מחבר:

שנת ההוצאה: תשנ"ז - 1996

מילות מפתח: היסטוריה של ארץ-ישראל; גיאוגרפיה של ארץ-ישראל; גיאוגרפיה היסטורית; ירושלים (יישוב עירוני); היסטוריה של ארץ ישראל; הסטוריה של ארץ-ישראל; הסטוריה של ארץ ישראל; ארץ-ישראל - היסטוריה; ארץ-ישראל - הסטוריה; גיאוגרפיה של ארץ ישראל; גאוגרפיה של ארץ ישראל; גאוגרפיה היסטורית

"אריאל" הוא כתב העת הוותיק ביותר לידיעת הארץ. מרבית החוברות מוקדשות לנושא מרכזי והן משמשות מעין מדריך שלם וייחודי לאתרים המתוארים.
המאמרים הכתובים ברובם ע"י חוקרים מן השורה הראשונה, מוגשים בלשון בהירה, ובאופן השווה לכל נפש, והם מלווים באיורים ובתצלומים רבים.
החוברות מהוות כלי עזר ראשון במעלה בחוגים לידיעת הארץ ולכל העוסקים בלימוד ארץ ישראל ועברה.
בחוברת שלפננו, הרואה אור במתכונת חגיגית מורחבת, קרוב לארבעים מאמרים בנושא ארץ-ישראל, שנכתבו ברובם בידי חוקרים ואנשי עט מהשורה הראשונה.
בקובץ שמונה שערים: ירושלים; גיאוגרפיה וגיאוגרפיה היסטורית; ארכיאולוגיה; היסטוריה ותולדות הישוב; בנתיב עולי הרגל לארץ-ישראל; טבע ונוף; אגדה; מסורת ופולקלור; תמונות וטמונות. רוב המאמרים מתפרסמים כאן לראשונה ונכתבו במיוחד לבמה זו. אל הספר

נושא/נושאים: , ארץ

תוכן הספר:

• חוברת ה־120 של אריאל מבחר מאמרים בנושא ארץ־ישראל

• הקדמה

• תוכן עניינים

• עד מאה ועשרים — ועוד יותר

• ירושלים

• עיר דוד בצילום אוויר

• ירושלים בראשיתה ובימי הבית הראשון

• ירושלים בסוף תקופת המלוכה (לפי נ. אביגד)

• חפירות עיר דוד (שטח ‭< G‬

• קבר מימי בית ראשון שנחשף בכפר השילוח לאחר 1967

• פיר ווק כיום

• המושבה האמריקאית־שבדית בירושלים

• הותייו ואנה ספפורד, מייסדי המושבה האמריקאית

• קיץ ‭:1871‬ שיקגו עולה בלהבות

• סאלון בבית של המושבה האמריקאית בעיר העתיקה

• הבית הראשון של המושבה האמריקאית בעיר העתיקה, "הבית הישן על החומה‭;"‬ מבט מצפון

• למטה: משפחת לרטון, מהמשפחות השבדיות הבולטות במושבה האמריקאית

• השבדים שהצטרפו למושבה האמריקאית, בכפר מולדתם בשבריה

• אנשי המושבה לאחר בואם של השבדים

• המושבה האמריקאית־שבדית וסביבתה בשיח' ג'רארו, מבט ממערב

• אנשי המושבה בחצר הבניין המרכזי "הבית הגדול‭,"‬ בצילום מראשית המאה

• תזמורת המושבה האמריקאית־שבדית

• חגיגות ה־4 ביולי במושבה האמריקאית־שבדית

• פרדריק וברטה וסטר וילדיהם

• קציר חטים בשדות המושבה

• הרפת של המושבה (מצפון למושבה)

• המחלבה של המושבה

• מפעל האריגה של המושבה

• חנות המושבה האמריקאית ליד שער יפו נועלת את שעריה לצמיתות ‭(1948)‬

• צורות הבנייה של שכונות ובתי מגורים בירושלים מאמצע המאה ה־19 ועד היום

• למעלה; שכונת ימין משה המשוקמת. שכונת ספר לשעבר, שהפכה לשכונת יוקרה לאחר איחוד העיר.

• ברובע היהודי בעיר העתיקה (צילום משנות השלושים)

• ו. בנייה ערבית כפרית בשולי העיר - מקבצים של בתים צפופים שנבנו כקופסאות אבן קטנות עם גגות כיפתיים. הכפר ליפתא, במערב ירושלים.

