נמצאו 265 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: אורית רוזנבליט, רן רון
תיאור: מבראשית עדי עד מציע קריאה דרשנית בסיפורי בראשית המקראיים ובטקסי החיים היהודיים. ספר זה מציע קשר עמוק בין טקסי החיים שעוצבו החל מתקופת התנאים לסיפורי בראשית שקדמו להם. הכותבים טוענים שהקשרים ביניהם נובעים מאתיקה דומה המניעה אותם, אתיקה הרואה באדם סובייקט הלוקח אחריות על מעשיו, להבדיל מהאדם שהולך בעקבות ציווי הורי או אפילו אלוהי. כך למשל, סיפורי אברהם ועקדת יצחק מוטענים בפרשנות חדשה בהקשר של טקס בר המצווה, כביטוי למרד של הסובייקט בציווי האלוהי. אתיקה זו, אשר בדרך כלל נותרת סמויה מן העין, מניעה את היצירה והחיים היהודיים, ואף מבדילה אותם מתרבויות אחרות. טקסי החיים (ברית מילה, בר/ת מצווה, חתונה ולוויה) כפי שהם מופיעים במסורת היהודית מקבלים פרשנות חדשה המעמידה במרכז את תהליך הנפרדות בין הורים לילדיהם לאורך החיים, כל זאת על מנת לעודד יצירה חדשה ופריון.
את ההשראה לקריאה הדרשנית המוצגת בספר מצאו הכותבים הן בכתבים פילוסופיים ופסיכואנליטיים (בעיקר אלו של פרויד ולאקאן), והן במקורות יהודיים מתקופות שונות – סיפורי המקרא, המשנה והתלמוד, לצד מקורות מאוחרים כמו ביאליק ומשוררים בני-זמננו השומרים על אתיקה ייחודית זו.
רסלינג
מאת: שרה יפת
תיאור: דברי הימים הוא חיבור היסטוריגרפי אחיד המספר את תולדות ישראל. חלקו הראשון של הספר (דברי הימים א) מגיע עד לסוף ימי דויד, וחלקו השני של הספר (דברי הימים ב) ממשיך משלמה ועד הצהרת כורש. המחבר האנונימי, כנראה אחד מכוהני ירושלים בימי הבית השני, כתב את ספרו בסוף התקופה הפרסית או בראשית התקופה ההלניסטית. הוא בנה את ספרו תוך שהוא משתמש בספרי המקרא הקודמים ומשכתבם, ובחומרים נוספים שהיו לפניו, ומכאלה שחיברם מדעתו. והכול לפי השקפותיו התיאולוגיות.
"מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
האוניברסיטה העברית בירושליםעם עובדי"ל מאגנס
מאת: שרה יפת
תיאור: חלקו הראשון של הספר (דברי הימים א) מגיע עד לסוף ימי דויד, וחלקו השני של הספר (דברי הימים ב) ממשיך משלמה ועד הצהרת כורש. המחבר האנונימי, כנראה אחד מכוהני ירושלים בימי הבית השני, כתב את ספרו בסוף התקופה הפרסית או בראשית התקופה ההלניסטית. הוא בנה את ספרו תוך שהוא משתמש בספרי המקרא הקודמים ומשכתבם, ובחומרים נוספים שהיו לפניו, ומכאלה שחיברם מדעתו. והכול לפי השקפותיו התיאולוגיות.
"מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
האוניברסיטה העברית בירושליםעם עובדי"ל מאגנס
מאת: טובה גנזל
תיאור: נבואות יחזקאל נכתבו מזווית ראייה ייחודית של נביא הנמצא בבבל, אך זועק וכואב את השבר של חורבן המקדש בירושלים. בחלקו הראשון של ספר יחזקאל מופיעות נבואות תוכחה קשות וחמורות, ובחלקו האחרון – נבואות תקומה המבטיחות את תקומת העם והגאולה בעתיד. סגנונו של יחזקאל, תכניו ומעשיו הסמליים שונים משל יתר הנביאים, ובשל כך יש בהם עניין מיוחד. מטרתו של ספר זה היא להציג את נבואות יחזקאל לקוראים המעוניינים להכיר את נקודות המבט הייחודיות של הנביא, תוך לימוד שיטתי של פרקי הספר כולו. הספר עוסק בתוכני הנבואות, במקומן בספר ובהקשרן הספרותי וההיסטורי.
תבונות
מאת: לילך שטרן
תיאור: הספר “השתקפות ספר בראשית בראי אומנות הציור” מקפל בחובו מבחר ציורים מקראיים, פרי מכחולם של גדולי הציירים בכל הזמנים. במסגרתו פורשו הציורים מבחינה אמנותית. נבדק אם הם עולים בקנה אחד עם רוח המקרא או שמא מורדים בו. אם כן, איזו עמדה ביקורתית הם מציעים. מובא גם שימוש בווריאציה על נושא; כלומר השוואת צמד תמונות שונות העוסקות בנושא זהה ובדיקה מה מייחד כל תמונה.
ספרי ניב
מאת: מגידוב רוני
תיאור: אדם קם בבוקר וחווה את החיים כהבל, והוא שואל את עצמו איזה יתרון יש לעשייה האנושית.
סוגיית טעם החיים מעסיקה את האנושות מאז ומעולם, וקֹהֶלֶת בֶּן דָּוִד נתן לתהייה זו ביטוי ישיר ונוקב כבר בפסוק השני של ספרו. האם בכך הסתכמה בשורתו?
על האמירה הפותחת – הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל – הוצעו פירושים רבים. האם בעל הספר דבֵק בהצהרתו ומבקש לאשש אותה, או שהיא מוצגת אך כפן אחד של החיים על פי קהלת? מה, למעשה, הוא מייעץ לאדם שמתחבט בשאלות כגון למה נבראנו, לשם מה אני חי?
הספר יש חיים לפני המוות מבקש להתחקות אחר השתלשלות רעיונותיה של מגילת קהלת ולברר את יסודותיה ואת סודותיה. למסע זה מוזמנים קוראים שהקושיות הנצחיות בדבר פשר הקיום עולות בהם מדי פעם, וכמובן אלה שהפרדוקסים של קהלת ואופן התבוננותו בחיים מסקרנים אותם.
ספרי ניב
מאת: גדליה לסר
תיאור: במאה העשירית ניטש בספרד היהודית ויכוח חריף ומוחצן בין שניים מבעלי הלשון הראשונים - מנחם בן סרוק ודונש בן לברט. הוויכוח המר, שהיה גם בעל השלכות פרשניות למקרא, גלש והגיע עד כדי האשמתו של מנחם בקָ רָ אוּת. לאחר כמאתיים שנה מפרוץ הוויכוח נזעק רבנו תם הצרפתי, הענק התלמודי, להכריע בין הניצים בסוגיות של לשון. לדבריו, חובתו היא לתקן את העוול המתמשך שנגרם למנחם הן על ידי דונש בתשובותיו השגויות על 'מחברת מנחם', הן על ידי חכמים שבמשך הדורות לא התייצבו לצידו של מנחם. הכרעותיו של רבנו תם מקובצות בחיבור שקיבל את השם 'הכרעות רבנו תם', והן נוטות באופן מובהק לצידו של מנחם. החיבור חושף, בין היתר, את שיטת השורש הייחודית של רבנו תם שטרם אובחנה כראוי במחקר, את שיטתו בנושאים שונים בתורת הלשון ואת דרכו בפירוש המקרא. על אף היות רבנו תם בן המאה השתים־עשרה, אין הוא מכיר את תורת השורש השלָ שי של הפועל העברי, כפי שזיהה אותו יהודה חיוג' בסוף המאה העשירית.
לראשונה, מקובצים בכרך אחד כל מרכיביו של הנושא: ציטוטים רלבנטיים מ'מחברת מנחם', תשובותיו של דונש על מנחם, מהדורה מדעית מוערת ומבוארת של חיבור ההכרעות עם מנגנון חילוף נוסחאות על פי ארבעה כתבי־יד המוכרים כיום ופירוש צמוד המבאר את לשונו הסתומה והחידתית של רבנו תם. למהדורה הוקדם מבוא נרחב הבוחן, בין היתר, את דרכו הפרשנית והלשונית של רבנו תם.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אהרן דותן
תיאור: הספר שלפנינו מציג שישים וחמישה פרקים, או קונטרסי מסורה, שנכתבו במועדים שונים ובמקומות שונים. הם מוינו ומוגשים באחת עשרה קבוצות לפי נושאיהם, כגון תשעת הקונטרסים (יב–כ) העוסקים בשווא ובחטפים. כל אחד מהקונטרסים הוהדר ונותח והתבררו העניינים הנידונים בו. אכן טמונים בחיבור הזה מכמני לשון מני קדם, שהמחבר חשף אותם ובירר אותם מִשָּׁלֵם.
פרסום זה משלים ומרחיב את העבודה של המחבר שראתה אור בשנת תשכ"ז – ספר דקדוקי הטעמים לר' אהרן בן אשר על פי כתבי יד עם מבואות ומחקרים. מעתה מתעשר חקר המסורה והדקדוק העברי בכלי חדש רב ערך.
