נמצאו 278 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: מאירה פוליאק, אליעזר שלוסברג
תיאור: יפת בן עלי (ירושלים, המאה העשירית לסה"נ), הפרשן הקראי החשוב, פירש את כל התנ"ך. חדשנותו והישגיו הספרותיים בהבנת הטקסט המקראי השפיעו עמוקות על התפתחות פרשנות המקרא היהודית בימי הביניים. ספר זה הוא מהדורה ביקורתית מוערת של עבודתו המרכזית של יפת על הנבואה, והוא מציג לפני הקורא העברי, בפעם הראשונה, את טקסט המקור הערבי-יהודי של תרגום ופירוש יפת להושע (כולל אפרט כתבי יד שלם), תרגום עברי מודרני, מלווה בהערות השוואתיות עשירות ממקורות רבניים וקראיים. הספר, הכולל גם מבוא רחב, ישמש, כמהדורת יסוד, את כל הלומדים והמתעניינים במקרא ובתולדות פרשנותו, בספרות הנבואה, בהיסטוריה של עם ישראל בימי הביניים, ובקשרים בין הספרות הערבית ליהודית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: ישראל כץ
תיאור: רובדי הסיפורים המקראיים עשירים ואינם פשוטים ותמימים כפי שהם נראים. נדרשים מאמץ וידע כדי לתפוס את המסרים הרבים שסופרי המקרא ביקשו להציג. חקר המקרא מתמקד בחשיפת האמצעים והתחבולות הספרותיים שבהם השתמשו כותבי הסיפורים המקראיים כדי להעביר לקוראים מסרים בלי שנכתבו במפורש. ספר זה אוסף ופורס אמצעים ותחבולות אלה.
ד"ר ישראל כץ (2022-1936) ניהל את בית הספר התיכון "קוגל" בחולון, ייסד את תיכון "קריית שרת" בעיר וניהל אותו במשך עשרים שנה. נוסף על כך, הוא הכשיר מורים למקרא והיה חוקר מקרא ומרצה בחוגי תנ"ך. ספריו הקודמים: בין שני מלכים: סיפורים כפולים בספר שמואל (רסלינג, 2015); בין שני זוגות אישים במקרא (כרמל, 2019); בין יהודים לשומרונים (כרמל, 2020).
כרמל
מאת: יצחק נבו
תיאור: רזי התנך הוא ספר מחקר והגות, המציג פרשנויות חדשות ומעוררות מחשבה לגבי שלוש סוגיות מרכזיות בתנך:
מדוע משה לא נכנס לארץ – אלוהים ציווה על משה לדבר אל הסלע כדי שייצאו ממנו מים. במקום זאת משה הכה בסלע ובשל כך נענש ולא נכנס לארץ. לכאורה חוסר פרופורציה משווע בין החטא לעונש. הספר מבהיר היטב את משמעות המעשה וההיגיון שבעונש.
היה שאול? – כתובת שנתגלתה בתל דן חתמה ויכוח רב שנים בין ארכיאולוגים ואיששה באופן חד משמעי שדוד המלך היה קיים בפועל ולא היה רק דמות בדיונית. ושאול? על סמך ניתוח הכתוב בתנך הספר מוכיח כי אכן היה קיים, וכמו כן מאיר צדדים שונים בדמותו של דוד.
קהלת – "רְאֵה אֶת מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים כִּי מִי יוּכַל לְתַקֵּן אֵת אֲשֶׁר עִוְּתוֹ?" מגילת קהלת האניגמטית זרועה אמירות הגובלות בכפירה. כיצד ייתכן שמגילה פרובלמטית זו שובצה בתנך? הניתוח בספר מסביר זאת ומראה את נחיצותה דווקא לצורך בניין האמונה השלם.
אוריון הוצאה לאור
מאת: עמנואל שמחה
תיאור: בשלהי ימי הביניים ובראשית העת החדשה נתלשו ברחבי אירופה אלפי דפים מתוך כתבי יד עבריים עתיקים, והם שימשו כחומר לכריכת ספרים ולעטיפת מסמכים ארכיוניים. דפים אלו, המכונים 'גניזת אירופה', נחשפים אט אט מתוך הכריכות. רובם מכילים יצירות הידועות לנו זה מכבר, אך לעתים מתגלים בהם חלקים מחיבורים חשובים שאבדו ולא שרדו אלא ב'גניזה' זו.
בספר שלפנינו מתפרסמים קטעים מקיפים מתוך אחד עשר חיבורים שטרם נודעו. בחלקו הראשון נדפסים חמישה פירושים חדשים למקרא של חכמי צרפת, איטליה וגרמניה בימי הביניים. חלקו השני כולל שישה פירושים לתלמוד הבבלי, שנכתבו למן שלהי תקופת הגאונים ועד למאה השלוש עשרה. לכל אחד מהחיבורים מוקדש מבוא מפורט, ובראש הספר נוסף מבוא כללי רחב על 'גניזת אירופה'.
מאת: אבנר בן-עמוס, עפרי אילני
תיאור: הלאומיות המודרנית שאבה השראה ממגוון של מיתוסים, חיבורים ויצירות, אך אין טקסט שמהדהד במחשבה, בשיח ובפרקטיקה הלאומית כמו התנ"ך. גם בעידן המזוהה עם מהפכות ואידאולוגיות חילוניות, התנ"ך נוכח בהתמדה בשפה הפוליטית המודרנית – בפרט בכינונן של זהויות קולקטיביות ותודעה של "עם נבחר". קובץ המאמרים גוי קדוש: תנ"ך ולאומיות בעידן המודרני מוסיף נדבך מחקרי חשוב על אודות הקשר בין התנ"ך והלאומיות, זאת מתוך גישה ייחודית המבליטה את חיוניותו של התנ"ך גם בעת החדשה המאוחרת. הוא משלב בין הפרספקטיבה העולמית לבין המקרה הציוני וכך מאפשר להתבונן בזה האחרון כעל ניסיון נוסף, אחד מיני רבים, להציב את הלאום המודרני על אדני טקסט עתיק יומין, ולמצוא בו הצדקות לפעולה פוליטית עכשוית. המסקנה העולה מן המאמרים היא כי גם הזהות המודרנית ביותר אינה יכולה לכונן את עצמה כנטולת עבר.
כרמל
מאת: מנחם ולדמן, פניאל גתאצ'וו
תיאור: התורה המעצבת את מורשת יהודי אתיופיה; המסורת הדתית וכתבי הקודש של יהודי אתיופיה, גם מתוך ספר ה"אורית" הכתוב בשפת געז עתיקה; מחקר ראשוני, מקיף ומעמיק, בליווי עשרות צילומים צבעוניים ומסמכים, הערות, ביבליוגרפיה, מפתח, תקציר באנגלית; הספר כולו מודפס בצבע מלא.
יהודי אתיופיה דבקו באמונת ישראל וקיימו אורח חיים יהודי. בשנים הרבות של ניתוקם מהעם היהודי התגבשה בקרבם מורשת ייחודית.
הספר שלפנינו, ספר ה"אורית", מתעד את המסורת הדתית ואת כתבי הקודש של יהודי אתיופיה. עיקרו עוסק בספר ה"אורית", הוא ספר התורה שתורגם לשפת הגעז העתיקה. ספר ה"אורית" היה מורה הדרך שעיצב את מורשת יהודי אתיופיה.
הספר הנו פרי מחקר ראשוני, מקיף ומעמיק, אודות ספר ה"אורית". מובאים ממצאים רבים וחדשים המהווים מפתח להבנת דרכם הייחודית של יהודי אתיופיה בדרך קיומן של מצוות רבות. לדוגמא: מדוע יהודי אתיופיה אינם תוקעים בשופר בראש השנה, מפני מה הם אוסרים לשחוט בעל חיים כשהוא עדיין צעיר, מהי הסיבה שיש איסור חמור לקיים יחסי אישות בשבת, מה גרם לכך שאין במורשתם את מצוות התפילין והמזוזה ומהו ההסבר שאין ציצית בבגדיהם כדרך הנהוגה במורשת ישראל.הספר הנו ספר יסוד בתחום מורשת יהודי אתיופיה ומאיר לראשונה את התורה שעיצבה את דרכם הייחודית.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: חגי דגן
תיאור: את התנ"ך כבר קראו כתורת אמת, כסודות אלוהיים גנוזים, כטאבו וקושאן, כאידאולוגיה, כמיתוס עתיק יומין וכספרות. כאן, לראשונה בעברית, מוצג התנ"ך כספר פנטזיה. חגי דגן, מחבר "המיתולוגיה היהודית" ו"שדים יהודים", מציע לקרוא חלקים נרחבים מן המקרא לאור מחקרים בתחום התיאוריה של הפנטזיה. ברוח זו לא נבחנים כאן רק סיפורים ידועים כמו עלילות שמשון או קריעת ים סוף, אלא גם מעשים הנוגעים לעצם קיום האל והבחירה בעם, כמו מתן תורה. דיון נרחב מוקדש גם להתגלויות לנביאים. ישעיהו ויחזקאל, משה ויהושע, אבל בראש ובראשונה אלוהים עצמו, מתגלים כאן כגיבורי פנטזיה קדומים.
הספר מצביע על קשר הדוק בין פנטזיה לבין תמונות יסוד הנוגעות לתפיסת הזהות הקולקטיבית שלנו. הזהות שלנו היא בראש ובראשונה הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על עצמנו, ובסיפור הזה יש לא מעט פנטזיה. פנטזיה היא, אם כן, עסק רציני ביותר.
