נמצאו 627 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: רות גולן
תיאור: הפסיכואנליזה לא צמחה מתוך הפילוסופיה ואף לא נולדה באוניברסיטה. הפסיכואנליזה נולדה בקליניקה. הנשים ההיסטריות הן שלימדו את פרויד, הן אלו שהובילו אותו לניסוח הנחותיו בדבר קיומו של הלא-מודע באמצעות סיפוריהן על כאביהן ועל חרדותיהן, כמו גם בהצגתן לפניו את הסימפטומים הגופניים שלהן.
הפסיכואנליזה אינה תיאוריה, ואין היא השקפת עולם. היא סוג של אתיקה – אופן התייחסות של הסובייקט לעולם – השונה מכל אתיקה אחרת. אפשר להתווכח אם היא מדע, אך אין ספק שהיא קיימת בזכות המדע. אפשר לקרוא לה המדע של הייחודי, של הפרטיקולרי, שכן היא עוסקת באמת הייחודית של הסובייקט. בניגוד לתיאורטיקנים השואפים לאוניברסליזציה, כינה אותה לאקאן "המדע המשוער של הסובייקט".
ספר זה הוא מעשה פסיפס, המורכב מפעולת סיכום ומפעולת התחלה. זהו אוסף מאמרים והרצאות, אשר נכתבו בשנים האחרונות, ובהם ניסיון לארגן ולמסור את מה שניתן ללמוד מן הפסיכואנליזה. אלו הן נקודות מבט שונות על הפסיכואנליזה מתחומי תרבות שונים, ובעיקר מאי-הנחת הגלום בהם.
באמצעות העיון בתיאוריה של פרויד, לאקאן וסלבוי ז'יז'ק מציעה המחברת קריאות מרתקות ביוצרים חשובים – ש"י עגנון, נתן אלתרמן ותרצה אתר, חנוך לוין, משה גרשוני, לוסיאן פרויד וצבי גבע, פאול צלאן, פרימו לוי ואחרים – המעידים על נוכחות האחר הגדול, הטראומה, ההתענגות הנשית והממשי בתרבות המאה ה-20.
רות גולן היא פסיכולוגית קלינית, פסיכואנליטיקאית ומשוררת.
רסלינג
מאת: עדיה מנדלסון מעוז
תיאור: ספר זה מבקש לפצח את חידת יצירתו של יורם קניוק (1930–2013), אחד מהקולות הייחודיים בספרות העברית. דרך מסע מרתק בארכיונו האישי, הכולל כתבי יד, מכתבים ומסמכים, המחקר חושף את המארג העדין שבין חייו של היוצר ובין עולמו הספרותי.
למרות, ואולי בגלל, העושר העצום של יצירתו, עד כה לא נכתבה על קניוק מונוגרפיה מקיפה. הספר שופך אור על יצירתו של קניוק, מתאר את שורשיה ואת חדשנותה, מעלה שאלות על אודות הקשר בין אירועים מכוננים בחייו ובין נושאי היצירה והתפתחות הפואטיקה שלו, ומציע למקם את יצירתו בצומת מרתק בין הספרות הישראלית לספרות העולמית, תוך הארת הדיאלוג המתמיד שניהל עם זרמים ספרותיים מגוונים.
שלושה שערים פותח הספר במסע זה: הראשון מתחקה על הצלקות של המלחמה והטראומה, השני משרטט את תהליך התגבשות דמותו כיוצר, והשלישי מתבונן במבט חודר במחלה ובזקנה. בכל שער נשזרים דיונים ביצירותיו לצד חומרים ארכיוניים שטרם ראו אור.
הספר איננו ביוגרפיה במובן המקובל של המילה, אבל הוא משיק לרעיון של כתיבה ביוגרפית ומציע מודל חדש המשלב חקר ארכיוני וניתוח ספרותי. גישה זו מאפשרת הצצה נדירה אל המרחב שבין חיים ליצירה.
הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפהפרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: רון מרגולין, חנה ויטלסון
תיאור: בספרו אני ואתה (יצא לאור ב־1923) הצביע מרדכי מרטין בובר (1965-1878) על תחושת הניכור האופיינית לחיים המודרניים כמקור לתחלואי היחיד והחברה עקב התגברותם של יחסי שימוש והחפצה בכל תחמי החיים. כתיקון למצב זה הציג בובר את יחס אני־אתה כיחס של זיקה, קשר ייחודי בלתי מנוכר המתחולל בין האדם לבין הניצב מולו, בין אם מדובר באדם אחר, בעל־חיים או יצירת אמנות. את הרגש הדתי השתית בובר על יחסי אני־אתה של האדם עם 'האתה הנצחי' המתגלה מבעד ליחסי אני־אתה.
שלושים הכותבים והכותבות בספר זה מציעים ניתוחים, פרשנויות, ביקורת ויישומים של החשיבה הבובריאנית בנושאי חברה ופילוסופיה, היסטוריה, דת וחילון, אמנות ופסיכולוגיה, פמיניזם וכלכלה, זיקה לטבע, סביבה, חינוך ועוד. זהו שיח עכשווי וער עם החשיבה הדיאלוגית של בובר.
הגותו הדיאולוגית של בובר ממשיכה להשפיע על מחשבתנו. הפסיפס שנוצר בספר הנוכחי מעיד על כוחה המפרה של הגות זו.
כרמל
מאת: נחמה נפתלי
תיאור: בספר זה מתוארים כלים פואטיים חדשניים בפרשנות הפסיכואנליטית הפילוסופית, המאפשרים להבין את המעברים בין ריאליזם לפנטזיה בסיפורים קצרים. כאשר עולה מצב של דחק כתוצאה ממפגש קרוב ומלא מתח עם אֶרוס או תָּנָטוֹס – אז הפנטזיה אינה רק מפלט, אלא גם תהליך של התבוננות פנימה ושל היכרות מחודשת עם ה"אני" בסיפור.
המחברת היא חוקרת ספרות מודרנית בפרשנות פסיכואנליטית ופילוסופית, וגם מנהלת תיכון שש-שנתי בירושלים, LAB-School אוניבסיטאי "בעברית". בתחום מנהיגות חינוכית היא קושרת בין חינוך ציבורי איכותי למיומנויות למידה אקדמיות ולתוכניות לימודים ייחודיות. חזון, חלום ופנטזיה יכולים להפוך לממשיים ולהיות מובנים ונגישים באמצעות כלים פילוסופיים, פסיכואנליטיים, חינוכיים וחברתיים. הספר פותח צוהר לדרכים של התמודדות עם מלנכוליה, עם חרדה בזמן מלחמה, עם אבל על מות אהוב; עם זיכרונות ילדות מורכבים, עם שקרים, וכן התמודדות של ילדה בצל אֵימי השואה. הספר מוביל את הקורא במסע מעורר הזדהות, מסע ספרותי מרתק.
כרמל
מאת: חמוטל בר-יוסף, בני מזרחי
תיאור: אנטון צ'כוב (1904-1860) היה בן 38 כשפגש את השחקנית אולגה קניפר (1959-1868) הצעירה ממנו בשמונה שנים. אולגה קניפר הייתה שחקנית בתאטרון האמנותי של מוסקבה שהוקם ע"י השחקן והבמאי קונסטנטין סטניסלבסקי. קניפר נישאה לצ'כוב ב־1901, התגוררה במוסקבה והופיעה בתאטרון כמעט מדי ערב. צ'כוב גר ביאלטה שעל חוף הים השחור במצוות רופאיו מחמת מחלת השחפת בה לקה.
ההתכתבות בין צ'כוב לקניפר, שהיתה כמעט יום־יומית ולא נועדה לפרסום, נמשכה כחמש שנים. בהתכתבות מתגלים שני אנשים השונים מאוד באופיים ובסגנונם: בעוד שקניפר תאטרלית ומשתפכת צ'כוב הוא מאופק, חסכן ודבריו נושאי אופי הומוריסטי אף כלפיו עצמו וכלפי מותו המתקרב.
הספר תורגם ע"י פרופ' חמוטל בר־יוסף שאף הוסיפה מבוא לספר.
כרמל
מאת: עליזה קורב בונפיל
תיאור: איך אפשר להסביר געגוע?
הספר געגוע: עיון בפסיכואנליזה ובספרות מציע חשיבה פסיכואנליטית מקורית על געגוע, רגש נוגה ומתוק. הוא מתחקה אחר יסודותיו והופעותיו לאורך החיים מלידה ועד מוות, ואחר האופן שבו גם מה שמת ממשיך וחי. המחברת בוחנת את פעולתו המרפאת של הגעגוע, את תרומתו לתהליכים של יצירה ואת מקומו בהקשר רחב יותר של חוויה דתית ולאומית. פרקי הספר נעים בין מרחבי הפסיכואנליזה ומחוזות היצירה הספרותית, ומציעים עיון, מתוך מבט של געגוע, בתיאורי מקרה פסיכואנליטיים, ביצירות מן הספרות העברית ובכמה משיריה (בתרגום חדש) של הזמרת הצרפתייה ברברה.
ד"ר עליזה קורב בונפיל היא פסיכולוגית קלינית וחוקרת ספרות, עמיתה בהכשרה במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו. ספרה הראשון, "שם מלים נשתקות": אורי צבי גרינברג, השירה והציבור, יצא בספריית הילל בן חיים של הוצאת הקיבוץ המאוחד בשנת 2012.
כרמל
מאת: דורון ב' כהן
תיאור: "בדמי ימיה" הוא מסיפוריו האהובים ביותר של ש"י עגנון. דורות של תלמידים קראו את הנובלה היפה בבית הספר, מיטב חוקרי יצירת עגנון צללו לעומקו, וכמה מבכירי הסופרים העברים הושפעו ממנו עמוקות. גם לאחר מאה שנות עיון נותרה הנובלה חידתית במידה רבה, וספר זה מציע מחקר מעמיק ביצירה על כל היבטיה הלשוניים והתוכניים, כולל סקירת הרקע ההיסטורי והתרבותי לכתיבתה, קשריה המורכבים עם הספרות העברית וספרות העולם, בחינת כל המחקרים שנכתבו על אודותיה במרוצת מאה השנים האחרונות, בדיקה מדוקדקת של כל המילים בסיפור אחת לאחת תוך התחקות אחר מקורותיהן ומשמעויותיהן, השוואת נוסחים, ועיונים בתוכן הסיפור פסקה אחר פסקה. הספר מיועד לכל סוגי הקוראים: תלמידים ומורים, וכן אוהבי עגנון, וימצאו בו שפע של פרטים מאירי עיניים שיעשירו את קריאתם בסיפור וימצאו בו תובנות בלתי מוכרות עד כה.
דורון ב' כהן הוא חוקר ספרות ודתות, מרצה ומתרגם.
