נמצאו 537 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: אסף שרון
תיאור: "4 בנובמבר 1995 הוא נקודת האפס של הפוליטיקה הישראלית בת זמננו. רצח יצחק רבין וההתרחשויות שאירעו מיד בעקבותיו קבעו את יחסי הכוחות בין המחנות הפוליטיים ועיצבו מחדש את דפוסי הוויכוח ביניהם."
פרופ' אסף שרון מתבונן אחורה אל 30 השנים שחלפו מאז רצח רבין ומותח קו ישיר ומפתיע בין האירוע המכונן ההוא לשבעה באוקטובר ולמלחמה בעזה. "בשני המקרים", הוא כותב, "התאפיינה התגובה הציבורית בסירוב עיקש להכיר במשמעות הפוליטית של האירועים, ובדרישה מאיימת לערטל אותם מכל הקשר פוליטי. המניעים האידיאולוגיים והתפיסה הפוליטית שהביאו לרצח ולטבח נעלמו תחת התביעה לאחדות והאיום המצמית במלחמת אחים".
שרון מנתח את הדרך שבה שימשה תרמית האחדות להשתקת קולות ביקורתיים ולדה־פוליטיזציה של מחנה השמאל ומסביר כיצד הצליחה הנהגת הימין לחמוק בשני האירועים מאחריות ולהימנע מאובדן שלטון באמצעות "צו פיוס" ו"יחד ננצח".
בעקביות ובבהירות מראה שרון כי הדרך לתיקונה של המערכת הפוליטית בישראל, כמו גם לשיקומה של החברה הישראלית, תלויה לא מעט ביכולת להשתחרר מאחיזת החנק של שיח האחדות.
מאת: מיכאל ספרד
תיאור: כאשר המוני אזרחים מודאגים הציפו את הרחובות במחאה נגד ההפיכה המשטרית, רובם המשיכו להתעלם מהמרחב הלא דמוקרטי שמחזיקות ממשלות ישראל מעבר לקו הירוק כבר כמעט שישה עשורים. הקוד נשמר: לא מזכירים את הכיבוש. העובדה הזאת שלחה את מיכאל ספרד, מעורכי הדין המזוהים ביותר עם זכויות אדם בישראל, אל שולחן הכתיבה.
"רציתי לשרטט", הוא כותב בכיבוש מבית, "איך עשורים של דיקטטורה ישראלית כלפי הפלסטינים יצרו דינמיקה שהובילה את מדינת ישראל מקריית ארבע, מקדומים ומפני חבר אל האיום הממשי שפרץ לחיינו בראשית 2023: הפניית הגיליוטינה האנטי-דמוקרטית פנימה והחלת מבנה חוקתי חדש וטוטליטרי שידכא את הישראלים כולם, גם היהודים שבהם. ואז הגיע שבעה באוקטובר. לרגע נראה לי שדבר מהעולם הקודם לא רלוונטי, אבל עם הזמן הבנתי שזה לא נכון. הכול עדיין רלוונטי".
בכיבוש מבית מוביל אותנו ספרד במסע בעקבות הכוחנות הישראלית וחושף את שורשיה העמוקים ואת השלכותיה המטלטלות. כי אם לא נבין מה אנחנו עושים לאחרים ומה זה עושה לנו, לא נוכל לעצב מחדש את דמותנו כחברה.
מאת: יצחק גרינברג
תיאור: מספטמבר 1972 עד אפריל 1973 קיימה מזכירות מפלגת העבודה בירור מקיף בשאלת המדיניות של ישראל בשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים – השטחים המוחזקים.
לקחו בו חלק כל בכירי המפלגה: ראש הממשלה גולדה מאיר, סגן ראש הממשלה ושר החינוך יגאל אלון, שר הביטחון משה דיין, שר האוצר פנחס ספיר, שר החוץ אבא אבן ואחרים.
בצד הניסיון ללבן את עמדת מפלגת העבודה לגבי האופן שבו צריכה ישראל להתנהל בשטחים, נערך דיון נרחב בשאלת דמותה ומהותה של המדינה בעתיד. נבחנו בו קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, לנוכח המשמעות הדמוגרפית הגלומה בסיפוח השטחים; דמותה המוסרית של ישראל והאפשרות של הקמת מדינה פלסטינית עצמאית.
יותר מיובל שנים אחר כך לא נס לֵחם של השיקולים, הטיעונים והנימוקים שהעלו משתתפי הדיון, בראש ובראשונה בעלי העמדה היונית. הם רלוונטיים לשיח האקטואלי והעתידי על השטחים המוחזקים. הם חשובים במיוחד לנוכח התהליכים שנגלים לעינינו בישראל בשנים האחרונות, תהליכים אשר מכרסמים באופייה הדמוקרטי ובדמותה המוסרית של המדינה.
מאת: יהודה שנהב־שהרבני
תיאור: מחשבה וביקורת הוא הכרך הראשון מתוך שני הכרכים הכוללים מבחר מחיבוריו המרכזיים של יהודה שנהב-שהרבני. בכרך זה נכללים חיבוריו התיאורטיים המרכזיים ואילו הכרך השני "התערבויות" כולל מבחר מקיף של חיבוריו הפוליטיים כאינטלקטואל מוביל בשיח הפוליטי בישראל.
בכרך הראשון נכללות עבודותיו התיאורטיות המרכזיות של שנהב־שהרבני, המתפרשות על מגוון רחב של תיאוריות שבתחום התמחותו: סוגיות בתיאוריה של הסוציולוגיה; סוגיות של ריבונות; דיונים בהגדרות המושג של הפוליטי; תיאוריות של פוסט-קולוניאליים ופוסט-לאומיות; מעמדם ודרכי פעולתם של אינטלקטואלים; מחקרים תיאורטיים בזהויות אתניות; תיאוריות של אקטיביזם פוליטי ומשפטי; תיאוריות פוליטיות של הלשון ותיאוריות סוציולוגיות, פוליטיות ותיאולוגיות של תרגום שחוצה מחיצות פוליטיות נפיצות.
רוחב היריעה של דיוניו התיאורטיים של שנהב־שהרבני בא לידי ביטוי גם בעומקם, בתחכומם ובמורכבותם . העוצמה האינטלקטואלית של חיבוריו היא עדות מובהקת להיותו אחד מהתיאורטיקנים החשובים ביותר בישראל וגם מחוצה לה. כרך זה הוא מגדלור שלאורו הולכים וילכו שוחריה של התיאוריה הביקורתית. הקריאה בעבודותיו התיאורטיות של שנהב־שהרבני המכונסות בכרך זה חוזרת ומזכירה לנו את השפעתו הרבה בשדה הישראלי המורכב והמאתגר של רעיונות המשולבים במציאות מתמשכת של מצב החירום.
יהודה שנהב־שהרבני הוא פרופסור אמריטוס בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל־אביב. את עבודת הדוקטור שלו כתב באוניברסיטת סטנפורד. היה מפעיליה ומקימיה של תנועת "הקשת המזרחית" ומייסד ועורכו הראשי של "מכתוב" – פרויקט משותף פלסטיני־יהודי של תרגום ספרות ערבית לעברית. בין היתר תרגם לעברית את ספריו של אליאס ח'ורי מגדולי הספרות הערבית המודרנית והספרות העולמית . שנהב־שהרבני פרסם ספרים רבי השפעה, כמו "מלכודת הקו הירוק", "מכונת הארגון" ו"פועלים בתרגום".
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: יהודה שנהב-שהרבני
תיאור: התערבויות הוא הכרך השני מתוך שני כרכי חיבוריו של יהודה שנהב־שהרבני – "מחשבה וביקורת" ו"התערבויות". כרך זה של ה"התערבויות" כולל מבחר מקיף של חיבוריו הפוליטיים כאינטלקטואל מוביל ומעורב בשיח הפוליטי בישראל. בכרך הראשון "מחשבה וביקורת" נכלל מבחר מחיבוריו התיאורטיים המרכזיים של יהודה שנהב-שהרבני. .
רוחב היריעה של ההתערבויות הפוליטיות של שנהב־שהרבני ממקם אותו כאינטלקטואל הרואה עצמו חלק בלתי נפרד מגווניה הרבים של החברה והתרבות בישראל; וכאינטלקטואל, הוא משלב בהתערבויות הפוליטיות שלו את האקטיביזם הפוליטי עם מחשבה תיאורטית מדייקת ומעמיקה. זהותו כאינטלקטואל הנמצא הן בתוך שדה החברה והתרבות והן מחוץ לה מאפשרת לו מעורבות עם מחויבות ואחריות מוסרית. ההשפעה הרבה של התערבויותיו הפוליטיות ניכרת גם בעימותיו עם תוצריה הטקסטואליים של התרבות בישראל. ביקורתו החריפה נגד הפרויקט "זמן יהודי חדש" או על ספרי ההיסטוריה של עם ישראל עוררו בזמנן זעם נגד מי שמעז לאתגר את קודש הקודשים של התרבות הציונית. כאינטלקטואל לימינלי שנהב-שהרבני לא נרתע מלבחון מחדש את הדוגמות של השמאל הישראלי ואפילו את אלו של השמאל הרדיקלי. כך, במחקרו (עם טלי לב) על היחסים בין תנועת "הפנתרים השחורים" לבין תנועת השמאל הרדיקלי "מצפן", נחשפה ההטיה האתנית של אנשי השמאל האנטי-ציונית. הסיבה לכך שמרבית התערבויותיו הפוליטיות של שנהב־שהרבני הן מפתיעות היא שכאינטלקטואל הוא אינו חושש לאמץ מבטים מזוויות בלתי צפויות שכרוכות גם הסתכנות בחשיפתו להתנגדות בוטה ואפילו אלימה.
