נמצאו 468 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: מאיר שטרית
תיאור: "בשעות הלילה הקטנות, כשתוצאות ההצבעה הראו בבירור שאני אהיה ראש המועצה הבא של יבנה, החלו החגיגות. תומכיי רקדו ושרו, מישהו אפילו פתח שמפניה. רק אדם אחד לא חגג ולא שמח. זה הייתי אני, צעיר בן 25 וחודשיים, שלא היה לו מושג ירוק איך בכלל עובדת מועצה. תפסתי את ראשי ותהיתי: מה אני עושה עכשיו? איך אני מתחיל לממש את כל מה שהבטחתי?"
15 שנים לאחר שעלה ארצה ממרוקו היה מאיר שטרית לראש המועצה הצעיר ביותר בישראל, מאז ועד היום. המהפכה שעשה ביבנה גרמה לוותיקים ממנו לעלות אליו לרגל. שנים ספורות לאחר מכן נבחר לכנסת מטעם הליכוד, כיהן בה במשך 30 שנה ושימש שר בשישה משרדים. הוא קרא כול מכתב שהגיע אליו, החזיר טלפון לכול פונה ומעולם לא חשש ללכת עד הסוף עם האמת שלו. כך עשה כשתמך בהסכמי אוסלו, ביוזמה הסעודית ובהקמת מדינה פלסטינית על בסיס גבולות 67' וחילופי שטחים, כי לתפיסתו אין דבר ששווה את מחיר המלחמה.
בספר מרתק, עשיר וכן משרטט מאיר שטרית את הדרך הארוכה שעשה. הוא מספר על תפיסת העולם שגיבש בעקבות המראות הקשים שאליהם נחשף במלחמת יום הכיפורים; חושף את ההסכם ההיסטורי שכמעט נחתם בין מפלגות העבודה והליכוד והיה עשוי לשנות את פניה של הפוליטיקה הישראלית; מתגעגע לבנימין נתניהו של פעם ולמפלגה שבה היה מותר לצאת נגד המנהיג, ומייחל לימים שבהם המדינה שהוא כל כך אוהב תחזור להיות המדינה שהכיר. עד אז הוא ממשיך להיאבק עליה.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: מיכה גודמן
תיאור: המחלוקת על עתיד שטחי יהודה ושומרון מטלטלת את ישראל. המחלוקת נובעת מזרמים רעיוניים תת־קרקעיים שפרצו לשיח הציבורי לאחר מלחמת ששת הימים, התנגשו בעוצמה זה בזה וקרעו לגזרים את החברה הישראלית. במרוצת חמישים השנים שחלפו מאז המלחמה הפכה המחלוקת מוויכוח על רעיונות לקרב בין זהויות. השיחה הישראלית התמוטטה. מלכוד 67 הוא מסע לחקר הרעיונות והזהויות הללו.
"מלכוד 67" צולל אל הפילוסופיה שביסוד הפוליטיקה, על מנת לנסות לשקם את השיחה הישראלית הפצועה. ״מיכה גודמן מצליח לעשות את הכמעט בלתי אפשרי: לכתוב על נושא טעון ומורכב בצורה סוחפת ולשלוף מנושא מכאיב ונדוש תובנות מפתיעות ומעוררות מחשבה.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: שגיא אלבז
תיאור: בתום יותר משבעה עשורים של חיים משותפים חייבים להודות בצער: נכשלנו.
המאמץ לכונן לאום ישראלי אחד לא עלה יפה. החברה הישראלית מחולקת לחמישה שבטים (חילונים, מסורתיים, דתיים־לאומיים, חרדים וערבים) בעלי ערכים סותרים ואורח חיים שונה ולעיתים מנוגד, ועומדת לפני התפרקות מוחלטת.
לפני שלושת־אלפים שנה הביאו שסעים מהסוג הזה לפיצול ממלכת בית דוד לשתי מדינות: יהודה וישראל. כיום פיצול גיאוגרפי כזה אינו אפשרי, אבל יש פתרון אחר, וייתכן שהוא הרבה פחות קשה לביצוע מכפי שהדבר נראה במבט ראשון.
בספרו מעורר המחשבה יציאת חירום עוקב ד"ר שגיא אלבז אחרי התפוררות החברה הישראלית, מנתח את החולָיים של מדינת ישראל ומציע להם פתרון: הפיכת ישראל לפדרציה, תוך חלוקתה לערי־מדינה או מחוזות אוטונומיים על בסיס הזהות הערכית של תושביהם. בספרו מראה אלבז כי פתרון כזה הוא המתכון היחיד לריפויה של החברה הישראלית, רגע לפני שהיא מידרדרת למלחמת אזרחים תרבותית, ואולי אפילו למשבר חמור מזה; וכפי שהספר מראה, זהו גם פתרון שכל השבטים בישראל עשויים להרוויח ממנו.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: דרור חטר-ישי
תיאור: לאחר יובל שנים בשליחות המקצוע, מתוכן שמונה שנים כראש לשכת עורכי הדין ובחלקן גם חבר בוועדה למינוי שופטים, עורך הדין דרור חׄטר-ישי מאפשר לנו בספרו הכח ממכר הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של עולם המשפט.
הוא מספר על תפירת תיקים פליליים לשר בממשלה; לתא"ל בצה"ל; לאזרחים מהשורה; על תפירת פרשיות שוחד כספי לראשי רשויות; על הרוצח אשר מתהלך חופשי; על מפקח טיסה שהציל מטוס נוסעים מהתרסקות אך נענש על כך; על פגמים בעבודת הוועדה למינוי שופטים. עשרות סיפורים מרתקים שחושפים איך נראה מבפנים המאבק על עקרונות המשפט.
בהיותו ראש לשכת עורכי הדין, לפני חצי יובל שנים, היה חטר-ישי עקבי בביקורתו כלפי "המהפכה החוקתית", פרי שיתוף הפעולה בין נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים.
הוא צפה את ההשפעות החמורות על אופייה של המדינה. הוא חשף את הסכנה המאיימת על החוק והסדר, כמו גם על הדמוקרטיה, כאשר שופטים פועלים לפי אג'נדות אישיות במקום לפי החוק והעובדות.
אותה עת היה חטר-ישי קול קורא באפילה. אך המציאות שהוא חזה – מתגשמת. על דבקותו שילם מחיר אישי כבד כאשר מערכת המשפט ניסתה לסלקו מכהונתו. אבל גם אם הוא הסיר בינתיים את הגלימה נדמה כי לא הסיר את הכפפות.
חד, חריף ונוקב הוא חושף עוולות ועיוותי דין שהיה עד להם. בספרו הכח ממכר מתווה חטר-ישי את הדרכים הראויות לשמור על הדמוקרטיה ועל מערכת משפט עצמאית הממלאת את תפקידה.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: ערן אלדר
תיאור: איך התמודדה מפלגת העבודה – המערך דאז – עם אובדן השלטון וההגמוניה בבחירות של מאי 1977? האם עשו מנהיגיה חשבון נפש אמיתי והתוו חזון לעתיד? איך התייחסו לטענות בנוגע לקיפוח המזרחים וליחס פטרוני כלפיהם, והאם הזניחו את ציבור המצביעים הטבעי של המפלגה – בני מעמד הפועלים? האם התעלו לגודל השעה לנוכח חתימה על הסכם השלום בין ישראל למצרים, והאומנם נטמנו אז הזרעים לשסע פוליטי-תרבותי בישראל ולשקיעתה של מפלגת העבודה? בשאלות אלו ואחרות עוסק ספרו של ערן אלדר - אחרי 77', המושתת על מבט מקרוב באירועי התקופה ועל הקשבה להדיהם הנסתרים והגלויים.
ב-1977, אחרי שהמערך איבד לראשונה את שלטונו לטובת הליכוד, החלה להתלהט המלחמה הפנים-ישראלית בין גוש השמאל לגוש הימין, בין שתי תרבויות פוליטיות ובין שני ציבורים – הליברלי והמסורתי – עד שהיו שהזהירו כבר אז ממלחמת אחים. אלדר מתחקה אחרי האירועים דרך מסמכי ארכיון רבים הנחשפים כאן לראשונה ודרך עיתונות התקופה, ומרכיב מהם תמונה מרתקת של רגע מכונן בפוליטיקה ובהיסטוריה הישראליות.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אורי ברנר
תיאור: בסיכום חיבורנו זה נוכל לקבוע בהחלטיות, כי אין שחר לכל הגירסאות של אישים ועתונאים, שכתבו בוואריאציות שונות את הנוסח נטול היסוד כאילו מפ"ם ולחילופין אחדות העבודה במפ"ם, הקיבוץ המאוחד, טבנקין וחבריו, הורתה לחבריה המפקדים לעזוב את צה''ל אחרי פירוק מטה הפלמ''ח ב1948 - ולחילופין: אחרי מלחמת העצמאות, אחרי פירוק שלוש חטיבות הפלמ"ח ב1949. הוראה כזו לא ניתנה מעולם בשום זמן, אפילו לא בשלהי 1949, אחרי הדחתו של יגאל אלון. היא לא יכלה להינתן כיון שמפ"ם, על כל מרכיביה וחלקיה, חייבה מפורשות את הישארות המפקדים בצבא. מהתבטאויות ראשי הקיבוץ המאוחד והקיבוץ הארצי בדיוני מפ"ם ובמועצות ועידות של התנועות בשנים 1949-1950, אנו למדים שזו היתה גם עמדתן שלהן.
