נמצאו 20 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: עמרי שפר רביב
תיאור: במלחמת ששת הימים ביוני 1967 החילה מדינת ישראל שלטון צבאי על אוכלוסייה פלסטינית גדולה בגדה המערבית וברצועת עזה, ולמרות ניסיונות רבים ומגוונים של פלסטינים, ישראלים וגורמים בין־לאומיים לסיימו, הוא מוסיף להתקיים מאז ועד ימינו אלה.
בספר זה מתחקה שפר רביב אחר שורשיו של הכיבוש הצבאי הישראלי ובוחן שאלה בסיסית שהמחקר ההיסטורי טרם סיפק לה תשובה: כיצד גיבשה מדינת ישראל את שליטתה באוכלוסייה זו? לשאלה זו משנה חשיבות ככל שהשליטה הצבאית הישראלית בפלסטינים נמשכת ונראה שהארעי נעשה למצב קבוע. דורות של יהודים וערבים נולדו מאז וחיים במציאות המורכבת הזאת, וככל שהזמן חולף, עתידו ואחריתו של השלטון הישראלי בשטחים אינם ברורים.
בעלי הבית עוסק בתהליך קבלת ההחלטות במדינת ישראל, מבאר ומנתח אותו, חושף את מורכבותו, את האפשרויות והחלופות שהעלו מקבלי ההחלטות, וכן את המחלוקות ביניהם, הפשרות וההסכמות שהגיעו אליהן. לתוצאותיו של תהליך זה הייתה השפעה רבה על עיצוב חייהם של יהודים וערבים בין נהר הירדן לים התיכון במשך עשרות שנים, והיא ניכרת, אולי ביתר שאת, גם בימינו.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
מאת: יפה לוינסון
תיאור: עד כמה מצליחה ישראל לתרגם הישגים צבאיים להישגים בתחום המדיני? שאלה זו עולה שוב ושוב, אז והיום, ואחת הדוגמאות המוקדמות לכך היא התמודדותה המדינית של ישראל עם המשבר הבין-לאומי שנוצר לאחר מלחמת סיני (1956). זו השאלה המרכזית שאיתה מתמודד ספרה המרתק של יפה לוינסון. מה היו היעדים המדיניים שהציבה לעצמה ישראל והאם הצליחה להשיג אותם תמורת הנסיגה מהשטחים שנכבשו?
לוינסון בוחנת בדקדקנות שאלה זו בשתי זירות עיקריות: הזירה המקומית מבית – מה הייתה השפעתם של חילוקי הדעות ומאבקי הכוח ששררו בתוך הקואליציה והממשלה לבין הדרג המדיני והצבאי בנוגע לנסיגה מהשטחים שנכבשו? ולצד זאת הזירה הבין-לאומית – כיצד התמודדה ישראל עם מערכת הלחצים על ישראל על רקע "המלחמה הקרה" בין ברית המועצות לארצות הברית, ועל רקע המאבקים המדיניים והפוליטיים באו"ם? אחת השאלות המרכזיות שבהן עוסק הספר בהקשר זה היא כיצד העריכה ישראל את מידת האיום מצד הלחצים השונים שהופעלו עליה מצד ארה"ב, ברה"מ והאו"ם? לטענת לוינסון, בעיני ישראל האיום האמריקאי נתפס כמסוכן ביותר מכיוון שטמן בתוכו סכנת בידוד מדיני וכלכלי. לפיכך, ההנהגה הישראלית נתנה משקל מרכזי לאינטרסים האמריקניים באזור, גם כאשר נראו לכאורה כמתנגשים עם אינטרסים ישראלים. זאת ועוד, ההנהגה הישראלית ניסתה להציג את המדיניות הישראלית כתורמת למערכת הערכים והאינטרסים האמריקאים ואף משרתת אותם.