הספר כתוב בשפה קולחת ועשירה והוא משיב לסיפורי התנ"ך את התנופה והססגוניות שנגזלו מהם במהלך אלפי שנים של פלפול רבני ושל נוקדנות אקדמית מודרנית. דווקא קריאת הסיפורים כפנטזיה מחזירה להם את קסמם האבוד, את העוצמה והיופי שכמעט הצלחנו להשכיח ולשכוח.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: שהרה בלאו
תיאור: בילדותי שמעתי שוב ושוב את הסיפורים על שרה וחוה, לאה העצובה ומרים הנביאה.
הן היו כולן טובות לב, וחכמות, ונדיבות וצדיקות ומושלמות.
ואז גדלתי וגיליתי שהיו גם נשים אחרות.
היתה עָרְפָּה, הכלה הדחויה ממגילת רות, והיתה מלכת שבא, הדיפלומטית הממולחת, ובת שבע השאפתנית ונעמה המסתורית, ולא, לא כולן היו מודל לחיקוי.
ואז גדלתי עוד וגיליתי שגם לשרה ורחל, חוה ומרים היו צדדים אחרים, וכן, הן שונות לגמרי מהדמויות המושלמות שגדלתי עליהן.
מורכבוּת, אף פעם לא קל איתה.
אבל הרבה יותר מעניין איתה.
המורכבות הזו, הצדדים הללו, הפכו את הנשים הללו למרתקות ומסעירות אלפי מונים.
הראשונות הוא מסעה של שהרה בלאו בעקבות הנשים שממשיכות להעניק לה השראה: זרש ואשת לוט, יעל ואסנת, דבורה, דינה ועוד.
בסגנונה הייחודי היא מציעה פרשנות אישית לעלילותיהן של שלושים מנשות התנ"ך – אימהות ולוחמות, אהובות ושנואות, קורבנות ומנהיגות.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: שרה יפת
תיאור: אוסף המאמרים המוגש כאן לקורא הוא הקובץ השלישי של מבחר מאמרים והרצאות שכתבה שרה יפת במהלך פעילותה המחקרית רבת השנים. כל אחד מן האוספים הקודמים, שפורסמו גם הם בסדרת ״אסופות״ של מוסד ביאליק, יוחד לתחום מחקר אחד. באוסף שלפנינו מובא מבחר של מחקרים במקרא בתחומים שונים אשר ראו אור במשך כמעט יובל שנים, עד מועד יציאת כרך זה ממש. באוסף מובא גם מבחר קטן של הרצאות של פרופ׳ יפת, שיש בהן תרומה למחקר המקרא.
בספר ארבעה שערים. בשער הראשון נכללו חיבורים על נושאים מגוונים במחשבת המקרא וספרותו. השער השני עוסק בחיבורים אחדים שעניינם ׳המקרא וההיסטוריה׳. השער השלישי מוקדש למחקרים על פרשנות המקרא, ובשער הרביעי כלולים שני מאמרים ו׳שיח חוקרים׳ על תולדותיו ודמותו של מחקר המקרא בישראל.
כל אחד מן החיבורים באוסף מוגש לקורא כנתינתו, ללא עדכון ושינוי, כדי שיישאר נאמן להקשרו המקורי וישקף את מצב המחקר בעת כתיבתו. האוסף כולו הוא תרומה ייחודית לתולדותיו של מחקר המקרא בישראל בחמישים השנים האחרונות, ויש בו משום השלמה ראויה לפועלה האקדמי של פרופ׳ יפת.
מוסד ביאליק
מאת: מייקל אייזנברג
תיאור: העולם הטכנולוגי מתפתח בקצב מואץ, והוא מזמן לנו אתגרים חברתיים, תרבותיים, כלכליים ומנהיגותיים חסרי תקדים — מפייסבוק וטוויטר, עבור במיזמים בתחום הרפואה והפיננסים וכלה בפיתוחי תחבורה עתידניים. זהו עולם חדש. עולם המציב בפני הפרט והקהילה הזדמנויות וסיכונים.
עולם כזה זקוק למנהיגות מדינית ועיסקית לא מצויה. מנהיגות המשלבת פיכחון, ערכיות וענווה. מערכת הפעלה עתיקת יומין מסתתרת בין פסוקי ספר שמות הפורש את סיפורו של משה רבנו, המנהיג הגדול ביותר שקם לעם היהודי ולאנושות. אימוצם של העקרונות והתובנות העולים מספר שמות יכול לסייע לכל אחד מאיתנו להפוך למשה. כל מה שאנו צריכים לעשות, זה להתבונן ולהחליט.
מייקל אייזנברג, מאנשי הון-סיכון המצליחים בישראל ומהמשקיעים הראשונים בחברות כמו Lemonade, healthy.io, WeWork ו-Wix מציע פרשנות מקורית ומעמיקה של התורה כדי לחשוף בכל אחד משה רבנו את העקרונות הנצחיים להתנהלות טובה ונכונה בהנהגה מדינית, חברתית או עסקית. אייזנברג מראה כי מקורות ההשראה של היהדות רלוונטיים לעולם הקפיטליסטי המודרני, היום יותר מתמיד.
פרשיות ספר שמות, החובקות את סיפור יציאת מצרים, קביעת השבת, מעמד הר סיני והקמת המשכן זוכות לראשונה לפרשנות כלכלית-חברתית חדה, מקורית, אקטואלית ומפתיעה.
מהי מנהיגות מבוזרת, וכיצד היא מאתגרת בימים אלה את המנהיגויות המסורתיות?
מדוע ההתנהלות במשבר המים במדבר סיני חוללה קרע בין משה לזקני ישראל?
כיצד ישפיעו הרכבים האוטונומיים על חיי הקהילה שלנו ועל יום השבת?
מהם העקרונות להקמת פרויקט לאומי מוצלח?
אילו מסרים מעבירים לנו כלי המשכן העשויים זהב?
הוצאת סלע מאיר
מאת: יוסף שושני
תיאור: מיהם המלאכים שנוצרו על ידי אלוהים ומשמשים כשליחים ומתווכים בין עולם עליון לעולם תחתון?
האם ידעתם שלכול מלאך, שהוא יצור רוחני עליון, יש תפקיד או משימה לפי צו אלוהי - מבלי אפשרות בחירה או שינוי במשימה?
מאז ומתמיד הייתה לי משיכה אדירה לחקור ולאסוף את כל פעילות המלאכים שבכל ספרי התנ”ך.
במהלך הכנת המחקר המעמיק וספר זה שנכתב בעקבותיו התגלו לי דברים חדשים על המלאכים, שאותם אני חולק איתכם ואיתכן, קוראים וקוראות.
בטקסטים שלפניכם אני מתאר בפירוט את עולמם הסודי והמופלא של המלאכים בתנ”ך, את מעשי הפלא והכוח שלהם, את הקשר הקרוב שהיה להם עם בני האדם, את ציר הזמן בפמליה של מעלה שאינו חופף את הזמן שעל פני האדמה ואת הנבואות המראות את העתיד להיות – אך ורק כאפשרות למעשינו.
ספר מקיף זה מרכז את כל פעילויות המלאכים לאורך כל תקופת התנ”ך, מחזק את המאמינים והפחות מאמינים לשורשינו מתקופת התנ”ך ומראה שיש נבואות שיתגשמו לפי מעשינו, שיש השגחה עליונה בעזרת שליחי האלוהים שהם המלאכים ושכל המחפש ישויות חוץ ארציות ימצא אותן בתנ”ך, כי הן היו בינינו כבר לפני אלפי שנים.
איפאבליש הוצאה לאור
מאת: שרה שורץ
תיאור: מקדמת דנא התחבטו קוראי ספר בראשית בהבנת תוקפן וטיבן של ברכות יצחק, ודורות של פרשנים תהו על הבחירה ביעקב על אף שנטלן במרמה. מניעיו של יצחק ותפקידו בסיפור עשויים לשפוך אור על סוגיות אלה. האם מימש את התוכנית האלוהית או שמא פעל נגדה? מה חלקו במאבק שהתחולל בין בניו? עד כמה הוא אחראי לקרע שפילג את משפחתו?
אולם העיסוק בדמותו של יצחק מועט. התפיסה הרווחת היא שסיפורו משוקע בסיפורי אברהם ויעקב, ושאביו ובנו מטילים עליו את צִלם הגדול. הקריאה המוצעת בספר זה מערערת על תפיסה זו. ביסודה זיהוי ותיחום הסיפור העצמאי של יצחק בספר בראשית, המתלכד סביב הזמן שבו שימש כאבי המשפחה. חלק הארי של הספר הוא ניתוח ספרותי של הסיפור, הפותח צוהר לאתגרים המרכזיים שעמדו לפתחו של יצחק: ירושת אביו, האחיזה בארץ והבחירה הכואבת בין בניו התאומים.
