות המרחק בזמן ובמרחב – עשרות השנים שחלפו מאז נכתבו הטקסטים האלה והמקומות הרחוקים שבהם מדובר – דומה שיש בהם עניין לא זניח ולא מופרך ברמה העקרונית המתייחסת למצבים של כאן ועכשיו, וכל אלה מפרי עטה של סופרת גדולה, מורכבת וייחודית, שכה מיטיבה לבטא את תחושותיה ודעותיה עד כדי הפיכתן לאוניברסליות ועל-זמניות. 
נהר ספרים
מאת: סבטלנה אלכסייביץ'
תיאור: זמן מיד שנייה מאת סבטלנה אלכסייביץ' הוא אירוע ספרותי יוצא דופן, יצירה מפעימה שלוכדת רגע היסטורי חד פעמי: המעבר מקומוניזם לקפיטליזם בברית המועצות. כשנה לאחר פרסומו של הספר הוענק לאלכסייביץ' פרס נובל לספרות.
סבטלנה אלכסייביץ' היא אמנית הפרוזה התיעודית, היא הפכה את ה"ראיון" – שיחה המתנהלת לרוב ליד שולחן המטבח – לז'אנר ספרותי רב-עוצמה. ספריה מבוססים על הקשבה ועל רישום עדותם של אנשים מן השורה, תוך התמקדות בכל אותם פרטים בנאליים לכאורה שההיסטוריה הגדולה חולפת על פניהם בסערה, אלה שאינם נחרתים ברישום קורות הימים.
ברגישות ובכשרון מזהיר רוקמת אלכסייביץ' עדוּת לעדוּת לכלל תמונה מקיפה, שיש בה פרשנות עומק של חברה, תרבות וכלכלה. ספרה ממחיש לָעומק חיים תחת משטר טוטליטרי דכאני ומתוך כך עולות שאלות נוקבות על רוח האדם. הרלוונטיות של הספר אוניברסלית וחוצת גבולות ויש בו תרומה מכרעת להבנת העולם שבו אנו חיים גם היום.
הקיבוץ המאוחד
מאת: דיוויד פוסטר וואלאס
תיאור: "שיקרו לנו ושיקרו לנו, וכשמשקרים לך זה כואב. בסופו של דבר זה עד כדי כך פשוט: זה כואב. ואנחנו ממשיכים ללמוד במשך שנים, מניסיון מר, שזה מבאס מאוד כשמשקרים לך – שזה משפיל אותך, שולל ממך את הכבוד כלפי עצמך, כלפי השקרן, כלפי העולם. בייחוד אם השקרים הם כרוניים, מערכתיים, אם נדמה שהניסיון מלמד שכל מה שאתה אמור להאמין בו הוא בעצם רק משחק שמבוסס על שקרים."
מה ההבדל בין מנהיג אמתי לסוכן מכירות מעולה? מתי הכנות עצמה הופכת לאסטרטגיית שיווק? ומה קורה כשהבוחרים כל כך צמאים לכנות, למישהו שאפשר להאמין לו, עד שהם מוכנים ללכת אחרי מועמד גם כשהמסרים שהוא מטיף להם בכנות הם מחרידים?
למשך שבוע אחד בשנת 2000 התלווה דיוויד פוסטר וואלאס לקמפיין הבחירות של ג'ון ס. מקיין לראשות המפלגה הרפובליקנית ומצא עצמו מסתבך בלוּפּים של אמון וחשדנות כלפי המועמד הכי דוגרי, כנראה, שידעה ארצות הברית לפני דונלד טראמפ. התוצאה היא מסמך מרתק על אסטרטגיה, כנות וציניות בפוליטיקה בת ימינו.
*** ראה אור לראשונה בספר אקספרס הדיבור הישיר
הקיבוץ המאוחד
מאת: יוני רייני
תיאור: הספר דן בשאלה כיצד נתפסים בני דת האסלאם בעיני הנאצים ומדוע הרגישו הנאצים בנוח לשתף פעולה עם עמי האסלאם והערבים בפרט. מחבר הספר מפריך את הטיעון הרווח שהנאצים ראו במוסלמים, באשר הם, שווי מעמד ליהודים בגלל היותם שמיים. כמו כן המחבר מוכיח שלעמי האסלאם היה ערך נעלה באידיאולוגיה הנאצית, והם אף זכו בתואר ‘ארים של כבוד’.
זאת ועוד, היטלר ועוזריו סלדו עמוקות מהדת הנוצרית ושאיפתם הייתה להחליפה בדת האסלאם. מבחינתם, דת זו הלמה יותר את האופי של הנאציזם.
במחקרו נשען המחבר על מקורות ראשוניים, כגון: מסמכים בגרמנית, תעודות בשפות סלביות, עדויות של צמרת המפלגה הנאצית ומחקרים של חוקרים בעלי שם עולמי.
יוני רייני משמש חוקר, מרצה במרכז הבינלאומי לדיפלומטיה ציבורית ולהסברה ישראלית, איש הסברה ויועץ הסברה פרו ישראלית לגורמי הסברה מקצועיים. בעבר שימש חוקר בכיר ב’פורום קדם למזרחנות והסברה’ וכיום פועל באופן עצמאי. חיבר מאמרים שעניינם היסטוריה של המזרח התיכון ושבירת מיתוסים המתייחסים לסכסוך הישראלי ערבי. מאמריו פורסמו באתרי חדשות, בכללם CIJnews, ניוזדסק ישראל ובאתר שהקים ‘ניפוץ מיתוסים, המציאות והעובדות’. יוני רייני הוא בנם של פרופ’ אנסון רייני, ממובילי חוקרי ארץ ישראל בארץ ובעולם, ופרופ’ ציפורה כוכבי רייני שבין היתר תרגמה את מכתבי אל עמארנה האכדיים וחיברה את הביוגרפיה של הסופרת נעמי פרנקל.
מספרי המחבר: “האומנם עזה כבושה ונצורה”. הספר מפריך את הטיעון שעזה נתונה לכיבוש ולמצור בידי ישראל.
“מסתננים עלייך ישראל”. הספר מוכיח כי רובם המוחלט של האפריקאים בארץ אינם פליטים אלא מהגרי עבודה.
