נמצאו 397 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: אמנון מגן
תיאור: יום עיון של החוג לקידום השיתוף והניהל העצמי שהתקיים בתאריך 09.01.1991 בנושא הקיבוצים העירוניים:
1. "קיבוץ ראשית" נוסד בשנת 1979 על ידי צעירים, ברובם "ש"ינשינים", בוגרי צבא, יוצאי הקיבוץ הדתי. הקיבוץ קשור לתק"ם. הקיבוץ מונה כיום 85 נפש 40 מבוגרים ו45 ילדים.
2. בוגרי גרעין נח"ל של הנוער העובד והלומד ומחציתה בני קיבוץ. כיום מונה הקיבוץ כ35 נפשות 15 חברים מבוגרים, 10 סטודנטים הגרים בקיבוץ ומשתתפים חלקית בפעילות, ועשרה ילדים. הקיבוץ קשור לתק"ם.
3. קיבוץ "מיגוון" נוסדר ב-1987. המייסדים - בני קיבוץ ובוגרי גרעינים. כיום מונה הקיבוץ 10 חברים ועוד ארבעה חברי גרעין ושלושה ילדים. קשורים לקיבוץ הארצי השומר הצעיר.
אנחנו מבקשים לבדוק שלוש שאלות:
א. האם זו דרך לרבים?
ב. מה הם דפוסי המעורבות של הקיבוץ העירוני בסביבה החברתית והפוליטית?
ג. האם דרוש משק עצמי לקיבוץ כזה?
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יואב בן-ארי
תיאור: "גם אנחנו צריכים לגשת אל אתר העתיקות מעט מנומנמים: להתבונן מטה אל בור החפירה הארכיאולוגי כאילו הוא מופיע בחלום, או מוטב, כאילו הוא חלום של ממש, חלומה של האנושות אשר נקרש בעפר, חלום הנחלם על העבר האנושי באמצעות עבודתם המדעית של הארכיאולוגים".
האם הארכיאולוגיה חשובה? מהו מקור ערכה? מה הופך את האובייקטים העתיקים למשמעותיים וליפים עבורנו, האנשים שאינם בהכרח ארכיאולוגים?
"תלולית מחוקה בחול", ספרו השני של יואב בן־ארי, הוא מסע בעקבות הפואטיקה של הארכיאולוגיה: בחפשו אחר משמעותה של הארכיאולוגיה וטעמה, משוטט מחברו של הספר בין אתרים עתיקי יומין לבין הרחוב הירושלמי העכשווי, בין זיכרונות אישיים לזיכרונות קולקטיביים, בין המחקר המדעי לבין מחוזות הספרות, החלום והפנטזיה. בן־ארי כותב על אבנים וחרסים, אך שואף אל האנשים שמאחוריהם; ממשש את העבר, אך עומד בהווה ופוזל לעתיד. גם כאשר הוא נשען על השיח האקדמי או נכנס אל תוך סבך הפוליטיקה, הריהו חותר בראש ובראשונה אל הפואטי. כך, המסות המכונסות בספר זה, לא פחות משהן מאירות עיניים ומלמדות, הריהן מתגבשות לכדי מעין רומן אישי מפתיע ומרגש.
יואב בן־ארי (1979) פרסם סיפורים, מאמרים ושירים בבמות שונות. קובץ הסיפורים שלו, "כל הוורידים הולכים אל הלב" (2013) זיכה אותו בפרס שרת התרבות ליוצרים בראשית דרכם. חיבור פרי עטו זכה במקום הראשון בתחרות החיבורים מבית "עלמא". הוא בעל תואר ראשון בארכיאולוגיה ותואר שני בייעוץ חינוכי. מתגורר בירושלים ועוסק בחינוך.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אורן יפתחאל, אחמד אמארה
תיאור: הספר מציג מחקר עומק ראשון מסוגו לשאלת זכויות הקרקע, התכנון וההתיישבות של האזרחים הבדווים בנגב, לאחר שנים ארוכות של דיכוי נישול והרס. דרך התמקדות בפרשת אל-עראקיב הספר פורש ידע היסטורי, ארכיוני, גיאוגרפי, משפטי ותכנוני רחב ומציג שפע ראיות המפריכות את שלילת זכויות הקהילות הילידיות בידי המדינה. הספר מדגים מגוון אפשרויות לפתור את הסכסוך בין המדינה לבדווים בצורה צודקת, מעשית ובת-קיימא.
"הספר מציג מחקר ראשוני בעל עומק וחשיבות יוצאי דופן, שנכתב ע"י חוקרים שאינם מסתגרים באקדמיה אלא תרמו ותורמים באמצעות מחקריהם להגנה על כמה מהקהילות המוחלשות ביותר בישראל. קריאה חובה לכל מי שעתיד צודק באזורנו חשוב להם, ומבינים שתנאי לריפוי היא הבנה עמוקה של המנגנונים הפוליטיים, הכלכליים והמשפטיים שהניעו את עוול והנישול הנמשכים בנגב."
עו"ד מיכאל ספרד, עו"ד מוביל לזכויות אדם המייצג תביעות מקרקעין של שבטים בדווים בעראקיב.
"הספר "אדמה מרוקנת" מקורי ופורץ דרך. הוא מבוסס על מחקר חדשני רב-תחומי ומבקש לתת מענה לאחת הסוגיות הקשות ביותר בארץ -- זכויות הבדווים כעם יליד המנושל בחסות החוק. הספר מצליח לסדוק משמעותית את הדוקטרינה המשפטית עליה מתבססת המדינה לנישולם מאדמותיהם ההיסטוריות. וזאת באמצעות חשיפת חומרים ארכיונים חדשניים וניתוח משפטי מרתק. זהו ספר חובה לכל המתעניינים בחברה הבדואית, משפט, ילידות, מיעוטים וצדק."
ד״ר ראויה אבורביעה, המכללה האקדמית ספיר. הייתה בין הפעילים המובילים להכרה בבדואים כעם יליד על ידי האו״ם.
"הלכת "הנגב המת" הפכה תקדים משפטי גורף בסוגיית קרקעות הבדווים. פרופ' יפתחאל וד"ר אמארה, מבכירי המומחים לזכויותיהם הקרקעיות והמרחביות, מוכיחים ב"אדמה מרוקנת", דרך מחקר עומק ראשון מבוסס-מקורות בינלאומיים, ישראליים ובדוויים, שהלכה זאת מושתתת על יסודות גאוגרפיים, היסטוריים ומשפטיים רעועים."
פרופ' אמריטוס אבינועם מאיר, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: בלבן אברהם
תיאור: כמה חודשים לפני מות הסופר עמוס עוז הוא שלח מכתב למערכת עם עובד, וכך כתב:
"זה שנים אני עוקב בשקיקה אחר רשימותיו התל אביביות של ידידי המשורר אברהם בלבן. אלה הן רשימות בעלות ערך ספרותי ממשי, אבל לא פחות מכך – חומר קריאה מרתק לכל אוהבי תל אביב (ומרתק לא פחות גם למי שלא כל כך אוהב אותה...).
אברהם מוליך את קוראיו אל פינות נעלמות שאחדות מהן נמצאות ממש במרחק שני צעדים מן המקומות שכל תל אביבי מכיר. את הפינות האלה אברהם מתאר ביד טובה ובעין חומלת ומחייכת, ותמיד נלווה אל כל אחת מן הפינות האלה, סיפור מרתק: פרשייה הסטורית, זיקה אל יצירה ספרותית, ולפעמים גם רכילות עסיסית מעוררת תיאבון.
כמעט אין לי ספק שמבחר מרשימותיו, אם יופיע בספר, יהיה לא רק בעל ערך ספרותי קבוע ועומד, אלא גם ספר שיהיו לו קוראים רבים, ספר אשר רבים ישתמשו בו כמדריך טיולים יקר המלווה את הקורא אל מקומות אקזוטיים שמסתתרים ממש מתחת לאף"
ספר זה הוא אוסף רשימותיו התל־אביביות של אברהם בַּלַבַּן. בדיוק כפי שהבחין, עמוס עוז יש בו תיאור אוהב של העיר, עציה, רחובותיה, הפינות הנחבאות שלה, ובעיקר האנשים שפוגשים בה. יש בספר חיבור נדיר בין דמויות כביאליק, שלונסקי ואלתרמן ובין הרחובות הנושאים את שמותיהם. יש בו חיבור בין הגננים שנוטעים עצים לאדריכלים הבונים בתים ולאנשים הרבים שגרו בתל אביב בעבר וחיים בה בהווה.
עם עובד
מאת: אמנון מגן
תיאור: אנו פותחים את יום העיון בנושא הגליל ההרי, איכלוסו, פיתוחו ויישובו. יום העיון מוקדש לזכרו של ויניה כהן, שהיה מאדריכלי הישוב והמשק הקיבוצי. הנושא שאנחנו עומדים היום לדון בו, הוא: ההתמודדות שלנו בהתיישבות בתנאים החדשים של הגליל ההררי, אשר משום מה נשכח בעדיפויות ההתיישבותיות שלנו והתחלנו בו מאוחר, אולי מאוחר מאד.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אריה פיאלקוב
תיאור: החלטנו להעלות על סדר היום של יום עיון זה את הנושא "פיתוח הנגב ותעלת הימים".