ליצחק תפקיד מרכזי בדרמה שטלטלה את ביתו, המתחוללת במרחב המשפחתי אך שזורה מבלי הפרד באופק הלאומי. הסיפור על אודותיו משמש זירת דיון בתפיסות הורשה שונות. דרכו נחשפת זווית ראייה מפתיעה על סוגיות יסוד תיאולוגיות, דוגמת תמת הבחירה והיחס הדיאלקטי בין האחריות האנושית ובין הרצון האלוהי בקביעת זהותם של יורשי הברית. עוד מגלה ספר זה פנים חדשות בדמותו של יצחק כְּאָב, וכאב־טיפוס לסיפורי בני הדור השני במקרא , אלו הנדרשים למצוא את האיזון העדין בין המשכיות ושימור ובין שינוי, חידוש, התפתחות וצמיחה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: משה בנוביץ
תיאור: ספרו של משה בנוביץ, זיכרונות ישעיהו בן אמוץ, הוא ניסיון מרתק להסביר כיצד תפסו נביאי המקרא את יצירותיהם. תהום הזמן המבדילה בינינו לבין הנביאים עשויה למנוע מקולם להדהד בליבנו; אנחנו עלולים להתייחס לנבואה בסקפטיות, או לחילופין בתמימות יתר, כתופעה הנשגבת מבינתנו ושייכת לתקופה אחרת. בספר זה מוצעת התייחסות אחרת לנבואה: המחבר מדמיין את ישעיהו הנביא כאדם בעל תודעה שאינה רחוקה מזו של אדם מאמין בן ימינו. ישעיהו תופס את האלוהים ככוח הרצון העומד מאחורי ההוייה, הטבע וההיסטוריה, ואת השליחות הנבואית כתפיסת האדם את הרצון הזה, הזדהות עמו, וחיים לאורו. ניסיון זה לצלול אל עולמו של הנביא ולקרוא אותו מבפנים מתגלה כפרספקטיבה עזה ורעננה החושפת גוונים חדשים בספר ישעיהו. חלקו הראשון של הספר כתוב כרומן זיכרונות שנכתב מנקודת מבטו של ישעיהו, בגוף ראשון: לעת זקנה סוקר ישעיהו את חייו ואת נבואותיו כפי שהם באים לידי ביטוי בספר ישעיהו (פרקים א-לג); הוא מסביר את מערכת היחסים שלו עם אלוהיו ואת תופעת הנבואה. החלק השני הוא פירוש עכשיוי בקולו של בנוביץ לספר הזיכרונות שאותו ייחס לישעיהו. משה בנוביץ מחדש רבות בחקר ספר ישעיהו ופרשנותו; הוא מציג תובנות מחקריות שלו ושל חוקרים אחרים באופן כזה שמַשִּיב בהן רוח חיים. מעבר לדיונים בהיסטוריה ובפרשנות המקרא, יש בספר זה ניסיון לשחזר את הלך הרוח הדתי של ימי הבית הראשון שחולל את הנבואה ואת ספרות המקרא בכלל. הוא מתחקה אחר צימאון הנפש לאל חי ודבקותה בו, כמיהה והזדהות שהניבו תורה ומצוות, נבואות ומזמורים. ספרו של בנוביץ אינו מסתפק בביטוי הערטילאי "השראה אלוהית", אלא מנסה להסביר כיצד תפסו ישעיהו ואחרים בימי הבית הראשון את דבר ה' הפועם בנפשותיהם ומפעים את עולמם.
רסלינג
מאת: אורית רוזנבליט, רן רון
תיאור: מבראשית עדי עד מציע קריאה דרשנית בסיפורי בראשית המקראיים ובטקסי החיים היהודיים. ספר זה מציע קשר עמוק בין טקסי החיים שעוצבו החל מתקופת התנאים לסיפורי בראשית שקדמו להם. הכותבים טוענים שהקשרים ביניהם נובעים מאתיקה דומה המניעה אותם, אתיקה הרואה באדם סובייקט הלוקח אחריות על מעשיו, להבדיל מהאדם שהולך בעקבות ציווי הורי או אפילו אלוהי. כך למשל, סיפורי אברהם ועקדת יצחק מוטענים בפרשנות חדשה בהקשר של טקס בר המצווה, כביטוי למרד של הסובייקט בציווי האלוהי. אתיקה זו, אשר בדרך כלל נותרת סמויה מן העין, מניעה את היצירה והחיים היהודיים, ואף מבדילה אותם מתרבויות אחרות. טקסי החיים (ברית מילה, בר/ת מצווה, חתונה ולוויה) כפי שהם מופיעים במסורת היהודית מקבלים פרשנות חדשה המעמידה במרכז את תהליך הנפרדות בין הורים לילדיהם לאורך החיים, כל זאת על מנת לעודד יצירה חדשה ופריון.
את ההשראה לקריאה הדרשנית המוצגת בספר מצאו הכותבים הן בכתבים פילוסופיים ופסיכואנליטיים (בעיקר אלו של פרויד ולאקאן), והן במקורות יהודיים מתקופות שונות – סיפורי המקרא, המשנה והתלמוד, לצד מקורות מאוחרים כמו ביאליק ומשוררים בני-זמננו השומרים על אתיקה ייחודית זו.
רסלינג
מאת: שרה יפת
תיאור: דברי הימים הוא חיבור היסטוריגרפי אחיד המספר את תולדות ישראל. חלקו הראשון של הספר (דברי הימים א) מגיע עד לסוף ימי דויד, וחלקו השני של הספר (דברי הימים ב) ממשיך משלמה ועד הצהרת כורש. המחבר האנונימי, כנראה אחד מכוהני ירושלים בימי הבית השני, כתב את ספרו בסוף התקופה הפרסית או בראשית התקופה ההלניסטית. הוא בנה את ספרו תוך שהוא משתמש בספרי המקרא הקודמים ומשכתבם, ובחומרים נוספים שהיו לפניו, ומכאלה שחיברם מדעתו. והכול לפי השקפותיו התיאולוגיות.
"מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
האוניברסיטה העברית בירושליםעם עובדי"ל מאגנס
מאת: שרה יפת
תיאור: חלקו הראשון של הספר (דברי הימים א) מגיע עד לסוף ימי דויד, וחלקו השני של הספר (דברי הימים ב) ממשיך משלמה ועד הצהרת כורש. המחבר האנונימי, כנראה אחד מכוהני ירושלים בימי הבית השני, כתב את ספרו בסוף התקופה הפרסית או בראשית התקופה ההלניסטית. הוא בנה את ספרו תוך שהוא משתמש בספרי המקרא הקודמים ומשכתבם, ובחומרים נוספים שהיו לפניו, ומכאלה שחיברם מדעתו. והכול לפי השקפותיו התיאולוגיות.
"מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
האוניברסיטה העברית בירושליםעם עובדי"ל מאגנס
מאת: טובה גנזל
תיאור: נבואות יחזקאל נכתבו מזווית ראייה ייחודית של נביא הנמצא בבבל, אך זועק וכואב את השבר של חורבן המקדש בירושלים. בחלקו הראשון של ספר יחזקאל מופיעות נבואות תוכחה קשות וחמורות, ובחלקו האחרון – נבואות תקומה המבטיחות את תקומת העם והגאולה בעתיד. סגנונו של יחזקאל, תכניו ומעשיו הסמליים שונים משל יתר הנביאים, ובשל כך יש בהם עניין מיוחד. מטרתו של ספר זה היא להציג את נבואות יחזקאל לקוראים המעוניינים להכיר את נקודות המבט הייחודיות של הנביא, תוך לימוד שיטתי של פרקי הספר כולו. הספר עוסק בתוכני הנבואות, במקומן בספר ובהקשרן הספרותי וההיסטורי.
תבונות
מאת: לילך שטרן
תיאור: הספר “השתקפות ספר בראשית בראי אומנות הציור” מקפל בחובו מבחר ציורים מקראיים, פרי מכחולם של גדולי הציירים בכל הזמנים. במסגרתו פורשו הציורים מבחינה אמנותית. נבדק אם הם עולים בקנה אחד עם רוח המקרא או שמא מורדים בו. אם כן, איזו עמדה ביקורתית הם מציעים. מובא גם שימוש בווריאציה על נושא; כלומר השוואת צמד תמונות שונות העוסקות בנושא זהה ובדיקה מה מייחד כל תמונה.
ספרי ניב
מאת: מגידוב רוני
תיאור: אדם קם בבוקר וחווה את החיים כהבל, והוא שואל את עצמו איזה יתרון יש לעשייה האנושית.
סוגיית טעם החיים מעסיקה את האנושות מאז ומעולם, וקֹהֶלֶת בֶּן דָּוִד נתן לתהייה זו ביטוי ישיר ונוקב כבר בפסוק השני של ספרו. האם בכך הסתכמה בשורתו?
על האמירה הפותחת – הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל – הוצעו פירושים רבים. האם בעל הספר דבֵק בהצהרתו ומבקש לאשש אותה, או שהיא מוצגת אך כפן אחד של החיים על פי קהלת? מה, למעשה, הוא מייעץ לאדם שמתחבט בשאלות כגון למה נבראנו, לשם מה אני חי?
הספר יש חיים לפני המוות מבקש להתחקות אחר השתלשלות רעיונותיה של מגילת קהלת ולברר את יסודותיה ואת סודותיה. למסע זה מוזמנים קוראים שהקושיות הנצחיות בדבר פשר הקיום עולות בהם מדי פעם, וכמובן אלה שהפרדוקסים של קהלת ואופן התבוננותו בחיים מסקרנים אותם.