כרמל
מאת: קולום מק'קאן
תיאור: "'שום איש אינו יכול לייעץ ולעזור לך, שום איש', כתב רילקה בחיבורו מכתבים אל משורר צעיר לפני יותר ממאה שנים. 'יש רק אמצעי אחד, התכנס בתוך עצמך'".
בהשראת ספרו של רילקה, שהשפיע על דורות של כותבים, חיבר קולום מק'קאן ספר מעורר השראה בזכות עצמו. פרקיו הקצרים גדושים עצות מעשיות ופילוסופיות על כתיבה. אלה הן עצותיו של מי שהתלבט וכתב, נדחה ופרסם, נכווה והצליח, של מי שיודע מניסיונו כי מורה לכתיבה "לא יכול להורות דבר אלא רק להצית את האש".
ואכן, דומה שמק'קאן מצליח להעביר הלאה את לפיד הכתיבה. כל מי שאש הכתיבה בוערת בתוכו – סופרת או סופר, צעיר או זקן, בניצוץ או בלהבה גדולה – ילמד משהו מהספר הזה, קטן ממדים, אך מלא כל טוב.
קולום מק'קאן הוא סופר ומנחה סדנאות כתיבה, אהוב ועטור פרסים.
עם עובד
מאת: ג'ונתן פראנזן
תיאור: ג'ונתן פראנזן חדל להאמין בכוחה וברצונה של הציוויליזציה להציל את עולמנו מפני קריסה סופית ומוחלטת שצפויה לנו בשל פשעי ההתנהלות בתחום האקלים ובתחום שימור הסביבה. מסקנותיו קשות אך חד־משמעיות; עתה הוא מבשר לנו כי נמוג הסיכוי להציל את העולם מפני התאבדות אקולוגית.
בעלי הכנף, עולמם וקסמם ומסתרי הספרות הם שתי אהבותיו הכובשות של פראנזן. בקובץ מסותיו זה הקץ של קץ העולם הוא מעניק לקוראים עוד מפתחות להבנת סודות ההיקסמות. פראנזן, כדרכו, אינו שש לאמץ את ההנחות המקובלות על הסוגיות ועל התחומים המעסיקים אותו. כדרכו הוא כן וישיר, אירוני ואינו נרתע ממסקנות קשות ומאיימות. כנות זו מוליכה אותו גם להודות בפה מלא בשגיאותיו שלו, בציפיותיו שלא התגשמו.
סיפורי מסע אל מקומות מרתקים, ציפורים נדירות שמעשירות את רשימת בעלי הכנף שפגש פראנזן, והוא מרבה להתהדר בהן, ודיון מרתק על מלאכתו של המסאי, בין הספרות לעולם הקשה המאיים לכלות את כולנו – אלה מזומנים לקורא בפרקי הקץ של קץ העולם
מסותיו נובעות מן האישי אך מבקשות לומר משהו חשוב על המצוקות ועל ההזדמנויות שהעולם המשתנה במהירות מזמן לכולנו.
ג'ונתן פראנזן נחשב לאחד הסופרים החשובים בעולם. "טיים" מגזין הקדיש לו כתבת שער מדוברת והכתיר אותו כסופר האמריקאי הגדול של דורנו.
עם עובד
מאת: שרה בייקוול
תיאור: מה משמעותם של חיים אותנטיים והגונים ביחסים עם עצמנו ועם הסובבים אותנו? האם אנו יכולים לשנות את דרך חיינו? אם תינתן לנו החירות לעצב את עולמנו, כיצד נרצה שעולם זה ייראה? ומדוע אין אנו תמהים יום־ יום ושעה שעה על עצם הימצאותנו כאן, בשעה זו, במקום זה?
בשאלות אלה ואחרות עסקו האקזיסטנציאליסטים, חבורה של פילוסופים וסופרים הרפתקנים, שסיפור חייהם והגותם משתרעים מן השנים האפלות של גרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה עד פריז של שנות הארבעים והחמישים. כשהתעמתו עם הסוגיות המהותיות ביותר של קיום האנושות, הם אתגרו את המקובלות של זמנם והטביעו חותם עמוק על תרבות הנעורים של שנות השישים, על התנועות לקידום זכויות האזרח והמאבקים החברתיים ועל הפמיניזם. לימים נדמה כי משנחלו האקזיסטנציאלסטים ניצחונות בתחומים אלה פג העניין בהם ובבשורתם, אך בימינו, כאשר צצות ומחריפות שאלות הזהות, מהות החירות והטכנולוגיה הכובשת הכול, אנו שבים לכתביהם ומבקשים למצוא בהם תשובות ומענה למצוקתנו.
בית הקפה האקזיסטנציאליסטי הוא סיפורה החשוף והפרטי מאוד של קבוצת הוגים נועזת, היחסים האישיים ביניהם, פרשות האהבה שלהם, המרידות ולעיתים אף היריבויות הכמעט אלימות ביניהם. המחברת מגוללת סיפור אפי ענקי של דעות ומחשבות, סוער ומסעיר, שקדח במוחותיהם של אישים נלהבים ושוברי מוסכמות.
עם עובד
מאת: דן מירון
תיאור: ספרו של דן מירון, בכיר חוקרי הספרויות היהודיות, מתווה דרך אל השירה הישראלית באופן שונה מן המקובל. מה שנבדק בו איננו בעיקר תכנים, מוטיבים ותצורות פיגורטיביות ומוסיקליות (הללו נדונים בעקיפין) אלא דפוסי יסוד קוגניטיביים – תשתיות עמוקות ולא תמיד גלויות לעין של מבני חשיבה ותפישת המציאות על שלל רכיביה – בעולמותיהם של נתן אלתרמן, חיים גורי, יהודה עמיחי ונתן זך.
כך, למשל, מציג עוד! דיון מרתק בדפוסי יסוד בכוכבים בחוץ לאלתרמן על פי מקומם של המילה “עוד” ונספחיה ברוב שירי הספר. אצל גורי נבדקת תבנית ההליכה, שבתחילה היא מעין המשך של הליכת המת-החי האלתרמני, אבל בגילוייה המאוחרים היא נהפכת למערכת קוגניטיבית המאפשרת למשורר לעבד את חומרי המציאות ואת הרגשות שהם מעוררים בצורה מיוחדת במינה.
עוד! בוחן גם את התצורה הנבואית של השירה הזכית המוקדמת – אגב חשיפתן של נקודות דמיון בינה ובין המודרניזם של קפקא – במסה המציגה בחדוּת מכאיבה את “המצב האנושי” של האדם הפוסט-נבואי. הספר אף משרטט את קווי מתארו של מרחב הגוף בשירת עמיחי, ועורך השוואה בין מודלים של זמן ומרחב אצל עמיחי לאלו של ס. יזהר.
עוד! יוצר שרשרת של תבניות עומק הנמשכות זו מזו אך גם מתנגשות זו בזו – מאלתרמן, האב המודח, ועד להעמדת יסודות השירה הישראלית. כל זאת – בסגנונו הייחודי של מירון, הפורשׂ יריעה פנורמית רחבה של הלכי רוח ודפוסי יסוד ההולכים ומתגבשים, ובה בעת מטפל באזמל מנתחים בתבניות טקסטואליות זעירות, שטרם נדונו במחקר באופן דומה.
מאת: ישראל כץ
תיאור: רובדי הסיפורים המקראיים עשירים ואינם פשוטים ותמימים כפי שהם נראים. נדרשים מאמץ וידע כדי לתפוס את המסרים הרבים שסופרי המקרא ביקשו להציג. חקר המקרא מתמקד בחשיפת האמצעים והתחבולות הספרותיים שבהם השתמשו כותבי הסיפורים המקראיים כדי להעביר לקוראים מסרים בלי שנכתבו במפורש. ספר זה אוסף ופורס אמצעים ותחבולות אלה.
ד"ר ישראל כץ (2022-1936) ניהל את בית הספר התיכון "קוגל" בחולון, ייסד את תיכון "קריית שרת" בעיר וניהל אותו במשך עשרים שנה. נוסף על כך, הוא הכשיר מורים למקרא והיה חוקר מקרא ומרצה בחוגי תנ"ך. ספריו הקודמים: בין שני מלכים: סיפורים כפולים בספר שמואל (רסלינג, 2015); בין שני זוגות אישים במקרא (כרמל, 2019); בין יהודים לשומרונים (כרמל, 2020).
כרמל
מאת: אריאלה קרסני
תיאור: מעשה בוך הוא קובץ סיפורים ומעשיות המבוססים בכעיקר על סיפורים תלמודיים ומדרשיים. חלק מן הסיפורים מקורו במסורת שבעל-פה של יהודי אשכנז. הספר נדפס בבאזל בשנת 1602. הוא נכתב ביידיש עממית ונועד להיות מעין ספר היכרות לאנשים (ובעיקר נשים) שלא ידעו עברית והכירו את הספרות המדרשית רק דרך מסורות שבעל פה. מלבד להיותו אוסף עממי של סיפורים שזכה למהדורות חוזרות ונשנות במשךמאות בשנים, הוא מהווה גם ציון דרך ספרותי ותרבותי בעל חשיבות ראשונה במעלה בספרות היידיש הקדומה. ייחודו הוא בלשונו העממית המבטאת את רוח העם הפשוט ומהווה ממעין משקל נגד לספרות התורנית של האליטה היהודית של התקופה. תרגומה של ד"ר קרסני הוא התרגום הראשון של היצירה לעברית והוא מובא כאן לצד המקור היידי.
מאת: אריאלה קרסני
תיאור: מעשה בוך הוא קובץ סיפורים ומעשיות המבוססים בכעיקר על סיפורים תלמודיים ומדרשיים. חלק מן הסיפורים מקורו במסורת שבעל-פה של יהודי אשכנז. הספר נדפס בבאזל בשנת 1602. הוא נכתב ביידיש עממית ונועד להיות מעין ספר היכרות לאנשים (ובעיקר נשים) שלא ידעו עברית והכירו את הספרות המדרשית רק דרך מסורות שבעל פה. מלבד להיותו אוסף עממי של סיפורים שזכה למהדורות חוזרות ונשנות במשךמאות בשנים, הוא מהווה גם ציון דרך ספרותי ותרבותי בעל חשיבות ראשונה במעלה בספרות היידיש הקדומה. ייחודו הוא בלשונו העממית המבטאת את רוח העם הפשוט ומהווה ממעין משקל נגד לספרות התורנית של האליטה היהודית של התקופה. תרגומה של ד"ר קרסני הוא התרגום הראשון של היצירה לעברית והוא מובא כאן לצד המקור היידי.