מהמחקר שלנו עולה בבירור, כי שגו האומרים: מפקדי הפלמ"ח פעלו לפי הסיסמה או ההכרה: "בצבא זה לא נשרת". גם אין זה נכון כי הנהגת מפ"ם כולה האמינה כי "בלעדינו לא תוכלו", לאמור כי צה"ל לא יוכל להתקיים כיאות ולמלא תפקידיו בלי שיתופם של המפקדים חברי מפ"ם, שהיו בין טובי הלוחמים במלחמת השחרור. אם נשמעו באותם הימים מפי דוברי מפ"ם דברים דומים לסיסמה זו אך בוודאי לא בניסוח כזה, היתה כוונתם: בלעדי מפקדים אלה לא יוכל לקום צבא נאמן לערכים החברתיים והבטחוניים שגם מפא"י, מפלגת השלטון, שואפת להגשמתם. כוונת הדברים היתה לבטא השקפתה היסודית של מפ''ם המאוחדת דאז לגבי מכלול הבעיות שהמדינה הצעירה ניצבה לפניהן. אך גם אין אמת בסברה הרווחת: "עזיבת מפקדי הפלמ"ח היתה המונית". רבים ממפקדי הפלמ''ח המשיכו בשירותם בצה"ל, התמידו בו ובחלקם הגיעו לצמרת הפיקוד.
המסקנה ההגיונית היתה, כי שר הביטחון מסלק בשיטתיות מהצבא את כל מי שעשוי להימנות על החולקים על דעתו ועל תפיסתו בדבר בניין הצבא. ברור כי מרבית המפקדים הצעירים, שראו מלכתחילה בשירותם הצבאי שליחות חברתית ובטחונית ולא מקצוע ודרך לחיים, העדיפו בתנאים אלה לפרוש מהצבא מרצונם, בטרם תיחסם בפניהם בפועל הדרך לקידום ולהגשמה עצמית בצה"ל.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אופיר וינטר
תיאור: החל ממסעו הדרמטי של אנואר אל-סאדאת לירושלים ב-1977 ועד ההכרזה המפתיעה על הסכמי אברהם ב-2020, משטרים ערביים שפנו לשלום עם ישראל ניצבו בפני אתגר קשה – מתן לגיטימיות ציבורית למדיניות מהפכנית השנויה במחלוקת עמוקה.
דרך ניתוח של אלפי פסקי הלכה, דרשות, חיבורים הלכתיים, ראיונות, מאמרים פובליציסטיים, שירים ובולי דואר, הספר בוחן את המערכות הרעיוניות שניהלו ההנהגות הפוליטיות והדתיות של מצרים, ירדן ואיחוד האמירויות במטרה להקנות הכשר דתי-אסלאמי להסכמי השלום והנורמליזציה עם ישראל.
ממצאי המחקר מדגימים כי אנשי דת גוזרים ממקורות האסלאם פרשנויות שונות – מתחרות ולעיתים הפוכות זו מזו – בשאלות הנוגעות לשלום עם ישראל, בהתאם לצרכים המשתנים של גורמי כוח פוליטיים והלכתיים. ל"אסלאם", מתברר, אין עמדה בשאלות פוליטיות; לפרשניו יש. הפולמוס סביב השלום עם ישראל מתגלה כחלק מהמאבק הרחב יותר בין המשטרים הערביים והממסדים הדתיים הכפופים להם לבין תנועות אופוזיציה אסלאמיסטיות ואחרות.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: שגיא אלבז
תיאור: גיליון 4 של כתב העת מחשבה (דצמבר 2024) מוקדש לנושא מנהיגות. בפתח הגיליון מציג פרופ׳ אבנר בן־זקן את המתח בין מוסדות בחברה לבין עליית המנהיג הפופוליסט, על רקע תקופה של טלטלה וחוסר יציבות. הוא ממקם את הדיון בין אידאל “המלך־הפילוסוף” של אפלטון לבין הדגש האריסטוטלי על שלטון חוק ומנגנוני איזונים ובלמים. בהמשך מופיעות מסות שמנסות לפצח מהי מנהיגות במצבי משבר—בין היתר מאמר של אהוד ברק על היחסים בין מנהיגים למציאות היסטורית משתנה. במאמר “כריזמה הפוכה” פרופ׳ אווה אילוז בוחנת איך מנהיגים יכולים לצבור תמיכה ציבורית גם כשחסרונותיהם גלויים לעין. פרופ׳ מיכה פופר עוסק ב“כמיהה למנהיג גדול” ובמחירים של ריכוז תקווה ציבורית בדמות יחידה. פרופ׳ מוחמד ותד מנתח מנהיגות בעידן של פופוליזם דיגיטלי, ואיך הזירה המקוונת משנה את כללי המשחק הפוליטי.
מאת: שגיא אלבז, אבנר בן-זקן
תיאור: במשך שנים רבות התעלמו הציבור הישראלי ונבחריו מההשפעה ההרסנית של שיטת הבחירות היחסית על הסדר הפוליטי והחברתי, אבל המשבר הנוכחי הביא אותנו לנקודת רתיחה בין הקבוצות בחברה הישראלית. שיטת הבחירות היחסית בישראל יצרה סתירות רבות בין אינטרסים מגזריים ובין טובת הכלל והמדינה: מערכות הבחירות העצימו את הקיטוב הפוליטי והשנאה; קבוצות יריבות מסרבות לתת אמון במוסדות המדינה ובמערכת הפוליטית וניצבות אלה מול אלה על סף תהום, רגע לפני הידרדרות אל מלחמת אזרחים תרבותית ואולי אף למשבר חמור מזה, אלים באופיו.
לאחר 5 מערכות בחירות רצופות שלוו בפיצול פוליטי ובשיתוק מערכות השלטון, ולאחר שבחסות שיטת הבחירות היחסית העצימו קבוצות מיעוט את כוחן הפוליטי באופן לא מידתי וגררו את המדינה למחוזות מסוכנים, עולה צורך דחוף לשנות את שיטת הבחירות.
בספרם מעורר המחשבה ישראל חדשה – השבר והתיקון: משיטה יחסית לבחירות אזוריות עומדים המחברים פרופ' אבנר בן-זקן וד"ר שגיא אלבז על מגרעות השיטה היחסית ועל חשיבות המעבר לשיטת בחירות אזורית־רובית, ומציעים מודל חדשני לבחירות אזוריות כגשר לבנייתה המחודשת של ישראל.
מאת: דוד אוחנה
תיאור: בספרו האם עוד ישראלים אנחנו? מציב דוד אוחנה שאלה מהותית, טעונה ואקטואלית: האם עדיין קיימת זהות ישראלית משותפת, או שמא ישראל הפכה לזירה של מאבקים בין שבטים, דתות, זהויות ואידיאולוגיות מתנגשות? מתוך מבט היסטורי, פילוסופי ופוליטי, אוחנה מתחקה אחר שורשי הקרע החברתי-תרבותי במדינת ישראל וחושף את האופן שבו הישראליות – שבעבר נשענה על אתוס משותף, זיכרון תרבותי משולב ודיאלוג חי בין יריבים רעיוניים – הלכה והתפוררה מול תהליכים של קיטוב, הפרטה והקצנה דתית ולאומית.
במסה אישית ונוקבת, שזורה באנקדוטות חיים, אזכורים ספרותיים והגות פוליטית עמוקה, הוא מזהיר מפני עלייתה של "מהפכה שמרנית" בישראל, אותה הוא מדמה למהלכים שאפיינו את עליית הפשיזם באירופה של המאה ה־20. אוחנה מתאר תהליכים של רדיקליזציה, אובדן הלגיטימציה הדמוקרטית, ושיח ציבורי שהופך לשיח של שנאה, "גזע" ומשיחיות.
זהו ספר על שבר, אך גם על תקווה: תקווה כי מתוך ההבנה העמוקה של הסכנות – ייוולד מחדש שיח ישראלי משותף; שיח שמבוסס לא על אתניות או דת, אלא על אזרחות, שותפות ותחושת אחריות הדדית.
מאת: אבנר בן-זקן, מרדכי כהן, ליאת סאבין בן שושן, בת-אל יוסף רביד, יותם אביתר
תיאור: בעשורים האחרונים הפך השלטון המקומי בישראל למוקד עיצוב מרכזי של החברה והמדינה. הפערים בין רשויות עם זהויות אתניות ודתיות שונות מעמיקים את השסעים החברתיים והגאוגרפיים, מאיימים על הלכידות הלאומית ופוגעים בשווי המשקל הגאוגרפי. מבנה השלטון המקומי הנוכחי אינו מתאים למציאות המשתנה, ויש צורך ברפורמה אזורית שתצמצם את הפערים, תחזק את השירותים ותשיב לאזרח את התחושה של שוויון גאוגרפי. בספר האזוריות החדשה של ישראל: מקיטוב ללכידות מציע המכון למחשבה ישראלית רפורמה מקיפה שתעצב מחדש את המדינה על בסיס מבנים פוליטיים עדכניים, ותהדק את הקשרים בין חלקי הארץ השונים.
מאת: אבי שילון
תיאור: במשך כמעט חמישה עשורים, מאז המהפך של 1977, הימין שולט בפוליטיקה הישראלית. בכל זאת נדמה כי עדיין חסרים מחקרים אשר מפצחים את סיפורו המלא, על ההתפתחויות שחלו בו מאז הקמת המפלגה הרוויזיוניסטית ב־1925, שהשנה אנו מציינים מאה שנים להקמתה.
