נמצאו 1134 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: אבי שחף
תיאור: שמונה ישראלים ושמונה פלסטינים – כולם חברי פורום המשפחות השכולות – שרואיינו בספר זה משדרים אמונה ביצירת מציאות חיים שונה מזו שאליה נקלענו. בוחרים בפיוס מתמקד במאבק של אנשים שבחרו לפעול לקידום פיוס – מוטיב מרכזי בחייהם – בסביבה חיצונית שלא תמיד אוהדת אותם ואת פועלם. החזון שעיצבו, שקורא להפסקת מעגל הדמים ולהגעה להסכם, פונה לשני העמים. הסיפורים מהווים ייצוג של אסונות אישיים מלאי כאב. המרואיינים מספרים מה הביא אותם להצטרף לארגון, ואילו פעילויות משמעותיות חוו בו. הסיפורים יוצרים פסיפס לא אחיד של בחירות אישיות במסגרת אותו ארגון. ניכר שהצטרפות לפורום המשפחות השכולות, ופעילות במסגרתו, פותחת בפני חבריו הזדמנות להתחבר לחיים, להפעיל השפעה ולמצוא משמעות לאובדן האישי.
רסלינג
מאת: סמדר סיני
תיאור: ההיסטוריה של הסיפור הנשי בארץ עדיין נכתבת ונתפסת כספח לסיפור הציוני המרכזי. סיפור חייה של מרים ברץ הוא פרק אחד הבא לחשוף ולגלות את קולן הבלתי נשמע של הנשים במציאות הפוליטית והתרבותית של תקופת היישוב ואחריה. המחברת, סמדר סיני, רואה במרים ברץ את האישה הראשונה שניהלה מאבק מגדרי בתוך הקבוצה, אף שבאותה תקופה המושג "מגדר" עדיין לא היה קיים.
דרך סיפור חייה של מרים בוחנת המחברת את התפיסה המגדרית של חברי דגניה בראשית ימיה; מה הייתה תפיסת שוויון הנשים בקבוצה וכיצד בא לידי ביטוי השוויון המגדרי בתעסוקה, בסטטוס הכלכל וביחסים בין המינים. כמו בן נבחנת תפיסת הנשיות, המשפחתיות וההורות של מרים ושל דגניה על רקע היישוב המתגבש בארץ.
מיום עלותה לארץ, והיא נערה בת שבע-עשרה, הייתה מרים ברץ חלוצה במלוא מובנה של המילה. אישה עברייה ראשונה בפרדסי פתח-תקוה, פועלת בשדות החימצה בחדרה, ואחר כך בדגניה - הרפתנית הראשונה, האם הראשונה ומקימת ענף הרפת הראשון בתנועה הקיבוצית, כן, וגם אם לשבעה בנים ובנות. כל הישג נקנה בעמל ובנחישות אין קץ. אין ספק, מרים ברץ ניחנה בתכונות המאפיינות דמויות המעצבות תקופה גם אם לא ראתה עצמה ככזאת - חייה היו משל ודוגמה.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: מוקי צור
תיאור: חוברת המכילה דפי עיון במגוון נושאים הקשורים לתנועה הקיבוצית לקראת הוועידה השלישית של תק"ם.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: מנחם דורון
תיאור: כותב היומן תיאר את הספר כך:
"בזמן שהותי בהלסינקי, כחבר המשלחת הישראלית בוועידת השלום העולמית - רשמתי "יומן". תכלית הרישום - שייזכר יפה כל צעד וכל פרט במאבק שניהלנו שם (חברי אחדות-העבודה וחברי מפ"ם) נגד ההחלטה "הפלשתינאית" של ועידת-באנדונג.
נדמה לי כי בהלסינקי נפגשנו בפעם הראשונה - "פנים מול פנים" - עם הבעיה הגדולה: אסיה ואנחנו. תנועתנו קנתה במשך שנים ניסיון רב במאבק עם הקומוניזם האירופי על הציונות. אפס, המאבק הציוני עם הקומוניזם האסייתי הוא פרשה חדשה, קלה מן הקודמת מבחינה מסוימת, וגם קשה ממה לאין-ערוך. המאבק הספציפי הזה הוא פרשה, שהיא מעין "טרה אינקוגניטה".
העתקתי את היומן, למען יקראו בו כמה חברים, בלי לשנות שינוי ניכר מן הנוסח הראשון. גם ההערות האישיות נשארו במקומן, ועם החבר הקורא - הסליחה.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אליעזר בן־רפאל
תיאור: המשבר שפרץ בשנת 1985 בתנועה הקיבוצית פתח תקופה חדשה של שינוי קדחתני ועיצוב מחדש של הקיבוצים.
חברי הקיבוץ לא פסחו על שום היבט של החיים הקיבוציים, תוך שהם בוחנים מחדש כל מוסכמה ארגונית. הספר מתמקד בתנועה הקיבוצית המאוחדת (התק"ם) והוא מתייחס גם לסדרה של דיונים שכינסו יחדיו את ראשי התק"ם, חוקרים בכירים במדעי החברה מהאוניברסיטאות השונות וחוקרי פרוייקט "הקיבוץ במפנה המאה"
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: דן פרייס
תיאור: התכנון והבנייה של השיכון החברתי והציבורי הם מפעלים חסרי תקדים בהיקפם ובין החשובים שיזמו גורמים בתנועה הציונית מאז חודשה ההתיישבות היהודית בארץ ישראל. השיכון הציבורי שנבנה בשנים 1967-1945 הוא מאגר הדירות הגדול ביותר בארץ, המונה כמיליון וחצי יחידות דיור, והוא משמש השראה לדורות של אדריכלים.
הספר נחלת הכלל: השיכון החברתי והציבורי בישראל, 1967-1945 חושף את שורשיו האידאולוגיים של מפעל הבנייה החלוצי הזה ומתאר כיצד חתרה האדריכלות המודרנית בארץ ישראל לממש דרכו את ערכי היסוד של הציונות הסוציאליסטית: שיוויון חברתי, צדק חלוקתי, בעלות ציבורית על הקרקע ובניית חברה חדשה.
באמצעות ניתוח ביקורתי של הנרטיב ההיסטורי, האידאולוגי והאדריכלי שרווח עד שלהי שנות השישים, חושף אדריכל ד"ר דן פרייס את האתגרים שהציבה השונוּת התרבותית בבניית זהות ישראלית מאחדת ומנתח את דרכי הפעולה שנקטו אדריכלים, מתכננים ופקידי ממשלה כדי ליישם את חזונם.
הספר מציע דיון מקורי במורשת התרבות האדריכלית בישראל ומזקק את ההישגים התכנוניים ואת הערכים החברתיים הייחודיים הגלומים בה
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגבלמדא עיון - הוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה
מאת: מוטי רגב
תיאור: נגינת הגיטרה החשמלית של יהודה פוליקר, אהוד בנאי וברי סחרוף מצויה במוקד תרומתם המרכזית להיווצרותו של פופ-רוק בגוון מזרחי בישראל. כשהגיטרה מנסרת שיר געגועים בוחן את יצירתם הצלילית וכן את זו של שורת מוזיקאים נוספים, מתחקה אחר גלגוליה המוזיקליים של הגיטרה המזרחשמלית לאורך חמישה עשורים ומצביע על תפקידם של צלילי מוזיקה כמעצבי מציאות תרבותית.
ניתוחו של פרופ' מוטי רגב נובר ברפרטואר שירים ואלבומים של אריס סאן, משה בן-מוש ויהודה קיסר, של להקות הרוק הדרומי, בהן שפתיים, טיפקס וכנסיית השכל ושל זמרים-נגנים-יוצרים, כמו אהובה עוזרי ודודו טסה, מאתר בהם רגעי צליל שנוצרת בהם "מזרחיות" ומזהה מרכיבים מוזיקליים שחדרו למיינסטרים הישראלי.
הספר מעניק זווית ייחודית לחקר המוזיקה בישראל, ובייחוד לחקר המוזיקה הפופולרית. הוא מציג גישה ממוקדת צליל במחקר הסוציולוגי של המוזיקה ומוסיף פריט משמעותי למדף הספרים העוסק בסוציולוגיה של התרבות בישראל.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגבלמדא עיון - הוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה
מאת: אמין ח'לף
תיאור: האם ניתן ליצור בישראל, המוגדרת כמדינת הלאום של העם היהודי, מסגרת יהודית–ערבית שוויונית? הספר אי של שוויון בוחן את מידת מימושו של חזון בתי הספר המשותפים ליהודים ולערבים מאז ייסדה עמותת "יד ביד" לחינוך דו–לשוני את בית הספר הראשון ב– 1998.
במרכז הספר עומדת השאלה אם חינוך משותף הממוקד בחתירה לשלום ולשוויון משפיע על המציאות שמחוץ למוסדות החינוך, כפי שקיוו מייסדיהם, או שמא עוצמת הסכסוך הישראלי–פלסטיני הופכת גם את המרחב הבית ספרי המשותף לזירה של עימות. מסקנתו של המחבר, ד"ר אמין ח'לף, היא כי פערי הכוחות בין קבוצת הרוב היהודית לבין קבוצת המיעוט הערבית אינם נעלמים במסגרות החינוך המשותפות והשפעתם של בתי הספר המשותפים על ההוויה הישראלית עדיין מוגבלת למדי. ואף על פי כן, הוא מראה כי החינוך המשותף הניב גם פירות, ועצם הרצון לקיים שותפות שוויונית דרך מסגרות חינוך הוא בעל פוטנציאל להשפעה סביבתית חיובית גם אם טרם מומש במלואו.