מאת: צבי אטקין
תיאור: אסופת השירים "לקט חגים" מאגדת בתוכה עשרות שירים ופזמונים עממיים מההווי הערבי; שירי ילדים, חתונה, טבע, חג ומולדת, אשר לוקטו בשקדנות, מאפשרים לקורא ולמאזין, לגלות טפח מהתרבות והפולקלור העשירים של תושבי ישראל הערבים.
מילות השירים מובאות בערבית וכן בתעתיק עברי, לטובת הקוראים שאינם שולטים באלף-בית הערבי. כן ימצא הקורא לצד כל שיר את תרגומו לעברית ותווי הנגינה. 
מאת: יואל שלום פרץ
תיאור: הקַַטְְסָָרִִיטְְסָָגְְרָָה, "אוקיינוס הסיפורים", היא אחת מיצירות המופת של הספרות ההודית. זהו אוסף ובו מאות סיפורים, שנכתבו במקור בסנסקריט, בידי מחבר בשם סוֹֹמָָדֶֶוָָה הקשמירי, שטען כי תרגם את הספר משפת השדים.
גיבורי הסיפורים הכלולים באוסף זה הם אנשי העם – סוחרים, ברהמינים, נשים ממעמדות שונים ולא רק מלכים ובני האצולה. בסיפורים ניכרות השפעות בודהיסטיות, שכן דת זו צמחה בהודו וזכתה לפופולריות בקרב מעמד הסוחרים. עם התפשטות הבודהיזם בדרכי המסחר אל מחוץ לגבולות הודו, אל טיבט, מונגוליה, סין ואינדונזיה, נפוצו גם הסיפורים בכל המרחב האסייתי.
קובץ הסיפורים המוצג כאן הוא אחד החלקים הידועים יותר של "אוקיינוס הסיפורים". לפנינו סיפור מסגרת המאגד תחתיו עשרים וארבעה סיפורים נוספים. בסיפור המסגרת שד ערפדי השוכן בתוך גוויות, מספר סיפורים למלך. כל אחד מן הסיפורים מסתיים בחידה שעל המלך לפותרה.
הסיפורים, הכתובים בלשון פיוטית, הם סיפורי אהבה קסומים המשקפים במידה רבה את חייהם של תושבי צפון הודו במהלך המאה האחת עשרה. ניכרת בהם תפיסת העולם ההודית המתמצת במונח דָָהרְְמָָה, מילה בסנסקריט שפירושה 'הדרך הנצחית' – מערכת הכללים שעל פיה אמור אדם לנהל את חייו, בהתאם למעמד שאליו הוא משתייך.
מאת: יואל שלום פרץ
תיאור: דֶדֵה קוֹרְקוּט הוא האפוס החשוב ביותר של התרבות האוֹאזִית (הטורקמנית). מקורם של השבטים האוֹאזִים, הוא רכס ההרים טְיֵן שָׁאן במרכז אסיה. במאה התשיעית הם נעים מערבה ומתיישבים לאורך גדותיו של הנהר סִיר-דָרְיָה והאפוס משקף את אורחות חייהם באותה תקופה, בטרם פלשו אותם שבטים לטורקיה והשתלטו עליה. סיפורי האפוס שנוצרו במאה האחת עשרה, עברו מדור לדור במסורת שבעל פה והועלו לראשונה על הכתב במאה השלוש עשרה.
דֶדֵה קוֹרְקוּט (סבא קוֹרְקוּט), שעל שמו קרוי האפוס, הוא מגיד העתידות, המשורר ומנהיג הדת של האוֹאזִים. אליו פנו אנשי השבט כשהיו זקוקים לעצה והדרכה. הרבה מהמאפיינים שלו רומזים על כך שמדובר בדמות שמאנית בעלת יכולת נבואית וקשר ל'עולם שמעבר'.
האפוס כולל שתים עשרה אגדות שמשובצים בהן קטעי שירה. אחד הסיפורים המרגשים ביותר באפוס הוא סיפור אהבתם של בָּמְסִי בֶּיְרֵק ובַּנוּ צִ'יצֵ'ק. סיפורם מזכיר במידה רבה את סיפורו של אודיסאוס השב לאהובתו פּנלופּה לאחר עשרים שנות גלות. סיפור נוסף הוא סיפורו של דֶלוּ דוּמְרוּל שרעייתו מצילה אותו מידי מלאך המוות כשם שאַלְקֵסְטִיס מצילה את בעלה אַדְמֶטוּס במיתולוגיה היוונית וסָוִיטְרִי עושה זאת במיתולוגיה ההודית. סיפורים דומים מופיעים גם בסיפורי עם יהודיים.
מאת: יואל שלום פרץ
תיאור: אי שם בממלכת לִינְג חיה אשה אומללה. רצף מסתורי של חוסר מזל רודף אותה ללא הרף. בעלה נפטר. מגיפות תוקפות את עדריה ומכלות אותם. כל מה שהיה בבעלותה נהרס, נגנב או נלקח על ידי נושים. לבסוף, בהיותם מותשים מעוני, ממחסור ורעב, עומדים היא ובניה על סף מוות. מילותיה האחרונות של אותה אשה הן מלות קללה ומארה: "מי ייתן" היא אומרת, "שאני וילדי ניוולד בגלגולינו הבא כמלכים דמוניים עשירים ועוצמתיים אשר יהרסו לחלוטין את תורתו של הבודהא ואת כל הנוהים אחריה." קללה כזו שמשמיע אדם על סף מותו, יש לה עוצמה אדירה. האלים מתחלחלים לשמע דבריה. הם נועצים יחדיו ומגיעים למסקנה כי הדרך היחידה למנוע את מילוי משאלתה היא לשלוח עלי אדמות את אחד האלים שיתגלגל בצורת אנוש ויילחם עם האלים הדמוניים המאיימים להרוס את הממלכה. אותו אל שיורד לעולמם של בני תמותה הוא גֶסַר מלך לינג.
כך נפתח האפוס הטיבטי שלפניכם, אפוס הנחשב לאפוס הארוך ביותר בעולם (פי חמישים מאורכו של התנ"ך!) לראשונה מובא כאן לפני הקורא העברי תרגום מקוצר של האפוס כפי שנרשם מפיו של זמר אפוסים טיבטי ועובד על ידי החוקרת הבלגית אלכסנדרה דיויד ניל, אשר בילתה עשרות שנים בטיבט, ביקרה במנזריה החשובים ותרגמה מטיבטית לצרפתית כתבים בודהיסטיים רבים.
מאת: קרפט סיטל
תיאור: ראשיתו של העם הארמני נעוצה אי שם באלף השני לפני הספירה. על פי אגדות ארמניות, מזכירות במידת מה את האגדות על אברהם אבינו, סמוך לשנת 2000 לפני הספירה, יוצא מבבל הָיְיק נָהָפֵּט (Hayk Nahapet) אבי האומה הארמנית, עם שלוש מאות מאנשיו. הם מגיעים לאזורים שמסביב להר אררט ושם הם מקימים את הכפר הארמני הראשון.
האפוס הארמני גיבורי קָשְׁט הוא אפוס חדש-ישן. חדש משום שהוא פרי רוחו של הסופר והמשורר הארמני קָרָפֵּט סִיטָל (Karapet Sital) שהעלה אותו על הכתב במהלך מלחמת העולם השנייה. ישן, משום שהוא מבוסס על חומרים פולקלוריים שעברו מדור לדור במשך מאות בשנים וסיטל ארג אותם לאפוס שלם המתרחש בתקופה היסטורית, סוף המאה הארבע-עשרה, תקופה שבה משתלט הכובש המונגולי-טורקי טִימוּר לָנְג (מופיע באפוס כטַמוּר חַאן) על גאורגיה, ארמניה וחלק מטורקיה.
ביד אמן ובלשון פיוטית מתאר המשורר את מאבקו של גיבור ארמני צעיר, המתגורר בכפר הררי, בכובש האכזר וזאת על רקע אהבתו לנערה ארמנית יפיפייה בשם סוֹנָה. הלוחמים הארמניים משתמשים בתחבולות רבות ובסופו של דבר עולה בידם להביס את הכובש ולהניסו מארצם. האפוס מצייר בנאמנות את חייהם, שמחותיהם, שירתם וריקודיהם של בני ארמניה על רקע מאבקם הבלתי נלאה לחופש.
מאת: יואל שלום פרץ
תיאור: המלך ארתור היה כנראה שר צבא קלטי ששלט בחלקים מבריטניה במאה החמישית לספירה. הוא איחד כמה שבטים קלטיים במטרה למנוע את פלישתם של שבטים גרמאניים לאיים. בימי הביניים הפכו המלך ארתור ואביריו לגיבוריהם של רומנסות, אגדות ואפוסים רבים.
במהלך המאה החמש עשרה קיבץ סר תומאס מלורי את החומר המגוון שהיה קיים בתקופתו ויצר אפוס רחב יריעה המתאר את חייו של המלך ארתור מהולדתו ועד מותו.
בספר שלפניכם, איש-הזאב ואבירי השולחן העגול, מובאים לפני הקורא העברי ששה אפוסים קצרים ממקורות שונים, שהועלו על הכתב בתקופות שונות. שלושה מהם עוסקים בעלילותיהם של המלך ארתור עצמו ושל אחד האבירים בחצרו – סֶר גֵּוִוין. במרכזו של הסיפור השלישי עומד המפגש של המלך ארתור עם איש-זאב – אדם שהפך בעקבות כישוף לזאב.
שלושת הסיפורים הנותרים עוסקים אף הם באנשי-זאב, אך כל אחד מהם מציג את הנושא בצורה שונה. אחד מהם הוא פרי עטה של מרי דה פרנס, המשוררת הברטונית בת המאה השתים עשר, השני הוא גרסה מודרנית שעברה במסורת שבעל פה והועלתה על הכתב בסוף המאה התשע עשרה. הסיפור האחרון החותם את הספר נלקח ממקור יהודי, 'מעשה בוך', קובץ אגדות ומעשיות שנכתב ביידיש וראה אור בבאזל בתחילת המאה השבע עשרה.
יואל שלום פרץ הוא פולקלוריסט, סופר ומתרגם, אך לפני כל דבר אחר הוא מספר סיפורים.
הוא מופיע מעל במות שונות הן כמרצה, הן כמספר סיפורים. אתר האינטרנט שלו, אתר מס"ע (מרכז סיפורי עם), הוא האתר הגדול ביותר בעברית לסיפורי עם ופולקלור.
מאת: דפנה מילר וסרמן
תיאור: בשירו שואל יהודה עמיחי מתי ייפגשו שתי רכבות שיוצאות ממקומות שונים?