הספר שלפניכם נענה לאתגר ומציע מבחר פרקים שעוסקים באישים, בפרשות מפתח, בשינויים וגם בעמדות שנותרו עקביות בתולדות הימין, מאז עידן ז'בוטינסקי עד ימינו. בין יתר הסוגיות הנבחנות בספר עולה השאלה על אודות הקשר בין יחסו של בנימין נתניהו לשמאל הישראלי ובין העובדה שאביו ההיסטוריון הרוויזיוניסטי בן־ציון נתניהו הִפנים ממקס נורדאו את תפיסתו בדבר ניוון תרבותי? מדוע בחר מפקד מחתרת לח"י לשעבר נתן ילין־מור לתמוך לאחר הקמת המדינה במחתרת האלג'ירית דווקא ואף הואשם בשאיפה לחסל את ישראל? ומה הן הסיבות החברתיות־היסטוריות הניצבות בבסיס הקשר בין המחנה החרדי לליכוד?
אולם הספר אינו מסתפק רק בהפניית מבט אל תולדות הימין – הוא גם עומד על ההתפתחויות האחרונות שהביאו ליצירתו של מה שמכונה הימין החדש ועל הקשר בין הימין הישראלי לתנועות שמרניות ופופוליסטיות בארצות הברית.
עם עובד
מאת: זאב צור
תיאור: שאלת השותפות בממשלה ביו מפא"י למפ"ם היתה אחד מסלעי המחלוקת הכבדים שהפריד ביניהן ופילג גם את מפ"ם בתוכה במחצית הראשונה של שנות החמישים, כשמפ"ם היתה מחוץ לממשלה ובאופוזיציה לה. היתה זו התקופה הפורמאטיבית של המדינה, תקופת המעבר מיישוב מאורגן על בסיס וולונטרי למדינה המבוססת על חוקים מחייבים, תקופה של קליטת העליה ההמונית, של יישוב השטחים והיישובים הנטושים, של הקמת צה"ל ובניינו, תקופה של קביעת מעמדה ויחסיה של מדינת ישראל בעולם ושל עיצוב המבנה הסוציאלי והדמות החברתית של המדינה. עובדת התפלגותה של תנועת הפועלים, לחלק השולט בממשלה ולחלק המצוי באופוזיציה, היתה בין הגורמים המכריעים שקבעו את דרך התפתחותה של המדינה ומעמדה של תנועת הפועלים בה בשנים הבאות. מבחינה מדינית גרם הפילוג להתחפרותן של מפלגות הפועלים בעמדות שאפשר שלא היו מגיעות אליהן אילו קוימה ביניהן השותפות כפי שאומנם הוכח בשנים שלאחר מכן, עם חידוש השותפות. באותה תקופה, רחוקים - מפא"י והציונים הכלליים - נעשו קרובים, ואילו קרובים - מפא"י ומפ"ם - נעשו רחוקים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: מוטי גלוסקה
תיאור: איך אפשר לחקור לעומק את מחדל טבח 7 באוקטובר? מה ניתן ללמוד מחקירת מחדל יום הכיפורים? האם מה שהיה הוא שיהיה, ואנחנו נידונים לעקומת למידה שלילית לנצח? בישראל – מדינה של מלחמות ומבצעים — רבים ההישגים הצבאיים, אבל רבים הם לדאבוננו גם המחדלים הבלתי־נתפסים. בחמישים שנה ויום עוקב ד"ר מוטי גלוסקה אחר ועדות החקירה והבדיקה של מחדלי המדינה, והתוצאה: דיוקן ישראלי מורכב, מרתק, מסקרן. שני קווי פרשת המים, שביקעו את הווייתנו בהפרש מדויק ומצמרר של חמישה עשורים ויום, מעלים שאלות רבות, שבחלקן עוסק ספר זה: האם אנו מסתפקים ב"עריפת ראשים" של האחראים הראשיים למחדלים? מהו הכשל המובנה בממשק המדיני־צבאי בישראל? האם ועדות חקירה מציגות רק חוכמה לאחר מעשה (חל"ם)? מוסד ועדות החקירה אמנם זוכה לביקורת רבה, אבל הוא עדיין מהווה אמצעי ממלכתי ומקובל לבירור האמת. חמישים שנה ויום בוחן את הנושא בהקשרים חברתיים, תרבותיים, צבאיים ופסיכולוגיים. יש בו דיון בוועדות חקירה מהשנים האחרונות (אסון מירון, פרשת הצוללות), אך הוא עוסק בעיקר בחקירת מלחמות: ועדת אגרנט (מלחמת יום הכיפורים), ועדת כַּהַן (מלחמת לבנון הראשונה) וּועדת וינוגרד (מלחמת לבנון השנייה). בעקבות לקחי העבר מציע הספר מִתווה לוועדת חקירה משוכללת ויעילה מקודמותיה, שנועדה לסייע בתהליך הריפוי המקיף שהחברה הישראלית מוכרחה לעבור.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: אמנון מגן
תיאור: כנס זה נערך לציון עשרים שנה למותו של בן גוריון ועשרים שנה להקמת יד טבנקין.
בימים אלה, כימים של מפנה היסטורי, חשיבות מרובה למבט נוסף אל מרכיבי הבטחון הלאומי כפי שראה אותם בן גוריון, ובעיקר מקומו של השלום בכלל חמשת המרכיבים שמנה. ראוי לתשומת לב גם מה לא כלל בן גוריון במרכיבי הבטחון הלאומי כמו עוד שטח, למשל. בהרהורי שעה אלה יש כדי לספק חומר למחשבה לעושי השלום ולמתנגדיו כיום. איך ספק, שלא הייתה הסכמה עם בן גוריון ברחבי התנועה הקיבוצית כולה, ובוודאי לא בכל הסעיפים. עוד נכונו אז ויכוחים בין בן גוריון לבין הקיבוץ המאוחד והשומר הצעיר (שהיו אז החלק המרכזי במפ''ם) והיו לו בני-פלוגתא.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אמנון מגן
תיאור: הסדר הקיבוצים כרוך בסכום בסדר גודל של שבעה מיליארדי שקל חדש, והוא פחות מסכום הסדר מניות הבנקים עליו המליץ כל כך אברהם שפירא, יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, "עבור יתומים ואלמנות", כביכול. אין ספק, שהרעש שעורר הסדר הקיבוצים הוא מסיבות פוליטיות. טוב לשים לב גם להשלכות החברתיות פוליטיות של המשבר. הוא גם משפיע על מוראל חברי הקיבוצים, שהם כאילו עומדים בשער הממשלה עם כינור וכובע, לפי הקריקטורה של מושיק ב"דבר". זה לא עוזר לתהליך חידוש הצמיחה ולקבלת הפלח המתאים לקיבוצים בחקלאות ובתעשייה. לכן אבקש משלמה לשם ואייבי רון, הדוברים של התק"ם, לומר איך הם רואים את ההשלכה הפוליטית ואת הפרסטיזיה של התנועה הקיבוצית לאור חובות הקיבוצים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אלי אברהמי
תיאור: יום עיון זה מוקדש לזכרו של יהודה שוסטר ז"ל שהתקיים בתאריך ה18.06.1990:
1. מוקי צור - הסוציאליזם של יהודה היה אתיקה אישית.
2. אלי אברהמי - אבדה הבושה בפוליטיקה והמאבק הכוחני תפס מקום המאבק האידאי.
3. גד ברזילי - המשבר הפוליטי בישראל: מאפיינים והשלכות.
4. אליעזר דון-יחיא - הפוליטיזציה של הקבוצות החרדיות.
5. יורם פרי - הבעיה המרכזית של הפוליטיקה הישראלית - השטחים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אשר מניב, גבי פרי
תיאור: יום עיון שהתקיים בתאריך ה25.5.1988 במכון ישראל גלילי לחקר כוח המגן:
1. שלמה אבינרי - תהליכי שינוי בעמדת ברית המועצות כלפי הסכסוך הישראלי ערבי.
2. דן שיפטן - התפיסות המנחות בפוליטיקה של ארצות הברית כלפי הסכסוך.
3. איתן גלבוע - סקר דעת הקהל בארצות הברית.
4. אליקים רובינשטיין - היחסים הבי-לטראליים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: עמרי שפר רביב
תיאור: במלחמת ששת הימים ביוני 1967 החילה מדינת ישראל שלטון צבאי על אוכלוסייה פלסטינית גדולה בגדה המערבית וברצועת עזה, ולמרות ניסיונות רבים ומגוונים של פלסטינים, ישראלים וגורמים בין־לאומיים לסיימו, הוא מוסיף להתקיים מאז ועד ימינו אלה.
בספר זה מתחקה שפר רביב אחר שורשיו של הכיבוש הצבאי הישראלי ובוחן שאלה בסיסית שהמחקר ההיסטורי טרם סיפק לה תשובה: כיצד גיבשה מדינת ישראל את שליטתה באוכלוסייה זו? לשאלה זו משנה חשיבות ככל שהשליטה הצבאית הישראלית בפלסטינים נמשכת ונראה שהארעי נעשה למצב קבוע. דורות של יהודים וערבים נולדו מאז וחיים במציאות המורכבת הזאת, וככל שהזמן חולף, עתידו ואחריתו של השלטון הישראלי בשטחים אינם ברורים.
