|
|
עמוד:12
12 מיכל שמיר חנה הרצוג נעמי חזן ומחייב בחקיקה, ושינו דרסטית את מפת הייצוג בעולם מאמצע שנות התשעים . ולמרות זאת אנו עדיין רחוקות משוויון מלא, ומכשולים רבים עומדים בפני נשים מועמדות ונשים נבחרות . גם צדדים פורמליים אלו של ייצוג לא תפסו עדיין את מקומם הראוי בסדר היום הפוליטי בישראל . במרבית המאמרים בקובץ שזורות שאלות הנוגעות לפער מגדרי בדפוסי הצבעה, לאופיו של פער כזה ולכיווני התפתחותו, וגם שאלות באשר להבדלים אחרים בהתנהגות פוליטית בין נשים וגברים בישראל, כמו השתתפות פוליטית בבחירות ובמחאה וייצוג פוליטי . פוליטיקה ובחירות מקשרות בין בוחרים . ות, נבחרים . ות וסדר יום פוליטי . לכן אנו שואלות לא רק אם העדפותיהן של נשים בישראל שונות מאלו של גברים ואם נשים מצביעות אחרת מגברים, אלא גם אם שילובן של נשים ברשימת המועמדים במקומות ריאליים מביא לעלייה בתמיכת נשים במפלגותיהן . האם לבוחרות חשובה נוכחות נשים ברשימה ? ומה לגבי בוחרים גברים ? האם לרעיונות ולמדיניות שהמפלגות מציעות בנושאים הרלוונטיים לנשים ולקידומם יש השפעה על היווצרות פער מגדרי ? האם לפוליטיקה של נוכחות, במובן של ייצוג נשים כקולקטיב, יש משמעות מעבר לפוליטיקה של רעיונות המקדמת ייצוג של צורכי נשים ומדיניות חברתית הנוגעת לעולמות של נשים ( 1995 Phillips ) ? אלו הן הסוגיות שבמרכזו של קובץ מאמרים זה . המחקרים מתמקדים כולם בישראל, אך הם עושים זאת תוך התייחסות לתיאוריות העיקריות העוסקות בהסבר הפערים המגדריים הפוליטיים ולמחקר האמפירי בעולם . הם בוחנים את מידת ההתאמה של התיאוריות השונות לישראל, על מאפייניה הייחודיים, ואגב כך הם מציגים בחינה ביקורתית של תיאוריות אלו ומציעים פיתוחים ותוספות להן . ואולם מעל לכול, המאמרים מעלים אל פני השטח את סוגיית הפערים המגדריים בפוליטיקה בישראל, שעד כה הייתה סמויה מן העין, וכך מציגים את החברה בישראל מזווית חדשה . על היותו של המגדר קטגוריה מרכזית וחשובה בהבניית החיים החברתיים אין צורך להרחיב . עם זאת, ראוי להדגיש כי "מגדר" אינה מילה נרדפת ל"נשים", וכי היא מתייחסת להסדרים חברתיים ותרבותיים המיוחסים להבדלים בין המינים . מגדר ומגדור הם גורמים מהותיים בהבניה של הסדר החברתי, ובכלל זה גם של הפוליטי והפוליטיקה . במובן זה הקובץ מציע הסתכלות חדשה על קשרי פוליטיקה וחברה . לתפיסתנו אי-אפשר להפריד בין הבוחרים . ות ובין הבחירות, הנבחרים . ות וסדר היום הפוליטי . במילים אחרות, אי-אפשר להפריד בין מגדר לפוליטיקה . בישראל נערכו כמה מחקרים שעסקו בנבחרות לכנסת, אך אלה היו ברובם תיאוריים ולא עסקו בסוגיית הבוחרים . ות והעדפותיהם . ן וגם לא בהקשרים מבניים ותרבותיים ממוגדרים שבהם הפעילות הפוליטית מתרחשת . בשנים האחרונות ההבדלים המגדריים וחוסר השוויון המגדרי עברו פוליטיזציה, וזו באה לידי ביטוי בין היתר ביוזמות לרפורמות מוסדיות שמטרתן להגדיל ייצוג של נשים, אולם ישראל מפגרת יחסית למדינות אחרות בתחומים אלו . בצד התביעה לנוכחות של נשים בזירה
|
|