“הזכות על ארצנו: נאבקים בנרטיב ה”פלסטיני”’. הספר עוסק בהיסטוריה של ארץ ישראל מהתקופה העות’מנית ועד קום המדינה ומפריך את נרטיב הנכבה הידוע גם כנרטיב “הפלסטיני”. הספר מתאר בהרחבה את ההיבט המשפטי של זכויות היהודים על ארצם מהירדן ועד הים, בכלל זה – הזכות להתיישב ביהודה ושומרון.
איפאבליש הוצאה לאור
מאת: יוני רייני
תיאור: ספר‭ ‬זה‭ ‬הוא‭ ‬חיבור‭ ‬מקיף‭ ‬המתאר‭ ‬את‭ ‬הזיקה‭ ‬בין‭ ‬הנאציזם‭ ‬לעולם‭ ‬המוסלמי‭ ‬דרך‭ ‬השתלשלותם‭ ‬של‭ ‬אירועים‭ ‬היסטוריים‭, ‬המשתקפים‭ ‬בגישתם‭ ‬האידיאולוגית‭ ‬והפוליטית‭ ‬של‭ ‬גורמים‭ ‬נאציים‭ ‬רמי‭ ‬דרג‭: ‬אדולף‭ ‬היטלר‭, ‬היינריך‭ ‬הימלר‭, ‬‘המשרד‭ ‬למדיניות‭ ‬הגזע‭ ‬של‭ ‬המפלגה‭ ‬הנציונל‭ ‬סוציאליסטית‮’‬‭, ‬אדולף‭ ‬אייכמן‭, ‬פריץ‭ ‬גרובה‭ ‬והמופתי‭ ‬חאג‮’‬‭ ‬אמין‭ ‬אל‭ ‬חוסייני‭. ‬המחבר‭ ‬בוחן‭ ‬מסמכים‭ ‬אותנטיים‭ ‬וחומרים‭ ‬תיעודיים‭ ‬בגרמנית‭, ‬בשפות‭ ‬סלאביות‭, ‬בעברית‭ ‬ובערבית‭, ‬ככלי‭ ‬עזר‭ ‬להראות‭ ‬עד‭ ‬כמה‭ ‬הייתה‭ ‬עזה‭ ‬הערצת‭ ‬הנאצים‭ ‬את‭ ‬דת‭ ‬האסלאם‭. ‬הואיל‭ ‬ולדידם‭ ‬הנצרות‭ ‬הייתה‭ ‬דת‭ ‬רכרוכית‭, ‬שאינה‭ ‬הולמת‭ ‬את‭ ‬האופי‭ ‬הנאצי‭, ‬שקלו‭ ‬להמירה‭ ‬בדת‭ ‬מוחמד‭ ‬ואף‭ ‬נקטו‭ ‬פעולות‭ ‬לעידוד‭ ‬גרמנים‭ ‬להתאסלם‭ ‬ולהפצת‭ ‬האסלאם‭. ‬
נוסף‭ ‬על‭ ‬סוגיית‭ ‬הדת, ‬נדונה‭ ‬גם‭ ‬סוגיית‭ ‬הגזע‭ ‬של‭ ‬עמי‭ ‬האסלאם‭ ‬בכלל‭ ‬ושל‭ ‬הערבים‭ ‬בפרט‭. ‬המחבר‭ ‬מראה‭ ‬שבשונה‭ ‬מהיהודים‭, ‬התורה‭ ‬הנאצית‭ ‬מעולם‭ ‬לא‭ ‬ראתה‭ ‬בערבים‭ ‬בני‭ ‬גזע‭ ‬נחות‭, ‬לכן‭ ‬לא‭ ‬רק‭ ‬שנישואי‭ ‬תערובת‭ ‬בין‭ ‬ערבים‭ ‬לארים‭ ‬לא‭ ‬נאסרו‭, ‬אף‭ ‬נקבע‭ ‬על‭ ‬ידי‭ ‬היטלר‭ ‬ו’מדעני‭ ‬הרייך‮’‬‭ ‬שבדמם‭ ‬זורם‭ ‬דם‭ ‬ארי‭. ‬המחבר‭ ‬דן‭ ‬במידת‭ ‬חשיבותו‭ ‬של‭ ‬המופתי‭, ‬חאג‮’‬‭ ‬אמין‭ ‬אל‭-‬חוסייני‭, ‬לממשל‭ ‬הרייך‭ ‬ולצבאו‭ ‬במהלך‭ ‬מלחמת‭ ‬העולם‭ ‬השנייה‭. ‬כמו‭ ‬כן‭ ‬הוא‭ ‬מתמודד‭ ‬עם‭ ‬השאלה‭: ‬עד‭ ‬כמה‭ ‬השפיעה‭, ‬אם‭ ‬בכלל‭, ‬מעורבותו‭ ‬של‭ ‬המופתי‭ ‬ביישום‭ ‬‘הפתרון‭ ‬הסופי‮’‬‭.‬‮ ‬
איפאבליש הוצאה לאור
מאת: יאיר שלג
תיאור: "ואם יתקפו האחד השניים יעמדו נגדו, והחוט המשולש לא במהרה יינתק."
קהלת ד, י"ב
יותר מ־120 שנה לאחר שהונחה התשתית להקמתה, הציונות הדתית היא אחד הגורמים החשובים והמשפיעים ביותר בחברה הישראלית. חלומה להפוך מ"משגיח הכשרות בקרון המזנון" (ברכבות של פעם) ל"נהג הקטר" של החברה הישראלית כולה – הולך ומתגשם. על אף שהיא מהווה רק כ-12% מהאוכלוסייה היהודית במדינה, טווח השפעתה רחב וניכר: מזה יובל שנים היא מובילה את הפרויקט האזרחי המשפיע ביותר על ההיסטוריה הישראלית, ההתיישבות בשטחי יו"ש. בניה ובנותיה נוכחים בשיעורים ניכרים בצמתי הפיקוד בזרועות הביטחון, כמו גם במצבת הנופלים, והם בולטים ומובילים גם במערכות המשפט, הכלכלה, התקשורת והתרבות.