ספרי ניב
מאת: גדליה לסר
תיאור: במאה העשירית ניטש בספרד היהודית ויכוח חריף ומוחצן בין שניים מבעלי הלשון הראשונים - מנחם בן סרוק ודונש בן לברט. הוויכוח המר, שהיה גם בעל השלכות פרשניות למקרא, גלש והגיע עד כדי האשמתו של מנחם בקָ רָ אוּת. לאחר כמאתיים שנה מפרוץ הוויכוח נזעק רבנו תם הצרפתי, הענק התלמודי, להכריע בין הניצים בסוגיות של לשון. לדבריו, חובתו היא לתקן את העוול המתמשך שנגרם למנחם הן על ידי דונש בתשובותיו השגויות על 'מחברת מנחם', הן על ידי חכמים שבמשך הדורות לא התייצבו לצידו של מנחם. הכרעותיו של רבנו תם מקובצות בחיבור שקיבל את השם 'הכרעות רבנו תם', והן נוטות באופן מובהק לצידו של מנחם. החיבור חושף, בין היתר, את שיטת השורש הייחודית של רבנו תם שטרם אובחנה כראוי במחקר, את שיטתו בנושאים שונים בתורת הלשון ואת דרכו בפירוש המקרא. על אף היות רבנו תם בן המאה השתים־עשרה, אין הוא מכיר את תורת השורש השלָ שי של הפועל העברי, כפי שזיהה אותו יהודה חיוג' בסוף המאה העשירית.
לראשונה, מקובצים בכרך אחד כל מרכיביו של הנושא: ציטוטים רלבנטיים מ'מחברת מנחם', תשובותיו של דונש על מנחם, מהדורה מדעית מוערת ומבוארת של חיבור ההכרעות עם מנגנון חילוף נוסחאות על פי ארבעה כתבי־יד המוכרים כיום ופירוש צמוד המבאר את לשונו הסתומה והחידתית של רבנו תם. למהדורה הוקדם מבוא נרחב הבוחן, בין היתר, את דרכו הפרשנית והלשונית של רבנו תם.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אהרן דותן
תיאור: הספר שלפנינו מציג שישים וחמישה פרקים, או קונטרסי מסורה, שנכתבו במועדים שונים ובמקומות שונים. הם מוינו ומוגשים באחת עשרה קבוצות לפי נושאיהם, כגון תשעת הקונטרסים (יב–כ) העוסקים בשווא ובחטפים. כל אחד מהקונטרסים הוהדר ונותח והתבררו העניינים הנידונים בו. אכן טמונים בחיבור הזה מכמני לשון מני קדם, שהמחבר חשף אותם ובירר אותם מִשָּׁלֵם.
פרסום זה משלים ומרחיב את העבודה של המחבר שראתה אור בשנת תשכ"ז – ספר דקדוקי הטעמים לר' אהרן בן אשר על פי כתבי יד עם מבואות ומחקרים. מעתה מתעשר חקר המסורה והדקדוק העברי בכלי חדש רב ערך.
אהרן דותן, פרופ' אמריטוס של אוניברסיטת תל־אביב, ונמנה עם חשובי המלומדים בה שנים הרבה. דותן הוא אחד מגדולי חוקרי הלשון העברית וחקר המסורה. חבר האקדמיה ללשון העברית ומעמודי התווך שלה. הרים תרומות רבות ערך בחקר ראשית הדקדוק העברי וחוכמת הלשון העברית בימי הביניים, והעמיד מחקרים חשובים בכל תקופותיה של הלשון העברית. כתב שפע מחקרים בחקר המסורה. בזכות זה הוא עמד עשרות בשנים בראש הארגון הבין־לאומי לחקר המסורה (IOMS). זאת ועוד, דותן הרים תרומות מוכחות בעשייה הלשונית – הן במינוח הן בסוגיות התקן בדקדוק העברי – עוד בהיותו מזכיר מדעי בוועד הלשון העברית ובאקדמיה בשנותיה הראשונות, וביותר הִרְבָּה מעש בתחומים האלה מאז נבחר לחבר האקדמיה בשנת תשכ"ו. הודות להישגיו המעולים בכל התחומים שפעל בהם התעטר כחתן פרס ישראל בשנת תשס"ה.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: אמיר געש
תיאור: בספר זה מכונסים שישה־עשר מחקרים שהתפרסמו בעבר כמאמרים באכסניות שונות, ובהם עיונים פילולוגיים ובלשניים בעברית ובערבית – שצמחו ברובם מעבודת המחבר במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.
הספר נפתח במבוא מקיף, אשר מתאר את המחקרים ודן במטרותיהם, ובסופו צורפו מפתחות. חמישה־עשר מפרקי הספר עוסקים בחיבורים רבניים וקראיים מימי הביניים השייכים ברובם לספרות חוכמת הלשון. אחד החיבורים כתוב ערבית, ומן החיבורים הכתובים עברית כמה הם תרגומים מערבית. הפרק האחרון עוסק בצורתם ובשימושם של המספרים המונים בעברית מדוברת בת ימינו ובלהגים נאו־ערביים.
למחקרים המכונסים בספר הזה כמה מטרות פילולוגיות ובלשניות (שלעיתים שלובות זו בזו), ובהן: זיהוי תרגומים; גילוי טקסטים שנוצרו עקב שימוש מוטעה במקורות; חשיפת אוצר המילים המקורי של טקסט השונה מזה שבדפוסים; קביעת זהות מחברי הטקסטים; ביאור טקסטים, תפיסות ומונחים דקדוקיים; חשיפת זיקות בין טקסטים.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: משה גרנות
תיאור: משה גרנות חושף בספר זה את ההונאה – שאחראי לה הוא מחבר ספר דברים – הונאה שקבעה את גורל העולם.
הכוהן חלקיהו ״מצא״ במקדש ספר תורה, שגרם למהפכה, לא רק באמונה הישראלית, אלא גם באמונתם של כמחצית מאוכלוסיית העולם – הנוצרים והמוסלמים. הספר ״שנמצא״ הוא בוודאות ספר דברים, או חלק מרכזי ממנו, והוא מביא חידושים מבהילים בעבודת האל, המנתבים את המאמינים לקנאות בלתי מתפשרת ולשפיכות דמים ללא תכלה וקץ, וכופה שנאה לתרבות ולקדמה. מחבר ספר דברים פעל להעניק לכוהני ירושלים מונופול בתחום הפולחן (אינטרס כלכלי מובהק!), וקבע כי הוא מצטט את משה, שקיבל כביכול את הצווים הנוראים האלה מהאל.
אוריון הוצאה לאור
מאת: יעקב אזואלוס
תיאור: ספר זה עוסק בתורת המלאכים – האנגלולוגיה – של כלל תרגומי התורה הארמיים, על רקע תורות דומות בעולם הקדום, ספרות בית שני, מגילות מדבר יהודה וספרות חז"ל. ספר זה דן, בפעם הראשונה, במכלול שלם ומקיף בתורת המלאכים בתרגומי התורה. הדיון מתבסס על נתונים שנאגרו מכל התרגומים הארמיים לתורה, הכוללים את תרגום אונקלוס, הירושלמי על מהדורותיו, כתב יד ניאופיטי ושוליו, ציטוטי תרגום, תרגומי גניזה ותוספתות תרגום. מכל אלה עולה שהתרגומים לתורה אינם עשויים מקשה אחת: מחד גיסא עומד תרגום אונקלוס שמתעלם כמעט לחלוטין מעולם המלאכים, ומאידך גיסא התרגומים הארצישראליים המשלבים את המלאכים בתרגומם גם באותם מקורות שאין להם זכר במקור המקראי. בעיקר בולט יחסו של התרגום המיוחס ליונתן לעולם המלאכים – הוא מרבה להתייחס אליהם לעיתים בציון שמותיהם ובתיאור תפקידם, בניגוד למקרא המציין שני מלאכים בשמם: מיכאל וגבריאל.
תופעה מעניינת בתרגומים אלה מתבטאת בהוספת מלאכים על הסיפור המקראי ככלי לדיוק בטקסט המקראי, ביאורו, מילוי פערים, פתרון בעיות תיאולוגיות ועוד. מהשוואת התרגומים לספרות חז"ל, לספרות החיצונית, לספרות קומראן ולספרות המיסטית היהודית ניתן להסיק על קרבת התרגומים לעולמם של חז"ל בכל הנוגע להתייחסותם למלאכים. אלה ואלה נמנעים מהרחבת יתר של עולם זה, בניגוד לספרות החיצונית, קומראן והספרות המיסטית. יש להבין קרבה זו בשני אופנים: האחד נעוץ ברצון לגמד את דמותם של המלאכים ולציירם בצבעים חיוורים מחשש להערצת יתר של המלאכים ופולחנם. השני נעוץ בעובדה שהתרגומים משופעים במהויות רבות המתווכות בין האל לאדם, כגון מימרא, יקרא ועוד. בפרק האחרון דן המחבר בנושאים כלליים הנוגעים לעולם המלאכים: בריאת המלאכים, דמותם, שפתם, מוגבלותם ושירתם.
רסלינג
מאת: ליאורה גולדמן
תיאור: "ברית דמשק", חיבור יהודי קדום שנתגלה במערות קומראן, הוא מן החיבורים החשובים שבמגילות מדבר יהודה. בחיבור מתוארים קורותיה של קבוצה שנבחרה, לפי תפיסתה, מכלל ישראל ונכרתה עימה ברית חדשה בארץ דמשק. החיבור מציג את אמונותיה ואת תפיסותיה של העדה בנוגע ליום הדין ואחרית הימים, ואת פולמוסיה עם מתנגדיה.