לטענת המחברת, על רקע זה צריך לבחון סוגיה מרכזית נוספת הנוגעת להכרה של בן-גוריון במגבלות הכוח החלות על מדינת ישראל בעת הניסיון לתרגם הישגים בתחום הצבאי להישגים ארוכי טווח בתחום המדיני. נדמה שסוגיה זאת רלוונטית מאוד גם לימינו, והיא הופכת את הדיון בספר זה לחשוב במיוחד עבור כל מי שבוחן את התמודדותה של ישראל בעקבות מלחמת ה-7 באוקטובר 2023.
ד"ר יפה לוינסון היא מרצה ואשת חינוך, לימדה וחינכה דורות רבים של תלמידים, והכשירה מורים להיסטוריה במחלקה לחינוך והכשרת מורים באוניברסיטת בן-גוריון. ספר מעמיק זה הוא פרי מחקר דוקטורט שערך 13 שנים, אשר תוכנו מייחד אותה כמחברת.
רסלינג
מאת: אלי זילברמן
תיאור: בשבעה באוקטובר 2023 התעוררה מדינת ישראל לבוקר השחור ביותר בתולדותיה. אלי זילברמן, קצין (מיל') בגבעתי, היה באותו בוקר בביתו בירושלים. בעודו צופה בתקשורת בדיווחים הראשוניים, הוא מקבל טלפון מקצין עמית שנמצא בשטח: "זילברמן, יורים עליי, תבוא דחוף". זמן קצר לאחר מכן הוא כבר מחלץ פצועים וניצולים במתחם הזוועות של מסיבת הנובה, ומייד לאחר מכן - מנהל עם חבריו קרבות פנים אל פנים מול מחבלי הנוח'בה בכפר עזה.
כמה ימים אחרי כן הוא מוצא את עצמו בלב עזה יחד עם חטיבת גבעתי, על גבי נמ"ר, מפקד על חיילים ונלחם בשטח.
בספרו המרתק, הנקרא בנשימה עצורה כספר מתח, מספר אלי זילברמן, מנקודת מבט של קצין בצוות הפיקוד של המח"ט, על הקרבות הקשים שמנהלת החטיבה מחלקה הצפוני של עזה ועד רפיח, בלחימה רצופה ואינטנסיבית כפי שלא הייתה בעזה מעולם; על סיפורי הגבורה בדיוק כפי שחווה אותם בשטח; על מנגנון קבלת החלטות מורכב שבקצהו יש השפעה תמידית על חיי אדם.
זהו סיפורו של דור צעיר ונחוש של לוחמים ומפקדים שנהגו לכנותם "דור המסכים", שיצא להילחם מלחמה קיומית - ומצא בשדה הקרב את הביחד ואת הרצון העז לנצח בכל עימות ולהשיב את חטופינו הביתה. ובמקביל, זהו גם סיפור מרגש של המשפחה שנשארה מאחור ותומכת ללא סייג, ועל ההתמודדות עם המשברים הנגרמים בעקבות ההיעדרות הארוכה מהבית והצלקות שמותירה המלחמה גם בנפש.
אלי זילברמן הוא קצין חי"ר במילואים. נשוי לשיר, אבא של עומר ותם. יזם בעולמות הסטארט-אפ ומרצה על המלחמה בעזה. בשירותו הצבאי פיקד על פלוגת טירונים ופלוגת לוחמים, היה קצין אג"ם חטיבה. בתפקידו האחרון בקבע שימש סגן מפקד גדוד שקד של גבעתי, ולאחר התמרון של חטיבת גבעתי ברפיח מונה למפקד גדוד במילואים. אריות על נמ"רים הוא ספרו הראשון.
אוריון הוצאה לאור
מאת: רפאל אמיר
תיאור: יום העיון הנוכחי הוא המשך, וראשון בסדרה על היערכות ה"הגנה" לקראת מלחמת העצמאות ופרקי מלחמת העצמאות. היום תהיינה שתי הרצאות, האחת של פרופסור רב אלוף, ידידי, יגאל ידין על תכניות ה"הגנה" לקראת ה15 במאי ( 1948 ), ותהא זו עדותו של הנחתום על עיסתו.