ספרה של דפנה מילר וסרמן מתאר מפגש כזה בין הספרות לפסיכואנליזה בפרקטיקה הביבליותרפית. במפגש זה הספרות משמשת כבת ברית לתהליכי שינוי והתמרה ולא רק בהיבטים של הזדהות, השלכה והעברה, אלא גם באמצעות הממד החתרני הקדם־מילולי, המאפשר מגע עם הגולמי והטראומטי ובהמשך עם הדמיוני והאפשרי. הספרות אינה "כתם רורשאך", אלא הופכת לנוגדן העשוי לרפא כאב לא מיוצג, ובכך אף לאפשר לאספקט חדש לזרוח בעולם. זוהי התקווה הרדיקלית שקיימת אפשרות אחרת.
חשיבותו של הספר טמונה בניסיון לחקור את התרומה הייחודית של "פעולת" הנוגדן על המטופל והמטפל. היידגר, קריסטבה, ויטגנשטיין, שוואב, דלז, גואטרי וביון מושיטים את ידם לתמיכה בהבנה תאורטית זו, וביישומה על מקרים מהספרות ומחדר הטיפול. הנוגדן הפואטי מסייע לכונן את "שירת" הטקסט המתהווה בטיפול אצל הקורא/המטופל, לעיתים אף ללא עיבוד פרשני.
ד"ר דפנה מילר וסרמן היא פסיכולוגית, ביבליותרפיסטית ומרצה באוניברסיטת חיפה. מטפלת ומדריכה באוריינטציה פסיכואנליטית בקליניקה פרטית בחיפה ובתל אביב, חוקרת תרבות ואוהבת ספרות. תרמה לפיתוח מודל להתערבות קהילתית באמצעות סיפורים, במימון הג'וינט.
כרמל
מאת: חגית דבורה אדלר
תיאור: עמוד הבית>מגדר | פמיניזם>סוד קסמן סוד קסמן קריאה פמיניסטית ביצירתה של עמליה כהנא-כרמון מאת: חגית דבורה אדלר ₪102.00 כמות של סוד קסמן- 1 + הוספה לסל ספרה של חגית דבורה אדלר מציע עיון מחודש בעיצובה של דמות האישה ביצירת עמליה כהנא-כרמון. קריאה פמיניסטית חושפת דמות של אישה חזקה המודעת היטב הן לכוחה והן למידת השפעתה על הגבר; זו אישה המתנהלת במרחב באופן פעיל ומודע, וככזה הוא פותח בפניה אפשרויות בחירה מגוונות. הקריאה הפמיניסטית עומדת על העובדה שהאישה בסיפוריה של כהנא-כרמון היא לרוב דמות דינמית ואיתנה המתנגדת לסדר הגברי שדוחק אותה אל האחרוּת והשוליות; היא בעלת יכולת לנהל את חייה ואת קשריה עם הגבר ועם העולם כהבנתה, ובשום מקרה היא אינה חסרת שליטה. עיצובו של הקול הנשי ביצירה אינו נפרד מקולה האישי של כהנא-כרמון, אשר אותו השמיעה בתכיפות במאמרים ובמסות שפרסמה בעיתונות. יצריות האישה, מיניותה והתנגדותה למנגנון הדיכוי הגברי מקבלים ביטוי נרחב בכל הדמויות הנשיות בסיפורי הקובץ "בכפיפה אחת", כמו גם בדמותה של נועה טלמור, גיבורת הרומן "וירח בעמק איילון", הנוקטת ב"התנגדות של יום יום".
שימוש בלשון פרגמנטרית ונטייה אינטנסיבית לחזרתיות, לשילוב של ציטוטים ממקורות שונים, ולרשימות קטלוגיות מבטאת דווקא את הנפש הקרועה של הגבר ואת חרדתו כפי שהיא באה לידי ביטוי באמצעות חילוף התפקידים המגדרי בנובלה "שם חדר החדשות". החריגה של דמויות הגבר והאישה מהסטריאוטיפים המגדריים מתגלה גם בנובלה "ממראות גשר הברווז הירוק", אשר במרכזה טראומה-נשית והאפשרות לספר אותה מחדש, כנרטיב נשי. חילוף תפקידים מגדרי הוא לב עניינו של הרומן "ליוויתי אותה בדרך לביתה", אשר במהלך מזהיר כורכת בו כהנא-כרמון את התשוקה הנשית ביחד עם יחסי הכוח העדתיים בישראל של סוף המאה ה-20, כפי שהם משתקפים מחשבון הנפש שעורך הגבר.
רסלינג
מאת: אילנה שילה
תיאור: אנו נוטים לחשוב שהספרות הבלשית חוגגת את נצחון ההיגיון; שרלוק הולמס של ארתור קונאן דויל, הרקול פוארו של אגתה כריסטי ואף פקד אברהם אברהם של דרור משעני פותרים את מסתורי הפשע בעזרת חשיבה דדוקטיבית ורציונלית. על פניו נראה שסוגת הבלש מעלה על נס את כישורי החשיבה הרציונלית. אולם משחר היווצרה, עם סיפורי אוגוסט דופאן של אדגר אלן פו, ניתן למצוא בסוגה זו שלושה מוטיבים המגלמים פרדוקס וסתירה פנימית: הכפיל, המבוך והחדר הנעול. המסורת האינטלקטואלית המערבית מלמדת אותנו להימנע מסתירות. זו מסורת לוגוצנטרית המעוגנת בצמדים בינארים של ניגודים כגון אמת/שקר, טוב/רע, נכון/לא נכון. אולם פרדוקסים חותרים תחת צמד הניגודים האחרון, מכיוון שבאמצעות טיעון לוגי הם מוכיחים כנכון דבר אשר ניסיון החיים שלנו מורה שאינו נכון.
ספרה של אילנה שילה דן בסוגה הבלשית בספרות ובקולנוע מתוך פרספקטיבה של דימויים פרדוקסליים. הוא מציע קריאה חדשה ביצירות איקוניות בספרות ובקולנוע, כמו למשל "הנץ ממלטה" של דשיל האמט, "הטרילוגיה הניו-יורקית" של פול אוסטר, "ממנטו" בבימויו של כריסטופר נולאן או הסדרה הטלוויזיונית "ריפלי" המבוססת על ספרה של פטרישיה הייסמית. כמו כן, הספר דן ביצירותייהם של סופרים ישראלים עכשוויים; הוא בוחן תופעה של "כפילים טקסטואלים", כמו ספרו של דן זמל "מורה מן החוץ", אשר מהדהד את "הזר" של אלבר קאמי. קריאה של הספרות הבלשית מתוך הפרספקטיבה של הדימויים הפרדוקסליים זורה אור חדש על סוגה מרתקת אשר הפכה לאחד מסימני ההיכר של התרבות בת-זמננו.
רסלינג
מאת: אמנון מגן, דני הדרי
תיאור: ביום עיון זה נתמקד בדיון בשירה בכלל ובשירה המכונה פוליטית במיוחד, דיון זה איננו מן הדברים שעולמו הרוחני של הקיבוץ איגבו צד בהם ושאין הוא שותף להם. שאלת הקשר, שישנו או איננו ואם הוא ישנו כיצד הוא מתקיים, שבין הספרות והשירה כחלק ממנה ובין זמנה, היא שאלה שימיה כמעט כימי הספרות עצמה. במציאות הספרותית הישראלית, נדמה שמאז תפשה את מרכז הבמה הספרותית המשמרת המכונה "דור המדינה", הלכה ונתחזקה הנטייה גם ביצירה הספרותית וגם בביקורת לראות את הספרות יותר ויותר כמלכות לעצמה, שמתקיימת מכוח עצמה ובמסגרת חוקית שלה, והיא פחות ופחות תלויה וקשורה באירועי הזמן וחוקותיו.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אמנון מגן, פנינה הילמן
תיאור: ההתעניינות הרבה שהספר "קיבוץ מקום" יצר, יכולה, כשלעצמה, להוות נושא למחקר ומספר המשתתפים ביום עיון זה יעיד על כך. הספר מאד נוגע לכל אחד מאיתנו הוא יורד לכל חבר קיבוץ עד חדרי בטן ואינו משאיר אח קורא אדיש. יתכן שמספר המשתתפים הוא פונקציה פשוטה של מספר הקוראים ואני מעריך שחלק גדול מהיושבים פה קרא ומרגיש צורך לדבר על כך עם מישהו, לשמוע ולהתייחס. זהו ספר המחייב שיחה, ליבון, דיון.
עם קריאת הספר עשויות להתעורר מספר שאלות, שחלקן נשאלו עוד בטרם נכתב. בדברי ההקדמה שלה מצטטת המחברת כמה מאותן שאלות ששאל הגזבר, המופנות ישירות אליה: "מה עמדתי כלפי הקיבוץ, מה הרקע ממנו אני באה, אלו השקפות מוקדמות אני מביאה איתי, כיצד ייבחרו האנשים שאראיין וכיצד נבטיח כי אמנם ייצגו את כל שכבות הקיבוץ בצורה הוגנת. אלו שאלות אשאל ולמה אכוון בשיחה והאם מטרתי היא לתאר קיבוץ כדגם כללי ואם כן עד כמה מקום הוא ייצוג נאמן לדגם זה."
ניתן גם לשאול: האם "קיבוץ מקום" הוא מחקר או סיפור, והאם השאלות הקודמות שעלו הן חשובות ורלוונטיות? האם לגבי הקורא יש משמעות לשאלה אם זה מחקר או לא, או אם זה מייצג או לא, או שהספר עצמו עושה, את העבודה.
שאלה נוספת, שאי אפשר להתעלם ממנה, היא: מה קורה בעקבות החשיפה שנעשתה לקיבוץ ולחבריו בספר? איר אנשים חיים אתה בזמן הביצוע ומה קורה לאחר מכן? האם החשיפה מקלה להישיר עיניים אחד לשני או שהיא מביאה להשפלתו? לשאלות אלו ואחרות ננסה להתייחס במשך יום העיון.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: סנדרה פטריניאני
תיאור: בספר הפיראטית, בכתיבה רבת־תנופה ומלאת חיים, שופעת פרטים לא־צפויים ומאלפים, מציירת סנדרה פֶּטריניָאני את חייה ויצירתה של נטליה גינצבורג – גיבורת תרבות, סופרת נערצת, מחזאית מצליחה, מתרגמת, מסאית, עורכת משפיעה (אשה יחידה בסביבה של שוביניזם גברי), כותבת של עשרות מאמרי דעה לוחמניים בעיתונות אשר עמדותיה בהם הדהימו, הרגיזו ושבו לבבות, ולאורך 8 שנים אף חברת פרלמנט עצמאית ויוצאת־דופן. ומנגד – אמא שטיפלה במסירות, 37 שנה, בבתה פגועת המוח, שנותרה ילדה נצחית המשמיעה רק שברי צלילים אשר נטליה טענה כי היא מצליחה לתקשר איתה בעזרתם.