ליאורה גולדמן מציעה בספרה פירוש טקסטואלי לקטעים נרחבים מתוך "ברית דמשק", וניתוח של שיטות הפירוש והעיבוד של המקרא המשוקעות בנאומי "ברית דמשק". מבדיקה שיטתית של ארבעה נאומים עולה האופן שבו פירשה עדת המגילות את דברי הנביאים, ומן הפירוש של גולדמן מתבררים הן עיקרי הפולמוס בין עדת קומראן למתנגדיה, הן טכניקת פירוש המקרא הנקוטה בידה.
ארבעת הנאומים המפורשים כאן זורעים אור על סוגיות היסטוריות עיקריות בקורות העדה: הקמת העדה, קבלת הפירוש הייחודי של העדה לתורה והמחלוקת שגרמה לבריחת העדה לגלות בדמשק.בספר ניתן מענה לחסרונו של פירוש שיטתי ומקיף בעברית ל"ברית דמשק", מוצע פירוש לתיאורים ההיסטוריים בהקשרם הטקסטואלי, ונפתח פתח להבנה חדשה של מושג "הפשר" ושיטות פירוש המקרא במגילות מדבר יהודה.
מוסד ביאליק
מאת: דוד לוריא
תיאור: ספר זה עוסק בהשוואת גרסתו של יוספוס פלביוס למגילת אסתר, הכלולה ב"קדמוניות היהודים", למקורות שהיו עשויים להיות לפניו. העבודה ההשוואתית העלתה שהמקורות בכתב שנמצאו לפני יוספוס היו "תרגום השבעים", על שני נוסחיו ותוספותיו, או חלקים מהם, לצד נוסח עברי קדום המיוצג בחלקו על ידי נוסח המסורה. כמו כן הסתייע יוספוס בדרשות, אשר בזמנו עדיין היו על פה, אך את רוח הדברים הכיר ואותם ניתן למצוא כיום במדרש. יוספוס לא ראה את עצמו מתרגם קפדן וקַרְתן הנוהג רק על פי הנוסח המילולי הישיר של המקורות שהיו לפניו. הוא שׂם עצמו, מטעם עצמו, כמי שמכיר בערך עצמו וגם נושא בשליחות עליונה – להביא את קורות עמו בפני משכילי העולם הנאור. אגב כך הוא גם נטל לעצמו את עמדת שליח עמו ושופרו, הראוי מתוקף רקעו הייחודי להפריך את דברי הנאצה נגד הליכות היהודים ומוצאם הנחות. מתוך כל אלה יש לראות את ההיקף הרחב של התוספות שהכניס לנובלה, ואלו מבטאות את מעורבותו האישית והנפשית בעלילה.   משנקרתה ליוספוס ההזדמנות לעסוק בסיפור אסתר הוא הרחיבו ושכללו מעבר לכל תיאור מקראי אחר שהביא ב"קדמוניות היהודים". יוספוס, כמו בחייו גם בכתיבתו, השכיל לשלב שני עולמות: מהמדרש ומהכתבים של יהדות זמנו שאב את הפרטים ואת הלגיטימציה לעלילה, ומהעולם ההלניסטי אימץ את הסגנון הספרותי המשובח, וזה סייע לו להעמיד חיבור שישרת היטב את כוונתו האפולוגטית ויתאים לטעמו האישי של קהל קוראיו.
רסלינג
מאת: תמר ורדיגר
תיאור: ספרה של תמר ורדיגר מציע קריאה חדשנית ומאלפת בספר בראשית. מחקרה מפליא לשזור פואטיקה, מתודולוגיה ואידיאולוגיה. הנחת המוצא של הספר היא שספר בראשית הוא בראש ובראשונה יצירה אידיאולוגית, יצירה שנועדה להנחיל לקוראיה השקפת עולם מסוימת. בהתאם לכך, ספר בראשית מעצב את סיפוריו כך שתהליך הקריאה בהם מביא להטמעת עיקרי האידיאולוגיה המקראית. הספר בוחן את שימושו של ספר בראשית במרכיב הסיפורי אשר מרתק את הקהל הרחב ביותר – הציפייה לעתיד. הוא מראה כיצד ספר בראשית יוצר ציפיות ומשחק בהן, וכך בונה עבור קוראיו תהליך קריאה מעניין וחווית קריאה עשירה במיוחד. דרך תהליך קריאה זה משודרים יסודות האמונה המקראית: היות אלוהים כל-יכול וכל-יודע, היות האדם בעל בחירה חופשית, החובה לעשות צדקה ומשפט ותורת הגמול. פרק המבוא מציג את התשתית התיאורטית, אשר מבוססת על גישתו של מאיר שטרנברג. בפרקים הבאים נבחנות ציפיות מסוגים שונים במגוון יחידות סיפוריות. הפרק הראשון עוקב אחר המהלך הארוך והמסובך של ציפייה מרכזית בספר בראשית, ציפייה שיסודה בהבטחה האלוהית לאברהם "ואעשך לגוי גדול". הפרק השני, העוסק ביחסי יעקב ולבן, בוחן מערכת ציפיות שראשיתה בתכנון האנושי. הפרק השלישי עוסק בציפיות פרי זיהוי של תבניות אנאלוגיות. באמצעות ניתוח קווי הדמיון והשוני בין האנלוגיות (למשל, שלושת סיפורי "אחותי היא") מתגלה לקורא כיצד הסיפורים החוזרים יוצרים ציפיות לחזרות וכיצד הם משחקים בציפיות באופן כזה שמשרת את האידיאולוגיה המקראית. כך מתגלה תופעת הסיפורים החוזרים לא כאילוץ אלא כחלק מאמנות מדויקת ופונקציונלית. מעבר לשילוב המרשים בין קריאה צמודה לניתוח מבוסס ומוקפד, ובין אמנות הסיפור לאמונה המקראית, חשיבותו של הספר נעוצה בצוהר שהוא פותח להבנת סוד השפעתו של ספר בראשית על קוראיו הרבים.
רסלינג
מאת: גדעון סטטמן
תיאור: כיצד הפכה תפילת כל נדרי מ”מנהג שנדחה” מימי הגאונים לסמל המובהק לפתיחת יום הכיפורים? במה זכה גדליה בן אחיקם, פקיד ממונה של מלך בבל, שיום הירצחו ישפיע על הלוח העברי במשך 2,500 שנה? לאן נעלמו ילדיו של משה רבנו, שלא השתתפו במעמד הר סיני? מדוע הטילו חכמינו ספק בקדושתה של מגילת אסתר? בניסיון אמיץ להגיע לפתרון החידות הללו ורבות אחרות העולות מבין השורות של הטקסט המקראי, ספרות ההלכה ומקורות נוספים בהיסטוריה, מוליך ”קורא בין השורות” את הקורא בשילוב מרתק של קריאה מסורתית וחדשה במקורות מוכרים יותר ומוכרים פחות, מתקופות שונות. המחבר, גדעון סטטמן, הוא בוגר ישיבת ההסדר ”הר עציון” באלון שבות ובעל תארים בהיסטוריה ובארכיאולוגיה מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת בר אילן. השילוב הייחודי לסטטמן, של בקיאות במקורות ההלכתיים והאגדיים ועימותם עם עובדות היסטוריות וממצאים מתחום הארכיאולוגיה, מאפשר לו לשפוך אור חדש על עולם עתיק אך מורכב ודינמי מאין כמוהו, במבט עכשווי ורענן. בראשית הייתה הגמוניה, או כך לפחות מבקשים לספר לנו במקורות עתיקים. המגע בין החכם היושב על כיסאו של משה רבנו ומעביר לעם את תורת ה’ לבין האדם הנמצא בשדה, מרוחק מכל התגלות, לא התנהל באופן ישיר. מערכת שלמה של מתווכים פעלה לשימור הידע בידי בעלי הסמכות. מהפכת הנגישות של אוצרות הרוח לכל דורש, הן בתרבות הספרים המודפסים ושבעתיים בתרבות המהפכה הדיגיטלית, שחררה את התורה לכל דורש ונתנה בידו של כל אדם את רשות הקריאה, העיבוד והיצירה המחודשת. כזה הוא הספר ”קורא בין השורות” של גדעון סטטמן. ניכר מכל פסקה ומאמר שלשולחנו ישבו חכמי כל הדורות כולם. חכמי הפרשנות, חכמי המחקר ההיסטורי, הארכיאולוגי ועוד כלים מכלים שונים. את כולם אסף סטטמן לחיקו, הפנים, עיבד והגיש לשומעיו בצורה נהירה וקולחת. זוהי מלאכת תיווך נפלאה שמאפשרת לכל מי שליבו חפץ וזמנו זעום להגיע לשכיות החמדה של חוכמת הדורות כולם בנחת ובשמחה.
מאת: אליהו עסיס
תיאור: יחסם של המקורות המקראיים לאדום איננו אחיד, והוא אף משתנה מקצה לקצה. מצד אחד אדום נתפס בכמה מקורות כאח של ישראל, ומצד שני במקומות רבים אחרים העוינות המופגנת כלפיו היא עצומה. בספר זה המחבר מבהיר את היחסים המורכבים בין ישראל ואדום ומנסה להסביר את יסודם של יחסים אלה ואת תפקידם במקורות המקראיים הרבים.