בספרו החוט המשולש מבקש העיתונאי והחוקר יאיר שלג להבין בין היתר מה סוד כוחה של הציונות הדתית; כיצד מתקיים בה מנעד עצום בתחום הדתי, מחרד"לות קיצונית ועד "דתיי־לייט" ודתל"שים (דתיים לשעבר), לצד מונוליטיות ימנית מובהקת בתחום הפוליטי; ומדוע בחר האגף החרד"לי, הקיצוני יותר מבחינה דתית, להדגיש מכל מצוות התורה דווקא את הלכות צניעות.
הספר הוא מסע מרתק להיסטוריה, הסוציולוגיה והאידיאולוגיה של הציונות הדתית, ומתאר את החוט המשולש - המתח שבין היסודות הדתיים, הלאומיים והאוניברסליים שלה - כמוטיב מרכזי המכונן את זהותה. שלג בוחן לא רק מנין הגיעה הציונות הדתית עד הלום, אלא גם לאן היא הולכת.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: אדם רז
תיאור: הדרך לשבעה באוקטובר מציג את מערכת היחסים בין ארגון חמאס לבנימין נתניהו, מתקופת כניסתו למשרד ראש הממשלה ב־1996 ועד הימים האחרונים — ימי המלחמה ברצועת עזה.
החלק הראשון בספר מתאר את זהות האינטרסים בין חמאס לנתניהו בכל הקשור להתנגדותם המשותפת לפתרון הסכסוך הישראלי־פלסטיני באמצעות הסכם שלום וחלוקת הארץ. ניתוח מדיניות החוץ והביטחון של נתניהו מלמד שקו הנצחת הסכסוך שהוביל בעשורים האחרונים עולה בקנה אחד עם תפיסתו לגבי אופיין הרצוי של החברה והפוליטיקה הישראליות, ורצונו להובילן בכיוונים סמכותניים ואנטי־דמוקרטיים. אותה "קונספציה של הכלת חמאס", שמרבים לדבר בגנותה בחודשים האחרונים, היא הצד השני של המדיניות שאפשרה לאיראן להפוך למדינת סף גרעינית. הדרך לשבעה באוקטובר מזכיר פרשות ואירועים מההיסטוריה של השנים האחרונות ומראה כיצד מדיניות המלחמה־שאין־לה־סוף משמשת את נתניהו כדי לשמר את שלטונו.
חלקו השני של החיבור, המדינה המצורעת: על ימיה הראשונים של הלחימה ברצועת עזה, דן בשבועות הראשונים של המלחמה — בפרט בקמפיין ההפצצות האסטרטגיות מן האוויר, שהצבא הוציא לפועל עד לכניסה הקרקעית — ומראה כיצד נתניהו עשה שימוש ברגשות הנקם שהציפו את הישראלים לאחר קציר הדמים ביישובי הנגב המערבי והסביבה כדי לקדם מדיניות החותרת, הלכה למעשה, לשמר את הסכסוך האזורי ואת האינטרסים שחמאס מייצג. האופן שבו נתניהו מנהל את המלחמה מלמד שהוא פועל ביודעין כדי להנציח את מעגל הדמים ולהפוך את ישראל למדינה מצורעת הן ביחס למקומה במשפחת העמים והן מבחינת אופייה של החברה הישראלית.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אווה אילוז, אביטל סיקרון
תיאור: במקומות רבים בעולם, הדמוקרטיה נמצאת כיום תחת מתקפה מצד הפופוליזם הלאומני. היחלשות השמאל, שליטה של מנהיג בעל נטיות סמכותניות בזירה הפוליטית, קיטוב הולך וגובר בין המחנות הפוליטיים, החלשת מנגנוני אכיפת החוק וגופים מקצועיים אחרים – כל אלה הם חלק מאותה התופעה. כמו במדינות אחרות, גם בישראל עולה השאלה: מדוע גורמים פוליטיים שאינם מהססים לפגוע ברווחתם ובזכויותיהם של האזרחים זוכים לתמיכה כה רחבה?
הספר רגשות נגד דמוקרטיה: פופוליזם כפוליטיקה של פחד, סלידה, טינה ואהבה יוצא מנקודת הנחה שכדי לענות על שאלה זו יש להתמקד ברגשות, כיוון שרק הרגשות מסוגלים לגרום לבני האדם להתעלם מהעובדות ולטשטש אינטרסים אישיים. ארבעה רגשות מרכזיים עומדים במרכז הנרטיב הפופוליסטי: פחד, סלידה, טינה ואהבה חסרת תנאים למולדת. רגשות אלה אינם ייחודיים לישראל, והם משמשים מפלגות ומנהיגים פופוליסטיים ברחבי העולם. כל פרק בספר בוחן רגש אחד מן הארבעה ומצביע על הגורמים ההיסטוריים שחיזקו את אחיזתו בציבור הישראלי, על השימוש שעושים בו גורמים פוליטיים, ועל האופנים שבהם הוא משרת את הפופוליזם ושוחק את הערכים הדמוקרטיים בישראל ובעולם. הספר מציג נקודת מבט ייחודית על הפופוליזם בישראל, והוא עשוי לעניין כל מי שחפץ להבין לעומק את הזירה הפוליטית הישראלית ולעמוד על הגורמים להצלחתו של הפופוליזם ברחבי העולם.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: עמוס גולדברג
תיאור: "וזכרת" היא המילה הראשונה בציווי המקראי לזכור את מוצא העבדים של העם היהודי: "וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים". זיכרון טראומת העבדות מוליד במקרא שורה של מחויבויות מוסריות ופוליטיות כלפי "האחר". וזכרת של עמוס גולדברג ממשיך מסורת זו ביחס לזיכרון השואה; הוא מתרגם זאת למחשבה פוליטית ומוסרית מקיפה הנוגעת בעיקר ליחסים שבין יהודים ופלסטינים.