יהודה שנהב־שהרבני הוא פרופסור אמריטוס בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל־אביב. את עבודת הדוקטור שלו כתב באוניברסיטת סטנפורד. היה מפעיליה ומקימיה של תנועת "הקשת המזרחית" ומייסד ועורכו הראשי של "מכתוב" – פרויקט משותף פלסטיני־יהודי של תרגום ספרות ערבית לעברית. בין היתר תרגם לעברית את ספריו של אליאס ח'ורי מגדולי הספרות הערבית המודרנית והספרות העולמית . שנהב־שהרבני פרסם ספרים רבי השפעה, כמו "מלכודת הקו הירוק", "מכונת הארגון" ו"פועלים בתרגום".
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: משה גורלי
תיאור: הספר "סף התהום" עוסק בהפיכה המשטרית שמחולל השלטון בישראל. מולה קמו שתי חזיתות: המחאה האזרחית והמאבק המשפטי. אמנם הן לא בלמו את המהלך, ולאחר טבח 7 באוקטובר אף הואץ קצבו, אך הן העניקו לציבור הישראלי הזדמנות אחרונה להשיב, באמצעות הבחירות, את הדמוקרטיה הישראלית למסלולה. ברקע מרחפים הקרע והקיטוב החברתיים החריפים ביותר בתולדות המדינה, ומעליהם החשש מפני הידרדרות לעימות פנימי אלים.
כרמל
מאת: טל שניידר
תיאור: "ניסיתי לעלות בקשר וראיתי שאני לא מצליחה לדבר, ואז הבנתי שהלסת שלי יצאה מהמקום, האוזן שלי מדממת מקרע בעור התוף ונכנס לי רסיס בגב. דחפתי את הלסת שלי בחזרה למקום וטיפלתי במ"פ הפצוע קשה". סמ"ר אורית חן, פרמדיקית, חיל הנדסה
בבוקר 7 באוקטובר 2023, כשאלפי מחבלים פלשו לישראל, נשים צעירות מצאו את עצמן בחזית הקרב. תצפיתניות במוצבים שנהפכו לחזית, טנקיסטיות על גבול עזה ולוחמות הגדודים המעורבים עשו היסטוריה.
עבור הלוחמות הישראליות, הקרבות של 7 באוקטובר לא החלו באותו בוקר.
הקרב הראשון של כל לוחמת בישראל הוא לא מול מחבלים, אלא קרב משפטי וציבורי. גם אם הלוחמת עצמה לא נאבקה בשוחות בג"ץ – כדי להגיע לשיבוץ לשירות בטנקים, בחיל האוויר או בחי"ר – היא ניצבת על כתפי לוחמות שקדמו לה וניהלו מאבק משפטי כדי לפלס את הדרך לשירות קרבי.
במלחמה משלהן מתחקה טל שניידר אחר שני הסיפורים של הלוחמות הישראליות השזורים זה בזה: סיפורי הלוחמות בקרבות 7 באוקטובר ובמלחמות בעזה ובלבנון שבאו לאחר מכן, לצד המאבק רב־השנים על שילוב נשים בתפקידי לחימה.
- מדוע במשך עשרות שנים נתפסו הלוחמות כאיום על עוצמתו של צה"ל?
- איך צמח מספר הלוחמות בצה"ל ל־20 אחוזים מהכוח הלוחם ומי אמור למלא את מקומן אם יודרו משדה הקרב?
- כיצד תפקדו הכוחות המעורבים בתנאי לחץ וצפיפות בסמטאות עזה?
- מדוע דווקא הכאוס של בוקר 7 באוקטובר אִפשר את גבורת הלוחמות?
- כיצד הצליח צה"ל לשלב יותר לוחמות בזמן שרבנים דווקא נאבקו לצמצם את נוכחותן בשדה הקרב?
ידיעות אחרונות
מאת: אהוד אולמרט
תיאור: "השעה היתה כמעט אחת בלילה. 17 טונות של חומר נפץ הוטלו על הכור וזעזעו את האזור כולו. פטריות עשן כיסו את המתחם. המתח באותן דקות בבור חיל האוויר היה אדיר. בשלב זה עדיין לא ידענו אם כל המטוסים פגעו במטרה. רק כאשר שמענו את מילות הקוד: 'אריזונה כולנו', היה אפשר לנשום לרווחה".
כך מתאר אהוד אולמרט, ראש הממשלה דאז, את הרגעים מורטי העצבים בספטמבר 2007, כאשר מטוסי חיל האוויר תקפו והשמידו את הכור הגרעיני שבסוריה.
אלא שזה כמעט לא קרה. אלמלא התעקשותה של ענת, קצינה במוסד שטענה בעקביות כי סוריה מקימה כור גרעיני ולא ויתרה גם כאשר כל הממונים עליה דחו את טענותיה; אלמלא נחישותו של תמיר פרדו, מפקד המבצע, להשיג את התמונות של הכור; ואלמלא תחושת הבטן של אחת מלוחמות המוסד, שברגע האחרון הימרה על הדיסק הנכון - לא היתה מתקבלת ההוכחה הוודאית לקיומו של הכור, שהלך ונבנה מאחורי גבה של מדינת ישראל.
בספרו מפרט אולמרט את מכלול השיקולים והלבטים שליוו את תכנון התקיפה, את התהליך הארוך והמורכב של קבלת ההחלטות ואת שיתוף הפעולה ההדוק עם ארצות הברית לכל אורך הדרך.
הספר עתיר גילויים שרק עתה ניתן לפרסמם: מגביע החומוס ששלח נשיא סוריה בשאר אל-אסד לראש הממשלה אהוד אולמרט, דרך התוכנית לחטוף את ראש הוועדה לאנרגיה אטומית בסוריה, איברהים עותמאן, ועד לביקור הפתע שערכו יוסי כהן ורם בן-ברק בדירתו של עותמאן באירופה.
נוסף על כך, אולמרט חושף את פרטי המעקב אחר עימאד מורנייה, ראש הזרוע הצבאית של חזבאללה, ואת חיסולו, וכן את המבצע לחיסולו של מוחמד סלימאן, יד ימינו של הנשיא אסד, שהיה אחראי על הקמת הכור הסורי. לדבריו, "ההכנות הממושכות למבצע התנהלו בחשאיות, בלי לזלזל בכוחה של סוריה ובלי לגלות יהירות או ביטחון עצמי מופרז לאחר שהמשימה הושלמה בהצלחה. ישראל היתה מדינה חזקה ויציבה יותר כאשר ידעה לוותר על רטוריקה מתלהמת ורברבנית וגילתה צניעות וענווה. הגיעה העת לשוב אליהן גם עכשיו".
ידיעות אחרונות
מאת: יואב שורק
תיאור: הגיליון מתמקד במידה רבה בשאלות של משילות, מדיניות ציבורית ויחסי המדינה עם מוסדות וקבוצות כוח. המאמרים עוסקים בין היתר בתפקידם של מוסדות פורמליים ולא־פורמליים בשמירת הסדר החברתי, בכוחם של ועדי עובדים חזקים, בייעול התחבורה הציבורית ובחיזוק השלטון המקומי. לצד אלה נידונים חופש החוזים, מעמדם של שומרי הסף ומערכת המשפט, וכן ביקורת על השיח הציבורי סביב הכיבוש ועל תפיסות פסימיות ביחס לחברה ולמדינה. הגיליון כולל גם עיסוק בזהות יהודית, במיסטיקה יהודית ובמחקר הקבלה, בתרבות ובביקורת קולנוע, וכן דיונים רחבים יותר בשמרנות, חירות, אחריות וריבונות.
מאת: יואב שורק
תיאור: הגיליון עוסק בסוגיות של לאומיות, משילות, משפט, משפחה וחברה, לצד דיונים במדיניות ובמצבה של ישראל בזירה האזורית. בין המאמרים המרכזיים נבחנת ההתייחסות המחקרית ללאומיות היהודית, וכן השפעתם הגוברת של היועצים המשפטיים ושומרי הסף על מערכת הממשל בישראל. מאמרים נוספים עוסקים בחופש החוזים וביחסי עובד–מעסיק, בתפיסת המשפחה והאבהות בהגותו של מניטו ובשאלת הלגיטימציה של זהויות מיניות מנקודת מבט שמרנית. הגיליון כולל גם דיונים בפוליטיקה הישראלית, ביחסי חוץ וביטחון, בפופוליזם ובמשמעותם של כוח וחולשה ביחסים בינלאומיים, לצד מאמרי ביקורת בנושאי ציונות, ריבונות, זהות יהודית ופוסטמודרניזם.
מאת: יואב שורק
תיאור: הגיליון משלב דיון אסטרטגי בענייני ביטחון ומדיניות עם סוגיות חברתיות והגותיות. במישור המדיני נדונים ההתבססות האיראנית בסוריה, עתידה של רמת הגולן והצורך בגיבוש אסטרטגיה ישראלית כלפי סוריה, וכן מצבה של רצועת עזה והאפשרויות לשינוי עתידה הכלכלי והמדיני. מאמרים אחרים עוסקים ביחסה של ישראל לפליטים, בצמיחתה של זהות מסורתית ישראלית ובאפשרות ליישב בין פוסטמודרניזם לבין מחשבה יהודית. עוד נדונים היחסים בין שוק חופשי, אחווה ואחריות חברתית, וכן שאלות של חופש ביטוי, התאגדות ולאומיות יהודית.
