נמצאו 731 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: ערן גוסקוב
תיאור: החברה הישראלית מצויה בקיטוב שמאיים לקרוע אותה מבפנים. הקיטוב מתאפיין, בין היתר, בחוסר יכולתם של הצדדים החלוקים להקשיב זה לזה ולשמוע זה את זה. במצב כזה אין מסוגלות לקיים דיונים פתוחים, קשובים ורציונליים על אודות החיים ביחד והטוב המשותף.
קולו הצלול של הניסיון לשכנע בהיגיון הולך ונאלם. במקומו נשמע בעוז קולו העכור של הרצון להכריע. דומה שהחינוך בבית הספר הוא הסיכוי היחיד והאחרון לדמיין אופק אופטימי, שבו יוכלו צדדים החלוקים בהשקפותיהם לחלוק עתיד דמוקרטי משותף. הספר שלפניכם מבקש לסייע בבניית תשתית חינוכית ראויה לניהול שיח פתוח, מכבד ומכובד על נושאים שבמחלוקת ציבורית. תשתית זו תקנה לתלמידים, אזרחי העתיד, כלים להתנהלות מושכלת ומועילה במצבי מחלוקת.
מכון מופ"ת
מאת: קאשה אורבניאק
תיאור: זה לא עוד ספר על העצמה נשית.
הספר הזה ישנה את כל מה שחשבת על נשיות ועל כוח, ועל החיבור ביניהם.
אנחנו עמוק בתוך המאה העשרים ואחת, ורבות מאיתנו עדיין מתקשות להשמיע את קולן בפגישות עבודה או בוויכוחים. עדיין קופאות ומשתתקות ברגעים החשובים והקשים ביותר של חייהן.
קאשה אורבניאק סבורה שאפשר לשנות זאת. אחרי מסע אישי ארוך ורב-תהפוכות – ממנזר בסין, דרך עבודה כמלכת סאדו ועד ייעוץ לאלפי נשים ברגעי משבר ושינוי – גיבשה אורבניאק תובנות מרתקות על יחסי כוח בין נשים לגברים, ואיך לשנות אותם, גם בסיטואציות יומיומיות. מתוך תובנותיה, היא זיקקה רעיונות ותרגילים מעשיים שיעזרו לכל אישה:
– לבקש כל מה שהיא רוצה בחיים, בעבודה ובזוגיות
– לדעת להציב גבולות
– להיפטר מהאשמות עצמיות
– להפסיק להיות "הילדה הטובה" ולהתחיל לעמוד על שלה ולהשפיע באמת
– ללמוד להגיד – וגם לשמוע – את המילה "לא"
הכתיבה הקולחת והבלתי מתפשרת של אורבניאק, דפוסי החשיבה המקוריים שהיא מציעה, וכמובן גם סיפוריהן של נשים רבות ששינו את חייהן בזכותה – כל אלה הופכים את משוחררות לספר חובה עבור כל אישה בעידן הנוכחי.
תכלת הוצאה לאור
מאת: אהרן ז'אן-מארי לוסטיגר
תיאור: הקרדינל אהרן ז'אן-מארי לוסטיגר שאף כל ימיו לבנות גשר בין יהודים לנוצרים ולתרום להבנה הדדית ולהתמודדות עם פצעי העבר, כך שיהיה "מפגש היהודים והנוצרים בשירות האנושות מקור השראה לשלום וברכה עבור כולם". הוא מוסיף ואומר כי "הקבלה של הנוצרים את העם היהודי והיהדות כברכה יכולה להביא להכרה של היהודים בנוצרים ובמציאות הנוצרית. העתיד יגיד והאלוהים יודע, אך לא ניתן לקוות שתהליך כזה יתרחש לפני שנתגבר על משקלן של מאות שנות הרדיפה". אחת התמות המרכזיות בספר זה הוא דרישתו הנחרצת של הקרדינל להעמיק את ההיכרות העצמית דרך המפגש עם הזולת, קרי דיאלוג בין יהודים לנוצרים: "מפגשם של מנהיגי הכנסייה הקתולית והיהדות יכול על בסיס אמון הדדי לעזור במיתון ההתפרצויות חסרות ההיגיון של שנאה, טינה או נקמה, ואם ירצה ה', לכונן דו־שיח המבוסס על כבוד הדדי ומפגשים נושאי פרי".
הקרדינל אהרן ז'אן-מרי לוסטיגר (2007-1926) נולד בפריז להורים יהודים שהיגרו לצרפת מפולין. בגיל 14 הוא נטבל כנוצרי, והוסיף את השמות ז'אן ומארי לשמו אהרן. אימו ג'יזל נספתה באושוויץ. הוא הוסמך לכהן בכנסייה הקתולית, שימש כרועה קהילה בפריז (1979-1969), וכהגמון העיר אורליאן (1981-1979). בשנת 1981 הוא מונה לארכיהגמון של פריז וב-1983 לקרדינל. במעמדו כקרדינל וכארכיהגמון של בירת צרפת, ובשל זהותו היהודית וקשרי הידידות שיצר עם יהודים, תרם הקרדינל לוסיטגר רבות לדו-שיח יהודי-נוצרי בצרפת ומעבר לגבולותיה.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: דניאל סטטמן
תיאור: בשנת 2019 פעלה במכון הישראלי לדמוקרטיה קבוצת מחקר בנושא החרדים והמרחב הציבורי. בקבוצה השתתפו נשים וגברים חרדים, דתיים שאינם חרדים וחילונים. מטרתה הייתה לפתח נקודות מבט חדשות על הנושא שיאפשרו להרהר בצוותא על ההסדרים הראויים בתחום הנדון. הפרקים באסופה זו צמחו ברובם מתוך דיוני הקבוצה הזאת, והם מציגים לקוראות ולקוראים מגוון היבטים מרתק של הסוגיה האמורה.
שאלת מקומם של החרדים בחברה הישראלית הפכה לשאלה מרכזית בתנועת המחאה שקמה בשנת 2023 נגד ממשלת נתניהו. היא התעצמה בעקבות מתקפת 7 באוקטובר 2023 והמלחמה שבאה בעקבותיה, שגרמה למספר הולך וגדל של ישראלים לחשוב שמוכרח לחול שינוי ביחסה של המדינה לחרדים. אני תקווה שהספר שמונח לפניכם יסייע לחשוב על טבעו של שינוי זה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: נג'לא ג'ריצאתי ח'ורי
תיאור: חצי תרנגול, אף באורך שבע אמות, נערה בתחפושת של נער היוצאת לדו־קרב עם השאה, מלך וּוזיר שיוצאים לשוטט בממלכה בבגדי דרוויש, מפלצות על אם הדרך, אנשים שהופכים לבעלי חיים ולצמחים, נימפות מים, ענקים, רוחות רפאים ושדים לחשנים – כל אלה הם רק חלק משלל הדמויות המופיעות בסיפורי העם שנאספו בקובץ זה.
שישים וחמישה הסיפורים בקובץ הם מבחר מתוך ארכיון ובו מאות סיפורים שאספה הסופרת הלבנונית נג'לא ג'ריצאתי ח'ורי בשנות מלחמת האזרחים בלבנון. את הסיפורים היא שמעה בעל פה, בעיקר מפי נשים מבוגרות – לבנוניות, סוריות ופלסטיניות – אשר המשיכו את המסורת האוראלית של סיפורי העם מן הלבנט (בִּלַאד אַלשַּאם). חלק מהסיפורים מקומיים, וחלקם יובאו ממסורות מערביות ועברו אדפטציה מקומית.
הסיפורים הללו מסגירים מידע רב על הנשים שסיפרו אותם. הם חושפים את ההרגלים שלהן, את המבנה המעמדי של החברה שלהן, את יחסיהן עם הממלכה ואת האופן שבו הן תופסות את הסדר החברתי ואת עולם הטבע. עלילותיהם נעות בין מציאות לבדיון, ובין הסביר למה שאינו בתחום האפשר או הלשון, ולפעמים משולבים בהם גם קטעי נוֹנְסֶנְס החותרים תחת חוקי הלוגיקה וההיגיון.
במסגרת התזה על "הסרת הקסם מהעולם", הראה מקס ובר כיצד החליפו המערכות הרציונליות – של המדינה, הביורוקרטיה, המשפט, החוק והסדר חברתי – את המקום שנשמר ליסודות הפלאיים של העולם. באחרית הדבר שלהם מציעים פרופ' יהודה שנהב־שהרבני ולואי ותד לראות בסיפורי העם שיירים של עידן קדום, המחזירים את הקסם אל העולם.
מכון ון ליר בירושליםפרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: חגי איתן
תיאור: עיר. רחוב. מונית. מוניות מסתובבות ברחבי העיר… באחת מהן יושב מחברו של ספר זה, מעביר נוסעים מפה לשם, ועל הדרך גם מנהל מחקר-שדה אוטו-אתנוגרפי. רואה ואינו נראה. במונית נרקמים דרך שגרה יחסי-גומלין בין זרים, בין בני-אדם שאינם מכירים זה את זה: עובדה יסודית זו עוררה את סקרנותו, ולמעשה דחפה אותו אל השדה, אל עורקי התנועה של הג'ונגל העירוני. תחילה הוא שאל את עצמו: מה קורה, מה עשוי לקרות, בין נהג לנוסע.ת במהלך נסיעה במונית? מהם המאפיינים המבניים של היחסים הללו? אילו דפוסים של יחסי-גומלין ניתן יהיה לזהות במונית (אם בכלל) – ומה כל זה עשוי ללמדנו אודות התרבות העירונית-ישראלית בת-זמננו? במהלך מחקר השדה, שנמשך כ-18 חודשים, עלו שאלות וסוגיות נוספות, כמו למשל "על בחירת מקום הישיבה במונית", "על שיחת החולין", "על התשר" ועוד.
"מה שאולי הכי מוצא חן בעיני בעבודה כנהג מונית זה הזמן הריק, הפתוח, של השוטטות ברחובות… נהיגה, מעין ריחוף קל על הכביש, מעוררת מחשבות, מעלה זיכרונות, מחוללת חלומות. רק צריך להתנתק מהקריזה שמעלה בך הפקק (ואולי גם מהתוגה שבאה עם הבדידות), ולהתמסר לקצב, לנהיגה, למה שקורה ברחוב. קצת כמו הליכה, רק יותר מהר ובלי להתאמץ. ובמזגן. ואז לפתע מישהו מגיח מאיזה בניין ומניף לעברך אצבע מורה. אתה מחסיר פעימה, מתגלגל לעברו, עוצר לצידו. בן-אדם נכנס לך למונית, מתיישב לצידך או מאחוריך, מבקש להגיע מפה לשם. עם או בלי מונה. רק בבקשה דרך המלך ג'ורג'. מרגע זה מתחיל לך סרט חדש. אתה עדיין משוטט בעיר, אלא שעתה יש לך יעד מוגדר וכיוון ברור, ובן-אדם בשר ודם שיושב פה אתך. לפעמים נשתוק ביחד, נתגלגל ונבהה ונאזין לרדיו; לפעמים תתלקח שיחה. כך או כך, בכל מקרה, תמיד יקרה שם משהו בין אדם לאדם. ואת ה'משהו' הזה יצאתי לחקור, על ה'משהו' הזה ניסיתי לעמוד…" (מתוך הספר).
רסלינג
מאת: אורלי צרפתי
תיאור: פוסט אנונימי שהתפרסם בפייסבוק בבחירות 2013 הציב דרישה של נשים חרדיות לייצוג במפלגות החרדיות. הפוסט פרץ את חומת השתיקה של נשים חרדיות נגד הדרתן מהמרחב הציבורי, מהעשייה הפוליטית וממוקדי הכוח בחברה החרדית, וחולל לראשונה בישראל מאבק של נשים חרדיות לייצוג פוליטי.
איך צומחת מחאה דמוקרטית־פמיניסטית במהותה בחברה השוללת את ערכי הדמוקרטיה? בחברה פטריארכלית, שבה הפרדה בין גברים לנשים היא ערך מרכזי, המגדיר את זהותה ואת אורחות חייה, ו'פמיניזם' היא מילת גנאי?