אנו עומדים לפני שני אירועים בעלי משמעות היסטורית: פינוי סיני ותעלת הימים. מה אומר לנו הפינוי לגבי הנגב? לכל בעיה אנו מתייחסים בפרופורציה לכלל הבעיות העומדות בפנינו במצב מסוים. ההתייחסות ליישובו של הנגב ופיתוחו הייתה שונה לפני מלחמת העצמאות ולאחריה, ואחרת הייתה אחרי כיבוש רמת הגולן וסיני. עכשיו, ערב פינוי סיני, הנגב במשקלו הכמותי והסגולי מבחינה התיישבותית, פיתוח החקלאות, הבטחון ועוד שב למקומו מלפני 1967 בסולם העדיפויות.
לתכנית תעלת הימים תהיינה השלכות רבות על הארץ וכמובן, במיוחד על הנגב. אנו רוצים היום לזרוק אור מזוויות שונות על הבעיות. במסגרת השעות הספורות ביום עיון זה לא ראינו אפשרות לטפל גם בבעיית הבטחון שהיא כמובן, חלק חשוב בדיון זה.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: חן בר-יצחק
תיאור: כיצד מצטיירת חיפה בספרות העברית? איך מדמיינים עיר וכיצד כותבים עליה? מה בין העיר הכתובה לעיר הממשית, ומה אפשר ללמוד מן הספרות הענפה שנכתבה על חיפה?
דיוקנה הספרותי של העיר חיפה עומד במרכז ספר זה. חן בר־יצחק משרטטת את דמותה של העיר בספרות, את היחסים בין הקבוצות השונות החיות בה זו לצד זו וזו עם זו ואת יחסי האדם והטבע בה, ודרכם בוחנת סוגיות יסוד בחברה הישראלית. שלא כמו ירושלים ותל אביב, שהַכּתיבה עליהן רוויה סמליות ערכית המשקפת תפיסות עולם מובחנות ומוגדרות, חיפה אפשרה לכותביה יצירה משוחררת, ניסיונית ומלאת דמיון עשיר.
סופרים וסופרות כתבו על חיפה הדמיונית ועל חיפה הבנויה, זו שנמצאת על רכס הר ונושקת לים, שברחובותיה נשמעות שפות שונות, הגונזת היסטוריה ייחודית ומזמנת למשוטטים בה מרחבים בנויים ומרחבי טבע. באלטנוילנד של בנימין זאב הרצל חיפה היא עיר עתיד דמיונית, אוטופיה, ומאז ועד ימינו אלה היא לובשת ופושטת צורה בספרות, מגיבה לשינויים המתחוללים בעיר הממשית ובה בעת יוצרת אותם, ומזמינה חשיבה על מקורותיה, על ההווה שלה ועל עתידה האפשרי.
בר־יצחק נעה בספרה בין הכתבים ובין העיר, בין מקומות שונים לעלילות מגוונות, ועל בסיסם היא מציעה מודל תאורטי ומתודולוגי חדש לחקר ערים בספרות, המסתמך על תיאוריות מהלימודים האורבניים, ובוחנת בעזרתן אסטרטגיות פואטיות ייחודיות לייצוגי העיר ואת הנושאים המרכזיים בכתיבה עליה, ובהם אוטופיה ואוטופיזם, זיכרון ונוסטלגיה (בעיקר לחיפה המנדטורית), ואת השיח בין הספרות העברית לספרות הערבית על העיר.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
מאת: אלעד וקסלר
תיאור: דן בן־אמוץ, עמוס קינן ואורי זהר היו כוכבי תרבות ישראליים בשנות ה־60 וה־70 שהותירו חותם על הסצנה החילונית־ליברלית. הם כתבו טורים בעיתונות, פרסמו ספרים ויצרו סרטים, שזכו לתהודה ציבורית רחבה. ביצירותיהם הם עסקו בנושאים כמו המיליטריזם בחברה הישראלית, מעמדו המתחזק של הממסד הדתי, הסיאוב בצמרת השלטון והקונפורמיזם שמאפיין את הישראליוּת עד עצם היום הזה.
את אלה שכחו מנסה לענות על השאלה מדוע חרף היותם דמויות מפתח נדחקה פעילותם הפוליטית של בן־אמוץ, קינן וזהר מן המחקר ומן הזיכרון הקולקטיבי, ולא רק בעטיין של שערוריות שנקשרו בשמם. באמצעות ניתוח יצירותיהם האמנותיות וכתביהם הפובליציסטיים, בוחן ד״ר אלעד וקסלר את דמותם של השלושה, שבעטו באתוס הציוני־סוציאליסטי, ובה בעת חשו שאין להם ארץ אחרת. הביקורת שמתחו על דרכה של ישראל תקפה גם היום, וביתר שאת.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגבלמדא עיון - הוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה
מאת: ארנון סגל
תיאור: רוב הישראלים מכירים את הר הבית כזירה של מתח ועימות. הם נזכרים בקיומו רק כשהסכסוך המתמיד שאופף אותו מתלקח פעם נוספת, או כשהמחלוקת הפוליטית סביבו מגיעה לשיא חדש. כך, חלקים רבים מהעם שצפה אלפי שנים אל העיר שבמרכזה ההר, רואים בו היום אזור רחוק ומסוכן. גם היום, כפי שכתבה בצער נעמי שמר, כמעט "אֵין פּוֹקֵד אֶת הַר הַבַּיִת בָּעִיר הָעַתִּיקָה".
אבל הר הבית יכול להיות הרבה יותר כתוצאה. חלקיו יכולים, בורות המים החותרים תחתיו, הממצאים הארכיאולוגיים המרתקים שהתגלו בו, הדמויות שכספו לבקר בו והאגדות שנקשרו בשמו - מספרים יחד את סיפורו העם היהודי: סיפור של בניין וחורבן, גלות וגאולה, אמונה ותפילה. בהר הבית נחשפים השורשים הקדומים של העם, ובו גם נובטת תקוות עתידו.
הבית לוקח את הקוראים למסע מרתק בין תגליות ארכיאולוגיות, מלכים קדומים והרפתקנים בני זמננו. בעקבות ארנון סגל הם לפסוע בין שערי ההר הקדוש, לראות אותו כפי שמעולם לא ראו, להכיר לעומק את מה שהיה בו - ולחלום על מה שעוד יכול להיות.
ב"הבית" תגלו:
סודות מתחבאים במאגרי המים העצומים החבויים במעמקי הר הבית?
מי האדם האחרון שהצליח להיכנס לבור הרוחות מתחת לאבן השתייה?
למה הזניחה ישראל את ההר ומוותרת על השליטה בו?
איך ירושלים העתידית לתוכה שלושה מיליון עולי רגל?
הוצאת סלע מאיר
מאת: איתן קליין
תיאור: ההיסטוריון הרומי דיו קסיוס תיאר כך את תוצאותיו ההרסניות של מרד בר כוכבא: "יהודה כולה או כמעט כולה הייתה לשממה". בעקבות תיאור זה השתרשה במחקר ההנחה כי אזור ארץ יהודה, שהיה מיושב ביישוב יהודי צפוף - ניטש מתושביו לאחר המרד. עם זאת, כמעט שלא נמצאו מחקרים שדנו בהנחה זו ובדקו האם נכונה קביעתו של דיו קסיוס, האם נשארו יהודים על אדמתם, ואם לא - האם התמלא אזור זה בתושבים אחרים, מאין הגיעו אליו ומה טיבה של אותה התיישבות. הספר "יהודה משממה תקום" בא לתת מענה לסוגיה היסטורית זו. הספר מציג לראשונה בצורה מקיפה וברורה את קורות ההתיישבות הכפרית בארץ יהודה בתקופה הרומית המאוחרת, קרי פרק הזמן שלאחר מרד בר כוכבא ועד לתקופה הביזנטית. בפרקי הספר השונים נידונה כלל העדות הארכיאולוגית שנתגלתה עד כה מאתרים שונים בארץ יהודה שניתן לשייך לתקופה זו ניתוח הממצא הארכאולוגי וקטלוגו השיטתי מאפשרים להציע שחזור של מהלכי האדמיניסטרציה הרומית והבנת מאפייני ההתיישבות בארץ יהודה, וכן לבחון את מוצאם ואת אמונתם הדתית של תושבי האזור באותה תקופה, תוך יצירת מפה יישובית, אתנית ודתית המשקפת מציאות זו.
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל
תיאור: שבע-עשרה שנה עברו מאז הופיעה ההדפסה מחדש של עשרים וששה הגליונות הראשונים, ורק עתה אנו משלימים מפעל זה, שהוא כעל חשיבות רכה להכרח מקורות התנועה על היבטיה השונים, בהם גם הקשרים עם החברים כתנועת "החלוץ" וקיבוצי ההכשרה בגולה.
בכרכים שבזה, ג'-ד', נדפסים מחדש גליונות "מבפנים" כ"ט - מ"ב בכרך ג'. מ"ג-נ"כ בכרך ד' - מהשנים 1927-1931. גם אלה, כגליונות הקודמים, אוצרים בתוכם מידע משכבות יסוד ראשוניות, אשר ערכו ההיסטורי אין ערוך לו.