ההרצאה השנייה תהיה של פרופסור גבי כהן על "שלבים במדיניות הפינוי הבריטי מארץ ישראל", פרי מחקריו המיוחדים והיסודיים, של גבי כהן, בנושא.
יום העיון נערך מטעם המכון לחקר כוח המגן של יד טבנקין.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יואל דרום
תיאור: מוסד יד טבנקין והמכון לחקר כוח המגן הם שכינסו אותנו באכסניה הזאת לערב עיון בנושא של הקרבות על ירושלים.
יום עיון זה מוקדש לזכרו של יוספל'ה (יוסף טבנקין). יוספל'ה שראה במערכה על ירושלים, בצדק, את אחד מנושאי הלחימה העיקריים בעת מלחמת העצמאות, יותר מאחרים השקיע את עצמו, את יכולתו, בלחימה על הדרך לירושלים, בירושלים, ובכל מה שקשור לירושלים במלחמת העצמאות.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: מירי רוזובסקי, מוריה דיין קודיש
תיאור: בימים אלו, ימי מלחמה, אנחנו נדרשים לדמיין וליצור את העולם שיבוא. אנחנו נדרשים לכתוב את הסיפור שלנו מחדש, כדי שנוכל להבין גם את מה שהיה. פעולת הכתיבה היא גם קריאת כיוון שניתן לכנותה בשם “תקווה”. איך אפשר לדבר על תקווה בימים קשים כל כך, כשהעבר עוד פעור, שותת, ההווה מאיים, והעתיד לוט בערפל? אולי כך: בזהירות, באמצעות קשת של קולות ומתוך רצון עז להשפיע על הסיפור שלנו.
בספר שלפניכם מקובצות שמונה־עשרה מסות של כותבים שונים, אנשי רוח, אומנים ופסיכואנליטיקאים – פרופ’ מירב רוט, פרופ’ דנה אמיר, נוגה פרידמן, יובל אביבי ועוד. הטקסטים מציעים מבט פסיכואנליטי, רעיוני ואומנותי, על מושג התקווה בישראל של היום. על האפשרות להרגיש אותה, או לפחות להבין את טיבה, בימים של פחד, ייאוש וכאב. המבטים השונים יוצרים מעין קליידוסקופ המאפשר הצצה על הכוח, הקושי וההכרח – לקוות.
קו ארוך מחוק הוא מסמך תרבותי עמוק ומשמעותי. זהו ניסיון להחזיק את מה שנשמט. להחזיק מתוך הפצע המדמם את אפשרות התיקון וההבראה.
שתים - בית הוצאה לאור
מאת: עטר מאור
תיאור: היא מפרקת מדף מארון הבגדים. היא מפנה. היא מביאה מנורה קטנה ושמיכה. היא מתפללת שלא תצטרך להכניס אותם לשם. היא מבקשת שלא תצטרך להכניס אותם לשם. דפיקות פראיות נשמעות בדלת, היא יודעת שניתן לשבור אותה. צעקות בערבית. היא מכניסה את הילדים שלה לארון. הילדים שלה בארון.
״אם נהיה״ מתחיל בשבעה באוקטובר, בממ”ד שבקיבוץ בארי. הוא מספר על אמא ושני ילדיה בזמן שאב המשפחה לוחם בחוץ עם כיתת הכוננות. בכתיבה כנה וספונטנית שנעה בין הקונקרטי לפואטי מספרת עטר מאור בקול צלול, כואב ומלא אהבת אדם על השעות בממ”ד, החילוץ, הפינוי וההתמודדות הדקה והיום־יומית עם כל הסדקים. אסופת הטקסטים הזו היא אישית, חשובה ונוגעת ללב, מסמך אנושי המספר על משפחה אחת שחייה ניצלו – אבל השתנו לבלי הכר.
הספר דו לשוני.