סיפור מאבקן של נשים חרדיות פורצות דרך עומד במרכזו של ספר זה. הוא אוצר בתוכו סיפור על נחישות ועל מנהיגות של קומץ נשים חרדיות, שאימצו את האינטרנט והפייסבוק כדי לעקוף את הדרתן; נשים שהעזו למחות למרות המחירים האישיים הכבדים הכרוכים בכך. הספר בוחן את היוזמות השונות במאבק לייצוג פוליטי במערכות הבחירות בשנים 2013 ו־2015 , ובמרכזן – מחאת "לא נבחרות לא בוחרות" וייסודן של שתי מפלגות נשים חרדיות — "עיר ואם" ו"ובזכותן — חרדיות עושות שינוי". הוא מתמקד בשיח התקשורתי ובתהליך התהוותה של מנהיגות פוליטית של נשים חרדיות. מתוקף הדרישה לייצוג פוליטי, התמודדו הנשים עם אימוץ רעיונות פמיניסטיים־ליברליים, הסותרים את זהותן החרדית. פעילותן הניחה את התשתית הראשונית לצמיחתו של פמיניזם חרדי.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: תמר רוס
תיאור: תמר רוס סוקרת את האתגרים שהמהפכה הפמיניסטית מעמידה בפני המסורת היהודית ואת דרכי התגובה האפשריות. כמי שאינה מסתפקת בעמדת המשקיף מבחוץ, היא מבקשת לחשוף לא רק את מידת ההטיה האנדרוצנטרית הטבועה במסורת זו, אלא גם להתעמת עם השלכותיה. לדעתה, מעבר לבעיות ההלכתיות והמעשיות שהטיה זו יוצרת, עצם קיומה מאיים על לב־ליבה התיאולוגי של האורתודוקסיה: האמונה בתורה מן השמים.
רוס תובעת הודאה ברורה בהטיה הגברית של מקורותיה המקודשים של היהדות ומציעה צידוק להמרת חשיבותה של הטיה זו, תוך שמירה על סמכותם הפורמלית של מקורות אלה, היא גם מצביעה על אותן מגמות במסורת היהודית שכבר הכירו וקידשו מכניזם זה בגלוי ובמפורש. על סמך תקדימים אלה, שאותם היא משלבת בתיאוריות פרשנות ומשפט עדכניות, היא בונה רציונל תיאולוגי המכוון לדורנו.
עמדותיה של רוס מלמדות כי המהפכה הפמיניסטית באורתודוקסיה חורגת מעבר להשפעותיה המעשיות על חיי היחיד, וכי יש בכוחה להעביר בשורה מקיפה לגבי טיבם של התרבות, החברה והקיום האנושי בכלל.
למהדורה שנייה זו של הספר נוסף אפילוג חדש, המשקף את ההתפתחויות בשטח מאז הוצאתה של המהדורה הראשונה באנגלית בשנת 2004 .
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: ורדה זילברברג, אורית אבן שושן-רשף
תיאור: שבעה באוקטובר 2023 הוא קו השבר של מדינת ישראל והחברה הישראלית שאחריו שום דבר כבר לא יהיה כפי שהיה.
בדיעבד היו אין ספור סימנים מקדימים וברורים לאסון המתקרב שהתעלמנו מהם. איך זה קרה לנו?
ספר זה, המתאר את המשבר החברתי שפקד את מדינת ישראל בשנת 2023, נכתב ברובו לפני קו השבר, ודווקא בשל כך הוא מכיל, בין השאר, תובנות מקדימות על האסון שעמד להתרחש.
מטפלים, יועצים וחוקרים מציגים מחקרים, מודלים תאורטיים, מאמרי דעה וראיונות עם אנשי מקצוע ואזרחים מן השורה במגוון נושאים הנוגעים למשבר החברתי בשנת 2023. כל אחד מהפרקים עוסק בעולם תוכן אחר, וכולם יחד יוצרים קליידוסקופ של נקודות מבט מתוך החברה הישראלית. הספר הוא התבוננות מרתקת ומורכבת במרחב הציבורי בישראל ערב אירועי שבעה באוקטובר, ובכך הוא משמש מסמך נדיר ומיוחד להבנת המשבר החברתי בארץ. נקודת המבט הפסיכולוגית והסוציולוגית על התקופה שקדמה לאסון עשויה לספק הבנה טובה יותר של ההתעלמות וההדחקה של כל סימני האזהרה, ולצייד אותנו בכלים טובים יותר כדי למנוע אפשרות של הישנות האסון, להתמודד עם המציאות בהווה – ולשנות כיוון מהידרדרות לשיקום ובנייה.
איפאבליש הוצאה לאור
מאת: רינה נאמן
תיאור: רינה‭ ‬נאמן‭ ‬משחזרת‭ ‬בספר‭ ‬זה‭ ‬את‭ ‬חוויות‭ ‬ההגירה‭ ‬שעברה‭ ‬בילדותה‭ ‬ואת‭ ‬ההלם‭ ‬התרבותי‭ ‬בעקבותיהן‭. ‬כבר‭ ‬בפרידתה‭ ‬הדרמטית‭ ‬מדירת‭ ‬הוריה‭ ‬בבוקרשט‭, ‬וכן‭ ‬במסע‭ ‬הרכבת‭ ‬והאנייה‭, ‬בעגינה‭ ‬בנמל‭ ‬חיפה‭ ‬ובנסיעה‭ ‬למעברה‭, "‬ידעה‭" ‬בדרך‭ ‬כלשהי‭ ‬שחייה‭ ‬הקודמים‭ ‬הסתיימו‭, ‬ושהעתיד‭ ‬צופן‭ ‬לה‭ ‬שינויים‭ ‬לרעה‭. ‬לכן‭ ‬כנראה‭ ‬מחקה‭ ‬מזיכרונה‭ ‬את‭ ‬כל‭ ‬הפרטים‭ ‬הקשורים‭ ‬בשלבים‭ ‬הללו‭ ‬של‭ ‬המעבר‭ ‬לישראל‭. ‬הסופרת‭ ‬מתארת‭ ‬ברגישות‭ ‬רבה‭ ‬את‭ ‬המפגש‭ ‬האכזרי‭ ‬שלה‭ ‬עם‭ ‬המציאות‭ ‬עקב‭ ‬אי‭ ‬ידיעת‭ ‬השפה‭, ‬העדר‭ ‬הבנה‭ ‬של‭ ‬הקודים‭ ‬התרבותיים‭ ‬שנהוגים‭ ‬במקום‭ ‬החדש‭, ‬וההבדלים‭ ‬הדרסטיים‭ ‬בין‭ ‬תנאי‭ ‬החיים‭ ‬שלה‭ ‬בבוקרשט‭ ‬לעומת‭ ‬אלה‭ ‬שלאחר‭ ‬ההגירה‭. ‬מגבלות‭ ‬אלו‭ ‬גרמו‭ ‬לה‭ ‬למצב‭ ‬של‭ ‬שיתוק‭, "‬כיבוי‭" ‬כפי‭ ‬שהיא‭ ‬מכנה‭ ‬זאת‭ ‬בספר‭. ‬והמאמץ‭ ‬להתגבר‭ ‬עליהן‭ ‬שנמשך‭ ‬עד‭ ‬סוף‭ ‬גיל‭ ‬ההתבגרות‭, ‬והיה‭ ‬רצוף‭ ‬מכשולים‭, ‬אי‭ ‬הבנות‭ ‬וטעויות‭, ‬מתואר‭ ‬בספר‭ ‬באופן‭ ‬חושפני‭, ‬כנה‭ ‬ומעורר‭ ‬הזדהות‭. ‬חווית‭ ‬ההגירה‭, ‬שהייתה‭ ‬מרכזית‭ ‬בחייה‭ ‬של‭ ‬רינה‭ ‬נאמן‭, ‬השפיעה‭ ‬מאוחר‭ ‬יותר‭ ‬גם‭ ‬על‭ ‬בחירותיה‭ ‬המקצועיות‭ ‬ועל‭ ‬אופי‭ ‬הקריירה‭ ‬האקדמית‭ ‬שלה‭. ‬רינה‭ ‬הפכה‭ ‬לד‭"‬ר‭ ‬לאנתרופולוגיה‭ ‬והתמחתה‭ ‬בנושא‭ ‬ההגירה‭, ‬עם‭ ‬דגש‭ ‬מיוחד‭ ‬על‭ ‬המשמעות‭ ‬התרבותית‭ ‬והקיומית‭ ‬של‭ ‬העדר‭ ‬שפה‭ ‬ושל‭ ‬שינויי‭ ‬מקום‭ ‬בעקבותיה‭. ‬גם‭ ‬בספר‭ ‬הנוכחי‭ ‬היא‭ ‬מצטטת‭ ‬אחדים‭ ‬מנחקריה‭ ‬אשר‭ ‬התבטאו‭ ‬בנושאים‭ ‬אלה‭. ‬
שנים‭ ‬רבות‭ ‬לאחר‭ ‬ההתגברות‭ ‬על‭ ‬מצב‭ ‬ה‭"‬כיבוי‭" ‬חוזרת‭ ‬רינה‭ ‬נאמן‭ ‬לחוויות‭ ‬הילדות‭ ‬וההתבגרות‭. ‬במסע‭ ‬זה‭ ‬היא‭ ‬מנסה‭ ‬להסביר‭ ‬לעצמה‭ ‬את‭ ‬אופני‭ ‬החשיבה‭,‬‭ ‬ההרגשה‭ ‬וההתנהגות‭ ‬שלה‭ ‬על‭ ‬פי‭ ‬המורשת‭ ‬התרבותית‭ ‬מבוקרשט‭, ‬בתוספת‭ ‬התובנות‭ ‬והלקחים‭ ‬מתהליך‭ ‬ההגירה‭ ‬לישראל‭. ‬הפוזיציה‭ ‬של‭ "‬בדיעבד‭" ‬מאפשרת‭ ‬לה‭ ‬לערוך‭ ‬מסע‭ ‬זה‭ ‬בסגנון‭ ‬סיפורי‭, ‬תיאורי‭, ‬אסוציאטיבי‭, ‬עם‭ ‬נגיעות‭ ‬רבות‭ ‬של‭ ‬הומור‭. ‬בעידן‭ ‬הנוכחי‭, ‬בו‭ ‬תופעת‭ ‬ההגירה‭ ‬כה‭ ‬נפוצה‭ ‬בזירה‭ ‬הבינלאומית‭ ‬והישראלית‭, ‬יזכו‭ ‬הקוראות‭ ‬והקוראים‭ ‬של‭ ‬הספר‭ ‬להכיר‭ ‬את‭ ‬החוויות‭, ‬ההתנסויות‭, ‬והתובנות‭ ‬הקשורות‭ ‬בה‭, ‬מכלי‭ ‬ראשון‭ ‬של‭ ‬סופרת‭ ‬מהגרת‭.‬
איפאבליש הוצאה לאור
מאת: תמר שכטר
תיאור: "בקובץ זה תספר החברה על חייה היא; בקובץ זה תאמר החברה את אשר עם לבה, את אשר היא הוגה וכואבת בשאלות-החיים של הקבוץ והתנועה. הרגשנו שיש ערך רב לגורם מעורר מבפנים, שהוא עשוי להפרות רגשות והגוּיות, נידחים ורדוּמים. שאינם באים לידי התגלות מחוסר-יד דואגת ומטפחת."
במילים אלו נפתח הקובץ "חברות בקיבוץ". בקובץ סיפרו על חייהן כמאה חברות קיבוצים והוא פתח צוהר לעולמן. ליליה בסביץ ויוכבד בת רחל הן שהגו את הרעיון לפרסם את סיפוריהן של החברות, הגיהו וערכו את החומר שנאסף ופעלו ללא לאות עד שהוגשם חלומן והקובץ יצא לאור ב1943.