מֵעבר להתייחסות לבתי ספר דו–לשוניים בישראל, הספר תורם גם להבנת העקרונות החינוכיים של התפיסה הרב–תרבותית ומציג כלים לפענוח הדינמיקה של יחסי רוב ומיעוט.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגבלמדא עיון - הוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה
מאת: תמר הרמן, עופר שיף
תיאור: מהי ממלכתיות? מהם שורשיו של הפרויקט הלאומי הרשום על שמו של דוד בן–גוריון והאם אנו נדרשים בימים אלו להמציא מחדש את המושג? האסופה כ"א מחשבות על ממלכתיות ישראלית מציעה מגוון תשובות לשאלות הללו, פרי עטם של 21 נשות ואנשי ציבור, מחקר והגות מובילים בתחומם. בין דפיה מוצגת קשת רחבה של עמדות בנוגע לגבולותיה ולמשמעויותיה של הזהות הישראלית המשתנה, חזונות באשר לעתידה, ושאלת השאלות המרחפת מעליה: האם יש בכוחה של הממלכתיות להגדיר את החברה הישראלית או שהיא תפרק אותה? האם יש בנמצא דרכים חדשות לשיקום הסולידריות הישראלית המתרופפת ולאיתור פתרונות מוסכמים לחיים משותפים?
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגבלמדא עיון - הוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה
מאת: כסניה זילברברג
תיאור: שנה בחייה של אה מיוחדת במינה - מהפכנית סוציאל-רבולוציונרית, אשר בעלה היהודי ניתלה ע"י שלטון הצאר הרוסי והיא חיה עם בתה באירופה, גולה מרוסיה הסובייטית. ב-1932 היא עולה לארץ ואת שנתה הראשונה היא עושה בעין חרוד ובגשר, בחצר כנרת ובכפר-גלעדי.
על שנה זאת מספרת כסניה ביומנה.
סיפור שהעניקה לו את השם "על כנפי אהבה".
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יוסף פריד
תיאור: איש יהודי עולה מגליציה לא"י ב-1908, ולאחר זמן מה מצטרפים אליו גם רעייו הצעירה ובנם התינוק. הם גרים בדירה שכורה ביפו, והוא עובד כמזכיר גימנסיה הרצליה. בשל קשיי המקום והזמן הם חוזרים לאירופה בסוף 1909. ב-1933 שבה ועלתה המשפחה לארץ. היומן המתפרסם בזה מספר את סיפור המשפחה ב-1908/9.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: ניסים כהן, רון דול, טל אבוטבול
תיאור: התפיסה המסורתית במינהל הציבורי קובעת כי עובדי שירות המדינה נדרשים לשירות בעל אופי ממלכתי וא-פוליטי. אף על פי כן, ולמרות הניסיונות לצמצם את תופעת המינויים הפוליטיים בעשורים האחרונים, היא נמשכת ומתרחבת. על אף טענות הנשמעות לאחרונה, במיוחד לאחר אוקטובר 2023, כי שירות המדינה הפך מקלט לעסקנים מפלגתיים ולמקורבים נטולי כישורים מתאימים, ולמרות ריבוי התחקירים המתפרסמים בתקשורת, עד כה אין בנמצא נתונים מהימנים בנושא מינויים פוליטיים.
המחקר הנוכחי מבקש להציג לראשונה תמונת מצב ברורה, אובייקטיבית ומבוססת נתונים של פטורים ממכרז בשירות המדינה, הקשורים לדעתנו קשר בל יינתק מתופעת המינויים הפוליטיים. זאת תוך בחינת ההחלטות שהתקבלו בנושא הפטור ממכרז וההתפתחויות שחלו בו לאורך השנים, ובפילוחים שונים. אנו מציגים את מספר ההחלטות והמשרות שזכו לפטור לפי שנים, לפי ממשלות, ולפי נציבי שירות המדינה שכיהנו נכון לעת מתן הפטור.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: תמר הרמן, ליאור יוחנני, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
תיאור: מדד הדמוקרטיה הישראלית מציע הערכה שנתית של איכות הדמוקרטיה הישראלית. לצורך זה נערך מדי שנה בשנה סקר רחב במדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית. מטרתו של המדד לעמוד על המגמות בחברה הישראלית בשאלות כבדות משקל הקשורות להגשמת הערכים והיעדים הדמוקרטיים ולתפקוד של מערכות השלטון וממלאי התפקידים הנבחרים. ניתוח התוצאות מבקש לתרום לדיון הציבורי על מצב הדמוקרטיה בישראל וליצור מאגר מידע רחב שיעמיק את הדיון בנושא.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יוסף לניר
תיאור: המחבר מציג בספר זה את הקיבוץ כמערכת מדינית, שבה משולבות ביחסי גומלין הקהילה והתנועה. הקהילה הקיבוצית, בתפיסתו של המחבר, הינה מערכת שיתופית מאקרו-כלכלית, המשלבת את פונקציות הייצור, הצריכה, החיסכון וההשקעה ביחסי הפנים והחוץ שלה. הוא רואה את הקונפליקט כסימן היכר לבגרותו ה"לא אוטופית" של הקיבוץ. הקונפליקט הוא אימננטי ובלתי נמנע ומכאן הצורך בהתאמה מתמדת לשינויים בהתפתחות. חוסר פתרונות המותאמים לצורכי התקופה מעמיקים את הקונפליקט והינם ביסוד המשבר. במיוחד בולטת בהקשר זה האקטואליות של המשבר בו נתון הקיבוץ בסוף שנות ה-80.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: דניאל בן-חורין
תיאור: הספרות ההיסטורית והתאורטית שנכתבה בשנים האחרונות מאפשרת התבוננות רבת עניין בסוגיית הסדרי השלום שחתמה ישראל עם מצרים וירדן. ספרות זו מהווה אתגר לדון בהתנהלותם הפוליטית של מנחם בגין ויצחק רבין כאירוע היסטורי מפרספקטיבה תאורטית. מה בתכונותיהם של השניים שעוצבו בשנות ילדותם ובגרותם גרם להם לפצח את הקודים האופרטיביים של הנשיא סאדאת והמלך חוסיין ולשנות את מצבה האסטרטגי של ישראל ממלחמה להסדרי שלום? סוגיה היסטורית זו נדונה בהרחבה בספר זה לאורן של תאוריות מתחום המנהיגות והיא עשויה לעורר עניין רב אצל שוחרי הדעת.
באמצעות כלים תאורטיים של התנהגות אפקטיבית וקבלת החלטות מורכבות דן המחבר בסדרה של אסטרטגיות מתוחכמות שנקטו השניים בהצלחה שעשתה אותם ראויים לתואר קברניטי השלום. בשונה מההנחה הקלאסית הרואה בכישוריו האפקטיביים של המנהיג את הגורם המכריע להצלחתו, מצביע המחבר על חשיבות המוטיבציות הרגשיות ותחושת השליחות של המנהיג המניעות את כישרונותיו הקוגניטיביים.
הספר אינו רק סיפור היסטורי על קורותיהם ודרך התנהלותם הדיפלומטית של שני מנהיגי שלום דגולים. הוא כולל גם תובנות אקטואליות. התחושה של בגין ורבין שהם נושאים על כתפיהם את ההיסטוריה היהודית והישראלית הניעה אותם ליצור לישראל עתיד בטוח יותר. ייתכן שאנו זקוקים למנהיגים מסוגם. כישלון היישום של הסכם אוסלו והניסיון שלא צלח להניע שלום עם הסורים מהווים תמרורי אזהרה שכדאי ללמוד מהם.
המחבר מציב אתגר בפני תאורטיקנים שהדגשתם מרכיבים קוגניטיביים, ארגוניים ורגשיים בסגנונם של מנהיגים לוקה בחסר. הוא טוען שיש להשלימם במרכיבי הנעה תחושתיים ולבחון כיצד עוצבו כלקחים בעברם. סביבת השחקן חשובה משתי בחינות נוספות; אין להתעלם ממשתני התחרות הפוליטית וגם לא ממשתני הסביבה האופרטיביים שבו פועל השחקן.
אוריון הוצאה לאור
מאת: יוסף גורני, אביגיל פז-ישעיהו
תיאור: אסופת המאמרים שלפנינו עוסקת בהתיישבות השיתופית בארץ ישראל למן תקופת העלייה השנייה ועד ימינו. נכללו בה מאמרים המייצגים את הגותה של ההתיישבות השיתופית, אופני התארגנותה והתגבשותה כמערכת התיישבותית מוסדית, ייחודה הרעיוני-ערכי ומרכיבי זהותה כמערכת חברתית.
באסופה קובצו מאמרי מחקר שהתפרסמו בזמנים שונים לאורך כל שנותיה של ההתיישבות השיתופית. חלקם אינם מצביעים עוד על מציאות קיימת, אולם שיקפו נאמנה את המציאות בזמן שנכתבו. כוונתנו היתה באמצעות מאמרי המחקר השונים, לתת לקורא סקירה מקיפה ככל האפשר של המפעל הייחודי הזה, אשר השפיע במשך שנים רבות על החברה בארץ ישראל ובמדינת ישראל.
סדר הופעתם של המאמרים עוקב אחר התהליך ההיסטורי העומד בתשתיתם של הנושאים הנידונים. הקובץ כולו מתמקד בבחינת ההיבטים ההיסטוריים, סוציולוגיים וכלכליים בהתיישבות השיתופית כמו שבאו לידי ביטוי במחקר המדעי.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתיד יעריאוניברסיטת תל אביב. המכון לחקר הציונות וישראל ע"ש חיים וייצמןמכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
מאת: אברהם פווין
תיאור: זה שנים נמצאים קיבוצים רבים, כמו יישובים אחרים בפריפריה, בעיקר הכפרית, במשבר. השאלה העומדת בפני כל יישוב ובפני המוסדות שיכולים להושיט עזרה היא, באיזו מידה הקהילה מסוגלת לגייס מתוכה את הכוחות הנחוצים כדי להיחלץ מן המשבר? כלומר, מה יכולתם של התושבים לשתף פעולה ביעילות לטובת הכלל ולתועלתם ההדדית. ובמילים אחרות, מהי רמת ההון החברתי של היישוב?