ברשימות מופיעים כמעט כל הנושאים המעסיקים את החברים: נושאי חברה וחרבות, בהם יצירת מסורת לחג ולשבת. נושאים שבוויכוח אידאולוגי. קיבוצי ותנועתי ; נושאים מתחום החינוך ומבנה ביה"ס הקיבוצי. לא נעדר גם הביטוי האישי מבעיות הפרט בקיבוץ ועד סיפורים קצרים של חברים המושכים בעט.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
תיאור: שבע-עשרה שנה עברו מאז הופיעה ההדפסה מחדש של עשרים וששה הגליונות הראשונים, ורק עתה אנו משלימים מפעל זה, שהוא כעל חשיבות רכה להכרח מקורות התנועה על היבטיה השונים, בהם גם הקשרים עם החברים כתנועת "החלוץ" וקיבוצי ההכשרה בגולה.
בכרכים שבזה, ג'-ד', נדפסים מחדש גליונות "מבפנים" כ"ט - מ"ב בכרך ג'. מ"ג-נ"כ בכרך ד' - מהשנים 1927-1931. גם אלה, כגליונות הקודמים, אוצרים בתוכם מידע משכבות יסוד ראשוניות, אשר ערכו ההיסטורי אין ערוך לו.
ברשימות מופיעים כמעט כל הנושאים המעסיקים את החברים: נושאי חברה וחרבות, בהם יצירת מסורת לחג ולשבת. נושאים שבוויכוח אידאולוגי. קיבוצי ותנועתי ; נושאים מתחום החינוך ומבנה ביה"ס הקיבוצי. לא נעדר גם הביטוי האישי מבעיות הפרט בקיבוץ ועד סיפורים קצרים של חברים המושכים בעט.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
תיאור: נהוג לומר, שדברי ימי הקיבוץ המאוחד רשומים במפתה של ארץ ישראל ממשגב עם ועד אילות. אולם, הם צרורים גם בכתובים, בדברים שנרשמו ובוויכוחים שנשמרו. יש ערך היסטורי וחינוכי רב בהעמדת חומר אותנטי, מן הימים הראשונים של הקיבוץ, לרשות הציבור. לסוג זה של חומר שייך "מבפנים" של קיבוץ עין חרוד בשנים 1927-1924 (כאשר קיבוץ עין חרוד נעשה לקיבוץ המאוחד). במקום לקרוא תיאורים וסיפורים על הימים ההם, נוכל עתה להתרשם מן הדברים שנכתבו אז, לחוש באווירתם, להכיר את הלבטים ולהיווכח בהישגים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
תיאור: נהוג לומר, שדברי ימי הקיבוץ המאוחד רשומים במפתה של ארץ ישראל ממשגב עם ועד אילות. אולם, הם צרורים גם בכתובים, בדברים שנרשמו ובוויכוחים שנשמרו. יש ערך היסטורי וחינוכי רב בהעמדת חומר אותנטי, מן הימים הראשונים של הקיבוץ, לרשות הציבור. לסוג זה של חומר שייך "מבפנים" של קיבוץ עין חרוד בשנים 1927-1924 (כאשר קיבוץ עין חרוד נעשה לקיבוץ המאוחד). במקום לקרוא תיאורים וסיפורים על הימים ההם, נוכל עתה להתרשם מן הדברים שנכתבו אז, לחוש באווירתם, להכיר את הלבטים ולהיווכח בהישגים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אורי בירן
תיאור: אורי בירן מממש בכתיבתו המעמיקה היסטוריה מקומית-אזורית המתארת את הנוף האנושי הערבי והיהודי ואת מערכות היחסים בין התושבים מהלאומים השונים במרחב הכפרי של הגליל העליון המזרחי בתקופת המנדט הבריטי. במרחב הכפרי בארץ ישראל התגוררו לכל אורך תקופת המנדט כשני שלישים מהאוכלוסייה הערבית. כשהתייצב קו הגבול בין אזורי המנדט הבריטי והמנדט הצרפתי (1924) מנתה האוכלוסייה הערבית בכפרי הגליל העליון המזרחי, בין ראש פינה למטולה, כ־13,000 נפשות שהתגוררו בכ־43 כפרים. באזור התגוררו גם כ־1,125 יהודים ב-4 מושבות (ראש פינה, יסוד המעלה, משמר הירדן ומטולה), ובארבע קבוצות שיתופיות (כפר גלעדי, איילת השחר, תל חי, מחניים). במשך שנים ארוכות היה האזור בתחתית סדר העדיפויות של המוסדות היהודיים, במיוחד בכל הנוגע לרכישת קרקעות ולהתיישבות. האזור חזר למוקד התעניינות התנועה הציונית רק לאחר שזיכיון אגם החולה הועבר לידיים יהודיות (1934), ומשנת 1939 הוקמו צפונית לו 19 קיבוצים ומושבים על קרקעות שנרכשו על ידי קק"ל. בתום מלחמת 1948 נותר באזור כפר ערבי אחד: טובא-זנע'ריה.
מחקר רב-שנים זה של אורי בירן פורץ דרך בהתמקדותו במרחב כפרי מבודד יחסית. בספר מתוארים העבודה החקלאית ויחסי הגומלין הכלכליים בין שתי הקבוצות, חיי יום-יום ומנהגים משותפים שהתפתחו בין יהודים לערבים, תחומי ההגנה והביטחון, וגם התפתחות הסכסוך הלאומי, הקמת הקיבוצים והמושבים, וכן ההבדל ביחסיהם עם שכניהם הערבים לעומת יחסיהם עם המושבות.
רסלינג
מאת: מוטי גיגי
תיאור: אם רוצים להבין את זרמי העומק של הקונפליקט הפנים־יהודי בישראל, שלאורך השנים כונה בשמות שונים - ישראל הראשונה והשנייה, יחסי מרכז-פריפריה, יחסי מזרחים-אשכנזים, ובשנים האחרונות שוב דובר בשיח הציבורי על ישראל הראשונה והשנייה, צריך להבין לעומק את טיב היחסים בין עיירות הפיתוח לקיבוצים השכנים להן. ספר זה מתעמק ביחסים בין שדרות וקיבוצי המועצה האזורית שער־הנגב, החל משנות החמישים, יחסים שראו עליות ומורדות במהלך השנים. יחסים אלו החלו עם הקמת המועצה האזורית שער הנגב בשנת 1950 והקמת מעברת גבים-דורות בשנת 1951 , העלייה הגדולה של יהודי ארצות האסלאם בתחילת שנות החמישים ומדיניות פיזור האוכלוסין, בעיקר לעיירות פיתוח. מחקר זה חוקר את היחסים בין עיירות פיתוח וקיבוצים לאורך שבעה עשורים דרך מקרה הבוחן של שדרות-שער־הנגב ועומד על התפיסות החברתיות והפוליטיות השונות מאוד של שני הצדדים לצד העוינות ההדדית. משמעותו של מחקר זה להבנת המציאות הישראלית קיבלה משנה תוקף לאחר הטבח של השבעה באוקטובר 2023 בשדרות ובמועצה האזורית שער הנגב, שהם חלק מעוטף ישראל (עזה).
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אלחנן שילה
תיאור: קבוצת שכם, שהייתה רוויזיוניסטית ברובה, ניסתה להקים ישוב באזור שכם בין השנים 1970-1969. הקבוצה פיתחה מודל של "עליות" , ניסיונות התיישבות לא חוקית. שבע פעמים היא עלתה לשטח פתוח, עקפה מחסומי צבא, הקימה אוהלים, פונתה על ידי צה”ל ואף זכתה למעקב של השב”כ. שיטות הפעולה שלה אומצו על ידי גרעין אלון מורה בקיץ 1974.
הספר תאר את סיפורה של הקבוצה ואת יחסם של מנהיגי התקופה אל הקבוצה (ביניהם: ראש הממשלה גולדה מאיר, השרים בגין, אלון ודיין, יצחק טבנקין ונתן אלתרמן). בשנת 1971 החליטה הקבוצה לקבל את הצעת תנועת בית"ר להקים את הישוב ארגמן שבבקעה.
הספר בא להשלים את "החור השחור" בתולדות ההתנחלויות, בין פרשת מלון פארק בחברון בשנת 1968 ועד להקמת גוש אמונים בשנת 1974.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יאיר דואר
תיאור: חלק זה כולל מבוא על מדיניות ההתיישבות לאחר מלחמת ששת הימים, סיפוריהם של 94 היאחזויות ומאחזים שהוקמו ממלחמת ששת הימים ועד 1992.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור
מאת: אריה גוטמן
תיאור: החלום - חלומם של יהודים-ציונים בקהילת גלאסגו שבסקוטלנד, שהיגרו אליה במאה ה-19 מרוסיה הצארית, המבקשים לעלות לארץ ישראל ולהקים בה יישוב שיתופי.
הגשמת החלום - בעליית אחדים, חלוצי הקבוצה, והתיישבותם ליד "הקואופרציה" במרחביה שבעמק יזראל, ב-1912.
המחבר, איש נען, בן למשפחת גוטמן שהייתה בין החלוצים, שחקר ואסף את החומר לחוברת זו.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אורי שרון, איתמר פופליקר, ירדן קידר, רועי קנת-פורטל, יובל פלדמן
תיאור: מחקר זה מבקש לזהות מהם הגורמים שעשויים לעודד התנהגות פרו־סביבתית בישראל באמצעות בחינת השפעתם של גורמים פסיכולוגיים ומשתני רקע דמוגרפיים על התנהגויות סביבתיות של פרטים בחברה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אברהם בן צבי
תיאור: במסגרת חקר הקיבוץ בשנים האחרונות אנחנו מנסים לחקור את השינויים בקיבוץ, ובעיקר אותם שינויים שהשפעתם מתבטאת מחוצה לו והשינויים החיצוניים המשפיעים כלפי פנים. חלק מהנושאים העיקריים שבהם אנו עוסקים הם הקשר המשתנה מידי יום בין הקיבוץ לחברה הסובבת. נושא האקולוגיה הוא מן הנושאים "החמים", ובמודעות לנושא האקולוגי, של איכות הסביבה ואיכות החיים, מביאה את אנשים להדגיש יותר נושא זה ולדרוש הרבה יותר מעצמם ומאחרים ובוודאי מהקיבוצים.