תבונות
מאת: יעקב מדן
תיאור: שנים רבות עוסק הרב יעקב מדן, ראש ישיבת הר עציון, בהוראה ובכתיבה על פשוטי המקראות ודרכם של חז״ל בכל ספרי המקרא. בספר זה כונסו עשרים ממבחר מאמריו המוקדשים לפרשיות שונות בספרי הנביאים והכתובים. המאמרים פורסמו לאורך עשרות השנים האחרונות בבמות שונות, חלקן ידועות וחלקן כמעט אינן מוכרות לציבור. נוספו עליהם גם פרקים חדשים שזהו פרסומם הראשון. קיבוץ הדברים אלו לצד אלו מאפשר לקורא מבט רחב והיכרות מעמיקה עם דרכו של המחבר ועם הצוהר שהיא פותחת לספרי הנביאים והכתובים. ראייתו של הרב מדן את ספרי הנביאים והכתובים מאירה לא אחת פרשיות קשות ועמומות באור חדש ובהיר. בהיותה תורת חיים לא נעדרת ממנה גם פרשנות עכשווית, המקשרת בין הסיפור המקראי לבין התרחשויות שונות בעולמנו אנו.
תבונות
מאת: יעקב מדן
תיאור: מדוע שבה נעמי ערירית לשדות בית לחם? כיצד נספחה רות המואבייה לעם ישראל ומהו טיב גיורה? מדוע דווקא מזיווגם של רות ובועז הנצה מלכות ישראל? ומדוע נפגשו דווקא בגורן ובאישון לילה? הספר תקווה ממעמקים - עיון במגילת רות מציע תשובות מפתיעות לשאלות הללו. הרב יעקב מדן מוליך את הקורא במסע מרתק, החל בלוט ובנותיו, דרך מעלליהם של אנשי מואב בתקופת נדודי ישראל במדבר, וכלה במלכות בית דוד. מתוך עיון מקראי, היסטורי, רעיוני והלכתי, מציג הרב מדן תמונה מגובשת של כור מחצבתה של מלכות ישראל.
תבונות
מאת: יעקב מדן
תיאור: דרכו הייחודית של הרב יעקב מדן מתייחסת אל דוד כאבי המלכות האהוב על ה', ועם זאת אינה מתעלמת מתוכחות הנביא ומעדות פשט המקרא. תובענות מוסרית, רגישות פסיכולוגית ורקע צבאי וגאופוליטי נשזרים למארג אחד, שהבריח התיכון בו הוא אמונה רבת עצמה בה', בעמו ובבחיריו.
תבונות
מאת: יצחק פלג
תיאור: איציק פלג מזמין אותנו לצאת איתו למסע ספרותי בעקבות מסעי האבות במקרא. הספר מלווה את היחס החיובי של המספר המקראי למסעותיהם של האבות אל הארץ המובטחת. אברהם אבינו נענה לצו האל שאמר לו "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ […] אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" ועלה ארצה. אבל בעקבות רעב שפקד את הארץ החליט אברהם לרדת מצרימה. לא היה זה מקרי שהירידה מהארץ גררה איתה צרות שהעמידו את שרה, אֵם האומה, בסכנה בבית פרעה. המספר המקראי חש אי-נחת מירידתו של אברהם למצרים ואף מבקר את המעשה – כשנקלע יצחק למציאות של רעב, כמו הרעב בימי אברהם אביו, אמר לו האל במפורש: "אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה". אפשר להתרשם שיש בדברי האל נימה של ביקורת ביחס לירידתו של אברהם. אברהם הוא העולה והיורד הראשון. המקרא מעמיד את הארץ המובטחת במרכז. המסע אל הארץ מוגדר במקרא כעלייה, כמעשה חיובי. בכל מסע אל הארץ יש התקרבות לאל (מילולית ומטפורית) השוכן בה – לכן אין זה מפתיע שאבות התנועה הציונות המודרנית ראו במקרא מקור השראה. כמו כן, בספר מוקדש דיון נרחב לסיפור חלום יעקב. יעקב חלם חלום ערב ירידתו מהארץ. האל מתגלה אליו ומבטיח להשיבו ארצה. סיפור חלום יעקב מתפקד כ"שיקוף מזערי" של מסעי האבות בסיפורי המקרא.
רסלינג
מאת: מירון ח. איזקסון
תיאור: השירה היא אפשרות נוספת לתפיסת העולם והמציאות. ספרו החדש של מירון ח. איזקסון מבקש להציע קריאת משורר בפרשיות התורה: האירועים והדמויות מקבלים משמעות מקורית ולעִתים מפתיעה, כל זאת מתוך נאמנות רבה לפסוקי התורה עצמם. מסתבר שהפלאיות הטמונה בתורה מאפשרת לגלות בה פנים נוספות ובכך לחזק את התפיסה שהתורה עצמה היא מעין שירת הדורות הנמשכת. קרבה לשונית בין מילים שונות, ביטויים המאפיינים דמויות מסוימות דווקא, שכבות נפשיות נסתרות – כל אלה צפוֹת ובאות לידי ביטוי בפירוש הייחודי והרגיש המוצע כאן.

ספרו של איזקסון אינו מתיימר להיות מאמרוֹ של תלמיד חכם ולא פרשנות מחייבת, אלא פועל יוצא של קריאה, לימוד ושיחה של שנים רבוֹת בתודעתו של מאמין ומשורר.
רסלינג
מאת: דניאל פרידמן
תיאור: הרצחת וגם ירשת הוא ניתוח משפטי ופוליטי חדשני של סיפורי המקרא, אגב השוואתם לאגדות מהמיתולוגיה, למקורות ספרותיים קלאסיים, לאירועים היסטוריים ולכמה מנקודות המבט של המשפט המודרני. הספר גם בוחן את הרקע ההיסטורי לגלגולי הנבואה הישראלית הקדומה ולעליית ירושלים בתודעת עם ישראל לכדי בירת הנצח שלו. הספר גם דן בשינוי הדרמטי של הנסיבות בישראל בת ימינו, שהשפיעו על הפסיקה בבעיית “מיהו יהודי”, המעסיקה אותנו מאז ימי עזרא הסופר. המהדורה הראשונה של הרצחת וגם ירשת יצאה לאור בשנת 2000 והיתה לרב-מכר. זוהי מהדורה שנייה מורחבת של הספר.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: מיכאל חיוטין
תיאור: חיבור זה בוחן עשר יצירות עתיקות מהאוצר הספרותי של עם ישראל: ארבע מספרות המקרא שהתקדשה (יונה, אסתר, דניאל ומגילת רות), ושש מהספרות החיצונית (טוביה, שושנה והזקנים, יהודית, אחיקר, יוסף ואסנת ויציאת מצרים). דרך קריאת כתבים אלה בהקשרם ההיסטורי, המחבר מבקש לחשוף כיצד התגייסו למאבק על דעת הקהל של החברה היהודית בעיקר בימי הבית השני ובדורות הראשונים אחר חורבנו. בזכות חשיפה זאת, הקורא יגלה כי כבר באותם ימים רחוקים הכל היה פוליטי.
כרמל
מאת: מיכאל ריז'יק
תיאור: בשנת תשע”ח התקיים באקדמיה ללשון העברית כינוס מדעי בין־לאומי בעברית המקרא בהשתתפות מלומדים מהארץ ומחוץ לארץ. בקובץ בעריכת מיכאל ריזי'ק כלולים תשעה־עשר מאמרים המבוססים על ההרצאות שנישאו בכינוס. המאמרים עוסקים במגוון עשיר של סוגיות במחקר המקרא בכלל ובחקר לשון המקרא בפרט. בסוגיות הנדונות: יחסי הגומלין בין ביקורת המקרא לחקר העברית המקראית, ענייני מסורה ונוסח, שאלות תחביריות ודקדוקיות בלשון המקרא, עיונים באוצר המילים המקראי ובגיזרונן של מילים וסקירות על לשונם וקווי אופיים של ספרי מקרא.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: שמאי גלנדר
תיאור: ספר זה מציג את ספר "קהלת" כחיבור אחיד אשר רעיונותיו עקביים, והם מצטרפים לתפיסת עולם מקיפה; כמו כן, בניגוד למקובל בספרות המחקרית, "קהלת" מוצג כחיבור המשקף ראיית עולם אופטימית: הביקורת של קהלת אינה מופנית נגד העולם, סדריו ודרכי התנהלותו, אלא היא מכוונת נגד האדם המחמיץ את ההווה, את מה שהעולם מזמן לו, את האפשרות ליהנות מהקיים והמצוי. הפרק הראשון של הספר מתאר כיצד האדם מחטיא את חייו בדרכים שונות: במאמציו הבלתי פוסקים להבטיח את עצמו מפני העתיד שאינו נתון לשליטתו, בשאיפותיו להצטיין, להיות יחיד במינו ולהגיע אל השלימות בתחום אחד או בתכונה אחת, מבלי שיכיר בכך שה"טוב" הוא נחלת חלקו של מי שחובר אל כל החיים. האדם, על פי קהלת, מתרפק על העבר מבלי שיידע שההווה אינו נופל בטיבו מן העבר. עניינו של הפרק השני בהמלצותיו החיוביות של קהלת, בהן דרכים שונות למצות את מה שבהישג ידו של האדם. הפרק השלישי מציג את אמונתו של קהלת המבוססת על ההכרה שהשלימות וההרמוניה הן בידי האל שעשה את הכול "טוב בעִתו", והוא גם האל שהעניק לאדם את היכולת ליהנות משגרת החיים ולשמוח בהם, בעוד שהחוטא הוא מי שמבקש לתקון את המעוות, להשלים או להחסיר, ובכך הוא נמנע מלהכיר במגבלותיו לעומת השלימות המצויה "בשמים". הפרק הרביעי מציג את הפתיחה והסיום כמסגרת רעיונית פיוטית, שמשמעותה המלאה נפרשת במהלך העיון באופן מפורט.