פטריניאני הופכת כל אבן, מראיינת אינספור דמויות, אפילו מבלה שעות בבילוש בכל הדירות שנטליה גרה בהן אי־פעם. נטליה שלה היא אשה חמורה ועצובה, שחייכה רק לעתים רחוקות, התלבשה בסגנון נזירי, בבגדים כהים, נעלה נעליים נמוכות גבריות. היתה לה תספורת קצרה, לא מעוצבת, כאילו הסתפרה לבד, והיא לא התאפרה. נזירה חילונית. היא היתה אדם מהותי, שהפך לסגנון חיים ולפואטיקה את חיפוש האמת באמצעות פשטות ישירה, איפוק והמעטה, קיצור, התרכזות עובדתית נטולת רגשנות בפרטים קטנים.
לא פחות מביוגרפיה של גינצבורג הספר הוא מיני־מונוגרפיה על הוצאת אינאודי שגינצבורג היתה ארוגה בה רוב חייה, הוצאה אשר עיצבה את התרבות הספרותית האיטלקית במאה הקודמת. והספר מפליג אל תיאור הסצנה התרבותית האיטלקית באותה תקופה סוערת, עם פרקים שהם מיקרו־פורטרטים מרתקים של שורת דמויות שסבבו את נטליה גינצבורג, ובהן החבֵרה הקרובה והמשפיעה אלזה מורנטה הסמכותית והקפריזית, צ'זארה פָּאבֶזֶה, איטאלו קלווינו, ג'וליו אינאודי, המבקר גַרבּוֹלי, ובראש ובראשונה שני הגברים שאיתם התחתנה נטליה, המנוגדים קוטבית זה לזה: לאונֶה גינצבורג האגדי, הגאון היהודי גיבור התרבות הלאומית, האיש המצפוני והעקרוני שהנאצים רצחו בעינויים בכלא, וגבריאֶלֶה בַּלדיני האופראי והצבעוני, שקלילותו המוחצנת הסתירה דיפרסיה עמוקה. בכל פרט אפשרי היה כל אחד מן השניים גם ההיפך הגמור מנטליה, שצברה סביבה לאורך חייה גברים סמכותיים, לדבריה בשל הצורך העמוק שלה במבט גברי מתמשך על החלטותיה האמנותיות ועל בחירותיה האחרות.
כל כתיבתה של גינצבורג נקשרת כאן לסיפור חייה. הסיפורת שלה, המחזות ואפילו המסות והכתיבה לעיתונים מוצגים כ"אוטוביוגרפיה מושהית", גם אם מקוטעת ומאופקת. הנושאים והדמויות מגיחים בהם מעֲבָרָהּ של נטליה, יותר מאשר מדמיונה. אבל גם להיפך: מהלכים שהבשילו תחילה בכתיבה התבטאו בהמשך ב"פואטיקה" הפוליטית של גינצבורג, ובהתנהלות היומיומית שלה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: דורי מנור
תיאור: "עד עצם היום הזה מוסיפה אותה קללה משונה, קללת השפה האחת והתרבות האחת, להיתפס כברכה. ממש כשם שברכת ריבוי הלשונות שהעתיר מגדל בבל על האנושות - ברכה שאין ערוך לנדיבותה וליופייה - נחשבת בספר בראשית ובמסורת הדורות לעונש מִשמים."
כך כותב דורי מנור בפתח הדבר לקובץ המסות החדש שלו - הברכה של בבל. המסות בספר בונות תפיסת עולם פואטית שלמה ועמוקה, המיטיבה לספר סיפור על עצמה, על שפתה ועל העולם. מנור, מבכירי המשוררים, המתרגמים והעורכים של העברית כיום, מציג במסות אלה את מפעל חייו: החזרת העולם המגוון, העשיר והמוזיקלי אל השירה העברית, והשבת השפה והתרבות העברית המודרנית אל המוזיקה הנצחית שאליה הן שייכות.
המילים של מנור, המייסד והעורך הראשי של כתב העת הו! ושל הוצאת אלטנוילנד החדשה, הן לא רק דיון אינטלקטואלי, אלא קריאה נרגשת להיזכר בקסם השירה ובעומקה. בספרו הוא מהרהר על נושאים מגוונים כגון הלחנת שירי משוררים בישראל, מושג "המשורר הלאומי" והרלוונטיות שלו כיום, תפקידו של עורך שירה, מהותו של תרגום שירה ושאלת הזיקה בין שירה לבין שפת אם.
בין דן פגיס לשארל בודלר, בין לאה גולדברג לנתן זך, מנור מזמין את הקוראים לצלול לעומקה של אמנות השירה ולחוות אותה מתוך ידע ותשוקה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: נועה לוי, לין שלר, אילה קוריאל
תיאור: "מכתבים מאפריקות" הוא אוסף שירה הכולל חמישים שירים מחמישים מדינות שונות ביבשת אפריקה. האוסף מבקש לפתוח חלונות לעולם יצירתי ומגוון המוּנַע מתקווה, ייאוש, מאבק והומור. בכוונה תחילה נאספו יחד שירי עם, יצירות קלאסיות של משוררים ידועים, פרשנויות פוליטיות, ביקורות פמיניסטיות נוקבות ויצירות של אמנים צעירים. כל שיר פותח פתח לחוויה ייחודית, ויחד הם מעידים על המגוון העצום המאפיין את אפריקה כיום. מהשווקים במאוריטניה לחופי אגם ויקטוריה בטנזניה, השירים באוסף זה חוגגים אהבה, נישואין וידידות; מוחים על שחיתות פוליטית וניצול; מתאבלים על אלה שאבדו בסכסוכים אלימים; מתפעלים מהטבע ומהחוסן האנושי; ומספרים על הכמיהה לבית, לתחושת שייכות, לשגשוג ולשלום.
"מכתבים מאפריקות" מזמין את הקוראים לקשר עם כותבים המגיעים מכל רחבי אפריקה בעבר ובהווה, ומציע הזדמנות ייחודית להקשיב לקולותיהם ולשמוע את שיריהם.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: מיכאל קרן
תיאור: סיפורו של המורד הצעיר שניהל מחאת יחיד נגד המציאות הפוליטית והתרבותית בישראל
תופעות קשות הכרוכות בחיים בישראל: שחיתות שלטונית, אי-שוויון חברתי, עוולות הכיבוש, שקרי הדת, סיאוב מוסדי ועוד, זכו ועודן זוכות לחשיפה רחבה, אך דן עומר וכתביו נשכחו וקשה יותר ויותר למצוא במרחב הציבורי את דגם המורד שייצג, הכולל עמידה נחושה מול ממסדים פוליטיים, חברתיים ותרבותיים תוך כדי לקיחת סיכונים עד כדי אובדן עצמי.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: דנה רוזנטל ברנדייס
תיאור: מאיר שלו (1948-2023), אחד הסופרים הגדולים והאהובים בישראל, הותיר חותם בלתי נשכח על התרבות הישראלית. הוא הוריש לעולם מורשת ספרותית ייחודית בדמות תשעה רומנים, ספרי עיון ומחקר, ו-22 ספרי ילדים. סוגת ספרי הילדים היא זו שבה כתב את המספר הרב ביותר של ספרים מתוך מכלול יצירתו, ומורשתו ממשיכה להקסים דורות של קוראים. ספרה המעמיק של דנה רוזנטל ברנדייס מציע מסע מרתק אל עולם כתיבתו לילדים של מאיר שלו, תוך בחינת כל קורפוס ספרות הילדים שלו. נבחנת התקופה שבה כתב, הרקע ליצירתו והשקפותיו על כתיבה. הספר כולל דיונים והשוואות בין יצירות מוקדמות למאוחרות, והוא מדגיש מגמות של שימור ושינוי בכתיבתו לילדים לאורך השנים.
באמצעות כלים בלשניים נבחנים תחדישי הלשון שהמציא, מאפייני התחביר ואוצר המילים והשפעתם על סגנונו הייחודי. הקוראים יגלו רבדי משמעות גלויים וחבויים, אוצר מילים עשיר ומגוון, לצד דרכים ייחודיות ליצירת הומור המעניקות חוויות קריאה בלתי נשכחות. הספר מיועד לחוקרי ספרות, אנשי חינוך, סטודנטים בתחום הספרות והחינוך, ובעיקר לכל אוהבי כתיבתו הייחודית של מאיר שלו.
דנה רוזנטל ברנדייס היא אשת חינוך וסופרת, מרצה במכללה האקדמית בית ברל; עוסקת בהוראת השפה העברית ובטיפול בליקויי למידה. מבין ספריה, הרומן "נבוא לקחת אותך" (2021), אשר נבחר למצעד הספרים של משרד החינוך, ו"מאמא רוזה" שראה אור לאחרונה.
רסלינג
מאת: רביב רייכרט
תיאור: הדיון בקשר שבין חינוך לבין ספרות הוא דיון רב שנים, שיוצרים וחוקרים רבים עסקו בו. ספר זה מציע הצעה חדשה לדיון הזה בהתמקדו בחינוך ובספרות המתקנים עולם ואדם, ובהצגתו באופן חדש: דיאלוג בין מחנכים. הספר בוחן את האופן שבו ניתן להבין את מהות החינוך באמצעות הספרות ואת האופן שבו ניתן לחנך באמצעות הספרות. הוא עוסק בנושא רלוונטי ביותר בימינו – בדמוקרטיה המחברת חירות ואחריות, שמהותה היא הבסיס לתיקון שמציעים החינוך והספרות, ובקונפליקט ובדיאלוג שהם לב מהותה.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: טלי לטוביצקי
תיאור: הספר "אוֹר נפֶֶשׁ נפְִרֶדֶת": הפואטיקה של המלנכוליה ביצירת יעקב שטיינברג משרטט את דיוקנו הפואטי של המשורר, הסופר והמסאִי יעקב שטיינברג (1947-1887), שחרף היותו אחד היוצרים החשובים והמוערכים ביותר בספרות העברית החדשה נותר עד כה בשולי הדיון המחקרי והביקורתי. הקריאה המוצעת בספר זה מתבוננת בכתיבתו של שטיינברג דרך הפריזמה המלנכולית. המושג "מלנכוליה", השאול מהפסיכולוגיה ומביקורת התרבות, משמש כאן למחקר פסיכו־פואטי; בתוך כך חורג הדיון מהמסגרת התמאטית של המושג ומערער על מוסכמות רווחות הן בנוגע למלנכוליה הן בנוגע ליצירתו של שטיינברג, המציגה אתוס מלנכולי משכנע ורב־עוצמה משל עצמה. המלנכוליה, כפי שהיא מצטיירת בספר זה, היא לא רק מקור לחולשה ולדכדוך אלא גם כוח עמידה מול העולם, כוח טיטאני של הרס ובריאה המציב עולם משלו כנגד העולם שהוא משמיד.