אהרן דותן, פרופ' אמריטוס של אוניברסיטת תל־אביב, ונמנה עם חשובי המלומדים בה שנים הרבה. דותן הוא אחד מגדולי חוקרי הלשון העברית וחקר המסורה. חבר האקדמיה ללשון העברית ומעמודי התווך שלה. הרים תרומות רבות ערך בחקר ראשית הדקדוק העברי וחוכמת הלשון העברית בימי הביניים, והעמיד מחקרים חשובים בכל תקופותיה של הלשון העברית. כתב שפע מחקרים בחקר המסורה. בזכות זה הוא עמד עשרות בשנים בראש הארגון הבין־לאומי לחקר המסורה (IOMS). זאת ועוד, דותן הרים תרומות מוכחות בעשייה הלשונית – הן במינוח הן בסוגיות התקן בדקדוק העברי – עוד בהיותו מזכיר מדעי בוועד הלשון העברית ובאקדמיה בשנותיה הראשונות, וביותר הִרְבָּה מעש בתחומים האלה מאז נבחר לחבר האקדמיה בשנת תשכ"ו. הודות להישגיו המעולים בכל התחומים שפעל בהם התעטר כחתן פרס ישראל בשנת תשס"ה.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: אמיר געש
תיאור: בספר זה מכונסים שישה־עשר מחקרים שהתפרסמו בעבר כמאמרים באכסניות שונות, ובהם עיונים פילולוגיים ובלשניים בעברית ובערבית – שצמחו ברובם מעבודת המחבר במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.
הספר נפתח במבוא מקיף, אשר מתאר את המחקרים ודן במטרותיהם, ובסופו צורפו מפתחות. חמישה־עשר מפרקי הספר עוסקים בחיבורים רבניים וקראיים מימי הביניים השייכים ברובם לספרות חוכמת הלשון. אחד החיבורים כתוב ערבית, ומן החיבורים הכתובים עברית כמה הם תרגומים מערבית. הפרק האחרון עוסק בצורתם ובשימושם של המספרים המונים בעברית מדוברת בת ימינו ובלהגים נאו־ערביים.
למחקרים המכונסים בספר הזה כמה מטרות פילולוגיות ובלשניות (שלעיתים שלובות זו בזו), ובהן: זיהוי תרגומים; גילוי טקסטים שנוצרו עקב שימוש מוטעה במקורות; חשיפת אוצר המילים המקורי של טקסט השונה מזה שבדפוסים; קביעת זהות מחברי הטקסטים; ביאור טקסטים, תפיסות ומונחים דקדוקיים; חשיפת זיקות בין טקסטים.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: משה גרנות
תיאור: משה גרנות חושף בספר זה את ההונאה – שאחראי לה הוא מחבר ספר דברים – הונאה שקבעה את גורל העולם.
הכוהן חלקיהו ״מצא״ במקדש ספר תורה, שגרם למהפכה, לא רק באמונה הישראלית, אלא גם באמונתם של כמחצית מאוכלוסיית העולם – הנוצרים והמוסלמים. הספר ״שנמצא״ הוא בוודאות ספר דברים, או חלק מרכזי ממנו, והוא מביא חידושים מבהילים בעבודת האל, המנתבים את המאמינים לקנאות בלתי מתפשרת ולשפיכות דמים ללא תכלה וקץ, וכופה שנאה לתרבות ולקדמה. מחבר ספר דברים פעל להעניק לכוהני ירושלים מונופול בתחום הפולחן (אינטרס כלכלי מובהק!), וקבע כי הוא מצטט את משה, שקיבל כביכול את הצווים הנוראים האלה מהאל.
אוריון הוצאה לאור
מאת: יעקב אזואלוס
תיאור: ספר זה עוסק בתורת המלאכים – האנגלולוגיה – של כלל תרגומי התורה הארמיים, על רקע תורות דומות בעולם הקדום, ספרות בית שני, מגילות מדבר יהודה וספרות חז"ל. ספר זה דן, בפעם הראשונה, במכלול שלם ומקיף בתורת המלאכים בתרגומי התורה. הדיון מתבסס על נתונים שנאגרו מכל התרגומים הארמיים לתורה, הכוללים את תרגום אונקלוס, הירושלמי על מהדורותיו, כתב יד ניאופיטי ושוליו, ציטוטי תרגום, תרגומי גניזה ותוספתות תרגום. מכל אלה עולה שהתרגומים לתורה אינם עשויים מקשה אחת: מחד גיסא עומד תרגום אונקלוס שמתעלם כמעט לחלוטין מעולם המלאכים, ומאידך גיסא התרגומים הארצישראליים המשלבים את המלאכים בתרגומם גם באותם מקורות שאין להם זכר במקור המקראי. בעיקר בולט יחסו של התרגום המיוחס ליונתן לעולם המלאכים – הוא מרבה להתייחס אליהם לעיתים בציון שמותיהם ובתיאור תפקידם, בניגוד למקרא המציין שני מלאכים בשמם: מיכאל וגבריאל.
תופעה מעניינת בתרגומים אלה מתבטאת בהוספת מלאכים על הסיפור המקראי ככלי לדיוק בטקסט המקראי, ביאורו, מילוי פערים, פתרון בעיות תיאולוגיות ועוד. מהשוואת התרגומים לספרות חז"ל, לספרות החיצונית, לספרות קומראן ולספרות המיסטית היהודית ניתן להסיק על קרבת התרגומים לעולמם של חז"ל בכל הנוגע להתייחסותם למלאכים. אלה ואלה נמנעים מהרחבת יתר של עולם זה, בניגוד לספרות החיצונית, קומראן והספרות המיסטית. יש להבין קרבה זו בשני אופנים: האחד נעוץ ברצון לגמד את דמותם של המלאכים ולציירם בצבעים חיוורים מחשש להערצת יתר של המלאכים ופולחנם. השני נעוץ בעובדה שהתרגומים משופעים במהויות רבות המתווכות בין האל לאדם, כגון מימרא, יקרא ועוד. בפרק האחרון דן המחבר בנושאים כלליים הנוגעים לעולם המלאכים: בריאת המלאכים, דמותם, שפתם, מוגבלותם ושירתם.
רסלינג
מאת: ליאורה גולדמן
תיאור: "ברית דמשק", חיבור יהודי קדום שנתגלה במערות קומראן, הוא מן החיבורים החשובים שבמגילות מדבר יהודה. בחיבור מתוארים קורותיה של קבוצה שנבחרה, לפי תפיסתה, מכלל ישראל ונכרתה עימה ברית חדשה בארץ דמשק. החיבור מציג את אמונותיה ואת תפיסותיה של העדה בנוגע ליום הדין ואחרית הימים, ואת פולמוסיה עם מתנגדיה.
ליאורה גולדמן מציעה בספרה פירוש טקסטואלי לקטעים נרחבים מתוך "ברית דמשק", וניתוח של שיטות הפירוש והעיבוד של המקרא המשוקעות בנאומי "ברית דמשק". מבדיקה שיטתית של ארבעה נאומים עולה האופן שבו פירשה עדת המגילות את דברי הנביאים, ומן הפירוש של גולדמן מתבררים הן עיקרי הפולמוס בין עדת קומראן למתנגדיה, הן טכניקת פירוש המקרא הנקוטה בידה.
ארבעת הנאומים המפורשים כאן זורעים אור על סוגיות היסטוריות עיקריות בקורות העדה: הקמת העדה, קבלת הפירוש הייחודי של העדה לתורה והמחלוקת שגרמה לבריחת העדה לגלות בדמשק.בספר ניתן מענה לחסרונו של פירוש שיטתי ומקיף בעברית ל"ברית דמשק", מוצע פירוש לתיאורים ההיסטוריים בהקשרם הטקסטואלי, ונפתח פתח להבנה חדשה של מושג "הפשר" ושיטות פירוש המקרא במגילות מדבר יהודה.
מוסד ביאליק
מאת: דוד לוריא
תיאור: ספר זה עוסק בהשוואת גרסתו של יוספוס פלביוס למגילת אסתר, הכלולה ב"קדמוניות היהודים", למקורות שהיו עשויים להיות לפניו. העבודה ההשוואתית העלתה שהמקורות בכתב שנמצאו לפני יוספוס היו "תרגום השבעים", על שני נוסחיו ותוספותיו, או חלקים מהם, לצד נוסח עברי קדום המיוצג בחלקו על ידי נוסח המסורה. כמו כן הסתייע יוספוס בדרשות, אשר בזמנו עדיין היו על פה, אך את רוח הדברים הכיר ואותם ניתן למצוא כיום במדרש. יוספוס לא ראה את עצמו מתרגם קפדן וקַרְתן הנוהג רק על פי הנוסח המילולי הישיר של המקורות שהיו לפניו. הוא שׂם עצמו, מטעם עצמו, כמי שמכיר בערך עצמו וגם נושא בשליחות עליונה – להביא את קורות עמו בפני משכילי העולם הנאור. אגב כך הוא גם נטל לעצמו את עמדת שליח עמו ושופרו, הראוי מתוקף רקעו הייחודי להפריך את דברי הנאצה נגד הליכות היהודים ומוצאם הנחות. מתוך כל אלה יש לראות את ההיקף הרחב של התוספות שהכניס לנובלה, ואלו מבטאות את מעורבותו האישית והנפשית בעלילה.   משנקרתה ליוספוס ההזדמנות לעסוק בסיפור אסתר הוא הרחיבו ושכללו מעבר לכל תיאור מקראי אחר שהביא ב"קדמוניות היהודים". יוספוס, כמו בחייו גם בכתיבתו, השכיל לשלב שני עולמות: מהמדרש ומהכתבים של יהדות זמנו שאב את הפרטים ואת הלגיטימציה לעלילה, ומהעולם ההלניסטי אימץ את הסגנון הספרותי המשובח, וזה סייע לו להעמיד חיבור שישרת היטב את כוונתו האפולוגטית ויתאים לטעמו האישי של קהל קוראיו.