מאת: יואב שורק
תיאור: הגיליון עוסק בשאלות של זהות יהודית, חברה ואחריות ציבורית. מאמר אחד בוחן את היחסים בין הזהות היהודית בישראל לבין הזהות היהודית בתפוצות, ואחר עוסק בתפיסות של קניין אישי ואחריות חברתית במשנה. סוגיות אקטואליות נוספות הן מדיניות ההגירה הראויה למדינה יהודית והיחס לפליטים, וכן האופן שבו נמדד העוני בישראל והמשמעות של נתוני העוני המקובלים. מאמר נוסף דן במקומה של האתיקה באקדמיה. הגיליון כולל גם דיונים במשברים פוליטיים וחברתיים, בזיכרון ההיסטורי ובמקומם של מוסדות ציבוריים בחברה הישראלית.
מאת: יואב שורק
תיאור: הגיליון בוחן מחלוקות ערכיות מרכזיות בחברה המודרנית, ובראשן הפער בין תפיסות מוסר שמרניות לבין תפיסות פרוגרסיביות והשימוש הגובר בשפת הזכויות כבסיס לדיון ציבורי. מאמר מרכזי נוסף עוסק במכינות הקדם־צבאיות ובתפקידן בטיפוח מנהיגות ציונית ומחויבות ציבורית בקרב צעירים. לצד אלה נדונים טבעה של היזמות הכלכלית, אחריות אישית, פמיניזם ויחסי חברה ומדינה. מדורי התגובה ממשיכים דיונים מגיליונות קודמים בשאלות של ביטקוין, חקר המקרא, לאומיות והמדינה המוגבלת.
מאת: יואב שורק
תיאור: הגיליון עוסק במקומה של הלאומיות בחברות מערביות ובקשר שבינה לבין דמוקרטיה וחירות. מאמרים מרכזיים בוחנים את השפה שבה מתנהל הדיון בדמוקרטיה, את ההתפתחויות באירופה ואת השינויים בדמותו ובמעמדו של הגבר בחברה המודרנית. לצד אלה מופיע דיון ביקורתי בחקר המקרא המודרני, סקירה של תשלומי ההורים במערכת החינוך ודיון בביטקוין כאפשרות לכלכלה עתידית חדשה. במדורי התגובה נמשך הוויכוח על הלאומיות ועל חירות המערב, וכן על שאלות של סיפוח, אזרוח ופתרונות מדיניים.
מאת: יואב שורק
תיאור: הגיליון עוסק במפגש שבין לאומיות, יהדות, שמרנות ומדינה. אחד ממאמריו בוחן את הצורך בשמרנות יהודית בארצות הברית, ואחר עוסק בשאלה מדוע המונח "דמוקרטיה" אינו מופיע במגילת העצמאות ומה משמעות הדבר להבנת אופייה של המדינה. מאמרים נוספים עוסקים בחזונו המדיני של ישעיהו, ביחסים שבין הורים לילדים בחקיקה, ובהיעדרו היחסי של קולנוע ישראלי המזוהה עם הימין. במדורים ובתגובות נדונות גם הלאומיות בעולם הערבי, סוגיות חוקתיות בישראל, יחסי אליטות וציבור והצעות מדיניות שונות ביחס לעתיד יהודה ושומרון והסכסוך הישראלי־פלסטיני.
מאת: יואב שורק
תיאור: הגיליון עוסק בהרחבה במדיניות חוץ, בביטחון ובסדר העולמי המשתנה. בין הנושאים המרכזיים נמצאים יחסי ארצות הברית ומצרים בעידן טראמפ וא־סיסי, מעמדה של ארצות הברית בסדר העולמי הליברלי והצעות שונות לעתיד הסכסוך הישראלי־פלסטיני. במישור הפנים־ישראלי עוסקים המאמרים במבחניה של המדינה היהודית, במעמדה של האמת בשיח הציבורי, במדיניות כלפי החקלאות ובוויכוח על שילוב נשים בתפקידי לחימה. הגיליון כולל גם דיון במרכז הפוליטי בישראל, בדמוקרטיה ובשיטת הממשל, לצד ביקורות ספרים וסקירות מן השיח הבינלאומי.
מאת: יואב שורק
תיאור: חלק מרכזי מן הגיליון מוקדש לירושלים, במלאת חמישים שנה למלחמת ששת הימים ולאיחוד העיר. המאמרים בוחנים את עתידה של ירושלים מנקודות מבט אסטרטגיות, דמוגרפיות וחברתיות, את מצבה של מזרח ירושלים, את היחסים בין קבוצות האוכלוסייה השונות ואת השאלות הניצבות בפני הנהגת העיר. לצד העיסוק בירושלים נדונים גם תפיסת ההיסטוריה וההשגחה, מקומו של הכבוד בחברה המודרנית, יחסי יהודים וערבים והאפשרות לעצב טוב משותף לאזרחי ישראל. הגיליון כולל גם דיונים בציונות, בזיכרון מלחמת ששת הימים ובמדיניות חוץ בינלאומית.
מאת: יואב שורק
תיאור: הגיליון בוחן סוגיות חברתיות, כלכליות ופוליטיות ובהן השיח החדש על מגדר וזהות, מעמדה של המשפחה בחברה המערבית והישראלית והמתח בין שינויים תרבותיים לבין מסגרות חברתיות מסורתיות. בתחום הכלכלי מוצג סיפורה של אירלנד לאחר המשבר הכלכלי והמדיניות שאפשרה את התאוששותה. לצד אלה נדונים עודף חקיקה, היחסים בין משפט לצדק, התרבות הפוליטית בישראל וצמיחתן של אליטות חדשות הזקוקות לעוגן רעיוני ותרבותי. הגיליון משלב גם עיסוק בספרות, בהגירה, בזהות יהודית ובשיח ההגותי הבינלאומי.
מאת: יואב שורק
תיאור: הגיליון עוסק בתמורות פוליטיות ובינלאומיות שהעסיקו את העולם בסוף 2016, ובהן עליית הפופוליזם, בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית ומעורבותה הגוברת של רוסיה בזירה העולמית. בתחום הישראלי נדונים תפקידה של המדינה במערכת החינוך, היחסים בין זהות חילונית לבין ממלכתיות, גבולותיה של מדיניות הרווחה והסיוע הציבורי ותפיסת הביטחון הנדרשת לישראל. מאמרים נוספים עוסקים במוסד המשפחה, במחשבה היהודית ובשאלות של סובלנות, ממלכתיות וזהות יהודית במרחב הציבורי.
מאת: יואב שורק
תיאור: הגיליון הראשון של "השילוח" עוסק בשורה של סוגיות הנוגעות למדיניות, חברה והגות בישראל ובעולם. בין הנושאים המרכזיים: בעיות המשילות בישראל והיחסים בין הרשויות, מקומה של ישראל במרחב הים־תיכוני, יזמות וכלכלה יהודית, והצורך להגן על ערכי החירות המערבית. לצד אלה עוסקים המאמרים בציונות ובשפה הציונית, ביחס לשונות במסגרת זוגיות ומשפחה ובתפיסות מוסר העולות מן המקרא. הגיליון כולל גם דיונים בענייני כלכלה וחינוך, ביקורות ספרים וסקירה של השיח האינטלקטואלי בעולם.
מאת: אסף מידני
תיאור: ספרו של אסף מידני, לשרוד את השסע, רואה אור לאחר יותר משנתיים מאז 7 באוקטובר 2023 – רגע שבו התפוגגה האשליה שניתן לנהל מדינה משוסעת באמצעות אלתור, דחיית הכרעות וטשטוש אחריות. מה שנחשף מאז איננו רק כשל נקודתי אלא משבר עומק ומתמשך: מדינה היודעת לנצח במלחמות אך מתקשה לנהל שגרה אזרחית יציבה; מערכת מוסדית חלשה ואמון ציבורי שנשחק. הקרע בין תפיסות ליברליות לתפיסות לאומיות-קהילתניות – לצד שסעים תרבותיים, דתיים ואתניים – אינו עוד מחלוקת אלא איום ממשי על עתידה של מדינת ישראל כחלק ממשבר רחב יותר של הדמוקרטיות הליברליות בעולם.
בלשרוד את השסע אסף מידני מציע לנו דרך חדשה להתמודדות עם המשבר באמצעות מודל ליברלי-קהילתני המשלב בין חירות הפרט לזהות קולקטיבית, בין ערכים אוניברסליים למציאות חברתית מורכבת. ייחודו של הספר בחיבור בין תיאוריה מעמיקה לניתוח עדכני של סוגיות ליבה בישראל – מיחסי בג"ץ והמערכת הפוליטית עד לשאלות של זהות ולאום – לצד השוואה למשברים במדינות מערביות מובילות. מתוך פרספקטיבה של מדיניות ציבורית מוצעים כלים מעשיים לרפורמות עומק, לחיזוק המשילות ולבניית לכידות אזרחית. זהו אינו רק ניתוח של המשבר אלא גם קריאה לפעולה: להפוך את השסע ממקור לפילוג – לבסיס לחוסן, שותפות ותקווה.