שתים - בית הוצאה לאור
מאת: הדס קלדרון
תיאור: הדס קלדרון, שורדת טבח שבעה באוקטובר בניר עוז, הייתה לאחד הקולות הבולטים במאבק להחזרת החטופות והחטופים. בספרה זה היא מתעדת את שהתרחש, רגע אחר רגע: את שעות האימה שבהן שהתה לבדה בממ"ד, נלחמת בכל כוחותיה למנוע את כניסת המחבלים; את הגילוי כי שני ילדיה הצעירים, סהר וארז, ואביהם עופר, נחטפו לעזה, וכי אימהּ ואחייניתהּ נרצחו; את המאבק העיקש שניהלה להשבת ילדיה לביתם, ואת המשכו למען עופר ולמען השבת החטופות והחטופים כולם.
קלדרון ניחנה בראייה מפוכחת של המציאות, וכזהו גם ספרה. בצורה ישירה וכנה היא מתארת את מחשבותיה ורגשותיה, את הרגעים שהניעו אותה לקום ולפעול בכוח ובעוז, בכל דרך אפשרית ובלי מעצורים, מול שועי עולם, מול ממשלת ישראל, בתקשורת בארץ ובעולם.
לראות את השמיים הכחולים הוא סיפור מצמרר על הטבח האכזרי של שבעה באוקטובר. זהו סיפור מעורר השתאות על מאבק עיקש במרחב של אימה ואי ודאות, על חברוּת קרובה שבלעדיה דבר לא היה אפשרי, על התגייסות ועזרה של רבים. זהו סיפור על קהילה קטנה, שיותר מרבע מתושביה נחטפו או נרצחו, על מייסדיה וחבריה, אנשי יצירה, שלום ועמל. זהו סיפור על גבורה, על ערבות הדדית ועל חובה מוסרית. זהו תיעוד אמיץ וכן, מבפנים, של אחד מהרגעים הטראומטיים ביותר בהיסטוריה הישראלית.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אריה פיאלקוב
תיאור: נועדנו ליום עיון ביום הזכרון האחד עשר למורנו יצחק טבנקין, זכרונו לברכה, אשר בחסרונו אנו מרגישים במיוחד, במיוחד בימים אלה, עכשיו, כשהלב הוגה במתרחש בצפון. נכבד בקימה את זכרם של חיילי ישראל אשר נפלו במערכה, נאחל החלמה לפצועים ונקווה לשובם בריאים הביתה.
יצחק טבנקין לימד אותנו ערכו ומגבלותיו של מאבק נועז במסגרת של אחריות יהודית ציונית, על יסוד אבחנה נכונה ביו טוב לרע ועל בסיס של אחריות לקיום האומה בייחוד לעת צרה, ובעתות לחימה. טבעי הדבר, שביום הזכרון ליצחק טבנקין נועדנו יחד כדי לעיין במצבנו בעיצומה של מלחמה, בעיצומן של סכנות, טבעי שדמותו תשרה רצינות מיוחדת על דיוננו היום, ומחשבה אמיצה, ישרה ואחראית בחשבוננו עם עצמנו ובהתייחסות אל העיקר.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: ורדה זילברברג
תיאור: האם נשים הן חלשות וזקוקות לעזרה והצלה או חזקות ונחושות? האם לאחר שבעה באוקטובר, הנשים בישראל רכות כחמאה או מחושלות כברזל? הספר ”רכות מברזל” מנסה לשפוך אור על מציאות של ’גם וגם’, ואינו מתפתה, כמעט, לתשובה חד-ממדית. גם אם חטאנו בכך בפרק זה או אחר, הרי שהמכלול מהווה קליידוסקופ מורכב ועשיר של זוויות ראייה.
”רכות מברזל” נכתב עבור הקהל המשכיל העסוק בשאלות חברתיות בישראל, מתוך הקשת הרחבה של פרקי הספר עולות תובנות מעודדות, מנחות ולעיתים רדיקליות, על ההווה והעתיד של החברה הישראלית. את פרקי הספר כתבו וסקרו חוקרות מובילות בישראל בתחומי מדעי החברה, פסיכולוגיה והיסטוריה, בתקופה של מלחמה ממושכת, בגישה איכותנית המזמינה דיאלוג עמוק בין עולמן הפנימי של החוקרות לעולמן הפנימי של הנחקרות והקוראות.