הספר כולל חמשה פרקים, בכל אחד מהם נבחן באופן ביקורתי מושג מפתח בזיכרון השואה באמצעות קריאה אינטרדיסציפלינרית בטקסט אחד שעומד במרכזו. הפרק הראשון בוחן את מושג האנטישמיות והאופן שבו הוא מגויס להשתיק קולות ביקורתיים ביחס לישראל בתוך הקשר של מאבק נרטיבים גלובלי. הפרק השני קורא באופן ביקורתי את הנרטיב ההיסטורי של מוזיאון יד ושם. הפרק השלישי מתמקד במורכבות התיאורטית של מושג העד באמצעות קריאה בספרו של ההיסטוריון שאול פרידלנדר, "גרמניה הנאצית והיהודים". הפרק הרביעי בוחן, בהקשר הישראלי-ציוני, את פגיעותו הרבה של הניצול ואת הצורך בנקמה, תוך קריאה בספר הזיכרונות של ניצול השואה בני וירצברג, "מגיא ההריגה לשער הגיא". הפרק החמישי מתמקד בספריו של הסופר הלבנוני אליאס ח'ורי, אשר מציעים זיכרון דו-לאומי ישראלי-פלסטיני של השואה והנכבה. הספר נחתם באחרית דבר העומדת על האתגר המוסרי והפוליטי שבהקשבה לעד. גולדברג מבקר את תפישת השואה הרווחת בישראל כתפישה המעודדת זהות מדירה וקורבנית המכחישה את אסונם של הפלסטינים; תחת זאת הוא מציע תפישת זיכרון שמהווה בסיס למחשבה דו-לאומית מכילה ואולי אף גשר לפיוס והשלמה.
רסלינג
מאת: נוי נחום
תיאור: מישל פוקו הפך לסמל, לקוד תרבותי בשיח הישראלי. הוא לא רק שגור בשיח הציבורי אלא גם מעורר רגשות פוליטיים עזים. עבור רבים פוקו מייצג את הפילוסופיה הביקורתית במיטבה, ועבור קבוצות אחרות הוא אבי אבות "הטרלול הפרוגרסיבי" שמאיים על כל מה שטוב בתרבות המערב. שמרנים רבים טוענים שיש להבין אירועים מכוננים בהיסטוריה של המדינה כפועל יוצא של מלחמתה של האליטה בעם, בלאומיות היהודית – בציונות. אבל באיזה מובן פוקו קשור לזה? התשובה של השמרנים היא שפוקו הוא המורה הרוחני של אותה אליטה. השיח השמרני בישראל הפסיק להיות עניין לאינטלקטואלים בלבד כאשר הוא הוביל את ניסיון החקיקה של המהפכה המשפטית. הצורך בשינוי מהותי ביחסי הרשויות נתפס אצל השמרנים כמהלך הכרחי במערכה נגד שופטים אליטיסטים שאימצו בין השאר גם את הגותו של פוקו. גם לאחר טבח שבעה באוקטובר ישנם קולות מרכזיים בשיח השמרני שרואים בהשפעה של פוקו על האליטות גורם למחדל הנורא.
מדוע המונחים "פרוגרס", "פוסטמודרניזם" ו"מישל פוקו" מחכים לנו בסוף כל משפט שהשמרנים הישראלים אומרים? כיצד המציאו השמרנים את הדימוי של פוקו? מהי הפרשנות שלהם לפוקו? באיזה אופן הדימוי של פוקו משרת את האידיאולוגיה הפוליטית של השמרנים? אלו השאלות המרכזיות של הספר. כדי לענות עליהן יש לחזור כמה עשרות שנים אחורה על מנת לברר כיצד השפיע פוקו על האינטלקטואלים של השמאל הישראלי, אילו תנאים תרבותיים גרמו לישראלים להתעניין בפוקו, ומדוע הדימוי שלו לאורך השנים השתנה בעיני ישראלים.
בחינת ההיסטוריה של פוקו הישראלי שופכת אור על פרקים מרתקים בהיסטוריה האינטלקטואלית של השמאל והימין הישראלי; אבל פוקו הישראלי אינו רק ספר היסטוריה, שכן מדובר בניסיון להבין את השיח השמרני בישראל כיום, את ההווה הפוליטי שלנו.
רסלינג
מאת: רפאל גרינברג, יאניס חמילקיס
תיאור: ישראל, כמו יוון, מקדשת את חורבותיה, ובעזרתן מעצבת "ארץ-ישראל" מדומיינת, מטוהרת מכל דבר שאינו יהודי. בשם הארכיאולוגיה הגדרנו את עתיקות ארץ הקודש – ובעיקר אלה מימי התנ"ך והבית השני – כמשאב בלעדי וכסיבת הסיבות לזכותנו בה, בעוד תושביה תוארו כפולשים בארץ לא-להם. מה, אם כן, נדרש כדי שנלמד לקבל את הריבוי הטמון בארץ הזו? האם נשכיל ליצור יצירה תרבותית מקורית ומקומית, שתשחזר את הסינתזות המופלאות של עברה הרחוק?
ארכיאולוגיה, אומה וגזע הוא דיאלוג נוקב, חי וסוחף בין שני ארכיאולוגים, המישירים מבט אל הגזענות והלאומנות שבבסיס הקיום המודרני בשתי מדינות שהארכיאולוגיה ממוקמת בלב הווייתן – ישראל ויוון. הם מציעים לכונן ארכיאולוגיה משחררת, המאששת את האמונה ביכולתם של אנשים וקהילות לפרש את עברם ולפעול לשינוי חייהם כך שהחורבות לא יהיו עוד עיקר תפארתה ובושתה של ארצם.
הקיבוץ המאוחד
מאת: תומאס מאן
תיאור: תומאס מאן, חתן פרס נובל לספרות לשנת 1929, חש על בשרו את שבריריותו של צֶלם אלוהים אל מול נביאי שקר ומחרחרי מלחמות כזב אסוניות. הוא למד בתוך עמו ומולדתו היקרים לו כמה קל להסיג את נפש האדם אל מחוזות הברבריות הרצחנית במסווה של לעג ותיעוב לאינטלקט כנחלת המעמד הבינוני. כי גם אם מוצדקת, לדבריו, ובלתי נמנעת הייתה הנסיגה מהרציונליות של המאות השמונה־עשרה והתשע־עשרה, הערכת יתר של תבונה לעולם לא תוליך לפורענות כמו זו שלה מסוגלת האי־רציונליות החוגגת כביכול יצר קדום וספונטני. אגדה עממית שיש לה מקום בשדה הפילוסופי והפסיכולוגי, עלולה להפוך לשקר רצחני בשדה הפוליטי. לכן "רעיון הדמוקרטיה, ההומניזם, השלום, כבוד האדם וחירותו" – "הפן הזה של הטבע האנושי הוא שנזקק לעזרתנו."