הספר "לדובב שפתי שותקות" מנתח את הסיפורים, באמצעות כלי המחקר הנרטיבי והמגדרי. מתיאור פרשות החיים שמעוגנות בקהילה הקיבוצית הייחודית נדלים הלכי הרוח על התקוות והאכזבות ומוצגת הפרשנות שהחברות העניקו לחייהן. כך גם משורטט הדימוי העצמי שלהן שהוא מכלול התכונות שכל אחת ייחסה לעצמה, תוך התבוננות בהיבטים שונים של חייה ובניסיון להתאים עצמה לדפוסי החיים בקיבוץ."
הספר מפריך את הטענה שהושמעה במחקרים בני ימינו שהקובץ "חברות בקיבוץ" הוא שופר תעמולתי למען החיים בקיבוץ. באמצעות קריאה מושכלת חושף הספר את צפונות לבן של החברות ומציג תובנות חדשות שמאתגרות את הסיפור הידוע על החברות בקיבוץ באותה תקופה, והן כגילוי של ארץ לא נודעת.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: מוחמד ח'לאילה, אחמד בדראן, אריק רודניצקי
תיאור: שנתון החברה הערבית בישראל הוא פרויקט מרכזי וחשוב של התוכנית לחברה הערבית בישראל במכון הישראלי לדמוקרטיה. מטרתו של השנתון היא לספק מידע ונתונים מעודכנים על החברה הערבית בישראל, לנתחם ולהנגישם לגורמי ממשל, לאנשי אקדמיה, לגורמים מקצועיים למיניהם וגם לציבור הרחב.
שנתון זה הוא המשך לשנתון הראשון שיצא לאור בשנת 2022 ועדכון שלו. השנתון מציג נתונים על האוכלוסייה הערבית בכללותה ועל הקבוצות השונות שבתוכה, ומשווה ביניהם לבין נתונים על הציבור היהודי בישראל.
בשנתון מוצגת תשתית רחבה של נתונים המבוססים על עיבוד הנתונים הרשמיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) ושל גורמים רשמיים מוסמכים נוספים. בכמה מקרים נערכה השוואה בין הנתונים הרשמיים של הלמ"ס לבין מקורות אחרים, כדי לתקף את הנתונים המופיעים כאן. הסיבה לכך היא שחלק מהנתונים שמפרסמת הלמ"ס מוצגים בדרך אחרת מהשפה השכיחה במחקר על אודות החברה הערבית בישראל, ולכן נערכו עיבוד והתאמה.
עיבוד המידע והתאמתו לשפה המחקרית המקובלת בחברה הערבית עשויים גם לתרום להבנת ההבדלים החברתיים והכלכליים בין האזרחים הערבים לאזרחים היהודים בישראל, ואף להבדלים בין הקבוצות המרכיבות את החברה הערבית עצמה. כך נוכל להניח בפני אנשי מקצוע ומקבלי החלטות מידע שיתרום לקידום תוכניות ממשלתיות שיגובשו על פי הצרכים האמיתיים והחיוניים של האוכלוסייה הערבית על כל חלקיה, בהיבט הגאוגרפי, המעמדי, הגילי, המגדרי והדתי.
בשנתון ארבעה פרקים. הפרק הראשון סוקר מגמות דמוגרפיות עיקריות בחברה הערבית ומציג את המגמות האלה גם בהשוואה לחברה היהודית. הפרק השני עוסק באיכות החיים וברמת החיים, מתוך התייחסות למדדים חברתיים־כלכליים ולנתונים על בעיית האלימות והפשיעה בחברה הערבית. הפרק השלישי מציג נתונים הנוגעים לתעסוקה ולשכר של האזרחים הערבים, והפרק הרביעי מנתח מגמות בתחום החינוך.
אנו מקווים כי הנתונים והניתוח הנלווה להם יתרמו להעמקת הידע וההבנה של התהליכים העוברים על החברה
הערבית בישראל, ולקידום מדיניות כלפי האוכלוסייה הערבית בדרך שתהיה רגישה למצבה, לבעיותיה ולאתגרים הרובצים לפתחה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יעל פויס
תיאור: מהו הערך המוסף של החינוך הקיבוצי בגיל הרך? מדוע רוצים הורים רבים לשלוח את ילדיהם לגנים הקיבוציים? הספר החינוך הקיבוצי בגיל הרך: המסע הפדגוגי של מכללת אורנים עונה על השאלות הללו דרך עיון בתורה החינוכית שהתגבשה עם השנים במכללת אורנים, תורה הומניסטית המייחסת חשיבות הן לילד כמכלול שלם והן לקבוצה החינוכית שהוא משולב בה. הספר מציע תיאור מקיף של התפתחות החינוך הקיבוצי, מייסדיו ומתווי דרכו, רעיונותיו פורצי הדרך, יתרונותיו ופגמים, התמורות שחלו בו והרלוונטיות שלו לעת הזאת.
באמצעות השילוב הייחודי בין סיפורי חיים לבין תפיסות חינוכיות, הספר פונה להורים, למחנכים, לסטודנטים ולכל אדם שהחינוך יקר לליבו. זאת בדגש על החינוך לגיל הרך, שבשנים האחרונות התבססה ההכרה בחשיבותו העליונה.  
מכון מופ"ת
מאת: יובל פלדמן, הילה שואף-קולביץ, זק הירש, ענבל מוספיר
תיאור: משבר הקורונה הציף צורך אקוטי לציות וולונטרי של האזרחים לנהלים ולתקנות חריגים שאכיפתם מורכבת. משבר זה עורר עניין רב בקרב מקבלי ההחלטות בשאלה: מתי יכולה מדינת ישראל לתת אמון ולבטוח בשיתוף הפעולה הוולונטרי (מרצון) של אזרחיה, ללא התערבות כופה?
בהקשר הישראלי מקובל לטעון שהחברה הישראלית אינה בשלה להחלת מערכת כללים מבוססת אמון וציות וולונטרי. התפיסה העצמית של הישראלים שבישראל הכי חשוב "לא לצאת פראייר" מביאה לכך שהישראלים תופסים את זולתם כלא אמינים ולא צייתנים ומקשה, בימי שגרה, לקיים בישראל מערכת המבוססת על ציות וולונטרי ועל אמון, הן מצד המדינה והן ברמה הבין־אישית.
בשנה האחרונה היינו עדים לשתי מגמות הפוכות בהקשר הזה. בצל מהלכי הרפורמה המשפטית שהובילה הממשלה היינו עדים לשבירה הולכת וגוברת של הלכידות הישראלית, ובעטיה לירידה במוכנות האזרחיות והאזרחים לבטוח בשלטון ולשתף פעולה, כפי שהעידה למשל הירידה בנכונות של משרתי מילואים, המוגדרים מתנדבים, להתייצב לשירות. עם זאת, עם אירועי 7 באוקטובר התהפכה מגמה זו, והתברר כי בעיתות חירום קיצוניות הנכונות של הציבור הישראלי להתנדבות ולשיתוף פעולה עולה בהרבה על המצופה. נכונות זו התגלתה ברוב תפארתה בהקשר של החברה האזרחית ושיעורי ההתנדבות הגבוהים בחזית ובעורף, אך גם בצייתנות הוולונטרית של האזרחים להנחיות פיקוד העורף. ואף על פי כן, קשה להתעלם ממגמות שקדמו לאסון, בימי שגרה, ומהאכזבה שפלגים רבים בציבור הישראלי מביעים מתפקוד הממשלה בעת הזאת. אנו נדרשים לתהות האם וכיצד תישמר נכונות זו לאמון הדדי ולציות וולונטרי להנחיות ולנהלים ככל שיפקדו ימי המלחמה ואף לאחריה.
במחקר זה בחנו בפעם הראשונה בחינה שיטתית את תפיסתם של הישראלים את עצמם כחברה וכפרטים, וניסינו להציף ולאמוד את רמת האמון בין האזרחים — אמון בנכונות של האחר לציית לחוקים ונהלים מטעם מוסדות המדינה, וכן את נכונותו לסייע לזולת ולפעול על פי נורמות חברתיות המטיבות עם הזולת ומשקפות תרבות פרו־חברתית גבוהה. כאמור, המחקר נערך בעיתות שגרה, בשלהי משבר הקורונה (המחצית השנייה של שנת 2021) ולפני מהלכי הרפורמה המשפטית ואסון 7 באוקטובר, ואם כך, המסקנות שניתן לגזור ממנו רלוונטיות לעיתות שגרה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אסף מלחי
תיאור: מחקר זה נועד לבחון את שביעות הרצון והאתגרים החברתיים והאישיים של צעירים חרדים הלומדים בישיבות גדולות ואת יחסם לחלופות אפשריות ללימודים בישיבה, דוגמת לימודי מקצוע ויציאה לעבודה.
המחקר נשען על מערך מחקר משולב שכלל: (א) סקר כמותי שהקיף כ-530 תלמידי ישיבות בני 17-23 ממגוון זרמים וקהילות (ב) נדבך איכותני שכלל ראיונות עומק עם 15 מחנכים ורבנים חרדים, וכן שתי קבוצות מיקוד בהן השתתפו 16 תלמידי ישיבות מרקע ליטאי וספרדי כאחד. במחקר הבחנו בשתי תתי-אוכלוסיות של תלמידי ישיבות: תת הקבוצה הראשונה, בה לומדים מרבית התלמידים בישיבות רגילות של הזרם החרדי המרכזי בהן ישנה הקפדה רבה על סדרי הלימוד, סגנון לבוש ואורח חיים תורני מוקפד ('ישיבות רגילות'). תת הקבוצה השנייה, בה לומדים כ-8,320 תלמידים (כ-19% מכלל תלמידי הישיבות) בכ-130 ישיבות "רכות". ישיבות אלו נועדו לצעירים המתקשים ללמוד לאורך כל היום לימודי הקודש, הלחץ הלימודי בהן מופחת ויש גם שיעורי עזר ופעילויות חברתיות שאינן מקובלות בעולם הישיבות ('ישיבות רכות'). בהתאם לכך גם גובשה החלוקה של המשיבים לסקר הכמותי שהתמקד בשתי אוכלוסיות/קבוצות אלו.  
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יובל פלדמן, שלי רובינסון, נטע ברק-קורן
תיאור: המחקר כולל נתונים שנאספו מסוף שנת 2020 ועד סוף שנת 2021 • נמצא שרבע מהגברים הצעירים החרדים רוצים להתגייס לצה״ל וכן התגלה פער ניכר בין הרצון להתגייס לצה״ל ובין התכנון המעשי להתגייס – אשר עמד על כ-10% בלבד, בהלימה לנתוני הגיוס החרדי בפועל • צעירים חרדים המעוניינים להתגייס מונעים משלושה סוגי מוטיבציות: מוטיבציה שירותית-ערכית (רצון לתרום למדינה), אישית-אינדיבידואליסטית (רצון לרכוש מקצוע או להתקדם בחיים) ומוטיבציה אזרחית (תפיסת השירות כחובה אזרחית). חרדים שאינם מעוניינים להתגייס מונעים במידה פחותה באופן מובהק ממוטיבציות אלה • המוטיבציות השליליות המניאות צעירים חרדים מגיוס הן המוטיבציה הדתית-סמכותית (חשש מתגובת הרבנים), החברתית (חשש מנידוי חברתי) והאישית (חשש מהסתגלות לסביבה חדשה ו״התקלקלות״).
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אסתי רידר־אינדורסקי
תיאור: מבעד לסורגים שקופים מאיר תופעה חדשה שאפלה אמפירית אופפת אותה: נשים חרדיות הלומדות גמרא. עצם קיומה הוא פריצת דרך היסטורית עבור נשים חרדיות, וככל תופעה תרבותית היא אינה צומחת בחלל הריק. התופעה הנחקרת נשענת על האדנים של תהליכי הדרה והכלה בחברה החרדית, כמו גם על הדרת נשים חרדיות מאתוס חברת הלומדים, והיא חלק מתופעה רחבה יותר של יחסי מדינה והחברה החרדית, והשפעתם של יחסים אלו על נשים.