רסלינג
מאת: תמר ורדיגר
תיאור: ספרה של תמר ורדיגר מציע קריאה חדשנית ומאלפת בספר בראשית. מחקרה מפליא לשזור פואטיקה, מתודולוגיה ואידיאולוגיה. הנחת המוצא של הספר היא שספר בראשית הוא בראש ובראשונה יצירה אידיאולוגית, יצירה שנועדה להנחיל לקוראיה השקפת עולם מסוימת. בהתאם לכך, ספר בראשית מעצב את סיפוריו כך שתהליך הקריאה בהם מביא להטמעת עיקרי האידיאולוגיה המקראית. הספר בוחן את שימושו של ספר בראשית במרכיב הסיפורי אשר מרתק את הקהל הרחב ביותר – הציפייה לעתיד. הוא מראה כיצד ספר בראשית יוצר ציפיות ומשחק בהן, וכך בונה עבור קוראיו תהליך קריאה מעניין וחווית קריאה עשירה במיוחד. דרך תהליך קריאה זה משודרים יסודות האמונה המקראית: היות אלוהים כל-יכול וכל-יודע, היות האדם בעל בחירה חופשית, החובה לעשות צדקה ומשפט ותורת הגמול. פרק המבוא מציג את התשתית התיאורטית, אשר מבוססת על גישתו של מאיר שטרנברג. בפרקים הבאים נבחנות ציפיות מסוגים שונים במגוון יחידות סיפוריות. הפרק הראשון עוקב אחר המהלך הארוך והמסובך של ציפייה מרכזית בספר בראשית, ציפייה שיסודה בהבטחה האלוהית לאברהם "ואעשך לגוי גדול". הפרק השני, העוסק ביחסי יעקב ולבן, בוחן מערכת ציפיות שראשיתה בתכנון האנושי. הפרק השלישי עוסק בציפיות פרי זיהוי של תבניות אנאלוגיות. באמצעות ניתוח קווי הדמיון והשוני בין האנלוגיות (למשל, שלושת סיפורי "אחותי היא") מתגלה לקורא כיצד הסיפורים החוזרים יוצרים ציפיות לחזרות וכיצד הם משחקים בציפיות באופן כזה שמשרת את האידיאולוגיה המקראית. כך מתגלה תופעת הסיפורים החוזרים לא כאילוץ אלא כחלק מאמנות מדויקת ופונקציונלית. מעבר לשילוב המרשים בין קריאה צמודה לניתוח מבוסס ומוקפד, ובין אמנות הסיפור לאמונה המקראית, חשיבותו של הספר נעוצה בצוהר שהוא פותח להבנת סוד השפעתו של ספר בראשית על קוראיו הרבים.
רסלינג
מאת: גדעון סטטמן
תיאור: כיצד הפכה תפילת כל נדרי מ”מנהג שנדחה” מימי הגאונים לסמל המובהק לפתיחת יום הכיפורים? במה זכה גדליה בן אחיקם, פקיד ממונה של מלך בבל, שיום הירצחו ישפיע על הלוח העברי במשך 2,500 שנה? לאן נעלמו ילדיו של משה רבנו, שלא השתתפו במעמד הר סיני? מדוע הטילו חכמינו ספק בקדושתה של מגילת אסתר? בניסיון אמיץ להגיע לפתרון החידות הללו ורבות אחרות העולות מבין השורות של הטקסט המקראי, ספרות ההלכה ומקורות נוספים בהיסטוריה, מוליך ”קורא בין השורות” את הקורא בשילוב מרתק של קריאה מסורתית וחדשה במקורות מוכרים יותר ומוכרים פחות, מתקופות שונות. המחבר, גדעון סטטמן, הוא בוגר ישיבת ההסדר ”הר עציון” באלון שבות ובעל תארים בהיסטוריה ובארכיאולוגיה מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת בר אילן. השילוב הייחודי לסטטמן, של בקיאות במקורות ההלכתיים והאגדיים ועימותם עם עובדות היסטוריות וממצאים מתחום הארכיאולוגיה, מאפשר לו לשפוך אור חדש על עולם עתיק אך מורכב ודינמי מאין כמוהו, במבט עכשווי ורענן. בראשית הייתה הגמוניה, או כך לפחות מבקשים לספר לנו במקורות עתיקים. המגע בין החכם היושב על כיסאו של משה רבנו ומעביר לעם את תורת ה’ לבין האדם הנמצא בשדה, מרוחק מכל התגלות, לא התנהל באופן ישיר. מערכת שלמה של מתווכים פעלה לשימור הידע בידי בעלי הסמכות. מהפכת הנגישות של אוצרות הרוח לכל דורש, הן בתרבות הספרים המודפסים ושבעתיים בתרבות המהפכה הדיגיטלית, שחררה את התורה לכל דורש ונתנה בידו של כל אדם את רשות הקריאה, העיבוד והיצירה המחודשת. כזה הוא הספר ”קורא בין השורות” של גדעון סטטמן. ניכר מכל פסקה ומאמר שלשולחנו ישבו חכמי כל הדורות כולם. חכמי הפרשנות, חכמי המחקר ההיסטורי, הארכיאולוגי ועוד כלים מכלים שונים. את כולם אסף סטטמן לחיקו, הפנים, עיבד והגיש לשומעיו בצורה נהירה וקולחת. זוהי מלאכת תיווך נפלאה שמאפשרת לכל מי שליבו חפץ וזמנו זעום להגיע לשכיות החמדה של חוכמת הדורות כולם בנחת ובשמחה.
מאת: אליהו עסיס
תיאור: יחסם של המקורות המקראיים לאדום איננו אחיד, והוא אף משתנה מקצה לקצה. מצד אחד אדום נתפס בכמה מקורות כאח של ישראל, ומצד שני במקומות רבים אחרים העוינות המופגנת כלפיו היא עצומה. בספר זה המחבר מבהיר את היחסים המורכבים בין ישראל ואדום ומנסה להסביר את יסודם של יחסים אלה ואת תפקידם במקורות המקראיים הרבים.
תבונות
מאת: יעקב מדן
תיאור: שנים רבות עוסק הרב יעקב מדן, ראש ישיבת הר עציון, בהוראה ובכתיבה על פשוטי המקראות ודרכם של חז״ל בכל ספרי המקרא. בספר זה כונסו עשרים ממבחר מאמריו המוקדשים לפרשיות שונות בספרי הנביאים והכתובים. המאמרים פורסמו לאורך עשרות השנים האחרונות בבמות שונות, חלקן ידועות וחלקן כמעט אינן מוכרות לציבור. נוספו עליהם גם פרקים חדשים שזהו פרסומם הראשון. קיבוץ הדברים אלו לצד אלו מאפשר לקורא מבט רחב והיכרות מעמיקה עם דרכו של המחבר ועם הצוהר שהיא פותחת לספרי הנביאים והכתובים. ראייתו של הרב מדן את ספרי הנביאים והכתובים מאירה לא אחת פרשיות קשות ועמומות באור חדש ובהיר. בהיותה תורת חיים לא נעדרת ממנה גם פרשנות עכשווית, המקשרת בין הסיפור המקראי לבין התרחשויות שונות בעולמנו אנו.
תבונות
מאת: יעקב מדן
תיאור: מדוע שבה נעמי ערירית לשדות בית לחם? כיצד נספחה רות המואבייה לעם ישראל ומהו טיב גיורה? מדוע דווקא מזיווגם של רות ובועז הנצה מלכות ישראל? ומדוע נפגשו דווקא בגורן ובאישון לילה? הספר תקווה ממעמקים - עיון במגילת רות מציע תשובות מפתיעות לשאלות הללו. הרב יעקב מדן מוליך את הקורא במסע מרתק, החל בלוט ובנותיו, דרך מעלליהם של אנשי מואב בתקופת נדודי ישראל במדבר, וכלה במלכות בית דוד. מתוך עיון מקראי, היסטורי, רעיוני והלכתי, מציג הרב מדן תמונה מגובשת של כור מחצבתה של מלכות ישראל.