ממגן הפטריוטיות הגרמנית היה מאן למגן ההומניזם האוניברסלי, כי הבין שללא חמלה בבסיס כל מחשבה ועשייה, בניית עולם טוב ומאושר יותר, כדבריו, לא תהיה אפשרית.
נאומו זה ב-1943 יכול לשמש מעין מגדלור גם לנו כיום, ב-2024.
נהר ספרים
מאת: רפאל זגורי-אורלי
תיאור: כבר זמן רב שהמונח "ציונות" בישראל הוסט מדרכו המקורית לברית בין לאומנות לקיצוניות דתית. בקרב אנשים רבים בעולם מונח זה מעורר סלידה ודחייה באופן מידי ושיטתי. הוא מותקף מכל עבר, מואשם בקולוניאליזם ובלאומנות חסרי רסן, כמו גם בהיותו סוכן צבאי-תעשייתי של ארצות-הברית. הוא מזוהה עם "השליטה המערבית" הפוליטית, ובחוגים מסוימים הוא אף מואשם בבגידה ובכפירה בערכי היהדות. ההתקפות הגסות והאלימות הללו סותמות את הגולל על כל אפשרות לדון באופן מעמיק בציונות, בהיסטוריה שלה ובפוטנציאל האמנציפטורי שלה. העובדה שמדינת ישראל אימצה נתיב פופוליסטי ואנטי-ליברלי במהלך שנות שלטונו של בנימין נתניהו החריפה וממשיכה להחריף מצב עניינים זה.
מבלי למעוד לרגע לתוך הטפות מוסרניות, הפילוסוף רפאל זגורי-אורלי בוחן את הציונות תוך כדי התייחסות לפרדוקסים הפעילים בתוכה, להיסטוריה האירופית שלה, להקשר המזרח-תיכוני שלה ולקשר שלה אל היהדות. הוא מקדם אפשרות של ציונות פתוחה, אל-זהותנית, מעובדת באמצעות המחשבה העכשווית, משוחררת הן מהפיתוי הלאומני והן מהנרטיב של היהודי הגולה. זגורי-אורלי משוכנע שהגשמת רעיון הציונות אינה אך ורק בחירה בין השניים (שיבה למקום, גלות וזרות), הם אף יכולים להישזר זה בזה.
מה נותר מהציונות? הניתן עוד לחדש, לנער אותה? להיאבק בשמה ולמענה? לעבר אילו אפשרויות ואילו סיכויים? אולי לעבר מקום שטרם נגענו בו?
רסלינג
מאת: מרק פישר
תיאור: לאחר קריסת ברית המועצות הצליח הקפיטליזם להציג את עצמו כמערכת הפוליטית־כלכלית האפשרית היחידה, ונוצרה מציאות של ריאליזם קפיטליסטי, שבה קל לנו יותר לדמיין את סוף העולם מלדמיין את קיצו של הקפיטליזם.
בספרו ריאליזם קפיטליסטי, שתורגם ל־29 שפות והיה למניפסט של השמאל החדש בראשית המאה ה־21, מביא מבקר התרבות מרק פישר ניתוח נוקב ומאתגר של התפתחות הריאליזם הקפיטליסטי ושל תחומי החיים שהוא חודר אליהם ומשפיע עליהם. תוך שהוא משתמש בדוגמאות מהפוליטיקה ומהקולנוע, ממערכת החינוך ומבריאות הנפש, מראה פישר כיצד חילחלה ההשפעה המעקרת והמדכאת של ההון הגדול אל כל תחומי החיים, אבל גם מראה דרכים אפשריות ליציאה מהמבוך ולשינוי המיוחל.
"האירוע הקטן ביותר יכול לנקב חור זעיר במסך האפור של הריאקציה, שהגדירה את אופק האפשר במסגרת הריאליזם הקפיטליסטי", כותב פישר. "ממצב שבו דבר אינו אפשרי, לפתע הכל יכול להיות אפשרי שוב".
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: אופירה גראוויס קובלסקי
תיאור: סיפור מקומן של נשים במפלגות ובארגוני הימין הציוני נשאר בשולי המחקר ההסטורי־חברתי. "'אשה עבריה בל יאבד חלקך' , נשים בימין הציוני חילוני בין יישוב למדינה" ממלא חלל זה, ומספר את סיפור פעילות הנשים במפלגות הימין בתקופת המנדט ובשנים הראשונות לקיום המדינה, תוך בחינת זהותן, מודעותן המגדרית והדילמות המרכזיות איתן התמודדו. הספר מתחקה אחר הפעִילות הפוליטיות בממסדים המפלגתיים בתקופה סוערת בתולדות היישוב והעם היהודי, על רקע המשמעות הפרטית והארגונית של היותה של אישה פעילה פוליטית במסגרת ארגונים ומפלגות באופוזיציה מימין.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: נדב איל
תיאור: הדמוקרטיה שלנו בסכנה. מאות האלפים שהפגינו נגד ההפיכה מבינים את זה.
אבל איך היא תנצח?
זהו הספר הראשון שנכתב מתוך המאבק הדמוקרטי בישראל. העיתונאי והסופר נדב איל, לא רק מנתח את המחאה העוצמתית והנרחבת בתולדות המדינה. הוא גם מציג מבט גלובלי רחב על נסיון הפופוליזם בעולם למוטט את הדמוקרטיה, ועל הצעדים שהמחנה הדמוקרטי בישראל ובעולם חייב לנקוט כדי שהדמוקרטיה תנצח.
רדיקל
מאת: טל בן צבי
תיאור: ספרה החדש של טל בן צבי קורא את דמויות העד וייצוגי העדות ביצירתה של סמדר יערון בעקבות השיח התיאורטי על "עידן העדות". במסגרת זו בן צבי קוראת את "עבודת העדות" של יערון כאירוע פרפורמטיבי מתמשך ומחויב שבו נושאת יערון את עול העדות במשך יותר מארבעים שנה.