בעלי הבית עוסק בתהליך קבלת ההחלטות במדינת ישראל, מבאר ומנתח אותו, חושף את מורכבותו, את האפשרויות והחלופות שהעלו מקבלי ההחלטות, וכן את המחלוקות ביניהם, הפשרות וההסכמות שהגיעו אליהן. לתוצאותיו של תהליך זה הייתה השפעה רבה על עיצוב חייהם של יהודים וערבים בין נהר הירדן לים התיכון במשך עשרות שנים, והיא ניכרת, אולי ביתר שאת, גם בימינו.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
מאת: יפה לוינסון
תיאור: עד כמה מצליחה ישראל לתרגם הישגים צבאיים להישגים בתחום המדיני? שאלה זו עולה שוב ושוב, אז והיום, ואחת הדוגמאות המוקדמות לכך היא התמודדותה המדינית של ישראל עם המשבר הבין-לאומי שנוצר לאחר מלחמת סיני (1956). זו השאלה המרכזית שאיתה מתמודד ספרה המרתק של יפה לוינסון. מה היו היעדים המדיניים שהציבה לעצמה ישראל והאם הצליחה להשיג אותם תמורת הנסיגה מהשטחים שנכבשו?
לוינסון בוחנת בדקדקנות שאלה זו בשתי זירות עיקריות: הזירה המקומית מבית – מה הייתה השפעתם של חילוקי הדעות ומאבקי הכוח ששררו בתוך הקואליציה והממשלה לבין הדרג המדיני והצבאי בנוגע לנסיגה מהשטחים שנכבשו? ולצד זאת הזירה הבין-לאומית – כיצד התמודדה ישראל עם מערכת הלחצים על ישראל על רקע "המלחמה הקרה" בין ברית המועצות לארצות הברית, ועל רקע המאבקים המדיניים והפוליטיים באו"ם? אחת השאלות המרכזיות שבהן עוסק הספר בהקשר זה היא כיצד העריכה ישראל את מידת האיום מצד הלחצים השונים שהופעלו עליה מצד ארה"ב, ברה"מ והאו"ם? לטענת לוינסון, בעיני ישראל האיום האמריקאי נתפס כמסוכן ביותר מכיוון שטמן בתוכו סכנת בידוד מדיני וכלכלי. לפיכך, ההנהגה הישראלית נתנה משקל מרכזי לאינטרסים האמריקניים באזור, גם כאשר נראו לכאורה כמתנגשים עם אינטרסים ישראלים. זאת ועוד, ההנהגה הישראלית ניסתה להציג את המדיניות הישראלית כתורמת למערכת הערכים והאינטרסים האמריקאים ואף משרתת אותם.
לטענת המחברת, על רקע זה צריך לבחון סוגיה מרכזית נוספת הנוגעת להכרה של בן-גוריון במגבלות הכוח החלות על מדינת ישראל בעת הניסיון לתרגם הישגים בתחום הצבאי להישגים ארוכי טווח בתחום המדיני. נדמה שסוגיה זאת רלוונטית מאוד גם לימינו, והיא הופכת את הדיון בספר זה לחשוב במיוחד עבור כל מי שבוחן את התמודדותה של ישראל בעקבות מלחמת ה-7 באוקטובר 2023.
ד"ר יפה לוינסון היא מרצה ואשת חינוך, לימדה וחינכה דורות רבים של תלמידים, והכשירה מורים להיסטוריה במחלקה לחינוך והכשרת מורים באוניברסיטת בן-גוריון. ספר מעמיק זה הוא פרי מחקר דוקטורט שערך 13 שנים, אשר תוכנו מייחד אותה כמחברת.
רסלינג
מאת: גבי פרי
תיאור: במכון ישראל גלילי לחקר כוח המגן אנחנו עוסקים במחקר ובעריכת ימי עיון ופעולת הסברה לא רק בסוגיות היסטוריות, אלא גם בשאלות אקטואליות.
אנחנו פותחים בבירור הנושא: ישראל והפלסטינים והדרך לשלום. זהו יום עיון ראשון אשר בחרנו לקיים בנושא זה. במהלך יום העיון הזה נשמע שלוש הרצאות: של דן שיפטן, מנחם מילסון ואחיה יצחקי. אחר הצהריים נקיים חוגי דיון בשאלות שיתעוררו אגב שמיעת ההרצאות. בשעה 14.30 נקיים לפי התוכנית סימפוזיון שבו ישתתף, נוסף למרצים שהזכרנו, גם שר הקליטה יעקב צור.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: גבי פרי
תיאור: תוכנו של יום העיון שנערך בדצמבר 1987:
איתמר רבינוביץ: בין מדיניות הפנים למדיניות החוץ של משטר אסד.
יאיר עברון: מאזן ההרתעה הישראלי-סורי
דן שיפטן: מערכת היחסים הבין ערבית עם סוריה
אמנון סלע: יחסי ברית המועצות וסוריה
אמנון שחק: סוריה וישראל המאזן האסטרטגי
יוסי אולמרט: מעורבות סוריה בלבנון  
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יואל דרום
תיאור: אפעל, במיוחד את יד טבנקין, כבסיס לפעילותו הציבורית והתנועתית. תחומי התעניינותו ופעילותו היו רבגוניים והקיפו את שירות המדינה, תנועת העבודה והקיבוא. אולם הנושאים המרכזיים בהם השקיע מירב מחשבתו ומאמציו בשנים האחרונות היו בתחום הביטחון, ההתיישבות והשלום.
ביוזמתו של גלילי נערכו מספר מחקרים שכמה מהם ראו אור לאחרונה, כגון "האופציה הירדנית" של דן שיפטן, "הדילמה הגרעינית של ישראל" של יאיר עברון, כמה מחקרים על ההתיישבות והביטחון שלאחר 1967 ותכנית אלון, שעודן בעבודה ואחרים. ביוזמתו של ישראל קם ביד טבנקין הממן לחקר כוח המגן.
הנהלת המכון החליטה להקדיש את ערב העיון לזכרו של גלילי לנושא של ביטחון ישראל שלפנינו. גם שאנו חיים בתקופה סוערת מבחינה ביטחונית ותוך בירור מדיני אינטנסיבי על משא ומתן לשלום, הננו סבורים שיש להקדיש מחשבה, בשנת הארבעים למדינת ישראל, לבעיות הביטחון בעשור הבא.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: משה נתיב
תיאור: באיחור רב אנו מפרסמים דברים שנאמרו בדיונים שהתקיימו בחוג לענייני ביטחון, אשר במסגרת המכון לחקר כוח המגן שביד טבנקין, בשאלת תורת הביטחון הישראלית.
הדיונים התקיימו במשך שנת 1983, אך פרסום הדברים התאחר בשל רצוננו לקבל את הנוסח של הדוברים עצמם ושאיפתנו להביאם לדפוס בצורה הראויה לתוכנם החשוב. אך בשל סיבות רבות הדבר לא עלה בידנו, ולכן אנו מביאים בכל זאת מבחר מן הדברים, נאמנים ככל שניתן לנוסחם הראשוני. זאת, היות ולמרות הזמן שחלף, ועל אף שהדיונים התקיימו בצלה של מלחמת לבנון ותוך הוויכוח על "מלחמת ברירה", הרי עיקר הדברים שנאמרו הם אקטואליים גם כיום, בנוסף לחשיבותם ההיסטורית.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אדוארד סעיד
תיאור: בהקדמה לספר זה כותב אדוארד סעיד: "למרות שמרביתו של ספר זה נכתבה בשנת 1977 ובראשית 1978, אין הוא מתייחס לתקופה זו בלבד, החשובה כל כך בדברי ימי המזרח-התיכון המודרני. נהפוך הוא, מטרתי היא להביא לפני הקורא עמדה פלסטינית רחבה ומייצגת, עמדה שאינה מוכרת היטב ובודאי אינה זוכה להערכה גם עכשיו, כשכה מרבים לדבר על הפלסטינים ועל הבעיה הפלסטינית".
"ברור שאנו אנטי-קולוניאליסטים ואנטי-גזענים במאבקנו, אך יריבינו הם הקורבנות הקשים ביותר של הגזענות בהיסטוריה... אנו נאבקים לעתיד טוב יותר, אך אותה מדינה השוללת מאיתנו עתיד משלנו כבר העניקה עתיד לעמה האומלל..."
אדוארד סעיד (1935-2003) היה פרופסור לספרות אנגלית באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, יליד ירושלים, פלסטיני מפליטי 1948 וחבר המועצה הלאומית הפלסטינית. מראשוני הכותבים הפלסטיניים על הלאומיות.