תבונות
מאת: יעקב מדן
תיאור: דרכו הייחודית של הרב יעקב מדן מתייחסת אל דוד כאבי המלכות האהוב על ה', ועם זאת אינה מתעלמת מתוכחות הנביא ומעדות פשט המקרא. תובענות מוסרית, רגישות פסיכולוגית ורקע צבאי וגאופוליטי נשזרים למארג אחד, שהבריח התיכון בו הוא אמונה רבת עצמה בה', בעמו ובבחיריו.
תבונות
מאת: יצחק פלג
תיאור: איציק פלג מזמין אותנו לצאת איתו למסע ספרותי בעקבות מסעי האבות במקרא. הספר מלווה את היחס החיובי של המספר המקראי למסעותיהם של האבות אל הארץ המובטחת. אברהם אבינו נענה לצו האל שאמר לו "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ […] אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" ועלה ארצה. אבל בעקבות רעב שפקד את הארץ החליט אברהם לרדת מצרימה. לא היה זה מקרי שהירידה מהארץ גררה איתה צרות שהעמידו את שרה, אֵם האומה, בסכנה בבית פרעה. המספר המקראי חש אי-נחת מירידתו של אברהם למצרים ואף מבקר את המעשה – כשנקלע יצחק למציאות של רעב, כמו הרעב בימי אברהם אביו, אמר לו האל במפורש: "אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה". אפשר להתרשם שיש בדברי האל נימה של ביקורת ביחס לירידתו של אברהם. אברהם הוא העולה והיורד הראשון. המקרא מעמיד את הארץ המובטחת במרכז. המסע אל הארץ מוגדר במקרא כעלייה, כמעשה חיובי. בכל מסע אל הארץ יש התקרבות לאל (מילולית ומטפורית) השוכן בה – לכן אין זה מפתיע שאבות התנועה הציונות המודרנית ראו במקרא מקור השראה. כמו כן, בספר מוקדש דיון נרחב לסיפור חלום יעקב. יעקב חלם חלום ערב ירידתו מהארץ. האל מתגלה אליו ומבטיח להשיבו ארצה. סיפור חלום יעקב מתפקד כ"שיקוף מזערי" של מסעי האבות בסיפורי המקרא.
רסלינג
מאת: מירון ח. איזקסון
תיאור: השירה היא אפשרות נוספת לתפיסת העולם והמציאות. ספרו החדש של מירון ח. איזקסון מבקש להציע קריאת משורר בפרשיות התורה: האירועים והדמויות מקבלים משמעות מקורית ולעִתים מפתיעה, כל זאת מתוך נאמנות רבה לפסוקי התורה עצמם. מסתבר שהפלאיות הטמונה בתורה מאפשרת לגלות בה פנים נוספות ובכך לחזק את התפיסה שהתורה עצמה היא מעין שירת הדורות הנמשכת. קרבה לשונית בין מילים שונות, ביטויים המאפיינים דמויות מסוימות דווקא, שכבות נפשיות נסתרות – כל אלה צפוֹת ובאות לידי ביטוי בפירוש הייחודי והרגיש המוצע כאן.

ספרו של איזקסון אינו מתיימר להיות מאמרוֹ של תלמיד חכם ולא פרשנות מחייבת, אלא פועל יוצא של קריאה, לימוד ושיחה של שנים רבוֹת בתודעתו של מאמין ומשורר.
רסלינג
מאת: דניאל פרידמן
תיאור: הרצחת וגם ירשת הוא ניתוח משפטי ופוליטי חדשני של סיפורי המקרא, אגב השוואתם לאגדות מהמיתולוגיה, למקורות ספרותיים קלאסיים, לאירועים היסטוריים ולכמה מנקודות המבט של המשפט המודרני. הספר גם בוחן את הרקע ההיסטורי לגלגולי הנבואה הישראלית הקדומה ולעליית ירושלים בתודעת עם ישראל לכדי בירת הנצח שלו. הספר גם דן בשינוי הדרמטי של הנסיבות בישראל בת ימינו, שהשפיעו על הפסיקה בבעיית “מיהו יהודי”, המעסיקה אותנו מאז ימי עזרא הסופר. המהדורה הראשונה של הרצחת וגם ירשת יצאה לאור בשנת 2000 והיתה לרב-מכר. זוהי מהדורה שנייה מורחבת של הספר.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: מיכאל חיוטין
תיאור: חיבור זה בוחן עשר יצירות עתיקות מהאוצר הספרותי של עם ישראל: ארבע מספרות המקרא שהתקדשה (יונה, אסתר, דניאל ומגילת רות), ושש מהספרות החיצונית (טוביה, שושנה והזקנים, יהודית, אחיקר, יוסף ואסנת ויציאת מצרים). דרך קריאת כתבים אלה בהקשרם ההיסטורי, המחבר מבקש לחשוף כיצד התגייסו למאבק על דעת הקהל של החברה היהודית בעיקר בימי הבית השני ובדורות הראשונים אחר חורבנו. בזכות חשיפה זאת, הקורא יגלה כי כבר באותם ימים רחוקים הכל היה פוליטי.
כרמל
מאת: מיכאל ריז'יק
תיאור: בשנת תשע”ח התקיים באקדמיה ללשון העברית כינוס מדעי בין־לאומי בעברית המקרא בהשתתפות מלומדים מהארץ ומחוץ לארץ. בקובץ בעריכת מיכאל ריזי'ק כלולים תשעה־עשר מאמרים המבוססים על ההרצאות שנישאו בכינוס. המאמרים עוסקים במגוון עשיר של סוגיות במחקר המקרא בכלל ובחקר לשון המקרא בפרט. בסוגיות הנדונות: יחסי הגומלין בין ביקורת המקרא לחקר העברית המקראית, ענייני מסורה ונוסח, שאלות תחביריות ודקדוקיות בלשון המקרא, עיונים באוצר המילים המקראי ובגיזרונן של מילים וסקירות על לשונם וקווי אופיים של ספרי מקרא.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: שמאי גלנדר
תיאור: ספר זה מציג את ספר "קהלת" כחיבור אחיד אשר רעיונותיו עקביים, והם מצטרפים לתפיסת עולם מקיפה; כמו כן, בניגוד למקובל בספרות המחקרית, "קהלת" מוצג כחיבור המשקף ראיית עולם אופטימית: הביקורת של קהלת אינה מופנית נגד העולם, סדריו ודרכי התנהלותו, אלא היא מכוונת נגד האדם המחמיץ את ההווה, את מה שהעולם מזמן לו, את האפשרות ליהנות מהקיים והמצוי. הפרק הראשון של הספר מתאר כיצד האדם מחטיא את חייו בדרכים שונות: במאמציו הבלתי פוסקים להבטיח את עצמו מפני העתיד שאינו נתון לשליטתו, בשאיפותיו להצטיין, להיות יחיד במינו ולהגיע אל השלימות בתחום אחד או בתכונה אחת, מבלי שיכיר בכך שה"טוב" הוא נחלת חלקו של מי שחובר אל כל החיים. האדם, על פי קהלת, מתרפק על העבר מבלי שיידע שההווה אינו נופל בטיבו מן העבר. עניינו של הפרק השני בהמלצותיו החיוביות של קהלת, בהן דרכים שונות למצות את מה שבהישג ידו של האדם. הפרק השלישי מציג את אמונתו של קהלת המבוססת על ההכרה שהשלימות וההרמוניה הן בידי האל שעשה את הכול "טוב בעִתו", והוא גם האל שהעניק לאדם את היכולת ליהנות משגרת החיים ולשמוח בהם, בעוד שהחוטא הוא מי שמבקש לתקון את המעוות, להשלים או להחסיר, ובכך הוא נמנע מלהכיר במגבלותיו לעומת השלימות המצויה "בשמים". הפרק הרביעי מציג את הפתיחה והסיום כמסגרת רעיונית פיוטית, שמשמעותה המלאה נפרשת במהלך העיון באופן מפורט.