• ‭.2‬ הבנייה הערבית, היהודית והנוצרית בשלהי התקופה העות'מאנית בעיר העתיקה היתה מורכבת ממרקם צפוף של חצרות מגורים. בתים ברובע המוסלמי. ‭.3‬ וילות פאר ערביות נבנו מחוץ לחומות בסוף המאה ה־‭.19‬ דגש על עיצוב מונומנטלי של הכניסה לבית. הווילה של משפח' חוסייני (כיום "אוריינט האוס‭("‬ בשכונת א־זהרה, צפונית לשער שבם.

• ‭.6‬ בנייה יהודית מסורתית בשלהי המאה ה־9ו וראשית המאה ה־ם‭— 2‬ רצף דירות טוריות מסודרות כ"רכבת‭,"‬ בשכונות ה"כוללים‭."‬ שכונת בתי אונגרין, צפון העיר.

• ‭.4‬ בניית רווחה ערבית בשלהי המאה ה־19 היתה ברובה מקבץ בתים חד ודו קומתיים. שכונת מוסררה, צפונית־מערבית לשער שכם.

• ‭.5‬ בנייה יהודית במחצית השניה של המאה ה־9ו — שכונות מגורים מסורתיות מחוץ לחומות נבנו בצורה היקפית סביב חצרות פנימיות. שכונת אבן ישראל, מרכז העיר.

• ‭.7‬ שכונת הבוכרים נבנתה ברובה בסוף המאה ה־19 ותחילת המאה ה־‭.20‬ שריג של רחובות שביניהם נבנו בעיקר בתי פאר חד־ משפחתיים, שחלקם עוצבו על־ידי אדריכלים איטלקים בסגנון ניאו־קלסי.

• ‭.8‬ בנייה כפרית גרמנית בשלהי המאה ה־‭.19‬ המושבה הגרמנית תוכננה בדומה לכפר טיפוסי בדרום גרמניה. שריג רחובות ניצבים זה לזה, שביניהם בתים חד ודו־ קומתיים הבנויים אבן, עם גגות רעפים. בית ברחוב עמק רפאים.

• ‭.9‬ בנייה עירונית נוצרית מסוף המאה ה־9ו — בניית רווחה גרמנית. שער הכניסה דומה לזה של מבצר גרמני מימי הביניים. בית קונרד שיק, רחוב הנביאים, מרכז העיר.

• ‭.10‬ שבונות הגנים היהודיות נוסדו בשנות ה־‭,20‬ ולהן אופי פרוורי בפרי. שכונת בית הכרם במערב העיר.

• ‭.12‬ בתי דירות משותפים נבנו בשנות ה־30 בסגנון הבינלאומי עם אגפים קמורים וחלונות רצועה צרים. רחוב המל ך גיורג‭,'‬ מרכז העיר.

• ו ‭.1‬ בנייה יהודית בשכונות הגנים היהודיות בשנות ה־‭.30‬ הבתים נבנו בעיקר בגיאומטריה של הסגנון הבינלאומי. בית פומרנץ/ררומילביץ, רחוב אוסישקין, שכונת רחביה.

• ‭.15‬ בתי רווחה מעוטרים ומסוגננים שנבנו בשכונות ערביות אמידות בשנות ה־‭.30‬ בית גיאלד, שכונת טלביה, מערב העיר.

• ‭.14‬ "אסבסטונים" דו־משפחתיים. שיכונים המשקפים את המצוקה הכלכלית של ראשית שנות ה־‭.50‬ שכונת עיר גנים, מערב ירושלים.

• ‭.15‬ שיכונים בנויים בלוקים מצופים טיח נבנו עבור גלי העליה ההמונית בשנות ה־50 המוקדמות. שכונות הקטמונים, דרום־מערב ירושלים.

• ‭.16‬ שיכונים הבנויים אבן גולמית הוקמו במחצית השניה של שנות ה־‭.50‬ דוגמא לבנייה זולה ומהירה באבן שהבטיחה עמידה בתקנות התכנון הירושלמיות. שכונת קטמון ח‭,'‬ דרום־מערב העיר.

• ‭.17‬ שיכוני "הרכבת" — בנייה המונית באדריכלות משמימה, שנות ה־50 המאוחרות ושנות ה־‭.60‬ שכונת קטמון ט‭,'‬ דרום־מערב העיר.

• ‭.19‬ בתים משותפים שנבנו על־ידי קבלנים פרטיים. קופסאות מגורים על עמודים. שנות ה־60 וראשית שנות ה־‭.70‬ רחוב טשרניחובסקי, מערב העיר.