הפרק הראשון, "עדות: זיכרונות", מבוסס על שלוש הצגות שביים דודי מעיין במרכז לתיאטרון עכו: "זיכרונות דור שני בחיק העיר העתיקה" (1988), "ארבייט מאכט פריי מטויטלנד אירופה" (1991) ו"האנתולוגיה" (1997-2024). בהצגות אלה יערון מגלמת תחילה את דמות האב קרול גרינוולד, ובהמשך את דמותה של ניצולת השואה זלמה גרינוולד – אחת מדמויות המפתח של התיאטרון הישראלי בכל הקשור לזיכרון השואה. הפרק השני, "עדות: עכו אהובתי", מבוסס על הטרילוגיה שיוצרת ומביימת יערון כיוצרת עצמאית: הצגות היחיד "אום מוחמד" (2010) ו"נוואל" (2012), וההצגה "הילא – הדור השלישי" (2015) הכוללת את יערון ולצידה קבוצת הנוער של המרכז לתיאטרון עכו בהנחייתו של מייסרה מסרי. הטרילוגיה עוסקת בעדותם של תושבי עכו ביחס לזיכרון הנכבה הפלסטינית. הפרק האחרון, "עדות בגוף", מתמקד בהצגת היחיד של יערון "מוזי קומבאז מחפש הארה" (2017) שבה העדות כנושא מרכזי ביצירתה העצמאית מגיעה לנקודת גבול קיצונית; יערון כבר אינה נושאת את עול העדות של טראומה שהתרחשה בעבר, אלא היא הופכת את גופה החשוף לזירת אלימות בזמן אמת, ואת הקהל עצמו לעד לאלימות פוליטית.
לספר מצורפים לראשונה שישה מחזות של המרכז לתיאטרון עכו.
רסלינג
מאת: לילך רוזנברג-פרידמן
תיאור: מדינת ישראל חריגה בשיעורי הילודה הגבוהים בה זה שנים רבות, אולם בעבר הייתה הילודה פה מועטה, ומספר ההפלות המלאכותיות — גדול. בתקופת שלטון המנדט הבריטי ובעשור הראשון של מדינת ישראל גילמה סוגיית הילודה, עידודה ומניעתה, ערכים שונים ומגמות מנוגדות. לא תמיד עלתה הגשמת המטרות הלאומיות בקנה אחד עם צורכי הפרט, והשאיפה ליצור רוב יהודי ולהגביר את הילודה לא התיישבה עם הרצון לעצב חברה חדשה, מערבית ומודרנית, שאחד ממאפייניה הוא הגבלת הילודה. מתחים בנושא זה התגלעו בין היחיד לחברה ובתוך קהילות המהגרים שהגיעו לישראל ולהן השקפות וערכים משלהן, נורמות ופרקטיקות נבדלות. אין תמה אפוא שהילודה עוררה עימותים חברתיים, מגדריים ופוליטיים.
עשרות השנים הנסקרות בספר זה התאפיינו במגמות סותרות: עידוד ילודה ולצִדה הגבלתה, מאבק בהפלות ולצדו ריבוי הפלות מלאכותיות. מפגשים בין תפיסות לאומיות, דתיות, חברתיות, מגדריות ותרבותיות שונות וכן מפגשים בין הלכי רוח מערביים למציאות המקומית השפיעו בפועל על שיעורי הילודה, על דרכי ההפלה המלאכותית ועל הגישות כלפיהם. ככלל, כל אלה שיקפו את פני החברה הישראלית בראשיתה.
רוזנברג־פרידמן מתארת ומנתחת בציונות מבטן ומלידה את הילודה ואת תופעת ההפלות המלאכותיות, חושפת טפח מחיי היום־יום ומסרטטת את הדיוקן המורכב של החברה הישראלית בראשיתה ושל דור המייסדים שעיצב וכונן בחייו את הבסיס החברתי והאידאולוגי של החברה היהודית בישראל, ומעניקה נקודת מבט מעניינת להבנת מצב הילודה העכשווי במדינה.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
מאת: יוזף שומפטר
תיאור: "פתיחתם של שווקים חדשים, זרים או מקומיים, וכן ההתפתחות הארגונית, מבית המלאכה והמפעל ועד הקונצרן ממחישים את אותו תהליך המחולל ללא הרף מהפכה מתוך המבנה הכלכלי פנימה, הורס ללא הרף את הישן, יוצר ללא הרף חדש. תהליך זה של הרס יצירתי הוא העובדה המהותית ביותר לגבי הקפיטליזם. ממנו הקפיטליזם עשוי, ובתוכו חי כל עסק קפיטליסטי"
המאבק בין הקפיטליזם לסוציאליזם חורג הרבה משאלות של כלכלה: זהו ויכוח על טבע האדם, על האפשרות לתקנו, על מקומו של יצר התחרות, על תפקידה של המדינה בחייו של הפרט, על השוויון והיתכנותו ועל האיזון בין שוויון לחופש. מקום של כבוד בתולדות הדיון הזה שמור לספרו הקלאסי הגדול של יוזף שומפטר, שנכתב בארצות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה.
קפיטליזם, סוציאליזם ודמוקרטיה מציע ניתוח מקורי לכל אחד משלושת המרכיבים של שמו. שומפטר מנסח קפיטליזם שבמרכזו היוזמה והדינמיות, ומעדכן את התפיסה הליברלית הקלאסית בהראותו מדוע שיווי משקל במשק אינו אפשרי ואינו רצוי. אך לא פחות מכך הוא מעמיק בסוציאליזם, שבימים ההם נמצא בתנופה פוליטית ברחבי העולם. שומפטר מגיע למסקנה שהקפיטליזם יפנה את מקומו לסוציאליזם בנסיבות פרדוקסליות: דווקא בגלל העושר והפנאי שהקפיטליזם מייצר. מתוך כך הוא מציע ניתוח מקורי למשנת מרקס, מראה כיצד ייתכן סוציאליזם דמוקרטי, ומציע הגדרה מחודשת ונטולת-אשליות לדמוקרטיה.
● כיצד תוכל הדמוקרטיה, שהתפתחה בחסות הקפיטליזם, להתקיים במשטר סוציאליסטי?
● מדוע תחזיתו של שומפטר על ניצחון הסוציאליזם עודה רלוונטית?
● למה נוטים אינטלקטואלים לנשוך את היד הקפיטליסטית שמאכילה אותם?
● ועל מה מבוסס עיקרון "ההרס היצירתי" הקפיטליסטי המזוהה עם שומפטר?