רסלינג
מאת: ז'אן-ז'רר בורשטיין
תיאור: "החיבור שלפנינו הוא הצעה לקריאה פסיכואנליטית לאקאניאנית בפרשות השבוע. זהו פרויקט תובעני ומתמשך של הפילוסוף והפסיכואנליטיקאי החשוב ז'אן-ז'ראר בורשטיין, שבו הקריאה בפרשות השבוע מאפשרת, בעיניים מודרניות עכשוויות ומדעיות, לבחון מחדש יסודות של התרבות המערבית ורעיונות הומניסטיים שמתעוררים מתוך השיח המקראי. אין זו קריאתו של המאמין, גם לא של הכופר; זוהי קריאתו של הנענה לתת לפרשנות של הלא־מודע להיות האצבע המורה בזמן הקריאה בתורה." ד"ר חנוך בן־פזי, המחלקה למחשבת ישראל, אוניברסיטת בר־אילן
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: ארז כסיף
תיאור: מאמץ אינטלקטואלי-תרבותי עצום הושקע בחידת פיצוח חוטריה ההיסטורײם של היהדות, שלו היו שותפים – להוציא היסטוריונים של היהדות – חוקרים ממנעד דיסציפלינרי רחב וביניהם סוציולוגים, פילוסופים ופסיכולוגים. שערו הראשון של חיבור זה מציע לקורא הצצה ביקורתית בחלק מנכסי צאן הברזל הספרותײם הללו. שערו השני שוזר נרטיב חדשני לענײן מקורותיה של היהדות. הוא מציע להבין את משמעותה ההיסטורית של היהדות כנעוץ בפרקטיקה הפולחנית שלה כעבודת גװיל כדת ספר – ופחות מתוך חומרי המשקע הרעיונײם-תיאולוגײם שסיפקה. על פי הטיעון שעומד במרכז הדברים, יהדות הגװיל היא במקורה מיזם אימפריאלי-פרסי אחמני(, הקשור בטבורו באתגרים הגיאו-פוליטײם והכלכלײם, שעמדו בפני האימפריה הדריוסית באמצע המאה החמישית לפנה"ס יותר מאשר בתרבות היהודאית העתיקה מתקופת הבית הראשון. שערו השלישי מבקש להציג לקורא חלק מההשלכות ההיסטוריות לטװח הקצר והארוך של דינמיקה היסטורית זו. בטװח הקצר, הוא מציע להבין את ההיסטוריה של תקופת הבית השני לאור התפקיד הכלכלי שמילא בית המקדש, החל מתקופתם של עזרא ונחמיה 'מקדשי הגװיל' ועד החרבתו במרד הגדול. בטװח הארוך, יהדות הגװיל העזראית היא הפיגום ההיסטורי למופעיה של הקנאות הפונדמנטליסטית לצורותיה ביהדות, בנצרות וביתר שאת באסלאם – והיא מבשר חשוב של לאומיות 'הדם והאדמה' על גלגוליה המודרנײם. כמו כן מציג החיבור בפני הקורא העברי את הרעיון, כי יהדות ההלכה היא במידה רבה תגובה להצלחתה הפנונמנלית של הנצרות החל מהמאה השנײה, כך שהאחרונה השפיעה על היהדות לא פחות משהושפעה ממנה.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: רונן לוביץ
תיאור: אדרב"ה – אוסף דרשות רונן בפרשות התורה אוגד בו מבחר מאמרים המנסים לדלות מבארה של תורה רעיונות ותובנות הרלוונטיים להלכי הרוח ולהוויית החיים של זמננו, מתוך התמקדות בכמה תחומים עיקריים: אתגרי התחום האישי: בדידות, עומס יתר, קשיים בניהול הזמן, עודף בחירה, רף ציפיות גבוה, הארכת תוחלת החיים וכדומה; עבודת המידות: נתינה, ענווה, ריסון, אכפתיות, עין טובה, הכרת תודה, התרחקות ממחלוקת, שליטה בכעסים ועוד; סוגיות חברתיות, כגון חירות האדם וזכויותיו, יחס כלפי האחר, יחסי גברים ונשים ועוד; ערכים ודילמות מוסר דוגמת המתחים שבין קנאות למתינות, בין נקמה לפיוס, בין פרישות לפריצות, בין טהרנות לטהרה, בין מוסר טבעי למוסר התורה וכדומה. הביטוי ”אדרבה" במשמעות של ההפך הוא שם ההולם מאמרים רבים בספר המציעים לימוד של פרשיות המקרא מזווית שונה מהמקובל, ומאירים אותן באור חדש המדבר לליבו של בן המאה העשרים ואחת. המחבר השכיל לפרוס רעיונות עמוקים בסגנון קולח וקולע לצד שילוב סיפורים קצרים ופתגמים.
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור
מאת: יהושע ליברמן
תיאור: לתהליכים ולאירועים כלכליים נודעת השפעה משמעותית, ופעמים מפליגה, על חיי היום-יום שלנו. באופן טבעי, מקומם של אלה אינו נפקד מפרשיות התורה שהיא תורת חיים. בחלק מהן אזכורים כלכליים מוצגים בגלוי ובאופן ישיר, כמו ניהול המשק הלאומי המצרי בידי יוסף; בפרשיות אחרות הם משתקפים במצוות חברתיות כגון החיוב להותיר לקט, שכחה ופאה לעניים; ויש מהן שאינן מתייחסות לתופעות כלכליות במפורש, אם כי אלה ממלאות תפקיד חשוב כרקע לפסוקי הפרשה, מאחורי הקלעים, כדוגמת מערכת הרגולציה מרצון המסתתרת בתוככי הלכות כשרות המזון. חז"ל כינו את הפעילות הכלכלית שבה שקוע האדם בשם 'קמח'. מטבע לשון זה שימש בפיהם כאבן פינה לאמרתם המכוננת: "אם אין קמח אין תורה". בתרגום לשפה בת זמננו מכוונים אותנו חכמים להבנה שלא ניתן לקיים חיי רוח, בלי תפקודה הסדיר של מערכת כלכלית תומכת. מתוך רצון לאפשר לקוראים להתמקד, נבחר נושא כלכלי אחד בכל פרשה. הדיון בו נפתח בפסוקים מהפרשה, עובר לאפיון כלכלי שלהם, בונה מסגרת מושגית הלקוחה מתחומי הכלכלה ומנהל עסקים, מתקדם על בסיסה לאוסף מקורות תורניים, מחקריים, וכלליים ממין העניין, ומגיע בסיומו לתובנות ומסקנות מתבקשות. הספר כולו נותן ביטוי למבט על פרשיות התורה מזווית לא שגרתית, מעוררת מחשבה, ואף מפתיעה.
תבונות
מאת: יוסף פריאל
תיאור: פירוש מגוון ורחב בהיקפו, בסגנונו ובמקוריותו הוריש לנו פרשן המקרא הצרפתי בן המאה הי"ג ר' חזקיה בן מנוח אשר מכנה בהקדמתו את שם החיבור "חזקוני". הפירוש שימש – ומשמש - רבים מלומדי המקרא וחוקריו, אך טרם נחקר ביסודיות ובשיטתיות. ספר זה מבקש למלא את החלל המחקרי ולעמוד על מאפייני פרשנות חזקוני, מקורותיה, ייחודיותה, עצמאותה ומקוריותה.

לב ליבו של הספר הוא הטענה כי רבים מפירושי חזקוני צבועים בגוונים עזים של פרשנות רגשית – פרשנות המבקשת לעמוד על מחשבותיהם ורצונותיהם של אישי המקרא ונושאת אופי תמים ועממי לצד הבנה מעמיקה של נפש האדם וחייו.

בספר מצויה גם סקירה תמציתית ומאירת עיניים של פרשנות המקרא היימי-ביינמית-ובכלל זאת קובצי פירושים בלתי מוכרים ופירושיהם למקרא של חסידי אשכנז
תבונות
מאת: אליהו עסיס
תיאור: עומדו על מכונו, תפס המקדש מקום משמעותי בקשר שבין עם ישראל לבין אלוהיו. עם החורבן, סבר העם שהוא נידון להיות מרוחק ומסולק מעם ה', וכי ניתק קשר הברית בינו לבין אלוהים. עניין זה מתבטא גם במגילת איכה שלאורך הדורות קראו אותה רבים בעיקר כדי לקונן על החורבן של המקדש הראשון, וברבות הדורות גם על חורבנו של הבית השני, ועל הגלות הארוכה הקשה שבאה בעקבותיו.
תבונות
מאת: שמואל אחיטוב
תיאור: ספר דניאל הוא מהמאוחרים שבספרי המקרא, אם לא המאוחר בהם. חיבורו מגיע עד רדיפות היהודים על ידי אנטיוכוס הרביעי אפיפנס, ומסתיים עוד לפני שחרור ירושלים וטיהור המקדש. הספר דו-לשוני, ארמית ועברית, נכתב באותה תקופה, התקופה ההלניסטית בשני מקומות שונים, בבבל ובארץ-ישראל (הפרקים הכתובים ארמית, מתורגמים לעברית עמוד מול עמוד).

זה הספר היחיד במקרא הנוגע גם בתחיית המתים. נספח מיוחד הוקדש לסקירת התפתחותו של רעיון הישארות הנפש ותחיית המתים.

"מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה בין השאר את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, להעריך את הצד האמנותי של המקרא, להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, לתאר את הצד ההיסטורי של המקרא.