רסלינג
מאת: יאיר אלדן
תיאור: למאבק הערכי על אופיה של המדינה ביטויים בכל שדות החיים – חיי היום יום, המשפט, החומר והרוח. מלחמת ערכים זו דוחפת את הצדדים להקצין את עמדותיהם ולהציג עמדה לא מורכבת שביכולתה להניע אזרחים ואזרחיות לפעולה. המסות של הספר הזה נכתבו כתגובה עיונית ורגשית של איש הרוח להשטחה זו. הספר נותן מענה לשאלות מגוונות: מה הקשר בין אסתטיקה של חוקים למצבה של הדמוקרטיה? אם חוקים הם כמו שירים, כיצד לקרוא בהם? אילו אבני בניין אנושיות משקפות הסתירות הפנימיות שבכל אחד מאיתנו? מהן החרדות ההדדיות שמצויות בבסיס הניכור החברתי שפשה בנו? האם ניתן להצביע על ארכיטיפ יהודי של התמודדות עם פוסט-טראומה, וכיצד הוא בא לידי ביטוי בחיי יהודים במדינת ישראל? חוקים כמו שירים מנסה לתת תשובות מפתיעות לשאלות אלה.
יאיר אלדן טוען בין השאר שניתן לזהות בשלושת הריטואלים היהודיים הפופולריים בישראל (צום ביום הכיפורים, קיום ליל סדר וברית מילה) התמודדות פוסט-טראומטית שהתגבשה לידי ארכיטיפ של ממש, ושתחושת הזמן של הפוליטיקאים והפוליטיקאיות אמנם שונה מזו של המשורר או הסופרת אבל הם פועלים בשדה זהה. הוא מראה כיצד ההלכה היהודית מנתקת את הדתיים מסבלם, וכפועל יוצא מכך מנתקת את המחויבים לה מהמציאות עצמה, וכיצד חילונים משליכים על דתיים את חרדתם העמוקה מהדת בוויכוח על אופיה היהודי של המדינה. מסות הספר נכתבו מהצומת שבין משפט, פוליטיקה ותרבות; הן שוזרות תחומים אלה זה בזה ונותנות ביטוי לתצרף הזהות העשיר של החיים במדינת ישראל.
רסלינג
מאת: חדוה ישכר
תיאור: הפוליטי בזמן הקורונה – יומן אישי שכתבה חדוה ישכר בשנים 2020 ו-2021 מתעד את התפשטות המגפה העולמית בארץ מנקודת מבט אישית-חווייתית, מלווה בניתוח ביקורתי של המהלכים האנטי-דמוקרטיים שהממשלה נקטה כאופן התמודדות עם משבר הקורונה בין סבב בחירות אחד למשנהו. בכתיבה מהודקת ובהירה, עם קורטוב של אירוניה עצמית, המחברת מתארת את הווי החיים שנרקם תחת צווי חירום בתנאי סגר, בידוד, מעקב אחר אזרחים, הגבלת תנועה ומשבר כלכלי; את ביטויי הסולידריות שחיברו א.נשים בארץ ובעולם באמצעות המדיה הדיגיטלית, ואת ניצני תנועת המחאה נגד ההפיכה המשטרית.
ב-15 ביוני 2021, היום שבו בוטלה החובה לעטות מסכות הגנה בחללים סגורים, נמנו בארץ כשלושים חולים במצב קשה ולמעלה מחמישה מיליון מחוסנים בשתי המנות. בסיכום כולל, כ-840 אלף א.נשים נדבקו בנגיף מאז פרוץ המגפה עד בלימתה, וכ-6,430 א.נשים נפטרו. יומיים קודם לכן, ב-13 ביוני, הושבעה "ממשלת השינוי" ובכך סיים היומן של חדוה ישכר את תפקידו.
רסלינג
מאת: עידן צבעוני
תיאור: ספרו של עידן צבעוני, בשביל עזה – מסה על היש והאין, החל להיכתב בימים הראשונים של הכניסה הקרקעית של הצבא הישראלי לעיר עזה, כמעט שנתיים לאחר פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר 2023. ספר זה נכתב מתוך מוטיבציה רגשית-אתית, על מנת להתבונן מקרוב בחורבות של עזה, לצעוק את צעקתה של עזה, לבקש עזרה לעזה. אבל עזה כבר שקעה, ומתוך כך עולה השאלה: איך אפשר לבקש עזרה כאשר הכול כבר שקע? למי נועדה הצעקה? שמא מדובר בעזרה גם עבור מי שצופה באסון ששמו עזה, שכן גם הצופים באסון ששמו עזה זקוקים לעזרה, למוצא פה, יחד עם עזה שתמיד זקוקה לעזרה.
בשביל עזה מבקש לתת פתחון פה אתי-פוליטי-פילוסופי לכל מי שצופה בחורבות של עזה ואינו מוצא מילים כדי לבטא את עלבונו לנוכח תמונות הזוועה ששוגרו מעזה לישראל ולמערב בשנתיים האחרונות; הוא מבקש לתרגם למילים חיות ונואשות כאחת את התחושות הקשות מנשוא של הצופה באסון, תחושות אשר באין מוצא מתחפרות בשתיקה כמפלט. ובהקשר זה נשאלת השאלה מה נותר מעזה? איזה יש מבצבץ מבין החורבות של עזה אשר הושטחה כליל או כמעט כליל? האם היש הזה הוא למשל משאלת החיים של הנותרים בעזה, ואולי היש שנותר בעזה הוא המוות עצמו, אשר במופעו כאין יש לו נוכחות רפאית של יש. יש מוות בעזה וקשה לנו להתבונן בו; יש אנשים רעבים בעזה, וקשה לנו להביט בהם כאשר תמונותיהם ניבטות לעברנו מהעיתון או מרצדות מתוך מסך המחשב. לכן המחבר מבקש להתבונן באופן פנומנולוגי במורעב, בנסיגתו האיטית מממלכת החיים ובהתכנסותו לקראת חיבוקו החם של המוות, אגב משאלתו הכמוסה של המורעב לחלק את העולם לרעבים ולא-רעבים.
בשביל עזה מתעקש לערב באופן חושי, מעבר לכל הכרה או שיפוט, את העדויות המצמררות העולות מעזה עם המחשבה הפילוסופית ביחס לאלימות, אסון, חמלה ותקווה.
רסלינג
מאת: עמר ישראל בר-לב
תיאור: "העוצמה האנושית שמגיעה לידיך כמפקד סיירת מטכ"ל היא זיקוק של כלל היכולות במדינת ישראל. עוצמות טכנולוגיות כמעט אין-סופיות משרתות אותך, ומערכתית אתה עצמאי לחלוטין. בתמורה לכך, מצופה מהיחידה וממך לפרוץ כל מסגרת".
עֹמר בר-לב קיבל את הפיקוד על סיירת מטכ"ל ב-1984 למשך שלוש שנים, שבהן עורר את הצורך לאתגר את המערכת ללא הרף. להבין מראש את מה שהוא מכנה "הסכנה שבהרגל ובהצלחה", או במילה אחת - "הקונספציה".
בספרו פרות קדושות הוא מתאר את האתגרים שנערמו בתקופתו בפני סיירת מטכ"ל וחיל המודיעין; את הדילמה שבין קריאת תיגר ושינוי לבין היצמדות למוכר ולידוע; את הקשיים החיצוניים, הלחצים, המאבקים הפנימיים ואת האחריות והבדידות של מי שניצב בראש הפירמידה המבצעית.
בר-לב מעניק לכל אלה, בדיעבד, תובנות, שביכולתן לשמש לא רק מפקדים, אלא גם מנהלים בכלל, ולמעשה כל אדם, שיוכל להשליך מהן על חייו, על הקריירה שלו, על הדרך לשבור קונבנציות וקונספציות, כאלה שהוא מעולם לא חשב שאפשר וצריך לשבור אותן.
לסיירת מטכ"ל, כמו לרבים בצה"ל ומחוצה לו, היו פרות קדושות. מסורת, תרגולות, ושיטות שנחקקו בסלע ולפעמים בדם, ובמילה אחת - "קונספציות". בר-לב, בסכין קצבים מטפורי, ניסה לשחוט כמעט את כולן. בלא מעט מקרים הוא גם הצליח. בלא מעט מקרים היה לכך מחיר.
ידיעות אחרונות
מאת: מורן קנדלשטיין-היינה
תיאור: מהו היקף כוחו של ראש הממשלה? האם הוא "ראשון בין שווים" בלבד - או שמא דמות המעצבת במידה מכרעת את פעולתה של הרשות המבצעת ושל המערכת הפוליטית כולה? ספר זה מציע בחינה מקיפה של מעמדו החוקתי של ראש הממשלה, תוך שילוב בין ניתוח תיאורטי, פרספקטיבה השוואתית ודיון מעמיק במקרה הישראלי.
הספר משרטט את גבולות הכוח של ראש הממשלה - בין סמכויותיו הרחבות לבין המגבלות המוטלות עליו - על רקע עקרונות היסוד של המשטר הפרלמנטרי: ייצוגיות והפרדת רשויות. הספר מצביע על המתח המובנה בין השאיפה למשילות אפקטיבית לבין הצורך באיזונים ובלמים, ומראה כיצד מתח זה בא לידי ביטוי בזירה הממשלתית, הפרלמנטרית והמפלגתית בישראל.