רסלינג
מאת: ז'אן-ז'רר בורשטיין
תיאור: "החיבור שלפנינו הוא הצעה לקריאה פסיכואנליטית לאקאניאנית בפרשות השבוע. זהו פרויקט תובעני ומתמשך של הפילוסוף והפסיכואנליטיקאי החשוב ז'אן-ז'ראר בורשטיין, שבו הקריאה בפרשות השבוע מאפשרת, בעיניים מודרניות עכשוויות ומדעיות, לבחון מחדש יסודות של התרבות המערבית ורעיונות הומניסטיים שמתעוררים מתוך השיח המקראי. אין זו קריאתו של המאמין, גם לא של הכופר; זוהי קריאתו של הנענה לתת לפרשנות של הלא־מודע להיות האצבע המורה בזמן הקריאה בתורה." ד"ר חנוך בן־פזי, המחלקה למחשבת ישראל, אוניברסיטת בר־אילן
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: ארז כסיף
תיאור: מאמץ אינטלקטואלי-תרבותי עצום הושקע בחידת פיצוח חוטריה ההיסטורײם של היהדות, שלו היו שותפים – להוציא היסטוריונים של היהדות – חוקרים ממנעד דיסציפלינרי רחב וביניהם סוציולוגים, פילוסופים ופסיכולוגים. שערו הראשון של חיבור זה מציע לקורא הצצה ביקורתית בחלק מנכסי צאן הברזל הספרותײם הללו. שערו השני שוזר נרטיב חדשני לענײן מקורותיה של היהדות. הוא מציע להבין את משמעותה ההיסטורית של היהדות כנעוץ בפרקטיקה הפולחנית שלה כעבודת גװיל כדת ספר – ופחות מתוך חומרי המשקע הרעיונײם-תיאולוגײם שסיפקה. על פי הטיעון שעומד במרכז הדברים, יהדות הגװיל היא במקורה מיזם אימפריאלי-פרסי אחמני(, הקשור בטבורו באתגרים הגיאו-פוליטײם והכלכלײם, שעמדו בפני האימפריה הדריוסית באמצע המאה החמישית לפנה"ס יותר מאשר בתרבות היהודאית העתיקה מתקופת הבית הראשון. שערו השלישי מבקש להציג לקורא חלק מההשלכות ההיסטוריות לטװח הקצר והארוך של דינמיקה היסטורית זו. בטװח הקצר, הוא מציע להבין את ההיסטוריה של תקופת הבית השני לאור התפקיד הכלכלי שמילא בית המקדש, החל מתקופתם של עזרא ונחמיה 'מקדשי הגװיל' ועד החרבתו במרד הגדול. בטװח הארוך, יהדות הגװיל העזראית היא הפיגום ההיסטורי למופעיה של הקנאות הפונדמנטליסטית לצורותיה ביהדות, בנצרות וביתר שאת באסלאם – והיא מבשר חשוב של לאומיות 'הדם והאדמה' על גלגוליה המודרנײם. כמו כן מציג החיבור בפני הקורא העברי את הרעיון, כי יהדות ההלכה היא במידה רבה תגובה להצלחתה הפנונמנלית של הנצרות החל מהמאה השנײה, כך שהאחרונה השפיעה על היהדות לא פחות משהושפעה ממנה.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: רונן לוביץ
תיאור: אדרב"ה – אוסף דרשות רונן בפרשות התורה אוגד בו מבחר מאמרים המנסים לדלות מבארה של תורה רעיונות ותובנות הרלוונטיים להלכי הרוח ולהוויית החיים של זמננו, מתוך התמקדות בכמה תחומים עיקריים: אתגרי התחום האישי: בדידות, עומס יתר, קשיים בניהול הזמן, עודף בחירה, רף ציפיות גבוה, הארכת תוחלת החיים וכדומה; עבודת המידות: נתינה, ענווה, ריסון, אכפתיות, עין טובה, הכרת תודה, התרחקות ממחלוקת, שליטה בכעסים ועוד; סוגיות חברתיות, כגון חירות האדם וזכויותיו, יחס כלפי האחר, יחסי גברים ונשים ועוד; ערכים ודילמות מוסר דוגמת המתחים שבין קנאות למתינות, בין נקמה לפיוס, בין פרישות לפריצות, בין טהרנות לטהרה, בין מוסר טבעי למוסר התורה וכדומה. הביטוי ”אדרבה" במשמעות של ההפך הוא שם ההולם מאמרים רבים בספר המציעים לימוד של פרשיות המקרא מזווית שונה מהמקובל, ומאירים אותן באור חדש המדבר לליבו של בן המאה העשרים ואחת. המחבר השכיל לפרוס רעיונות עמוקים בסגנון קולח וקולע לצד שילוב סיפורים קצרים ופתגמים.
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור
מאת: יהושע ליברמן
תיאור: לתהליכים ולאירועים כלכליים נודעת השפעה משמעותית, ופעמים מפליגה, על חיי היום-יום שלנו. באופן טבעי, מקומם של אלה אינו נפקד מפרשיות התורה שהיא תורת חיים. בחלק מהן אזכורים כלכליים מוצגים בגלוי ובאופן ישיר, כמו ניהול המשק הלאומי המצרי בידי יוסף; בפרשיות אחרות הם משתקפים במצוות חברתיות כגון החיוב להותיר לקט, שכחה ופאה לעניים; ויש מהן שאינן מתייחסות לתופעות כלכליות במפורש, אם כי אלה ממלאות תפקיד חשוב כרקע לפסוקי הפרשה, מאחורי הקלעים, כדוגמת מערכת הרגולציה מרצון המסתתרת בתוככי הלכות כשרות המזון. חז"ל כינו את הפעילות הכלכלית שבה שקוע האדם בשם 'קמח'. מטבע לשון זה שימש בפיהם כאבן פינה לאמרתם המכוננת: "אם אין קמח אין תורה". בתרגום לשפה בת זמננו מכוונים אותנו חכמים להבנה שלא ניתן לקיים חיי רוח, בלי תפקודה הסדיר של מערכת כלכלית תומכת. מתוך רצון לאפשר לקוראים להתמקד, נבחר נושא כלכלי אחד בכל פרשה. הדיון בו נפתח בפסוקים מהפרשה, עובר לאפיון כלכלי שלהם, בונה מסגרת מושגית הלקוחה מתחומי הכלכלה ומנהל עסקים, מתקדם על בסיסה לאוסף מקורות תורניים, מחקריים, וכלליים ממין העניין, ומגיע בסיומו לתובנות ומסקנות מתבקשות. הספר כולו נותן ביטוי למבט על פרשיות התורה מזווית לא שגרתית, מעוררת מחשבה, ואף מפתיעה.
תבונות
מאת: יוסף פריאל
תיאור: פירוש מגוון ורחב בהיקפו, בסגנונו ובמקוריותו הוריש לנו פרשן המקרא הצרפתי בן המאה הי"ג ר' חזקיה בן מנוח אשר מכנה בהקדמתו את שם החיבור "חזקוני". הפירוש שימש – ומשמש - רבים מלומדי המקרא וחוקריו, אך טרם נחקר ביסודיות ובשיטתיות. ספר זה מבקש למלא את החלל המחקרי ולעמוד על מאפייני פרשנות חזקוני, מקורותיה, ייחודיותה, עצמאותה ומקוריותה.

לב ליבו של הספר הוא הטענה כי רבים מפירושי חזקוני צבועים בגוונים עזים של פרשנות רגשית – פרשנות המבקשת לעמוד על מחשבותיהם ורצונותיהם של אישי המקרא ונושאת אופי תמים ועממי לצד הבנה מעמיקה של נפש האדם וחייו.

בספר מצויה גם סקירה תמציתית ומאירת עיניים של פרשנות המקרא היימי-ביינמית-ובכלל זאת קובצי פירושים בלתי מוכרים ופירושיהם למקרא של חסידי אשכנז
תבונות
מאת: אליהו עסיס
תיאור: עומדו על מכונו, תפס המקדש מקום משמעותי בקשר שבין עם ישראל לבין אלוהיו. עם החורבן, סבר העם שהוא נידון להיות מרוחק ומסולק מעם ה', וכי ניתק קשר הברית בינו לבין אלוהים. עניין זה מתבטא גם במגילת איכה שלאורך הדורות קראו אותה רבים בעיקר כדי לקונן על החורבן של המקדש הראשון, וברבות הדורות גם על חורבנו של הבית השני, ועל הגלות הארוכה הקשה שבאה בעקבותיו.
תבונות
מאת: שמואל אחיטוב
תיאור: ספר דניאל הוא מהמאוחרים שבספרי המקרא, אם לא המאוחר בהם. חיבורו מגיע עד רדיפות היהודים על ידי אנטיוכוס הרביעי אפיפנס, ומסתיים עוד לפני שחרור ירושלים וטיהור המקדש. הספר דו-לשוני, ארמית ועברית, נכתב באותה תקופה, התקופה ההלניסטית בשני מקומות שונים, בבבל ובארץ-ישראל (הפרקים הכתובים ארמית, מתורגמים לעברית עמוד מול עמוד).