בשנים האחרונות התחוללו שינויים בתחומים שונים בתוך החברה החרדית, בעיקר בשדות שבהם פועלות נשים חרדיות, ובעקבותיהם נוצרו תמורות רבות במגזר שהצטייר תמיד בצבעי שחור ולבן. למרות זאת, מעל ראשיהן של הנשים החרדיות מוצבות תקרות הנראות כבלתי עבירות. הראשונה היא תקרת בטון המדירה אותן מהאתוס המרכזי המגדיר את החברה החרדית – לימוד הגמרא. השנייה היא תקרת בטון המונעת מהן את היכולת להיכנס אל הפוליטיקה החרדית – המוסדות המעצבים את פני החברה החרדית ומוקדי קבלת ההחלטות. בנוסף לכך – ואולי דווקא בעקבות ה"אביב" של הנשים החרדיות – החלו לנשב בחברה החרדית רוחות של מחיקה והדרה, לצד תופעות של הקצנה דתית ומשטור צניעותן של נשים באופנים שלא נראו כמותם בעבר.
מבעד לסורגים שקופים חושף את המנגנונים המעורבים בהדרה זו והופכים אותה ל"טבעית" ושקופה, כמו גם את הא.נשים והגופים המעורבים בתחזוקתה של שקיפות זו בתוך החברה החרדית ומחוצה לה בסיועה של המדינה. לצד זאת הספר בוחן מקרוב את אסטרטגיות הפעולה של ציבור מתנגד בתוך הקהילה.
רסלינג
מאת: סבינה ליסיצה, יערית בוקק-כהן
תיאור: כל מאמרי הספר מציינים במידה זו או אחרת את חשיבותה של השמירה על הזיקה לתרבות המוצא כמשאב שהועיל רבות לעולים בתהליך הסתגלותם לתנאים החברתיים והכלכליים בארץ...מרבית העולים לא קפאו על שמריהם אלא שהשכילו לנתב את כישוריהם ומשאביהם באופן כזה שהוביל אותם להתפתחות חברתית, תעסוקתית וכלכלית...תקוותנו כי אסופת מאמרים זו תשמש לתיעוד תהליכי צמיחתם של העולים, לצורך הפקת לקחים לעתיד ולעיצוב תוכניות אסטרטגיות בידי מקבלי החלטות בתחום העלייה.
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל
מאת: אורנה סוסק
תיאור: "הדברים שראיתי בדרכים נדמו לי לפעמים כפרי דמיון. ראיתי אנשי חזון נפגשים כדי לדון, ללמוד, להתווכח, לקבל החלטות, לבנות ולשפץ יקומים מקבילים. ראיתי מתקני עולם מתחייבים למניפסטים ערכיים, קובעים חוקות ומכוננים מהפכות זעירות וססגוניות. ראיתי במו–עיני ובאתי לספר".
ישראל עשירה בקהילות מיוחדות. במסע של שוטטות ומפגשים בכל רחבי הארץ, מנסה המחברת, חברת קהילה בעצמה, להתוודע אליהן, להבין את ההיסטוריה שלהן, את השקפת העולם של חבריהן ואת אופן התנהלותן. הדרכים שבהן בוחרים בני אדם לחיות יחד, לשתף פעולה, לעבוד, ליצור ולחגוג, הן רבות ומגוונות. בעידן של גלובליזציה והכחדה של תרבויות מקומיות, מתעקשות הקהילות המתוארות בספר לקיים את תרבותן הייחודית ולממש את חזונן החד–פעמי. ממלכת היקומים המקבילים השוכנת ממש מתחת לאפינו, נוכחת כאן כהצעה מתמדת, כמטאפורה, כשירה שמתקיימת תמיד לצד השפה אבל נגלית רק למי שמבקש אותה. יקומים מקבילים הוא עדות לכוחה של הקהילה, ליכולת שלה להתמודד עם לחצים עצומים מבפנים ומבחוץ ולשרוד כתרבות. היקומים המקבילים הללו, על ניסיון החיים המשותף שצברו, הם אוצר של ידע מעשי ונגיש הזמין לכל מי שנפשו חפצה בחיי קהילה.
הוצאת בבל בע"מ
מאת: שרה הלמן
תיאור: הספר מרחבי ניאו-ליברליזציה בישראל: כלכלה פוליטית, אתניות, דת ומגדר מתאר את ההתפשטות הלא אחידה של הניאו-ליברליזם בישראל באמצעות בחינה של האופנים שבהם עקרונות ופרקטיקות ניאו-ליברליים מוחלים על תחומים מוסדיים ועל מגוון קבוצות בחברה. ייחודו של הספר בהדגשת פעולתו הדיפרנציאלית של הפרויקט הניאו-ליברלי: קבוצות שונות מוכלות בפרויקט בדרכים שונות, מתוך הגדרה מחודשת של מיקומן המעמדי, המגדרי, האתני והלאומי. הספר מראה כיצד נוצרה טריטוריה מפוצלת ולא אחידה המורכבת ממגוון מרחבים של ניאו-ליברליזם.
מאמרי הספר, פרי עטם של כלכלנים פוליטיים, סוציולוגיות ומדעני המדינה, מספקים תובנות חדשות על הניאו-ליברליזציה בישראל באמצעות בחינה יסודית של תהליכי עומק וניתוח האופן שבו הם משפיעים על היחסים בין המדינה, הכלכלה והחברה. המאמרים בוחנים את הדינמיקה של פירוק ההסדרים המוסדיים הקודמים, ושל היווצרות תבניות חדשות של ארגון ופעולה. הם מנתחים, כל מאמר מנקודת מבטו, את ההכלאה בין מסורות פוליטיות מוסדיות ובין העקרונות הניאו-ליברליים, ואת האופן שבו הכלאה זו השפיעה על הכלכלה הפוליטית ועל התצורה הפנימית של ישראל. בין השאר המאמרים מתארים כיצד נוצר דפוס ייחודי של ניאו-ליברליזם ישראלי שתכליתו לבלום לחצים גיאופוליטיים; כיצד נוצרו תבניות חדשות של הגנה על עובדים מוחלשים; ואילו שינויים חלו במדיניות החברתית כלפי מובטלים כרוניים. כמה ממאמרי הספר מתמקדים בסוגיות שטרם נחקרו בישראל בהקשר של המפנה הניאו-ליברלי: נשים חרדיות ופלסטינים אזרחי ישראל המועסקים בתעשיית טכנולוגיית העילית, הכלתם החלקית של גברים חרדים בתוכניות תעסוקה, והתגוונות המבנה המעמדי של המזרחים על החלופות התרבותיות שהיא יצרה.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: סילביה פוגל-ביז'אווי, עמית קמה
תיאור: מאז תחילת ההתיישבות הקיבוצית חיו בה לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים. חלקם הצהירו על זהותם המגדרית או נטייתם המינית, כלומר יצאו מהארון, אחרים שמרו על נטייתם כסוד, ואילו השאר מצאו את עצמם במצב ביניים המכוּנה "הארון השקוף" – זהותם הייתה בבחינת סוד גלוי, אך סביבתם התעלמה ממנו ובכך דחתה אותם. העמדת פנים קולקטיבית זו אפיינה את הקיבוץ במשך דורות.
אסופת המאמרים מבעד לארון השקוף, הראשונה בנושא מושתק זה, משרטטת דיוקן פורץ דרך של חיי להט"ב בקיבוץ מימיו הראשונים ועד היום ומתייחסת למערכות החברתיות, המבניות והערכיות שאפשרו להם לשלב את אורח החיים הקיבוצי עם זהותם המינית. המאמרים בתחומי דעת מגוונים, בהם סוציולוגיה, חינוך, ספרות, תקשורת וגיאוגרפיה, משמיעים את קולם של להט"ב בקיבוץ ובוחנים את ההיסטוריה של "הארון השקוף" מאז הקמתו, דרך הסדקים הראשונים שהחלו להופיע בו בעשורים האחרונים של המאה ה־20 וכלה בניצני התפרקותו בראשית שנות האלפיים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתלמדא עיון - הוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה
מאת: מנחם טופל, ארנה שמר
תיאור: התלכדות היחד הקיבוצי מכילה את היחיד, את השייך ואת הדומה, ובמשך עשרות שנות קיומן של הקהילות השיתופיות הצמיחה מנגנונים של הכלה, וגם של הדרה, של האחר. להתמודדות עם השונוּת בקהילה פנים רבות, גלויות וחבויות, מדוברות ומושתקות, לעיתים בתחכום רב. ספר זה מבקש לבחון לראשונה, באמצעות מחקרים על קבוצות זהוּת שונות בקהילה הקיבוצית, את חוויית היחיד ביחד הקיבוצי מנקודת מבט של הכלה והדרה. נראה שככל שגוברת המציאות של שונות בקהילה הקיבוצית, כך נחלשים מנגנוני ההדרה, שהיו טבועים בה. עם זאת, היחלשות המרקם הקהילתי והמעטפת הממסדית מאתגרים את ההכלה החברתית.
ספר זה פונה אל בני הקהילה הקיבוצית, אך לא פחות מזה אל כל מי שחיים בקהילה אחת, שיחדיו מעמידים את השלם הקהילתי, וכן לכל המוצאים עניין וחשיבות בחיי קהילה. המסע בין פרקי הספר מזמין את הקוראים בו לחשבון נפש קהילתי בנוגע לפרקטיקות ההכלה וההדרה המופיעות בו, הכלה במלוא הַדְרתה (במשמע תפארת) או במלוא הַדָּרתה (במשמע הרחקה). ומופעי ההדרה המבדלים מחרישים ופוגעים. הכלה היא תהליך משותף, שיש בו מחויבות מתמשכת, ברית שכל הצדדים בה יוצאים נשכרים, והיא אינה רק מחווה של האחד לאחר. הכלה אינה מושגת בשיח מטיף, יפה נפש או מוסרני, אלא בחינוך, בהתנסות ובחיים משותפים, בהתארגנות ובהסדרת תקנות.
מוסד ביאליקיד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אבי שניידר
תיאור: "…יש עכשיו תאגידים. אין אגודה, יש תאגידים. אז אותו דבר, אין הבדל…"
"…בכל פעם שאתה יוצא מהשדה שלך, או שאתה יוצא מהמשק שלך, אז אתה פוגש מישהו. אתה הולך לגן אז אתה פוגש את כל הורי הגן. כולם מביאים את הילדים שלהם. אתה הולך למזכירות, אתה הולך לזה, אתה כל הזמן רואה אנשים…"
.."מקום קטן, שאני חושב שחשוב שלא יהיו פה פערים גדולים בין האנשים. זה לא בריא מבחינה חברתית. למרות שאני לא… אני לא איזה סוציאליסט. אבל אני חושב שזה מקום העבודה שלי, זה מקום שאני חי בו, ואני פוגש את האנשים גם בנסיבות חברתיות ולא רק של עבודה"…
ציטוטים אלו מתוך דבריהם של חברים במושב צין פותחים צוהר אל סיפורו של מושב חקלאי בערבה. למרות הפרטת המבנה הארגוני של המושב, ממשיכים המבנה המרחבי והקהילתי לייצר ולשמר סולידריות ושיתופי פעולה. באמצעות חקר המקרה של מושב צין מציע ספר זה נקודת מבט חדשה, בתר-ארגונית, על ישובים כפריים בפרט ועל תהליכי עבודה משותפים בכלל.
הספר בוחן את המסד הארגוני החדש של מושב צין, את המסד המרחבי ואת המסד הקהילתי של המושב ואת יחסי הגומלין בין מסדים אלה. בדרך זו מבקש הספר להבין מה היה ומה נותר מהרעיון של מושב העובדים שנוסד בישראל לפני כמאה שנים.