ערכנו סקר אקולוגי ראשוני, כאשר בכוונת יד טבנקין לנסות ולקדם בשיתוף עם גופים שונים- מהם איגוד התעשייה הקיבוצית, מכוני מחקר אחרים והמשרד לאיכות הסביבה: א) את המודעות לאיכות הסביבה ולאיכות החיים במסגרת הקיבוצים. ב) מדיניות שתביא את התנועות הקיבוציות, יחד עם המשרד לאיכות הסביבה ועם גופים שפועלים בשטח, כמו עמותת "הקיבוץ הירוק", לעשייה יום יומית הטובה לכל הגורמים.
יום העיון הזה סוגר את הסקר שנערך.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אמיר גולדשטיין, מוסטפא עבאסי, טלי גולדברג, זאביק גרינברג
תיאור: ספר זה מכנס עשרים ושניים מחקרים החדשים על אודות הגליל, על ייחודו הגאוגרפי, על הנוף הטבעי והתרבותי שלו, על הרכבו האנושי המגוון והמיוחד. חמשת שערי הספר נעים על המשרעת הכרונולוגית של חקר הגליל ועל מגוון התחומים שבו: 'מהעת העתיקה לימי הביניים', 'על חקר הארץ וידיעתה', 'שלהי השלטון העות'מני ותקופת המנדט', 'חברה ומדינה בגליל' ו'מדעי הטבע'. המאמרים מציעים לקוראים מקרב הקהילה המדעית ולכלל אוהבי הגליל וידיעת הארץ מבט בוחן על העושר הטבעי והתרבותי של חבל הארץ הצפוני בישראל. הספר, הרביעי בסדרה, מוקדש בהוקרה לפרופ' חיים גורן, ממניחי היסודות למכללה האקדמית תל חי.
מאת: יוסף טבנקין
תיאור: תרומתו של יוספל'ה לתורת המלחמה של הפלמ"ח ושל צה"ל, יוספל'ה- מאת חיים חפר, ציוני דרך בחייו של יוספל'ה, חטיבת "פלמ"ח הראל" במלחמת העצמאות.
בין מלחמת העולם השנייה למבצע נחשון , ההחלטה על מבצע נחשון, מבצע נחשון, מבצע הראל, סיכום.
מאת: יצחק טבנקין
תיאור: מהי ההתיישבות? ההתיישבות ככוח פוליטי, הדרכים ליישובה של הארץ, שלמותה ההתיישבותית של הארץ, האופי ההתיישבותי של תנועת הפועלים הארץ ישראלית, פיזור האוכלוסיה ויישובי הספר, רשימת מקורות .
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתהקיבוץ המאוחד
מאת: אברהם כנעני
תיאור: אברהם כנעני המחבר היה חלוץ בתנועה בפולין, למד במקווה ישראל, חבר בהכשרה בקבוצת כנרת, המייסדים את קיבוץ גבת, ליווה את פלוגת הים במפרץ ובנמל חיפה. היה עובד שדה, עבר לפעול במרכז החקלאי, בוועדת ההתיישבות הקיבוצית.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אילן שחורי
תיאור: על ראשית התגבשותה של הבוהמה התל אביבית, על דמותו הססגונית של מאיר דיזנגוף, על הקמת שוק הכרמל, על ועדת השמות העירונית, על העדלאידע, על מהפכת השבת ועל מהפכת החישמול שעברה תל אביב, ועוד ועוד פרקים מההיסטוריה של העיר ב-430 עמודי תל אביב שלי מאת אילן שחורי, החוקר את העיר כבר יותר מחמישה עשורים ומדריך בה סיורים. שחורי מביא את סיפור תולדות העיר תל אביב בעין אקדמית, חוקרת ועיתונאית, בספר המלווה בצילומים רבים ובנוי מ-32 פרקים בארבע חטיבות: גיבושה של עיר - ראשית המוסדות והשירותים, דיזנגוף - לא רק שם של רחוב, התרבות העירונית התל אביבית וסיפורי עיר - מאבקים ומלחמות בראשית הדרך. הספר הוא תוצר עבודה של כעשר שנים, והוא כולל מאמרים שפורסמו בכתבי עת שונים ועברו עיבוד מחדש לצד מאמרים שנכתבו במיוחד.
מדיה 10 הוצאה לאור בע"מ
מאת: אסתר טייכמן לוין
תיאור: "דייג תמיד" הוא סיפור מעשיו של מולקה, איש חולתה. במבט אישי ובעט רגיש משרטטת אסתר טייכמן לוין, אלמנתו, פרשת חיים מרתקת בפשטותה.
על פני ימים רבים נפרשו רשתותיו. מיום שנכבש כנער בקסמיה של החולה: ימי מאבק חוך חוף סורי עוין; חלום ים סוף ופיתוח הדיג במפרץ אילת; ייבוש החולה וכאב ההינתקות מן הנופים שנמחו; היאחזות נחל ים והניסיונות בימת ברדוויל.
סיפור של אהבה גדולה. סיפור של מאמין שפירש את הציונות כתביעה עצמית מתמדת לאחוז משוט ולפרו רשת.
סיפור של דייג עברי אחד, שהוא סיפורו של קיבוץ דייגים, והוא סיפורה של תנועה שקראה ל"כיבוש הים", והוא סיפורה של תקופה, והוא ככלות הכל, סיפורו של דייג אחד.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יעל זרובבל
תיאור: מדבר, אי, חומהנופים סמליים והפוליטיקה של המרחב בתרבות הישראליתיעל זרובבלמִדבר, אי, חומה בוחן בראייה תרבותית־היסטורית רחבה את ריבוי המשמעויות המורכבות והמנוגדות של מרחב המדבר כאזור גאוגרפי וכנוף סמלי בתרבות העברית הלאומית ובחברה הישראלית.מתחילת ההתיישבות בארץ ישראל התייחסו המתיישבים הציונים אל המדבר כאל נוף שמייצג קשרים שונים בין מרחב ובין זיכרון, ומשלב בין העבר הקולקטיבי ובין החזון הלאומי. דימויי המדבר אצרו בחובם את דמויותיהם של האבות המקראיים וגילמו את שורשי האומה במזרח, אך בה בעת המחישו את השלכותיה של תקופת הגלות על נוף הארץ. המדבר היה מושא היקסמות ומקור השראה לדמות היהודי החדש, הארץ־ישראלי, אך נתפס גם כאיום עלהיישוב, שראה עצמו כאי מוקף במדבר שיש להיאבק בו ולהתגונן מפניו.לאחר 1948 המשיכו זירות תרבות ומעגלי שיח ועשייה שונים לבטא את ריבוי פניו ומשמעויותיו של המדבר, ששטחו במדינת ישראל היה גדול ממחציתה. בשיח ההתיישבות הצטייר הנגב כסְפַר מדבר מאתגר ומוזנח, שניוּת שעיצבה את מדיניות הממשלה באזור הנגב, ובכלל זה את היחס כלפי תושביו הבדואים. ברבות הזמן ובראייה רחבה מבעבר התחזק בתרבות הישראלית דימויה של המדינה כולה כאי של קִדמה במזרח התיכון הזקוק להגנה מן המרחב הנחשל סביבו. בשיח הסביבתי התהפכו היוצרות : תנופת הבנייה של היישוב היא שמציבה סכנת כליה למדבר ולסביבתו האקולוגית. בשיח התיירות המדברית שהתפתח בישראל בעשורים האחרונים הגישות המנוגדות הללו מתקיימות תוך כדי התעלמות מהסתירות בינהן. חקר המדבר כנוף סמלי מעניין במיוחד בגלל חשיבותה של ההתיישבות בחזון הלאומי של התנועה הציונית והשפעתה על התוויית פעולותיהם של המתיישבים. מוסדות ההתיישבות ומדינת ישראל. להבדיל מה'רוד המרחבי' של החברה היהודית הציונית בארץ, שהתמקד ביישוב העברי והציב את המרחב המדברי כרקע לו, ספר זה מעמיד את המדבר במרכז דיונו. מזווית זו זרובבל בוחנת את הקשרים התרבותיים והמנטליים שיצרו המושגים מדבר, אי וחומה, ודנה בהשפעתם על תפיסת מקומה של ישראל במרחב הים-תיכוני.
אוניברסיטת בן גוריון בנגב. המרכז למורשת בן גוריון
מאת: אבי בראלי, גילת גופר
תיאור: מאמרי בן־גוריון המכונסים בספר זה משקפים את מחשבתו הפוליטית ואת התפתחותה במאה ה־20 רבת־התהפוכות. בשנות כתיבתם, 1967-1910, התחוללו שינויים ואירועים היסטוריים עמוקים בעם היהודי: זינוק דמוגרפי, הגירה המונית, יצירת מרכז יהודי חדש בצפון אמריקה, שתי מלחמות עולם, מהפכות קומוניסטיות ופשיסטיות, השואה והמלחמה הקרה. גם בארץ ישראל התחוללו בעת הזאת אירועים הרי גורל: הקמתה של מדינה ריבונית, קיבוץ גלויות ומלחמות קיום.