המטרה המרכזית של המחקר היתה פיתוח מדד של הון חברתי מתאים לקהילה הקיבוצית.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: חיים הדרי
תיאור: אופוזיציות השומר הצעיר נצ"ח, הפילוג במחנות העולים בין הקיבוץ והמפלגה עם דגל האיחוד פגישות למשא ומתן התכנסויות נפרדות ערעור הפעולה במזכירות הקיבוץ החלוץ האחידה שליחות החינוכית הכשרה לשליחות הפילוג במפא"י הקרע מתפשט אל הגולה ועדה משותפת לנתעוות מפולגות ערעור הפעולה בנוער בארץ בימים של התרחשויות היסטוריות הפילוג בישובים המאמצים לעצור את מסע הפילוג עולים בתוהו נחתך הדין.  
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: חיים גולן
תיאור: חיים גולן מביא בספר זה את חוברות "הסולל", שהיו בטאונו של גדוד העבודה על שם יוסף טרומפלדור ושל פועלי הכבישים בראשית שנות העשרים, ומלווה את "הסולל" במבוא, בהערות, בנספחים ובמפתח עניינים ואישים.  
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: עזריאל קמון
תיאור: בשנים 1955 - 1956 הובאו לישראל 27 נערים ונערות מבני הקהילה היהודית האתיופית (שנקראו אז פלאשים) כדי להתחנך בכפר הנוער הדתי בכפר בתיה. הקבוצה הראשונה סיימה את חניכותה אחרי כשלוש שנים וחזרה לאתיופיה לסייע בהדרכה וחינוך בקרב העדה ולמענה. הקבוצה השניה נשארה בכפר בתיה ובמוסדות אחרים כשמונה שנים והוחזרה לאתיופיה לאותה מטרה עצמה.
סיפור עדותם של רוב החניכים הוא סיפור קשה ומלווה ביסורים של ניתוק, תחושות דחיה והפקרה ותשלום אישי כבד למען המטרה שלשמה יצאו. הם היו, כדברי יצחק בן צבי, נשיאה השני של המדינה: "הגשר הראשון" בין ישראל לקהילה היהודית באתיופיה. פעילותם החלוצית למען קהילתם הביאה בסופו של דבר להעלאת העדה לישראל ב"מבצע משה" ב"מבצע שלמה" ובמבצעים נוספים שהשתיקה עדיין יפה להם. היום, חיים איתנו בישראל רוב הנערים והנערות של שתי הקבוצות הראשונות וסיפור עלילותיהם וקרבנם האישי מסופר כאן לראשונה. המכון לחקר הציונות והחלוציות בקהילות ספרד והמזרח ביד טבנקין, בבואו לראיין ולתעד את סיפורם, שם לו למטרה להביא לידיעת הציבור הרחב את דבר פועלם של צעירים אלה, לטפח "גאוות יחידה" בקרב בני הדור הצעיר של העדה האתיופית ולהפיץ את ההכרה בתרומתם הגדולה בכתיבת פרק נוסף בהיסטוריה של העם היהודי ומדינת ישראל.  
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אשר מניב
תיאור: קובץ זה נועד להיות תרומה לחידוש הדיון על דרכה של ההסתדרות הכללית לנוכח התמורות בחברה המודרנית בכלל ובעיותיה של תנועת העבודה בחברה הישראלית בפרט.
הספר מתחלק לשלושה שערים: "לבחינת הדרך" - שבו נבחנת הדרך החברתית, הרעיונית, הכלכלית והחינוכית של ההסתדרות לאור ייחודה הערכי ולנוכח המציאות המשתנה; "שוויון כלכלי וחברתי" - מאמרים הדנים בשאיפה לשוויון במדיניות המקצועית, במדיניות הסוציאלית, ביחסים העדתיים ובמערכת הכלכלית הכללית של ישראל; "קהילית עובדים" מאמרים המוקדשים לרעיון השיתוף, בעיות הגשמתו במשק העובדים ודרכים להרחבתו.
הביקורת על המצב הקיים, העוברת כחוט השני דרך רוב המאמרים, בקובץ זה, מציבה אתגר להמשך הדיון, תוך ראיית תפקידה המרכזי של ההסתדרות כתנועה חברתית.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: תומר לוטן, ורד קונסטנטיני
תיאור: מבנה הממשלה בישראל, ובעיקר מספרם החריג של משרדי הממשלה, פוגע פגיעה מהותית בתפקוד הרשות המבצעת ומחייב ארגון מחדש. מחקר זה מציג את המודל המתקדם, המפורט והמנומק ביותר שנכתב עד כה בעניין ארגון מחדש של המבנה הממשלתי. המחקר כולל דיון פרטני בהרכב הרצוי של משרדי הממשלה ויחידותיהם, ומציע דגם מעודכן של תפקידי השרים – מודל המשלב בין הצורך לחזק את יכולות התפקוד ואת המקצועיות של השירות הציבורי, לבין ההכרח לשמור על גמישות פוליטית שתאפשר להתמודד עם האילוצים הקואליציוניים. המחקר כולל גם הצעת חקיקה לעיגון המבנה המעודכן הזה במבנה החוקתי הישראלי, וכן הצעה להקים מנגנון יישום בעל סמכות וכלים להטמעת המבנה הארגוני הרצוי.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: מוסטפא כבהא, נחום קרלינסקי
תיאור: במיתוס הציוני-הישראלי המכונן שמור לענף הפרדסנות מעמד ראשון במעלה. בדומה לתעשיית ההיי-טק כיום, גם ענף הפרדסנות של ימי המנדט הבריטי והעשור הראשון שלאחר מלחמת 1948 שימש מנוע כלכלי מרכזי, עטוף הילה אידיאית וחברתית. ובדומה למיתוס הציוני-הישראלי עצמו, ולא פחות מכך לשיח הישראלי הנוכחי, גם המחקר על הפרדסנות העלים את מקומם, ופעמים רבות אף את עצם קיומם, של הערבים-הפלסטינים מתולדותיו של ענף מרכזי זה. במחקר מקורי ופורץ דרך זה חושפים מוסטפא כבהא ונחום קרלינסקי רבדים בלתי ידועים על ענף הפרדסנות הפלסטיני טרם הנכבה, כמו גם על היחסים המורכבים שניהל עם מקבילו הציוני. יחסים אלה החלו בתחרות כלכלית ולאומית, אך התפתחו לכדי יצירת מבנה דו-לאומי משותף חסר תקדים בהיקפו ובמשכו. הפרדס האבוד מראה שענף הפרדסנות הארצי נוסד על ידי יזמים ערבים מיפו וסביבותיה כבר באמצע המאה ה-19, לפני הופעת התנועה הציונית, ושהפרדסנים הציונים נשענו על הידע המקצועי והטכנולוגי שפיתחו המייסדים הפלסטינים. עוד מראה הספר שענף הפרדסנות הביא לשגשוג כלכלי ולניעות חברתית רבת-משמעות בחלקים ניכרים של המגזר הכפרי הפלסטיני של ימי המנדט. הפרדס האבוד מנתח את הגורמים שאפשרו את הקמת המבנה הדו-לאומי הפרדסני ואת עמידותו האיתנה עד לתוככי מלחמת 1948 והנכבה. זאת ועוד, ספרם של כבהא וקרלינסקי עומד על גורלם הטרגי של הפרדסנים הפלסטינים, אשר רובם ככולם הפכו להיות פליטים, ואחר גורל פרדסיהם שהולאמו על ידי מדינת ישראל. הפרדס האבוד מצביע על כך שגם בימים של הרס ואובדן, כמו בימים קשים אלה, קיימת דרך אחרת, דרך של שלום, שיתוף וכבוד הדדי – דרך סלולה שהצדדים הניצים כבר פסעו בה.