במסגרת המגבלות האקדמיות של הסקה אנליטית מבקש הספר להסביר באילו תנאים חברתיים ומרחביים יכולים ישובים כפריים, מושבים, קיבוצים וישובים קהילתיים במאה ה21 לשמר סולידריות, חרף תהליך ההפרטה הארגוני. יתרה מזאת, מקרה הבוחן של מושב צין, המדגיש את חלקם של המרחב והקהילה ביצירת עבודה משותפת גם ללא ארגון, יכול לשמש גם להבנה תיאורטית של תופעות רחבות יותר בשוק העבודה העכשווי כדוגמת We Work, חממות פיתוח טכנולוגי ועוד
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אורית קמיר
תיאור: הפמיניזם פועל ומשפיע על חיינו כבר למעלה ממאה שנה, אך מעטות ומעטים לומדים את הנחות היסוד שלו, את הגיונו, את טיעוניו ואת עמדותיו. חלקים בציבור מכירים מושגים כמו "העצמה נשית", "גבריות רעילה" ו"מיטו", אבל בהעדר הֶקשר המושגים הללו נותרים בגדר ססמאות, וטענות פמיניסטיות נשמעות תלושות. ספר זה מציע את התשתית הנחוצה כדי להכיר ולהבין את השקפת העולם הפמיניסטית על גווניה והיבטיה הרבים. הספר פורס את הגישות הפמיניסטיות המגוונות שהתפתחו מאז מחצית המאה ה-19 ועד ימנו, ומציג בפירוט טקסט יסוד מרכזי של כל אחת מהן. כך, לצד פריסת התמונה הפנורמית הרחבה מוצעת גם העמקה, שתעניין גם את מי שכבר למדה ויודעת ומבקשת העשרה.
הספר פותח בהצגה של הפטריארכיה: המבנה החברתי שמעניק מרכזיות ועדיפות לגברים, ובונה אותם כבעלי הזכויות וקובעי המדיניות. הפמיניזם התפתח כדי לשנות את הפטריארכיה ולהבטיח שגם נשים יזכו למימוש עצמי ויוכלו להשתתף באופן שוויוני בניהול החברה. לכן הכרת הפטריארכיה היא נקודת המוצא להבנת הדחף הפמיניסטי. ממנה עובר הספר להצגת גישות פמיניסטיות שונות שכל אחת מהן מציעה דרך ייחודית להתמודד עם הפטריארכיה. הספר חותם בניתוח שתי סוגיות מגדריות בעלות חשיבות מיוחדת לחברה הישראלית: הדרת נשים והפרדה בין המינים, והטרדה מינית.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: זק הירש, יותם מרגלית, יחיאל נועם, קרנית פלוג
תיאור: מחקר זה הוא חלק ממאמץ מחקרי רחב יותר שמטרתו לזהות את נתיבי המוביליות (ניעות) הכלכלית בישראל. מיקודו הוא בקשר שבין תעסוקה בתעשיית ההיי־טק ובין מוביליות כלכלית כלפי מעלה, ובפרט בשאלות האלה: באיזו מידה תעסוקה בהיי־טק היא נתיב למוביליות כלכלית שונה מנתיבים אחרים; עד כמה נתיב זה פתוח לאנשים מרקע כלכלי חלש, ומה החלק של המוצא או המגדר שלהם בעניין זה; ומהם הגורמים המאפשרים לעובדים מרקע כלכלי חלש להשתלב בתעשיית ההיי־טק? המחקר עונה על שאלות אלה באמצעות שימוש במאגר נתונים ייחודי על למעלה מ־400 אלף נשים וגברים, ובכלל זה מידע על ההכנסות של הוריהם. בכך מתאפשרת בחינת הקשר בין נקודת הפתיחה של האנשים לבין השתלבותם בשוק העבודה, ובפרט בתעשיית ההיי־טק.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: נוי נחום
תיאור: מישל פוקו הפך לסמל, לקוד תרבותי בשיח הישראלי. הוא לא רק שגור בשיח הציבורי אלא גם מעורר רגשות פוליטיים עזים. עבור רבים פוקו מייצג את הפילוסופיה הביקורתית במיטבה, ועבור קבוצות אחרות הוא אבי אבות "הטרלול הפרוגרסיבי" שמאיים על כל מה שטוב בתרבות המערב. שמרנים רבים טוענים שיש להבין אירועים מכוננים בהיסטוריה של המדינה כפועל יוצא של מלחמתה של האליטה בעם, בלאומיות היהודית – בציונות. אבל באיזה מובן פוקו קשור לזה? התשובה של השמרנים היא שפוקו הוא המורה הרוחני של אותה אליטה. השיח השמרני בישראל הפסיק להיות עניין לאינטלקטואלים בלבד כאשר הוא הוביל את ניסיון החקיקה של המהפכה המשפטית. הצורך בשינוי מהותי ביחסי הרשויות נתפס אצל השמרנים כמהלך הכרחי במערכה נגד שופטים אליטיסטים שאימצו בין השאר גם את הגותו של פוקו. גם לאחר טבח שבעה באוקטובר ישנם קולות מרכזיים בשיח השמרני שרואים בהשפעה של פוקו על האליטות גורם למחדל הנורא.
מדוע המונחים "פרוגרס", "פוסטמודרניזם" ו"מישל פוקו" מחכים לנו בסוף כל משפט שהשמרנים הישראלים אומרים? כיצד המציאו השמרנים את הדימוי של פוקו? מהי הפרשנות שלהם לפוקו? באיזה אופן הדימוי של פוקו משרת את האידיאולוגיה הפוליטית של השמרנים? אלו השאלות המרכזיות של הספר. כדי לענות עליהן יש לחזור כמה עשרות שנים אחורה על מנת לברר כיצד השפיע פוקו על האינטלקטואלים של השמאל הישראלי, אילו תנאים תרבותיים גרמו לישראלים להתעניין בפוקו, ומדוע הדימוי שלו לאורך השנים השתנה בעיני ישראלים.
בחינת ההיסטוריה של פוקו הישראלי שופכת אור על פרקים מרתקים בהיסטוריה האינטלקטואלית של השמאל והימין הישראלי; אבל פוקו הישראלי אינו רק ספר היסטוריה, שכן מדובר בניסיון להבין את השיח השמרני בישראל כיום, את ההווה הפוליטי שלנו.
רסלינג
מאת: עינת חיימוביץ
תיאור: מותרת לי של עינת חיימוביץ מביא את סיפור מסען של נשים בתהליכי פרידה וגירושין; המסע פרוס על פני חמישה שלבים שבהם שזורים סיפוריהן של 15 נשים. תחילתו בזוגיות כואבת, לא מתגמלת ואף פוצעת. המשכו בלבטים, פחדים ושבר גדול, וסופו, ברוב המקרים, בחוויה של עוצמה, צמיחה וחזרה אל הבית הפנימי שבו מתקיימת הזכות להיות "מותרת לי" – חופשיה, עצמאית ומתמודדת.
"כאילו הייתי צריכה שימחצו את הנשמה שלי בקווץ' נורא נורא חזק, כמו קפיץ, כדי שיקפוץ עכשיו. הייתי צריכה את השממה, הדממה, את חוסר הערך והשקיפות הזאת שחייתי בה במהלך החיים איתו, כדי שהתנועה שלי עכשיו תהיה כל כך רחבה ויפה. זה באמת כמו שלוחצים קפיץ ויודעים שכשהוא יקפוץ הוא יפרח, אז כנראה שהייתי צריכה את הקשר הזה שיצמצם אותי כדי שאצמח עכשיו" (מתוך הספר).
מותרת לי מיועד לכל הנשים שנמצאות בדרך. הוא נכתב גם עבור אנשי טיפול שלעיתים עומדים חסרי אונים מול ההתלבטויות והקושי. ולבסוף, הוא נכתב עבור כל מי שמלווה נשים שנמצאות בתהליך: הורים, חברות ובני משפחה, וגם עבור הגברים בחייהן של אותן נשים. זהו מסע קשה, לעיתים מפרך, וכל אלו שנמצאים בדרך ממלאים בו תפקיד משמעותי.
רסלינג
מאת: רנא זהר-קרייני
תיאור: במציאות שבה אנו חיים, כאשר הדמוקרטיה מובילה את עקרונות השלטון וכאשר המאבק לשוויון ממשיך להתמודד עם דיכויים ועם קשיים, דימוי האישה הערבייה הפלסטינית בישראל הוא אחד המורכבים והמעניינים ביותר. מנקודת מבט זו נעקוב אחר עשר נשים ערביות פלסטיניות בישראל שהחליטו לגעת בתחומים שהיו בעיקרם שמורים לגברים – לקחת חלק פעיל בשלטון המקומי וליצור שינוי.
הספר בעיניים פקוחות לרווחה מספר על חוויותיהן של נשים אמיצות אלה, שכיהנו כחברות רשויות מקומיות ערביות או מעורבות.
סיפורן מוצג בצורה ביקורתית על ציר זמן של שלוש תחנות: לפני ההתמודדות, במהלכה ואחרי ההיבחרות. מוצגת הסתכלות מעמיקה על האופן שבו נשים אלו פועלות במגבלות הקיימות ומשפיעות על המציאות שבה הן חיות. ספר זה תורם את חלקו בתאוריה הכללית על נשים בפוליטיקה, בתקווה שישמש מקור ידע עשיר והשראה למחקר נוסף ולדיאלוג פורה על שוויון מגדרי.
ספרי ניב
מאת: רותי שפר
תיאור: "מלכת המדבר" מבית "החברה הגיאוגרפית" הוא מסע ג'יפים אתגרי לנשים, אשר הופך עבור חלקן לאירוע מכונן. מהו סוד קסמו של המסע, המשמש במקרים רבים מנוף לחשבון נפש לנשים בנות מגזרים וגילים שונים, ולעתים אף מוביל אותן לחשב מסלול מחדש?
רוצה להיות מלכה מבוסס על מחקר נרטיבי פסיכו־סוציולוגי שערכה הפסיכולוגית רותי שפר, ומביא את סיפור חייהן וסיפור מסען של 14 נשים, הצעירה ביותר בת 30 והמבוגרת בת 70, מתוך אלפים שהשתתפו במסעות שנפרשו על פני העולם כולו. הנשים הללו חשפו בפניה את סגור לבן בראיונות המובאים כמונולוגים אותנטיים, שדרכם אנו מתוודעים אחר המתרחש בקבוצה שהיא על טהרת הנשים – כשאין גבר בסביבה.
נתוודע, בין השאר, ליהודית, שבערבות קירגיזסטן יצאה מאבל ממושך על מות בנה בתאונה, ונפתחה לה מחדש הדלת לחיים. נפגוש את נטלי, שבילדותה ברוסיה היתה מנודה בגלל יהדותה וכשהגיעה לארץ – בשל היותה רוסייה, ובמלכת המדבר מצאה חברות נפש. נתוודע גם ללילך, שיצאה מהבית למסע דקה לאחר שעל צג הטלפון של בעלה נחשפה להודעה מהמאהבת שלו, וכשחזרה מצאה בעצמה את הכוחות להתגרש.
בין הראיונות מובאים פרקים תיאורטיים העוסקים בעולמן של נשים, במשיכה לפעילויות אקסטרים ולהשתייכות ליחידה מובחרת, ובהדהוד הפנימי של המסע החיצוני. כל זאת בשפתה הישירה של רותי שפר, שמזמינה את הקוראות להצטרף אליה למסע מרתק תוך שהיא קוראת לחשיבה בסוגיות מושתקות או רדומות. בכך היא מעוררת את המלכה הפנימית של כל קוראת, שתעבור מסע קטן משל עצמה בשעה שתצלול לדפיו של הספר.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: רמי קמחי
תיאור: סרטי הבורקס עדיין פופולריים ביותר בישראל. רק לאחרונה יצאו כמה מהם במהדורות חדשות על גבי תקליטורים. אחדים משודרים שוב ושוב בערוצי טלוויזיה ישראליים, בעיקר בחגים לאומיים. מהי הסיבה לפופולריות עצומה ומתמשכת זו של סרטים אלה, שהפקתם הסתיימה כבר בשנות ה-70 – זו השאלה המרכזית שספר זה מנסה לענות עליה. הספר מגדיר לראשונה את סרטי הבורקס ומשרטט את מאפייניהם. יתר על כן, הספר מצביע על הקשר שבין סרטי הבורקס לבין טקסטים של ספרות יידיש קלסית, בפרט על הדמיון בין הייצוג של הקהילה הישראלית-מזרחית בסרטי הבורקס לבין האופן שבו מיוצגת בספרות יידיש קלסית הקהילה היהודית-אשכנזית של השטעטל.