הוצאת סלע מאיר
מאת: מייקל אוקשוט
תיאור: הרציונליזם בפוליטיקה, ספרו המוכר ביותר של הפילוסוף האנגלי השנון מייקל אוקשוט, הוא פסיפס ססגוני ומרהיב של רעיונות בנושאים מגוּונים. אוקשוט, המבקר בחריפות ובאלגנטיות את הרציונליזם ויוצא להגנת חופש הפרט מפני התערבות המדינה, מעמיד כנגד תכניות "רציונליות" לתיקון חברתי תפיסה ספקנית, פלורליסטית ושמרנית של החיים הפוליטיים.
הוצאת שלם
מאת: מתיאס דסמט
תיאור: "תהיה זו שגיאה קשה לזהות את תופעת הטוטליטריות רק עם משטרים טוטליטריים. באנושות מתקיים תמיד זרם טוטליטרי תת-קרקעי של ניסיון לנווט ולשלוט בחיינו בדרכים מרחיקות לכת ועל בסיס ידע טכני ומדעי כביכול". כבר אי אפשר להכחיש זאת טוען הפסיכולוג הבלגי מתיאס דסמט: "אחיזתן של הממשלות בחיים הפרטיים של אזרחיהן צמחה במהירות עצומה. בשנים האחרונות חווינו שחיקה של הזכות לפרטיות (במיוחד מאז אירועי 11 בספטמבר בארצות הברית), קולות אלטרנטיביים צונזרו (במיוחד בהקשר של הוויכוח על האקלים), ועוד. הדרישה לממשל חודרני מגיעה גם מדעת הקהל: תופעות כגון שינויי אקלים ומחלות זיהומיות החלו להיחשב מסוכנות מכדי להתמודד עימן בלי התערבות שלטונית עמוקה בחיי הפרט, החורגת מן ההכרחי".
הוצאת סלע מאיר
מאת: ניצה אראל
תיאור: ישראלים רבים זוכרים אותם: חבורות קטנות של צעירים בחוצות הערים נושאים כרזות מרגיזות, מחלקים כרוזים מקוממים, נכנסים לעימותים מילוליים ולעתים אף מותקפים באלימות על ידי עוברים ושבים. העיתונות גינתה אותם כבוגדים, הממסד רדף אותם. ככאלה – כמנודים וכבוגדים – התקבעו אנשי "הארגון הסוציאליסטי הישראלי – מצפן" בזיכרון הקולקטיבי הישראלי.
מי היו הישראלים שהיו מוכנים לצאת אל מחוץ למחנה הלאומי? מה דחף אותם להתעמת עם בני משפחה, חברים ומכרים? מה היה אופייה של תנועת מצפן אשר אליה הצטרפו, ומדוע עוררה רוגז כה רב בקרב הישראלים-היהודים?
מצפן נולדה פעמיים: בפעם הראשונה בשנת 1962 על ידי קבוצת פורשים מהמפלגה הקומוניסטית הישראלית אשר מחו כנגד היגררותה של מפלגה זו אחר ברית המועצות; בפעם השנייה לאחר מלחמת 67', אז משכה אליה התנועה הקטנה עשרות צעירים ישראלים מוכי הלם מהכיבוש הישראלי של השטחים המיושבים בפלסטינים, ועמם בני נוער יהודים מחו"ל שהגיעו למצפן, נישאים על גלי ההתלהבות מ"מרד הסטודנטים" של 68' ומהרעיונות האוטופיים של "השמאל החדש". על יסודות אלה – הפנטזיה המשיחית בדבר פריצתה של מהפכה סוציאליסטית עולמית והמצפון ההומניסטי אשר לא אפשר השלמה עם הכיבוש – נבנתה מצפן.
חברי מצפן רצו לתקן את החברה הישראלית ואת העולם כולו. האם צדקו בניתוחיהם התיאורטיים? מדוע נכשלו ביישומם הפוליטי? הדיון במצפן הנו קשה ובעייתי עבור החברה הישראלית, אבל האם למרות זאת חלחלו מסרי התנועה אל השיח הציבורי של ימינו? עם שאלות אלה ואחרות מתמודדת ניצה אראל בספרה המרתק מצפן – המצפון והפנטזיה.
רסלינג
מאת: ג'ון קין
תיאור: היכן באמת נולדה הדמוקרטיה?
מה ההבדל בין דמוקרטיה לבין שלטון הרוב?
איך צומחות דיקטטורות מתוך משטרים דמוקרטיים?
ולאן מועדות פניה של הדמוקרטיה במאה ה-21?
הדמוקרטיה נראית לנו לעתים מובנת מאליה, אבל האמת היא שמאז הולדתה בעת העתיקה ועד המאה ה-21 מלוות אותה שאלות רבות, וטמונים בה אתגרים לא פחותים. התמודדות עם המכשולים והסכנות שמאיימים כיום על הדמוקרטיה, מחייבת אותנו להכיר תחילה את ההיסטוריה שלה, על שלל גלגוליה ולקחיה.
ג'ון קין, פרופסור למדעי המדינה מאוניברסיטת קיימברידג', מביא כאן בצורה תמציתית ומאירת עיניים את סיפורה חובק השנים של הדמוקרטיה. זהו מסע מרתק המתחיל במסופוטמיה ונמשך עד ימינו אנו – ימי טראמפ ופוטין, ימי הרשתות החברתיות והמאבקים החדשים על זכויות היסוד של הפרט – שבו קין בוחן ומפריך מיתוסים מקובלים בתחום, ומזכיר כי הדמוקרטיה היתה ונותרה שברירית, גם היום.
