|
|
עמוד:195
בתופעות הטבע . " תפיסתו החדה את המציאות המושתתת על עקרון הסיבתיות , אפשרה לו לראות את הסתירה הקיימת בעקרון עצמו , באופן התהוללותם של מושגי החופש והחירות במשך התופעה . דהיינו , אי הוודאות לגבי התוצאה או ההתרחשות היא היא האפשרות לחירות וחופש פעולה . ברגסון הבין שמושג החירות אינו נשען על הגדרתו של הובס במובן של שחרור , אלא במובן של בחירה , של אפשרות הבחירה , כדבריו : "בשם חופש ייקרא היחס של האני המוחשי אל המעשה שהוא מבצעו , יחס זה אינו ניתן להגדרה , על שום כך דווקא שאנו חופשיים . " לפיכך , הוא הבין שחייבת להיות הרמוניה במרחב , ולכן ראה אפשרות להרמוניה בפתרונו של לייבניץ להתחוללות הגוף והנפש כשתי יחידות נפרדות הפועלות בהרמוניה הדדית ( חומר מונאדה . ( בעוד שעל פי תפיסתי את המציאות כמרחב הרמוני של משמעויות פועלות , עקרון החירות מכונן את המציאות בפועל , ולפיכך המציאות היא אפשרית ולא הכרחית אפריורי , ולא קיימת כלל הפרדה בין נפש לגוף , כאמור לעיל . המשמעויות הפועלות במרחב הינן יחסים בין ישים אונטולוגיים , והיחס מבוטא במושגים גנריים המאפשרים קשת של אפשרויות פעולה בכוח . תופעה זו מאפשרת בחירה בפעולה אחת או יותר . הבחירה וההחמרה של הבחירה לפעולה בפועל נעשות בסינכרון עם כל המחוללים . חירות הבחירה היא יסוד מכונן בהתרחשותה של התופעה במציאות . כאמור , על פי תפיסתי , אין משמעו של מושג החירות "העדר מעצורים חיצוניים" כלל , ומלכתחילה הגדרה זו אינה נכונה במציאות הרוחשת , אלא מהווה אידיאה שגויה ולא אמיתית של התרחשות המציאות בכוח ובפועל . אידיאת החירות של הובס מושתתת על עקרון הסיבתיות והשלמות , אשר מתוכה נובעת , מחד גיסא , אידיאת חירות אינסופית 148 שם , עמי . 115 , 117 149 שם , עמי . 119
|
|