רמי קמחי מציע קריאה חדשה של סרטי הבורקס כטקסט היברידי – טקסט שהוא בעת ובעונה אחת מזרחי-ישראלי וגלותי-אשכנזי. נקודת מבט ייחודית זו מעמידה את סרטי הבורקס כשלב בדרכו של הקולנוע הישראלי אל שיקוף משוחרר ועצמאי של המנעד האמיתי של הגיוון האתני-תרבותי בישראל; שלב שבו הקולנוע הישראלי כבר היה בשל להדהוד אתניות אשכנזית פרה-ציונית, אבל אך ורק תוך כדי הסוואת מקורם האמיתי של המאפיינים האתניים האשכנזיים והשלכתם על מי שנתפסו על ידי השיח הציוני כ"אחרים" – המזרחים.
רסלינג
מאת: תהילה גאדו, גיא בן-פורת
תיאור: התמונות של עימותים בין חרדים למשטרה מוכרות לרוב הציבור הישראלי, אבל כיצד תופסים חרדים את המשטרה, מהן הציפיות שלהם ממנה, והאם הם מוכנים לשתף פעולה איתה? מגפת הקורונה ומדיניות הסגרים וההגבלות על התקהלויות הביאו להתנגשויות רבות בין חרדים למשטרה. בעיני החרדים, האכיפה המשטרתית נתפסה לא פעם שרירותית, מפלה ומתעלמת במכוון מאורח החיים החרדי. אבל, בה בעת, המחיר שגבתה המגפה מהקהילות החרדיות פגע גם באמון בהנהגה החרדית וחיזק את התחושה שיש צורך במשטרה אפקטיבית - ובלשונם של מרואיינים למחקר הזה: "אלמלא מוראּה של מלכות, איש את רעהו בלעו". מחקר זה בוחן את היחסים בין המשטרה והחרדים ובתוך כך גם שאלות רחבות יותר הנוגעות לזהות, שייכות ולגיטימציה. המחקר משלב מתודולוגיה כמותנית ואיכותנית ומתבסס על סקר דעת קהל, קבוצות מיקוד, ראיונות עם אנשי מפתח וסקירת עיתונות חרדית. נבחנים בו ההבדלים בין העמדות של חרדים ושל יהודים שאינם חרדים כלפי המשטרה, המתח הערכי שבין החרדים למשטרה, תפיסות של שיטור יתר ושיטור חסר והנכונות לשתף פעולה עם המשטרה. נוסף על כך, המחקר סוקר אירועים אחדים שבהם התעמתו חרדים והמשטרה בשנת משבר הקורונה, וכיצד באו בהם לידי ביטוי התפיסות והמתחים המתוארים במחקר.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: טארה פורטר
תיאור: נערות ונשים צעירות חיות בתקופה מבלבלת: מעולם לא היו בידיהן חירות ואפשרויות בחירה רבות כל כך; אך מעולם גם לא ניצבו בפניהן דרישות כה רבות – מצד עצמן ומצד אחרים.
ד"ר טארה פורטר מציעה להן תובנות על סמך ניסיונה העשיר. ממבחנים עד חברויות, ממשפחות עד אהבה, היא מספקת הסברים נגישים והצעות מעשיות. מתוך הבנה עמוקה של נקודת מבטן, היא מסבירה להן את עצמן ומנחה אותן צעד־צעד, כיצד להתמודד עם האתגרים בחייהן.
אתם לא מבינים אותי הוא מעין מכתב אינטימי מחבֵרה חכמה או מאחות גדולה. זהו גם מדריך יקר מפז להוריהן של נערות וצעירות: הצצה אל מעבר לגלגולי העיניים ולמחאה של בנותיהם – "אתם לא מבינים אותי!"
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: עידית שכנאי-רן
תיאור: שנות השבעים של המאה העשרים נתפסות כשנים של יציבות יחסית בתנועה הקיבוצית, אולם מתחת לפני השטח רחשו כבר תהליכים כלכליים, פוליטיים, חברתיים ואידיאולוגיים שבאו לידי ביטוי במתח הולך וגובר, עד לפיצוץ בשנות השמונים, במה שמכונה "משבר הקיבוצים".
בספר הנה ימים באים מספקת האדריכלית עידית שכנאי-רן זווית ייחודית לבחינת השינויים האידיאולוגיים שחלו בחברה הקיבוצית, באמצעות בחינת התהליכים המרחביים שהתרחשו בה ערב פרוץ המשבר. חנוכת חדר האוכל החדש בקיבוץ יפעת, שמוצג כמקרה מבחן בספר, אירעה במקביל להחלטה ההיסטורית שהתקבלה בקיבוץ על הפסקת הלינה המשותפת. הסמיכות בין שני אירועים מכוננים אלה מדגימה את הווקטורים הסותרים שרחשו בקיבוצים בשנות השבעים – חיזוק הקולקטיב מחד וחיזוק המשפחתיות מנגד – ומספקת דוגמא מאלפת לקשר בין הסדר המרחבי ובין הסדר החברתי.
הנה ימים באים משלב תיאוריות מתחומים שונים – סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, גיאוגרפיה ולימודי תרבות – עם תיאוריות וכלים מתחום האדריכלות. עולה ממנו כי המרחב הפיזי אינו רק מושפע מתהליכים חברתיים ותרבותיים, אלא גם משפיע על עיצובם והשתנותם; שותף פעיל בכינון תהליכים היסטוריים ואידיאולוגיים. זהו ספר החושף באופן רב-שכבתי את הנימים הרבים שקושרים בין האדם לבין המרחבים שבתוכם מתנהלים חייו, ואת האתרים הנסתרים שבהם נפגשים חיי היומיום והאידיאולוגיות הגדולות.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אופירה גראוויס קובלסקי
תיאור: סיפור מקומן של נשים במפלגות ובארגוני הימין הציוני נשאר בשולי המחקר ההסטורי־חברתי. "'אשה עבריה בל יאבד חלקך' , נשים בימין הציוני חילוני בין יישוב למדינה" ממלא חלל זה, ומספר את סיפור פעילות הנשים במפלגות הימין בתקופת המנדט ובשנים הראשונות לקיום המדינה, תוך בחינת זהותן, מודעותן המגדרית והדילמות המרכזיות איתן התמודדו. הספר מתחקה אחר הפעִילות הפוליטיות בממסדים המפלגתיים בתקופה סוערת בתולדות היישוב והעם היהודי, על רקע המשמעות הפרטית והארגונית של היותה של אישה פעילה פוליטית במסגרת ארגונים ומפלגות באופוזיציה מימין.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: ג'ף פוסטר
תיאור: מתי בפעם האחרונה עשיתָ משהו בשביל הבריאות שלךָ?
העובדות ברורות: לא רק שגברים מוּעדים יותר לחלות באינספור מחלות, גם תוחלת החיים שלהם קצרה בהרבה מזו של נשים; להיות גבר, מתברר, זה לא דבר בריא במיוחד. ואם לא די בכך, גברים רבים מתייחסים לבעיות הבריאות שלהם בביטול, ולעתים כלל אינם מודעים להן, או לדרכים לפתור אותן.
הבשורה הטובה היא שיש מה לעשות בנדון.
ד"ר ג'ף פוסטר, רופא משפחה בכיר שמתמחה במחלות גבריות ובטיפול בהן, נחוש לנצח את הבורות ואת ההדחקה הידועה של גברים בתחום, ומציע לכל גבר, בכל גיל ובכל מצב פיזי, נקודת מבט מרעננת, ובעיקר הוליסטית, על בריאותו.
בספרו תהיה בריא, גבר, עוסק פוסטר בסוגיות רפואיות ייחודיות המטרידות גברים, כמו התקרחות, אין-אונות וסרטן הערמונית, וכן במחלות אחרות כמו סוכרת, מחלות לב ותסמיני גיל המעבר (כן, יש גם לגברים).
תהיה בריא, גבר הוא מדריך מעשי המספק לקוראיו עצות חשובות לבריאות מיטבית, ובדרך מפריך לא מעט מיתוסים רווחים. זהו ספר חובה לכל גבר שאוהב את חייו ובריאותו, וכמובן – גם לכל מי שאוהב אותו.
תכלת הוצאה לאור
מאת: קייט רייוורת'
תיאור: למי שמוכנים למרוד, להתבונן לצדדים, להעמיד בספק ולחשוב אחרת, אלה הם זמנים מסעירים."
כנערה מתבגרת בשנות השמונים, קייט רייוורת' חלמה לשנות את העולם – לשים קץ לתופעות כמו עוני, אי־שוויון והרס סביבתי – אבל במשך עשרות שנות עבודה עם מוסדות אקדמיים, ארגונים חברתיים, ממשלות וגופים בינלאומיים, היא נתקלה שוב ושוב במכשול אחד עיקרי: מערכת כלכלית שנותרה במקומה, בזמן שהעולם סביבה הלך והשתנה.
למרות שאנחנו חיים בחברה שמכורה לחידושים – מכוניות, סמארטפונים וגאדג'טים חדשים – אחת המערכות החשובות בחיינו, המערכת הכלכלית שמעצבת את עולמנו, בנויה על הנחות ותיאוריות שלא עודכנו במשך עשרות – אם לא מאות – שנים.
ברב מכר מרתק ועטור פרסים, ובעזרת ציור פשוט של שני עיגולים, אחת הכלכלניות החשובות בימינו מציעה אלטרנטיבה מעשית לכלכלה הקפיטליסטית שעבר זמנה: כלכלת הדונאט – מצפן חדש עבור האנושות במאה העשרים ואחת.
רדיקל
מאת: לילך רוזנברג-פרידמן
תיאור: מדינת ישראל חריגה בשיעורי הילודה הגבוהים בה זה שנים רבות, אולם בעבר הייתה הילודה פה מועטה, ומספר ההפלות המלאכותיות — גדול. בתקופת שלטון המנדט הבריטי ובעשור הראשון של מדינת ישראל גילמה סוגיית הילודה, עידודה ומניעתה, ערכים שונים ומגמות מנוגדות. לא תמיד עלתה הגשמת המטרות הלאומיות בקנה אחד עם צורכי הפרט, והשאיפה ליצור רוב יהודי ולהגביר את הילודה לא התיישבה עם הרצון לעצב חברה חדשה, מערבית ומודרנית, שאחד ממאפייניה הוא הגבלת הילודה. מתחים בנושא זה התגלעו בין היחיד לחברה ובתוך קהילות המהגרים שהגיעו לישראל ולהן השקפות וערכים משלהן, נורמות ופרקטיקות נבדלות. אין תמה אפוא שהילודה עוררה עימותים חברתיים, מגדריים ופוליטיים.
עשרות השנים הנסקרות בספר זה התאפיינו במגמות סותרות: עידוד ילודה ולצִדה הגבלתה, מאבק בהפלות ולצדו ריבוי הפלות מלאכותיות. מפגשים בין תפיסות לאומיות, דתיות, חברתיות, מגדריות ותרבותיות שונות וכן מפגשים בין הלכי רוח מערביים למציאות המקומית השפיעו בפועל על שיעורי הילודה, על דרכי ההפלה המלאכותית ועל הגישות כלפיהם. ככלל, כל אלה שיקפו את פני החברה הישראלית בראשיתה.
רוזנברג־פרידמן מתארת ומנתחת בציונות מבטן ומלידה את הילודה ואת תופעת ההפלות המלאכותיות, חושפת טפח מחיי היום־יום ומסרטטת את הדיוקן המורכב של החברה הישראלית בראשיתה ושל דור המייסדים שעיצב וכונן בחייו את הבסיס החברתי והאידאולוגי של החברה היהודית בישראל, ומעניקה נקודת מבט מעניינת להבנת מצב הילודה העכשווי במדינה.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
מאת: עדי שרצר, עופר שיף
תיאור: במוקדה של אסופה זו עומד ניסיון לפענח את הפער בין עומק השפעתה של יהדות אמריקה על ישראל ובין השוני הניכר בינה ובין החברה הישראלית. כיצד פער זה משפיע על מערכת היחסים ביניהן ובמה הוא בא לידי ביטוי?