• ‭.18‬ בתי גשר המתנשאים לגובה תשע קומות, ללא מעלית גרמו למצוקת מגורים קשה. שנות ה־‭.60‬ עיר גנים, מערב העיר.

• ‭.20‬ שימור ושיקום שכונות ותיקות מאפיין בעיקר את שנות ה־70 וה־‭.80‬ ימין משה, ממערב לחומות העיר העתיקה, הפכה משכונת גבול ירודה ופגועה לשכונת יוקרה (ראה עמ' ‭.(51‬ ‭.21‬ בתי דירות מדורגים היו אופנת שנות ה־‭.70‬ שכונת בית הכרם, מערב העיר.

• ‭.22‬ מבני־חצר מאפיינים את השיכונים הציבוריים שנבנו אחרי ‭.1967‬ שימוש נרחב באלמנטים ניאו־מןרחיים כמו שערים, קשתות, נסיגות ובליטות. שכונת גילה, דרום העיר.

• ‭.24‬ בתי דירות שנבנו במקבצים בצורת כוורת הם נסיון אוונגרדי בעיצוב בתי מגורים. שנות ה־‭.70‬ רמות פולין, שכונת רמות, צפון ירושלים.

• ‭.25‬ בתי דירות בסגנון בתי קוטג' טוריים. שנות ה־80 וה־‭.90‬ שכונת רמת שרת, מערב העיר.

• ‭.23‬ דירות רווחה למגורים במגדלים גבוהים. נבנו לראשונה בשנות ה־‭.70‬ קריית וולפסון, מערב מרכז העיר.

• ‭.26‬ בתי מגורים מסוגננים שופצו והורחבו. אדריכלות השיקום ותוספות הבנייה בשנות ה־80 וה־90 שינתה את הבית המקורי הדו־קומתי, על־ידי הוספת עוד שתי קומות. שכונת טלביה, דרומית למרכז העיר.

• ‭.27‬ שכונות פרוורים עם בתים פרטיים — "בנה ביתך" — התגשמות החלום הישראלי של בית פרטי. שנות ה־80 וה־‭.90‬ שכונת רמות אלון, צפון ירושלים.

• ‭.28‬ בניית רווחה ערבית פרטית משנות ה־70 וה־80 מאופיינת על־ידי אנטנות בצורת מגדלי אייפל, אבן בעיבודים שונים ושערי כניסה מודגשים. שולי הגבעה הצרפתית ושועפט, צפון ירושלים.

• ‭.30‬ גרסה מודרנית לכפר התנכ"י. מקבץ בתי דירות יוקרתיים מעוצבים בסגנון ניאו־ אוריינטלי אשר התפתח בעיר למן אמצע שנות ה־‭.70‬ הסגנון הינו תרגום מודרני של עולם הצורות המסורתי־מזרחי — בינוי שבור ומדורג עם כיפות, נסיגות, בליטות ומעברים "מרחפים‭."‬ שכונת כפר דוד, בבנייה מראשית שנות ה־‭.90‬ מתחם ממילא, מול שער יפו.

• ‭.29‬ בית דירות בסגנון פוסט־מודרני ירושלמי משנות ה־‭.80‬ שילוב טכנולוגיה עכשווית הכוללת רכיבים פונקציונליים־פיסוליים מברזל עם בניית אבן מסורתית. שכונת קטמון הישנה, דרום מערב העיר.

• לתולדות מלון קמיניץ בירושלים

• למעלה: מלון קמיניץ במלוא תפארתו בציור מראשית המאה

• בני משפחת קמיניץ על רקע מלון קמיניץ, בתצלום מראשית המאה

• רח' יפו במבט מהקומה השניה של מלון קמיניץ. צילום מ־898ו, שבו נראה שער הכבוד שהוקם ברח' יפו לכבוד הקיסר וילהלם השני

• הברון רוטשילד בכניסה למלון קמיניץ, 1887

• מימין; מודעה של מלון קמיניץ בירושלים כפי שנתפרסמה במדריך של לונץ ב־ ‭;1891‬ משמאל: מודעה של המלון ביפו, מתוך ''בל ירושלים‭,"‬ ו92ו

• היכן לן הרצל בביקורו בירושלים?