רסלינג
מאת: אמתי ניב, דן בר-און
תיאור: חלוקת העבודה בחברה המערבית עורכת הבחנה ברורה בין ה"קהילה" ל "ארגון". הראשונה מהווה את "ביתו" של היחיד ואמורה לספק לו, בצד שירותים הכרחיים, מסגרת השתייכות ומשמעות חברתית לקיומו. הארגון מהווה את הכלי למילוי המטלות המאפיינות את הצד ה"פעיל" של החברה המודרנית: ייצור ומתן שחרותים בהתאם להתמחויות ספציפיות ועל פי עקרונות של יעילות מרבית. ראשוני הסוציולוגים כבר עמדו על מהותן המנוגדת של שתי המסגרות האלה ועל ההכרח לקיים ביניהן הפרדה מלאה. הקיבוץ התעלם מאז ראשיתו, מההבחנה הזו, ומנסה, בעקשנות רבה ליהנות משני העולמות; להוות קהילה חמה לחבריו ובאותו הזמן גם לפעול כארגון יעיל. במודע "הסתבך" כך הקיבוץ בדילמה קשה. ניתן לפתור אותה רק על ידי ויתור על אחד ממרכיביה. מה שהיה מרוקן את הקיבוץ מתכניו העיקריים. אי יכולתו העקרונית של הקיבוץ לפתור את הדילמה חייבה אותו ללמוד איתה. ההתנסות והלמידה הכרוכות בכך מהוות את הציר המרכזי של המחקרים המכונסים בקובץ זה.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: שלמה בר-גיל
תיאור: המפגש שנוצר בישראל בסוף שנות הארבעים – ולאחר מכן במהלך העלייה הגדולה – בין החברה הקולטת ובין העולים, שהיו רבים יותר מבני הארץ, טלטל בסערה את תהליך הגיבוש החברתי ואת האתוס של עיצוב חברה אוטופית שניצב במרכז קליטת העלייה ובניין האומה בארץ. זה היה הרקע לעלייתם של 30,000 יהודים מאמריקה הלטינית בין השנים 1946-1967 – מכלל היהודים שעלו עד היום מתת יבשת זו. 7,000 מהם הגיעו לתנועה הקיבוצית. קבוצה זו צמחה בעיקר בתנועות הנוער החלוציות, ספגה מהן מידה רבה של אידיאולוגיה ושאיפה להגשמת אידיאלים והזדהתה לחלוטין עם המיתוס החלוצי בנוסח "הקלאסי" שלו ועם כל מה שסומל בו. מכאן נשאב עיקר 'הדלק' שלה להתמודדות עם קשיי הקליטה בישראל. בספר זה, שהוא הראשון מסוגו, מוצג מחקר מקיף על טיבה של העלייה האמורה ועל תרומתה הנכבדה לתנועה הקיבוצית, ודרכה לחברה הישראלית.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתאוניברסיטת בן גוריון בנגב. המרכז למורשת בן גוריון
מאת: יהודה רימר
תיאור: סיפורה של תנועת "הבונים" הוא סיפורם של בני נוער יהודים באמריקה בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים המתלבטים בין תרבות הוריהם, רובם ילידי מזרח אירופה, ובין אורח החיים האמריקני, שלתוכו נולדו. תשובת "בונים": ארץ ישראל!- המפעל הציוני- כמופת, כאתגר וכחזון. על יסוד למעלה מ 70 ראיונות אישיים וחומר תיעודי רב, מתאר המחבר, נדבך אחר נדבך, את התפתחותה של תנועת "הבונים", ממשמרת צעירה של מפלגה- לתנועת נוער חלוצית מגשימה בתוך רוב שאנן של 4.5 מיליון יהודי ארה"ב באותה תקופה. מה היו מקורות הצמיחה החברתיים והתרבותיים של התנועה? כיצד השפיעו עליה מאורעות חיצוניים כגון, הפסקת ההגירה ההמונית לארה"ב, השפל הכלכלי הגדול, השואה והקמת מדינת ישראל? אלה כמה משאלות היסוד שהספר עוסק בהן.  
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: ארזה אברהמי
תיאור: במחקר זה נערכת השוואה בין ממצאים של שני מחקרים שערכה המחברת האחד ב – 1986 והשני ב – 1992. השאלות במחקרים אלו כוונו לגלות את צפונות לבם של בני קיבוץ בוגרי כיתות י"ב באשר למה שקושר אותם לקיבוץ. נראה שכשאר האינדיווידואליות גוברת, אין היא נעצרת בשער הקיבוץ. השינוי התרבותי בעמדות בני הקיבוץ משפיע על יחסם לקיבוץ. ועם זאת, הרצון בחיים בעלי משמעות לא פג, אם כי אין הוא מרכזי בחייהם של בני הקיבוץ, כבעבר.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: סילביה פוגל-ביז'אווי
תיאור: אסופת מאמרים זו מתארת מאה שנות קיבוץ בקולותיהן של נשים מדורות שונים, החל מעידן הייסוד של הקיבוץ עד העידן הניאו ליברלי העכשווי. העלאת קולותיהן המגוונים של הנשים והפניית הזרקור אל מהלך חייהן ואל הפרשנות שהן מעניקות למציאות הממשית ולאידיאולוגיה שבבסיס בניינה, מאפשרות להאיר באור חדש את התמודדותן עם שגרת חייהן ועם מצבי משבר ושינוי. תוך כדי מעלות סוגיות שהושתקו ונדחקו עמוק אל תוך זיכרונן האישי ו/או אל תוך הזיכרון הקיבוצי הקולקטיבי.
האסופה כוללת סקירת מבוא ומציגה בהמשך, מבחר שלשנים-עשר מאמרים, שנכתבו על ידי חוקרות ותיקות וחוקרות חדשות של התנועה הקיבוצית.
המאמרים מופיעים בשלושה שערים: השער הראשון, "על אימהות, נשיות ומעגלי הדרה", מציג ומנתח במסגרת מוסד האימהות הקיבוצי, על גלגוליו השונים, את הדרתן ההיסטורית של הנשים ממוקדי הכוח הארגוניים והאידיאולוגיים של הקיבוץ. השער השני, "לאן אנחנו הולכות מכאן? מבט מגדרי על השתנות הקיבוץ", מתייחס ברמת המאקרו לתהליך השינוי הניאו-ליברלי המתרחש בקיבוץ היום. בשער השלישי, "אני חיה לי מיום ליום", מואר, על בסיס מחקר איכותני, תהליך השינוי החברתי בקולן של הנשים עצמן.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתהקיבוץ המאוחד
מאת: דוד פרידמן
תיאור: "מדינת ישראל היא אומה ריבונית. אבל ריבונותה של ישראל על חלקים ממולדתה התנ"כית, מאותגרת בידי רבים ברחבי העולם ואפילו בידי גורמים בתוך ישראל עצמה. אולם ישראל לעולם לא תוכל להיות מדינה יהודית לגמרי ללא ריבונות על השטח שהופך אותה ליהודית. כמדינה ריבונית, ישראל, ורק ישראל, יכולה ליישב את הנושא החיוני הזה".
מדינת ישראל חייבת להגיע להכרעה: היא אינה יכולה עוד להזניח החלטות חשובות מכיוון שיהיה קשה לקבלן; עליה להודיע בפירוש שהיא אינה מסכימה למדינה פלסטינית בשטחה. זה היה נכון בקום המדינה, וזה נכון ביתר־שאת לאחר טבח השבעה באוקטובר: בארץ ישראל יכולה להיות אך ורק מדינה יהודית אחת. לא מדינה פלסטינית רצחנית ומושחתת, אלא רק מדינה יהודית אחת שתוביל את יושבי הארץ לשגשוג ולביטחון.
בכתיבה מושחזת, מלאה בהומור ושופעת בהיסטוריה, מראה שגריר ארצות הברית בישראל לשעבר דוד פרידמן מדוע מקום בשטח שבין הים לירדן יש מקום רק למדינה אחת. מדינה יהודית.
* מה המשמעות של היותה של ישראל ארץ התנ"ך?
* כיצד תוכל מדינת ישראל להוכיח את ריבונותה בשטחי יהודה ושומרון?
* מדוע הוכשלו עד היום הצעות יעילות לפתרון הסכסוך הישראלי־פלסטיני?
* מי הם למעשה, הפלסטינים?
הוצאת סלע מאיר
מאת: משה טור-פז
תיאור: "אל ישיבות ועדת החוץ והביטחון של הכנסת הגעתי ממעמקי החמ"ל בעזה. לעיתים לא ידעתי עם איזה חלק של יושבי השולחן אני נמנה: אחד מלובשי המדים, המביא את קולם של חיילי השטח ומצוקותיהם אל השולחן, או מי שיושב מול צה"ל, מפקח עליו ותובע ממנו תשובות. זו הייתה תנועת הנפש שלי לאורך כל חודשי השירות"
אחד מהמוני הישראלים שהתגייסו למילואים במלחמת חרבות ברזל היה ח"כ משה (קינלי) טור־פז, סא"ל במיל' עם ותק פיקודי רב בסמטאות עזה. הוא חילק את זמנו בין החמ"ל המבצעי של האוגדה לבין מסדרונות הכנסת. בין לבין הוא כתב יומן מלחמה אישי, בו תיעד פעולות ודילמות מבצעיות, שיח מילואימניקים וגם מסע חקר משלו על אירועי ה־7 באוקטובר.
ח"כ במשמרת לילה הוא פרויקט תיעודי שהפך למסמך חברתי־פוליטי הדן בנסיבות שהובילו למלחמה בתהליכים שעברו על צה"ל ועל המערכת הפוליטית בעקבות מתקפת חמאס, ובאופן שבו ניתן לבנות עתיד טוב יותר.
* כיצד החליטו חברי "יש עתיד" להישאר באופוזיציה בתחילת המלחמה?
* האם היה ניתן למנוע את משבר המפונים מהצפון לפני שהחל?
* איזה אירוע חריג בחמ"ל כמעט הוביל לקריסת עסקת החטופים הראשונה?
* מדוע סינן המטכ"ל את עופר וינטר ואת שאר "הסוסים הדוהרים"?
ח"כ משה (קינלי) טור־פז הוא סגן יו"ר הכנסת מטעם סיעת "יש עתיד". שימש כמורה, מנהל בית ספר וראש מינהל החינוך בירושלים. נשוי לשלומית, אב לחמישה וחבר קיבוץ כפר עציון. ספרו הראשון, עיניים בגב: שישה מבטים על חינוך, יצא בשנת 2019.
הוצאת סלע מאיר
מאת: נפתלי חן
תיאור: החיילים צועקים "צה"ל, צה"ל" מחוץ לממ"דים, אבל אף אחד לא פותח. פתאום, קול מהוסס נשמע מתוך הממ"ד: "מי היה הנשיא הראשון?" הם הסתכלו זה בזה נבוכים, מצטערים שלא הקשיבו יותר בשיעורי אזרחות. אבל אז עמרי ענה: "וואלה, לא יודע מי היה הנשיא הראשון, אבל בוז'י היה לא מזמן אצלנו במרינה בהרצליה". דלת הממ"ד נפתחה.