איפאבליש הוצאה לאור
מאת: אביב כהן
תיאור: מלחמת לבנון הראשונה, שפרצה בבוקר של 6 ביוני 1982, החלה למעשה עוד לפני מועד זה והסתיימה שנים רבות אחרי התאריך הרשמי שקבעה הממשלה שיזמה אותה. מלחמה זו הייתה שונה מאלה שקדמו לה ואלה שבאו אחריה בשל שלל סיבות, אך אולי בעיקר בשל נושא הדיון בספר זה – גל מחאה גדול שפרץ בעקבות יציאה חפוזה, ללא קונסנזוס, למלחמת יש ברירה, תוך ניסיון מגלומני לשנות מציאות פוליטית אזורית במזרח התיכון.
מולדת איננה מזבח מספר את סיפור המחאה של אותם אנשים רבים שפעלו בעורף, שלא הפסיקו להפגין כדי לעורר תשומת לב לקורה בלבנון, והיו מוכנים לעמוד תחת מטר של גידופים, הסתה, יריקות, אגרופים וכל אמצעי אלים אחר מצד אנשי "כך" ותומכי ימין שהיו עיוורים למתרחש – עד שבסוף שוחררה ניצרה, נזרק רימון ונערכה לוויה. הסיפור הוא על אנשים טובים, ציונים, מוסריים, שפעלו בהתנגדות למלחמה במסגרת תנועות קיימות כמו "שלום עכשיו", "מצפן", או שהקימו תנועות חדשות ובהן "הוועד נגד מלחמה בלבנון", "יש גבול", "הורים נגד שתיקה", "יוזמת ניר עוז" ועוד. היו אלה אנשים שנתנו מעצמם, מזמנם, ממשאביהם, ממרצם, מסיבות אידאולוגיות שונות, עמדו ברחובות בקור ובחום, בעיקר משום שהבינו כי במלחמה הזו אבדה הדרך להנהגה, שהלכה כעיוורת אחרי מי ששיקר והוביל אותם בכחש.
מולדת איננה מזבח הוא מחקר חדשני שנסמך על תעודות, כרזות ומסמכים שלא היו נגישים עד כה, ומבוסס אף על ראיונות רבים עם מנהיגי המחאה ומנגד עם אנשי השלטון, והוא בסופו של דבר סיפור ניצחונה של מחאה.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אדם רז, אסף בונדי
תיאור: מלחמת עזה היא המלחמה הארוכה בתולדות מדינת ישראל. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הגדיר אותה כחלק מ"מלחמת שבע החזיתות", אך ישנה חזית נוספת, שלא הוזכרה – חזית השפה. בזירה זו מתנהלת מערכה פנים-ישראלית, שבה מילים נכתשות, מסורסות ומעוותות, ומורחקות ממשמעויותיהן הממשיות, האמיתיות. בחזית זו נוקטים השלטון והתקשורת המסייעת בידו שלל אמצעים כדי לשלוט במחשבה של הציבור הישראלי, לעקר את יכולתו להתנגד, ובעיקר – להפוך אותו לשותף לפשעים שמובילה ממשלת ישראל מאז השבעה באוקטובר ברצועת עזה ובגדה המערבית.
הלקסיקון הוא כלי במערכה נגד הברוטליות. הוא מבקש להציג את אוצר המילים המשמש את הישראלים כשהם מדברים על המלחמה. הרי אפילו השיח על אודות המלחמה הוא צורה של השתתפות בה: בסלון הביתי, במכולת השכונתית, במפגש רעים. הערכים חושפים את מה שמוסתר מאחורי מילים ומושגים ששטפו את הרחוב הישראלי: "נזק אגבי", "אין בלתי מעורבים", "שטח השמדה", "הגירה מרצון", "הניצחון המוחלט", "לשטח את עזה" ועוד רבים. מאחורי מסך העשן המילולי שוכנות הזוועות.