על רקע מגמות של ריכוז כוח והיחלשות מנגנוני הפיקוח, מציע הספר מסגרת פרשנית לדין הקיים וכן מודל נורמטיבי חדש - "ראש הממשלה הפרלמנטרי" - המבקש לאזן בין מעמדו הייחודי של ראש הממשלה לבין שמירה על יסודות הדמוקרטיה. זהו חיבור עדכני ורלוונטי, הפותח צוהר להבנת אחד המוקדים המרכזיים של הכוח הפוליטי בישראל.
ד”ר מורן קנדלשטיין־היינה היא מומחית בתחומי המשפט הציבורי, חוקרת בתוכנית להגנה על ערכים ומוסדות דמוקרטיים במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה (מן החוץ) למשפט חוקתי במכללה האקדמית נתניה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אבישי עובדיה
תיאור: הִבטיחו לכם שמחירי הנדל"ן תמיד עולים, ושבישראל אין בועה. שיקרו לכם.
הפחידו אתכם שהקרקע תיגמר בגלל הילודה הגבוהה. שיקרו לכם.
והכי גרוע: שכנעו אתכם שאין לזה פתרון. וגם כאן, שיקרו לכם.
השקרים האלה היו הפיתיון שמשך דור שלם להיכנס למלכודת, לקחת משכנתא עצומה ולהשתעבד לטובת בעלי ההון והמדינה. הם אפשרו למדינת ישראל לבנות את מנגנון הפירמידה הגדול בתולדותיה, שהפך את הבית שלכם ממוצר צריכה בסיסי לכספומט לאומי – על הגב שלכם.
משבר הדיור הוא לא ״עוד בעיה כלכלית״. הוא איום קיומי על העתיד הישראלי.
כאן קוֹרסים בכיף הוא כתב אישום חריף המעמיד לדין את ״מצעד האשמים״: מהבנקים והקבלנים שדחפו הלוואות ומבצעים מסוכנים, דרך שתיקת הרגולטורים, ועד לפוליטיקאים שהתמכרו למיסים והפקירו את הציבור. זהו הסיפור על מלחמת המעמדות השקטה, שמפוררת את הסולידריות בישראל.
אבל זהו לא רק ספר של ביקורת, אלא ספר של תקווה, המניח על השולחן תוכנית עבודה פורצת דרך, אמיצה ואפשרית לביצוע. זהו המדריך היחיד לפירוק מבוקר של הבועה, בדרך לדיור הוגן.
רגע לפני שאתם חותמים על העסקה היקרה בחייכם: בין אם אתם זוג צעיר, משפרי דיור או משקיעים – הספר הזה הוא מורה הנבוכים שלכם בג׳ונגל הנדל״ן הישראלי. בואו להבין את חוקי המשחק האמיתיים, את האינטרסים הסמויים שמניעים את המחירים, ואת הסיכונים שכל רוכש חייב להכיר לפני שהוא משעבד את עתידו.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: מיכאל בר‑זהר, ניסים משעל
תיאור: "חיסלתי פעמיים מחבלים בפריז. אני זוכר היטב את אחד מהם. הגעתי לכיכר מדלן, חמוש ומרכיב פאה ומשקפיים. הלכתי עם אוזנייה והייתי בקשר עם היחידה. מאחורי נסעה מכונית המילוט. בכיכר מדלן פגשתי את בן הזוג שלי, אמיל. ידענו בדיוק מה עלינו לעשות. המחבל התקרב, ואנחנו נפרדים, מתרחקים מטר הצדה, שולפים ויורים.
"מכונית המילוט אספה אותנו מיד. ליד תחנת מטרו ירדתי, השלכתי את הפאה ושאר הפריטים המפלילים שעלי, ועליתי על רכבת תחתית. אתם שואלים מה הרגשתי כשנשלחתי להרוג אנשים בדם קר? לא היו ריגושים, ולא היתה הנאה. אני חייל במלחמה, ופעלתי על פי פקודה להגנת המדינה שלי". (מתוך הפרק "וידויו של לוחם")
הווידוי המלא מופיע בהמוסד - מלחמת המוחות, יחד עם שפע גילויים נוספים, וביניהם - כיצד נחשפה האמת על מות החיילים פינק ואלשיך בקרב סולטן יעקוב | כיצד תוכנן מבצע הביפרים | איך חוסלו נסראללה, הנייה, והמתכננים של 7 באוקטובר | איך גויס גנרל סורי בכיר לשירות המוסד | מי היה החבר הסודי של המוסד בצמרת הביון האמריקאי | מדוע פקד ראש המוסד זמיר על נציגו לומר לסגן ראש סוכנות הביון האמריקאית "שק לי בתחת" (ממש כך) | איך הקים דדי ברנע את "צבא המוסד" באיראן | מדוע פסק שופט לבנוני: "שולה כהן, על ריגול למען ישראל אני דן אותך למוות בתלייה, ועוד.
ידיעות אחרונות
מאת: ארז תדמור
תיאור: הכשל המרכזי שהוביל ל-7 באוקטובר לא היה כשל מקצועי, אלא כשל דמוקרטי. אמנם מערכת הביטחון אחזה בקונספציה קטלנית, שראתה בהכלה פתרון קסם, ועדיין, למרות הטעות האקוטית, מדינת ישראל הייתה יכולה להתמודד בהצלחה עם האיום, אלמלא אותו כשל. המידע שזרם בשעות הלילה לא היה סתם "אותות חלשים", אלא נחשול של תמרורים אדומים. טלפון אחד לראש הממשלה באותן שעות קריטיות היה עשוי למנוע את האסון. אבל השיחה הזו מעולם לא התקיימה. כך, בגלל הכשל הדמוקרטי, נמנע – בכוונת מכוון – מידע הדרמטי קריטי מדרג המדיני, דבר שגרם לטבח הנורא ביותר מאז השואה.
מרד הגנרלים חושף את שורשיו ותוצאותיו של אתוס שומרי הסף – תפיסה מעוותת, הרואה בנבחרי הציבור סרח עודף: החל ממסגרות חינוך וכתבי עת צבאיים, הקוראים בריש-גלי להוליך שולל את הדרג המדיני, דרך תרגילי הונאה והדלפות מכוונות, שמטרתם לשבש את יכולתה של ישראל לנהל מלחמה, ועד למערכת התמריצים של הדיפ-סטייט והתשתית הרעיונית של מאבק התודעה, המבקש לנטרל את יכולתו של הציבור לשלוט בגורלו.
הוצאת סלע מאיר
מאת: נדב שרגאי
תיאור: מסמכים מסווגים שנתפסו בעזה במהלך המלחמה חשפו שמתקפת השבעה באוקטובר נודה להיות רק יריית פתיחה של "פרויקט השחרור הפלסטיני". התוכנית המלאה הכללית את כיבוש השטח, טבח ביהודים ולבסוף הצפת הארץ במאות אלפי פליטים פלסטינים. פעילי הנוח'בה שהשתתפו במטבח העידו בחקירתם שהיו משוכנעים שהם באים כדי להישאר בארץ ולהתיישב מחדש בבתי אבותיהם.
מה הספרנהר ועד לים הוא פרי של מחקר יסודי המגלה כי תפיסה הרווחת, תביעת השיבה הפלסטינית אינה פולקלור שנועד למר זיכרון היסטורי, וגם איננה קלף מיקוח במשא ומתן. זוהי אידיאולוגיה עמוקה ומושרשת, שמאחוריה ניצבת תוכנית מעשית ומפורטת לשינוי המאזן הדמוגרפי בישראל ולחיסול המדינה היהודית.
הוצאת סלע מאיר
מאת: מאיר דויטש
תיאור: כשאנחנו נוסעים בכביש ורואים פלאח חורש את האדמה או רועה צאן אוסף את הכבשים, אנחנו אולי מחייכים מול הפסטורליות. כשלא רואים את התמונה השלמה, קל להתמכר לשקט וליופי. השאלה היא רק אם אנחנו מוכנים לראות מעבר להם.
כשמאיר דויטש מסייר עם חברי כנסת, עיתונאים ומשפיענים ביהודה ושומרון, הוא שואל שאלה שגורמת להם לגחך: מתי הוקמה מדינת ישראל? אחרי שהצחוק שוכך, מישהו יאמר, "1948". אבל בניגוד למה שהתרגלנו לחשוב, מדינת ישראל רק הוכרזה ב-1948. היא הוקמה לאורך העשורים הרבים שקדמו לכך, כשהתנועה הציונית הקימה מוסדות לאומיים, צבא ותשתיות, וגם הקימה במבצעי-בזק ליליים עשרות יישובים ששינו את מפת הארץ לתמיד.
חומה ומסגד הוא מסמך מאיר עיניים שלא עוסק בוויכוח הפוליטי אלא במציאות עצמה: בנתונים, בתצלומים, במפות ובפסקי דין, מתוך היכרות בלתי-אמצעית עם כל שביל שנפרץ וכל מבנה שהוקם – היכרות שמושגת אך ורק על ידי סוג האנשים שנמצאים בשטח מדי יום ביומו. הספר מתאר מה קורה כשהנחישות המעשית של הרשות הפלסטינית פוגשת את מערכות החוק והאכיפה הישראליות, ומה משתנה כשמדינת ישראל מחליטה שלא להפקיר את השטחים האסטרטגיים ביותר שלה.