תעוזה, יצירתיות, עצמאות מסירות נפש – אלו החומרים מהם היו עשויים גיבורי ה-7 באוקטובר. בשעות ארוכות של הפקרות ואימה, הם היו קרן אור של תקווה. זהו הסיפור שלהם: סיפורו של הדבק הישראלי הגובר על כל הפערים, של הניסיון הנואש לקבל החלטות במציאות בלתי אפשרית, ושל הרוח הגדולה שהלכה ונחשפה במלחמת הקיום של מדינת ישראל. זוהי גם קריאה לכל אחד מאיתנו לגלות את הגיבורים שסביבו, ואת הגיבור שהוא-עצמו יכול להיות.
בספר השוזר את ההווה עם העבר חושף נפתלי חן את הקשר העמוק בין העוז והתושיה של היום לבין מורשת הגבורה של העם היהודי. סיפוריהם של גיבורי מלחמות ישראל נקראים בנשימה אחת עם עדויות מהקרבות ביישובי העוטף וברצועת עזה, מבהירים שדור מלחמת "חרבות ברזל" ממשיך לשאת את הלפיד בגאון.
* מדוע סירב המג"ד הצעיר לצאת לבלות בליל ה-6 באוקטובר?
* מה אמרה האם מאופקים לבנה הפצוע, כשהחליטה להשאיר אותו לבד?
* מי צילם את התמונה היחידה שגרמה לעולם להבין מה התרחש במיגוניות?
הוצאת סלע מאיר
מאת: מעין זכר-פלג, ריטה גולשטיין-גלפרין
תיאור: משילות היא מונח גג המתייחס ליכולת של הממשלה (דרג נבחר ודרג מקצועי כאחד) לקבל החלטות ולהביא לביצוען (Almquist et al., 2013; Dickinson 2016; Tonelli et al., 2017). אף שיש מנופים רבים ליצירת שינוי ולשיפור המשילות, עיקר השיח הציבורי בישראל מתייחס להיבט צר של המונח — אופן מינוי הבכירים וחלוקת ג'ובים — במקום להתמקד בשאלה המהותית: כיצד משפרים את אופן התפקוד של השירות הציבורי ומטייבים את אספקת השירותים לאזרח? דוח מחקר זה מבקש להחזיר עטרה ליושנה, ולתבוע מחדש (reclaiming) את שיח "משילות" כך שיעסוק באתגרים מערכתיים ובחסמים ליעילות ולמועילות השירות הציבורי.
דוח מחקר זה מתבסס על היוועצות בפורום מנכ"לים לשעבר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, והוא מבקש למפות 10 אתגרים מערכתיים מרכזיים באפקטיביות של עבודת הממשלה והשירות הציבורי. אין במסמך פתרונות או הצעות מדיניות לפעולה, אלא הפניית זרקור אל מרחב הבעיה.
הדוח כולל שלושה פרקים: (1) אתגרים חיצוניים — תמורות רחבות בחברה ובפוליטיקה והשפעתן על השירות הציבורי; (2) אתגרים מבניים — הסדרי המערכת, גבולות הגזרה והממשקים; (3) אתגרים פנימיים — בתוך השירות הציבורי עצמו.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: דניאל סטטמן
תיאור: בשנת 2019 פעלה במכון הישראלי לדמוקרטיה קבוצת מחקר בנושא החרדים והמרחב הציבורי. בקבוצה השתתפו נשים וגברים חרדים, דתיים שאינם חרדים וחילונים. מטרתה הייתה לפתח נקודות מבט חדשות על הנושא שיאפשרו להרהר בצוותא על ההסדרים הראויים בתחום הנדון. הפרקים באסופה זו צמחו ברובם מתוך דיוני הקבוצה הזאת, והם מציגים לקוראות ולקוראים מגוון היבטים מרתק של הסוגיה האמורה.
שאלת מקומם של החרדים בחברה הישראלית הפכה לשאלה מרכזית בתנועת המחאה שקמה בשנת 2023 נגד ממשלת נתניהו. היא התעצמה בעקבות מתקפת 7 באוקטובר 2023 והמלחמה שבאה בעקבותיה, שגרמה למספר הולך וגדל של ישראלים לחשוב שמוכרח לחול שינוי ביחסה של המדינה לחרדים. אני תקווה שהספר שמונח לפניכם יסייע לחשוב על טבעו של שינוי זה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אורלי צרפתי
תיאור: פוסט אנונימי שהתפרסם בפייסבוק בבחירות 2013 הציב דרישה של נשים חרדיות לייצוג במפלגות החרדיות. הפוסט פרץ את חומת השתיקה של נשים חרדיות נגד הדרתן מהמרחב הציבורי, מהעשייה הפוליטית וממוקדי הכוח בחברה החרדית, וחולל לראשונה בישראל מאבק של נשים חרדיות לייצוג פוליטי.
איך צומחת מחאה דמוקרטית־פמיניסטית במהותה בחברה השוללת את ערכי הדמוקרטיה? בחברה פטריארכלית, שבה הפרדה בין גברים לנשים היא ערך מרכזי, המגדיר את זהותה ואת אורחות חייה, ו'פמיניזם' היא מילת גנאי?
סיפור מאבקן של נשים חרדיות פורצות דרך עומד במרכזו של ספר זה. הוא אוצר בתוכו סיפור על נחישות ועל מנהיגות של קומץ נשים חרדיות, שאימצו את האינטרנט והפייסבוק כדי לעקוף את הדרתן; נשים שהעזו למחות למרות המחירים האישיים הכבדים הכרוכים בכך. הספר בוחן את היוזמות השונות במאבק לייצוג פוליטי במערכות הבחירות בשנים 2013 ו־2015 , ובמרכזן – מחאת "לא נבחרות לא בוחרות" וייסודן של שתי מפלגות נשים חרדיות — "עיר ואם" ו"ובזכותן — חרדיות עושות שינוי". הוא מתמקד בשיח התקשורתי ובתהליך התהוותה של מנהיגות פוליטית של נשים חרדיות. מתוקף הדרישה לייצוג פוליטי, התמודדו הנשים עם אימוץ רעיונות פמיניסטיים־ליברליים, הסותרים את זהותן החרדית. פעילותן הניחה את התשתית הראשונית לצמיחתו של פמיניזם חרדי.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אורלי גל
תיאור: ספרה של אורלי גל וכל הזמן רצים שליחים הלוך ושוב אל ילדותי מתאר ומפרש יצירות של שלושה יוצרים מרכזיים בפרוזה העברית החוזרים באמצעות הכתיבה אל מחוזות ילדותם שהם גם מחוזות הראשית של הציונות המתחדשת. בין סוף שנות ה-60 לשנות ה-80 ראו אור יצירות ספרות שעסקו בילדות הארץ-ישראלית מפרספקטיבה חדשה: הן נכתבו על ידי סופרים שנולדו בארץ ונתפסו הן בעיני ההגמוניה החברתית והתרבותית של התנועות הפועליות ושל ה"התיישבות העובדת", והן בעיני עצמם, כדור "טבעי" ו"ילידי" ראשון בארץ.
יעקב שבתאי, יהושע קנז ומאיר שלו הם בניהן של התנועות הפועליות ושל ה"התיישבות העובדת" השבים בכתיבתם אל מחוזות ילדות אוטוביוגרפיים מנקודת מבט של ילד. ביצירות ניכרת עמדה נוסטלגית כפולת פנים המשקפת תחושת שבר או חסר בתוך הווה פגום, לצד הפניית מבט לאחור אל מרחב ילדות אוטוביוגרפי ספוג אינטימיות וגעגוע. המחברים תרים ביצירותיהם אחר רציפות ושייכות שאבדה; הם חושפים תהליכי התפכחות אישיים שיש בהם גם היבטים לאומיים והיסטוריים.
איך מיוצג העבר? כיצד מצטיירים ההווה של העבר וההווה העכשווי של המחבר דרך נוכחות מבעו הכפול של הזמן? ומה משמעותה של החזרה הספרותית אל מה שנצרב בתודעה כייצוגים בעלי נוכחות סמלית בילדות הארץ-ישראלית? אלה חלק מהשאלות שעולות לנוכח הפניית המבט לאחור והשיבה המאוחרת של המחברים אל הילדות באמצעות הכתיבה.
וכל הזמן רצים שליחים הלוך ושוב אל ילדותי מבוסס על עבודת הדוקטורט של אורלי גל, מורה לספרות ומרצה לחינוך העוסקת בהשפעה ההדדית המתקיימת בין הספרות והאמנות לבין הסביבה התרבותית בתוך מרחב הזהות הישראלי על סמליו וערכיו.
רסלינג
מאת: מרדכי נאור
תיאור: בספר לקט של סיפורים, אנקדוטות ופרשות אישיות מגוונות מאז ימי היישוב עד שנותיה המעצבות של מדינת ישראל. ההיסטוריון מרדכי נאור מספר אותם, בחן ובידענות רבה, בזכות קרבתו במקרים רבים למוקדי האירועים ולאישים שהנהיגו את "המדינה שבדרך" ואת מדינת ישראל בשנותיה הראשונות. באמצעות תמונות ואיורים מוגש לקורא אוצר בלום של אנקדוטות, כמה מהן משעשעות, אחרות נוגות וכולן מרתקות, בנוגע לתולדות ארץ ישראל ומדינת ישראל. אפשר לקרוא בספר על חלוצים, על מנהיגים, על ספורטאים ועל ויכוחים לא מעטים שהסעירו את היישוב ואת המדינה בשנות עיצובה, ותוך כדי כך מוגש לקורא סיפור היסטורי מורכב, רב־קסם, מרובה הצלחות וקשיים. מקצת הסיפורים יפתיעו את הקוראים (מדוע ביקש הרמטכ"ל משה דיין לרדת בדרגה?), כמה מהם יעוררו כיסופים בקוראים שמכירים את התקופה (ויודעים שבן־גוריון טיגן לז'בוטינסקי חביתה), ואחרים יחשפו בפני הקוראים פן מעניין בהיסטוריה של עם ישראל ושל הציונות (מתי ולמה החליטו חברי הממשלה כולה ללכת ברגל במקום לנסוע במכוניות השרד, למשל). התמונות הנדירות המלוות את הטקסטים נבחרו בקפידה מהארכיון במכון לבון לחקר תנועת העבודה. כך היינו הוא ספר שיעורר געגוע ויעלה חיוך בכל בית בישראל.