המאמרים המכונסים באסופה פורסים את רשת ההשפעות התרבותיות, החברתיות, הכלכליות והדתיות של החברה היהודית־אמריקנית על ישראל בחיי היום־יום. להבדיל ממחקרים אחרים, אין היא עוסקת בהקשרי מַקרו של מערכת היחסים בין ישראל ליהדות אמריקה, ונעדר ממנה לחלוטין ההיבט הפוליטי־ממסדי שלהם. עניינה הוא ארבעה מוקדים: חינוך ודת; פילנתרופיה ומעורבות חברתית; פיתוח שדות מקצועיים; תרבות וספרות.
מגוון התחומים הנסקרים באסופה רחב, ובכולם באה לידי ביטוי הטענה שלפיה ההכללות 'יהדות אמריקה' ו'היהדות הישראלית' מחמיצות את המורכבות ואת שלל מַבָּעיה של מסכת הקשרים בין קהילות שונות ובין מגזרים בשתי החברות. מסכת קשרים זו הייתה מגוונת גם בעבר, אך כיום היא הולכת ומתפצלת עוד ועוד וביתר שאת. בחינת הקשרים הללו וההשפעות השונות של יהדות אמריקה על ישראל מחדדת שאלות עקרוניות בנוגע לזהות הישראלית ובנוגע לשייכותם ולזיקותיהם של ישראלים למרכזי חיים של יהודים וישראלים מחוץ למדינת ישראל.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
מאת: טרוור נואה
תיאור: בשלהי תקופת האפרטהייד בדרום אפריקה קיימו גבר לבן ואשה שחורה מערכת יחסים אסורה. באותה תקופה אפלה העונש על קיום קשר אינטימי בין שחורים ללבנים עמד על חמש שנות מאסר.
הזיווג הפלילי הזה הוליד את טרוור נואה. ילד שחום, חריף להפליא, נטול גבולות או תחושת אשם, שנעשה אחד הסאטיריקנים הפוליטיים המצליחים בארה"ב.
ב"מחוץ לחוק" חולק איתנו נואה סיפור התבגרות בלתי אפשרי במציאות המטורפת שיצר השלטון הגזעני בדרום אפריקה, ומעניק לנו מבט חודר, מרתק ומשעשע להפליא אל אחד מהניסויים האנושיים הנבזיים ביותר של המאה העשרים.
זהו סיפור על עוני, אלימות ובערות בלתי נתפשת; על התהומות שאליהן יכול לשקוע האדם, וגם על כוחה האדיר של נחישות, חכמת חיים ואהבת אם שאפשרו לנואה לקום מהמציאות בה גדל ולבנות את חייו כאחד מהאמנים המצליחים של זמננו.
הוצאת סלע מאיר
מאת: ניסן שור
תיאור: לרקוד עם דמעות בעיניים מציע צלילה יסודית וסוחפת אל מעמקי תרבות המועדונים והדיסקוטקים בישראל, ומאיר אותה בזרקור רב-עוצמה. סיפורה המלא, המשורטט כאן לראשונה לפרטי פרטיו, נפרש על פני ציר זמן היסטורי של חמישים שנה, בקו מקביל – ועם זאת מתנגש – לתולדות המדינה: מהחבורות הסלוניות של אמצע שנות ה-50 והדיסקוטק הראשון בישראל, דרך שיגעון הדיסקו של שנות ה-70, מועדוני הגל החדש האפלוליים של תל אביב בשנות ה-80, לידתו של הטראנס כתופעה ישראלית מוזיקלית-חברתית ייחודית ועד לפריחתם חסרת התקדים של מוזיקת הריקודים האלקטרונית, מועדוני ההומואים, סם האקסטזי ו"אומת הדאנס", אשר היא היא התופעה התרבותית הבולטת של העשור האחרון של המאה ה-20, אשר השפיעה על חייו של דור שלם של צעירים ועיצבה אותם.
בשפה קולחת, אשר אינה מסתירה את אהבתו ותשוקתו לנושא, מביא ניסן שור את סיפוריהם האישיים של גיבורי הספר, אנשים שעד כה התקיימו בשוליים, דווקא מפני שלא הסכימו ליישר קו עם האתוס הציוני ועם הקטסטרופיזם המובנה של החברה הישראלית. דמויות אלה – בעלי מועדונים, תקליטנים, בליינים ובוהמיינים – הפכו את חיי הלילה לביתם ואת השמחה לייעודם, תוך כדי בריאת יקום אוטונומי של תענוגות.
לרקוד עם דמעות בעיניים מנתח באופן חד את היחסים הסבוכים והמסוכסכים שבין תרבות המועדונים בישראל לבין הנוף הלאומי שבצלו התקיימה תמיד. הוא עוסק בהרחבה בפוליטיקה של הריקוד הישראלי, לצד המתח שבין הלוקאלי לגלובלי כפי שהוא בא לידי ביטוי על רחבות הריקודים.
רסלינג
מאת: ואלרי סולאנס
תיאור: מניפסט החלאה, אשר תורגם לעשרות לשונות, תוך שהוא חי ונושם בביביה התת-קרקעיים של התרבות המערבית, רואה עתה אור גם בעברית. מאז הופץ לראשונה בשנת 1968 אין למניפסט אלא להטריד, להצחיק, להפחיד ולהפריע לכולנו בפרץ של חזון אפוקליפטי הדובר עם עבר נגוע ופגוע של נשיות ונושק לתזזיתיוּת הפמיניסטית, הקווירית, הפילוסופית, הפסיכואנליטית, התמהונית ועוד רבות אחרות.
מניפסט החלאה, אשר נודע, ואף הוכחש, בשמו המלא: "חבורה לקיצוץ הגבר" (SCUM Manifesto – Society for Cutting Up Men), נכתב משולי הסצנה הניו-יורקית בשנות אנדי וורהול והדהד במהלך השנים אל לב-לבה של "התרבות" אשר בה הוא מהפך ואשר עליה הוא מאיים:
"[הגבר] פסיבי מבחינה נפשית, מתעב את הפסיביות שלו, ולכן משליך אותה על נשים, מגדיר את הגבר כאקטיבי, ואחר כך יוצא להוכיח שהוא אכן אקטיבי ("להוכיח שהוא גבר"). אמצעי ההוכחה העיקרי שלו הוא הזיון (גבר גדול עם זין גדול מזיין זיון גדול). מכיוון שהוא מנסה להוכיח דבר מוטעה, הוא נאלץ 'להוכיח' אותו שוב ושוב. זיון הוא אפוא ניסיון כפייתי נואש להוכיח שאינו פסיבי, שאינו אשה. אבל הוא פסיבי והוא רוצה להיות אשה". מתוך: "מניפסט החלאה"
ואלרי סולאנס (1988-1936) נולדה בפרוורי ניו-ג'רזי, לסבית א-מינית, חלק מחבורת אנדי וורהול של שנות ה-60, זו שאף ירתה בוורהול, זו שפספסה, כמו תמיד, ונכלאה; תוצר של גילוי עריות מצד אביה והתעלמות מצד אמה, עיתונאית לרגע, מחזאית להשכיר, מדענית בפוטנציה ומעל הכול – זו שהטיחה בנו את זעקתה/כתיבתה, זו שלא ישבה בצל חלאת הפטריארכליות אלא המציאה את החלאה הרומסנית בשרותן של "הנשים-נשים".
מניפסט החלאה רואה אור בעברית בליווי הקדמתה של פרופ' אביטל רונאל – אחת החוקרות האמריקאיות החשובות ביותר הפועלות כיום בשדה ביקורת התרבות העולמי; ראש החוג לספרות גרמנית באוניברסיטת NYU ומחברת הספר Stupidity. רונאל ממקמת את "מניפסט החלאה" בצומת תרבותי עשיר – בין ניטשה לדרידה, בין אובידיוס לג'ודית באטלר, בתוך התרבות הפופולרית ומחוץ לה, בין השיח המגדרי לאמנותי, כשהיא מקפצת בין בעיטותיו של "המניפסט" לבין בקשתו לנחמה… ובמילותיה של רונאל:
"היא הייתה לא-ליברלית, לא-ניתנת לשיווק, מחזיר אור של פמיניזם לא-בורגני, אם אכן היה זה פמיניזם"
רסלינג
מאת: יחיאל נועם, נדב פורת הירש, איתמר יקיר
תיאור: ד"ר איתמר יקיר הוא חוקר במרכז לממשל וכלכלה שבמכון הישראלי לדמוקרטיה. בעל תואר דוקטור מבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריו עוסקים בשוק העבודה, כלכלה פוליטית וזהות חברתית.
יחיאל נועם הוא עוזר מחקר בתוכנית "רפורמות בכלכלה" במרכז לממשל וכלכלה ובתוכנית "החברה הערבית בישראל" במרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים שבמכון הישראלי לדמוקרטיה. בעל תואר ראשון בסטטיסטיקה  ומדעי הנתונים מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
נדב פורת הירש הוא עוזר מחקר בתוכנית "רפורמות בכלכלה" במרכז לממשל וכלכלה שבמכון הישראלי לדמוקרטיה. סטודנט לתואר שני מחקרי בכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: הגר צמרת, הדס בן אליהו, נעמי חזן, חנה הרצוג, יוליה בסין, רונה ברייר-גארב
תיאור: מדד המגדר של שוות • המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית במכון ון ליר בירושלים הוא כלי מדידה רב עוצמה הבוחן שינויים לאורך זמן במצבם של נשים וגברים בישראל. המדד מציג תמונה מפורטת של האי־שוויון בתחומי חיים שונים – עבודה, השכלה, עוני, עוצמה פוליטית וכלכלית, תרבות וספורט, אלימות, משפחה, חלוקת זמן, ובריאות – ומדי שנה מתווספים לו תחומים חדשים. בשנת 2023 התווספו שני אינדיקטורים חדשים: הפער המגדרי במשך זמן ההגעה לעבודה בממד חלוקת הזמן, והפער המגדרי במקבלי פנסיה בממד של גילאי +65בחינת האי־שוויון המגדרי נעשית לא רק על פי ההבחנה הבינארית בין גברים לנשים אלא גם בהצטלבויות בין מגדר לבין מיקומים חברתיים שונים, כמו הפריפריה, החברה הערבית והחברה החרדית בישראל, ונשים וגברים בגילאי 65 ומעלה. המדד חושף מגוון של נקודות אי־שוויון בין נשים לגברים בישראל באופן המעיד על כך שאי־השוויון המגדרי הוא עיקרון מכונן ואבן יסוד עיקשת של החברה בישראל.
השנים האחרונות מדגימות עד כמה ההישגים בתחום השוויון המגדרי בכלל, ובהיבטי הייצוג הפוליטי של נשים והשפעתן על עיצוב מדיניות, הם שבריריים. מצבי חירום ומשבר כדוגמת המלחמה כעת ומגפת הקורונה הם בעלי השלכות מגדריות משמעותיות, שכן נשים וגברים מושפעים מאירועים אלה באופנים שונים. מענה הולם לצרכים מגדריים ייחודיים חייב להינתן באופן שוטף ולהתבסס על נתונים רגישי-מגדר, כדוגמת הנתונים העומדים בבסיס מדד המגדר. נתונים אלה מאפשרים למדד המגדר להיות מצפן למקבלי החלטות ולגורמים ממשלתיים וציבוריים בישראל.
כל נתוני מדד המגדר זמינים לשימוש באתר יודעת - מרכז ידע נשים ומגדר.
מכון ון ליר בירושלים
מאת: דליה גבריאלי נורי
תיאור: לפני עשרים שנה נסענו ליער ביריה.
הלכנו ברגל, טיול טבע.
ואחר כך הגענו ליישוב ביריה.
פגשנו אנשים שעלו ארצה בשנות החמישים, ומאז הם מתגוררים במקום.
הם סיפרו לנו שמעולם לא היו בתל אביב.
התפלאנו;
מה כבר המרחק בין ביריה לתל אביב.
אבל עכשיו אני חושבת:
יש בתל אביב הרבה אנשים שמעולם לא היו ביישוב ביריה.
ואיך שלא מסתכלים, זה בדיוק אותו מרחק.