מאת: תום נבון
תיאור: הספר דמוקרטיה התאגדותית: תקווה לשעה זו טובע מושג חדש להבנת הדמוקרטיה הישראלית, לפענוח המשבר החמור שבו היא נתונה וליצירת תקווה להתחדשותה. "דמוקרטיה התאגדותית" היא שכבת העומק של חברה דמוקרטית, המורכבת מרשת של קהילות מקומיות, קבוצות שיתופיות, איגודי עובדים, תנועות חוץ־פרלמנטריות וארגונים אזרחיים. לפי המודל המוצג בספר, מעל לרובד ההתאגדותי נמצאת הדמוקרטיה החברתית (סוציאל־דמוקרטיה), מדינת הרווחה, ואילו הדמוקרטיה הפוליטית הפורמלית מתקיימת רק ברובד החיצוני והדק ביותר של החברה. ללא שני הרבדים הקודמים נותר המשטר הדמוקרטי רדוד ותלוי על בלימה. עוצמתה ההיסטורית של הדמוקרטיה הישראלית נובעת מכך שנבנתה על יסודות איתנים של דמוקרטיה התאגדותית ולאחר מכן גם חברתית, שאפיינו את המפעל הציוני־חלוצי. אך הדמוקרטיה בישראל הוכתה בשורה של מהפכות נגד, שפגעו בכל רבדיה בזה אחר זה, עוד בטרם המהפכה המשטרית. מתקפת השבעה באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיה מעמידות במבחן עליון את החברה הישראלית בכל ממדיה, ומתוך כך גם את אופייה הדמוקרטי. היש תקווה לשעה זו? הספר מציע לישראל של המאה ה־21 תפיסה מקיפה להתחדשות דמוקרטית וחברתית, במעגלים מתרחבים: אני ואתה, חברותא, חלוציות, ציונות, יהדות ואנושיות. כל אחת מהמסות הכלולות בספר מתעמקת באחד המושגים הללו, לאורם של שני מקורות השראה: הגותו של מרטין בובר ושירת רחל. רעיונותיהם של שני ענקי הרוח מתורגמים למציאות של ימינו בלשון שווה לכל נפש.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אשר נתן, הילדה פומרנץ
תיאור: על רקע הטענות המושמעות מדי פעם בציבוריות הישראלית כאילו ממשלות המערך החמיצו הזדמנויות להשגת הסדר שלום עם מדינות ערב, או עם חלק מהן, החליט החוג הפוליטי, המתכנס ב"יד טבנקיו", לקיים יום עיון בהשתתפות מספר אישים שהיו מעורבים באופן ישיר במהלכי המדיניות הישראלית באותן השנים.
ראינו לנכון להפגיש במסגרת אחת כמה מאותם האנשים שהיו בעמדות מרכזיות במדיניות הישראלית בתקופה ההיא על מנת ללבן כמה מן הסוגיות הללו.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: רון שביט
תיאור: לא היה בהיסטוריה הישראלית, וספק אם העולמית, מנהיג עם פער כה דרמטי בין פסגות מדיניות לבין כישלונות פוליטיים צורבים כמו שמעון פרס. אחד הווינרים הגדולים במדינאות (לשיטתו), חתן פרס נובל לשלום ומנהיג נערץ ברחבי העולם, היה לדוגמה מובהקת לביטוי "אין נביא בעירו". באופן בלתי מפוענח נמנעה ממנו אהדה ציבורית רחבה פעם אחר פעם, כחוט השערה מהיעד הפוליטי הנכסף. בערוב ימיו, בתקופת נשיאותו, זכה אמנם לעדנה קונצנזואלית, אך לא היה בה כדי לפצח את עומק החידה.
רון שביט, אשר חקר במשך שנים את הפער הבלתי נתפס הזה, לוקח אותנו למסע היסטורי ופסיכו-פוליטי מרתק הנפרס על פני ארבעה עשורים. צעד אחר צעד, בעשרים ושבעה אירועים היסטוריים דרמטיים, מצרף שביט את החלקים הקטנים לתמונת הפאזל הגדולה. ההפרדה המלאכותית לכאורה שיצר שביט בין הישות של המנהיג כפוליטיקאי לבין ישותו כמדינאי משרתת בסופו של דבר את מלאכת התרת התעלומה. שמעון פרס, אחד המנהיגים החשובים והמשפיעים בתולדות מדינת ישראל, לקה כמובן ככל בן תמותה בחסרונות, קיבעונות ומשגים, אבל עם זאת יצירתיותו, מעשיותו וחלומותיו רקמו שמלת בטון של ביטחון וחצבו תקווה בלתי נואשת לשלום. הבנת דמותו והתנהלותו היא חלק בלתי נפרד מהבנת ההיסטוריה הישראלית.
שמעון הפוליטיקאי, פרס המדינאי אינו ספר על פרס בלבד, שכן מדובר במורה דרך פסיכו-פוליטי למנהיגות. מנהיגים, ככל בני האנוש, הם עולם מלא של קווי אופי, אמונות וסגנון אישי, אשר לעיתים מתקיימים באופן סדור ונוח להבנה ולעיתים הם כמערבולת הנדמית כאוטית ומלאת סתירות. גם את השיטה וגם את היעדרה כביכול חשוב לחקור ולפענח, שכן מנהיגות היא עמדה אנושית מופלאה ונדירה שהשפעתה על חיינו אינה פחות מקריטית.
רסלינג
מאת: אמית אביגור-אשל
תיאור: כשהרפורמה להגברת התחרות בתחום הסלולר יושמה בשנת 2011, משרד התקשורת העלה את הקמפיין: "החופש לבחור, החופש לעבור". החיבור בין חופש בחירה צרכני לשוק מוצרים תחרותי מוכר לנו מאוד בישראל. הוא גם אחת ההבטחות הבולטות של חברת השוק שלנו. בשונה מהבטחות בין אדם לאדם, ההבטחות של חברת השוק הן ציבוריות, הן מציבות מעין כללי משחק ביחס לדרך שבה החברה והכלכלה פועלות, או אמורות לפעול. ההבטחות אומרות לנו שאם אנחנו והמערכות הכלכליות-חברתיות שסביבנו נפעל בהתאם לכללי המשחק האלה, נקבל חיים טובים, נינוחים, נעימים – אולי אפילו רווחיים – בתוך חברה יציבה, משגשגת וצומחת.
לצד ההבטחה של חופש בחירה צרכני ותחרות, ספרו של אמית אביגור-אשל בוחן שתי הבטחות נוספות: הבטחה שמחברת בין השכלה גבוהה לשוק עבודה תחרותי, והבטחה שמחברת בין מומחיות כלכלית לקביעת מדיניות. הספר בוחן את שלוש ההבטחות בתנאים שלהן עצמן, בהגיון שלהן. הוא מסתמך על אינטלקטואלים בעלי שם עולמי – כלכלנים בהכשרתם – שמזוהים איתן. הוא גם עוקב אחר התנועה של כל הבטחה במציאות הישראלית ומחוץ לה, בעיקר מאז תחילת המאה ה-21. הוא מתייחס, בין השאר, לשאלות האלה: מה קרה לחופש הבחירה הצרכני עם הופעת החינוך הפיננסי? מה עושה שוק עבודה תחרותי ליחסים בין עובד למעסיקה שלו? מה זה "הכוונה לגבי העתיד", ואיך זה קשור לכך שכלכלנים-מומחים הוצבו בעמדות משמעותיות בקביעה של מדיניות כלכלית-חברתית?
ד"ר אמית אביגור-אשל מלמד במחלקה למנהל ומדיניות ציבורית במכללת ספיר; חוקר את הפוליטיקה של הכלכלה תוך התמקדות בלגיטימציה למדיניות כלכלית-חברתית.
רסלינג
מאת: מתי פרידמן
תיאור: "המסתערב הוא שחקן מוכשר המשחק את תפקידו 24 שעות ביממה... עד גבול השיגעון" המורה סמעאן (שמעון סומך), מחלקת "השחר". יצחק ברח מחלב. גמליאל בא מדמשק. חבקוק נולד בתימן. יעקובה גדל בסמטאות השוק בירושלים. הם נפגשו במחלקה הערבית של הפלמ"ח, שם הפכו לעבדול כרים, יוּסף, אבּרהים וג'מיל. הם היו המסתערבים הראשונים.
הם נטמעו במסגדים, בנמל בחיפה ובבתי הקפה הערביים, דיווחו מהשטח והסתכנו במבצעים נועזים. בביירות, הם התחזו לפליטים פלסטינים, הסוו אנטנה של משדר כחבל כביסה בדירת גג, והפכו — כמעט ללא אמצעים, הכשרה וגיבוי — לעיניים ולאוזניים של המדינה היהודית שבדרך.
מרגלים חדורי מטרה, אך גם גברים צעירים שבילו, התאהבו, רבו, התגעגעו והגיעו לא פעם לסף שבירה.
מסתערבים, אגדה ישראלית הוא סיפור אמיתי על גיבורים לאומיים שלא זכו להיכנס לפנתאון. בקורותיהם שזורים חבלי הלידה של שירותי הביון הישראליים, אבל יש בהם יותר מזה. האנשים האלה חמקו מהגורל שזימן להם העולם הערבי. הם התמסרו לבניית עתיד יהודי חדש,
אך גילו שמוצאם משאיר אותם בשולי החברה המתהווה. מחיר ההתקבלות שלהם היה יוצא דופן: הם נקלעו למשחק קטלני של זהויות שבו נדרשו להידמות לאנשים שמפניהם נמלטו. המבט שלהם, שנדחק לשוליים במשך עשרות שנים, מציג גרסה מפתיעה ומרגשת של רגע לידת המדינה.
הוא חושף חלקים נסתרים מהעבר שלנו ומציע פרשנות מרתקת להווה — לוויכוחים שמטלטלים את החברה הישראלית ואת המזרח תיכון כולו.