עם עובד
מאת: ורדה זילברברג, אורית אבן שושן-רשף
תיאור: שבעה באוקטובר 2023 הוא קו השבר של מדינת ישראל והחברה הישראלית שאחריו שום דבר כבר לא יהיה כפי שהיה.
בדיעבד היו אין ספור סימנים מקדימים וברורים לאסון המתקרב שהתעלמנו מהם. איך זה קרה לנו?
ספר זה, המתאר את המשבר החברתי שפקד את מדינת ישראל בשנת 2023, נכתב ברובו לפני קו השבר, ודווקא בשל כך הוא מכיל, בין השאר, תובנות מקדימות על האסון שעמד להתרחש.
מטפלים, יועצים וחוקרים מציגים מחקרים, מודלים תאורטיים, מאמרי דעה וראיונות עם אנשי מקצוע ואזרחים מן השורה במגוון נושאים הנוגעים למשבר החברתי בשנת 2023. כל אחד מהפרקים עוסק בעולם תוכן אחר, וכולם יחד יוצרים קליידוסקופ של נקודות מבט מתוך החברה הישראלית. הספר הוא התבוננות מרתקת ומורכבת במרחב הציבורי בישראל ערב אירועי שבעה באוקטובר, ובכך הוא משמש מסמך נדיר ומיוחד להבנת המשבר החברתי בארץ. נקודת המבט הפסיכולוגית והסוציולוגית על התקופה שקדמה לאסון עשויה לספק הבנה טובה יותר של ההתעלמות וההדחקה של כל סימני האזהרה, ולצייד אותנו בכלים טובים יותר כדי למנוע אפשרות של הישנות האסון, להתמודד עם המציאות בהווה – ולשנות כיוון מהידרדרות לשיקום ובנייה.
איפאבליש הוצאה לאור
מאת: רפאל בוכניק-חן
תיאור: העיסוק בחקר הכשל הקולוסלי, ערב מלחמת יום הכיפורים, נותר כפצע פתוח גם כחלוף יובל שנים, ופולמוס רווי אמוציות עדיין מזין ארגומנטים של אסכולות לעומתיות בסביבה הביטחונית והאקדמית. ההיה למצרים עניין בחשיפה יזומה של ה'סימנים המעידים' למלחמה כדי להנחיל לישראל מסר אמין, לפיו הנשיא סאדאת רציני בכוונותיו ובידיו יכולות צבאיות להשגת מטרות המלחמה שלו?
בצד הישראלי, מכל מקום, לא נסדקת כהוא זה חומת 'הקונספציה' המודיעינית של קברניטי אמ"ן. המציאות המרה טפחה על פנינו. לא עוד הדימוי של הישראלים, בני האלים, השולטים ברזי משחק השח־מט, בעוד הערבים דבקים במשחק השש־בש... אכן הגניוס היהודי הכזיב!
המחבר, כמי ששימש קצין מודיעין רב־תחומי ובעיקר כמי שכיהן כראש מחלקת הבקרה באמ"ן (ה'איפכא מסתברא'), סוגר מעגל ומגשים מאוויים סמויים המלווים אותו שנים ארוכות. מחקרו פורם את החוליות בשרשרת הטעויות והתקלות הבלתי נתפסות בצידנו.
• מה הייתה מטרת הגעתו הבהולה של חוסיין לפגישה עם גולדה מאיר?
• האם ידע המודיעין האמריקני על המלחמה האימננטית?
• מדוע התרסק המהלך הדיפלומטי הקרדינלי של ישראל מול קיסינג'ר?
המחבר מתמודד באומץ, באזמל של מנתח מודיעין עם תהיות אלה.
ומה באשר לאשרף מרואן? הלנו אתה אם לצרינו? האם היה סוכן כפול, או שמא יועד לשמש ממשק רם דרג לקשר חשאי עם ישראל? הספר מספק פרשנות יצירתית, במתכונת של בקרה מודיעינית, לסימני השאלה וללבטים המורכבים שעמדו גם לנגד עיניה של ועדת אגרנט, באופן המאפשר שחזור מקורי של תמונת המציאות והמחדלים, ממרחק הזמן, בהתייחס לנסיבות הפתעת יום הכיפורים תשל"ד.
מי היה מעלה בדעתו שכחלוף 50 שנה תחווה ישראל הפתעה מודיעינית ומבצעית מטלטלת, ביום שמחת תורה תשפ"ד? האם 'לעולם לא עוד'?
איפאבליש הוצאה לאור
מאת: תמר שכטר
תיאור: "בקובץ זה תספר החברה על חייה היא; בקובץ זה תאמר החברה את אשר עם לבה, את אשר היא הוגה וכואבת בשאלות-החיים של הקבוץ והתנועה. הרגשנו שיש ערך רב לגורם מעורר מבפנים, שהוא עשוי להפרות רגשות והגוּיות, נידחים ורדוּמים. שאינם באים לידי התגלות מחוסר-יד דואגת ומטפחת."
במילים אלו נפתח הקובץ "חברות בקיבוץ". בקובץ סיפרו על חייהן כמאה חברות קיבוצים והוא פתח צוהר לעולמן. ליליה בסביץ ויוכבד בת רחל הן שהגו את הרעיון לפרסם את סיפוריהן של החברות, הגיהו וערכו את החומר שנאסף ופעלו ללא לאות עד שהוגשם חלומן והקובץ יצא לאור ב1943.
הספר "לדובב שפתי שותקות" מנתח את הסיפורים, באמצעות כלי המחקר הנרטיבי והמגדרי. מתיאור פרשות החיים שמעוגנות בקהילה הקיבוצית הייחודית נדלים הלכי הרוח על התקוות והאכזבות ומוצגת הפרשנות שהחברות העניקו לחייהן. כך גם משורטט הדימוי העצמי שלהן שהוא מכלול התכונות שכל אחת ייחסה לעצמה, תוך התבוננות בהיבטים שונים של חייה ובניסיון להתאים עצמה לדפוסי החיים בקיבוץ."
הספר מפריך את הטענה שהושמעה במחקרים בני ימינו שהקובץ "חברות בקיבוץ" הוא שופר תעמולתי למען החיים בקיבוץ. באמצעות קריאה מושכלת חושף הספר את צפונות לבן של החברות ומציג תובנות חדשות שמאתגרות את הסיפור הידוע על החברות בקיבוץ באותה תקופה, והן כגילוי של ארץ לא נודעת.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אלדד בק
תיאור: שלושה ימים לפני פרוץ מלחמת יום כיפור כונסה ממשלת ישראל לישיבה אשר במהלכה לא אוזכרה כלל המתיחות הצבאית הנבנית בגבולות עם מצרים וסוריה; זו הייתה ישיבת ממשלה שניה באותו שבוע שעסקה במשבר אחר לחלוטין: החלטתו של קנצלר אוסטריה היהודי, ברונו קרייסקי, לסגור את תחנת המעבר בארצו לעולים לישראל מבריה"מ לאחר שמחבלים ערבים לקחו קבוצת עולים כבני ערובה על אדמת אוסטריה. בימים הגורליים שהוליכו למלחמה הייתה ממשלת ישראל טרודה בשאלת המשכיות העלייה ההמונית ובסוגיית עתיד היחסים הדיפלומטיים עם אוסטריה, מולדתו של אדולף היטלר.
היה זה משבר אחד מיני רבים שאפיינו את היחסים בין אוסטריה לישראל בעשרות השנים שלאחר מכן: טיפוחם של אש"ף וערפאת על ידי קרייסקי; בחירתו כנשיא אוסטריה של מזכ"ל האו"ם לשעבר, קורט ולדהיים, שהסתיר את עברו הצבאי בתקופת מלחמת העולם השנייה; הקמת ממשלה אירופאית ראשונה בשותפות עם מפלגת ימין פופוליסטית ולאומנית ("מפלגת החופש") שהוקמה על ידי נאצים לשעבר. האם משברים אלו נבעו מכך שישראל מיהרה לסלוח לאוסטריה על חלקה בשואה? מדוע הזדרזה ישראל לקשור יחסים דיפלומטיים עם אוסטריה בשעה שזו סירבה להכיר במחויבותיה כלפי קורבנות הנאצים ונרדפיהם היהודים? וכיצד התאפשר דווקא בידיו של הקנצלר הצעיר ביותר בתולדות אוסטריה, סבסטיאן קורץ, לתקן את היחסים בין ארצו לישראל?
אלדד בק – צאצא למשפחה יהודית אוסטרית – מתאר לראשונה את מערכת היחסים הסוערת בין אוסטריה וישראל, החל מביקור הקיסר פרנץ יוזף, "מלך ירושלים", בארץ ישראל בשנת 1869, ועד לימינו אלו. בעזרת מסמכי ארכיון של משרדי ממשלה ישראליים וראיונות עם בכירי ממשל באוסטריה ובישראל, ובכלל זה ראיון נרחב עם הקנצלר לשעבר קורץ, משרטט בק את המורדות והעליות בין שתי המדינות הקשורות זו לזו בעבותות ההיסטוריה.