הוצאת סלע מאיר
מאת: רות קבסה אברמזון
תיאור: בבוקר שבת שמחת תורה תשפ"ד, כשהאסון חשף את הקונספציה והחידלון שפשו במערכת הביטחון, גילו אזרחי ישראל גם את הקיפאון והקיבעון שנגסו בתחום האזרחי: משרדי הממשלה והשירות הציבורי נחשפו בחולשתם ובאוזלת ידם. מערכות ענק, הנהנות מתקציבי עתק, התקשו לתת מענה לצרכים הדחופים והרבים. הקריסה הזו אל מול האסון רחוקה מלהיות הפתעה; זוהי תוצאה צפויה של מערכת שנשחקה במשך שנים עד דק.
הספר הזה הוא מסמך רחב ומעמיק שצולל אל "הקופסה השחורה" של המנגנון הציבורי בישראל. מחקר ארוך-שנים של ד"ר רות קבסה-אברמזון, הכולל ראיונות שערכה עם בכירי המערכת, חושף את מלחמת האתוסים שהופכת את השירות הציבורי לגוף ללא מצפן, ומציע קריאת כיוון בהירה ואופטימית שתוודא שהמדינה תשוב אל מקורותיה ותחזור לעבוד בשבילנו, האזרחים, בימי אסון ובימי שגרה.
הוצאת סלע מאיר
מאת: ליאב אורגד, אורן נהרי
תיאור: מדוע האמון בדמוקרטיה הליברלית נשחק דווקא בעידן של זינוק בתוחלת חיים, של שגשוג כלכלי ושל שיעור המשכילים הגבוה בהיסטוריה? האם הדמוקרטיה כשלה, או שמא אנו דורשים ממנה מה שלא נועדה או אינה יכולה לתת?
דמוקרטיה על ספסל הנאשמים הוא ספר אינטראקטיבי, המזמין אתכם להשתתף במשפט פומבי מרתק. על ספסל הנאשמים: הדמוקרטיה. בעשרה דיונים סוערים מוצגות השאלות הבוערות של זמננו: שלטון הרוב מול שלטון המשפט, חירות הפרט מול עריצות האלגוריתם, טוהר מידות מול שחיתות.
אתם, הקוראים, חֶבֶר המושבעים. בכל דיון תבחנו ראיות, תשקלו את הטיעונים ותכריעו – הדמוקרטיה אשמה או זכאית? האם מגיעה לה הזדמנות נוספת לתיקון? והאם נשכיל לעדכן גרסה לדמוקרטיה, לפני שיהיה מאוחר מדי?
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: אלי פודה, און וינקלר
תיאור: ב־2020 ישראל חתמה על הסכמי נורמליזציה עם איחוד האמירויות הערביות, בחריין ומרוקו, המוכרים כ"הסכמי אברהם". הסכמים אלה פתחו בפני ישראל הזדמנויות חדשות במרחב המזרח התיכון והים האדום מבחינה ביטחונית, מדינית וכלכלית. ואולם, מתקפת חמאס בשבעה באוקטובר 2023 והמלחמה שפרצה בעקבותיה ברצועת עזה, בלבנון כנגד חיזבאללה, כנגד החות'ים בתימן וכן "מלחמת 12 הימים" מול איראן, גרמו לנסיגה ולאובדן של חלק מהישגים של "הסכמי אברהם". קובץ זה, הכולל עשרים מאמרים של טובי המומחים בארץ בתחומי לימודי המזרח התיכון וישראל, מנתח את השינויים שהתחוללו במקומה ובמעמדה של ישראל בעקבות שני האירועים הדרמטיים הללו. פרקי הקובץ מתמקדים בבחינת השינויים שהתחוללו במרחב האזורי המקיף את ישראל, שכולל את המזרח התיכון, הים התיכון והים האדום. זהו הקובץ השלישי בטרילוגיה, הכוללת גם את הגל השלישי: מחאה ומהפכה במזרח התיכון (2017); ובין יציבות למהפכה: עשור לאביב הערבי (2021).
כרמל
מאת: רונן צור, איתי שילוני
תיאור: איך הפך בנימין נתניהו למנהיג שאין לו תחליף בעיני עצמו ובעיני מיליונים? כיצד קרה שלמרות שובל של פרשות שחיתות, שיסוי, מתקפות על מוסדות המדינה, טבח בסדר גודל תנ"כי והמלחמה המדממת והארוכה בתולדות ישראל, הוא עדיין נערץ על רבים?
ברוכים הבאים למסע מפותל בתוך "מפעל ההשפעה", המנגנון המתוחכם והשיטתי, רב-השכבות והמתוזמר היטב שבנה נתניהו לאורך השנים, כאשר בלב הסיפור עומדת התנועה הביביסטית. לא עוד קהל תומכים אקראי, אלא תנועה חברתית המחברת בין השליט לאנשיו דרך רגש עז אחד ויחיד: נקמה.
לא מדובר בפוליטיקה בלבד אלא בפולחן אישיות. מי שבוגד, מוקע. מי שמבקר, מותקף. כל איום מוביל למלחמה.
אשם ייקום הוא לא כתב אישום ולא ביוגרפיה, אלא ניתוח ראשון מסוגו הבוחן את הפן הפוליטי-פסיכולוגי בקבלת ההחלטות של נתניהו ושל התנועה שהקים.
הקוראים ייחשפו לטקסט נוקב, ולעתים מטריד, על האדם, התנועה והאסטרטגיה שמאחוריהם.
רונן צור ואיתי שילוני צוללים לעומק לסוגיות היסטוריות, חברתיות, תקשורתיות, משפטיות, פסיכולוגיות ופוליטיות ומציירים את מפת הכוח והתגמול המשתלם של עידן נתניהו.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: יריב מוהר
תיאור: לכאורה, הפרוגרסיביות והפופוליזם הימני הם אויבים מושבעים, אבל בחינה מקרוב מגלה כי רעיונות פרוגרסיביים מתדלקים את יריביהם בכל רחבי העולם. לפי מנהיגים כמו דונלד טראמפ, ויקטור אורבן ומארין לה פן, תרבות הנעורות (Woke), התקינות הפוליטית ופוליטיקת הזהויות השתלטו על המערב, אולם במבחן הקלפי הפופוליזם מנצח פעם אחר פעם. גם בישראל, הציבור הולך ומתרחק מרעיונות פרוגרסיביים, שנתפסים כמטורללים, הזויים ומנותקים, ותחת זאת פונה ללאומנות ולשמרנות. מדוע?
הספר כשלי הפרוגרסיביות מציע תשובה פשוטה: הפרוגרסיביות איבדה את דרכה כי התנכרה להומניזם ולבעיותיהם היומיומיות של האזרחים וזנחה שיקולים מעשיים ואסטרטגיים. הספר מראה כיצד מהפכנות אמיתית הוחלפה ברטוריקה רדיקלית ריקה מתוכן, אשר מכשילה את הנסיונות להרחבת המחנה ומבצרת שבטיות. זוהי קריאה לתיקון דחוף בדמות שיבה לעקרונות אוניברסליים ולדגש על מבחן התוצאה ככלי לשיקום השמאל ולבניית כוח פוליטי.
יריב מוהר הוא סוציולוג, חוקר טרור, מחאות ואלימות פוליטית, ופעיל ותיק בארגוני זכויות אדם. שימש סמנכ"ל בארגון "אמנסטי ישראל", וכיום מוביל את "המחנה הפרו-אנושי" ואת "היוזמה לביטחון וזכויות האדם".
הקיבוץ המאוחד
מאת: אשר ססר
תיאור: הצלחתה של הממלכה הירדנית לשמור על יציבות שלטונית למרות הזעזועים שמטלטלים כעת את המרחב המזרח־תיכוני מספקת הוכחה מרתקת למשילות המתקיימת מכוח כל ניגודיה. ואכן, במהלך השנים עשתה הממלכה ניסיונות שונים להבטיח את קיומה ולבסס את זהותה במסגרת המאבק בין שלוש הזהויות – הירדנית, הפלסטינית והישראלית –שמגדירות את המרחב בינה לבין הים התיכון.
זה מחצית המאה חותרת האליטה השלטונית בירדן לעצב זהות ירדנית ייחודית המבוססת על בני עבר הירדן ולהבדיל אותה מהפזורה הפלסטינית הגדולה החיה בממלכה. מציאות מורכבת זו כרוכה הדוקות בדחייה מצד ישראל את התביעה הלאומית הפלסטינית ואת הפתרון של שתי מדינות לשני העמים. כל התלקחות אזורית מאלצת את ירדן לשוב ולהתמודד עם אותה דילמה: הרצון לתמוך במאבק הערבי לעומת החשש הטראומטי מפני קליטת פליטים פלסטינים. את המתח האמור חווה ירדן כבר שנים רבות, וביתר שאת בעקבות האירועים שלאחר שבעה באוקטובר, שבמהלכם נעקרו כשני מיליון תושבי עזה מבתיהם, ללא כל פתרון משקם.
זהותה של הממלכה הירדנית היא אפוא תוצאה של ניהול פוליטי מורכב ורב־תהפוכות בתנאים של משטר מלוכני, ויש לה השלכות כבדות משקל גם על המציאות הישראלית. למעשה, אפשר לטעון כי אין להבין כהלכה את המרחב שבו אנו חיים אלא באמצעות הכרת תולדותיה ומאבקיה של שכנתנו ממזרח. הספר ירדן - זהות והישרדות מציע תמונה עמוקה ורחבה כזו ותובנות מאלפות על המציאות הגיאופוליטית המורכבת של אזורנו.