האימה והחרדה, הייאוש ומפח הנפש, הטשטוש בין הטוב לרע והתנועה המהירה אל ההרס והמוות, המאפיינים את המלנכוליה בכתיבתו של שטיינברג, באים על תיקונם בממד הלשוני, שבו הרגע הבודד נחנט ונעשה לשיר, או, בלשונו של שטיינברג, ל"עֲדִי פָּז": "ואְוּלםָ אִם חָנוּט לבְָבְך:ָ — / בְּחַר בַּעֲרֵמָה שֶׁל זָהָב וּשְׁכַב עַל הַזּהָָב הַקָּשֶׁה, / למְִרַאשׁוֹתֶיך הַצִּיגהָ עֲטֶרֶת הַפָּז הַמְלטָֻּשָׁה — / שְׁכַב והְֵאָסֵף אֶל זְהָבְך"ָ. טלי לטוביצקי מזהה את המטאמורפוזה המופלאה ומלאת החסד הזאת, ובד בבד היא עצמה מחוללת מעשה שטיינברגי מובהק: בתוך נפשו הקודרת, המיוסרת והמסוכסכת של המשורר היא שוזרת ביד בוטחת ואוהבת חוט זהב זוהר.
המשוררת וחוקרת הספרות ד"ר טלי לטוביצקי הלכה לעולמה בטרם עת בשנת 2019 . שעות ספורות לפני מותה זכתה להחזיק בידיה את העותק הראשון של קובץ שיריה הזכות לשלמות הגוף (פרדס, 2019), שקדם לו הספר נסי מִלים כלליות יותר (הוצאת קשב לשירה, 2010). הספר שלפניכם מבוסס על עבודת הדוקטור שלה, שנכתבה במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן־גוריון בנגב.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: מקסים גורקי
תיאור: מן המפורסמות הוא שהיחסים בין גורקי לטולסטוי הם מן המורכבים ביותר – אם לא המורכבים ביותר - בתולדות הספרות הרוסית. גורקי הצעיר העריץ את טולסטוי ואילו האחרון התייחס לידידו הצעיר - שלא לומר תלמידו המובהק – בנימה של לגלוג אך גם בקנאה סמויה ועדיין נראית לעין. גורקי הצעיר הגיב מצדו בהערות נוקבות אך תמיד תוך שמירה על כבודו של מורו ורבו.
כך או כך, המפגש הזה בין טולסטוי מטיף לאמונה דתית טהורה ולאי-אלימות ובין גורקי, הסופר הצעיר הזועם, המורד והמתקומם, יוצר טקסט מרתק שמוסיף עומק לדמויותיהם של שני גדולי הספרות הללו ולעצם האפשרות לקיים מפגש פורה ומפרה בין שתי השקפות עולם.
נהר ספרים
מאת: גילברט קית' צ'סטרטון
תיאור: שנים שבהן הסיפור הבלשי נתפס כסוכן של רציונליות, מדעיות וקידמה טכנולוגית, וכטקסט תרבותי המקדם פרוצדורות מדעיות של גילוי האמת על חשבון הדרכים הישנות, הטרום-מודרניות, של התגלות והארה –צ'סטרטון מפזר את ערפל המסתורין באמצעות אינטואיציה ואמפתיה.
נהר ספרים
מאת: ג'ורג' אורוול
תיאור: בארבעה סיפורים אוטוביוגרפיים רוויי הומור אנגלי ואירוניה עצמית ומסה הגותית אחת משתף אותנו מחבר "חוות החיות", "1984" ויצירות רבות אחרות ג'ורג' אורוול (1950-1903) בהשקפת עולמו על הספרות והעוסקים בה ויחסי הסופרים עם המדינה. טקסטים רלוונטיים בכל ולכל הזמנים.
נהר ספרים
מאת: חגי דגן
תיאור: את התנ"ך כבר קראו כתורת אמת, כסודות אלוהיים גנוזים, כטאבו וקושאן, כאידאולוגיה, כמיתוס עתיק יומין וכספרות. כאן, לראשונה בעברית, מוצג התנ"ך כספר פנטזיה. חגי דגן, מחבר "המיתולוגיה היהודית" ו"שדים יהודים", מציע לקרוא חלקים נרחבים מן המקרא לאור מחקרים בתחום התיאוריה של הפנטזיה. ברוח זו לא נבחנים כאן רק סיפורים ידועים כמו עלילות שמשון או קריעת ים סוף, אלא גם מעשים הנוגעים לעצם קיום האל והבחירה בעם, כמו מתן תורה. דיון נרחב מוקדש גם להתגלויות לנביאים. ישעיהו ויחזקאל, משה ויהושע, אבל בראש ובראשונה אלוהים עצמו, מתגלים כאן כגיבורי פנטזיה קדומים.
הספר מצביע על קשר הדוק בין פנטזיה לבין תמונות יסוד הנוגעות לתפיסת הזהות הקולקטיבית שלנו. הזהות שלנו היא בראש ובראשונה הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על עצמנו, ובסיפור הזה יש לא מעט פנטזיה. פנטזיה היא, אם כן, עסק רציני ביותר.
הספר כתוב בשפה קולחת ועשירה והוא משיב לסיפורי התנ"ך את התנופה והססגוניות שנגזלו מהם במהלך אלפי שנים של פלפול רבני ושל נוקדנות אקדמית מודרנית. דווקא קריאת הסיפורים כפנטזיה מחזירה להם את קסמם האבוד, את העוצמה והיופי שכמעט הצלחנו להשכיח ולשכוח.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: חן בר-יצחק
תיאור: כיצד מצטיירת חיפה בספרות העברית? איך מדמיינים עיר וכיצד כותבים עליה? מה בין העיר הכתובה לעיר הממשית, ומה אפשר ללמוד מן הספרות הענפה שנכתבה על חיפה?
דיוקנה הספרותי של העיר חיפה עומד במרכז ספר זה. חן בר־יצחק משרטטת את דמותה של העיר בספרות, את היחסים בין הקבוצות השונות החיות בה זו לצד זו וזו עם זו ואת יחסי האדם והטבע בה, ודרכם בוחנת סוגיות יסוד בחברה הישראלית. שלא כמו ירושלים ותל אביב, שהַכּתיבה עליהן רוויה סמליות ערכית המשקפת תפיסות עולם מובחנות ומוגדרות, חיפה אפשרה לכותביה יצירה משוחררת, ניסיונית ומלאת דמיון עשיר.
סופרים וסופרות כתבו על חיפה הדמיונית ועל חיפה הבנויה, זו שנמצאת על רכס הר ונושקת לים, שברחובותיה נשמעות שפות שונות, הגונזת היסטוריה ייחודית ומזמנת למשוטטים בה מרחבים בנויים ומרחבי טבע. באלטנוילנד של בנימין זאב הרצל חיפה היא עיר עתיד דמיונית, אוטופיה, ומאז ועד ימינו אלה היא לובשת ופושטת צורה בספרות, מגיבה לשינויים המתחוללים בעיר הממשית ובה בעת יוצרת אותם, ומזמינה חשיבה על מקורותיה, על ההווה שלה ועל עתידה האפשרי.
בר־יצחק נעה בספרה בין הכתבים ובין העיר, בין מקומות שונים לעלילות מגוונות, ועל בסיסם היא מציעה מודל תאורטי ומתודולוגי חדש לחקר ערים בספרות, המסתמך על תיאוריות מהלימודים האורבניים, ובוחנת בעזרתן אסטרטגיות פואטיות ייחודיות לייצוגי העיר ואת הנושאים המרכזיים בכתיבה עליה, ובהם אוטופיה ואוטופיזם, זיכרון ונוסטלגיה (בעיקר לחיפה המנדטורית), ואת השיח בין הספרות העברית לספרות הערבית על העיר.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
מאת: מיכל בן-נפתלי
תיאור: "מעולם לא נמשכתי למעוף התאוריה, גם לא לתסיסה הבועטת של המכוּּנֶֶה שיח ביקורתי. מעולם לא רציתי 'לעשות שרירים' בדיבור או בכתיבה. אומנם הכרתי, כמובן, בחשיבותם או באי־נמנעותם של מצעים תאורטיים שכל כתיבה מניחה או נשענת עליהם, במובלע או במפורש, הכרוכים מטבעם בחוסר הסכמה, בספקות או בשאלות שיש בהם משום הבעת ביקורת על עמדות אחרות וניסיון לשנות או לתקן. אבל מעולם לא רציתי 'לעשות תאוריה' וגם לא לעסוק בביקורת. ביקשתי מעל לכול לבקר אצל הטקסטים, במחיר ההחלשה הנובע מההתחככות המתארחת באזורי הפאתוס והאָפקט של הכתבים שקראתי. בסופו של דבר, כדי להיחלץ מן הזהות התאורטית־ביקורתית, סימנתי לעצמי את נתיבן של נשים שפרשו משיירת הסוציאליזציה, ושאי־אפשר היה לכנסן ולבטאן במושגים נתונים (אני אומרת 'כדי' כאילו התקיימו כאן באמת יחסי סיבה ותולדה, אבל לאמיתו של דבר, כל זה פשוט קרה)" – מתוך הספר.
בלקט המסות שיבת הספרות אל הממשות: הכנה לרוֹמַסָּה, אשר נכתב במהלך העשור האחרון, מבקשת מיכל בן-נפתלי לשרטט כמה אפיונים בולטים במרחב הספרותי בן-זמננו. בין מגפת הקורונה העולמית לבין מגפות חברתיות־פוליטיות מקומיות, בין חזיונות של אינטליגנציה מלאכותית לבין אמת הגוף האנושי הפגיע, בן-נפתלי מבקשת לברר האם אפשר לנסח מחדש את תביעת האמת הספרותית? האם הופעתו המסיבית של ז'אנר הממואר והחוזה המחודש בין הספרות לבין הממשות הם גלגול עדכני של המחויבות הספרותית הריאליסטית לתיאור פני המציאות בעידן "מות האמת"? ומה פשר הגלגול הזה, החורג ממוסכמות הריאליזם ומוותר מראש על עמדת המספר הכול־יודע במאמץ לתת משקל מכריע לתיאורהּ הסובייקטיבי של מציאות עודפת תמיד?
רסלינג
מאת: שמעון לוי
תיאור: ספרן החדש של שמעון לוי, צליינות בתיאטרון ובשירה, הוא מסע אישי אשר מחבר בין כתיבה אקדמית למפגשים עם יוצרים ויוצרות בתחומי התיאטרון והשירה, בעיקר מחוץ לישראל. יומן הצליינות הייחודי של לוי משלב רעיונות, ראיונות, תרגומי שירה והערות על הצגות, ולפיכך המעבר בין משלבי הלשון הוא מכוון; מכוון לא פחות הוא אופיים השונה של הפרקים – תחנות-תחנות בדרך ארוכה, מורכבת ועשירה שעשה המחבר.