בספרו הקודם, רב־המכר דלעת, מוצב אחד בלבנון, פרץ מתי פרידמן את הגבולות המקובלים של ספרות המלחמה.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: רועי שרון
תיאור: •הישיבה הדרמטית במטה השב"כ שבה הוחלט לעבור לשימוש בעינויים על נחקרים יהודים
•הרובה שכיוונו האחים קהלני לעבר ראשו של פועל פלסטיני, אשר ניצל בזכות טיפול מוקדם של השב"כ בנשק
•הפתקים המזויפים שהמתינו במקלחות בית המעצר לחשודים שגזרו על עצמם שתיקה בחקירות
•המכתב שהשאיר אחריו החייל העריק שיצא לרצוח ערבים בגליל כדי לעצור את תכנית ההתנתקות
•תאונת הדרכים שפברקו החוקרים כדי לגרום לשני החשודים שישבו בניידת להודות בניסיון רצח
•תנועת היד שנקלטה במצלמת האבטחה במאפיית הפיתות והסגירה את החשוד ברצח הנער מוחמד אבו ח'דיר
•הפרשה שבה הערימו שני הבדוקאים, נעם פדרמן ואיתמר בן גביר, על אנשי השב"כ
•והרוורס שמנע רצח של מאות תלמידות והציל את המזרח התיכון כולו ממגה־פיגוע קטלני
בספרו וְאִנָּקְמָה – סיפורו של הטרור היהודי מנתח העיתונאי והפרשן רועי שרון את התופעה המרתקת. בסיפורים עוצרי נשימה, תוך שהוא חושף מסמכים חסויים ופרטים שלא פורסמו מעולם, משרטט בפנינו שרון את המניעים, שיטות הפעולה והאישים המרכזיים מאחורי שורת פיגועים נגד ערבים, ומנגד – את קרב המוחות המתמשך שמנהלים מולם אנשי החטיבה היהודית של השב"כ.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: ארל'ה שרף
תיאור: איך פיתתה ”אמנדה” את הקצין הערבי בפריז? איך הצליחו לשבור את מדען הטילים הגרמני שעזר למצרים? מה סיכל את המבצע לגיוס ימאים ממדינות ערב? איך קשור נשיא חוף השנהב לפספוס של הזדמנות היסטורית לשלום עם מצרים? מיהו הקוסם שהרגיע את איש המוסד שנעצר בסיירה לאון? מה הקשר בין אשת השגריר האמריקאי ליהודי תימן? ואיך באמת התנהל החיפוש מסביב לעולם אחר הילד החטוף יוסל’ה שוחמכר?
ארל’ה שרף החל את דרכו בשירותי הביטחון הישראליים כשומר הראש של ראש הממשלה דוד בן־גוריון. כמעט במקרה התגלגל משם למוסד. לגמרי לא במקרה המשיך להתקדם בארגון, מדד ברגליו את מדרכות ערי אירופה במבצעים חשאיים, ובתפקידיו האחרונים שימש ראש אגף ”ביצור”, שפעל להעלאת יהודים מאתיופיה וממדינות ערביות ומוסלמיות, וראש אגף ”תבל”, שמופקד על הקשרים עם גופי מודיעין מקבילים במדינות אחרות.
בספרו גלויות מהמוסד חושף ארל’ה שרף בשפה קולחת, מרתקת ומלאת הומור את הסיפורים שמאחורי הקלעים ומאחורי הצללים של ארגון הביון הישראלי, סיפורים שהם חלק בלתי נפרד מקורותיה של מדינת ישראל.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: אמנון מגן, משה נתיב
תיאור: את דברי הפתיחה שלי לדיון הזה אפתח בשאלה, מתוך תקווה שאולי תינתן התשובה עליה בהמשך הדיון שלנו. והרי שאלתי או תמיהתי: במה זכה ארלוזורוב? הרי היה מעין מנהיג ללא ייחוס, דהיינו: הוא לא נמנה על אנשי העלית השניה, ובעליייה השלישית נגע רק בקצה. הוא לא היה מראשוני ההתיישבות, לא ממייסדי ההסתדרות, לא מבוני משק העובדים, לא ממארגני המפלגות וגם לא מראשי "השומר" וה"הגנה".
יתרה מזאת, הוא לא היה הוגה דעות שיטתי כמו בורוכוב; ולא איש רוח, כמעט קדוש, כעין מארטיר, כמו א.ד. גורדון; גם לא נמנה עם מורי ההלכה והמנהיגים, כמו ברל כצנלסון ויצחק טבנקיו; גם לא היה, לא הספיק להיות; מנהיג מדיני סוחף, כפי שהיה בן גוריון באותו הזמן, עוד בחייו של ארלוזורוב. זאת ועוד, ארלוזורוב היה גם ביו אלה אשר לא פעם, אולי אפילו בדרך כלל, הרגיזו וקוממו נגד עצמם. הוא היה יוצא דופן בדעותיו, במידה לא קטנה על רקע הנוף והשקפת העולם של תנועת העבודה.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אמנון מגן
תיאור: יום העיון הזה הוא אחד מני דיונים רבים שהתחלנו לקיים בתנועה, לקראת מרכז התנועה שיתכנס, ידון ויגבש את עמדת התנועה בנושאים המדיניים. אנו רואים חשיבות שהדיון הזה יתקיים בסיועם ובהבהרה של חברים שעניינם ועיסוקם הוא בתחומים ספציפיים של הנושא המדיני, כפי שנהוג היום לומר: מומחים. אלא שגורלנו יהיה קצת יותר קשה מגורל המומחים. הם את מישנתם ואת השקפתם יאמרו, ועלינו ועל התנועה תוטל המעמסה לנסות להבין ולנסות לגבש את הדברים, לכדי איזו שהיא אמירה או פרק במישנת התנועה בנושאים המדיניים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אריה פיאלקוב
תיאור: השיחה שנערוך היום בפתיחתם של אלי זמיר ואהרון ידלין, מוקדשת לנושא כיצר נפעל, כיצד נלחום, בעומדנו באופוזיציה, לי נראה שיש שני תנאים מסייעים לשיחה הזאת, ואולי שלושה:
1. נראה לי שגם חוזי השחורות לגבי מדיניותה ופעילותה של הממשלה הנוכחית, אינם יכולים לומר לעצמם שהם הופתעו לטובה. אני חושב שהחזות הקשה שאנחנו ראינו עם עליית הליכוד לשלטון, נתאמתה הן בנושאים הסוציאליים, הן בתחומים של יסודות הדמוקרטיה, ולא כל שכן באשר למדיניות ההפעלה של צה"ל.
2. אם בחודשים הראשונים לאחר המהפך רווחה בתנועת העבודה ההנחה כי ממשלת הליכוד עומדת להכות את עצמה וליפול, כי אפשר בנקל להיפרע ממנה, או שאפשר להיפרע ממנה על ידי תרגילים פארלמנטריים קואליציוניים, נראה שעכשיו ההתפתחות מלמדת שהאחיזה של ממשלת הליכוד, היא הרבה יותר רצינית, ושההיערכות באופוזיציה צריכה להיות הרבה יותר שקולה מדעת ומתוכננת.
3. ותנאי מסייע: בשנה האחרונה גברה מידת הפעילות של התנועה הקיבוצית המאוחדת בזירה הציבורית הפוליטית. הפעילות גברה, הן מבחינת הדרכת החברים והשליחים במוסדות המפלגה והן מבחינת נקיטת עמדות בנושאים מדיניים, לידיעת החברים ולידיעת הציבור בכללו.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אלי פודה
תיאור: האומנם ישראל היא "וילה בג'ונגל"? אהוד ברק ובנימין נתניהו, שעשו שימוש בביטוי זה, ביטאו תפיסה פופולרית מתנשאת בקרב קברניטי המדינה לדורותיהם והציבור בכללותו, שאינה רואה את ישראל כחלק מהמזרח התיכון מבחינה פוליטית, כלכלית ותרבותית. קובץ המאמרים בספר זה עוסק בשאלת מקומה של ישראל במזרח התיכון משלל היבטים אסטרטגיים, פוליטיים, חינוכיים ואקדמיים. הספר מראה כי בניגוד לתפיסות ישראליות מקובלות של מדינה במצור ועם לבדד ישכון, ישראל מילאה תפקידים מגוונים במזרח התיכון, הן במישור הגלוי והן במישור הסמוי, הן במצב של מלחמה והן במצב של שלום. מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023 והמלחמה שבאה בעקבותיה מעמידים למבחן את שאלת מקומה של ישראל במזרח התיכון.
כרמל
מאת: יצחק זמיר
תיאור: שלטון החוק נחשב לעקרון יסוד בכל מדינה דמוקרטית. מהו שלטון החוק, וכיצד באים לידי ביטוי עקרונותיו במדינת ישראל? בספר חשוב זה מבאר שופט בית המשפט העליון בדימוס,
פרופ' יצחק זמיר, בלשון שווה לכל נפש, את יסודות שלטון החוק, את תפקיד בית המשפט העליון בשמירה על שלטון החוק, את חובת הציות לחוק ואת חובת השמירה על ערכי הדמוקרטיה.
פרופ' יצחק זמיר עומד באופן מיוחד על הערכים ועל המוסדות שבבסיס שלטון החוק, שהכרחיים על מנת לקיים דמוקרטיה ראויה לשמה, וסוקר את המאבק שמתחולל על שלטון החוק במדינת ישראל. בין השאר, הוא מציג את המתח שבין העיקרון של שלטון החוק לבין שיקולים של ביטחון המדינה לאור פרשת קו 300, במהלכה כיהן כיועץ המשפטי של ממשלת ישראל.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: אביגדור קלגסבלד
תיאור: ועדות חקירה מהוות אבני דרך בהיסטוריה של ישראל: ועדת אגרנט על מלחמת יום הכיפורים, ועדת כהן על הטבח במחנות סברה ושתילה, ועדת שמגר הראשונה על הטבח במערת המכפלה, ועדת שמגר השנייה על רצח ראש הממשלה יצחק רבין, ועדת וינוגרד על מלחמת לבנון השנייה, ועדת אור על אירועי אוקטובר 2000 בגליל, ועדת נאור־ברלינר על אסון מירון, ועדת גרוניס על פרשת הצוללות. כך הפכו ועדות חקירה חלק בלתי־נפרד מהפוליטיקה, מהמשפט ומהשיח הציבורי בישראל.