רסלינג
מאת: יורם הרפז
תיאור: אסופת המאמרים חינוך במלחמה נכתבה בחודשים הראשונים של מלחמת 7 באוקטובר; היא מבקשת לתאר ב"זמן אמת" את מעשיהם מעוררי ההשתאות של אנשי חינוך במרכזים שאליהם פונו תושבי הנגב המערבי ולהציג מחקרים שנערכו ומחשבות שנהגו באותם חודשים. המלחמה עדיין מתחוללת בחזיתות השונות, ולכותבים לא הייתה די פרספקטיבה להעריך את השפעתה על החברה הישראלית ועל החינוך. אולם לכתיבה על ההתרחשויות במהלך התרחשותן יש ערך ייחודי, אשר אסופה זו מבקשת לשמר.
לספר שלושה שערים: בשער הראשון, "יומני מלחמה", מתארים אנשי חינוך את הקמתן של מסגרות חינוך במרכזי המפונים, תוך שהם מנסים להבין מה התרחש שם באותם ימים של אימה, יוזמה ושיקום (חלקי); בשער השני, "מחקר", מציגים חוקרים מדיסציפלינות שונות את מחקריהם על היבטים שונים של מלחמה וחינוך; ובשער השלישי, "הגות", מהרהרים מומחים מדיסציפלינות שונות על היבטים שונים של מלחמה וחינוך.
רסלינג
מאת: נורית כהן- לוינובסקי
תיאור: כשישים אלף איש, אחד מכל עשרה, היה מניין הפליטים היהודים במלחמת העצמאות. המלחמה עקרה אותם מבתיהם, ניתקה אותם ממשפחותיהם. רחוקים מבתיהם, מפוחדים ועל סף ייאוש, הם הסתופפו בחדרי מדרגות ובמגורי ארעי אחרים. ניצחון היהודים במלחמה הסב אבדות קשות לאוכלוסייה הפלסטינית ויצר בעיית פליטים קשה ומתמשכת. מסכת הסבל והעקירה הזמנית של הפליטים היהודים נשכחה ונמחקה מהזיכרון הקולקטיבי. המנצחים הכותבים את ההיסטוריה אינם נוטים להזכיר ולהנציח רגעי חולשה ומשבר.
נורית כהן־לוינובסקי מגוללת את סיפורם הנשכח של הפליטים היהודים ומשלבת אותו בקורותיה של מלחמת העצמאות. מארכיונים נשכחים היא דולה פיסות היסטוריה, ואלה מצטרפות לכדי תמונה מרשימה של גבורה אזרחית וסולידריות חברתית. קוראי פליטים יהודים במלחמת העצמאות נחשפים לפרשה מרגשת ומסעירה ולפרק עלום בהיסטוריה של מלחמת העצמאות.
עם עובדהוצאת הספרים של אוניברסיטת ת"א על שם חיים רוביןמכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
מאת: יאיר שלג
תיאור: "ואם יתקפו האחד השניים יעמדו נגדו, והחוט המשולש לא במהרה יינתק."
קהלת ד, י"ב
יותר מ־120 שנה לאחר שהונחה התשתית להקמתה, הציונות הדתית היא אחד הגורמים החשובים והמשפיעים ביותר בחברה הישראלית. חלומה להפוך מ"משגיח הכשרות בקרון המזנון" (ברכבות של פעם) ל"נהג הקטר" של החברה הישראלית כולה – הולך ומתגשם. על אף שהיא מהווה רק כ-12% מהאוכלוסייה היהודית במדינה, טווח השפעתה רחב וניכר: מזה יובל שנים היא מובילה את הפרויקט האזרחי המשפיע ביותר על ההיסטוריה הישראלית, ההתיישבות בשטחי יו"ש. בניה ובנותיה נוכחים בשיעורים ניכרים בצמתי הפיקוד בזרועות הביטחון, כמו גם במצבת הנופלים, והם בולטים ומובילים גם במערכות המשפט, הכלכלה, התקשורת והתרבות.
בספרו החוט המשולש מבקש העיתונאי והחוקר יאיר שלג להבין בין היתר מה סוד כוחה של הציונות הדתית; כיצד מתקיים בה מנעד עצום בתחום הדתי, מחרד"לות קיצונית ועד "דתיי־לייט" ודתל"שים (דתיים לשעבר), לצד מונוליטיות ימנית מובהקת בתחום הפוליטי; ומדוע בחר האגף החרד"לי, הקיצוני יותר מבחינה דתית, להדגיש מכל מצוות התורה דווקא את הלכות צניעות.
הספר הוא מסע מרתק להיסטוריה, הסוציולוגיה והאידיאולוגיה של הציונות הדתית, ומתאר את החוט המשולש - המתח שבין היסודות הדתיים, הלאומיים והאוניברסליים שלה - כמוטיב מרכזי המכונן את זהותה. שלג בוחן לא רק מנין הגיעה הציונות הדתית עד הלום, אלא גם לאן היא הולכת.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: מוחמד ח'לאילה, אחמד בדראן, אריק רודניצקי
תיאור: שנתון החברה הערבית בישראל הוא פרויקט מרכזי וחשוב של התוכנית לחברה הערבית בישראל במכון הישראלי לדמוקרטיה. מטרתו של השנתון היא לספק מידע ונתונים מעודכנים על החברה הערבית בישראל, לנתחם ולהנגישם לגורמי ממשל, לאנשי אקדמיה, לגורמים מקצועיים למיניהם וגם לציבור הרחב.
שנתון זה הוא המשך לשנתון הראשון שיצא לאור בשנת 2022 ועדכון שלו. השנתון מציג נתונים על האוכלוסייה הערבית בכללותה ועל הקבוצות השונות שבתוכה, ומשווה ביניהם לבין נתונים על הציבור היהודי בישראל.
בשנתון מוצגת תשתית רחבה של נתונים המבוססים על עיבוד הנתונים הרשמיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) ושל גורמים רשמיים מוסמכים נוספים. בכמה מקרים נערכה השוואה בין הנתונים הרשמיים של הלמ"ס לבין מקורות אחרים, כדי לתקף את הנתונים המופיעים כאן. הסיבה לכך היא שחלק מהנתונים שמפרסמת הלמ"ס מוצגים בדרך אחרת מהשפה השכיחה במחקר על אודות החברה הערבית בישראל, ולכן נערכו עיבוד והתאמה.
עיבוד המידע והתאמתו לשפה המחקרית המקובלת בחברה הערבית עשויים גם לתרום להבנת ההבדלים החברתיים והכלכליים בין האזרחים הערבים לאזרחים היהודים בישראל, ואף להבדלים בין הקבוצות המרכיבות את החברה הערבית עצמה. כך נוכל להניח בפני אנשי מקצוע ומקבלי החלטות מידע שיתרום לקידום תוכניות ממשלתיות שיגובשו על פי הצרכים האמיתיים והחיוניים של האוכלוסייה הערבית על כל חלקיה, בהיבט הגאוגרפי, המעמדי, הגילי, המגדרי והדתי.
בשנתון ארבעה פרקים. הפרק הראשון סוקר מגמות דמוגרפיות עיקריות בחברה הערבית ומציג את המגמות האלה גם בהשוואה לחברה היהודית. הפרק השני עוסק באיכות החיים וברמת החיים, מתוך התייחסות למדדים חברתיים־כלכליים ולנתונים על בעיית האלימות והפשיעה בחברה הערבית. הפרק השלישי מציג נתונים הנוגעים לתעסוקה ולשכר של האזרחים הערבים, והפרק הרביעי מנתח מגמות בתחום החינוך.
אנו מקווים כי הנתונים והניתוח הנלווה להם יתרמו להעמקת הידע וההבנה של התהליכים העוברים על החברה
הערבית בישראל, ולקידום מדיניות כלפי האוכלוסייה הערבית בדרך שתהיה רגישה למצבה, לבעיותיה ולאתגרים הרובצים לפתחה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: סוזי נבות, ענת טהון אשכנזי
תיאור: קובץ הרשימות שלפנינו — "עיונים ראשונים בפסק דין הסבירות" — פורשׂ מניפה רחבה ומגוונת של פרשנויות לפסק הדין המכונן בעניין בג"ץ 5658/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת, מיום 1 בינואר 2024 . פסק הדין קבע בדעת רוב כי תיקון מס' 3 לחוק־יסוד: השפיטה, אשר שלל באופן גורף את הביקורת השיפוטית על סבירות החלטות הממשלה, ראש הממשלה והשרים — בטל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עודד רון, דפני בנבניסטי, מרדכי קרמניצר
תיאור: מחאות והפגנות הן חלק בלתי נפרד מהמסורת היהודית ומהתרבות הפוליטית שהתפתחה בימי המנדט ועם היווסדה של מדינת ישראל. גם בעשור האחרון (2024-2014) עמדו הפגנות במוקד השיח הציבורי: החרדים נגד חוק הגיוס; יוצאי אתיופיה נגד האלימות המשטרתית; האוכלוסייה הערבית והדרוזית נגד חוק הלאום; המחאות נגד הממשלה ובעד שלטון החוק וטוהר המידות בתקופת הקורונה; המחאות נגד ההפיכה המשטרית ובעדה, ומחאות על רקע המלחמה שפרצה ב־7 באוקטובר 2023.
בניגוד למגמה שהוביל בית המשפט העליון בשבתו כבג״ץ משנות ה־ 70 להרחיב את חופש המחאה, ולחפות בכך על הפגמים שבדין הקיים, בשנים האחרונות נעשים ניסיונות להצר את הזכות ולהקשות על המפגינים במגוון אופנים: חקיקה, דה־לגיטימציה והפעלת כוח שלא כדין נגד מפגינים.