הן התיאטרון והן התרגום הם ניסיון לתהות על אחֵרוּת דרך שתי אמנויות התובעות הזדהות שכלית, רגשית ורצונית, דרכן אנו מוזמנים לתהות מהו תיאטרון עבור המחבר, מהו מסע? – בבחינת חיפוש האחר/האחרת בתוכנו. ושמא מדובר בצורך בדיאלוג שאינו "להיות או לא להיות" אלא "להיות וגם לא להיות"? האם התיאטרון הוא מעין כפיל מלווה לדרך שהיא החשובה ולא המטרה? מציאות חלופית אפשרית ומדומה? ובדומה לכך, גם התרגום אשר במיטבו אינו העתקה משפה לשפה אלא יצירה מחדש של מה שאינו שלך אבל הופך לשלך ומוענק לאחרים. ואם המחבר, הבימה והתיאטרון הם צל וצליינות – האם הם גם החוץ-בימה שלו? ההילה הרוחנית? מקור המשמעות של המחוות, התאורה, התלבושות, המילים, החפצים, ובעיקר הפרטנרים והפרטנריות? ולא פחות מכך, המגע החי, הכאן ועכשיו עם הקהל החולק עם הבימה את החוויה.
רסלינג
מאת: דיאנה דניאל שרים
תיאור: ספרה של דיאנה דניאל שרים, מנהלת היחידה למעורבות החברתית באוניברסיטה העברית בירושלים, הוא ספר מיוחד במינו. הספר, הבנוי על פי נושאי־ֿליבה אוניברסליים ופרטיקולריים, מציב בפתחו של כל פרק שיר המהווה זרז לדיון שמוצע בו. דיאנה דניאל שרים מבקשת למזג בין פרספקטיבה אישית - אשר נובעת מניסיונה הרב בהנחיית קבוצות, לבין רקע ביוגרפי ו"ערכת כלים" מרתקת המוצעת לכל קורא/ת - במקצוע חינוכי, הדרכתי, הנחייתי או המעונין/ת לערוך עם עצמה/ו "מסע אישי" עתיר קסם פיוטי ותובנות חברתיות.
בספר ייחודי ומרתק זה לוקחת אותנו דיאנה דניאל שרים אל מסע; מסע הטומן בחובו שינוי, שינוי המתחולל באמצעות הקמת מעגלי העלאת מודעות המשלבים חשיבה ביקורתית ודמיון יצירתי. אנו פוסעים עימה יד ביד, תוך דיון בעשרות נושאים, מ"זהות" ועד "ביקורתיות", מ"גדרות" ועד "ודאות", מ"צדק" עד "תקווה" ו"חלום".
הספר מציע מודל להנחייה, מודל המשלב מיומנויות תרפויטיות עם מיומנויות של חשיבה ביקורתית. ההנחיה במסגרת העבודה הקבוצתית מיועדת ליצור שינוי חברתי. זו היא הנחיה בעלת עמדה מוסרית וערכית המחויבת להשמעת הקול האנושי הייחודי של כל אישה, קבוצה או קהילה, תוך קבלת אחריות על המציאות ומחויבות לשינויה.
הספר נכתב מנקודת מבט פמיניסטית, ופונה לנשים וגברים אך מנוסח בלשון נקבה מטעמים אידיאולוגיים.
הוצאת גמא
מאת: הילה דוד, ניקולאי ואסילייביץ' גוגול, היינריך היינה
תיאור: בספר זה מצויים למעשה שלושה ספרים. הרומאן האפי "טאראס בולבה" לניקולאי גוגול, הנובלה הפרגמנטרית "הרב מבכרך" להיינריך היינה, ועבודתה המחקרית של ד"ר הילה דוד, המתבוננת באופני יצוג דמות היהודי בשתי היצירות הללו, שנכתבו שתיהן בין השנים 1841-1824. דוד שואלת האם ישנם אפיונים מזהים לדמותו של היהודי ביצירות הללו ומהם המיתוסים והדפוסים הארכיטיפים והפסיכולוגיים העומדים בבסיס אפיונה של דמות היהודי.
הקריאה במכלול זה פוקחת עיניים. את הנובלה "טאראס בולבה" פרסם גוגול לראשונה בשנת 1835 בקובץ הנובלות "מירגורוד". בשנת 1842 הוציא גוגול מהדורה נרחבת של נובלה זו, בה הוכנסו מספר שינויים. מהדורה זו, של שנת 1842, תורגמה לעברית על ידי זאב נמירי.
היינה החל כותב את "הרבי מבכרך" בשנת 1824 ורק בשנת 1840, בעקבות עלילת הדם המפורסמת בדמשק פרסם קטע מן היצירה. לטענת היינה שאר כתב היד נשרף. פרגמנט זה תורגם לעברית על ידי י. אילוני (בספר זה מובא תרגומו של יעקב הורוביץ.)
ב"טאראס בולבה" אנו מתוודעים אל שורשי האנטישמיות הרוסית-אוקראינית, תפיסה שליוותה את הספרות
הרוסית לאורך המאה ה-19 והמאה ה-20, ולה שורשים הנעוצים במסורות עממיות. במחקרה טוענת דוד כי פ"ד דוסטויבסקי, שאמרתו הידועה היא "כולנו יצאנו מ"האדרת" של גוגול" שאב גם את גישתו הדתית מגוגול.
ב"הרב מבכרך" מוצגת בפנינו התמודדות יהודית הירואית עם עלילת דם המתרחשת בגרמניה. הנובלה עצמה נכתבה במשך זמן רב, והיינה התכוון לפרוש אותה לכדי רומן רחב יריעה.
שתי יצירות המופת הספרותיות הללו מתגלות כרלבנטיות במיוחד לימינו, כיצירות המעמיקות חדור אל שכבות המיתולוגיה העממיות, הן בגרמניה והן ברוסיה. אנו זוכים בפרספקטיבה היסטורית הזורה אור על סיטואציות עכשוויות, כדוגמת שנאת הזרים והאנטישמיות החדשה המרימות ראש עתה בגרמניה או פלישת רוסיה לאוקראינה.
הוצאת גמא
מאת: דנטה אליגיירי
תיאור: נחלצו ממעמקי התופת, הם יוצאים למסע במעלה הר הפורגטוריום שעל פי הסיפור נמצא על אי בחצי הכדור הדרומי. המסע הוא מסעו של הנוצרי שחטא, ובמהלכו תתברר מהותו של החטא האנושי באשר הוא. על פי דנטה, החטאים נובעים מאהבה, בין אם אהבה מעוותת ובין אם אהבה פגומה, ואפילו אהבה מופרזת. דנטה, פסיכולוג מופלא, מתעמק כאן במניעים לחטאיהם של בני־האדם. לצורך כך, הקוראים זוכים לא רק לסיפור מסע אלא גם לשפע של דוגמאות מהמקורות הרבים שהזינו את הגותו וכוחו היצירתי האדיר של דנטה, ובכללם פרשיות היסטוריות ופרקים מאירועי התקופה וחייו של המשורר.
הכרכים כוללים תרגום של הטקסט של דנטה וכן תרגום של הפירוש הנרחב פרי עמלה רב השנים של פרופ' לואיזה פרטי-קואומו.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: דנטה אליגיירי
תיאור: פורגטוריום הוא החטיבה השנייה של הקומדיה האלוהית מאת דנטה אליגיירי. לאחר שדנטה ומדריכו וירגיליוס נחלצו ממעמקי התופת, הם יוצאים למסע במעלה הר הפורגטוריום שעל פי הסיפור נמצא על אי בחצי הכדור הדרומי. המסע הוא מסעו של הנוצרי שחטא, ובמהלכו תתברר מהותו של החטא האנושי באשר הוא. על פי דנטה, החטאים נובעים מאהבה, בין אם אהבה מעוותת ובין אם אהבה פגומה, ואפילו אהבה מופרזת. דנטה, פסיכולוג מופלא, מתעמק כאן במניעים לחטאיהם של בני־האדם. לצורך כך, הקוראים זוכים לא רק לסיפור מסע אלא גם לשפע של דוגמאות מהמקורות הרבים שהזינו את הגותו וכוחו היצירתי האדיר של דנטה, ובכללם פרשיות היסטוריות ופרקים מאירועי התקופה וחייו של המשורר.
הכרכים כוללים תרגום של הטקסט של דנטה וכן תרגום של הפירוש הנרחב פרי עמלה רב השנים של פרופ' לואיזה פרטי-קואומו.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: רחל צורן
תיאור: כל מפגש מחודש עם טקסט מהילדות אוצר בתוכו מכלול של זיכרונות, חוויות ותכנים שאינם נגישים במסגרת שיח רגיל. בספר בחזרה לטקסט ילדות חושפת המחברת קשת של מערכות יחסים אפשריות בין קול המבוגר לקול הילד, חלקן נובעות מהתמות של הטקסט עצמו וחלקן עולות מכוח המגע שבין הטקסט לקורא המסוים שלו. למפגשים האלה על ריבוי קולותיהם נודעת איכות תרפויטית, ובכוחם לזרות אור על תהליכי הקריאה ולהעניק פרספקטיבה רעננה לשיח הטיפולי.
הספר מיועד לאנשי מקצוע, מטפלים ולמורים העוסקים במלאכת התיווך בין קוראים לבין טקסטים ספרותיים, ויש בו גם כדי לרתק כל קורא משכיל המעוניין להתבונן בתהליכי הקריאה מנקודת מבט הלוכדת את אפשרות המפגש עם שלל הקולות המצויים בו.
מכון מופ"ת
מאת: רבקה אלינב
תיאור: "ניסיתי להיזכר בדוגמה אחת מכל הספרים שקראתי, שבה שתי נשים מוצגות כחברות קרובות", מתארת וירג'יניה וולף. הייתכן שהחברות הנשית המוגדרת במחקר הפסיכולוגי של האשה כמשאב לחיים פשוט "לא נספרה"? ואם כך הדבר — מהו ההסבר? כניסתן של יוצרות והוגות אל הוואקום הזה — "להאיר על טיבה של חברות נשית מבפנים, ממבטן, מחווייתן ומקולן של נשים" — היא שחוללה את השינוי. אליו מכוון המסע שלנו אל לב החברות הנשית.