• הרצל בביקורו בירושלים ‭(1898)‬ על רקע העיר העתיקה

• בית משפחת מרקס־שטרן בממילא (נהרס לאחרונה)

• ירושלים העתיקה בתש"ח - משחק שגוי

• עבדאללה א־טל, מפקד הלגיון בירושלים (משמאל)

• דוד שאלתיאל, מפקד ה"הגנה" בירושלים

• קבורת מתים ברובע

• לוחמים ברובע

• כניעת תושבי הרובע היהודי, ‭28.5.48‬

• הרס הרובע היהודי לאחר כיבושו על־ידי הלגיון הערבי הירדני

• הריסות הרובע היהודי, מבט צפונה לכיוון הרובע הנוצרי

• חיילי הלגיון בין הריסות הרובע היהודי

• המל ך עבדאללה מסייר בעיר העתיקה ב־‭.6.48‬וו, לאחר כיבוש הרובע היהודי בידי לוחמי הלגיון

• בית הכנסת ניסן בק לאחר פיצוצי ב־‭-20‬ו2 למאי בירי חיילי הגליון הערבי

• לוחמי ה"הגנה" וחיילי הלגיון בסיור בדרכם לצומת מנדלבאום, בעת המשא ומתן לשביתת נשק. אוגוסט 1948

• שדות תעופה בירושלים 1967-1948

• תכנית שדה התעופה בבית הכרם, באזור יפה נוף

• גיאוגרפיה וגיאוגרפיה היסטורית

• תמורות במבנה חישובי בישראל: חזון ומציאות

• דגניה בראשיתה

• ראשון לציון בראשית המאה

• לוח א — העליה היהודית לישראל י

• לוח ב — הישובים היהודיים לטי סוגיהם ‭995-1951‬ ו י

• לוח ג — ישובים ואובלוסיה בארץ־ישראל ובמדינת ישראל

• לוח ד — מועסקים בחקלאות ולא בחקלאות ו96ו, ‭1995 ,1972‬

• יהודה ושומרון ללא התנחלויות — 1969-1967

• פלוג'ה 1949-1918 התפתחותו של כפר גדול בשפלה

• פלוג'ה וסביבתה במפה מ־1948

• ארכיאולוגיה

• גרר והתקופה הכלקוליתית בנגב הצפוני

• חפירות גרר ואפיק נחל גרר, מבט מערבה (באדיבות m פרי)

• גרר, כלי חרס מהתקופה הכלקוליתית

• גרר, מבנה לבנים עגול, כנראה ממגורה, שטח E

• אתרים כלקוליתיים בדרום ארץ־ישראל

• עמק יזרעאל וסביבותיו בתקופת ההתנחלות

• למעלה: נוף אופייני בעמק יזרעאל בצילום מהמאה ה־19

• חיילים "שרדניים" שכירים מהמשמר של פרעה רעמסס השני

• פך "פלשתי" מ"באר טבעוך שלמרגלות קיבוץ אלונים

• תליון חרס דמוי רימון, שנמצא ליד "עין מעלול"

• קנקן וקערה מאתר התנחלות שנחשף מצפון לקיבוץ שריד

• השתמרות והעלמות של שמות מקראיים בעבר הירדן — מבט מרחבי

• שמות מקראיים וזיהוים בארץ מואב

• שמות מקראיים וזיהוים במרחב הרי הגלעד

• התפתחות מפעלי הבנייה של הורדוס

• למעלה: ארמון הורדוס בירושלים באזור המצודה של היום (שחזור)

• ארמון החורף של הורדוס ביריחו, האגף הצפוני. היה המפואר מבין שלושת הארמונות שבנה הורדוס ליד מוצא ואדי קלט

• מימין; תכנית משוחזרת של הארמון הצפוני במצדה. משמאל: חזית משוחזרת של הארמון על שלושת דרגותיו, במבט מצפון

• ארמון מבצר ההר בהרודיון. במרכז — בסיס המגדל המזרחי העגול שהתנשא לגובה של כ־40 מ'

• סוגי הדרכים בארץ־ישראל בתקופה הרומית־ביזאנטית

• מפת דרבים של ארץ־ישראל ועבר הירדן בתקופה הרומית

• אבני מיל בדרך לח' מצד

• מדרגות בנויות וחצובות בסלע ליד מעלה אדומים — בדרך הרומית מיריחו לירושלים

• היסטוריה ותולדות הישוב

• בית כנסת האר"י של הספרדים

• בית הכנסת האר"י הספרדי בצפת

• ארון הקודש והבימה בבית הכנסת

• תכנית בית הכנסת האר"י (לפי י. פינקרפלח מאז לא חלו שינויים מהותיים בבית הכנסת, למעט במקום המדרגות היורדות לחצר מצפון ולא ממזרח. השינוי התבטא בהריסת הקיר המזרחי של החצר בשנת ‭.1991‬ אולם המבוא הדרומי המופיע בתכנית, משמש בשנים האחרונות כבית מדרש. בחל ק המזרחי — מערה המיוחסת כיום למקום מושבו של האר"י, אולי שריד לבית הכנסת של המערביים, שנהרס ברעש ‭.1759‬ א. ארונות הקודש. ב. הבימה והמדרגות המוליכות אליה