מדריך לוועדות חקירה משיב על השאלות המרכזיות הקשורות בוועדות חקירה: מהי ועדת חקירה; מה בין ועדת חקירה ממלכתית לוועדת בדיקה ממשלתית; מי קובע מה תחקור הוועדה, מי ממנה את חבריה ואיך מתנהל ההליך בפניה; האם רצוי ששופט יעמוד בראש ועדת חקירה; מה כולל דו"ח הוועדה ומה תוצאותיו; כיצד ניתן לשפר ולייעל את פעולות ועדות החקירה.
מדריך לוועדות חקירה עוסק גם בשאלת האחריות: מה בין אחריות משפטית לאחריות ציבורית; מה בין אחריות מיניסטריאלית לאחריות אישית; האם ועדת חקירה קובעת אחריות ציבורית והאם ראוי שתקבע; מה תוצאותיה של קביעת אחריות ציבורית.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: ליטל שמש
תיאור: כמה שווה יהודי מת? תתפלאו, אבל יש מקום, לא רחוק מכאן, שבו לשאלה הזאת יש תשובה קונקרטית. במקום הזה יש חוקים, בעלי תפקידים וסעיפים תקציביים שמיועדים למטרה אחת: תמרוץ רצח יהודים. זרקת בקבוק תבערה על מכונית, אך היהודים חזרו הביתה בשלום? תביא הביתה 4,000 שקלים על כל חודש בכלא; דקרת נער יהודי ופצעת אותו אנושות? 6,000 שקלים. רצחת? במהלך מאסר העולם שלך תזכה בלמעלה ממיליון דולר.
בספר שנקרא בנשימה עצורה חושפת ליטל שמש את מנגנון ההסתה, התמריצים והסבסוד של הרשות הפלסטינית לרצח היהודים. החל מהשיעורים והטקסים בבית הספר, דרך תוכניות הטלוויזיה, גיבורי התרבות ונאומי ההלל של ההנהגה הפלסטינית – ועד לרשימת מקבלי השכר, שמי שמצטרף אליה יזכה לתהילת עולמים. הספר מוליך את הקורא מרחובות הרשות אל מסדרונות בית המשפט הישראלי, שם מנסים בני המשפחה של קורבנות הטרור לעצור את מכונת הרצח, אך נתקלים בהתנגדות מפתיעה – התנגדותה של מדינת ישראל, שמתעקשת להמשיך להעביר כספים לרשות. זהו אינו ספר קל לעיכול, אך הוא בגדר קריאת חובה לכל ישראלי שרוצה לראות את מדינת ישראל נאבקת בטרור בכל הכלים העומדים לרשותה.
* למי הודה המחבל עבדאללה ברגותי כשבא להעיד בבית המשפט?
* אילו חוקים חדשים נחקקו בארצות הברית כשהטרור החל להכות בה בעוצמה?
* מדוע ישראל מוכרחה להעביר בכל חודש כסף לרשות הפלסטינית?
* מה לחשו זה לזה עורכי הדין של מדינת ישראל ושל הרשות הפלסטינית בבית המשפט?
הוצאת סלע מאיר
מאת: אלי אברהמי
תיאור: תיאור הקיבוץ והמערכת הפוליטית הוא כסיפורו של שמשון שנגזזו מחלפותיו - מהיותו חזק ומעורב ועד להחלשותו ולפיחות מעמדו.
על מיקומו במערכת הפוליטית, על עוצמתו וחולשתו בה; על מה שהביאו למעמדו בה היום - הגורמים מחוץ ומבית, על הקשר בין המשבר הפנימי למעמדו במערכת החיצונית - על כל אלה במחקר זה, שנערך במסגרת מפעל מחקרי מקיף ורב-תחומי המתקיים ב"יד טבנקין", וכותרתו: "הקיבוץ במפנה המאה".
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יונה ג'רמי בוב, אילן אביתר
תיאור: שני הסופרים, עיתונאים חוקרים בתחום הצבאי-מדיני זה שנים, שוטחים בספר באופן מפורט ויוצא מן הכלל בחדותו ובמקורות המגוונים המובאים אל הנייר, כיצד עשתה ישראל שימוש בחבלה, התנקשויות, מלחמת סייבר ודיפלומטיה כדי לסכל את פיתוח הנשק הגרעיני של איראן, במסגרת כינון מארג גיאופוליטי חדש במזרח התיכון, תוך חבירה למדינות ערב הסוניות כדי לעצור את האויב המשותף שלהן.
ידיעות אחרונות
מאת: סמיה יום טוב
תיאור: מדינת ישראל משולה לרכבת הנוסעת במהירות על שני פסים מקבילים. פס אחד הוא הזהות היהודית והפס השני הוא הזהות הדמוקרטית, ושני אלה חייבים להיות מקבילים לחלוטין. כל אחד מהם מפצה את השני ב"אורכו" - אורך רוח וסבלנות - בעת שהרכבת נוסעת, ובעיקר בעת פניות חדות.
האלוף (במיל') ד"ר יום טוב סמיה לא היה צריך את זוועות ה-7 באוקטובר 2023, ולא את המחאה כנגד המהפכה המשפטית, כדי להבין הן את מקור הבעיות החברתיות והביטחוניות של מדינת ישראל, והן את תחילת הדרכים לפתרונן בהציבו את 13 הערכים והעקרונות לקיומה של מדינת ישראל כמדינת מופת, ובראשם – אחדות או למות! הוא החל לכתוב ספר זה ב-2018, הגישו לעריכה ראשונה באוקטובר 2022, ולא האמין כמה מהר ואלים אותה סכנה שחזה תתממש - ואף ביתר שאת. על אף שני האירועים המכוננים, מבית ומחוץ, החליט סמיה שלא לגעת בתוכן הדברים שכתב ולהותירו בפני הקוראים כמות שהוא. עם זאת, אין לראות בספר יוהרת נבואה כלשהי, אלא ניתוח ומחקר מעמיקים שנמשכו כחמש שנים.
סמיה מסביר בספרו מדוע אחרי יותר מ-120 שנות סכסוך ו-75 שנות עצמאות, הרצופות במלחמות ובניסיונות להגיע להסכמים ולהסדרים שונים עם העולם הערבי ועם הפלסטינים - על מדינת ישראל לשנות פרדיגמה ולנקוט אסטרטגיה שונה, שאותה הוא מכנה "שבעת עקרונות הברזל". רק לאחר שנאמץ אותם, נוכל לקרוא לכל מי שמעוניין לדבר עמנו, לדון לאורם באפשרות להגיע להפסקת הלוחמה, לקץ הסכסוך ולשלום. עם זאת, חמאס, איראן, חיזבאללה, החות'ים או כל איום חיצוני אחר אינם מהווים איום קיומי על מדינת ישראל – הסכנה האמיתית לקיומנו נעוצה בנו עצמנו, ואם לא נפתור אותה בהקדם ובצורה יסודית, לא נוכל להבטיח את קיומנו כאן. אם לא נשב ונדבר עד שייצא עשן לבן ונגיע לאחדות, אותם פסי מסילה יחדלו להיות מקבילים זה לזה - ויובילו את הרכבת שלנו אל התהום. הזמן הולך ואוזל, וחובה עלינו להתעורר בטרם יהיה מאוחר מדי.
זהו ספר חובה ללמידה ולשינון מקורות העם היהודי, הציונות, הישראליות והפטריוטיות.
ידיעות אחרונות
מאת: אופיר קבילו
תיאור: מערך המילואים בישראל נוסד עם קום המדינה; ייחודו בכך שהוא נמצא בתווך שבין צה"ל, החברה הישראלית והמדינה. מערך המילואים הוא נדבך מרכזי בתפיסת הביטחון של ישראל ובהיותו של צה"ל צבא העם. במלחמת "חרבות ברזל" גויס מערך המילואים במלוא עוצמתו ומיצב מחדש את חשיבותו ונחיצותו עבור מדינת ישראל וצה"ל; מלחמה זו ערערה את הפרדיגמה שלפיה "מערך המילואים שוקע". ספר זה נכתב על בסיס מחקר מהשנים 2015-2021, שנים מאתגרות למערך המילואים מבחינת הגדרת מערכת הציפיות ממנו, וכנגזרת מכך נשאלה השאלה בדבר מידת נחיצותו בשדה הקרב.
ספרו של אופיר קבילו מאפשר הסתכלות ייחודית על שתי סוגיות מרכזיות: התפתחות מערך המילואים וחקיקת חוק המילואים משנת 2008 והשפעתו על צה"ל; הסתכלות על השפעתן של קבוצות אינטרס על צה"ל ובחינת ההשפעות של אותן קבוצות אינטרס על מערך המילואים. פרקי הספר מתמקדים בין השאר בנושאים הבאים: התפתחות צבא ההמונים ומערכי מילואים בעולם; התפתחות מערך המילואים מהקמת המדינה עד שנת 2021 ובחינת מקומו של מערך המילואים בתפיסת הביטחון של מדינת ישראל; התפתחות חוק המילואים המהווה "קו פרשת המים" מבחינת התפתחות תהליכי החקיקה, וככזה מאפשר להבין את ההשפעה של גורמים חיצוניים על תהליכים במערך המילואים.
