בתיה כרמיאל מראשיתה של תל אביב , העיר העברית הראשונה , בלטו בה חגיגות הפורים שעיקרן התמקד בנשפים ובמסע הקרנבל . אופיין של החגיגות התגבש במחצית השניה של שנות העשרים ובראשית שנות השלושים לכדי חג לאומי כמעט , ונהרו אליהן חוגגים מכל רחבי הארץ . במרכז חגיגות הפורים בתל אביב עמדו הנשפים של ברוך אגדתי , שבהם יעסוק מאמרנו . גולת הכותרת של החג היה מסע הקרנבל הגדול ברחובות תל אביב ( העדלידע , ( ששיקף באמצעות המסכות והתחפושות את חיי הישוב היהודי בארץ ובתפוצות . מאפייני הנשף , שהחלו להתגבש בראשית שנות העשרים , כללו תחפושות , ריקודים , משחקי פנטומימה ומופעי קרקס , ובמיוחד תחרות תחפושות מענייני דיומא , והענקת פרסים לתחפושות המצטיינות . מ 1924 ואילך נערכו הנשפים בשיתוף עם הקרן הקיימת . נשפי אגדתי הגיעו לשיאם בשנים . 1931-1928 נפתח משרד מיוחד לסידור הנשפים והוגדר המוטו המרכזי לנשפי אגדתי ; "אין אנו מכינים הצגות אלא שמחה . " האולמות קושטו בידי מיטב הציירים , ולנשף הקרנבל נוספו מנהגים חדשים , כגון משלוח מנות . תחרות התחפושות תפסה מקום מרכזי בנשפים שנתגוונו בתזמורות ושעשועים שונים . נשפי אגדתי בלטו במספ...
אל הספר