• קורות הקהילה היהודית בירושלים במאה הט"ו, לפי תעודה חדשה מן הגניזה

• איגרת שנשלחה מירושלים לקהילה היהודית במצרים (מאוסף הגניזה הקהירית בספריה הבריטית בלונדון)

• בית הקברות של יהודי עזה

• חגיגות פורים ב"תל אביב הקטנה" נשפי ברוך אגדתי

• למעלה: תלבושות (תחפושות) אופייניות שמקורן ארופאי (נערות הרמון, ליצן, מלכת השמש‭,(‬ שנראו בנשף הקרנבל של ברוך אגדתי, תר"ץ‭930/‬ו.

• המשרד שאירגן את נשפי המסכות של ברוך אגדתי (ברח' הרצל‭1928 ,(‬

• תחפושת מענייני דיומא: "הבית הלאומי‭,"‬ מאת אברהם אלדמע (מורה לציור בגימנסיה "הרצליה‭922 ,("‬ ו

• תחפושות שנראו בנשף העממי, במחצית השניה של שנות העשרים. מימין: תלבושת של אסתר המלכה; משמאל: נערת הרמון וליצן

• יחסי ערבים ויהודים בעמק החולה

• תחנה להדברת המלריה בעמק החולה ‭\ 935)‬ ו ששרתה גם — ובעיקר — את ערביי האזור

• מטוסים במרתפי היין

• שרונה בצילום אוויר מ־‭.1918‬ היקב נמצא בקצה הדרומי של הרחוב הראשי

• היקב בשרונה זמן קצר לאחר הקמתו ‭.(1893)‬ ערב מלחמת העצמאות הורכבו במרתפיו מטוסים ששימשו למטרות צבאיות תבנית בית המלאכה להרכבת מטוסים ביקב בשרונה ו. כניסה ראשית ליקב ‭.2‬ משרד טכני של "שרות האוויר" ‭.3‬ מעבדת מכשירים למטוסי "אוסטר" ‭.4‬ משטח המוליך מהקומה הראשונה למרתף ‭.5‬ אולם עליון לשיפוץ המטוסים ‭.6‬ מחסן ‭.7‬ מקום שיפוץ והרכבת הספיטפייר הראשון ‭.8‬ מרתף לשיפוץ כנפיים, עבודת בד, צבע ותפירה ‭.9‬ מנהרה תת־קרקעית העוברת מתחת לרחוב ומוליכה למחסנים

• ידיעה בעתון "הארץ" מינואר ‭,1948‬ על רכישת מטוסי האוסטר ל"שרות האוויר"

• srrtn במנועים של מטוסי האוסטר בחצר היקב בשרונה

• השואה והקמת מדינת ישראל

• למעלה: אהל ''יזכור'' ביד ושם

• ההכרזה על הקמת המדינה ב־4ו במאי 1948

• ישיבת הממשלה הזמנית

• בנתיב עולי הרגל לארץ־ישראל

• עולי רגל קרבים לנמלי יפו. למטה: מסע עולי הרגל בארץ הקודש (מתוך ספר מסעותיו של נסיך הכתר רודולף בארץ הקודש, ‭(1881‬

• באר שבע, ‭.1880‬ ציור מאת אויגן ברבט

• מסעו של הנזיר פליקס פברי לארץ הקודש (1480; 1483)

• ספינת עולי רגל בימי הביניים

• עולי רגל יורדים בנמל יפו ו"מרתפי פטרוס הקדוש"

• המהומות בירושלים בשנת 1652

• ‭?r]‬־n הפרנציסקני במבט מדרום (הדפס מהמאה ה־‭(19‬

• פרנציסקנינז בכנסיית הקבר בהדפס מהמאה ה־19

• בית לחם במבט מכנסיית המולד, בצילום מ־1870 בערך

• עולי רגל אוסטרים בארץ הקודש

• עולי רגל אוסטרים בארץ־ישראל, 1900 (צולם בקברי המלכים)