אשר ססר הוא פרופסור (אמריטוס) להיסטוריה של המזרח התיכון ועמית מחקר במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב. הוא עמד בעבר בראש המרכז וחוקר זה שנים רבות את ירדן ואת הסכסוך הישראלי־ערבי. ב־ 2025 הוענק לו אות יקיר אילמ"א (האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון והאסלאם) על תרומתו לחקר ההיסטוריה המודרנית של המזרח התיכון.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אבנר שור, אבירם הלוי
תיאור: אביב נעורים הוא אחד המבצעים הנועזים בתולדות ישראל. בשיתוף פעולה ראשון מסוגו בין צה"ל למוסד יצאו כוחות ישראליים ללב ביירות ולמוקדים נוספים בלבנון, חיסלו כמה מהאחראים לטבח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן, ופשטו על אתרים לייצור נשק ואמצעי לחימה. באופן מפתיע, מעולם לא פורסם ספר שלם העוסק במבצע המסעיר הזה ובוחן לעומק לא רק את ההכנות אליו ואת ביצועו, אלא גם את השלכותיו ארוכות הטווח ואת תרומתו להרתעה הישראלית.
הספר אביב נעורים נשען על תחקירי עומק ושיחות עם רבים ממשתתפי המבצע ומקבלי ההחלטות, ומתאר את מהלך הפעולה מאז נהגתה ועד שהסתיימה בבוקר 10 באפריל 1973. הספר מתמקד בסיפוריהם האישיים של ארבעה מגיבורי המבצע – כל אחד מהם מיחידה אחרת מבין היחידות שהשתתפו בו: סיירת מטכ"ל, הצנחנים, השייטת והמוסד – ובכך נותן ביטוי אנושי ושובה לב לאנשים, שבדרך כלל נותרים בצללים.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: עופר סיטבון, דני פילק, אילון שוורץ, נטע לינזן
תיאור: בכל רחבי העולם התפשטו בשנים האחרונות תנועות ומנהיגים פופוליסטיים שהגיעו לשלטון או שהפכו לאלטרנטיבות בולטות למפלגות הפוליטיות המסורתיות. גם בישראל ניתן לתאר את המשבר הפוליטי־חוקתי השורר מאז ינואר 2023 כעימות חזיתי בין תפיסה פופוליסטית לתפיסה ליברלית של דמוקרטיה. פריחתן הנוכחית של התנועות הפופוליסטיות היא פועל יוצא של מספר גורמים: מחאה נגד הגלובליזציה הנאו־ליברלית והאליטות הכלכליות המובילות אותה, על רקע אי־השוויון המתפשט; מחאה נגד התפשטותו של הליברליזם/פרוגרסיביזם התרבותי והתפיסות האינדיווידואליסטיות והקוסמופוליטיות שאותן הוא מקדם, וכן תגובה למשברי הייצוג והאמון הפוקדים את הדמוקרטיות הליברליות. במקביל להתחזקות הפופוליזם, ובמידה מסוימת כתולדה שלה, מתפתח שיח תקשורתי ואקדמי המתייחס לפופוליזם כאל תופעה שלילית במהותה: פנייה למכנה המשותף הנמוך ביותר, רידוד השיח הציבורי, אנטי־אינטלקטואליזם, זלזול בידע של אנשי מקצוע, זלזול במדע, הולכת שולל של ההמונים במקביל לניסיון למצוא חן בעיניהם בכל מחיר. ספר זה מציע מבט אמפתי יותר על התופעה הפופוליסטית; הוא מבקש להבינה כתופעה מורכבת בגורמיה, בביטוייה ובחזון שלה, המהווה ביקורת על הסדר החברתי הקיים ותגובה למשבר הליברליזם.
בניסיון להתייחס למורכבותה של התופעה הפופוליסטית, ספר זה מבקש לבחון את הקשר בין פופוליזם למעמדות העממיים שהיו לאורך כל ההיסטוריה הסובייקט של המאבקים למען הדמוקרטיה, מאז תחילתה באתונה, עבור במהפכות הדמוקרטיות המודרניות; בהתאם לכך הספר מתאר את המעמדות העממיים כסובייקט החברתי המרכזי של מרבית התנועות הפופוליסטיות. לצד הדיון התאורטי הכללי, הספר בוחן את יחסי הגומלין בין המעמדות העממיים והאליטות בישראל, לצד בחינת היבטים פוליטיים שונים של הפופוליזם בישראל.
עורכי הספר: ד"ר עופר סיטבון הוא מרצה בכיר בבית הספר למשפטים במכללה האקדמית צפת; ראש הקליניקה לתאגידים וחברה במרכז האקדמי למשפט ולעסקים. פרופ' דני פילק הוא פרופסור מן המניין ומרצה במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן־גוריון בנגב. ד"ר אילון שוורץ הוא ראש מכון שחרית ומרצה בחוג לחינוך באוניברסיטה העברית. נטע לינזן היא בעלת תואר שני בסוציולוגיה העובדת בתעשיית ההייטק.
רסלינג
מאת: יוסף פונד
תיאור: הספר, השתלבות והתבדלות: אגודת ישראל - מפלגה אורתודוקסית במדינה היהודית החילונית, דן בהתנהגות הפוליטית והחברתית של תנועת "אגודת ישראל" במדינת ישראל. אגודת ישראל נוסדה ב 1912- כתנועה חרדית שראשיה התנגדו לתפיסה התרבותית-חילונית של התנועה הציונית, אך היו שותפים לרצון לבנות את ארץ-ישראל ולהקים בה בית לאומי. הם הבינו כי בית זה לא יהיה "תורני" והגיעו להסכמות עם ראשי התנועה היונית בדבר ההסדרים הדתיים שישררו במדינה. הקמת המדינה וקבוץ הגלויות נתפסו בעיני ראשי אגודת ישראל כאירועים היסטוריים וכניסים. התנועה השתלבה בחיים הפרלמנטריים ובממלכתיות הישראלית. מאמציה של הנהגת המדינה להשליט על אוכלוסיות עולים תרבות חילונית, חקיקה מנותקת מן המשפט העברי וחילון גובר של המרחב הציבורי, הציבו את ההנהגה האגודאית בעמדת מגננה. חומות מגן חברתיות ותרבותיות נבנו סביב לחברה החרדית: אזורי מגורים נפרדים, רשתות חינוך עצמאיות, תנועות נוער ועיתונות משל התנועה, ומערך חברתי שבמרכזו "חברת לומדים" תורנית.
תהום תרבותית וחברתית נפערה בין החברות - החילונית והחרדית - שמאיימת ליצור במדינה שני עמים. ניסיונות למנוע "מלחמת תרבות" ולגשר בין שני הקטבים, לא צלחו, עד כה, ועתיד החברה הישראלית נותר לוט בערפל. בספר נעשה ניסיון להציג לקוראים, מכל המגזרים, את הרקע האידיאולוגי והחברתי לתהום שנפערה בעם, ולדרוש הפסקה ב"מלחמת התרבות" המתנהלת מזה שנים.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: שגיא ברמק
תיאור: על שלושה דברים יעמוד שגשוגה של מדינת ישראל: על הריאליזם השמרני, על החירות הקפיטליסטית ועל הריבונות הדמוקרטית. אלא ששלושתם נתונים למתקפות לעגניות ולבלבול מושגי. השמרנות מוצגת כקריקטורה ימי-ביניימית, אף שהיא מציעה את המענה האינטלקטואלי הסדור ביותר למתקפה הפרוגרסיבית. הכלכלה החופשית מוכרת כדרך היחידה להטבת תנאי החיים של הכלל, ואף על פי כן מוקעת בתרבות הפופולרית והגבוהה כ"חזירות" הרסנית. ואת שמה של הדמוקרטיה ניכסה בישראל אסכולה שכל עניינה הוא הגבלת הדמוקרטיה והכפפת ריבונות העם לרשת מסועפת של "שומרי סף" ובראשם הרשות השופטת.
שמרנות, קפיטליזם ודמוקרטיה, ספרו של שגיא ברמק, עושה סדר בשולחן הערכים המבולגן שלנו. שלוש צלעות המשולש שהוא משרטט זוכות, כל אחת, לניקוי מקלישאות, מטעויות ומהטעיות, להבהרה ולבחינה בהקשרים של סוגיות עקרוניות וסוגיות בוערות. הוא גם מאיר כל אחת מהן בעזרת עיונים ממוקדים בכתביהם של הוגים שהיטיבו לחדדן. מתוך כך מתבררים גם קשרי הגומלין בין השלוש, ומתגלה התלות ההדדית ביניהן. כל זאת בכתיבה דעתנית ועם זאת מבוססת, עניינית ובה בעת ידידותית לקורא.
ד"ר שגיא ברמק הוא העורך הראשי של כתב העת 'השילוח', מייסד תוכנית אקסודוס למחשבה שמרנית וראש תוכנית אדם סמית למדיניות ציבורית במכון ארגמן.
מאת: עמיחי כהן
תיאור: בית המשפט העליון הוא מוקד לדיון ציבורי נוקב ויצרי. הוא זירת התגוששות מרכזית בין ימין ושמאל. הוא מוסד המפלג את החברה הישראלית.