אוניברסיטת בן גוריון בנגב. המרכז למורשת בן גוריון
מאת: ברכה סליי, רות קרק
תיאור: עשור השנים שלאחר מלחמת ששת הימים היה תקופת עיצוב מכרעת בבנייה מחדש של הרובע היהודי ההרוס בירושלים. ספר זה בוחן לעומק את תהליכי התכנון, השיקום והשימור של ראשית שיקומו של הרובע ואת תהליכי קבלת ההחלטות (הסותרות לעתים) שבבסיסם. הספר דן בחלקם של המורשת, הזהויות, הערכים והנרטיבים המגוונים של העיר העתיקה והרובע היהודי שבבסיס קבלת ההחלטות, וביישום של כל אלה על ידי גופים ממשלתיים, עירוניים, ציבוריים, קהילתיים ופרטיים. על בסיס מקורות ראשוניים וראיונות רבים, נבדקים האפיונים הגיאוגרפיים, התרבותיים והחברתיים שהשפיעו על בנייתו מחדש של הרובע. מעבר לדיון עומק במקומה של המורשת והתפתחותה עד לימינו, נידון גם מקומו של הרובע היהודי בתוך מרחב העיר העתיקה והשינויים שחלו בשני תחומים אלו בעשורים האחרונים, תוך שימת דגש על הגישות המתחדשות לשימור הקיימות בהווה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: שי בן עמי
תיאור: ספרו של שי בן עמי מתחקה אחר התפתחות גני החיות בישראל; הוא מאפשר התבוננות על הפרויקט הציוני מזווית שונה ומרתקת. גני חיות הם נקודת מגע ייחודית בין בני אדם לבעלי חיים, בין העיר לטבע ובין המקומי לבינלאומי; הם מוסד תרבותי אשר לו שורשים עתיקים ברחבי העולם. בעת המודרנית נפתחו גני חיות בכל רחבי אירופה, ולאחר מכן הופצו למדינות רבות ברחבי הגלובוס. בשנת 1938 – עם הגעתם של האריות הישראלים הראשונים (גיבור ותמר) שבישרו על הקמת גן החיות של תל אביב על ידי הרב ד"ר מרדכי שורנשטיין, וב-1940 עם הקמתו של גן החיות התנ"כי בירושלים, על ידי ד"ר אהרון שולוב – "עלו" גני חיות לפלשתינה, הותאמו למרחב המקומי, והקמתם נחשבה בעיני רבים כסמל להצלחת הציונות העירונית והלאומית.
לאחר הקמת המדינה הוקמו גני חיות נוספים בחיפה, בפתח תקווה, באילת, לצד שמורות מיוחדות שנקראו חי-בר בערבה ובכרמל; אלה הפכו להיות חלק מהנוף העירוני והישראלי. גני חיות אלו לא רק עסקו בהצגת בעלי חיים אלא גם בשמירת טבע והשבה לטבע של מינים שנכחדו; הם תרמו לחינוך ולתרבות ואפשרו לתושבי הארץ בידור חינוכי זמין לכל. גני חיות, אשר בכל שנה מושכים מיליוני בני אדם ברחבי העולם, מאפשרים לחשוף צדדים מוכרים יותר ופחות בהיסטוריה הישראלית בפרט, והתרבותית והאנושית בכלל.
שי בן עמי, אשר עבד שנים רבות בגן החיות התנ"כי והיה חלק מצוות ההקמה של אקווריום ישראל, הקדיש שנים רבות למחקר והתבוננות בגני החיות בישראל ובעולם. במסגרת התואר השני באוניברסיטת רגנסבורג (גרמניה) חקר את ההיסטוריה של גני החיות באמריקה ובאירופה. עבודת הדוקטורט שלו במחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית עוסקת בהתפתחות גני החיות בפלשתינה המנדטורית ובמדינת ישראל.
רסלינג
מאת: נורית כהן- לוינובסקי
תיאור: כשישים אלף איש, אחד מכל עשרה, היה מניין הפליטים היהודים במלחמת העצמאות. המלחמה עקרה אותם מבתיהם, ניתקה אותם ממשפחותיהם. רחוקים מבתיהם, מפוחדים ועל סף ייאוש, הם הסתופפו בחדרי מדרגות ובמגורי ארעי אחרים. ניצחון היהודים במלחמה הסב אבדות קשות לאוכלוסייה הפלסטינית ויצר בעיית פליטים קשה ומתמשכת. מסכת הסבל והעקירה הזמנית של הפליטים היהודים נשכחה ונמחקה מהזיכרון הקולקטיבי. המנצחים הכותבים את ההיסטוריה אינם נוטים להזכיר ולהנציח רגעי חולשה ומשבר.
נורית כהן־לוינובסקי מגוללת את סיפורם הנשכח של הפליטים היהודים ומשלבת אותו בקורותיה של מלחמת העצמאות. מארכיונים נשכחים היא דולה פיסות היסטוריה, ואלה מצטרפות לכדי תמונה מרשימה של גבורה אזרחית וסולידריות חברתית. קוראי פליטים יהודים במלחמת העצמאות נחשפים לפרשה מרגשת ומסעירה ולפרק עלום בהיסטוריה של מלחמת העצמאות.
עם עובדהוצאת הספרים של אוניברסיטת ת"א על שם חיים רוביןמכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
מאת: אבי שניידר
תיאור: "…יש עכשיו תאגידים. אין אגודה, יש תאגידים. אז אותו דבר, אין הבדל…"
"…בכל פעם שאתה יוצא מהשדה שלך, או שאתה יוצא מהמשק שלך, אז אתה פוגש מישהו. אתה הולך לגן אז אתה פוגש את כל הורי הגן. כולם מביאים את הילדים שלהם. אתה הולך למזכירות, אתה הולך לזה, אתה כל הזמן רואה אנשים…"
.."מקום קטן, שאני חושב שחשוב שלא יהיו פה פערים גדולים בין האנשים. זה לא בריא מבחינה חברתית. למרות שאני לא… אני לא איזה סוציאליסט. אבל אני חושב שזה מקום העבודה שלי, זה מקום שאני חי בו, ואני פוגש את האנשים גם בנסיבות חברתיות ולא רק של עבודה"…
ציטוטים אלו מתוך דבריהם של חברים במושב צין פותחים צוהר אל סיפורו של מושב חקלאי בערבה. למרות הפרטת המבנה הארגוני של המושב, ממשיכים המבנה המרחבי והקהילתי לייצר ולשמר סולידריות ושיתופי פעולה. באמצעות חקר המקרה של מושב צין מציע ספר זה נקודת מבט חדשה, בתר-ארגונית, על ישובים כפריים בפרט ועל תהליכי עבודה משותפים בכלל.
הספר בוחן את המסד הארגוני החדש של מושב צין, את המסד המרחבי ואת המסד הקהילתי של המושב ואת יחסי הגומלין בין מסדים אלה. בדרך זו מבקש הספר להבין מה היה ומה נותר מהרעיון של מושב העובדים שנוסד בישראל לפני כמאה שנים.
במסגרת המגבלות האקדמיות של הסקה אנליטית מבקש הספר להסביר באילו תנאים חברתיים ומרחביים יכולים ישובים כפריים, מושבים, קיבוצים וישובים קהילתיים במאה ה21 לשמר סולידריות, חרף תהליך ההפרטה הארגוני. יתרה מזאת, מקרה הבוחן של מושב צין, המדגיש את חלקם של המרחב והקהילה ביצירת עבודה משותפת גם ללא ארגון, יכול לשמש גם להבנה תיאורטית של תופעות רחבות יותר בשוק העבודה העכשווי כדוגמת We Work, חממות פיתוח טכנולוגי ועוד
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יאיר דואר
תיאור: בספר זה מובאת סקירה כוללת על הרקע להקמת הנח"ל. כלולים בה פרטים מלאים על למעלה מאלפיים גרעינים התיישבותיים אשר התגייסו לנח"ל בשנים 1979-1948, רשימה של למעלה משלוש מאות משקים שקלטו גרעינים אלה וכן שמות הגרעינים שנקלטו בכל משק. בסוף הספר מובאים נתונים סטטיסטיים על היקף גיוס גרעיני הנח"ל עד שנת 1987.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור
מאת: עמיעד ברזנר
תיאור: מאמץ לאומי אדיר נדרש ליישוב הנגב, והוא לא היה נכבש לולא קומץ "משוגעים לדבר", שראו במטרה זו חזות הכל. הבטחון היה חלק קבוע מהעשייה בנגב, החל בשלבי ההתיישבות הראשונים ועד מלחמת העצמאות, שלקראתה ובמהלכה הפכה שאלת הבטחון לסוגייה המרכזית.
לפנינו מחקר מקיף הדן, בין היתר, במתח הקבוע שהיה קיים, למן ראשית שנות הארבעים, בין האינטרס הבטחוני לבין המשקי, ואשר הגיע לשיאו לאחר פלישת צבאות-ערב לארץ וניתוק הנגב מצפון הארץ בראשית מלחמת העצמאות. שיקולים כלכליים, מסתבר, השפיעו לא מעט על היקף ההתיישבות ועל ההחלטות הצבאיות.  
