|
|
עמוד:222
במפגש , בשיח בין המוח והלב ובין חירות הבחירה והאחריות האישית והקהילתית . כאמור , לא קיימת הפרדה בין נפש לגוף , הנפש היא גוף , היא אונטולוגיה , אימננטית , טרנסצנדנטית , מרכיבה ומחברת . וזהו יופיו המדהים של הטבע הטובע , הרוחש ובוחש את המציאות האונטולוגיה , עם בן אנוש הרוחש והווה את דרכו האחת במסעו האחד היחיד בזמן ( במשך ההרמוני . ( אתיקה היא התרחשות אונטולוגיה בממד הטרנסצנדנטי שלה , אונטולוגיה חיה , היכולה להתרחש ולהתהוות ביחיד ובקהילה הקונקרטיים סובייקטיביים . המציאות האונטולוגיה , בהיותה התרחשות פועלת במרחב האימננטי למשמעויות פועלות , מאפשרת את התרחשותה של תופעת האתיקה , מהיות המציאות אפשרית ולא הכרחית ובעלת אפשרויות רבות לפעולה ולהתהוותן של משמעויות פועלות חדשות . הפלטפורמה הגנרית למערכות חיות , הזהה , רגישה ביותר אך גם חזקה ביותר . איכות התרחשותו של היחיד נשענת על איכותם של מחוללי הפלטפורמה הגנרית ומאגרי הזיכרון האוצרים מידע סובייקטיבי הדמייתי , חווייתי , המקודד להקשריו הרלוונטיים , הכוללים סמנים היררכיים מ"טוב" עד " רע . " מחולל זיכרון , בסינכרון עם שאר המחוללים , מאכסן , מאחזר , מעדכן , דוחס , משווה , מאפס ופועל בכל עת באופן אופטימלי , בהתאם למצבו של היחיד במרחב . הפלטפורמה הגנרית "יונקת , " "פוגשת" משמעויות ומחמירה אותן לפעולות . זוהי אותה יניקה של משמעויות לפעולות , אותה "תשוקה , " כוח חיות , כפי שמזהה אותו לוינס , אותו " רצון , " שרואים ומזהים לוינס והוסרל , או אותה אינטואיציית המשך , בראייתו של ברגסון . הזהה שבינינו הוא כל כך זהה , עד כדי תימהון . אנחנו רואים את ההשפעה של הזהה בשיחים ה"אתיים , " במעגלים מצומצמים העוסקים ב"עיצוב" המציאות , כגון התרחשות השיח בין פוליטיקאים לבעלים של תאגידי ענק , תאגידי משפט , עורכי דין , בין כוח לכוח ; שיח בעל צורה אתית הרוחש בציניות ובמניפולטיביות ,
|
|