בתוככי ההגשמה הצבאית היהודית בארץ- ישראל היה הפלמ"ח הגורם המקורי והמתסיס ביותר, שגרף בחלוציותו את העוסקים במחשבה ובביצוע הצבאי הציוני. אין מערערים על כך כי לפלמ"ח היה חלק מכריע במאבק נגד הבריטים, לא רק בפעולות הלחימה, דוגמת "ליל הגשרים" אלא גם במאבק הקובע של "ההעפלה" וההאחזויות ההתיישבותיות. אין חולק על תפקידו החלוצי והמוביל של הפלמ"ח במלחמת העצמאות הן בעיצוב תורת הלחימה הייחודית והן כדוגמה של מנהיגות ועוז רוח. ברור כי הפלמ''ח הציל את ירושלים, הנגב והגליל העליון המזרחי, והביא לכך שייכללו במדינת ישראל. אין ספק שהשאיר חותם ניכר על צה"ל לאחר מלחמת העצמאות. לא תהא זו הגזמה אם נשתמש כלפי הפלמ"ח בפרפרזה מדבריו של ווינסטון צ'רצ'יל על טייסי חיל האויר הבריטי לאחר "הקרב על בריטניה" בשנת 1941: מעולם לא חבו רבים כל כך(עם ישראל) למעטים כל כך (הפלמ"ח).
אל הספר