עם עובד
מאת: עומר מינקה
תיאור: האם לתנ"ך ישנה עמדה ביחס לסוג המנהיגות הפוליטית הראויה בישראל? כיצד מביעים סיפורי התנ"ך את אמירתם הפוליטית באמצעות היבטים משפטיים? מה תפקידו של הקורא בתהליך? ספר זה מקיף את מכלול הסיפורים הפוליטיים שחותמים את ספר שופטים; הוא בוחן לראשונה בחינה משפטית-ספרותית שיטתית את המבע הפוליטי המתקיים בהם. באמצעות שימוש חדשני במתודולוגיה רב-תחומית, המשלבת תובנות מתחומי הספרות הכללית, חקר המזרח הקדום, המשפט ומדעי החברה, מוארים הסיפורים בסוף ספר שופטים באור חדש היאה לתפקידם הספרותי כשלב ביניים בין תיאורי השופטים לבין סיפורי הממלכה הישראלית. בזו אחר זו מוצגות דמויותיהם ועלילותיהם הטרגיות של מיכה ואמו; הפילגש האומללה ואדונה הלוי; בני דן אל מול אלימות שבטי ישראל; זקני העדה; בתולות יבש גלעד ושורדי הטבח בבנימין. כך, באמצעות הקריאה החדשנית המוצעת, נשמעים לראשונה קולותיהם המושתקים של דמויות אלו ואחרות; הם מצטרפים לכדי אמירה נורמטיבית רועמת שמתגלה כאחת מאבני הבניין של הסיפור. ספר זה, פרי מחקר ארוך ומקיף, נוגע בעצבים החשופים של סוגית דגם המנהיגות הראוי על מנת לאפשר התנהלות נורמטיבית תקינה בממלכה שבדרך – כל זאת דווקא על רקעם ההיסטורי של הימים שבהם אין מלך בישראל, שבהם איש הישר בעיניו יעשה.
רסלינג
מאת: תמר מאיר
תיאור: במרכזה של מגילת רות עומדת הצטרפותה של אישה מואבייה לעם היהודי. הדבר מעורר בעיה חמורה, אשר הקובץ המדרשי הקדום "רות רבה" מתמודד עמה: לפי התורה, עמונים ומואבים פסולים מלהצטרף אל העם היהודי גם לאחר דורות. דרשת הפסוק "עמוני ולא עמונית, מואבי ולא מואבית", אשר טוענת שהאיסור חל על גברים בלבד, עשויה להכשיר את התקבלותה של רות. אלא שהלכה זו מתוארת בסיפורי המדרש כמעוררת מאבק עז אשר לא שכך גם בתקופתו של דוד המלך, צאצאה המפורסם של רות. בספר "נערה מואבייה" מעיינת תמר מאיר באופן שיטתי בסיפורים שבליבת המדרש – סיפורים דרשניים ומעשי חכמים; היא בוחנת באמצעותם את האידאות שכיוונו את העריכה של "רות רבה", מתוך ההנחה שדווקא הסיפורים, בהיותם טקסט החורג מהרצף הפרשני, משקפים את מגמותיו של העורך. המחברת מראה כיצד שאלות ההתקבלות של רות המואבייה ושל ההלכה כרוכות זו בזו, כמו גם זאת ששאלת התקבלותה של רות משמשת עבור חז"ל מקרה בוחן לשאלה של התקבלות הלכות חדשות, שאלה בעלת חשיבות מכרעת בעולמם של חז"ל. אפשרות הקבלה של האישה החדשה, וכמוה של ההלכה החדשה, מבוססת על הדיאלקטיקה של מסורת מול חידוש. זהו אמנם חידוש, אך יש לו בסיס מוקדם ומוסמך. המדרש וסיפוריו מציגים התבוננות עצמית של חז"ל ביחס לאופנים שבהם מתבצעת עבודתם כמחדשים וכמשמרים. שאלות אלו, שהעסיקו את החכמים והפרשנים היהודים במאות הראשונות לספירה, הן משאלות היסוד של מחשבת ההלכה. העיסוק בהן בספר זה עשוי לתרום לדיון פרדיגמטי בשאלות של התחדשות ההלכה גם בדורנו.
רסלינג
מאת: יוסף עופר, יהונתן יעקבס
תיאור: ספר זה מציג כשלוש מאות קטעים שהוסיף ר' משה בן נחמן (רמב"ן) לפירושו לתורה בעלותו לארץ ישראל בסוף ימיו. קטעי התוספת זוהו על פי רשימות עדכון ששלח רמב"ן עצמו ושלחו אחרים אל ארצות הגולה, וכן על בסיס בדיקה השוואתית מקיפה של כל כתבי-היד של פירוש רמב"ן לתורה המצויים כיום בעולם (כחמישים במספר). בראש הספר בא מבוא מקיף הדן בתופעת התוספות ובניתוח הממצאים מכתבי-היד וסוקר את הסיבות והמניעים לתוספות. עיקרו של הספר הדיונים הפרשניים המפורטים בכל קטע וקטע, שמטרתם לבאר את מניעיו של רמב"ן בעת שהוסיף על כתיבתו הראשונה. בספר עצמו – וכן באתר במרשתת המלווה אותו – מוצגים הנתונים המפורטים על קטעי התוספת והעדויות להם ברשימות התוספת ובכתבי-היד. מודעות של לומדי הפירוש לשלבי הגיבוש של הפירוש בכללו ושל כל קטע בפני עצמו מוסיפה ממד חדש לעיון הפרשני, ויש בה תרומה משמעותית להבנת דרכו של רמב"ן, לפתרון קשיים בדבריו ולהבהרת כוונתו. על כן הספר מהווה כלי עזר רב חשיבות לחוקרי רמב"ן, ללומדי תורתו ולאוהביה.
האיגוד העולמי למדעי היהדותהמכללה האקדמית הרצוג - רשות המחקר
מאת: יוחנן קאפח
תיאור: ר' יוסף חיון היה מגדולי רבני פורטוגל בדור שלפני גירוש ספרד. בין תלמידיו נמנים ר' דוד ב"ר שלמה ן' יחיא ור' יוסף יעבץ החסיד, ואף ר' יצחק אברבנאל פנה אליו בצעירותיו בשאלות. פירושו המקיף של חיון לספר ירמיהו כולל חלוקה של הספר לנבואות ופרשנות מדוקדקת לכל פסוק, על צדדיו הלשוניים והרעיוניים. הפירוש יוצא לאור לראשונה במהדורה זו מתוך כתב יד יחידי הנראה להיות אוטוגרף. כתב היד כתוב בכתיבה מזרחית קשה לקריאה והוא פוענח במומחיות על ידי המחבר, תוך שימת לב למחזורי התיקונים וההגהות שבו. מהדורה ביקורתית זו כוללת גם מבוא נרחב על ר' יוסף חיון, על פירושו זה ועל דרכו הפרשנית למקרא.
המכללה האקדמית הרצוג - רשות המחקר
מאת: יוסף רוט-רותם
תיאור: מגילת רות הוא אחד הסיפורים הנפלאים והמרגשים ביותר שנכתבו בספרות העולם ביחס לאהבה לצורותיה השונות. עם זאת, מגילת רות נותנת בידינו מפתח להבנת הגלגולים השונים שעם ישראל, ולא רק עם ישראל, עבר לדורותיו. כך, למשל, מקובל בתרבות עם ישראל שהמשיח, אשר עתיד לגאול את עם ישראל ואת כל העמים, יהיה ממוצא בית דוד. אולם דווקא עובדה זו יצרה בעיה, שכן על פי המסופר במגילה, רות, אשר ממנה יצא דוד המלך, היא מואביה. והרי על המואבים נאמר במפורש: "לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה' גם דור עשירי לא יבוא להם עד עולם". ובכן, מסתבר שבעיה זו ליוותה וכנראה מלווה את עם ישראל לדורותיו, ואין לדעת כיצד בעיה זו תיפתר. אף על פי כן, סיפורי האהבה המסופרים במגילה, במיוחד מערכת היחסים בין רות לחמותה נעמי, הם יוצאי דופן בספרות העולם ונקודת ציון להתהדר בה.

פירושו של יוסף רוט-רותם חושף בפנינו בצורה רגישה ומקורית את התהליכים הרגשיים, הנפשיים והחברתיים אשר עוברים גיבורי המגילה; הוא מעלה שאלות לא פשוטות ביחס להתנהלות הדמויות המרכזיות והחברה שבה חיו, ומהרהר בהשלכותיה על הגיבורים, החברה וההיסטוריה של עם ישראל. תוך כדי קריאה אנו למדים על המבנה החברתי, נורמות התנהגות, דינים וחוקים אשר היו קיימים באותה תקופה. הפרוש, אשר נכתב בשיטת הקריאה הצמודה, משלב מגוון מרשים של פירושי פרשנים מימי הביניים, מחקרים חדשים, לצד שימוש בדרש של ספרות חז"ל.