האם מגיניו ומבקריו של בית המשפט העליו יכולים להגיע להסכמה על סמכויותיו, מקומו ותפקידו? עמיחי כהן חושב שכן. הוא כנראה אחד היחידים שעדיין חושבים כך. והוא גם יודע להסביר מדוע. בספרו הוא בוחן את ההצלחות של בית המשפט העליון - וגם את הטעויות. הוא מציע רפורמות. הוא מספר סיפור. זה סיפור מרתק על מוסד שניצב בלבה של מחלוקת.
כהן צולל לעומק, ליסודות המחלוקת. לפרטים הגדולים והקטנים שנבלעים ברעשי הרקע החזקים. הוא חוזר לבג"ץ קול העם בשנות החמישים ומתקדם עד העתירות נגד ממשלת האחדות ב־2020. הוא נזכר בפסיקה התקדימית על חוק מימון מפלגות, ומעמיק בפסיקות ובדיונים על חוק הנכבה, חוק הלאום וחוק ההסדרה. הוא בודק כיצד מתייחס בית המשפט לסטטוס קוו ולגיוס החרדים לצה״ל, לזכויות הפלסטינים בשטחים ולטיפול המדינה במבקשי מקלט.
מלחמות הבג"ץ הוא ספר רציני בעידן של שטחיות. הוא ספר מתון בעידן של התלהמות. הוא ספר חובה למי שרוצה לנהל דיון רציני על אופייה של מדינת ישראל, ולא להסתפק בסיסמאות.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: אוריאל לין
תיאור: במשטר דמוקרטי החוק הוא עליון. הכול כפופים לו – שרי ממשלה, שוטרים, שופטים, הצבא וכלל אזרחי המדינה. החוק יכול לחולל שינויים מעמיקים בחברה, לבצר את זכויות היחיד ולקדם יעדים לאומיים; אבל, החוק יכול גם לנסות לשבור את עיקרון השוויון, שהוא עיקרון היסוד כבר מימי הדמוקרטיה באתונה.
מי הם אלה היוצרים את החוק, וכיצד הוא נוצר?
עורך הדין אוריאל לין, מחשובי המחוקקים בישראל, מספק את התשובות. במסגרת תפקידו כיו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט בכנסת, ניווט חבר הכנסת לין את העברתם של 95 חוקים, בהם "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו" וחוק יסוד הממשלה המורחב; בתפקידו כממונה על הכנסות המדינה קידם 52 תיקוני חקיקה, אשר שינו כליל את מערכת המיסים בישראל; ובתפקידו כנשיא לשכות המסחר, קידם ארבעה חוקים המגנים על המגזר העסקי.
אוריאל לין פותח לנו לרווחה בספרו המחוקק דלת אל עולם החקיקה, ומזמין אותנו להציץ אל מאחורי הקלעים של כמה מהחוקים החשובים ביותר בספר החוקים של המדינה: כיצד נולדה התובנה כי ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית; איך נוצרה מערכת השכלה גבוהה מקבילה לקיימת; כיצד קבוצה גדולה של חברי כנסת נאורים העניקה לבנימין נתניהו את היכולת לכהן כראש ממשלה לתקופת זמן בלתי מוגבלת, בניגוד להוראת חוק קיים; וכיצד עוצבה מגילת זכויות היסוד של היחיד בישראל.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: נעם גדרון, יניב רוזנאי
תיאור: השמועות על מותה של הדמוקרטיה מוגזמות; החשש לגבי עתידה – מוגזם הרבה פחות.
מיד לאחר השבעת ממשלת נתניהו השישית בסוף שנת 2022, הציג שר המשפטים יריב לוין תוכנית מקיפה לעיצוב מחדש של יסודות המשטר בישראל. כיצד ניתן להסביר את החשש מתוכניתו ואת התגובות החריפות שעוררה בציבור הישראלי? עד כמה מדובר במאבק פוליטי ייחודי לישראל? ומהם המאפיינים המשותפים בינו לבין האיומים על הדמוקרטיה במדינות אחרות?
בספר זה משלבים פרופ' נעם גדרון ופרופ' יניב רוזנאי את נקודות המבט המשפטית והפוליטית, כדי לבאר אתגרים הניצבים בפני דמוקרטיות מערביות בכלל ובפני הדמוקרטיה הישראלית בפרט. הספר מצביע על התחזקות הפופוליזם והקיטוב כשתי מגמות שחותרות יחדיו תחת הסדר הדמוקרטי בישראל ובעולם. מתוך חשש אמיתי לעתיד מדינת ישראל, בוחנים מחברי הספר את תהליכי העומק ואת חולשת המבנים המוסדיים שהביאו אותנו למשבר החוקתי של שנת 2023, ומציעים הצעות מעשיות לחיזוק הדמוקרטיה הישראלית
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: חנה הרצוג
תיאור: ערב כל מערכת בחירות צצות רשימות שיזמיהן הם בני עדות המזרח, והן מוגדרות כרשימות "עדתיות".
האם ניתן להצביע על התנהגות פוליטית המייחדת קבוצות אלא? האם אשפר להגדיר התנהגות כזו כעדתית במשמעותה? הקיימת אידיאולוגיה עדתית-בידולית ו/או ייחודית?
הספר בוחן סוגיה זו במחקר סוציולוגי-היסטורי של הרשימות שכונו "עדתיות" והשתתפו בבחירות מאז הבחירות הראשונות לאסיפת הנבחרים (1920) וכלה בבחירות לכנסת ה-11 (1984).
המחקר מצביע על העדתיות הפוליטית כתופעה הצומחת ומשתנה, תוך יחסי גומלין עם הסביבה ומאבק על מידת הלגיטימיות של קיומה.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: איל השקס
תיאור: חרבות, חִצים, תותחים, משחתות, מטוסי קרב, נשק גרעיני... מדינות ומעצמות נאבקו זו בזו מאז ומתמיד בשדה הקרב המדמם בעזרת נשקים קטלניים ורועמים. אך מנהיגים ומקבלי החלטות השתמשו לעתים בנשקים סמויים יותר אך רבי עוצמה לא פחות – מנופים כגון כסף, סחר, מחצבים, סנקציות וחרמות – כדי לייצר מציאות ולכפות מדיניות בלי לירות ירייה אחת.
חרבות הכלכלה חושף באופן נגיש ומרתק את סיפור הלוחמה הכלכלית בעולם ובישראל מימי קדם, דרך קום מדינת ישראל ועד למלחמה העכשווית בטרור ולמכסים של טראמפ. בספר תוכלו ללמוד כיצד שימוש שגוי במנופים כלכליים הביא למתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר, כיצד התגוננה ישראל מפני החרם הערבי שאיים לכלותה, וכיצד עלה המערב יחד עם ישראל למתקפה כלכלית מול איראן וארגוני הטרור. תקראו גם מה מבחין את גישתו של טראמפ לענישה כלכלית מזו של קודמיו, מי מנצח במאבק הענקיות בין ארצות הברית לסין, ולמה משטר הסנקציות הרחב בהיסטוריה לא הצליח לעצור את המלחמה בין רוסיה לאוקראינה.
התובנות בספר מבהירות כיצד הפכה הכלכלה לשדה הקרב המרכזי של המאה העשרים ואחת, ומדוע הישרדותה ושגשוגה של ישראל תלויים בגיבוש אסטרטגיה גיאו-כלכלית הוליסטית במציאות הנוכחית.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: דפני בנבניסטי, ספיר פז
תיאור: מחקר המכון הישראלי לדמוקרטיה מציג כי המהלכים להחלשת הדמוקרטיה בישראל ב-2023–2024 (כדוגמת ביטול עילת הסבירות) דומים בדפוסיהם לנסיגה הדמוקרטית בהונגריה ופולין, ומתמקדים בשחיקת עצמאות מערכת המשפט, פוליטיזציה של השירות הציבורי, ופגיעה בייעוץ המשפטי ובזכויות יסוד. בחלק מהתחומים, המהלכים בישראל אף התקדמו במהירות רבה יותר.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אריאל פינקלשטיין
תיאור: מחקר זה מבקש לבחון את פעילותם של נציגי החברה החרדית בבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו בפברואר 2024 על בסיס ניתוח כמותי, ובתוך כך את דפוסי ההתמודדות והייצוג שלהם ואת כוחם הפוליטי בזירה המקומית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: ריטה גולשטיין-גלפרין, שי עמית
תיאור: "המדינה האסטרטגית 2048" היא טיוטה למחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה המציעה להקים מנגנוני תכנון ארוכי טווח בישראל. המחקר מדגיש את הצורך בחיזוק יכולות התכנון הממשלתי מול מציאות משתנה, ומציע שילוב של תכנון אסטרטגי אינטגרטיבי, רב-תחומי, וביסוס מוסדות שיתמודדו עם אתגרי העתיד.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אריאל פינקלשטיין
תיאור: מחקר של האופוזיציה בשלטון המקומי בישראל - המכון הישראלי לדמוקרטיה (2025) מצביע על חולשה מוסדית ניכרת של האופוזיציה במועצות המקומיות, הפוגעת באיזונים ובבלמים. המחקר ממליץ על חיזוק מעמד חברי המועצה, הגדלת משאבים ושינוי חקיקה, מה שהוביל לקידום הצעת חוק האופוזיציה ברשויות המקומיות (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025 כדי להגביר את הביקורת מול ראשי הערים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
הצג עוד תוצאות