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור
מאת: דוד קורן
תיאור: המחבר, דוד קורן, בן למשפחה ירושלמית ותיקה, נמנה עם מייסדי קיבוץ בית הערבה והשתתף בהקמת המשמרת הצעירה של מפא"י והתנועה המאוחדת. שימש כראש אגף המנהלה של חיל האוויר בראשיתו וראש אגף הנוער והנח"ל במשרד הבטחון. חבר הכנסת השביעית והשמינית. ממקימי קיבוץ גשר הזיו וחבר בו. היה ראש המועצה האזורית סולם צור וממלא עתה תפקידים ציבוריים שונים בגליל המערבי.
ספרו "בסימן קריעה" ראה אור בשנת 1982 בהוצאת "עם עובד".
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור
מאת: יהושע בן-אריה
תיאור: מתוך פתח הדבר מאת המחבר פרופ' יהושע בן-אריה
שלושים שנות שלטון המנדט הבריטי בארץ-ישראל (1948-1917) היו התקופה המכוננת בהתפתחותו של חלק ירושלים היהודית שמחוץ לחומת העיר העתיקה. מאוכלוסייה יהודית של פחות מ-20,000 נפש, בתום המשבר הקשה שעבר על העיר לאחר מלחמת העולם הראשונה, הגיעה האוכלוסייה היהודית בירושלים, בפרוץ מלחמת העצמאות, לכדי 100,000 נפש, כש-98% מהם התגוררו בשטח החדש מחוץ לחומות והם מנו כשישית מכלל האוכלוסייה היהודית שישבה אז בארץ-ישראל כולה. יוצא אפוא שמשכונות יהודיות בודדות וממקבץ של כמה שכונות יהודיות נוצר רצף עירוני יהודי רחב שהשם ירושלים היהודית החדשה הוא השם היאה לו.
הספר צועד מהפרט אל הכלל. מהאנשים, מהבתים, מהרחובות, אל השכונות ואל החלק היהודי של העיר כולה. באמצעות לימוד השכונות שנבנו וגדלו בעיר בתקופת המנדט , שחזור הרחובות והבתים שהיו בהם באותה תקופה, ציון שמות בעלי הבתים והמשפחות שהתגוררו בהם, אני מבקש לספר את סיפורו של החלק היהודי החדש של העיר ירושלים שצמח, התרחב והתבסס בשלושים שנות השלטון הבריטי בארץ-ישראל.
הספר יוצא מאגר מידע נרחב ומפורט, מרשים ומדהים, אך מאחוריו עומדת גם תזה, השקפה, רעיון הבאים לומר כי בתקופת המנדט הבריטי ונוצרה, בירושלים שמחוץ לחומות, עיר יהודית חדשה, עיר ציונית-ישראלית מתקדמת, בעלת גוון מיוחד משלה- גוון ירושלמי.
החומר הרב שבספר ומאגר המידע המפורט שבו עמידים תשתית בסיסית וחשובה למחקרים נוספים על העיר ירושלים בתקופת המנדט. הוא יכול להעלות רעיונות רבים למחקרים בהיסטוריה תרבותית וחברתית של העיקר בתקופה זו, החיוניים להבנה מחודשת של תהליך ההתפתחות לא רק של ירושלים היהודית, אלא גם של כלל היישוב העברי בארץ בתקופת העת החדשה.
יד יצחק בן-צבי
מאת: יהושע בן-אריה
תיאור: מתוך פתח הדבר מאת המחבר פרופ' יהושע בן-אריה
שלושים שנות שלטון המנדט הבריטי בארץ-ישראל (1948-1917) היו התקופה המכוננת בהתפתחותו של חלק ירושלים היהודית שמחוץ לחומת העיר העתיקה. מאוכלוסייה יהודית של פחות מ-20,000 נפש, בתום המשבר הקשה שעבר על העיר לאחר מלחמת העולם הראשונה, הגיעה האוכלוסייה היהודית בירושלים, בפרוץ מלחמת העצמאות, לכדי 100,000 נפש, כש-98% מהם התגוררו בשטח החדש מחוץ לחומות והם מנו כשישית מכלל האוכלוסייה היהודית שישבה אז בארץ-ישראל כולה. יוצא אפוא שמשכונות יהודיות בודדות וממקבץ של כמה שכונות יהודיות נוצר רצף עירוני יהודי רחב שהשם ירושלים היהודית החדשה הוא השם היאה לו.
הספר צועד מהפרט אל הכלל. מהאנשים, מהבתים, מהרחובות, אל השכונות ואל החלק היהודי של העיר כולה. באמצעות לימוד השכונות שנבנו וגדלו בעיר בתקופת המנדט , שחזור הרחובות והבתים שהיו בהם באותה תקופה, ציון שמות בעלי הבתים והמשפחות שהתגוררו בהם, אני מבקש לספר את סיפורו של החלק היהודי החדש של העיר ירושלים שצמח, התרחב והתבסס בשלושים שנות השלטון הבריטי בארץ-ישראל.
הספר יוצא מאגר מידע נרחב ומפורט, מרשים ומדהים, אך מאחוריו עומדת גם תזה, השקפה, רעיון הבאים לומר כי בתקופת המנדט הבריטי ונוצרה, בירושלים שמחוץ לחומות, עיר יהודית חדשה, עיר ציונית-ישראלית מתקדמת, בעלת גוון מיוחד משלה- גוון ירושלמי.
החומר הרב שבספר ומאגר המידע המפורט שבו עמידים תשתית בסיסית וחשובה למחקרים נוספים על העיר ירושלים בתקופת המנדט. הוא יכול להעלות רעיונות רבים למחקרים בהיסטוריה תרבותית וחברתית של העיקר בתקופה זו, החיוניים להבנה מחודשת של תהליך ההתפתחות לא רק של ירושלים היהודית, אלא גם של כלל היישוב העברי בארץ בתקופת העת החדשה.
יד יצחק בן-צבי
מאת: מריק שטרן
תיאור: דוח מחקר זה דן בחשיבות ובדרכי הפעולה האפשריות לטיפול בסוגיות עומק פוליטיות הקשורות בתושבי מזרח ירושלים. לאחר מבצע צוק איתן וגלי האלימות ממזרח העיר אל מערבה בין השנים 2014-2015 החלה ישראל להשקיע בתחומים הכלכליים- חברתיים במזרח העיר, בתקווה שצמצום הפערים הכלכליים והחברתיים יפתור את הבעיה. אולם במקביל היא המשיכה בהזנחת סוגיות פוליטיות ובעיות עומק קשות אשר מבדילות בין יהודים לערבים בעיר מבחינת מעמד וזכויות. המסמך מתמקד בארבע סוגיות יסוד עיקריות: המעמד האזרחי, היחסים בין התושבים למשטרת ישראל, תכנון בנייה למגורים והשכונות שמחוץ לגדר ההפרדה. כל פרק במסמך מוקדש לאחד מהתחומים ומציע סקירה קצרה של מהות הבעיה, והצעות לכלי מדיניות על מנת לפעול לפתרונה.
בדוח נטען כי נדרש לסגל מדיניות אזרחית חדשה כלפי תושבי מזרח ירושלים, שכן אחרת שוויון ושילוב חברתי לעולם לא ימומשו. בהתאם לכך, גם שגשוגה הפוטנציאלי של מערב העיר לא יכול להתממש. התרת הסבך הפוליטי ומימוש הפתרונות הללו הם באחריות הצד הישראלי שכן הוא הריבון והאחראי מלכתחילה לאותם ההסדרים הבעייתיים. פתרון בעיות אלו הוא בעל חשיבות ראשונה במעלה ויש בכוחו לחולל שינוי משמעותי בחיי היומיום בעיר.
הדוח פונה לפעילים חברתיים, ראשי ארגונים ומוסדות בירושלים, מנהלים ומובילי דעה בעיריית ירושלים ובממשלת ישראל לפעול למען צמצום הפערים במזרח ירושלים.
מכון ון ליר בירושלים
מאת: מיקי קרצמן
תיאור: באוגוסט 2010, שהיתי בכפר הבדואי הלא מוכר אלנעם שבנגב. ביקשתי להבין מה המשמעות של החיים במקום שנמצא תחת איום מתמיד של הריסה.
המטרה שלי לא הייתה לצלם, לא ידעתי אם בכלל ירשו לי. כשהגעתי למקום, העמיד לרשותי שייח' עטיה קרוון עץ רעוע, שהיה זרוק במדרון האחורי בוואדי.
השעון הפנימי שלי הסתגל לחיים בלי חשמל, ומהר מאוד מצאתי את עצמי הולך לישון בשבע בערב ומתעורר בארבע לפנות בוקר, קם ומתחיל ללכת במדבר.
באותו חודש החלו כוחות משטרה להרוס שוב ושוב את הכפר הלא מוכר השכן, אלעראקיב, שנהרס מאז כבר יותר ממאתיים פעם. כמעט בכל בוקר נסעתי לאלעראקיב ולרוב הגעתי אחרי שהכוחות כבר הרסו את המבנים המאולתרים.
הצטרפתי לתושבים להקמת סככות ארעיות למחסה. לפעמים היה עלי לחכות שיביאו קרשים ויריעות פלסטיק לבנייה, ואז גם יכולתי לצלם את ההרס. כולם השתתפו בבנייה: גברים, ילדים ונשים, שהסתובבו בין ההריסות וניסו לחלץ מתוכן כל חומר שהיה אפשר לעשות בו שימוש חוזר.
