|
|
עמוד:214
לזווג , להתחכך - האסימטרית , כמו שלוינס אומר , בין האישי לביךאישי , או הא סימטריה של הבין אישי - היא זו המחוללת את דרגת איכות האתיקה , את מארג המידות המוסכם המהווה בסיס להשתקפות , מבע , חיכוך של פנים אל פנים , של יחיד אל עצמו , בתוך וכחלק מהמרחב בקהילה ובסביבה . מה שרואה לוינס מתיישב עם נקודת התצפית שלי : אכן תופעת המפגש אני זולת , רוחשת בתוך מרחב . עצם המפגש במרחב מהווה משמעויות פועלות חדשות . המרחב יחד עם ה"אני" והאחר השתנה , היחסים השתנו ואיתם המשמעויות הפועלות המאפשרות פעילויות שונות , הרוחשות בה בעת באופן הרמוני גם ב"אני , " בזולת ובמרחב כולו . כאמור , בחירת הפעולות על ידי ה"אני" והאחר , אפשרות הבחירה של הפעולות , היא פועל יוצא של החירות . עקרון הבחירה קיים מהכרח טבעה של המציאות בהיותה מרחב אפשרי ולא הכרחי . עקרון החירות מובנה במרחב האינסופי כמו מספר המעלות הקבוע של זוויות המשולש " , יש מוחלט שבמחשבה , " והוא פועל , משותף ואפשרי גם ליחיד החי האחר . במפגש נוצר שיח בין סובייקטיבי לסובייקטיבי באמצעות הזהה של ה"אני" והאחר . לכן הא סימטריה מורכבת מסך כל המשמעויות הפועלות המהוות את ה"אני" בפרצפציה ההולמת למפגש , יחד עם סך כל המשמעויות הפועלות המהוות את האחר ותפיסתו ההולמת , וכל זאת בהתאם למצבם במרחב . השיח הוא הוא התגלמות ההתרחשות של מרחב הפועל על פי עקרון המשמעויות הפועלות ולא על פי עקרון הסיבתיות . גם מפגש יזום ומתוכנן , התרחשותו בפועל היא בהתאם למרחב הרוחש ולמצבם של יחידי המפגש . ספונטניות ואינטואיציה הינן פעילות הנבחרות מהמשמעויות הפועלות במרחב התופעה , והשיח בפועל רוחש בהתאם לספונטניות הפועלת בין הפנים לאחר , בין "אני" לזולת ; השחים , פנים ואחר , הווים , רוחשים ופועלים בהכרה לא מודעת אך מבוקרת בשמירת ההתרחשות , השיח . אני יושב על ספסל לצד תעלה , מול ביתו של רמברנדט , ומתבונן . לידי בית דירות קטן , נטוי על צדו . סירה של canal hopper שטה לה בתעלת
|
|