רסלינג
מאת: אליהו עסיס, רימון כשר
תיאור: "משמתו נביאים האחרונים, חגי זכריה ומלאכי, פסקה רוח הקודש מישראל" (משנה סוטה יג, ג), ומלאכי, האחרון שבשלושה, היה אחרון הנביאים שנבואותיהם נכללו במקרא. איננו יודעים מי היה מלאכי. אפשר שמלאכי היה שמו, אבל אולי אין זה אלא כינויו, שליח ה'. מלאכי פעל בתקופת שלטון פרס, בסביבות שנת 500 לפני הספירה. הנושאים שהעסיקו את מלאכי היו שונים מאלה שהעסיקו את הנביאים הקלאסיים ושיקפו את זמנו. אבל הרוצה ימצא בהם השוואות היפות גם לבעיות של ימינו. אחת הבעיות המרכזיות בנבואתו הייתה הברית בין האל לישראל ובחירת ישראל, וכן ביקורתו על זלזול העם בפולחן המקדש, ועל הכוהנים על שמועלים בתפקידם. "מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
עם עובד
מאת: רימון כשר, אליהו עסיס
תיאור: חגי פעל זמן קצר ביותר, כארבעה חודשים בלבד, בשנת שתיים לדריוש הראשון (שנת 520/521 לפני הספירה). בארבעה חודשים אלה הצליח חגי לעודד את שבי ציון, ששבו ליהודה ולירושלים, לגשת לבניין המקדש. הקשיים שעמדו בפניהם היו רבים, הם סבלו מבצורת והמחסור ועדיין לא הצליחו להתבסס בארץ החרבה. גם משהתחילו השבים בבניינו של בית המקדש נדרש חגי לחזק את רוח העם ומנהיגיו, זרובבל הפחה ויהושע הכוהן הגדול, נוכח הממדים הצנועים של הבניין, בהבטחה "גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון". "מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
עם עובד
מאת: שמואל אחיטוב
תיאור: הושע פעל בתקופת שקיעתה של ממלכת ישראל, מדמדומי מלכותו הארוכה של ירבעם השני (788–747 לפני הספירה) ועד סמוך לסוף ימי ישראל, כנראה קודם לכיבוש האשורי (720 לפני הספירה) של שומרון. נבואות הושע מעשירות את ידיעותינו על התקופה הסוערת שבה תוך כעשרים שנה של תככים, מרידות ורציחות התחלפו שישה מלכים, וישראל אבדה. "מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
עם עובד
מאת: גלי דינור
תיאור: ספרה של גלי דינור מעניק לפרשת מזבח שנים וחצי השבטים (יהושע כב 9- 34) קריאה מקורית אשר ממקמת אותה כאחת הפרשות החשובות הנוגעות בשאלת יחסי העם היושב בישראל עם חלקים ממנו היושבים בגולה. החיבור מבהיר נושא מהותי ביחס לקיומו הנמשך של עם ישראל, ולפיו בכל מקום שבו נמצאים אנשים הנמנים על עם ישראל, ניתנת בידם האפשרות להמשיך לעבוד את ה', ובאופן הזה לשמור על זהותם ועל זיקתם לאחיהם היושבים בארץ. הדיון מחיל על הפרשה מבט ביקורתי ומרענן, ובולטת בו מיומנות הניתוח הטקסטואלי המקראי הבוחן את הפרשה מכל היבט אפשרי: אוצר מילים, ניבים, מבנים תחביריים, מבנה ספרותי, מיקומה בספר יהושע, זמנה בזיקה למקורות התורה ולכתבים מקראיים אחרים, האסכולה אשר אליה היא שייכת, ובעיקר בירור המגמה אשר היא באה לשרת. ספר זה מהווה תרומה חשובה בחקר הפרשה בפרט ובחקר המקרא בכלל. מחד גיסא, נושאים שהמחקר לא טרח כלל להוכיח, כמו תיחום הפרשה והמבנה שלה, והסוג הספרותי השליט בה, זוכים לראשונה בספר זה לניתוח משמעותי; מאידך גיסא, זיקת הפרשה לאסכולת הקדושה מצביעה על איחורה ועל טביעות אצבעותיה של אסכולה זו בחומרים שמחוץ לתורה. לפנינו פרשה משפטית מכוננת, אשר במרכזה משא ומתן המודגם על שלל היבטיו הרטוריים: הוא מוצג מן ההיבט הפוליטי והמרחבי, ומהווה מודל למשא ומתן מתוחכם. המבט המעמיק הזה אל תוך משא ומתן בעולם העתיק הנו רלבנטי הן לטקסטים קאנונים נוספים, למשל שירת הומרוס, בייחוד המשא ומתן הפוליטי המלווה את פרקי ה"איליאדה", כמו גם למשאים ומתנים הנערכים כיום בין פרטים לארגונים גדולים בחברה.
רסלינג
מאת: שמאי גלנדר
תיאור: פרקי בראשית א-יא מוצגים בספרו של שמאי גלנדר ככאלה המתארים את מערכת היחסים בין האל והאנושות – במרכזם משתקף מאבק פנימי של האל: טובו המוחלט מתמודד מול עקרון חופש הבחירה. השאלה העולה שוב ושוב מתוך כל אחד מהסיפורים היא מהו הערך המועדף בעיני האל, ובהקשר זה שוב ושוב מתגלה חופש הבחירה כערך עליון. תגובתו של האל לאכילה מפרי העץ האסור מתפרשת כהדרכה לקראת העתיד, לאו דווקא כעונש: מאחר שבחרו לדעת מעצמם להבחין בין טוב ורע, עליהם לדעת מראש את תוצאותיה של בחירה זו. פרטים שונים בסיפור זה מצטרפים לרושם של ניצחון החיים, אשר גורם להשלמתו של האל עם בחירת האדם. הסיפור של קין והבל מתמודד עם תוצאותיו החמורות של חופש הבחירה: קין בוחר ברצח. אבל האל אינו ממצה את הדין ואינו ממית את קין. אפילו היותו נע ונד מסתיימת עד מהרה, שכן קין בונה עיר וקורא לה על שם בנו. שוב מנצח המשכם של החיים את תוצאתה השלילית של בחירת האדם. חטאו של האדם מחמיר והולך, עד כדי כך שהרצח אף נהפך למעין "נורמה" שמתפארים בה, כפי שעולה משירת למך. בסיפור המבול האנושות מגיעה לתכלית השחיתות, לכן מחליט האל לשחת את כל הארץ על ידי המבול. אבל גם כאן נמצא רמז למחאה נגד צעד כזה: לא זו בלבד שהאל מתחרט ומבטיח שלא להשבית עוד את מהלכי חייו של היקום, הסיפור על נח והכרם מרמז שכפיית הטוב האלוהי מובילה לניוון ולקלקול המידות האנושיות. לקח מרכזי שעולה מרצף זה הוא ש"טוב" אשר הושג בכפייה אינו יכול להיות טוב.
רסלינג
מאת: ישראל קנוהל
תיאור: האם אברהם, יצחק ויעקב הם דמויות היסטוריות? ומה באשר ליוסף ולמשה רבנו? האם יציאת מצרים היא סיפור אגדה כפי שטוענים חוקרים רבים? היכן צריך לחפש את שורשי הדת המקראית? איך נולד התנ״ך מציע תשובה מהפכנית לשאלות הללו. מתברר כי סיפור התורה על ראשית עם ישראל, על יוסף במצרים ועל משה ויציאת מצרים מגובה בעיקרו במקורות מצריים שנכתבו בסמוך להתרחשותם של האירועים שעליהם מספר התנ״ך. באמצעות מפגשי שיחה עם שמואל שיר, קורא של ספריו הקודמים, מוליך אותנו פרופסור ישראל קנוהל במסע היסטורי מעורר השתאות ומרתק בין אירועים ומקומות שהובילו לגיבושו של התנ"ך.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: עמרם בן יחיא קרח
תיאור: הרב עמרם קרח (צנעא, תרל"א – ירושלים, תשי"ג, 1952-1872) חיבר את 'נוה שלום', פירוש בעברית לתפסיר רב סעדיה גאון על התורה, ישעיהו, איוב, משלי, תהלים, חמש המגילות ודניאל. יש בו שפע מידע ותובנות גם על לשון המקרא, כתיבו, תפקודי אותיות ותיבות בו, ניקודו וסגנונו. הפירוש מועיל הרבה בזיקוק לשון התפסיר ובהתחקות על שיקולי הדעת של הגאון ועל דרכי עבודתו. כך נחשפת למדנותו יוצאת הדופן של הרב קרח. בספר הקדמה מפורטת ומהדורה המושתתת על שני אוטוגרפים: האחד טיוטה והשני – נוסח מתוקן ושלם יותר. 'נוה שלום' זורה אור יקרות על תפסיר רס"ג ועל חילופי נוסחיו בתימן במחצית הראשונה של המאה העשרים, ומשמש חוליה אחרונה ומפוארת לאלף שנות לימוד של תפסיר הגאון שם. הפירוש קורע צוהר לעולמו הרוחני והאינטלקטואלי של אחד מגדולי רבני תימן והרב הראשי האחרון שם בדור האחרון לגלות והראשון לגאולה.
מאת: רונית שושני
תיאור: ספר זה עוסק במערכת הטעמים הבבלית, שהייתה המסורת המקובלת והנפוצה בקהילות ישראל עד למאה העשירית, ופינתה בהדרגה את מקומה לטובת הקריאה הטברנית. כתבי-יד מקראיים בהטעמה בבלית נשמרו רק אצל יהודי תימן ובגניזת קהיר, ועד כה לא זכו לתיאור מדעי מלא. הספר מציג תיאור מקיף של כללי הטעמים במערכת הבבלית על כל רבדיה, מעמת אותם עם כללי המערכת הטברנית, ומבהיר את שלבי ההתפתחות בשתי המערכות.