זה היה המקום היחיד שבו יכולתי לראות נשים בדואיות, לצלם אותן ואפילו לדבר עמן. בערבים הצטרפתי לשיחות הגברים בשיג (שיק). שתיתי איתם קפה ומים בכמויותוהם דיברו על אורחות חייהם ומנהגיהם. שם התוודעתי אל מערך ערכים שוניםלחלוטין מכל מה שהכרתי, שהותיר אותי מבולבל.
את הקרוון באלנעם עזבתי בסוף אוגוסט וחזרתי מותש לתל אביב.
הוצאת אסיה
מאת: חגי ארליך
תיאור: ים סוף הוא אחד הנתיבים החשובים בתבל. הוא הגשר הימי הראשי בין חלקו הצפוני של העולם לחלקו הדרומי. עברו ועוברים בו מוצרי סחר, שאיפות אסטרטגיות, אינטרסים גלובליים ועוד. פתיחת תעלת סואץ לפני כ-150 שנים הפכה את ים סוף לציר חשוב של תמורות בעת החדשה. עם זאת, ים סוף היה ונשאר "ים עצוב", בייחוד ביחס לאחיו הגדול, הים התיכון. הים-התיכון, "הים הגדול ורחב הידיים", נתן השראה למלומדים ומשוררים; הוא היה ונשאר מושא של סקרנות מאז ראשית האנושות. הים התיכון היה הים השמח, הנדיב, המעתיר כול טוב על היושבים לחופיו, מגשר ביניהם, תורם לחייהם. ים סוף נותר בשוליים, אח קטן ועצוב. הוא עטור מדבריות ושום נחל איתן אינו זורם אליו. העמים לחופיו התרחקו ומתרחקים ממנו. לגביהם היה יותר מכשול מאשר גשר. את ים סוף חצו יותר פליטים מאשר סוחרים, ואת חלקם הטביע בין גליו חסרי המנוח. ים סוף, הים העצוב הוא ניסיון חלוצי ללמוד מחדש ולתמצת את תולדותיו מימי קדם עד ימינו אנו. חגי ארליך מבקש לדון בים זה כמכלול היסטורי, כזירה שבה הוכרעו גורלות של עמים ותרבויות, שבה התחוללו מאבקים הרי גורל בין מזרח למערב, שבה נולדו דתות והתמודדו זו עם זו. הספר ארוג כמקלעת של פרקים המתחברים לכדי היסטוריה חשובה לשלל העמים שלחופי הים, באותה מידה שהם מבוא להבנת מפגש האינטרסים הגלובליים, מפגש המתרחש בים זה ובסביבתו בימינו אנו.  
רסלינג
מאת: איתן מכטר, אביטל מאיה מכטר
תיאור: ספר זה מבקש לתרום לשיח סוציו-תרבותי על העיר העברית-הקוסמופוליטית הראשונה, שיח שעשוי לשמש חלופה לעולם התוכן הכלכלי השגור ביחס לתהליכים אורבניים. הניסיון לפענח את סוד הפיכתה של העיר העברית הראשונה לכדי "עיר עולם" נעשה כאן באמצעות בחינת הייחודיות של התרבות והאתוס התל אביביים בזיקה לנורמות קיום אוניברסליות. הדיון החברתי-תרבותי מציג את המתח בין רציונליות לתשוקה אשר עליו מתבסס הקפיטליזם המאוחר, כל זאת לצד הצגת ביטוייו של מתח בזירה העירונית, הכללית והמקומית - הן בכיבוש המרחב על ידי ההון והן בעיצוב תודעה וסגנון צרכני מחופצן. רב-תרבותיות ודחיסות הם מאפיינים אורבניים מובהקים התורמים לעשייה עירונית המבוססת על פתיחות, יצירתיות, חדשנות ותחכום, אבל גם משקפת מופעים של התכנסות וניכור. תהליך האינדיבידואציה משמש ציר מרכזי בתרגום הסובייקט הרציונלי לנושא תשוקה צרכנית פרי השיטה הקפיטליסטית. האינדיבידואציה ותהליך המיתוג העצמי מצמיחים צורות מגוונות של זהות וסגנון ייחודיים ודינמיים, אך מכבידים על בניית יחסים מבוססי רגש ומחויבות. "הקהילה השכונתית" מוצעת בספר זה כפתרון אפשרי לאנונימיות ולאינסטרומנטליות של היחסים הבין-אישיים, פתרון המאפשר קיום יחסים בין-אישיים בכרך ללא פגיעה באופי הדינמי של ההשתנות והמגוון, אגב יצירת גרעין יציב, טריטוריאלי או וירטואלי. הפרק החותם את הספר דן באתגר הרוחני של העיר הגדולה להצמיח מתוכה ביטויים של "חירות קשה" לאור תפיסתו של לוינס, כתחליף ל"פיצול" הסובייקט והניכור העצמי המאיימים על הנפש העירונית.
רסלינג
מאת: אלי אברהמי
תיאור: בשפע הגדול של המחקרים, המאמרים והפרסומים הרואים אור בנושאי הקיבוץ, ניכר זה מכבר חסרונו של לקסיקון הקיבוץ. הקיבוץ, אותה יצירת חיים מיוחדת ומסקרנת שכה רבים בינינו חוו וחווים במסלול חייהם בארץ, עובר בשנים האחרונות שינויים רבים, בחלקם מפליגים.
בחצרות הקיבוצים הוותיקים חיים היום נכדיהם וניניהם של המייסדים. תופעה יוצאת דופן בישובים קטנים (בל נשכח שגם הקיבוץ הגדול ביותר הוא בסופו של דבר יישוב קטן) תופעה המצביעה על חיוניותו של הקיבוץ על אף מספידו הרבים. מהו אם כן הקיבוץ? מה היו עקרונותיו וערכיו? מה היה פועלו בעבר ואילו כוחות פועלים בקרבו ומעצבים את דמותו כיום? בעידן של שינויים כה מהירים דומה שיש צורך חיוני לעצור ולאצור בספר אחד את כל מה שהיה חשוב, מיוחד ואופייני בקיבוץ לדורותיו. כבר עכשיו, בדור הצעיר שנולד וגדל בקיבוץ המושג "לינה משותפת" כבר כמעט שאינו אומר דבר. אצל חברי הקיבוץ הצעירים, מושגים שהיו לחם חוקם של חברי הקיבוץ, אינם טעונים עוד באותו מסען אסוציאטיבי ורגשי שנושאים עמם החברים הוותיקים: "מחסן בגדים'', "תקציב הנעלה" "אספקה קטנה" ואפילו "סידור עבודה" כבר אינם מה שהיו פעם, ובחלקם עברו כליל מן העולם.
הלקסיקון, המכיל יותר מ-300 ערכים, הוא רב-תחומי: היסטורי ועכשווי ופורס את מקורותיו, התפתחותו, מבנהו, ערכיו ועקרונותיו של הקיבוץ. כמובן, אין הוא מכיל אלא את התמצית שבתמצית. כדי להקיף את מלוא ערכיו היתה נדרשת אנציקלופדיה.
רשימת כל הקיבוצים, מפת פריסתם בארץ ורשימת קריאה מומלצת בנושאי הקיבוץ, משלימים את הלקסיקון.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: שמעון גולן
תיאור: ספר זה מתאר ומנתח את עמדותיהם ופעולותיהם של הזרמים האקטיביסטיים ביישוב היהודי בארץ-ישראל בתקופה הקריטית - מייד לאחר תום מלחמת-העולם השנייה - משהגיעו האקטיביסטים ביישוב המאורגן למסקנה, כי לשם השגת מטרות הציונות יהיה צורך לצרף את דרך המאבק המזוין לדרכי המאבק האחרות בשלטון הבריטי.