הלקסיקון מבקש לחדד את שעומעם בכוונת מכוון ולעודד מחשבה ביקורתית הן על תוצאות הלחימה הברוטלית המתרחשת בעזה והן על תוצאותיה המופנות פנימה – אל החברה הישראלית.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: יונה ג'רמי בוב, אילן אביתר
תיאור: שני הסופרים, עיתונאים חוקרים בתחום הצבאי-מדיני זה שנים, שוטחים בספר באופן מפורט ויוצא מן הכלל בחדותו ובמקורות המגוונים המובאים אל הנייר, כיצד עשתה ישראל שימוש בחבלה, התנקשויות, מלחמת סייבר ודיפלומטיה כדי לסכל את פיתוח הנשק הגרעיני של איראן, במסגרת כינון מארג גיאופוליטי חדש במזרח התיכון, תוך חבירה למדינות ערב הסוניות כדי לעצור את האויב המשותף שלהן.
ידיעות אחרונות
מאת: יעל דרזניק
תיאור: יום שבת, 7 באוקטובר 2023, שמחת תורה, 06:29 בבוקר. ברגע שייזכר לדיראון עולם, כמו קו גבול הנמתח בין העולם שהיה לעולם עכשיו, מתחילות להישמע ברחבי הארץ אזעקות בלתי פוסקות, שהן רק הפתיח לאירוע רב-הנפגעים הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל.
הספר שלפניכם מתאר ללא כפפות את היממה הדרמטית שעברה על הצוותים הרפואיים השונים, שהתמודדו ב-7 באוקטובר עם הרגעים הקשים ביותר בקריירה שלהם, כשרבים מהם גם אכולי דאגה לבני משפחה השוהים בבסיסים צבאיים או ביישובי עוטף עזה שנהפכו לחזית.
כבדו שערי עזה נוגע בלב העשייה הרוחשת בטיפול המוענק בשטח, בחדרי ההלם ובחדרי הניתוח, ובו מובאים עקרונות הטיפול בפצועי טראומה, עקרונות שנכתבו בדם. הוא מתאר את היממה הנוראה ביותר בתולדותינו מנקודת מבטם של אנשי רפואה מכל קשת הטיפול בגוף ובנפש: פרמדיקים, מנתחים, עובדים סוציאליים, פסיכיאטרים, אחים ועוד רבים. זהו הסיפור שלהם, אבל הוא חלק מסיפור גדול יותר: ממה שעבר על כולנו, אזרחי ישראל, ב-7 באוקטובר.
ידיעות אחרונות
מאת: מיכאל בר-זוהר
תיאור: התחלתי לכתוב את הספר הזה ב-8 באוקטובר 2023, לאחר לילה ללא שינה.
ראיתי בערוץ בינלאומי את הזוועות ביישובי עוטף עזה, ולשם שינוי, את ההפגנות הרועשות בזכות החמאס בבירות העולם.
ידעתי שיש מי שיזייפו ויעוותו את הפרק הסוער הזה בהיסטוריה על ידי שקרים וחדשות כוזבות, בגלל רגשות קיצוניים, קנאות נבערת, שנאה עיוורת של אחדים והערצה טיפשית של אחרים. חשתי שתפקידי הוא לומר את האמת אודות אותם מאורעות מטלטלים שזעזעו את העולם. אבל לומר את האמת עכשיו, היום, לא בעוד שנה או שנתיים או חמש. עכשיו.
ההיסטוריה יכולה לחכות שנים עד שרוב העובדות האמיתיות יצאו לאור ויהיו זמינות לחוקרים. אבל הספר הזה לא יכול לחכות. חדשות כוזבות וסיפורים שקריים מציפים את התקשורת, את האוניברסיטאות, את המוחות של פתאים צעירים ופעילים בוגרים.
בעת שכתבתי את הספר הזה רציתי שהקוראים שלי יעקבו אחר המאורעות בדיוק כמו שעקבתי אני, ינשמו את האווירה, יחיו את החודשים הדרמטיים האלה לצדי, יחושו את הכאב, הנחישות, המאבק הפנימי וחשבון הנפש של הישראלים. ניסיתי לכתוב את האמת. ניסיתי להיות אובייקטיבי, אך לא ניטרלי. איש לא יכול להיות ניטרלי. לעולם לא.