תכלת הוצאה לאור
מאת: רועי פולקמן
תיאור: הדמוקרטיות בכל העולם במשבר: קיטוב שמחריף, פוסט-אמת, משברים פוליטיים ממושכים ובעיקר התחזקות הפופוליזם, שמתאפיין בדה-לגיטימציה לכל מוסדות המדינה, ונישא על גבי מהפכה טכנולוגית שמאפשרת הפצת פייק-ניוז בקנה מידה מבהיל. לנגד עינינו משתנה העולם במהירות, ועידן התאוצות מוביל למשברים בריאותיים, סביבתיים וביטחוניים שרק ילכו ויתעצמו. על מנת להתמודד עם העתיד, דרושה מערכת ציבורית וחברתית מתפקדת. כדי לייצר כזו, דרוש לנו עדכון גרסה. הספר "עדכון גרסה" מתאר את הגורמים למשבר הפוקד את רוב הדמוקרטיות בעולם, מתוך הבנה שהוא אינו תלוי פרסונלית במנהיג כזה או אחר. הכותב, שהיה ציר מרכזי בתהליכים ציבוריים שהשפיעו על חיינו, מביא את אחורי הקלעים של סיפורים שהסעירו את המדינה ובונה מורה נבוכים למתנהל מאחורי הקלעים. ככזה, הוא ספר חובה לכל מי שישראל יקרה לו ומחפש לקחת חלק בעיצובה מחדש של המערכת.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: שיבי גרינפילד
תיאור: האם אפשר להיות בעת ובעונה אחת יהודי מאמין וליברל מחויב? רוב הישראלים מאמינים שלא. שיהדות וליברליות הן זהויות מתנגשות, ואפילו עוינות, שהסכסוך ביניהן אינו פתיר יותר מאשר הסכסוך הישראלי-פלסטיני – אמנם אפשר לרסן את עוצמתו, אך לא לפתור אותו כליל.

ומה בדבר ההשקפה ההפוכה ולפיה אין כל עוינות בין המסורות הללו וניתן ואף טבעי שישרור ביניהן דו-קיום הרמוני? גישה זאת אינה עומדת כלל על הפרק.

ואף על פי כן, כפי שמראה ספר זה, ההבנה החלופית לא רק אפשרית, אלא גם מתבקשת. גם אם בתרבות העולמית שוררת עוינות בין המסורת הליברלית למסורת הדתית, הרי שהיהדות היא מקרה יוצא דופן. היא אינה עוינת את המסורת הליברלית ויתרה מכך – במידה רבה היא מקורהּ.

שתי המסורות, היהודית והליברלית, הן אחיות, וכמו במשפחות רבות, מערכת היחסים ביניהן מורכבת. לכל אחת מהן אופי שונה והיסטוריה שונה. אך גם כשהיחסים מתוחים ויודעים עליות ומורדות, הדנ"א שלהן נותר משותף – החזון המוסרי שלהן הוא במהותו אחד. ההבדלים ביניהן נוגעים בעיקר לאופן שבו הן מצדיקות ומפרשות חזון זה ולא לחזון עצמו.

אם כן, מה מקורו של המתח ששורר ביניהן היום? לאחר חורבן בית שני נדרשו חז"ל להכריע בין שתי תמונות מתחרות של היהדות – זאת השמרנית של בית שמאי, שגרסה כי אלוהים הוא מקור הסמכות היחיד, וזאת החדשנית של בית הלל, שאצלה הסמכות "לא בשמים היא" אלא בידי האדם. ההכרעה היתה כי "לעולם הלכה כדברי בית הלל... וכל העובר על דברי בית הלל חייב מיתה". אלא שאז, לפני כ-200 שנה, במסגרת מאבקה במודרנה ובתהליכי החילון, קראה האורתודוקסיה היהודית תיגר על ההכרעה הזאת...

יהדות וליברליות – סיפור מטפיזי על שתי אחיות חושף את הזיקה העמוקה בין שתי המסורות ומתאר את נקודת המפנה הגורלית שהובילה להתרחקות ביניהן ואת משמעויותיה לימינו.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: משה יאנובסקי, איליה זטקובצקי
תיאור: רבים רואים במדינת הרווחה שילוב מנצח של היעילות הקפיטליסטית וה"אנושיות" הסוציאליסטית. כמעט כל מדינות המערב, ובהן ישראל, מוגדרות היום במידה מסוימת כמדינות רווחה הדואגות לצרכים של אזרחיהן בתחומי החינוך, הבריאות, הדיור ועוד. אבל האם התפיסה הזאת, המובנת מאליה בעיני רבים, אכן מצדיקה את עצמה? והאם, לאחר עשרות שנים של ניסיון מצטבר, לא כדאי לחשוב מחדש על נחיצותה של מדינת הרווחה?

בספרם סוציאליזם חזירי מנסים משה יאנובסקי ואיליה זטקובצקי לערער מוסכמות ולעורר מחשבה: האם מדינת הרווחה יעילה? האם היא מוסרית? והאם אין לה למעשה את כל הסממנים של הסוציאליזם הקלאסי: היעדר ערכים, זלזול בחיי אדם וחוסר יעילות? ובקיצור: האם הסוציאליזם שלנו אינו בעצם חזירי?
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: דוד אוחנה
תיאור: בספרו לא כנענים, לא צלבנים: מקורות המיתולוגיה הישראלית (מכון שלום הרטמן. אוניברסיטת בר־אילן. כתר. 2008 ) פרשׂ ההיסטוריון פרופסור דוד אוחנה את הנחתו המקורית כי הציונות היא תשובה הן להתרסה הכנענית כי "אנחנו רק מכאן" והן לאנלוגיה הצלבנית כי "אנחנו לא מכאן". בספר המשך זה, גם כנענים גם צלבנים ‒ מסותיי בארץ־ישראל, מוצגת טענתו החדשה והמאתגרת כי בעקבות הכיבוש המתמשך מאז 1967, מתחוללת מוטציה גנטית בגוף הציוני, שבו משתולל גֶן מסוכן, שהוא גם כנעני גם צלבני.
כרמל
מאת: רוג'ר סקרוטון
תיאור: שמרנות מתחילה מתחושה המוכרת בוודאי לכל האנשים הבוגרים: התחושה שדברים טובים נהרסים בקלות, אך אינם נוצרים בקלות. זה נכון במיוחד לדברים הטובים שאנו מקבלים כנכסים קולקטיביים: שלום, חופש, חוק, נימוס, מסירות ציבורית, הביטחון שמקנים רכוש וחיי משפחה... בכל אלה, פעולת ההרס היא מהירה וקלה; ואילו עבודת היצירה היא איטית, מפרכת ומשעממת. זהו אחד הלקחים מן המאה העשרים. זו גם אחת הסיבות שהשמרנים סובלים מעמדת נחיתות בדעת הקהל. העמדה שלהם נכונה אבל משעממת, ואילו זו של מתנגדיהם מלהיבה אך שגויה.
הוצאת סלע מאיר
הצג עוד תוצאות