• האכסניה האוסטרית בירושלים. אכסניית עולי הרגל הראשונה שהוקמה בארץ באמצעים ממלכתיים

• קבלת הפנים לנסיך רודולף בכניסה לירושלים, ליד משטרת מחנה יהודה דהיום, 1881

• קיפרט ומסלולו של שפירא בתימן

• מפת מסלול סיורו של שפירא בתימן (יולי-ספטמבר ‭(1879‬

• nan תימן, 771 ו

• אויגן ברכט (1921-1842) Eugen Bracht צייר נופי ארץ־ישראל

• הצייר א. ברכט בעבודתו, 1888

• טבע ונוף

• עץ אורן קדום בירושלים

• היער בארץ־ישראל

• עצי אלון בחורשת הארבעים (צילום משנות העשרים)

• עץ עבות של אלון התבור בפארק השרון, סמוך לחדרה. אולי שריד ליער שכיסה בעבר את השרון

• מעיינות בנגב ההררי

• מפת המעיינות ומקורות המים בהר הנגב

• עין ירקעם (עין ירקא‭,(‬ נובמבר 1977

• עיין עקב תחתון

• עין עקב העילי

• עין אום סאלח

• עצים קדושים וקשישים בישראל

• עץ אורן עבות בקצר א־שירו' ליד מוזיאון רוקפלר. ניטע כנראה במאה ה־‭.18‬ צילום מ־1920 בערך

• "אלון אברהם" ליד חברון, מן העצים הידועים והמקודשים ביותר בארץ־ישראל (אך מסורת קדושתו מאוחרת יחסית‭.(‬ צילום מ־1875 בערך

• עצי זית בגת שמנים הנחשבים ל"קדומים בעולם‭."‬ לפי המסורת הם בני כאלפיים שנה (אך לדעת הבוטנאים וההיסטוריונים גילם אינו עולה על כ־400 שנה‭(...‬

• התנודות והשינויים במפלס הכנרת

• מוצא הירדן מהבנרת ליד דגניה

• שתי זרועות הירדן בצילום אוויר מ־‭.1943‬ משמאל: זו הקדומה, ליד המושבה כנרת. מימין: ליד דגניה

• סכר דגניה פתוח עד למקסימום ‭170)‬ מ"ק/שנ‭1969 ,('‬

• ההצפה בעין גב בשנת 1969

• הטיילת בטבריה בהצפה ב־969ו

• חשיש וחשישיים בארץ־ישראל וסוריה בימי הביניים

• צמח החשיש־קנבוס: איור מכתב־יד מגרמניה, 1485 (מימין‭;(‬ הקנבוס הוא צמח דו־ביתי, כלומר על פרט אחד מופיעים פרחים נושאי אבקנים (פרחים זכריים) ועל הפרט השני פרחים נושאי עלי (נקביים‭.(‬ בציור משמאל מובאים שני סוגי הפרחים

• אגדה, מסורת ופולקלור

• עונות השנה בפולקלור הפלאחים בארץ־ישראל

• הטביב השעבי (המרפא העממי)

• ריפוי כאבים בזרוע באמצעות 'קומפרס' עשוי מתמצית צמח המובא מסיני

• תמונות וטמונות

• זכרון יעקב, מראה כללי

• למעלה: בת שלמה בראשיתה

• למטה: היקב בזכרון יעקב

• נופי ארץ־ישראל בצילומיו של אידלשתין (1910-1892?)

• המפעל לייצור חביות בזכרץ יעקב ‭')‬בית מעשה החביתים־ בלש\ך התקופה)

• קבלת פנים לברון בזכרון יעקב ‭(1899)‬

• הרחוב הראשי בזכרון יעקב (לפני ‭(1898‬

• למעלה: הבנת יחורים לשתילת גפנים בזכרון

• למטה: הבאת הענבים ליקב

• המפעל לייצור חביות יין בזכרון יעקב

• מכבי האש בזכרון יעקב

• נטיעת כרמים בזכרון יעקב

• התזמורת של זכרץ יעקב

• היקב בראשון לציון

• בית החרושת למשי בראש פינה

• מטע האתרוגים בגן שמואל (חדרה)

• יסוד המעלה בראשיתה ‭898)‬ו)

• שונות

• פרס ירושלים לארכיאולוגיה לד"ר גבריאל ברקאי

• ג. vcpyj מקבל את הפרס מידי ראש העיריה

• מכתבים למערכת

עמודים:

1  2  3  4  5  7  8  9  10  13