אילן גל פאר הקהילה היהודית בעזה שרדה עד העשור השני של המאה שעברה , וידעה עליות ומורדות רבות בתולדותיה . אחרוני הקהילה עזבו אז את העיר ועברו לחברון . כעבור מספר שנים נמכר הרכוש היהודי בעיר , שכלל בית כנסת ומקרקעין , שהיו ב"חרת אל יהוד /' לערבים . נותר לפליטה בית העלמין העתיק של הקהילה , שהשתרע על שטח של למעלה מעשרה דונם , דרומית לעלי א מונטר , מהלך חצי שעה מן העיר . בהמשך ניסו היהודים שעקרו לחברון לחדש את נוכחותם בעזה , זאת , בהסתמך על בעלותם על בית העלמין . לשם כך פנו ביוני 1839 אל משה מונטיפיורי , שיסייע בידם לשקם את הקהילה ולחדש את ימיה , ובכך יעשה "דבר מצווה וחסד גדול עם המתים" הקבורים שם . ברם , הקהילה לא חודשה , ובית הקברות הקדום של יהודי עזה נותר מוזנח . על פי עדות מאוחרת יותר , לא נותרו עוד יהודים בעזה . אולם נמצא עדיין בעיר בית קברות גדול מימי קדם , שבו קבורים ר' ישראל נג'ארה , אביו ובנו . אדמת בית עלמין קדום זה , שהיתה עדיין ידועה לערבים כ"מקברת אל יהוד" שנים רבות לאחר מכן , עברה לבסוף מידיים יהודיות לבעלותו של ערבי , הפכה לגורן ולא נותרו בה ציוני קברים או מצבות . מהן שנלקחו ...
אל הספר