זה הספר היחיד במקרא הנוגע גם בתחיית המתים. נספח מיוחד הוקדש לסקירת התפתחותו של רעיון הישארות הנפש ותחיית המתים.

"מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה בין השאר את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, להעריך את הצד האמנותי של המקרא, להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, לתאר את הצד ההיסטורי של המקרא.
עם עובד
מאת: עומר מינקה
תיאור: האם לתנ"ך ישנה עמדה ביחס לסוג המנהיגות הפוליטית הראויה בישראל? כיצד מביעים סיפורי התנ"ך את אמירתם הפוליטית באמצעות היבטים משפטיים? מה תפקידו של הקורא בתהליך? ספר זה מקיף את מכלול הסיפורים הפוליטיים שחותמים את ספר שופטים; הוא בוחן לראשונה בחינה משפטית-ספרותית שיטתית את המבע הפוליטי המתקיים בהם. באמצעות שימוש חדשני במתודולוגיה רב-תחומית, המשלבת תובנות מתחומי הספרות הכללית, חקר המזרח הקדום, המשפט ומדעי החברה, מוארים הסיפורים בסוף ספר שופטים באור חדש היאה לתפקידם הספרותי כשלב ביניים בין תיאורי השופטים לבין סיפורי הממלכה הישראלית. בזו אחר זו מוצגות דמויותיהם ועלילותיהם הטרגיות של מיכה ואמו; הפילגש האומללה ואדונה הלוי; בני דן אל מול אלימות שבטי ישראל; זקני העדה; בתולות יבש גלעד ושורדי הטבח בבנימין. כך, באמצעות הקריאה החדשנית המוצעת, נשמעים לראשונה קולותיהם המושתקים של דמויות אלו ואחרות; הם מצטרפים לכדי אמירה נורמטיבית רועמת שמתגלה כאחת מאבני הבניין של הסיפור. ספר זה, פרי מחקר ארוך ומקיף, נוגע בעצבים החשופים של סוגית דגם המנהיגות הראוי על מנת לאפשר התנהלות נורמטיבית תקינה בממלכה שבדרך – כל זאת דווקא על רקעם ההיסטורי של הימים שבהם אין מלך בישראל, שבהם איש הישר בעיניו יעשה.
רסלינג
מאת: תמר מאיר
תיאור: במרכזה של מגילת רות עומדת הצטרפותה של אישה מואבייה לעם היהודי. הדבר מעורר בעיה חמורה, אשר הקובץ המדרשי הקדום "רות רבה" מתמודד עמה: לפי התורה, עמונים ומואבים פסולים מלהצטרף אל העם היהודי גם לאחר דורות. דרשת הפסוק "עמוני ולא עמונית, מואבי ולא מואבית", אשר טוענת שהאיסור חל על גברים בלבד, עשויה להכשיר את התקבלותה של רות. אלא שהלכה זו מתוארת בסיפורי המדרש כמעוררת מאבק עז אשר לא שכך גם בתקופתו של דוד המלך, צאצאה המפורסם של רות. בספר "נערה מואבייה" מעיינת תמר מאיר באופן שיטתי בסיפורים שבליבת המדרש – סיפורים דרשניים ומעשי חכמים; היא בוחנת באמצעותם את האידאות שכיוונו את העריכה של "רות רבה", מתוך ההנחה שדווקא הסיפורים, בהיותם טקסט החורג מהרצף הפרשני, משקפים את מגמותיו של העורך. המחברת מראה כיצד שאלות ההתקבלות של רות המואבייה ושל ההלכה כרוכות זו בזו, כמו גם זאת ששאלת התקבלותה של רות משמשת עבור חז"ל מקרה בוחן לשאלה של התקבלות הלכות חדשות, שאלה בעלת חשיבות מכרעת בעולמם של חז"ל. אפשרות הקבלה של האישה החדשה, וכמוה של ההלכה החדשה, מבוססת על הדיאלקטיקה של מסורת מול חידוש. זהו אמנם חידוש, אך יש לו בסיס מוקדם ומוסמך. המדרש וסיפוריו מציגים התבוננות עצמית של חז"ל ביחס לאופנים שבהם מתבצעת עבודתם כמחדשים וכמשמרים. שאלות אלו, שהעסיקו את החכמים והפרשנים היהודים במאות הראשונות לספירה, הן משאלות היסוד של מחשבת ההלכה. העיסוק בהן בספר זה עשוי לתרום לדיון פרדיגמטי בשאלות של התחדשות ההלכה גם בדורנו.
רסלינג
מאת: יוסף עופר, יהונתן יעקבס
תיאור: ספר זה מציג כשלוש מאות קטעים שהוסיף ר' משה בן נחמן (רמב"ן) לפירושו לתורה בעלותו לארץ ישראל בסוף ימיו. קטעי התוספת זוהו על פי רשימות עדכון ששלח רמב"ן עצמו ושלחו אחרים אל ארצות הגולה, וכן על בסיס בדיקה השוואתית מקיפה של כל כתבי-היד של פירוש רמב"ן לתורה המצויים כיום בעולם (כחמישים במספר). בראש הספר בא מבוא מקיף הדן בתופעת התוספות ובניתוח הממצאים מכתבי-היד וסוקר את הסיבות והמניעים לתוספות. עיקרו של הספר הדיונים הפרשניים המפורטים בכל קטע וקטע, שמטרתם לבאר את מניעיו של רמב"ן בעת שהוסיף על כתיבתו הראשונה. בספר עצמו – וכן באתר במרשתת המלווה אותו – מוצגים הנתונים המפורטים על קטעי התוספת והעדויות להם ברשימות התוספת ובכתבי-היד. מודעות של לומדי הפירוש לשלבי הגיבוש של הפירוש בכללו ושל כל קטע בפני עצמו מוסיפה ממד חדש לעיון הפרשני, ויש בה תרומה משמעותית להבנת דרכו של רמב"ן, לפתרון קשיים בדבריו ולהבהרת כוונתו. על כן הספר מהווה כלי עזר רב חשיבות לחוקרי רמב"ן, ללומדי תורתו ולאוהביה.
האיגוד העולמי למדעי היהדותהמכללה האקדמית הרצוג - רשות המחקר
מאת: יוחנן קאפח
תיאור: ר' יוסף חיון היה מגדולי רבני פורטוגל בדור שלפני גירוש ספרד. בין תלמידיו נמנים ר' דוד ב"ר שלמה ן' יחיא ור' יוסף יעבץ החסיד, ואף ר' יצחק אברבנאל פנה אליו בצעירותיו בשאלות. פירושו המקיף של חיון לספר ירמיהו כולל חלוקה של הספר לנבואות ופרשנות מדוקדקת לכל פסוק, על צדדיו הלשוניים והרעיוניים. הפירוש יוצא לאור לראשונה במהדורה זו מתוך כתב יד יחידי הנראה להיות אוטוגרף. כתב היד כתוב בכתיבה מזרחית קשה לקריאה והוא פוענח במומחיות על ידי המחבר, תוך שימת לב למחזורי התיקונים וההגהות שבו. מהדורה ביקורתית זו כוללת גם מבוא נרחב על ר' יוסף חיון, על פירושו זה ועל דרכו הפרשנית למקרא.
המכללה האקדמית הרצוג - רשות המחקר
מאת: יוסף רוט-רותם
תיאור: מגילת רות הוא אחד הסיפורים הנפלאים והמרגשים ביותר שנכתבו בספרות העולם ביחס לאהבה לצורותיה השונות. עם זאת, מגילת רות נותנת בידינו מפתח להבנת הגלגולים השונים שעם ישראל, ולא רק עם ישראל, עבר לדורותיו. כך, למשל, מקובל בתרבות עם ישראל שהמשיח, אשר עתיד לגאול את עם ישראל ואת כל העמים, יהיה ממוצא בית דוד. אולם דווקא עובדה זו יצרה בעיה, שכן על פי המסופר במגילה, רות, אשר ממנה יצא דוד המלך, היא מואביה. והרי על המואבים נאמר במפורש: "לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה' גם דור עשירי לא יבוא להם עד עולם". ובכן, מסתבר שבעיה זו ליוותה וכנראה מלווה את עם ישראל לדורותיו, ואין לדעת כיצד בעיה זו תיפתר. אף על פי כן, סיפורי האהבה המסופרים במגילה, במיוחד מערכת היחסים בין רות לחמותה נעמי, הם יוצאי דופן בספרות העולם ונקודת ציון להתהדר בה.

פירושו של יוסף רוט-רותם חושף בפנינו בצורה רגישה ומקורית את התהליכים הרגשיים, הנפשיים והחברתיים אשר עוברים גיבורי המגילה; הוא מעלה שאלות לא פשוטות ביחס להתנהלות הדמויות המרכזיות והחברה שבה חיו, ומהרהר בהשלכותיה על הגיבורים, החברה וההיסטוריה של עם ישראל. תוך כדי קריאה אנו למדים על המבנה החברתי, נורמות התנהגות, דינים וחוקים אשר היו קיימים באותה תקופה. הפרוש, אשר נכתב בשיטת הקריאה הצמודה, משלב מגוון מרשים של פירושי פרשנים מימי הביניים, מחקרים חדשים, לצד שימוש בדרש של ספרות חז"ל.
רסלינג
הצג עוד תוצאות