ידיעות אחרונות
מאת: אילן כפיר
תיאור: איך הגענו לאסון הנורא הזה? המכשול הקרקעי קרס בתוך דקות; אלפי מחבלי חמאס כבשו את יישובי ומוצבי העוטף; אוגדת עזה נכבשה; כ-1200 הרוגים ב-7 באוקטובר, יום המלחמה הראשון; אלפים הסתגרו בממ"דים וזעקו לעזרה שאיחרה להגיע; מאות נחטפו לרצועת עזה; טבח אכזרי בנשים, בילדים ובמבוגרים.
לצד האירועים הקשים של 7 באוקטובר ' המכה האנושה ביותר שספגה ישראל מאז 1948 ' אוגדת עזה נכבשה מתאר את האירועים שקדמו ליום שבת הנורא: העיוורון המודיעיני, הכשלים המבצעיים, טיפוח החמאס והערכת החסר של יכולותיו המבצעיות, הכישלון המדיני של הממשלה ושל העומד בראשה. כל אלה לצד סיפורי הגבורה של לוחמים ואזרחים בודדים שהתייצבו מול מאות מחבלים ביישובים ובמוצבים. ישראל במלחמה קיומית ברצועת עזה ובצפון.
ידיעות אחרונות
מאת: גדי עזרא
תיאור: במוצאי שבת בדצמבר 2008 נתלש גדי עזרא מהחיים האזרחיים ונשלח לעזה עם צוות לוחמים.
באחד-עשר הימים שבהם שהו בעומק הרצועה, בין סיכולים ממוקדים לגיהינום של הריסות, הם למדו שמלחמה היא לא רק גבורה, פחד וסכנה, אלא גם רגעים קטנים, גדולים מהחיים הצעירים שלהם. מלחמה, כך גילו, היא גם נחמה, תקווה וגעגוע. היא אירוע אנושי שמלמד אותם על הגבולות שלהם, על עצמם.
11 יום בעזה מגולל את סיפורו האמיתי של כוח מילואים מיוחד של סיירת צנחנים ומספר על המלחמה בדיוק כפי שהיא. דרך עיני המחבר אנו זוכים להצצה עוצרת נשימה לימים שמתחילים באי-ודאות ויכולים להסתיים בשיברון לב וצחוק כאחד.
"עופרת יצוקה" היה המבצע המשמעותי הראשון בעזה אחרי ההתנתקות, והדילמות שעלו בו חזרו בכל המבצעים ברצועה מאז ועד היום. כשחברי הצוות נקראו שוב למילואים בעקבות מתקפת 7 באוקטובר, התברר להם שהמלחמה בעצם מעולם לא הסתיימה.
ידיעות אחרונות
מאת: אהוד עילם
תיאור: ספרו של אהוד עילם בוחן את הסכסוך בין ישראל לאיראן במישור האסטרטגי-צבאי. הפרק הראשון עוסק במרכיבים בסיסיים בעימות, כמו תוכנית הגרעין האיראנית, היחסים של ישראל ואיראן עם הערבים, ואופציות פעולה שונות של ישראל ביחס לאיראן, כמו למשל ערעור המשטר האיראני. הפרק השני בוחן האם וכיצד ישראל עשויה להפציץ את תשתית הגרעין האיראנית; על ישראל לקחת בחשבון אילוצים שונים כמו התגמול האיראני, תגובת הקהילה הבינלאומית, ועוד. בהקשר זה על ישראל לשתף פעולה עם ארצות הברית וגם עם מדינות ערביות, בעיקר במפרץ.