רסלינג
מאת: הלל שמיד, יקותיאל צבע
תיאור: פרופ' הלל שמיד ופרופ' יקותיאל צבע מגישים לקורא ספר שמטפל בנושאי ניהול שירותי רווחה באופן מקיף, מקצועי ופורץ דרך. השילוב בין התיאוריה והפרקטיקה וניסיונם העשיר ביישום של תיאוריות בשטח תורם לאיכות הספר העוסק בסוגיות קריטיות לניהול שירותי רווחה. הספר מצייד את הקוראים עם ידע חיוני וכלים מעשיים לשיפור כישוריהם, ואין ספק שיוביל לשיפור השירותים. הספר משרת חוקרים ואנשי אקדמיה, מקבלי החלטות וקובעי מדיניות
רסלינג
מאת: אורי ורטמן
תיאור: ספרו של אורי ורטמן, התרסקות – מפלגת העבודה 2024-1992, פורס בפנינו עלילה מרתקת המתארת כיצד ממפלגה שייצגה את הזרם המרכזי של החברה הישראלית וזכתה ב-44 מנדטים בבחירות של שנת 1992 הפכה העבודה לאחר שלושה עשורים למפלגת שמאל שולית אשר מתקשה לעבור את אחוז החסימה בבחירות 2022. ורטמן עושה שימוש ראוי וחשוב בהיכרותו האינטימית של המפלגה ואישיה, ואינו מהסס לחשוף את העדפותיו הפוליטית, הערכיות והאישיות. גם מי שעקב בזמן אמת אחר התהליכים הללו יוכל להיעזר בתיאור שיטתי ובחשיפה מעניינת של ההקשרים הפנימיים והרוחביים של האירועים מאז ראשית שנות ה-90 עד לימים אלה. עיקרו של הספר עוקב אחר התוצאות הפוליטיות של כישלון האסטרטגיה המדינית של הסכמי אוסלו ושל כישלונה של מפלגת העבודה להציע תוכנית סוציאל-דמוקרטית חדשה לישראל. ניתוח מקורות וסקרי דעת קהל וראיונות עומק בלעדיים עושים את ספרו של ורטמן לנקודת מוצא חשובה לדיון בסוגיות יסוד של הפוליטיקה הישראלית בעשורים האחרונים.
רסלינג
מאת: בנימין פורת
תיאור: שחיתות שלטונית היא נגע בבשרה של מדינה, והיא מאיימת על כושר הישרדותה. אחד הכלים החשובים למאבק בשחיתות השלטונית הוא קביעת כללים לכשירותם של מנהיגי ציבור המעורבים בפלילים, אשר יחסמו את דרכם של אנשים הנגועים בשחיתות מלכהן בתפקידים ציבוריים.
המשפט הישראלי הרבה לעסוק בשאלות האלה בעבר ובהווה. על פי רוב, השפה שבה החברה הישראלית מנהלת את דיוניה בנושא זה היא שפת המשפט החוקתי. המונחים המרכזיים הם "שלטון החוק", "אמון הציבור", "משילות", "שחיתות שלטונית", "חסינות", "מרמה והפרת אמונים" וכדומה. דיון זה נערך בדרך כלל במנותק ממקורות המסורת המשפטית היהודית, אף שזו דנה בהרחבה בחשש מפני הצבת מי שידיהם אינן נקיות בראש ההנהגה. לשם כך פיתח המשפט העברי מערכת מורכבת של כללים ועקרונות, היוצרים שפה ומונחים עשירים ומבטאים ערכים ציבוריים חיוניים.
אנו משלמים מחיר כבד בגין הנתק בין השיח הישראלי המודרני בתחום טוהר המידות של מנהיגי ציבור לבין המקורות היהודיים לדורותיהם. בכוחם של המקורות היהודיים לא רק לאשש כללים קיימים, אלא אף להציע אופקי חשיבה חדשים ונקודות מבט שטרם נשקלו. השיח החוקתי עצמו עשוי אפוא לצאת נשכר מהיחשפות לדיונים שנערכו בנושא זה במסורת היהודית לדורותיה. ליצירת דיאלוג בין מקורות המשפט העברי, שהרבה לעסוק בשאלות של ניקיון כפיהם של האוחזים בהגה השלטון, לבין הדיונים החוקתיים בני זמננו, מוקדש החיבור הזה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: ענת טהון אשכנזי, דפני בנבניסטי
תיאור: במסמך זה מוצגת סקירה של המהלכים המרכזיים שנקטו הממשלה והקואליציה להחלשת הדמוקרטיה הישראלית בשנת 2024. המסמך מבוסס על שורה של סקירות עיתיות שערכנו בשנה החולפת, ובהן עמדנו על המהלכים להחלשת הדמוקרטיה ועל הרחבתם במשך הזמן.
המסמך סוקר את הזירות המרכזיות שבהן הקואליציה פועלת להחליש את הדמוקרטיה: הפגיעה בשלטון החוק ובמוסד הייעוץ המשפטי לממשלה; הכרסום בעצמאות מערכת המשפט ומשטרת ישראל; הפוליטיזציה בשירות הציבורי; צמצום זכויות יסוד, כמו חופש הביטוי, והאיום על התקשורת החופשית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: ריטה גולשטיין-גלפרין, שחר ליבנה
תיאור: למדינת ישראל היסטוריה ארוכה של רפורמות בשירות הציבורי, אך יישומן לרוב מוגבל ורק חלק קטן מהן מסתיים בהצלחה. מדוע במרוצת השנים רפורמות מסוימות מצליחות ואחרות נזנחות? מדוע המלצות מסוימות חוזרות על עצמן דוח אחר דוח והחלטה אחר החלטה, אך אלו אינן מגיעות לידי יישום כלל?
האם דווקא גישה המכירה במפורש באתגרים של "ריאל פוליטיק" וניתוח רבדים סמויים יותר של חסמים ושל דינמיקות כוח (כלומר מהי המציאות האפשרית לאור יחסי הכוחות ולאו דווקא מהי המציאות הרצויה) יכולים לסייע ביישום רפורמות במגזר הציבורי גם בהקשרים שמעניינים את הציבור פחות?
מחקר מדיניות זה מנתח לעומק שש רפורמות מרכזיות בשירות הציבורי – מה קרה מאז לאורך השנים – ובעיקר מתמקד בניתוח מערכתי של חסמים ליישום והטמעה. המסקנה העולה מהמחקר היא שהידע של "מה" צריך לעשות כדי לשפר כבר קיים באין־ספור דוחות ומחקרים, ולפיכך מעתה ואילך מומלץ למקד את הרפורמות ב"איך" לגרום לזה לקרות.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אריאל פינקלשטיין, אילה גולדברג, יובל ברטוב, אסף הימן
תיאור: בשנים האחרונות הולך ומתגבר השיח הציבורי בישראל על חשיבותו של השלטון המקומי. למרות זאת, העיסוק המחקרי השיטתי בשלטון המקומי בישראל דל למדי, במיוחד העיסוק המבוסס על נתונים. ספר זה מבקש להשלים פערים ניכרים של מידע על עבודת הרשויות המקומיות, ובכך להעמיק את הידע בתחום חשוב זה ולסייע בניהול מושכל של השיח הציבורי, הפוליטי והמקצועי על השלטון המקומי בישראל.
בין היתר, הספר סוקר את עמדות הציבור ביחס לשלטון המקומי; מציג מבט מקרו על תמונת התקציב וההון האנושי בשלטון המקומי; עוסק במגוון ממשקים בין הרשויות המקומיות לבין התושבים וארגוני החברה האזרחית; וסוקר את מידת השקיפות של הרשויות המקומות בהיבטים שונים. פרקי הספר כוללים השוואות לנתונים על השלטון המקומי בעולם והשוואות בין סוגים שונים של רשויות מקומיות בישראל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: חן פרידברג, אביטל פרידמן
תיאור: הכנסת היא בית הנבחרים של מדינת ישראל. תפקידיה הם ייצוג, חקיקה ופיקוח על הרשות המבצעת. בתחום החקיקה הכנסת חריגה בנוף הפרלמנטרי הבינלאומי: הליך חקיקת החוקים בישראל מתנהל ללא בסיס חוקתי איתן, והוא מוסדר בעיקרו בתקנון הכנסת. יתר על כן, מספר הצעות החוק הפרטיות שהונחו על שולחן הכנסת בשני העשורים החולפים עצום, בלא אח ורע בעולם הדמוקרטי; בהיות כלי החקיקה הפרטית בישראל נגיש לכולם ולמעשה נטול חסמים ממשיים, חברי הכנסת עושים בו שימוש מופרז. בתפקידה כמפקחת הכנסת אינה פועלת ביעילות. העבודה בוועדות — מנגנון הפיקוח החשוב ביותר — אינה יעילה בגלל מיעוט יחסי של חברי כנסת הפנויים לעבודה הפרלמנטרית. מנגנוני הפיקוח של המליאה, ובראשם השאילתה, נתקלים אף הם כבר תקופה ארוכה בקשיים רבים. 
נוסף על תפקידי החקיקה והפיקוח, הכנסת צריכה לשמש גם במה לדיון ציבורי מעמיק. תפקיד זה הולך ונשחק, בעיקר בגלל העמקת הקיטוב והתגברות הפופוליזם בפוליטיקה הישראלית, אך גם בשל עלייתן של במות נוספות לצורך דיונים וּויכוחים בנושאים ציבוריים ולאומיים חשובים. כל אלה מכרסמים במעמדה של הכנסת ומחלישים אותה. חיוני אפוא לשפר את עבודת הכנסת בתחומים שהם ליבת עבודתה ולבצר את מעמדה כבמה המרכזית לדיון ציבורי ולהכרעות. במסמך שלהלן שורה ארוכה של הצעות, שאם ייושמו, יש בכוחן לחולל רפורמה של ממש בעבודת הכנסת.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
הצג עוד תוצאות