בחורף 2015 יצאה דליה גבריאלי נורי, פרופסור לתרבות ותקשורת, למסע בפריפריה של ישראל. מדי בוקר נחתה בכיכר אחרת, שוחחה עם אנשים וחשבה מחשבות. ימים אחדים לאחר מכן הוחלט על קיום הבחירות לכנסת. הספר הזה הוא קפסולת זמן של הפריפריה הישראלית סביב בחירות 2015.
אוריון הוצאה לאור
מאת: יגיל לוי, רינת משה, עפרה בן-ישי
תיאור: הדוקטרינה הצבאית בישראל מתעצבת בפורומים ביטחוניים־צבאיים סגורים, באופן הנגיש בלעדית ליודעי ח”ן. התוצאה היא שהעיסוק בהשלכותיה החברתיות והפוליטיות של הדוקטרינה נעלם מן העין הציבורית ואף מהמחקר. רִִיק זה, בפרט על רקע רמות האמון הגבוהות שהציבור בישראל מעניק לפיקוד הצבאי, מרדד את הדיון הציבורי ופוגם ביכולתם של מקבלי החלטות להשפיע על עקרונות הדוקטרינה, לא כל שכן ביכולתם להפעיל עליה פיקוח אזרחי יעיל. הספר הנוכחי תורם למילוי חֶֶסֶֶר זה ולכינון גוף ידע אקדמי לעיון במשמעויותיה הסוציו־פוליטיות של הדוקטרינה הצבאית בישראל. אסופה זו חובקת אחד־עשר מאמרים, והיא מציעה כיוונים מגוּונים לקריאת הדוקטרינה כטקסט המאפשר לזהות ולנתח תהליכים מרכזיים ביחסי צבא וחברה בישראל, ביחסי הדרגים המדיני והצבאי, ובאופן שבו הצבא עצמו מפרש את הדוקטרינה ומבקש להשפיע באמצעותה על סביבתו החברתית והפוליטית. הניתוח המוצע בספר נעשה בהקשר של התפנית מרחיקת הלכת שחלה בדוקטרינה מסוף שנות התשעים, ובפרט בהקשר מקרה הבוחן של תפיסת ההפעלה לניצחון והתוכנית הרב־שנתית “תנופה”, אשר קודמו במהלך כהונת הרמטכ”ל אביב כוכבי.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: מיכל גבעוני
תיאור: העתיד, כך נדמה, הוא לא מה שהוא היה פעם. עליית הפופוליזם, הכרסום ביסודות הדמוקרטיה, העמקת הגזענות, משברים כלכליים, מגפות חדשות ושינויים אקלימיים אינם מותירים מקום רב לאופטימיות. האבחנה שההיסטוריה מתקדמת אל עבר אופק מבטיח של צדק ושוויון אינה עומדת עוד במבחן הזמן. במקום לנוע בבטחה קדימה, החיים מקרטעים שוב ושוב סביב מציאות של משבר. בישראל ובמקומות אחרים, התקיעוּת והסחרור הם המקצב החדש של החיים הפוליטיים והרקע לצמיחת מחאות שמבקשות לחדש את התקווה שאבדה.
כיצד החיים בהווה מושפעים מנסיגת העתיד ומהתקיעות שתופסת את מקומו? מה קורה לחיים הפוליטיים כאשר התקווה מידלדלת, והאם אופטימיות נחושה היא הדרך לאשש אותם? אל מול הערך שמיוחס כיום לרגשות נמרצים ולתפקידם במצבי משבר, עתיד לשעבר מפנה את המבט להרגשות אהודות, אמביציוזיות ומבטיחות פחות. הספר בוחן מקרוב את תחושות הייאוש, אוזלת היד, הדשדוש והאבדון שמתפתחות על רקע ההתנגדות לכיבוש הישראלי בשטחים הפלסטיניים, המחאה נגד שלטון נתניהו והפעולות לבלימת משבר האקלים. הוא מראה כיצד הבחירה בין התקווה לייאוש מסתמנת בתקופה שלנו כהכרעה הפוליטית החשובה ביותר, וטוען שדווקא התחושות העמומות שבין התקווה לייאוש יכולות לתרום לפיתוח עמידות וחוסן. הספר מנתח יצירות קולנועיות, מוזיקליות ואמנותיות שחוקרות את התחושות הללו ומצביע על החלופה שהן מציבות לשיח הפוליטי ולהסדרה הרגשית הנחרצת שלו. התחושות הירודות שמשקפות את ניוון האופק הפוליטי נתפסות כשם נרדף לשיתוק ותבוסתנות, אולם הספר מבקש להראות שבמצב של מבוי סתום ראוי להקדיש להן מחשבה נוספת – ולו כדי להרחיב את מרווח התמרון ולהקל על תחושת המחנק.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אסתר הרצוג
תיאור: הספר נשים בישראל — סוגיות חברתיות ומאבקים פמיניסטיים מתבסס על מחקר המשלב תיאוריה עם עבודת שדה ופעילות חברתית־פמיניסטית עם עבודה אקדמית. גישה זו מדגישה גם דמיון בין שיטת המחקר האנתרופולוגית לגישת המחקר הפמיניסטית. שתיהן עולות בקנה אחד עם מחויבות לערכי שוויון וצדק חברתי ומערבות פעילות חברתית למניעת עוולות חברתיים. מכאן שאנתרופולוגית פמיניסטית היא מי שמעורה ומעורבת בהוויה החברתית־ פוליטית בסביבתה הקרובה והרחוקה, מודעת להסדרים החברתיים ולמערכי הכוח שבבסיסם, מחויבת לתיאור דקדקני ואמין של מצבים ואירועים המתרחשים בתחום מחקרה ומעורבת בהם לשם תיאורם ולשם השפעה עליהם. אנתרופולוגית פמיניסטית מודעת באופן מיוחד למצבו של המין הנשי, בכל הגילים ומרקעים מגוונים, מודעת לפערי הכוח בין המינים ובקרב נשים ופועלת כדי לשנותם. הספר משקף גישה זו.
המאמרים שקובצו בספר מתארים ובוחנים סוגיות פמיניסטיות ומגדריות מרכזיות בחברה הישראלית בשלושת העשורים האחרונים. הם עוסקים, בין היתר, בהיבטים מגדריים ובאירועים הקשורים למעמד המורות, לאמהוּת במדינת הרווחה, לטיפול הביורוקראטי בעולות מאתיופיה, למקומן של מפלגות נשים בפוליטיקה, לפעילותם ולמאבקיהם של ארגוני הנשים, ליחסי כוח בין המינים במכוני כושר. המאמרים הכלולים בספר פורסמו בבמות שונות בעשרים השנים האחרונות. הם נערכו קלות, הוסף להם תיאור אירועים ותהליכים בולטים שהתרחשו מאז פרסומם וכן תובנות שעלו מהמבט לאחור.
הספר עשוי לתרום למחקר האנתרופולוגי העוסק בנשים ובמגדר בישראל וכן להנגשת עבודות מחקר אנתרופולוגיות לציבור הרחב, מעבר לקהל האקדמי.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: נעמי אברהם
תיאור: ספרה של נעמי אברהם, חקירה במסדרונות בית הספר: ילדה רעה יועצת, מציע הצצה יוצאת דופן אל קרביה של מערכת החינוך הציבורית. המחברת נשענת על ניסיונה כילדה, כמחנכת וכיועצת ויוצאת למסע חקר אישי ומקצועי בין כותלי בית הספר. הספר מאפשר היכרות מעמיקה עם תהליכים שעוברים כלל באי בית הספר בינם לבין עצמם ובמפגש המורכב ביניהם. מורים, הורים, יועצות ומטפלים יוכלו לשאוב מספר זה תובנות והשראה, לצד כלים מעשיים. בכתיבה קולחת ובהומור, המחברת משלבת זיכרונות ילדות וחוויות מקצועיות ופורשת משנה חינוכית המעוגנת בתפיסת עולם הומניסטית המחויבת לכבוד וחמלה. הספר מציע ניתוח סוציולוגי-פוליטי שמישיר מבט ביקורתי אל מערכת החינוך בכלל ואל מקצוע הייעוץ החינוכי בפרט.
"כשכל אחד מאתנו אומר 'אני' הוא הופך לרגע לילד. אולם מעטים מאיתנו זוכרים ומשתמשים ב'אני' שלהם כדי להבין ילדים אחרים. נעמי, יועצת חינוכית וילדה, בספר מדהים בכנותו ורגישותו, סוגרת מעגל שרבים מאיתנו כמהים לו. תיאוריה האותנטיים של נעמי, אמיצים ונטולי הגנות, יעזרו לקורא לשוב למסדרונות בית הספר ולכיתתו ולדלות משם תובנות חדשות הרלוונטיות לחייו הבוגרים. יועצות ואנשי חינוך וטיפול, שספר זה מוקדש להם, יגלו – לטובתם ולטובת כל מי שנעזר בהם – שקשיים בילדות הם אולי הערובה הטובה ביותר להצלחה בתחומים אלה בעתיד. תלמידים שיציצו בספר זה יגלו שעדיין נותרו מבוגרים עם נפש של ילד ושיש עם מי לדבר". ד"ר עפר גרוזברד, פסיכולוג קליני
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: ג'ייקוב גולדשטיין
תיאור: נוכחות הכסף בחיינו כמעט מובנת מאליה. כסף מכתיב התנהגות אנושית, מקים וממוטט מדינות, וכמאמר השיר – מסובב את העולם. אבל מהו, בעצם, כסף? מהיכן הגיע לחיינו? מי המציא אותו, ומתי? והאם הוא בכלל דבר קיים?
ג'ייקוב גולדשטיין, מנחה הפודקאסט הכלכלי הפופולרי ביותר בארצות הברית, לא הסתפק בתשובות המקובלות לשאלות הללו, וצלל אל מעמקי ההיסטוריה האנושית כדי להתחקות אחרי גלגוליו השונים של הכסף, מסַחר החליפין, דרך המצאת המטבעות, השטרות והמניות – ועד הביטקוין.
בשפה בהירה ועשירה בידע, לוקח אותנו גולדשטיין למסע חובק תרבויות ותקופות, ומפגיש אותנו עם הדמויות המרתקות ופורצות הדרך שהניעו את האבולוציה של הכסף. הוא מבקש להראות כי בכל רגע בהיסטוריה – מאמני המשי של סין העתיקה, שציירו את השטרות הראשונים, ועד האנרכיסטים שהמציאו את מטבעות הקריפטו – הכסף הוא מה שבני האדם מחליטים שיהיה. מה שנראה בתחילה כמו רעיון מוזר של משוגע בודד או של תרבות מרוחקת – עשוי להפוך עם הזמן לדרך העיקרית לנהל את הכלכלה העולמית.
תכלת הוצאה לאור
מאת: מאסימו מונטנארי
תיאור: כיצד נוצרה המנה האייקונית ביותר של איטליה?
קיצור תולדות הספגטי ברוטב עגבניות הוא מסע-בילוש מבריק ומפתיע, אחר גלגולי הפסטה מימיה הראשונים. החל כווריאציה של לחם דק אפוי או מטוגן, דרך בישולה במים במשך שעות, ועד לאהבה הגסטרונומית ממבט ראשון בינה לבין גבינה מיושנת מגוררת. ואז, עם גילוי אמריקה באה העגבנייה – והרי לכם משולש האהבה הנצחי והמנצח של ימינו.
האם ניתן לזהות נקודת זמן אחת בעבר, שבה משהו נולד ומתפתח? שבה נוצרת זהותו הייחודית?
מאסימו מונטנארי חושב שלא. מפגשים בין עולמות, תרבויות ומסורות, בין מטבח שֶף למטבח של פשוטי העם, הם שיוצרים זהות - קולינרית ובכלל. ודי בצלחת ספגטי עם רוטב עגבניות, פרמזן ושני עלי בזיליקום כדי להוכיח זאת.
ב-23 פרקים קצרים המוקדשים לכל מרכיב של המנה הצנועה, הוא מעלה הרהורים ופקפוקים משעשעים, מלאֵי תובנות ויֶדע, על המנה הפופולרית מכול שנדרשו לה מאות שנים להתפתח לארוחה השלֵמה שהיא היום.
הוצאת אסיה
הצג עוד תוצאות