הפרק השלישי בודק כיצד יראה עידן שבו איראן אוחזת בנשק גרעיני. לפי מקורות זרים לישראל יש ארסנל גרעיני, ומכאן ששתי המדינות יחששו שכל אחת מהן תוכלנה להנחית על השנייה מהלומה כבדה ואף מכרעת. לשלב זה בסכסוך ביניהן עלולות להיות השלכות שליליות מהותיות, כולל על הכלכלה והחברה. מלחמה גרעינית ביניהן עלולה להתרחש בשל יוזמה או טעות גורלית מצד ישראל או איראן, למשל במהלך משבר חריף ביניהן. הפרק הרביעי בודק כיצד עשוי להיראות העימות הבא בין ישראל לחיזבאללה, לאור מה שאירע בעשור האחרון, כולל במלחמת "חרבות ברזל". מרכיבים מרכזיים יהיו עוצמת האש של שני הצדדים, היקף ומגבלות התמרון של צה"ל, הגנה על העורף ועוד. הפרק החמישי בוחן את המאבק בין ישראל לאיראן בסוריה, בתקופת משטר אסד, תוך דגש על הקשיים והאילוצים של איראן במעורבות שלה בסוריה.
רסלינג
מאת: יעל אילת ון אסן, גלית ולנר
תיאור: עם השימוש הגובר בטכנולוגיות בינה מלאכותית, פרקטיקות להעצמת החוסן – המיושמות בשלבי ההיערכות לקראת משבר, ההתמודדות עימו ותהליך השיקום – צפויות להיכנס לעידן חדש. מערכות חוסן מבוססות בינה מלאכותית ינהלו את מצבי החירום בשלושת מצבי הזמן הללו, ולשם כך הן יזדקקו לנתוני עתק לצורך אימון ולתשתיות מתקדמות לאיסוף מידע. במערכות אלו טמונה הבטחה לסייע בקבלת החלטות ואפילו לקבל החלטות באופן אוטומטי. לאור הלקחים ממשבר הקורונה וממלחמת חרבות ברזל, המחקר מציע בחינה ביקורתית של פרקטיקות החוסן המתפתחות כיום, של פוטנציאל ההתבססות על בינה מלאכותית, ושל השלכותיה של התבססות זו על המרקם הפוליטי והאזרחי. כמו כן המחקר מציג קווים מנחים לפיתוח אתי של מערכות מסוג זה.
מכון ון ליר בירושלים
מאת: תמי הופמן, מיטל ברון
תיאור: הסקירה הנוכחית מבקשת להתבונן באופן ההתמודדות של מערכת החינוך בארצות הברית עם גודל האסון ועם ההשפעות הסימבוליות של הטראומה, וכיצד הם תורגמו למסרים חינוכיים וערכיים במסגרת מערכת החינוך, בדגש על השנה הראשונה לאחר האסון, ובמבט רטרוספקטיבי לאחר 23 שנים. מסרים ותכנים אלו הם מקרה מבחן לתהליך התהוותם של המסרים והתכנים המועברים במערכת החינוך בישראל בעת הזו ביחס למלחמה, שנה לאחר פרוץ המלחמה ואירועי 7 באוקטובר, ובמיוחד משום שהמלחמה עדיין נמשכת.
הדגש בסקירה זו הוא על המסרים החינוכיים והערכיים שהועברו באמצעות קובעי המדיניות ותוכניות הלימודים לאחר האסון. נדגיש במיוחד את האופן שבו ההתמודדות החינוכית הערכית עם אסון התאומים נתפסת, מאז ועד היום, כבעלת השפעה רבה על החינוך לערכים דמוקרטיים בארצות הברית, על חופש הביטוי של מורים ועל היחסים בין קבוצות שונות בחברה האמריקאית. היבטים אלו ייבחנו גם בהקשר הישראלי ובהקשר של מצב מערכת החינוך מאז פרוץ המלחמה. השנים שעברו מאז אסון התאומים נותנות נקודת מבט נרחבת על האופן שבו המדיניות בנושא זה במערכת החינוך הישראלית הולכת ומתפתחת, בעיקר לנוכח המגמות והמהלכים הביטחוניים, הפוליטיים והחברתיים שהמלחמה מייצרת ונראה שעוד תביא עימה בעתיד.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
הצג עוד תוצאות