הקריאה הפרשנית בסיפורים וברומנים (בסיפורת נשים עברית וכללית), מתעמתת עם שאלות מפתח: במה מתייחדת החברוּת הנשית בעיניהן של סופרות והוגות? מה הופך את המשפט האוניברסלי "אני יודעת בדיוק למה את מתכוונת", לסוג של סיסמה לבונדינג הנשי? מה ניתן ללמוד על גבולותיה של החברות הנשית במצבי מבחן, כשאחת משותפות הקשר מבצעת, כמו ברומנים סוּלה (טוני מוריסון) והחברה הגאונה (אלנה פרנטה), עוול בלתי נסלח לחברתה? מה קורה כשחולשות החברה האחת הן ראי לחוזקות האחרת? כשהן אוהבות זו את זו ולִפרקים גורמות ייסורים זו לזו, ברוח "גּםַ אַהֲבָתָם, גּםַ שִׂנְאָתָם, גּםַ קִנְאָתָם" (קוהלת ט, ו)?
בכל היבטיו של הבונדינג הנשי הנדון בספר — הן בגילוייו (בסיפורת) כחברוּת דמויית מציאות, המותנית ביחסי שיתוף, תמיכה ואמון הדדיים, והן בגילוייו (בשירת נשים ישראלית) כזיקה רוחנית־זהותית חד־סטרית, של משוררות אל 'אמהותיהן' ו'אחיותיהן' הפואטיות — נשים מפללות לערך המוסף של אינטימיות, עם "אַחַת [...] שֶׁמְדַפְדֶּפֶת חָפְשִׁי בְְנפְַשִׁי", כניסוחה של המשוררת אגי משעול.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: לימור שריר
תיאור: הספר מציג היבטים רפואיים- מדעיים ואתיים משולבים קטעים פואטיים וסוקר נושאים אלו בעולם העתיק, בקורפוס ההיפוקרטי, בכתבי גלנוס, כמו גם בימי הביניים, בתקופתם של אבן סינא והרמב"ם, לו מוקדש הכרך החמישי. כמו כן נסקרת התפתחותם בתרבות היהודית והעברית ובחוקי המדינה תוך התייחסות לאתיקה רפואית. בהיבט הרפואי- מדעי כוללת המחברת בספר סקירות היסטוריות של מחלות שהשפיעו על עולם הספרות וניסיונות לבאר את פשרן בראי התקופה, לצד ניתוח אספקטים רפואיים וביוטכנולוגים חדשניים. בספר כלולים גם שער נרחב העוסק בפסיכיאטריה ושער העוסק ברופאים במלחמת העולם השנייה.
הכרך הנוכחי, השמיני בסדרה, עוסק בשבע מיצירותיהם של סופרים נודעים במרחב דוברי הגרמנית בין שתי המלחמות: שטפן צווייג, ארתור שניצלר, תומאס מאן ופרנץ וורפל. מעבר לניתוח מעמיק של היצירות והתמקדות ברקע ההיסטורי, החברתי והאישי של המחברים, מכיל הכרך התייחסות לעולם הרפואה בתקופתם. גישתה הרב ממדית של המחברת ביחס לדמותו של הרופא ולדילמות שביחסי רופא-חולה מתבטאת גם בהשוואה לנהוג בימינו.
איפאבליש הוצאה לאור
מאת: זוהר ויימן קלמן
תיאור: בעוד ייעודן המסורתי של נשים יהודיות היה ללדת תינוקות, ספר זה דן בנשים שבחרו בחירה חלופית נועזת – לכתוב שירה. קוויר מָאמֶע לוֹשֶׁן בוחן בחירה זו לצד בחירות נוספות – לשוניות, פואטיות ופוליטיות – של אותן כותבות ומראה כיצד משוררות יהודיות נאבקו למצוא את מקומן בתוך ההיסטוריה הספרותית המקובלת ופעמים רבות גם נגדה. הספר מפגיש בין משוררות שכתבו ביידיש, באנגלית ובעברית בשלוש תקופות שונות: בסוף המאה התשע-עשרה, בזמן הופעתה של כתיבת נשים יהודיות בארצות הברית (אמה לזרוס); בין שתי מלחמות העולם, כשנשים כותבות הן בעברית (לאה גולדברג, יוכבד בת מרים) והן ביידיש (קדיה מולודובסקי, אנה מרגולין); ובשנות השבעים והשמונים של המאה העשרים, עם עליית הכתיבה הלסבית היהודית (אדריאן ריץ׳, אירנה קלפפיש).הספר מחבר בין המשוררות והזמנים הללו באמצעות פרקטיקה חדשנית של קריאה קווירית: קריאה שמובילה את הקוויריות מההווה אל העבר, תוך שהיא מוצאת את סימניה המטרימים כבר בתוככי אותו עבר. זוהי קריאה המערערת את ההבחנה השגורה בין הזמנים ומאתגרת את החשיבה הלינארית והטלאולוגית השלטת במרבית ההיסטוריה הספרותית, ובפרט זו הלאומית הציונית. במקביל, זוהי קריאה החושפת שיבושים של מודלים נורמטיביים צפויים של מיניות, מגדר ומשפחה. כך יוצרת השירה שושלת שירית קווירית, והיסטוריה ספרותית שמבקשת להציב אלטרנטיבה להטרונורמטיביות וללאומיות גם יחד. קוויר מָאמֶע לוֹשֶׁן מזמין את הקוראת להצטרף למסע פואטי חוצה זמנים, ארצות ולשונות, ולגלות את שלל האפשרויות – אלו שכבר חלפו, אלו שעדיין פתוחות, ואלו שעתידות לבוא – הגלומות בקריאה קווירית זו.
הקיבוץ המאוחד
מאת: חפיז
תיאור: זהו קובץ שירי חפיז השני מתוך תרגומיו המופלאים של דניאל לדינסקי המתפרסם בעברית. קדם לו "שמעתי את אלוהים צוחק", שהפך לאהוד על חובבי המסורת הסופית בכלל וחובבי השירה הרוחנית והסופית בפרט. השירים בספר זה מפתיעים באקטואליות הנצחית שלהם, שאף נוגעת בסוגיות כמו אהבה חד מינית, מגפה, בצורת ועוד, וכולם מתוך ראיה רוחנית עמוקה ונטולת זמן. חפיז ( 1388-1320 ) הינו המשורר הפרסי האהוב ביותר זה דורות רבים, אשר זכה וזוכה לאהדה והערצה גם בקרב גדולי המשוררים הקאנונים. תרגום הספר לעברית זכה לעידוד ולהכרת תודה על ידי המתרגם המקורי - דניאל לדינסקי.
מאת: רות גולן
תיאור: ספרה החדש של רות גולן, על דעת המקום, מהווה מעין סיכום ביניים של כל סוגות הכתיבה של המחברת: פסיכואנליזה, שירה, הרהור. ספר זה נכתב במשך למעלה משלושים שנה והוא עוסק בקשר שבין אדם לעולם, כמו גם בכתיבה עצמה ובקשר שלה למקום ולגוף שבו נכתבה.
"על דעת המקום נוגע בעור, בנשמה, ברגש. רות גולן כותבת על המקומות שבהם כתבה או לא כתבה אבל התכוונה לכתוב. ההתכוונות הזאת כללה ויתור על הסחות דעת מקובלות ואפשרה לה להיות פנויה ופתוחה לחוות את הפנים שלה ואת החוץ. הטבע על צלילי הציפורים, הציקדות, הדבורים, זמזומי הזבובים – הכול חודר לאוזניה, האויר מרפרף על עורה, היא חשה בקרירות, בלחות או ביובש המדבר. רגליה הולכות על חול או דשא, היא סופגת פנימה. המחברת שואלת את עצמה על בדידות; היא כואבת את החוסר, המרחק, חשה את הקושי במרחק מהבית, מהשגרה, אך גם את היופי של הלבדיות הנפרשת לצלילי המוזיקה הקלאסית. היא סופגת תחושות ברגישות ארוטית, או אז הכתיבה מופיעה כשיר, או שנכתבת פסקה של הסבר פסיכולוגי, תיאורטי לאקאניאני, אנושי מאוד, קרוב לאבל על מות הוריה.
כתיבתה של רות גולן עוסקת בכתיבה עצמה; היא שמה דגש על הקשר בין הכתיבה לגוף, על נחיצות של זמן הלבד לכתיבה, על תכלית הכתיבה כמעשה בעולם, עקבות שאנו משאירים אחרינו, מעשה שנותן לנו משמעות, תחושת נחיצות, ביטוי אישי, הבהרה של מחשבות. בה במידה שגולן פתוחה לרחשי הטבע היא מתווכת לקוראים מעולמה הטקסטואלי העשיר: התנ"ך, ספר הזוהר, א.ד גורדון, אתי הילסום, פרויד ולאקאן".
רסלינג
מאת: יעל רשף
תיאור: היצירה של שירי עם בעברית תפסה מקום מרכזי במאמציהם של יוצרי התרבות העברית המתחדשת ליצור מערכת תרבותית מלאה שתאפשר לחברי הקהילה הלשונית הצעירה לנהל את כל חיי התרבות שלהם בעברית בלא שיזדקקו לפנות לשפות אחרות. מאמצים אלה נחלו הצלחה רבה, ובמשך שנים תפסה מסורת הזמר העברי מקום מרכזי בתרבות המקומית. ההיכרות המעמיקה עם מסורת זו הייתה חלק בלתי נפרד מהחיים בארץ ישראל במהלך תקופת היישוב והעשורים הראשונים למדינה. אף על פי שלאחר מכן ירד הזמר העברי מגדולתו והפך לסוגה שולית במערכת המוזיקה הפופולרית, ההיכרות עמו נותרה עד ימינו מרכיב חשוב בזהות הישראלית.
עניינו של ספר זה הוא תיאור דרכי העיצוב הלשוני והסגנוני של הזמר בתחום התמליל בתקופה המכוננת בעיצוב התרבות הישראלית קודם להקמת המדינה ובראשית ימיה. יוצרי הזמר שאפו להעניק לו צביון ייחודי, מקומי, שישקף את חווית החיים בארץ ישראל, ייתן ביטוי לאידיאולוגיה השלטת ויסייע להפצת ידע העברית בקרב קהל היעד. פעולתם של המלחינים לעיצוב הסגנון המוזיקלי הייחודי המזוהה עם מסורת הזמר תוארה במחקרים רבים, וספרה של יעל רשף מציג לראשונה בצורה מפורטת את תולדות הזמר העברי מבחינת עיצוב סגנונם הייחודי של התמלילים. פרקי הספר סוקרים את תהליכי ההתגבשות של הזמר כסוגה נבדלת במסגרת לשון התרבות; הם דנים במפורט במאפייניה העיקריים של המסורת הלשונית שנוצרה בו וסוקרים את יחסיה של מסורת ייחודית זו עם סוגות ספרותיות אחרות ועם העברית המדוברת כפי ששימשה את קהל היעד בחיי היום יום, החל בראשית צמיחתה של מסורת זו בתקופת העליות הראשונות ועד לדעיכתה ההדרגתית ודחיקתה לשוליים בשלהי שנות ה-60 של המאה ה-20.
רסלינג
הצג עוד תוצאות