בספר נבחנים המשותף והנבדל בין הגופים האקטיביסטיים ביישוב המאורגן - האקטיביסטים במפא"י והתנועה לאחדות העבודה- לבין האקטיביסטים שפרשו ממרות היישוב המאורגן והתנועה הציונית - אצ"ל ולח"י, וכן בין הגופים האקטיביסטיים בכל אחד משני הזרמים הללו. כמו כן נבדקו הגורמים שאיפשרו את שיתוף הפעולה המבצעי ביניהם במסגרת ''תנועת המרי העברי" והגורמים שהביאו לפירוקה של תנועה זו.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: זאב בן אריה
תיאור: הספר ״בעיני המתבונן - מחוללי קדושה במקומות קדושים כריזמטיים בישראל״ מבוסס על עבודת הדוקטורט של ד״ר זאב בן אריה. הספר החדשני חוקר את הקשר שבין אדם למקום קדוש, ובוחן את האפשרות של מקום להשפיע על אדם בכיוון של התעוררות חוויית הקדושה. הספר מנתח באופן יסודי כמה מהמקומות הקדושים המפורסמים בישראל ומציע רפרטואר של מאפיינים שבעזרתו ניתן להבין את הכריזמה והקסם שלהם. המחקר פורץ הדרך זכה לשבחים רבים: ״ניתן לומר כי לפנינו מלאכת מחשבת בחקר חווית הקדושה המתחוללת בתודעה האנושית במפגש עם מקומות קדושים כריזמטיים בכלל ובארץ ישראל בפרט. בן אריה יצר מודל תיאורטי חדשני ופורץ דרך על ארבעת מחוללי הקדושה בתודעה האנושית ואלו הם: הדואליות המאחדת; יוצא הדופן הנשגב; המורכבות הפרקטלית; המרכז המחבר. ארבעת מחוללי קדּושה יסודיים אלו מופעלים באדם ברגע המפגש שלו עם מקום קדוש כריזמטי.״ פרופסור אבי אלקיים ״בן אריה מצליח לחשוף ולמפות קונסטלציות שונות של תבניות מייצגות של מחוללי הקדושה, הנוכחות במבנה ובסביבה של אתרים אלה. החיבור אף חושף את האינטראקציה המאלפת בין דפוסי תגובה תלויי תרבות לדפוסים הארכיטיפיים. כל זה מהווה תרומה משמעותית לתחום.״ פרופסור סרז׳ רוג׳ר ״החידוש הרב כאן הוא בתפיסתו ההוליסטית של בן אריה שמתייחסת לתופעה בפרספקטיבה המאחדת תחומי מחקר שונים ומאפשרת בכך להאיר היבטים חדשים לכלל תמונה מקורית ומאתגרת של הנושא. בן אריה אינו חושש להביע דעות מקוריות ומסקנות חדשות ומאתגרות שאותן גיבש במחקרו. אין לי ספק שמחקרו יעורר עניין רב.״ פרופסור אריה קופסקי
הוצאת גמא
מאת: נתנאל אלינסון
תיאור: ארץ ישראל איננה מולדתו של העם היהודי. הארץ שתוארה כ״זבת חלב ודבש״ היא למעשה אחת הארצות הגרועות בעולם להתיישבות, וכאילו לא די בכך, השבטיות הישראלית גרמה לפילוג פעם אחר פעם. אז איך בכל זאת דווקא לידת העם בגלות, מיקומה של הארץ והשבטיות יכולים להפוך לסיכוי הגדול של העם הזה? התשובה טמונה בסודה של הישראליות. קיצור תולדות הישראליות עורך מסע היסטורי חדשני ומפתיע, שבאמצעותו הוא מנסה להבין את המושג הרחב שנקרא ״ישראליות״. במהלך המסע נקבל תשובות לשאלות רבות שמשפיעות על החברה הישראלית כיום: מה הן ארבע המהפכות ששינו בצורה דרמטית את פני העם היהודי בעת החדשה? מהו שורש הוויכוח בין השמאל לימין בישראל? כיצד אזורי הארץ השונים עיצבו את אופי האנשים שחיו בהם? מדוע פחדה כל כך הציונות מאזורי ההר של ארץ ישראל? למה היו מי שחיפשו את השורשים הכנעניים שלנו ולאיזו מטרה? והשאלה המטרידה מכול: מדוע מדינות היהודים שהיו כאן בעבר תמיד קרסו בשנות ה-70 להקמתן?
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: דוד קורן
תיאור: כשירדו הראשונים לסדום בשנת 1934 נחשב המקום כארץ רחוקה, ארץ גזרה, ארץ שעדיין עשנים בה שרידי הזעזוע הקוסמי, ארץ מלחה ואוכלת יושביה. מאידך, היורדים אליה במובן הטופוגרפי נחשבו במעפילים אל שיאים חדשים של חלוציות. ההון היהודי ומשה נובומייסקי בראשו וחלוצי הקיבוץ המאוחד. חברו יחד כדי להגשים רעיון נועז וליישב את דרום ים המלח. המחנה בסדום לא היה רק מחנה אלא יישוב ממש בו חיו העובדים חיי תרבות וחברה. ה"הגנה" בסדום פעלה לא רק לביטחונו של המקום, אלא גם מילאה תפקיד ביטחוני בשמשה מוקד למסעות ואימונים ולניסויי נשק. המחבר היה פועל ונוטר בסדום וביחד עם חברים אחרים עלה להתיישבות בבית הערבה. במלחמת העצמאות, עם פינויה של בית הערבה חזר לסדום לתקופה קצרה ולקח חלק בהגנתו של דרום ים המלח. היום הוא חבר קיבוץ גשר¬ הזיו.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור
מאת: עמאר דהאמשה, יוסי שוורץ
תיאור: אסופת המאמרים שמות מקומות וזהות מרחבית בישראל-פלסטין מכסה מנעד רחב של תהליכי מִרחוב ושִיּום, אשר ביסודם יחסי רוב-מיעוט, זיכרון והשכחה, כמו גם יחסי כוחות בין קבוצות לאומיות ותוך קבוצתיות בישראל-פלסטין. אסופת המאמרים הנוכחית היא הבמה הראשונה המפגישה בין שמות המקומות של הכוח ההגמוני הישראלי לבין שמותיו של המיעוט הערבי-הפלסטיני. מאמרי הספר עוקבים אחר התהוות תהליכי השִיּום של הארץ-פלסטין – החל ממתן שמות לערים, דרך רחובות ודרכים וכלה בגאיות ונחלים – בקרב שלטונות ועמים ששלטו בארץ לפני 1948 ואחריה, ובקרב אוכלוסיות ומגזרים שונים המרכיבים את החברה בישראל, יהודים וערבים.

כחוט השני עוברת ההנחה ששמות מקומות הם מעין טקסט מרחבי רב-משמעי, כך שניתוח עומק שלהם ילמד על מאבקים הקשורים להצפת אידאולוגיה מסוימת וטשטוש נקודת מבט אחרת. המאמרים חושפים את תהליכי המחיקה וההזרה שהפעיל הייצור המרחבי ש"מלמעלה" נגד הייצוג הלשוני ש"מלמטה", את התפיסה המרחבית ואת הפרדיגמות המושגיות המאפשרות את הרציונל ואת האוטופיה של חברי ועדות השמות בישראל.
רסלינג
מאת: עמליה שחף
תיאור: ערב ליל הסדר תשכ״ח, 1968. פזורת ילדים, מיישובים שונים ברחבי הארץ, מגיעה עם הוריהם לחברון ובן לילה הופכת לקבוצה. על טנדר סוסיתא ישן נתלה שלט גדול: ״מתנחלי חברון״. כך יצאו הילדים לדרך חיים ששינתה את מסלול חייהם ואת פני החברה הישראלית.

ספר זה עוסק בתולדות היישוב היהודי החדש בחברון מנקודת מבטם של ילדי דור המייסדים, 21 בנות ובנים שבשנים 1968–1971 חיו עם משפחותיהם בבית הממשל הצבאי בעיר. שבילי ילדותם נמתחו על ציר של כשלושה קילומטר שחיבר בין המרחב הסגור, מרחב הכוח והשליטה, ובו בית הממשל הצבאי; המרחב הפתוח, נופי חברון בסביבה הכפרית והעירונית; והמרחב המקודש, שבלבו מערת המכפלה.

הספר מאיר סוגיות של ילדוּת במרחב רדיקלי, זהות דורית מבוססת מקום ופדגוגיות של מקום ומקומיות. מתוך סיפורי החיים מצטייר מרחב רדיקלי מסוכסך ואלים שגבולות פיזיים וסימבוליים מיטשטשים בו, שהסדר החברתי בו מופר והכאוס משתלט, בניסיון להבנות סדר חברתי ותרבותי חדש.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגבלמדא עיון - הוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה
מאת: איריס לוי
תיאור: כנסיית גיאורגיוס הקדוש ברמלה נחבאת מאחורי חומות ושערים המשמרים פנינה אמנותית ייחודית ותוכנית עיטורית מראשית המאה ה-19 שאין לה אח ורע באמנות הכנסיות היווניות-אורתודוכסיות בפטריארכיה של ירושלים. ספרה של איריס לוי מוקדש למחקר חלוצי של מערך האיקונות המורכב בכנסייה זו. הספר מפרש את המשמעויות הנסתרות של האיקונות שנעשו בראשית המאה ה-19 ובשלהי התקופה העות׳מאנית, בהקשר הפוליטי-החברתי של התקופה. בנוסף לממד ההיסטורי-חברתי מוקדש חלק משמעותי ביותר לניתוח האיקונות מבחינה סגנונית ואיקונוגרפית.

הספר כולל סקירה היסטורית של התקופה ושל התפתחות ציורי האיקונות מהתקופה הביזנטית עד לעת החדשה. חלק נרחב מוקדש לניתוח איקונות רבות המעטרות כיום את קירות הכנסייה ברמלה. האיקונות השתייכו לשני איקונוסטזס – האחד מראשית המאה ה-19 (1817) והשני מסיומה של המאה (1896). במחקרה משחזרת לוי לראשונה את האיקונוסטזס האלה; היא מתארת, מפרשת ובוחנת אותם כעדות לשינויים הכבירים שעברו על הקהילה היוונית-אורתודוכסית בארץ במאה ה-19. הספר מוקדש לבחינה מעמיקה של מחזור אמנותי שלא זכה עד כה להתייחסות מחקרית מספקת. את זאת עושה המחברת תוך השוואה נרחבת לשורה ארוכה של יצירות – הן במערב הלטיני והן במסורת הביזנטית והפוסט-ביזנטית שאליהן משתייכים האיקונות. באופן הזה מצליחה המחברת לעמוד על תהליכים כגון חדירת ההשפעה של האמנות המערבית לאמנות הקהילות היווניות-אורתודוכסיות בארץ הקודש. יחודו של הספר בתרומתו המשמעותית לקורא בשפה העברית ביחס להכרת המשמעויות העיטוריות של הכנסיות בעולם הנוצרי-אורתודוכסי בארץ הקודש בפרט ובעולם האמנות הנוצרית בכלל.
רסלינג
הצג עוד תוצאות