יד יצחק בן-צבי
מאת: שמואל דוד לוצאטו
תיאור: מבנה הספר איננו מגובש עד תום. החלק הראשון הוא כעין מבוא, ובו 32 'נתיבי החכמה אשר על פיהם נטה אונקלוס בתרגומו מעל לשון המקרא'. החלק השני הוא ליבו של הספר ובו 450 הערות, מתוך אינספור גירסאות שונות, שאותן הגדיר שד"ל עצמו כמרכזיות, וכראויות להיחקר. 434 מתוכן הן הערות שמצא בדפוסים עתיקים, בעיקר בעשרה חומשים שאותם מונה שד"ל. הוא אף מציין ש- 434 חילופי הנוסחאות שהוא מציע הן "כפליים בחשבון אוהב גר". עוד 16 הערות הוא מוסיף "אשר ליבי אומר לי שהיה ראוי להגיה בתרגום אונקלוס, מבלי שיהיה לי בהן סיוע משום ספר, לא בדפוס ולא בכתיבת יד". כלומר, שינויים שלא מצא להם סימוכין בספרים אחרים, אך הוא משוכנע שהם היו במקור. בסיומו אומר שד"ל: "ועם זה נשלמו 450 הערות אשר עזרני ה' לסדר לפני כל חכם לב, וסימנן 'תן לחכם ויחכם עוד' ".
מאת: דוד כהן-צמח
תיאור: נבואת אחרית הימים של הנביא ישעיהו היא מהנבואות המופלאות והמרשימות ביותר המצויות במקרא. הרקע ההיסטורי להתהוות נבואות ישעיהו הוא מסע סנחריב ליהודה והמצור שהטיל על ירושלים. אירוע זה היה ככל הנראה המומנט המכריע בהתהוות חזון אחרית הימים. זהו גם אירוע מכונן בתהליך התגבשות ספר ישעיה. ספרו של דוד כהן-צמח מבקש להתמודד בין השאר עם השאלות הבאות: מהי הזיקה בין נבואת השלום באחרית הימים לסיפורי הבריאה בספר בראשית? כיצד מתקשר חזון אחרית הימים אל שבת בראשית? מה טיב הקשר בין עץ החיים ועץ הדעת טוב ורע לבין חזון ישעיהו? כהן-צמח מוביל את הקורא במסע מפתיע המגלה שמוטיב "מלחמה ושלום" מייצג את סיפורי הבריאה, ובאותו אופן "מלחמה ושלום" הוא יסוד שעליו משתית ישעיהו את חזונו הגדול. ההנחה המוצגת בספר היא שרעיון המלחמה והשלום הוא רעיון מרכזי המהדק את סיפור הבריאה אל נבואת אחרית הימים. רעיון זה הוא גם הציר המרכזי של ספר ישעיה כולו. על ציר זה חרוזות הנבואות כולן, ובראשן נבואת אחרית הימים. ההקבלות בין סיפור הבריאה לחזון ישעיהו מפתיעות: שיאן של ההקבלות בטענה שנבואת השלום העולמי יסודה ברעיון השבת של ספר בראשית.
רסלינג
מאת: שלמה בכר
תיאור: ספרו של שלמה בכר דן בשורה של בעיות אשר נובעות מהמידע המקוטע של התקשורת החברתית בתקופת המלוכה בישראל וביהודה. כיצד תקשר הממסד השלטוני עם האוכלוסייה הנתונה למרותו בתקופה זו? מה היו מטרות התקשורת? מה היו תכני המסר? מי היה קהל היעד למסרים שיצאו מהמרכז השלטוני? באילו אמצעים הועבר המסר מהמוען אל הנמענים? הבסיס לשאלות אלה ולשאלות המסתעפות מהן הוא תיאוריות התקשורת שהתפתחו במהלך המאה ה-20. בספר שלפנינו נעשה שימוש במחקר התקשורת וממצאיו, תוך כדי התאמתם לנסיבות המיוחדות של העת העתיקה על יסוד ההנחה שלחברות שונות יש מבנה הכרתי דומה. בסיס הנתונים של הספר הוא הטקסט המקראי והממצא הארכיאולוגי של התקופה, כל זאת מבלי להיכנס לשאלה הסבוכה בדבר האמינות ההיסטורית של האירועים המתוארים במקרא. הגישה כאן היא טיפולוגית, לא היסטורית, כלומר שגם אם האירוע המתואר לא התרחש במציאות, הרי שהנסיבות המתוארות נבעו מהמציאות התרבותית-חברתית של התקופה, והן המהוות את תשתית הדיון התקשורתי. על סמך הנחה זו מציג המחבר את דפוסי השכנוע של המלכות ומטרותיו; הוא מראה כיצד תמרנה המלכות את נתיניה כך שיקבלו את מטרותיה, כיצד ניצלה את אמצעי השכנוע שעמדו לרשותה לטובת קידום האינטרסים שלה.
רסלינג
מאת: ברכה אליצור
תיאור: "דיוקן בשביל הדורות" עוקב אחר קבוצה של דמויות מקראיות, שזכו לעיצוב מחודש במסורות מימי בית שני, המשנה והתלמוד. השאלה המסקרנת העומדת בבסיסו של המחקר היא מהו הגורם לתנודות באופי פרשנות מעשיהם, לעיתים דמות המוצגת במקרא באופן שלילי, נצבת במלוא פארה בספרות המאוחרת, ולהפך: דמות מקראית חיובית עטופה בביקורת המפקפקת בטוהר מעשיה.

המעקב אחר אופי התגבשות המסורות על דמויות מקראיות פותח צוהר רחב לחשיפת שלבי התפתחות נסתרים של תקופות היצירה, ומאפשר לשרטט אפיונים חברתיים, דתיים ופולמוסיים שלעיתים הוסוו בסוגות ההלכתיות והאגדיות, או שהוצגו מנקודות מבט חד ממדיות. חשיפות אלו מאפשרות הבנה מעמיקה ושלמה יותר של המסורות השונות.

בספר שלפנינו, הדמויות המקראיות הן אמנם אבני בניין, אולם עיקר עיסוקו הוא בהעמקת ההכרות עם מי שבחר לעסוק בהן, ולייחס להן מניעים ומעשים שאינם נצמדים למתואר בפסוקים. ככל שהמרחק בין הדמות המקורית לדמות בלבושה החדש הוא גדול יותר, כן נדרשת הבנת מניעיו של הדורש, הכרת סביבתו התרבותית־חברתית ולעיתים אף הביוגרפית.

הספר מחולק לארבעה שערים, העוסקים באתגרי חיי היהודים בדורות שמבית שני ועד לתקופת התלמוד: ישראל ושכניו הנכרים, ייחוס וגדולה בתורה, הנהגה, מעמד הנשים. בכל חלק נבחרו אבות טיפוס מקראיים שהיוו בסיס להבעת עמדותיהם של הדרשנים בכל אחד מהתחומים. הערכת אב הטיפוס לחיוב או לשלילה, התכונות שיוחסו לו, והחירות שנטל הדרשן בפרשנות מעשיו בשונה מהמתואר במקרא, הן רסיסי המידע שבאמצעותם ניתן לעמוד על השקפותיהם המגוונות של יוצרי המסורות והדרשות.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: חוה שלום־גיא
תיאור: ספרה של חוה שלום-גיא בוחן את מחזור הסיפורים על גדעון המקראי (שופטים ו–ט) לאור מקבילותיו הספרותיות לסוגיהן השונים – מקבילות פנימיות, כלומר מסורות מקבילות בתוך מחזור הסיפורים, ומקבילות חיצוניות, כלומר מקבילות בין המחזור הנבחן לבין מסורות ספרותיות, הן בגופו של ספר שופטים והן בספרים היסטוריוגרפים אחרים במקרא.

בחשיפה של המגמות והפולמוסים הסמויים אשר באים לידי ביטוי בהצבת המקבילות הספרותיות זו מול זו, נפתח בפנינו צוהר לעולמה של הפרשנות הפנים-מקראית הגלויה, ובעיקר הסמויה, על דרכיה ומניעיה. אולם תופעת המקבילות הספרותיות אינה ייחודית למחזור הסיפורים על גדעון אלא רווחת בסיפורת ההיסטוריוגרפית כולה, והיא כוח מניע ביצירתה. לפיכך העיון השיטתי במקבילות הספרותיות במחזור גדעון, על היבטיו השונים ועל ההשלכות הנובעות ממנו, עשוי לסייע בהבנת דרכי צמיחתה והתהוותה של הסיפורת ההיסטוריוגרפית המקראית על מחזורי הסיפורים שבה.

העיון במחזור גדעון ממחיש את מורכבותם של התהליכים שהובילו ליצירת מסורות ספרותיות וגיבושן לכדי מחזורי סיפורים. כמו כן הוא מעיד על השימוש שעשו יוצרים באבני בניין מיצירות ידועות, קודמות או בנות-זמנם, בחיבור יצירותיהם, לרוב על דרך האנלוגיה הסמויה, בציפייה שקוראיהן הבקיאים במורשת הספרותית יהיו מודעים לשימוש ויסיקו מההשוואה את המסקנות המתבקשות.
רסלינג
הצג עוד תוצאות