|
|
עמוד:206
האנוש , כסוג מן החי , רוחש במשך התופעות במציאות האונטולוגיה , וקיומו אפשרי ואיננו הכרחי להתרחשות התופעות , ככל "יש" מתהווה , משתנה וסופי . אתיקה וקהילה ממרחב ההתבוננות של "תורת המחוללים , " האנוש החי , ההווה , מתרחש למעשה כפלטפורמה גנרית אנרגטית , דינמית , שלא פוסקת מלחולל פעילויות מרגע מצת החיות ועד למותה . הווייתו ומהותו של היחיד משתנה בפעילויותיו הפנימיות והחיצוניות בהתאם למצבו במרחב . הפלטפורמה מאפשרת ליחיד לאסוף מידע הקשרי ולאתגר אותו מול המידע ההקשרי הקיים ; לאתגר במובן של "האם הטוב הוא עדיין אותו טוב , האם הרע הוא עדיין אותו רע , או פחות רע . " פעמים , דברים שנחשבים אצלנו כ"טוב" במובנים של הנאה כאב , כמו אכילת יתר של שוקולד , נהפכים ל"רע . " השילוב בין רגשות לחושים מאפשר שינוי בטעמים , שינוי בשיוך ערך - אותו ערך של "טוב" ועד "רע" סובייקטיבי המשפיע על פעילויותינו בהתאם לתפיסת המציאות שלנו . איכותה של תפיסת המציאות נובעת מתהליכי התרחשותה הנסיונית של ההכרה שלנו . תהליך התרחשותה , התפתחותה של ההכרה האנושית - הפנומנולוגיה של האפיסטמולוגיה - הוא תהליך דינמי הקשור למצבה של ההכרה במרחב . כאמור , המונח "התפתחות" ההכרה האנושית לא בהכרח מייצג שיפור או עלייה באיכות ההכרה ; אפשר לתאר את משך ההתרחשות כהתפתחות במובן שהתופעה השתנתה במספר מאפיינים . עם זאת , תפיסת מציאות של היחיד והקהילה , כתפיסה הולמת , כוללת , מאפשרת להרחיב , לעלות , לשפר במשך ובאיכות האושר של היחיד . כדאי ליחיד להתבונן במציאות על פי עקרון המשמעויות הפועלות , תוך הקשבה נמשכת לאותו משפט החוזר ונשנה "דע את עצמך" בתוך המרחב ; לא רק במובן פיזיולוגי פשטני , אלא לראות , להכיר , לדעת ולקבל את דרך התחוללותו במארג כוליות פתוח , ייחודי ומשתנה
|
|