הזכות להפגין, שהיא נגזרת של חופש הביטוי הפוליטי, היא אחת הזכויות הבסיסיות בדמוקרטיה. היא מאפשרת לאזרחים להיות מעורבים מעורבות מתמשכת בחיי המדינה ולהביע ביקורת על השלטון, כדי להביא לשינוי או לתיקון בזמן אמת. להפגנה — כאקט של התנגדות לשלטון — יש חשיבות רבה מבחינת האזרחים, והיא ביטוי לכך שהציבור (על גווניו השונים) הוא־הוא הריבון האמיתי במדינה. הזכות להפגין חיונית במיוחד למיעוטים ולקבוצות שהפוליטיקה הדמוקרטית הממוסדת, המבוססת על הכרעת הרוב, עלולה להשתיק.
במחקר זה אנו סוקרים את המסגרת החוקית של הזכות להפגין בישראל, המוסדרת בדברי חקיקה, בנהלים ובפקודות. כפי שמתבהר מסקירה זו, ההסדרה החוקית של הזכות להפגין היא ארכאית וחסרה מאוד: הזכות אינה מוסדרת בחקיקת יסוד (בסתירה חדה לרוב רובן של החוקות בעולם), והיא אף אינה מוסדרת הסדרה פוזיטיבית בחקיקה רגילה. עיקר ההסדרה מצוי בחוקים ובפקודות בעלי שורשים מנדטוריים, והם משקפים הכרה מוגבלת בלבד בזכות להפגין. כך, לדוגמה, פקודת המשטרה דורשת קבלת רישיון לעריכת הפגנה, להבדיל מהמגמה העולמית המסתפקת במתן הודעה מראש על הכוונה לקיים הפגנה; המסגרת החוקית הקיימת מטילה הגבלות למיניהן על המקומות שבהם מותר להפגין (רחבת הכנסת, שדות תעופה ונמלים ימיים, בתיהם של
נבחרי ציבור ועוד); וזכותם להפגין של גורמים שונים — כגון עובדי ציבור ומורים ותלמידים — מוגבלת גם היא. נוסף על כך, בעת חירום ניכרת נטייה של הממשלה בישראל לכרסם בהגנה על זכויות האדם ולהגביל עד מאוד את חופש הביטוי ואת הזכות להפגין, ואפשר להתרשם כי זו אחת הזכויות הראשונות הנפגעות בזמן חירום.
כפי שנראה במחקר זה, אומנם הפסיקה, וכן הנחיות הייעוץ המשפטי לממשלה, הלכו כברת דרך בהגנה על הזכות להפגין, למשל בצמצום של ממש בדרישת הרישיון להפגין ובהרחבת האפשרות להפגין מול בתיהם של נבחרי ציבור. עם זאת, הגנה פסיקתית אינה מספיקה, והיא אינה יכולה להחליף הסדרה חוקית (וחוקתית) כוללת. כפי שמשתקף במחקר זה, הדברים נכונים ביתר שאת בישראל של שנת 2024, המתאפיינת בעליית מגמות של קיטוב ופופוליזם, ובמתקפות חוזרות ונשנות על עצמאותה של מערכת המשפט. לאחר הנחת תשתית משפטית רחבה והצבעה על הפגמים במצב החוקי הקיים, נציע קווים מנחים להסדר משפטי נאות, שבמרכזו עומדת ההכרה בחשיבות הזכות להפגין והצורך לספק לה הגנה רחבה. ההצעות להסדר יתבססו על דיני זכויות האדם במשפט הישראלי והבינלאומי, ועל מחקר משווה שיתמקד בחוקים מודרניים המקובלים במדינות מתוקנות ששמרו אמונים למשטר דמוקרטי ליברלי.
במוקד המלצותינו עומד עיגון בחקיקה ראשית של הזכות להפגין, מתוך קביעת חובה למסור הודעה מוקדמת על עריכת הפגנה, חלף החובה הקיימת כיום לקבל אישור מהרשויות לעריכת הפגנה. בין היתר, אנו ממליצים גם לצמצם את ההגבלות החלות על זכותן של קבוצות מיוחדות באוכלוסייה להפגין; לבטל את ההגבלות הקיימות כיום בנוהל משטרתי על הזכות להפגין מול בתיהם של אנשי ציבור, וכן לאסור על שימוש באמצעים לפיזור הפגנות אם לא נשקפת סכנה חמורה ומיידית לפגיעה בגוף או לפגיעה חמורה ברכוש מצד המפגינים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אווה אילוז, אביטל סיקרון
תיאור: במקומות רבים בעולם, הדמוקרטיה נמצאת כיום תחת מתקפה מצד הפופוליזם הלאומני. היחלשות השמאל, שליטה של מנהיג בעל נטיות סמכותניות בזירה הפוליטית, קיטוב הולך וגובר בין המחנות הפוליטיים, החלשת מנגנוני אכיפת החוק וגופים מקצועיים אחרים – כל אלה הם חלק מאותה התופעה. כמו במדינות אחרות, גם בישראל עולה השאלה: מדוע גורמים פוליטיים שאינם מהססים לפגוע ברווחתם ובזכויותיהם של האזרחים זוכים לתמיכה כה רחבה?
הספר רגשות נגד דמוקרטיה: פופוליזם כפוליטיקה של פחד, סלידה, טינה ואהבה יוצא מנקודת הנחה שכדי לענות על שאלה זו יש להתמקד ברגשות, כיוון שרק הרגשות מסוגלים לגרום לבני האדם להתעלם מהעובדות ולטשטש אינטרסים אישיים. ארבעה רגשות מרכזיים עומדים במרכז הנרטיב הפופוליסטי: פחד, סלידה, טינה ואהבה חסרת תנאים למולדת. רגשות אלה אינם ייחודיים לישראל, והם משמשים מפלגות ומנהיגים פופוליסטיים ברחבי העולם. כל פרק בספר בוחן רגש אחד מן הארבעה ומצביע על הגורמים ההיסטוריים שחיזקו את אחיזתו בציבור הישראלי, על השימוש שעושים בו גורמים פוליטיים, ועל האופנים שבהם הוא משרת את הפופוליזם ושוחק את הערכים הדמוקרטיים בישראל ובעולם. הספר מציג נקודת מבט ייחודית על הפופוליזם בישראל, והוא עשוי לעניין כל מי שחפץ להבין לעומק את הזירה הפוליטית הישראלית ולעמוד על הגורמים להצלחתו של הפופוליזם ברחבי העולם.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: יעל ליטמנוביץ, מירית לביא
תיאור: בחודשים האחרונים, מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הוקמו כ-900 כיתות כוננות חדשות ברחבי הארץ. כיתות הכוננות הן כוח עתודה מבצעי וזמין להפעלה מהירה, לטובת סיוע לכוחות הביטחון בפעילותם באירועים ביטחוניים, בשגרה ובמצבי חירום, והן נועדו לשפר את המענה המבצעי באירועים אלו.
ככלל, אפשר לחלק את כיתות הכוננות שמפעילים כוחות הביטחון לשלושה סוגים עיקריים:
(1) כיתות כוננות באחריות הצבא. כיתות כוננות המכונות בט"פ צה"ל, הפועלות ביישובי קו התפר וביישובים סמוכי גדר (לרוב אלו הממוקמים עד 4 ק"מ מגבולות המדינה). כיתות אלו נועדו לתת את המענה הראשוני בהגנה על היישוב בעת אירוע.
(2) כיתות כוננות באחריות מג"ב (הכפוף למשטרה). כיתות כוננות הפועלות במרחב הכפרי, קרי ביישובים ובמועצות האזוריות ובאזורי קו התפר (על פי חלוקת גבולות גזרה של המשטרה והצבא). מתוקף מיקומם של היישובים במרחב הכפרי, לכיתות הכוננות האלה סמכות נרחבת להגנה על יישובים באירועי חירום.
(3) כיתות כוננות באחריות המשטרה. כיתות כוננות עירוניות הפועלות במרחב העירוני ומוקמות בימים אלו בעשרות ערים ברחבי הארץ. מסמך זה עוסק בכיתות כוננות מסוג זה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אסף מלחי
תיאור: מחקר זה נועד לבחון את שביעות הרצון והאתגרים החברתיים והאישיים של צעירים חרדים הלומדים בישיבות גדולות ואת יחסם לחלופות אפשריות ללימודים בישיבה, דוגמת לימודי מקצוע ויציאה לעבודה.
המחקר נשען על מערך מחקר משולב שכלל: (א) סקר כמותי שהקיף כ-530 תלמידי ישיבות בני 17-23 ממגוון זרמים וקהילות (ב) נדבך איכותני שכלל ראיונות עומק עם 15 מחנכים ורבנים חרדים, וכן שתי קבוצות מיקוד בהן השתתפו 16 תלמידי ישיבות מרקע ליטאי וספרדי כאחד. במחקר הבחנו בשתי תתי-אוכלוסיות של תלמידי ישיבות: תת הקבוצה הראשונה, בה לומדים מרבית התלמידים בישיבות רגילות של הזרם החרדי המרכזי בהן ישנה הקפדה רבה על סדרי הלימוד, סגנון לבוש ואורח חיים תורני מוקפד ('ישיבות רגילות'). תת הקבוצה השנייה, בה לומדים כ-8,320 תלמידים (כ-19% מכלל תלמידי הישיבות) בכ-130 ישיבות "רכות". ישיבות אלו נועדו לצעירים המתקשים ללמוד לאורך כל היום לימודי הקודש, הלחץ הלימודי בהן מופחת ויש גם שיעורי עזר ופעילויות חברתיות שאינן מקובלות בעולם הישיבות ('ישיבות רכות'). בהתאם לכך גם גובשה החלוקה של המשיבים לסקר הכמותי שהתמקד בשתי אוכלוסיות/קבוצות אלו.  
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
הצג עוד תוצאות